בית לאומי לעם היהודי - זוכרים? 272
הפתרון לקריסת המערכות של ישראל נעוץ בחיזוק צביונה היהודי.

מבט על מפת העולם מראה את מדינת ישראל כזעירה בתוך אוקיינוס ערבי, דבר המקנה תחושה של "עם לבדד ישכון". תחושה זו חדרה לאט־לאט לחלק ניכר מהעם בישראל והגיעה גם למנהיגות הפוליטית, אשר תפסה כי אין להגזים בתחושה של "כוחי ועוצם ידי" וכי אין ניתן בידינו לשבת לעולם על כידוני צה"ל, כי אין זו ערובה להמשך קיום המדינה. הפתרון אליו נגררו היה קיצוני: "שלום מעל הכל - כאן ועכשיו".

לפוליטיקאים היה נראה כי הדרך להשיג את השלום היא באמצעות ויתור לאויב והסתמכות על הבנתו ותפיסתו. לדעתם הערבים יקבלו את החשיבה הלוגית, כי בדרכי שלום ישיגו יותר מאשר בדרכי מלחמה.

הימין, לעומת זאת, גורס כי כללי הלוגיקה המערבית אינן תקפות במזרח. סוחר בבזאר מזרחי אינו מאושר כאשר הוא משיג רווח נאה על מוצר, אלא רק כאשר הוא בטוח שלא היה יכול לסחוט יותר.

משום מה גם הימין וגם השמאל מתעלמים מהפתרון האמיתי - הגדלת מספר היהודים בישראל. המדינה הוקמה כדי לשמש "בית לאומי לעם היהודי" והעם היהודי עודנו שרוי ברובו בתפוצות. עליה גדולה לישראל תגדיל את כמות תושבי המדינה ותעמיד אותנו במצב שונה.

הבנה כזו מחייבת את ישראל להידוק קשרים עם העם על כל פלגיו. לצערי, כל ההנהגה - אפילו אלה המשמשים בתפקידי רבנות - מצליחים לשים מכשולים בדמות החמרות ודקדוק בפרטי הדרישות של "גיור כהלכה", ודרישתם לצמצום "חוק השבות". כל זאת בעוד שפלגים האחרים, שרובם רואים רק את טובת עצמם, ולאו דווקא את הצורך בליכוד העם, פוגעים באחדותנו ומערערים את מקומה של ישראל כיעד עלייה מועדף ליהודים מכל העולם. למשל: הדרישה של הרפורמים, הנתמכת על ידי השמאל, לתפילת נשים בטליתות דווקא ליד הכותל המערבי - יש בה יותר פרובוקציה וליבוי מריבה מאשר עמידה על עקרונות.

אישית, אני בכלל מפקפק ביציבות היחס של הרפורמים אל מדינת ישראל. אני זוכר כי לא חלף זמן רב מאז נמחקו שמות ציון וישראל מסידור התפילה שלהם.

אם נסקור את ההיסטוריה של הישוב היהודי בגולן, אשר התקיים ופרח מאות שנים לאחר חורבן הבית השני ויציאת יהודה לגלות, נראה כי תושבי הגולן היו צאצאי "מתנחלים" (יוצאי צבא גמלאים להם נתן המלך מענק שחרור בדמות נחלה בגולן) ו"גרי אריות" - אלה שאלכסנדר ינאי גייר אותם בכוח. אמנם המשפט המפורסם אומר "אנו למדים מההיסטוריה רק זאת: שאין ללמוד מן ההיסטוריה", אך מובנו הוא שאין להעתיק מתכון כפי שהוא מדוגמא היסטורית, אבל בהחלט ניתן וצריך ללמוד ולהפיק לקחים מן העבר.

לשם הגברת העליה לישראל ולהבאת זרם של "שובו בנים", יש להסיר את המכשולים והעיכובים מתוכנו, וליצור תדמית מושכת.

ברם, בחברה הישראלית המודרנית מבחינים כבר מרחוק בתהליכים מסוכנים ודוחים - מערכות רבות אינן מתפקדות כראוי, וקריסתן עלולה לגרום להתמוטטות. ביניהן בולטות:

מערכת החינוך - מיניסטריון החינוך היה ל"משרד־הלימוד". ילדים הגדלים בארץ אינם זוכים להתחנך לאור ערכי היהדות המצויים בתנ"ך, בבית־הספר היסודי מלמדים אותם, בנוסח "סיפורי המקרא", טקסט שעבר עיקור של המחשבה והמוסר, ובתיכון מלמדים אותם תנ"ך דרך "ביקורת המקרא" המאוסה. את התוצאות אנו רואים בסקר שפורסם השבוע, על־פיו יותר ממחצית בוגרי התיכון אינם מוצאים כל פסול בתכנון הקריירה שלהם והמשך חייהם בחו"ל!

מערכת הבריאות - נמצאת בקריסה מוחלטת. פקידי האוצר הצליחו לטפטף אל תוך "הבריאות הממלכתית" שיקולי כלכלה כמרכיב יסוד, ובכך שמו קץ לרפואה המונעת והשליטו את הקביעה כי רק לעשיר יש זכות לחיות ולקבל טיפול רפואי אמיתי.

מערכת הרווחה - מפגינה יחס של זלזול ורמיסה לציבור הנכים והמובטלים. היא פועלת בביורוקרטיות המכוונת ונשלטת על ידי פקידי האוצר, השמים לאל כל גישה אנושית.

אין טעם להמשיך לפרט ולהיסחף לדיכאון או חרדה. אף על פי־כן ולמרות הכל, יש עתיד לישראל בארצו - כל עוד נשמור על היותנו עם ישראל - עם אחד ומיוחד.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

על מערכת החינוך 7046
אכן יש במדינתנו בעיות חמורות עם מערכת החינוך, אולם דווקא בקשר לימודי התנ"ך יש לי הסתייגות פרטית. אני למדתי תנ"ך גם מנק' ההשקפה של ביקורת המקרא (שחלק מפרשניה, אכן שמים ללעג את המושגים "מדע", "חקר" או אפילו הגיון)
אבל גם נחשפתי לקשרים של הדברים לתפיסת העולם הדתית, כולל החרדית. לידיעתך הכותב הוא אדם חילוני עולה, כלומר לא הייתי מקבל ידע זה ממקום אחר, מה עוד שהתנ"ך הפך למקצוע אהוב.
לצערי אני מניח שזאת רק תודות למורה שלי (הגב' רות פז) ועל-כן אינו חל על רוב האנשים.
הבעיות במערכת החינוך נובעות מה"שיטה הישנה" המקובלת בארץ. לא רק שביה"ס מקבל אוטונומיה מוחלטת ואף מנצל אותה לרעה (ובכל גורם לירידה במוטיבציה) אלה גם שמערכת החינוך אינה מקנה את הידע הבסיסי
הדרוש היום.
כל זה ועוד מביא אותי לחשוב שאת ילדי אעדיף לחנך בחו"ל.
מה עוד שאינך מתיחס לכך שהיום ליהודי בטוח יותר לחיות בארה"ב. לידיעתך "המזרח התיכון" בעיני חו"ל נחשב כקוסובו או אפריקה - אזור מלחמה.
וזה עוד ממש לא הכל! אז הנה לך חלק זעום מהסיבות מדוע אני, למשל, כנראה בכל זאת אעדיף לחיות באירופה או בארה"ב.
לסיכום צודק אתה בהבחנה בהתפוררות מדינת ישראל, אולם סבור אני שניתן לשנות זאת כאשר בראש העם יעמוד מנהיג, ולא פוליטיקאי. אז אולי נשכיל להבין שכולנו עם אחד. אולם אינני רואה בהבאת היהודים פתרון לבעיה הפלסטינאית - הרי שלא מספר הח"כים שלהם בעייתי, אלה הגישה הוותרנית והסלחנית שלנו.
גישה, לסיום דראמטי, שלולא היא, קורבנות האנטישמיות היו מסתיימים בתחילת הפוגרומים.
על מערכת החינוך 7077
איני יודע מי המגיב, אולם אני מסכים עם חלק ניכר מדבריו. אין לי כל כוונות ''מיסיונריות'' ואני בהחלט מסכים עם ''איש באמונתו יחיה'' ומעל הכל אני חושב שרות פז היא מורה מעולה ,וספרה על מגיל קהלת ראוי לפרס ישראל.
אבל ,להאמין כי לפתע יצוץ ברא מדינת ישראל -מדינאי איש חזון מחשבה ולא פוליטיקאי והוא יוביל את העם להתחדשות רוחנית - זו נאיביות,
חינוך הילדים לחיות באירופה או באמריקה כי כאן יש אזור סכנה ,זו ממש בגידה בעם. כך יכול לחשוב רק אדם שאינו מאמין בעם ישראל וביהדות.
והפתרון הוא כמובן במערכת החינוך.
איני מאמין שאותך ניתן לחנך מחדש.אבל לדעתי אכן רצוי שתמצא את מחייתך בחו''ל ולא תשחית את הדור הבא ,בעידוד המחשבה שעל קושי יש להגיב בנטישה.
על מערכת החינוך 7082
א. מי זאת הרות פז הזו? השם שלה מוכר לי אבל אני לא מצליח להחליט מאיפה. באיזה בית ספר היא מלמדת?
ב. אף אחד לא מחנך את ילדיו לחיות בחו"ל רומן דיבר על הענקת הטוב ביות לילדיו, ולדעתו את זה הוא יוכל לעשות בחו"ל. הרצון לעשות את המקסימום למען הצאצאים הוא נעלה בעיני יותר מדבקות במולדת. לדעתי הוא טועה וניתן להעניק לילדים חינוך מעולה בארץ. כמובן שאסור להסתמך לצורך כך על מערכת החינוך הציבורית בלבד אבל אני חושב שזה תקף בכל מקום בעולם. בכל אופן חינוך לבחירה חופשית תוך לקיחת אחריות לתוצאות, בכל תחום (כולל בחירת מקום מגורים), זה חינוך טוב.
ג. האשמה בבגידה אדם שלא רוצה לחשוף את ילדיו לצדדים השליליים במערכת החינוך זו כמעט הסתה. אני מקווה שרומן יישאר לחיות בארץ וימצא את הדרך להעניק לילדיו ולעצמו את התנאים הטובים להתפתחות שהוא היה רוצה.
רות פז 7138
רות פז היא המורה הכי חשובה/פופולרית/טובה לתנ"ך בבית הספר להנדסאים שברמת אביב. ידועה בהרגליה כגון הבאת כל פירוש אפשרי לפסוקים סתומים (למשל, חמישה פירושים שונים ל"הלא אם תיטיב שאת וגו"'), מובאות מחז"ל ומהאגדות, או דוגמאות מפורטות מעל ומעבר למה שאי פעם מישהו יצטרך לדעת (אני זוכר שפעם היא הסבירה רבע שעה את *הרקע* לפסוק מסוים, רק כדי שהיא תוכל להדגים בו עקרון של "כלל שאחריו פרט").
כללית מתוך 45 דקות שיעור (50 לעתים קרובות) בערך 10 דקות היו מוקדשות לחומר שמשרד החינוך ציפה שנלמד. כל השאר היה לידע כללי.

היא גם היתה מורה שבאמת היה נחמד להיות ה-Teacher's Pet שלה :)
רות פז 7196
זה מסביר את העניין. אני פשוט הייתי תלמיד של נציץ. בגלל זה השם מוכר אבל אין הכירות אישית.
על מערכת החינוך 508753
נראה לי שהמגיב מבלבלך בין אברהם בורג ודעותיו לבין דמות שהיא בדיוק ההפך ממנו -ד''ר יצחק זקס
ברבריות ושמה התמחות 7047
ד"ר זקס הנכבד,

כבר הורגלנו באייל הקורא לדברי חוכמה מאירי עיניים ולשטויות מחרישות אוזניים, אבל הבלים צרי אופק מפיו של בעל תואר דוקטור הם חידוש במקומותינו. ולכן ארשה לעצמי להגיב לא לגופו של עניין (מאמרך הכושל) אלא בעיקר לגופו של תואר הדוקטור שלך (בגיאוגרפיה, כך הבנתי). איני מופתע כלל שאדם בעל השכלה אקדמית מסוגל לכתוב מאמר בנאלי, חסר חן, לקוי בטיעוניו ושניכר מתוכו ידע מוגבל להחריד במצב הגיאו-פוליטי הכלל עולמי ומרעין בישין נוספים...
מדוע איני מופתע? הרי כבר תיארתי את טיפוס האדם שהנך עוד בשנת 1932 (אגב, שנת הולדתך) בספרי "מרד ההמונים". הרשה לי לצטט למענך פסקאות אחדות מהפרק הקרוי "ברבריות ושמה התמחות":

מיהו האיש שבידיו נתונה היום העוצמה החברתית? מי מטביע את חותם דעתו על התקופה? בלי ספק - איש המעמד הבינוני. מהי הקבוצה הנחשבת למעולה ביותר בתוך המעמד הזה, מהי האריסטוקרטיה של ההווה? בלי ספק - המהנדס, הרופא ועוד. ומי מייצג את הקבוצה הזאת בטהרתה? שוב, בלי ספק - איש המדע...

... והנה מסתבר שאיש-המדע הזה הוא למעשה האבטיפוס של איש ההמון. לא במקרה, לא מחמת ליקוייו הפרטיים של כל איש מדע לחוד, אלא משום שהמדע עצמו - שורש הציוויליזציה - הופך אותו אוטומטית לאיש ההמון, עושה אותו לאדם פרימיטיבי, לברברי חדש...

..כדי להתקדם תבע המדע התמחות - לא מעצמו אלא מאנשי המדע.. מלאכת המדע הניסיוני מחייבת בהכרח הפרדה בין תחומי הידע ודורשת התמחות.. וכך צומצם בהדרגה מדור לדור תחום עיסוקו הרוחני של איש המדע... המדע הנסיוני התקדם בחלקו הגדול הודות לעבודתם של אנשים בינוניים להדהים או אף פחות מבינוניים. רוצה לומר, שבמדע המודרני שהוא שורשה וסמלה של הציוויליזציה העכשווית שלנו יש מקום לטיפוס הוא איש-המון מבחינה אינטלקטואלית..
המומחה אכן"יודע" הכל על הפינה הזעירה של היקום שהיא כמו מצויה ברשותו - והוא בור גמור ביחס לכל השאר.

הנה לפנינו דוגמא מובהקת של איש חדש משונה זה, אשר ניסיתי לתארו על שני הבטיו המנוגדים. אמרתי שאדם כזה הוא סוג אנושי שאין לו תקדים בהיסטוריה. שהרי קודם לכן יכולים היו בני-האדם להתחלק פשוט לאלה היודעים ולאלה הנבערים מדעת - יודעים במידה זו או אחרת ונבערים במידה זו או אחרת. אך המומחה שלנו אינו יכול להיכלל באחת משתי הקטגוריות הללו. אין הוא האיש היודע משום שהוא בור מוצהר ביחס לכל מה שאינו מתחום מומחיותו, אך אין הוא גם "נבער מדעת" משום שהוא "איש מדע" והוא "יודע" הרבה או הכול על אודות חלקתו הזעירה. יהיה עלינו לומר שאדם כזה הוא בור מלומד. והדבר הוא חמור משום שמובלע בו שאין המדובר באדם שהוא בור במשמעות הרגילה והמוכרת של אדם נבער מדעת אלא באדם שנושא בתוכו תחושת-סמכות שבאה לו מכוח מומחיותו.

ואכן, כזאת היא התנהגותו של המומחה. בפוליטיקה, באמנות, בבעיות החברה (ובזאת התיימרת לדון דוקטור זקס), במדעים אחרים - עמדתו תהיה כעמדת האדם הפרימיטיבי, הנבער מדעת. אך הוא יתפוס עמדה זו מתוך תחושת כוח ובטחון עצמי והוא לא יבטל את דעתו - וכאן הפארדוקס! - בפני דעתם של מומחים בתחומים השונים הללו.

הציווליזציה שציוותה עליו להתמחות עשתה אותו לאיש אטום הרמטית בתוך מגבלותיו ומרוצה-מעצמו בתכלית - אך אותה תחושה פנימית של עוצמה וערך תביא אותו לידי רצון לשלוט גם מחוץ לתחומו. (עיין ערך: פרופ' יובל נאמן. ד"ר סטריינג'לב הנ"ל הוא דוגמא מופתית לאיש מדע בעל יוקרה שנעשה מטומטם ועילג לגמרי מרגע שיצא מד' אמותיו.)

בקיצור, ד"ר זקס, אולי אתה מבין בגיאוגרפיה של האיזור אבל את נפשם של האנשים החיים בו אינך מבין (ודוגמת הסוחר המזרחי היא סטיריאוטיפית, מתנשאת ומחליאה מיסודה), אולי יש לך מושג על לוחות-היבשות אבל אין לך מושג ירוק איך חברות אנושיות פועלות. ובאשר לסתירות הפנימיות בדבריך (וכאלה יש למכביר) אני בטוח שמשתתפים אחרים באתר, יוסי גורביץ לדוגמא, ידושו כאן את בשרך הווירטואלי ללא רחמים.
ברבריות ושמה התמחות 7080
האמנם דברי הבלים של שחצן מתנשא ראויים לתגובה?
אני השתמשתי בזכותי להביע דעה משלי ועמדה,ואיני מתיימר להיות מומחה לקביעה מי הוא היודע-כל ומהו הנכון.
להגדיר עמדה שונה בשם "ברבריות" זו נקיטת עמדה לא לגופו של עניין ,אולי לגופו של כותב.
ואיני רוצה לרדת לרמה בזו.
אבל מן הראוי שכלל הקוראים יסתכלו על התיזה ועל התגובה ואולי יתעוררו לחשיבה
וזו הייתה מטרתי
חן חן לך שהצלחת לתת לי הזדמנות להפיח חיים ,אולי מישהו מהקוראים יתחיל לחשוב ,ללא הידבקות לדעה שאי פעם כתב
והיה זה שכרי
ברבריות ושמה התמחות 7095
אתה כותב המאמר?

בכל מקרה, אני מסכים לגבי העובדה שהעקיצה האישית לא במקומה, ולא משנה עד כמה מסכים המגיב או לא מסכים עם דברי הכותב.
ברבריות ושמה התמחות 7112
רוב האנשים אינם מסוגלים להכיל במוחם קישורים רחבים דיו כדי לקשר אוטומטית בין פיזיקה ומתמטיקה לספרות ולשון, האומנם יש לך סלידה רבה ממומחים(לצערי הרב גם לי) אך בכל הם משרתים בצורה מסויימת את האינטרסים של החברה.
אבל לצערנו ישנם גם בעלי הדוקטורט שנעשים פוליטיקאים או(כמו בבית הספר שלי למשל) בעלי ''הבנה רבה'' בנושאים חברתיים ולכן הם פולטים כל מיני דברים מעצבנים וניתן לומר שהם ממש לא משרתים את האינטרסים של הציבור.

נ.ב
אתה יורד על מר זקס בצורה אישית מידי לטעמי כך שאם יש לך משהוא לומר לו על כתבתו פשוט תומר מבלי לרדת לנימה אישית, הרי זכות כל אדם להביע דעתו(אלה אם כן יש לך דעה שונה).
אללי! 7048
יפה עשה המגיב לפני, והודעתו מבטאת במדה רבה את תחושתי. עם זאת, עדיין נפלא ממני כיצד אדם האמור להיות חלק מן הממסד המדעי כושל בצורה מחפירה כל כך בהיקשים לוגיים פשוטים.

הסבר נא, דוקטור יקר, כיצד בדיוק יפתרו בעיות החוץ והפנים של ישראל בעזרת הגדלת מספר היהודים החיים בה. רוצה לאמר - מה הקשר? פרט, נמק והדגם - מה שלא טרחת לעשות במאמר עצמו.

ועוד דבר. מאמר אמור להכיל התחלה, אמצע וסוף - הצגת הנושא, הרחבתו, סיכומו. למרבה הצער, נראה כי מחשבתך תעתה (רעתה?) במחוזות רחוקים בעת הכתיבה, שכן כתיבתך מפוזרת ונטולת נושא יחיד. אני תמה עליך, אך גם על עורך האייל, המפגין בדרך כלל יתר טוב טעם בנושא.

בקיצור: בלתי מספיק.
זה מאמר או אוסף הגיגים ? 7049
באופן כללי, ה''מאמר'' מבולבל למדי.
לא ברור כיצד בדיוק מציע הכותב לעודד עלייה לישראל. כעיקרון, חוץ אולי מיהודי איראן, כל יהודי שרוצה לעלות לישראל יכול לעשות זאת. ממשלת ארה''ב לא אוסרת על אזרחיה היהודים לעלות ארצה, ומארצות חבר העמים עולים בשנים האחרונות יותר לא-יהודים מאשר יהודים.
יותר מכך, משאבי המדינה מוגבלים ובפרט מים וקרקע, כך שלא בטוח שגידול באוכלוסייה הוא דבר כל כך טוב לישראל. גידול צריך להיות מבוקר תוך כדי פיתוח משאבים חדשים (מתקני התפלה, בנייה לגובה וכדומה)
מה שנחוץ לנו הוא להפוך את המדינה למקום טוב יותר לחיות בו, ורק אז אפשר יהיה לשכנע את מיליון היורדים הישראלים בחו''ל (או סתם יהודים אמריקאיים) לעלות לארץ - עלייה שמבחינת רובם משמעותה כיום ירידה ברורה ברמת החיים.
וזהו החיסרון הגדול ביותר של אוסף ההגיגים הזה - הוא לא מציע שום פתרון ממשי וברור ולא מסביר כלל את הקשר בין הגידול באוכלוסייה לשיפור המצב.
זה מאמר או אוסף הגיגים ? 7183
אולי באמת הנחתי שיכולת הבנת הנקרא היא גדולה יותר ,והייתי חייב להבהיר יותר את הקשר בין שני חלקי הכתבה.
כאשר אני מתריע על מערכות המצויות בקריסה.אני פונה לכולנו,במעורבות יתר ושמירה על איכות חיים נביא את העם היהודי לרצות לחיות איתנו.

הטענה על חוסר מקום כבר הושמעה על אנטישמים מובהקים בזמן המנדט הבריטי ,כאשר טען הלורד פיל [אם איני טועה] שבישראל אשר בה חיו אז חצי מיליון תושבים אין מקום לעוד סיכה.
תיאוריה זו כבר הופרכה, שרק יגיעו הנה כל אחינו
זה מאמר או אוסף הגיגים ? 7187
חוסר המקום מורגש יותר ויותר - כבר אין די מים בלא להתפיל או לייבש את החקלאות. ואם זה כך כעת כשיש 6.3 מיליון תושבים, מה יהיה כאשר יהיו 10 מיליון (כמובן ללא הפלסטינים ביש"ע)?
גם מרחב קרקעי לבנייה כבר אין בשפע אלא אם כן בכוונתך לחיות בלי ריאות ירוקות במדינת-עיר חנוקה.
כיוון שאחי לוחץ לקבל משאב אחר שאינו נמצא בשפע בבית (זמן אינטרנט) אקצר הפעם בתגובתי...
זה מאמר או אוסף הגיגים ? 7204
איזה רעיון מבריק! כתבת מאמר שאינו יותר מאוסף הגיגים אקראיים, וכעת אתה טוען כי הבעיה היא למעשה בנו - הקוראים - שכפי הנראה איננו משכילים מספיק על מנת להבין את כתיבתך. אכן, התנהגות אקדמית למופת. ראוי היה כי:
1. תנסה לקשר בין נתונים שהבאת לבין המסקנות שאתה מסיק מהם - דבר הנראה כרגע כמעבר ליכלתך, אם נשפוט ע"פ המאמר והתגובות שפרסמת.
2. תמעט בשימוש בנתונים רגשיים/דמגוגיים שאין להם ולא כלום עם ההגיון או המציאות - ע"ע תגובתך לטיעון חוסר המקום.
3. תפסיק להשתמש בתארך כקרדום לחפור בו, כיוון שכבר הפגנת בפנינו מה שוויו האמיתי של תאר זה.
זה מאמר או אוסף הגיגים ? 7245
מר יניב הנכבד.

העובדה שד''ר זקס אינו מסתיר את תוארו האקדמי אינה מצדיקה את האשמתך שהוא משתמש בו כקרדום לחפור בו. נהפוך הוא. עד כה הבליג ד''ר זקס על כל העקיצות בסגנון ''מה אתה חושב לעצמך, יא חתיכת אינטליגנט'', הזרות לרוח ''האייל''.

ואני אינני תומך בדעותיו של ד''ר זקס. לדעתי הדת והפולחן הדתי צריכים להיעלם מהעולם (אין לי אשליות שזה יקרה בקרוב).

בקיצור - בואו נחזיר את הדיון לפסים אייליים מקובלים.
זה מאמר או אוסף הגיגים ? 7366
''עד כה הבליג ד''ר זקס על כל העקיצות...'' - אולי. ואולי, אללי, לא היה ביכלתו לענות להן.
ובכל מקרה - מתקשה אנכי להבליג לנוכח ''מאמר'' כגון זה הנתון למעלה, ודמיוני כמעט וכושל בחיפוש אחר מילות תואר מעליבות מספיק. ואם ב-''פסים אייליים מקובלים'' עסקינן - כולי תקווה כי ''מאמר'' זה הנו מעידה חד פעמית מצד העורך, וכי לא נחזה בעוד שכמותו באתר זה.
זה מאמר או אוסף הגיגים ? 7379
מה אתם רוצים? הכותב לא התייחס כלל לעובדה שהוא דוקטור, ואתם נטפלים לנקודה הזו כמו יתושים לדם. כמה עלוב.
זה מאמר או אוסף הגיגים ? 7382
לא, זו לא ''מעידה חד פעמית''. דעותיו של זקס, הגם שהן נובעות יותר מהכיוון הרגשי ולא מהרציונאלי, הן עדיין לגיטימיות - או, למצער, נפוצות בשיח הישראלי - ועל כן אין כל סיבה שלא לכלול אותן בין כלל הדעות המובעות באייל הקורא.
עכשיו, אם תואיל בטובך ללכת למאמר של אסף עמית, מעניינת אותי דעתך בעניין, בתור מוזיקאי. הנח לדוקטור לעת עתה.
זה מאמר או אוסף הגיגים ? 7384
יתכן כי דעותיו לגיטימיות, ואפילו נפוצות בחברה הישראלית (מה נורא), אולם דבר זה אינו פוטר אותו מחובת היכולת לכתוב מאמר כהלכתו, ועל כך זועק אנכי. בין אם הדעה שמאלנית, ימנית, רגשית או לוגית, נראה לי כי אמור להיות סף תחתון מסוים שמתחתיו אין מאמר אמור להתקבל, חד וחלק. גיבוב כגון זה הנתון למעלה נראה כאילו יצא מתחת ידיו של תלמיד בית ספר יסודי או גרוע מכך. עצוב.
ומה כל כך גרוע בזה? 7051
אוקיי, אז בוגרי התיכון כבר לא מרגישים צורך עז לחיות כאן בארץ. אז מה? הסיבה שבגללה הצרפתי נשאר לגור בצרפת והאנגלי באנגליה, היא השפה והחברה. בכל מקרה, כל זמן שהחיים בארץ יהיו סבילים, רוב ילידי הארץ יעדיפו אותה כבסיס קבע. גם במקרה ובו יחליטו לעזוב את הארץ לגמרי, הדבר לא יהיה אסון מוחלט כל כך - בין אם הם יעזבו במטרה להתעשר במדינות אחרות (וכנראה לבזבז חלק מהכסף הנ"ל כאן בארץ), או בין אם יעזבו כי המצב פה יורע עוד יותר מכפי שהוא עכשיו (ואז השפויים יעזבו וישאירו את הפחות שפויים להסתדר לבד).

פטריוטיות היא ערך חביב, אבל קוסמופוליטיות היא אידאל עדיף, לטעמי. בכל מקרה - מדינת היהודים לא נמצאת במצב *עד כדי כך* גרוע - מע' החינוך בארץ, על אף העובדה שהיא לכל הדעות לוקה, עדיפה עדיין על המקבילה לה בארה"ב. בכלל, מבחינת השירותים שהמדינה מספקת, אנחנו נמצאים בליגה (אם כי לא בראש הטבלה) של מדינות שקיימות מאות שנים, ולא ברמה של מדינות בגיל של כ-‏50 עד 100 שנה.

אז בקיצור, עם כל הכבוד לחלום הציוני - הוא לא אותו חלום שהיה בשנות הארבעים. הישראלי הוא כבר לא אותו ישראלי אידיאליסט (וגזען), היהודי הוא לא אותו יהודי גאה (וגזען), ואנחנו לא אותם מעטים מול רבים.
ומה כל כך גרוע בזה? 7182
מעניין שאתה מתקרב לתזה של הרמב"ם האומר:
"אין בין ימינו לימות המשיח - אלא שעבוד מלכויות בלבד"
הוא יותר מתקדם בהצבת האידיאל ממך- לעתי לבוא לא יהיה בכלל משטר ,לא ממלכה ולא ממלכתיות
לא קוסמופוליטיות אלא בכלל תיעלם הלאומנות והלאומיות ואיש איש יחיה בחופש
אבל,זה חזון אחרית הימים.במציאות שלנו -אם אינך רואה כל רע בנטישה המונית של בוגרי התיכון את ישראל
החינוך שחינכו אותך - נכשל
אלא אם במקרה למדת אצל ד"ר קרוי שאז גם נטישת ההורים והתעלמות מהורה זקן -מוצדקת
האם לתורה זו אתה מטיף?
באנו חושך לגרש! 7184
באילנות גבוהים אתה נתלה, ד"ר זקס. באדם שדיבר על מלחמת בני אור בבני חושך, אדם שלא הבדיל בין מודל למציאות. תמיד נוח ליחס ליריבך דעות קיצוניות או לנסות לדחוק אותו לפינה, כדי להסתיר את העובדה שאין בידך טיעונים אמיתיים להתייחס לטענתו.

אני בטוח שלא מר ברזיק, ולא אתה, מאמינים שאכן תיתכן "נטישה המונית" שכזו, בהקף שיסכן את המשך קיום המדינה מטעמים פשוטים - משפחה (כפי שהזכרת), חברים, ואפילו המנהל לחינוך ערכי ואינדוקטרניזציה הקרוי משרד החינוך.

איני מתכוון להעליב אותך בקריאות כגון "מאובן" או "שריד" (relic) אך כתמיד דור בא ודור הולך, ו*כל* חברה משתנה. גם חלוצי "אנו-באנו-ארצה-לבנות-ולהיבנות-בה" שהפכו לדור הטראנס של היום. אתה רוצה להילחם בטחנות הרוח - בבקשה. אם אתה רוצה להלחם מלחמה אמיתית - לחום את מלחמת הידע וההיסטוריה. חשוב שכל אחד ידע *מה* היה. אין סיבה לחרוש במחרשות כאשר יש טרקטורים. חשוב לדעת מה השורשים התרבותיים, גם אם מתנתקים מהם - ראה המורה לתנ"ך יוסף שריד והגברת שולמית אלוני - במיוחד כדי לאפשר בחינה ביקורתית של העבר. לא צריך להלל כל דבר שטות שאבותינו עשו - במיוחד אם פגע באחרים. אבל חשוב שנדע את ההיסטוריה - ולא רק את המיתוס.
ומה כל כך גרוע בזה? 7185
שים לב שטענתי כי רוב הציבור הישראלי בכל זאת ישאר בארץ - אם לא בגלל סיבות אחרות אז בגלל השפה והחברה. אם יגיע הזמן שבו המצב יהיה עד כדי כך גרוע בארץ כך שהאלמנט התרבותי לא יהווה גורם מספיק להשארות - למה שהציבור הישראלי ירגיש צורך להשאר כאן ולהכביד עוד על עצמו ועל המדינה?

אידאלים הם דבר יפה, אבל בחיים כמו בחיים - הכל עובד לפני שיקלול של היצע וביקוש. כל זמן שהשהיה פה תהיה שווה את המאמץ, הרוב ישארו כאן. אם המצב ישתנה והרוב יאלץ לעזוב - אני אהיה בראשו, בלי נקיפות מצפון מיוחדות על "נטישת" כמה סלעים מאחור.

מי ההורה במטאפורה שלך? הדורות שהקימו את המדינה? היהדות עצמה? חבל הארץ שטוף הדם הזה? בהורים שלי, אישית, אני אדאג לטפל, אם וכאשר יגיע המצב בו הם יזדקקו לטיפול שלי. למדינה עצמה אין לי סנטימנטים, ועוד לא שמעתי אף נימוק שיוכל להסביר לי למה צריכים להיות לי כאלה, שלא עירב את המילה "אבות" או "יהדות".
הנה לך 7212
אולי תשים לב אבל ההיסטוריה הוכיחה שוב ושוב, בגלגולים נוראיים, ואפילו עכשיו, שעם ללא ארץ תמיד מדוכא ונרדף. זה יכול לקחת זמן, אבל זה יקרה. גם לפני מלחמת העולם השניה והשואה, כולם היו בטוחים שהעולם -נאור מכדי שזה יקרה. זה קרה. אל תתנו לזה לקרות שוב. ארץ היא נכס אסטרטגי לעם. אולי לא תרגיש קשר לחבל ארץ זה, אבל צריך להיות לך ברור שיש מקום וצורך לסנטימנטים למדינה של עמך.
הנה לך 7219
ופה אנחנו שבים לשאלה העתיקה (לפחות כאן באייל) - "מה הוא עם?", או אפילו "למה זה טוב?". אבל השאלה הזו לא ממש קשורה לנושא. אין הבדל משמעותי היום בין יהודי חילוני לבין אמריקאי/צרפתי/אנגלי/קנדי חילוני. למעשה, המרחק הוא הרבה יותר גדול בין יהודי חילוני לעמיתו החרדי או הדתי. נכון, אף פעם אי אפשר לדעת מתי יקום ההיטלר הבא, אבל העולם היום הוא לא אותו עולם לפני שבעים ויותר שנה - הגזענות כבר הוצאה מחוץ לחוק ברוב מדינות העולם וכן גם הטפה גזענית, הדארוויניזם החברתי הוקע כאוסף שטויות מסוכנות, וכן הלאה.

עם זאת, העובדה שאני לא שוגה באשליות רומנטיות לגבי המדינה לא גורמת לי לאבד את הראליזם שלי. כפי שכבר אמרתי, ההחלטה על מקום מגורים, כמו כל דבר בחיים, היא שקלול של יתרונות לעומת חסרונות. כרגע, לישראלי הממוצע, היתרונות עולים על החסרונות. אך אם וכאשר יגיע היום בו המדינה תתמוטט, אין שום סיבה הגיונית להאחז בה בכוח מתוך תפיסה מוסרית מעורפלת.
מה?...... 7052
עדיין, במה בדיוק תעזור עליה של כל יהודי העולם למדינת ישראל?
ולעניין "העם היהודי" - השאלה היא אם אתה יכול לקרוא לאנשים, שמפוזרים בכל העולם ולא מצליחים למצוא אפילו נוסח תפילה משותף, עם במובן במקובל - אני בספק.

ודבר אחרון: מה בדיוק הקשר בין התמוטטות המערכות במדינה לנושא המאמר?
7053
ומה אתה מציע שנחנך את ילדינו? שחובה להאמין באלוהים שבשמיים? שחובה לסקול מחללי שבת? הומוסקסואלים? בחורה שאבדה בתוליה? אז אולי באמת נהיה מדינה עם צביון מאד יהודי, אבל אני חושב שכבר לא נהיה כ"כ נאורים.
נו... 7055
איך בדיוק תשפר עליה יהודית את צביון המדינה היהודי?

רוב המצהירים על יהדותם, בעולם, הינם חילונים או רפורמים ובאופן כללי שמאלנים. אני מניח שזה לא סוג היהודים שאתה רוצה לייבא. אתה רוצה את הפונדמנטליסטים הרפובליקנים. למה, בעצם? מה יועיל לנו משלוח נוסף של פנאטים דתיים מברוקלין?

כמה חורים הסטוריים:

א. לא הייתה "גלות יהודה" לאחר חורבן בית שני. מיעוט מהתושבים הוגלו, ורוב הערים נשארו על מכונן - ירושלים היא חריג בולט. רוב יהודי העולם כבר מזמן ישבו מחוץ ליהודה ולגליל.

ב. אלכסנדר ינאי מת בסביבות 80 לפנה"ס. ההנחה שיושבי הגולן של שנת 68 לספירה הם צאצאי לוחמיו טעונה הוכחה. השם "גרי אריות" אינו מתאים לאנשים שגייר; "גרי אריות" הם אנשים שמתגיירים כתוצאה מפחד על טבעי. הפחד שהביא לגיורם של תושבי אדום והגולן היה טבעי לחלוטין, והוא נבע מנוכחותם של פנאטים דתיים חמושים הנתמכים על ידי שכירי חרב. שם הולם יותר לאנשים האלה יהיה "אנוסים", אבל זה לא יהיה כל כך נחמד, נכון?

ג. אגב, ההתיישבות בגולן הסתיימה בהתאבדות המונית. האם זה המודל שאתה מציע לנו?

ד. "משרד החינוך לא מלמד את המוסר התנ"כי" - וטוב שכך. המוסר התנ"כי הוא אנטי אנושי. הוא מורה על השמדת עמים, על אונס בעת מלחמה, על קורבן אדם מדי פעם (בת יפתח), על הוצאתם להורג של הומוסקסואלים ונשים שלא שמרו על תומתן. מעניין בהקשר זה הסיפור של תמר ויהודה. "הוציאוה ותשרף", אומר יהודה, וכשמסתבר לו שהוא הוא הגבר ששכב עמה, משום מה אין הוא מתנדב לעלות על המוקד. מוסר מעניין, אבל באמת עדיף להשאיר אותו מחוץ לבתי הספר. ילדינו סופגים מספיק פנאטיות וגזענות גם כך.
נושא לא פשוט 7058
במבט ראשון המאמר אכן נראה מבולבל אך עיקרו סביב נושא עליית יהודים לא"י.
ריבוי היהודים בא"י אכן יביא להתחזקותה אבל את חוק השבות חובה לצמצם ואין להקל בגיור איפה שלא צריך (אומנם יש מבין האחראים ש"עושים את המוות" למתגירים אבל מצד שני הצהרה על גיור אורתודוכסי מספיקה).

שתי נקודות שהועלו בתגובות קודמות:
1. עליה במספר היהודים יחזק את צביונה היהודי של מדינת ישראל. גידול בגושי ההתישבות יקל על פתרונות אחרים למדינה הפלסתינית, למשל על שטחי לבנון שבין כך מחזיקה כמיליון פליטים.

2. ירידה מהארץ אינה מוסרית במאת האחוזים ומשהו דפוק אם מחצית מהבוגרים רואים בכך אופציה.
קוסמופוליטיות היא אידיאל גרוע מאוד, היא מביאה לאנוכיות כלפי אחרים. מה תעשה כשלא תוכל לקיים את הציווי המוסרי "עניי עירך קודמים"?
נושא לא פשוט 7061
1. הפליטים הפלסטיניים בלבנון הם פליטים ולא מהגרים או תושבים. הם לא יפסיקו להיות פליטים עד שימצא להם פתרון קבע. פתרון כזה לא יהיה בלבנון אלא במדינה פלסטינית. כל פתרון אחר לא יעבוד מכיוון שכל עוד הם פליטים, הם יפעלו נגד המדינה שעשתה אותם פליטים.

2. ישראל תתחזק אם יהגרו אליה אנשים בעלי השכלה ויכולת לתרום למדינה. יהודים או לא יהודים. הקריטריון לכניסה לארץ צריך להיות אחד מהשניים:
א. האדם מסוגל להשתלב בחברה הישראלית ולתרום לה.
ב. האדם נמצא בסכנה בארץ מגוריו מכיוון שהוא יהודי.
במקרה הראשון, אין מקום למתן הטבות כלכליות מופלגות (פטור ממכס עד סכום מסוים, וסיוע בלימוד עברית והשתלבות בחברה יספיקו). במקרה של פליטים שנאלצו להשאיר את רכושם בארץ שממנה הגיעו, המדינה צריכה לסייע להם כלכלית עד שיעמדו על רגליהם.

3. אם קיים קשר בין מוסר לבין לבחירת מקום מגורים אז הוא הפוך, זה לא מוסרי לכפות על אדם להעביר את חייו במקום שהוא אינו חפץ לחיות בו רק בגלל שהוא נולד בו.

4. לא הבנתי את המשפט בנושא קוסמופוליטיות. כיצד היא מביאה לאנוכיות? לפי תפיסתי היא מביאה לקירוב ופתיחות. איך היא מתנגשת עם הציווי המוסרי "עניי עירך קודמים" ?
נושא לא פשוט 7062
1. הכוונה היא שתקום מדינה פלסתינית על שטחי לבנון.

2. הקריטריונים שהצבת הם ממילא נובעים מחוק השבות. ליהודי צריך להיות קל להשתלב במדינת היהודים; בנוסף, ההנחה היא שיהודי לא יתקל באנטישמיות רק בארצו שלו. אי אפשר לקבוע הרי מי בסכנה ומי לא.

3. לא העלתי על דעתי לכפות על אזרחים לחיות בא"י אלא רק שזה לא מוסרי לעזוב אותה שלא לצרכים חשובים.

4. כשאין לך ציבור מסוים שלו אתה קודם כל דואג, יקרה אחד מהתרחישים הבאים:
א - תדאג רק לעצמך.
ב - תדאג לכל העולם אבל אז האדישות שלך תגיע למימדים מפלצתיים ורף ההזדעזעות שלך גם הוא יגיע למימדים דומים. בשלב זה תגיע למצב א'.
מעורבות בלבנון מתכון לצרות 7064
מעבר לעובדה שהפלסטינים הם מיעוט בלבנון (360 אלף מתוך 4 מיליון תושבים, ומרוכזים רק במחנות בקרבת כל ערי החוף - מראשידיה ליד צור עד נהר אל-בארד מצפון לטריפולי), בפעם הקודמת שניסינו לשנות את לבנון לפי שאיפותינו הסתבכנו שם. לא תודה.
חוץ מזה שהלבנונים רואים בפלסטינים את האשמים בכל צרותיהם, וכיום ברור שברגע שערפאת יכריז על מדינה, בכוונת הלבנונים לגרש את כל הפליטים מלבנון, בלי קשר לשאלת מוכנותה הכלכלית של המדינה הפלסטינית לקלוט אותם. (מישהו זוכר שקדאפי עשה משהו דומה בשנת 94' ?)
איזו טעות, הכוונה לירדן 7088
את הרעיון הזה לקחתי מהמאמר של אמונה אלון שפורסם אתמול בידיעות.
נושא לא פשוט 7076
2. לא. לאתיופים היה קשה יותר להשתלב בארץ מאשר לאירופאי או אמריקאי שאינם יהודים גם התרומה המיידית שלהם לחברה הייתה נמוכה יותר מזו של עולי ברית המועצות. גם מי שאינו נחשב יהודי על פי חוקי הדת המחמירים (נכד לסב יהודי או מי שהתחתן עם יהודי והתגייר גיור רפורמי וכו'), עלול להיתקל באנטישמיות. במצב כזה יש לאפשר לו לעלות לארץ וין לכפות עליו גיוס אורתודוכסי.
3. מהם צרכים חשובים בעינייך. רצון לחיות בארץ אחרת נחשב בעיני צורך חשוב מספיק. החיים קצרים מידי בשביל להעביר אותם במקום שלא אוהבים אותו.
4. קוסמופוליטיות זה עניין תרבותי חברתי ולא פילנתרופי. בעניין הטיפול בבעיות העולם, ישראל קטנה מכדי לטפל בעולם. היא צריכה לטפל כמובן בבעיות בתוכה בעדיפות הגבוהה ביותר לסייע לשכנותיה כאשר הן זקוקות לסיוע ומבקשות אותו. בקשר לשאר העולם, רק במקרים קיצוניים יש מקום לישראל לסייע (אסונות טבע קשים וכו'). אין קשר בין זה לבין לפתיחות תרבותית ויכולת לתקשר עם אנשים בכל העולם.
נושא לא פשוט 7087
2. לפי איזה קריטריונים החלטת שלאמריקאי יהיה יותר קל להשתלב מאשר לאתיופי? גזענות?
אם כך, הבעיה היא אצלנו וצריך לפעול לתיקונה.
כשחוק השבות מעלה את המשפחה המאוד מורחבת יוצא שנותנים הטבות לאנשים שכל קשר בינם לבין יהדות או א"י מקרי בהחלט, כל המטרה של א"י היא בית ליהודים. בית למסכנים זה דבר נעלה אבל לא משהו שאנחנו יכולים לתת.

3. ראה את תשובתי לשי.

4. אפשר שיהיה קשר חם בין קוסמופוליטן לאזרחי מדינתו, כפי שהבנתי שלכך אתה רומז, אבל לא יהיה קשר כזה בינו לבין המדינה?
הרי אזרחי מדינתו נשענים על אותו גוף ערטילאי הקרוי מדינה.
האם יכולת תיקשור ופתיחות תרבותית (למה אתה מתכוון בזה?) בהכרח אינה מנת חלקו של הפטריוט?
נושא לא פשוט 7090
1. החברה הישראלית קרובה בהרבה לחברה האירופית אמריקאית מבחינות רבות. טכנולוגיה, תרבות, השפות השגורות. לאדם שהגיע לארץ ממדינת עולם שלישי כמו אתיופיה צפוי שוק תרבותי גדול בהרבה מזה שצפוי למי שמגיע מאירופה למשל. כמו כן יהיה לאמריקאני קל יותר למצוא עבודה בארץ (שוב בזכות הכרות טובה יותר עם הטכנולוגיה). אני לא טוען שהאתיופים אינם מסוגלים להשתלב בחברה אני מאמין שזה דורש מהם יותר מאמצי הסתגלות. החברה הישראלית צריכה לעשות כל שביכולת כדי להקל את מאמצי ההסתגלות הללו.
2. בתגובה המקורית התייחסתי לשני סוגי עולים:
א. אנשים שמעונינים לעבור לחיות בישראל, מסוגלים להשתלב בחברה הישראלית ולתרום לה, אנשים אילו יכנסו לארץ במעמד מיוחד (דומה לגרין כארד האמריקאי) וכעבור מספר שנים יקבלו אזרחות בהתאם למידת השתלבותם בחברה (יכולת לפרנס את עצמם ולתרום להתפתחות המשק, יכולת להשתלב בחברה. וגם הכרות עם ההיסטוריה הישראלית המסורת היהודית וחוקי המדינה). עולים מהסוג הזה לא יקבלו הטבות משמעותיות, הם אינם חייבים להיות יהודים.
ב. יהודים שנפגעו על רקע גזעני (או נמצאים בסכנה בגלל אנטישמיות) במדינות מוצאם. גם כאן אין טעם לפשפש בציציות ולבדוק לחומרה אם האדם הוא אכן יהודי. גם מי שאינו יהודי על פי חוק השבות (או ההלכה) אך סובל מאנטישמיות זכאי למקלט במדינה יהודית. רק במקרים של פליטים כאילו, יש מקום למתן הטבות כלכליות שיסיעו לאדם להשתלב בחברה אחרי שאולי הפסיד רכוש וכסף במעבר למדינה החדשה.
3. כאן אנחנו נכנסים לשאלה מהי עירך (כולנו הרי חיים בכפר הגלובלי). כלומר מהם הקריטריונים על פיהם תעדיף לסייע לאדם אחד על פני אדם אחר? הקוסמופליטן (אם הוא נוהג על פי הציווי המוסרי "עניי עירך קודמים") יעדיף לסייע לאדם הקרוב אליו יותר מבחינות מסוימות (רגשית, תרבותית, חברתית) אין קשר ישיר בין התכונות הללו לבין אזרחות משותפת.
פטריוט לרוב יעדיף את התרבות של המדינה שלו על כל תרבות אחרת. אינני טוען שכל הפטריוטים אטומים, אבל ההעדפות אוטומאטית כאילו אינן תורמות לפתיחות. הקוסמופוליטן ישאף לנסות להבין את כל התרבויות שהוא ניתקל בהן (גם אם הוא לא חי אותן).
נושא לא פשוט 7096
2. א. כבר עכשיו זה אפשרי אבל לגויים אין סיבה להעדיף את ישראל על ארה"ב או איזו מדינה אירופאית. גם אם זה כדאי טכנית לתת לאנשים הטבות על סמך זה שאולי יחזירו את ההשקעה, בכל זאת אני מעדיף קודם כל לשמור על צביונה היהודי של המדינה.
ב. אילו אמצעים יש לנו כדי לבדוק מי נפגע או בסכנה מאנטישמיות? הקריטריון היחיד הוא היהדות.

3. אם קוסמופוליטן ישראלי ישאל אם לתרום לעניי ארה"ב או לעניי ישראל, במה יבחר?
האין הם בשבילו באותו מעמד?
או שאולי אני טועה בהגדרת הקוסמופוליטן והוא בסה"כ מישהו עם אהבה מיוחדת ל"מסע עולמי"?
נושא לא פשוט 7105
2. לא נכון כיום רק יהודים (על פי חוק השבות) מי שאינו יהודי יכול לרמות אבל במידה שהוא מתגלה הוא מגורש. היו כמה מקרים של עולים מברית המועצות שגורשו מהארץ לאחר שהתברר שיהדותם לא מספיק מהודרת. מרגיז במיוחד העניין שחלק מהגרושים הללו קרו לאנשים ששירתו בצה"ל. בעולם המושגים שלי, אדם ששירת בצה"ל הוא מספיק ישראלי כדי לחיות בארץ גם אם הוא לא יהודי. אני מניח שאם התנאי לחיים בארץ יהיה דרישה לשירות לאומי כלשהו והוכחת יכולת קיום עצמאית והשתלבות בחברה, לא יעמדו בתור אנשים להיכנס לארץ, הם יעדיפו לעבור את מסלול הייסורים הזה במדינה מתקדמת ומבטיחה יותר במערב אירופה או ארה"ב. מי שיבקשו למרות הכל להגר לישראל יהיו אנשים שמדינת ישראל היא בעלת ערך אידיאולוגי בעיניהם.
ב. יהודים החיים במדינות המערב יוכלו תמיד להיכנס לארץ במסלול א. (למשל יהודים בארה"ב שהחליטו שהאנטישמיות שם מסוכנת להם). יהודים החיים במדינות עוינות לישראל (אירן, עיראק וכו) או מדינות שבהם יש אנטישמיות פעילה יוכלו להיכנס לארץ גם בלי לעמוד בכל אותן דרישות שבאות במסלול א.

3. הציווי "ענייך עירך קודמים" כפי שאני מבין אותו אומר שעל אדם לסייע קודם כל לקרובים אליו ורק אחר כך לרחוקים ממנו. הקריטריונים לקרבה הם אישיים. הבחירה באיזו "עיר" אני חי קשורה לשאלה, "עם אילו אנשים אני חש הזדהות או שותפות גורל". בעולם שלנו לרוב מדובר באנשים שחיים בסביבה הגיאוגרפית הקרובה שלי אבל לא תמיד. בכל אופן אני לא תורם ישירות לעניים אם מדובר בתרומה עקיפה כמו בית תמחוי או משהו כזה, אני אעדיף כמובן לתרום לזה שהכי קרוב לבית מגורי. אבל אני לא ממש קוסמופוליטן ואני לא נוהג לראות את התוכנית מסע עולמי (לא שיש לי משהו נגדה היא פשוט לא נופלת על השעות שבהן אני צופה בטלוויזיה).
עניי העיר שליד 7113
מעניין לדעת באמת מה הקריטריון על פיו מגדיר מר נעמן את עניי עירו. האם תושבי המשולש הם יותר ב"עירו" מאשר יהדות רוסיה למשל?
נושא לא פשוט 7119
2. חוק השבות נותן שורה ארוכה של הטבות שלא מגיעות למי שאינו יהודי. למיטב ידיעתי כל גוי יכול להתגורר בישראל אך לאחר בדיקה מדוקדקת של מצבו הכלכלי, עם מכסה מוגבלת וללא הטבות מיוחדות.
לא נוכל ואין סיבה לתת המון הטבות לגוי שמוכן לשרת בצה"ל. אם מישהו גורש אף שהתגייס, אני משער שהוא היה בתחילת השרות.

3. הכוונה היא לא לקרובים אליו רגשית אלא פיסית. מהקרובים פיסית, אף שהם זרים גמורים, אסור להתעלם. כמובן שלא מדובר פה במדידת מטרים או קילומטרים אלא בצו רעיוני.
גם מהקרובים רגשית אסור להתעלם, למשל מהיהודים התפוצות, אבל הכף תמיד צריכה להכריע לטובת אלה הקרובים אליך.
בזמננו, כשהחשיבות נקבעת לפי סיקור תקשורתי, הצו נכנס ליתר תוקף.
נושא לא פשוט 7209
2. מעניין, כל גוי יכול לחיות בישראל ? למה אף אחד לא מספר את זה לעובדים הזרים שחיים באזור התחנה המרכזית בת"א. אולי המסכנים האלו יפסיקו לקפוץ מהחלון ולשבור גפיים בכל פעם ששוטר דופק להם על הדלת.
אני טוען שההטבות צריכות להיות קטנות בהרבה גם ליהודים וגם ללא יהודים. לא "מגיע" לאף אחד.
3. אני מבין מדבריך שעובדים זרים שחיים באזור מגוריך נהנים מתרומתך יותר מאשר יהודים שאינם חיים בסביבתך הקרובה.
נושא לא פשוט 7233
2. אני לא בקיא בנושאים האלה, אני יכול לענות רק מידיעה מעורפלת.
בניגוד ליהודי שעולה לארץ, המקבל מיד את כל זכויות התושב, גר צריך לחיות בארץ זמן ממושך ברציפות וכנראה לשלם מיסים או לדווח על הכנסה כדי לאשר את המשך שבותו בארץ. אצל עובדים זרים המצב גרוע בהרבה, חלקם מיובאים לארץ ולרובם אין את האמצעים הכלכליים להישאר.
איך כל זה מתקשר ליהודים לא הבנתי. אינך בעד עליה? רוב היהודים צריכים עזרה כלכלית כדי לעלות ואין סיבה שלא ניתן להם.

3. הטענה שלי היא שלקסמופוליטן אין סדר עדיפויות בקרבה פיסית, לא טענתי שאין משקל לקרבה רגשית. הקרבה שלי ליהודים שבכל א"י, שהיא גם פיסית וגם רגשית, גדולה בהרבה מהקרבה שלי לעובדים זרים בעירי.
העדפה לעובדים הזרים שבקרבתי תהיה גדולה יותר מהעדפה לערביי ישראל, למשל.
תקשה ותשאל מה משקלם של גויים בקרבתי כנגד יהודים בתפוצות? על זה לא אוכל לענות לך. אני משער שיש הלכה בנושאים האלה אך ידיעתי אינה משגת. אני אישית נוטה לכיוון היהודי.
נושא לא פשוט 7240
2. יהודי שעולה לארץ היום מקבל סל קליטה בשווי כמה עשרות אלפי שקלים. בתמורה הוא לא מתחייב לכלום. אני מכיר אישית כמה אנשים כאילו שעלו לארץ, ניצלו את ההטבות כדי לרכוש השכלה בארץ וירדו לארה"ב.
עובד זר שמגיע לארץ היום הוא במעמד של כמעט רכוש של מי שאחראי על אישור השהיה שלו. אם אותו מעסיק מתעלל בעובד או מלין את שכרו, העובד אינו רשאי להתפטר ולחפש עבודה חלופית ללא אישור של המעסיק המקורי. בנוסף כל עובד זר או סטודנט שמגיע לארץ מגיע לזמן קצוב וכשהזמן הזה חולף הוא יאלץ לעזוב את הארץ. מצב דומה יש ברוב מדינות העולם אלא ששם אדם השוהה בארץ זמן ארוך, מראה יכולת קיום עצמי, השתלבות בחברה וכו', מקבל בסופו של דבר מעמד של תושב קבע ואף אזרח. בארץ עד כמה שידוע לי אין מצב כזה.
אני חושב שמדינת ישראל הגיע למצב שבו מספר האנשים שחיים בה די קרוב למספר האנשים שיכולים לחיות בה מבחינת התשתיות והמים (לפחות ללא שינוי משמעות מבחינת פיתוח עתודות הקרקע שבנגב וטיפול בבעיית המים) עד שנגיע למצב שנוכל להחזיק בארץ מספר גדול בהרבה של אנשים, אין מקום לעידוד עליה ע"י מתן מענקים לעולים. מי שרוצה לבוא יצטרך להראות שהוא יכול להסתדר בעצמו.
אדם שמגיע לישראל עם רכוש וכסף משלו לא זקוק לסיוע כלכלי על חשבון משלם המסים הישראלי ואני לא רואה שום סיבה לתת לו את הסיוע הזה.
אדם שמגיע לישראל ממדינה שבה אפשרויות הפרנסה דלות יותר יגיע עם מעט רכוש וכסף. מצד שני הוא מגיע למגינה שבה יש יותר אפשרויות להתפרנס ולהתקדם. אין סיבה שמהגר שמגיע לארץ חדשה ממדינה נחשלת, יקבל אוטומאטית קפיצת מדרגה כלכלית על חשבונם של תושבי המדינה הקולטת אותו רק משום שהוא יהודי.

2. קוסמופוליטיות היא ויתור על זהות לאומית ומדינית. אני לא רואה קשר בין זה לבין הפיכה לישות וירטואלית מנותקת מהסביבה המיידית שלה. גם אותו ציווי שהזכרת "עניי עירך קודמים" מדבר על עיר ולא על מדינה. סביבה מיידית ולא ישות מדינית.
מכיוון שאתה מעדיף את יהודי התפוצות על עניי עירך שאינם גויים האם אני רשאי להבין שאתה לא מתנהג על פי הציווי המוסרי שאתה עצמך העלית כדוגמא? בעוד שקוסמו' לא יבדוק אם האדם שלו הוא תורם הוא אכן אזרח המדינה וגם בעל הדת והלאומיות הנכונות אלא יסתפק בידיעה שאותו אדם הוא באמת ניזקק.
נושא לא פשוט 7261
עד כמה שידוע לי סל הקליטה הוא כן התחיבות ואלה המשתמשים בו לצורכיהם הינם גנבים ואינם מעידים על הכלל.
המצב של העובדים הזרים הוא אכן מחפיר ומתחילים להחקק חוקים כדי לשפר אותו.

שאר הויכוח סובב סביב חשיבות שיבת היהודים בישראל ועל כך איני רואה אפשרות לויכוח.

*טעיתי בפזיזותי ואתה אכן צודק, יהודי התפוצות יהיו בעדיפות נמוכה יותר, אבל זו בכ"מ שאלה היפותטית שבוודאי לעולם לא נצטרך לענות עליה, כמו על שאר השאלות שהעלנו. הציווי אכן מדבר בעיר אבל רעיונו הוא דאגה לציבור קרוב.
שאלה אחרת: אתמול היה פיגוע בהודו, האם לקוסמו' הודי יכאב באותה מידה כמו לפטריוט הודי?
או בעצם שאלת השאלות: במה מתבטא הויתור על זהות לאומית ומדינית?
נושא לא פשוט 7265
עולה חדש חייב להחזיר את כל ההטבות שקיבל מהממשלה אם הוא יורד מהארץ 5 שנים אחרי שקיבל אותן. 5 שנים זה לא הרבה זמן (במיוחד אם מנצלים אותו ללימודים אקדמיים ולימוד שפה).

בעניין ההודים. שאלה הזו דומה לשאלה את מי אתה אוהב יותר את אבא או את אמא. איזה כאב גדול יותר הכאב שחש פטריוט כאשר מתבצע פיגוע נגד אזרחי המדינה שלו או הכאב שחש אדם לנוכח מוות של אנשים בגלל אלימות מיותרת.
במקרה של הפטריוט, חלק גדול מהכאב נובע מהעלבון וכעס על כך שגורמים מסוימים פגעו בריבונות של המדינה שלו, פגעו באזרחי המדינה שלו או חשפו את חולשתה, החלק הזה הופך מהר מאוד ליצר נקמנות (גם בארץ, אחרי כל פיגוע אתה יכול לשמוע קריאות מוות לערבים ויותר גרוע, אתה יכול לשמוע וידויים אישיים בסגנון "תשמע אני דווקא די שמאלני אבל מה, ממש בא לי עכשיו לקחת איזה עוזי, לרדת לעזה ולקצור כמה ילדים בדרך לביתספר. שהערבים האלה ידעו שגם אנחנו יכולים...").
במקרה של הקוסמו', קשה לי להאמין שאדם מסוגל באמת לכאוב את כל גילויי האלימות בעולם, פשוט מכיוון שיש יותר מידי כאילו. כאשר האלימות באזור שבו אותו קוסמו' חי, אני משער שהכאב יותר גדול (בלי קשר מי הצד הפוגע ומי הצד הנפגע) מאשר אלימות במקום אחר בעולם פשוט בגלל הקרבה הגיאוגרפית. הקוסמו' מתנתק אמנם מהסממנים הלאומיים אבל הוא לא הופך מנותק מסביבתו.

קוסמו' הוא פטריוט של העולם כולו. נושאי איכות הסביבה למשל או כלכלת העולם נוגעים ללבו יותר מעניינים לאומיים. הוא שומר לעצמו את הזכות לאמץ כל תרבות (או אספקטים מסוימים של כל תרבות) שיבחר בלי קשר לתרבות שבה נולד. בויתור על סממנים לאומיים הוא מוריד את הכבלים הפסיכולוגיים שמפריעים לו להשתלב בחברה המתאימה לו ביותר מבחינה תרבותית, חברתית וכלכלית.

אני באופן אישי חושב שבדומה להומניזם, הקוסמופוליטיות היא תפיסה לא מציאותית (לפחות עבורי) במצב הנוכחי באזור בעולם שבו אני חי. אני רואה בקוסמופוליטיות אידיאל והייתי רוצה לחיות בעולם שבו הקוסמופוליטיות' אפשרית. האספקטים הקוסמופוליטיים בתפיסת העולם שלי מתבטאים בעיקר ברצון הזה ולא באימוץ תפיסת העולם או דרך החיים הקוסמופוליטית. בכל אופן אינני פטריוט על פי ההגדרה שרוב האנשים שאני מכיר נותנים למילה הזו.
נושא לא פשוט 7275
זוג קרניים מפוארות הצמחת לפטריוטים.

הקרבה היחידה בין הודי אחד למשנהו היא הזהות הלאומית. בהעדר זהות כזו, בהעדר קשר לאומי למדינה, אין מהמשותף בין הודי למשנהו.
לפטריוט לעומת זאת יש זהות לאומית ומדינית ולכן ידאג לאזרחי מדינתו כשדאגה זו אינה כלל וכלל מתבטאת בזעקות חמס ונקם.

"...אינו מנותק מסביבתו...נושאי אכות הסביבה נוגעים ללבו יותר מעניינים לאומיים"
האם לא זאת ההגדרה למישהו המנותק מסביבתו?

הסכמנו שאי אפשר לדאוג לכל העולם. באיזה עולם הקוסמופוליטיות אפשרית אם לא בעולם ללא מדינות?
נושא לא פשוט 7288
אתה מתחיל לקלוט את הרעיון. לאומיות היא עניין שלילי. אחרי דת, לאומיות היא אחד הגורמים העיקריים לשנאה בין אנשים. העולם האידיאלי מבחינת קוסמופוליטן הוא שבו המדינה היא ישות תרבותית חברתית ואדמיניסטרטיבית (כמו עירייה) ולא כלכלית או לאומית. הקשר בין שני הודים הוא בכך ששניהם מדברים באותה שפה, נהנים מאותה מערכת תרבותית ומתנהגים על פי קודים חברתיים שדומים בנוסף שניהם משתמשים אותה מערכת רכבות ואותה מערכת מים, חשמל וביוב.
ענייני ריבונות מעניינים את הקוסמופוליטן כמו הויכוח בין עירית רמה''ש לעירית הרצליה על איפה בדיוק עובר קו הגבול ביניהן ולא כמו הויכוח בין ישראל לישות הפלסטינית על מעמד ירושלים מכיוון שאין משמעות למי שייכת הריבונות. המושג ריבונות מדינית הוא בעל חשיבות נמוכה (אם בכלל).
נושא לא פשוט 7291
בא נבחן את העולם של הקוסמופוליטן כפי שהוא מצטייר מתגובתך:

1. "לא כלכלית" - כל מדינות העולם ישתמשו באותו מטבע ובאותה שיטה כלכלית? הדבר בוודאי לא אפשרי. תמיד יהיו שיטות כלכלה שונות וזה כבר משפיע ישירות על האזרח. לכן גם אכפת מאוד לאזרח על השטחים בריבונות מדינתו.

2. "שניהם מדברים באותה שפה...קודים תרבותיים דומים"
ברוב המדינות יש מגוון תרבויות וגם כמה שפות, הדבר כמובן משפיע על היחסים בין פרט לפרט אך לא בין הפרט לכלל (זאת מבלי להתיחס לעמים).

3. "מערכת ביוב משותפת" - אני משער שזה אכפת רק לעכברים שגרים בביוב.

3. עוד בנושא הרבונות ועניינים לאומיים: צורת שלטון, זכויות, חובות, היחס שבין ההשקעה בחינוך להשקעה בזקנה שבמסדרון ועוד.

לאזרח הקטן אולי לא ממש משנה מהם גבולותיה של עירו אבל של מדינתו? ללא שמץ של ספק.
נושא לא פשוט 7293
1. אירופה עוברת בתקופה זו תהליך של איחוד המטבע. מאז נפילת הגוש הקומוניסטי, רוב הכלכלות בעולם הן וריאציות על שיטה כלכלית אחת והעקרונות אינם שונים בצורה מהותית. ישנן לא מעט חברות בינלאומיות ככה שהחזון הזה דווקא לא ממש בלתי אפשרי כמו שאתה טוען.
אני לא רואה את הקשר בין ריבונות לאומית לכלכלה שאתה מציין, אנא פרט יותר.
2. העובדה ששני אנשים הם הודים אינה מספיקה כדי לגרום להם להרגיש קירבה. יש צורך ביותר מהתווית הזו. סממנים תרבותיים כמו שפה או קודים תרבותיים יצרו את קירבה המדברת בין פרט לפרט. אני לא חושב שיש באמת דבר כזה קירבה של אדם לכלל, ובודאי שלא בין פרט לעם.
3. העובדה ששני אנשים חולקים מערכות אזרחיות יוצרת ביניהם קשר. אני משער שכל עוד הביוב עובד פועל כשורה לא ממש מעניין אותך מי עוד משתמש בו אבל כשהוא עולה על גדותיו, אני בטוח שזה יעורר ביניכם אחווה ורעות. עניינים אדמיניסטרטיביים משפיעים על מהלך החיים הרבה יותר מהעניינים מדיניים (זו הסיבה שמפלגות מסוימות מיחסות למשרד הפנים את החשיבות שהן מיחסות).
4. כל הדברים הללו, כל עוד הם מתבצעים ברמה סבירה הם עניינים אדמיניסטרטיביים שנוגעים לאדם שחי במקום ונהנה או סובל מהם, ורק לו. כמו ההשקעה העירונית בסלילת מדרכות והיחס בין ההשקעה בתשתית הביוב להשקעה באמצעי התחבורה של פקידי העירייה.

שינוי קו בגבול בין הרצליה לרמה"ש ערים יכול להעשיר את קופת אחת מהן בסכומים ניכרים שאם הם ינוצלו בחכמה יוכלו לשפר את רמת החיים של תושבי אותה עיר. אני לא רואה שום סיבה שאזרחי הרצליה או רמה"ש יזלזל בעניין הזה. מה גם שמערכת ניקוז פגומה, ביוב כושל, בורות בכביש וגורמים כאילו יכולים להשפיע באופן מעשי על חייו של תושב הרצליה יותר משליטה פלסטינית במזרח ירושלים.
אני לא טוען שעניינים מוניציפליים הם העיקר ואדם צריך להקדיש את חייו לטיפול בהן. אני רק הייתי רוצה לחיות בעולם שבו עניינים כאילו מקבלים את המשקל שמגיע להם והעניינים הפחות רציונאליים שמונעים ע"י רגשות לאומיים או דתיים יקבלו הרבה פחות משקל.

5. האזרח הקטן (אני ממש שונא את הביטוי הזה) הוא אינו קוסמו'.
נושא לא פשוט 7308
1. הכלכלה משפיע על גובה המיסים, ערך הכסף, דמי אבטלה, ריבית... דברים חשובים המשפיעים מאוד על חיינו. העיריה אומנם נותנת שירותים אבל לא בצורה כל כך מקיפה.

2. טוב, שפה שונה באמת אינה דוגמה טובה ובכל זאת יש קירבה גדולה בין פרט לכלל. בהמון מקרים תחוש קרבה לכלל ולרוב (או תמיד) בגלל סיבות רגשיות. אם זה על מגרש הכדורגל, הופעה חיה, הפגנה או אסון לאומי. זהות לאומית היא בהרבה מובנים משהו רגשי.

3. העניינים המנהליים משפיעים רק על הפרט ללא יחס לכלל. השיתוף, אם הוא מוליד אסון משפיע על הפרט עם יחס אל הכלל אבל זאת כתוצאה מהאסון וללא קשר ישיר לשיתוף.

4. הסכמת ששאלת הריבונות מאוד חשובה אבל לא מספיק חשובה כדי...מה? כדי לדרוש אותה? כדי להתעמק בה?

בסוף תגובתך חזרת לויכוח שבין ימין ושמאל אבל לא על כך סובב הדיון הזה.
נושא לא פשוט 7316
אני רוצה להחזיר את הדיון לנקודה המקורית.
אני טוען שבעולם שלנו עניינים רבים מושפעים מלאומיות של אנשים. אני רואה בזה עניין שלילי מכיוון שבמצב הנוכחי בני אדם נלחמים זה מול זה (בזירות שונות) במקום לשתף כוחות ולקדם את העולם כולו. אם המשאבים והמאמץ שמבוזבזים על הויכוח, למי ירושלים שייכת היו מנוצלים למטרות אחרות, מצבה של ירושלים היה יכול להיות טוב בהרבה. אני טוען שלפלסטיני תושב ירושלים וליהודי תושב ירושלים, צריכים להיות יותר אינטרסים משותפים מאשר ליהודי תושב ת''א ויהודי תושב ירושלים (ע''ע מערכת ביוב ותחבורה). אינני מתכחש לכך שיהודי מרגיש שותפות גורל עם יהודי אחר ולא עם שכנו הערבי ולהפך, אני פשוט רואה את ההעדפה הזו כעניין בעייתי.

רגשות הם עניין סובייקטיבי. הבעיה היא לא עם הרגשות הלאומיים שלך אלא עם העובדה שהעולם מתנהל על פי עניינים רגשיים במקום עניינים פרקטיים.
ברור לי שימני לא יכול להיות קוסמופוליטי מכיוון שתפיסה פוליטית ימנית מתבססת על לאומיות. לא כל שמאלני הוא קוסמופוליטי (הקו המנחה של השמאל הישראלי הוא אנחנו כאן הם שם. הפרדה לאומית שהיא דבר מנוגד לרעיון הקוסמופוליטי). אני גם לא טוען שבמצב הנוכחי באזור הנוכחי אדם יכול להיות קוסמופוליטי באמת. אבל אני מקווה שמתישהו בעתיד ניתן יהיה לממש אספקטים מסוימים מהתורה הזו בחיי היום יום.

הויכוח שנגררנו אליו בנושא הפרקטי הוא עקר. לדעתי מבחינה תיאורטית ניתן ליצור צורת שלטון ושיטה כלכלית שבה המדינות משחקות תפקיד של מועצות מקומיות (או מדינות במובן הארה''בי של המילה). מעשית, אינני סבור שאזכה לראות עולם מאוחד שרותם את כל המשאבים שלו לעניין הפיכתו לטוב יותר עבור כל יושביו.
נושא לא פשוט 7318
עם אידיאל הקוסמופוליטיות אין בעיה לחלק את י-ם ולכן אתה מאמץ אותו. מעבר לזאת הזהות הלאומית אינה משהו שאפשר בקלות להיפרד ממנו וגם לא נכון לעשות זאת, אלא בעולם דמיוני שבו כולם רוצים את טובתם של כולם וריבונות אינה משחקת תפקיד. אבל אידיאל שמתאים לעולם דמיוני אינו מתאים לאימוץ.
נושא לא פשוט 7378
א. דעותיי הפוליטיות נובעות מהעקרונות שאני מאמין בהם ולא להפך.
ב. כבר אמרתי בכמה הזדמנויות שאני לא רואה הקוסמופוליטיות כרעיון בר מימוש כיום. אבל אני רואה אותה כרעיון חיובי.
ג. אני לא מסכים אתך שלאומיות היא דבר טוב. ואני חושב שזה הפער העיקרי בין הדעות שלנו.
נושא לא פשוט 7171
מצויין! התנאי להגירה לישראל: שירות בצה"ל!

פתרת את כל בעיית הגיוס, צה"ל יהפוך ל"לגיון הזרים", פושעים נמלטים ושכירי חרב מכל העולם יגיעו לכאן כדי להעביר שלוש שנים שרות צבאי ולקבל אזרחות מלאה, ומי צריך בכלל לגייס ישראלים במצב כזה?
נושא לא פשוט 7198
אם היית קורא את התגובה הראשונה שלי בנושא היית רואה מהם התנאים שהייתי רוצה לראות לחיים (ומאוחר יותר אזרחות) במדינה (על רגל אחת, יכולת להשתלב ולתרום לחברה, או לחילופין יהודי בסכנת אנטישמיות). נכונות לשירות בצה''ל תגדיל את סיכוייו של מועמד לקבל אזרחות אבל היא לא תנאי הכרחי ובהחלט לא תנאי מספיק. בכל אופן אדם שהגיע לארץ, רוצה לחיות בה ונותן מקדמה על חשבון המחיר הגבוה של החיים בארץ בצורת שירות צבאי, ניראה לי לא בסדר שמגרשים אותו לאחר שתרם למדינה יותר משנה מחייו ללא קבלת תמורה משמעותית.
שינוי קטן 7214
נדמה לי שכושר ההשתלבות בחברה בארץ נמדדים ב:
1. כושר אינטרקציה עם אנשים ממוצא אחר, או היכולת לצאת להיות יחיד בחברה של אנשים ממוצא אחר
2. היכולת לתפוס עמדות ממפתח בחרה
3. היכולת להתבסס כלכלית

בגלל סיבות 2 ו-‏3 נראה שאכן אדם ממוצא אשכנזי\אמריקאי "משתלב" יפה יותר. נניח שאכן מראית העין נכונה ססטיסטית (מראית העין שלפיה בני המעמדות הגבוהים ברובם אשכנזים, ובשוק הכרמל רק מזרחיים).

הסיבה הכי טובה, שמסבירה מצב זה שאני יכול לחשוב עליה, היא החינוך והמקצוע. מבחינת החינוך יש אצל חלק ניכר מהאשכנזים, דגש על לימודים והצלחה כלכלית. לפי הנחתי, (לא קיבלתי חינוך אחר) דגש זה, קטן בהרבה בחברה המזרחית. על כן התוצאות האלו.

הבעיה היא, שאנחנו כחברה מסתכלים על הדברים האלה, שהם לבסוף, נחלת החינוך האשכנזי.

אבל שוב, אני אומר זאת רק מתוך הנחה. מה עוד, שהתרבויות כ"כ התערבבו זו עם זו, שהיום אנחנו שופטים הצלחה לא של עולים, אלה של בני ונכדי עולים ממוצא מסוים. ז"א שהניגוד המקורי, צריך להיות אף חריף יותר מזה של היום.
שינוי קטן 7273
א. אני לא חושב שהיכולת לתפוס עמדות מפתח בחברה צריכה להיות תנאי. אני מסתפק ביכולת להתפרנס בכוחות עצמו ונכונות לקבל את חוקי המדינה. לגבי כשרים חברתיים, קשה לי לחשוב על דרך לבחון את הכשרים הללו.

ב. בשוק הכרמל תוכל למצוא אנשים במעמד כלכלי גבוה יותר מאשר בהרבה בנייני משרדים ממוזגים בת''א.

ג. אני חולק עליך בעניין הזה (אני הולך לעשות הכללה גסה שאינה מבוססת על נתונים בדוקים אלא על רושם אישי. אני מקווה שאני לא ארגיז אף אחד ואם כן, סליחה) אצל אשכנזים יש אמנם דגש על השכלה אבל לא על מקצוע. אצל ספרדים יש דגש על מקצוע יותר מאשר על השכלה. זו הסיבה שיש יותר אשכנזים מאשר ספרדים באוניברסיטאות (התפרסמה ידיעה כזו בעיתון לפני כמה ימים). זו גם הסיבה לכך שיש ריכוז גדול יותר של ספרדים בפקולטות המעניקות מקצוע מוגדר (הנדסה, ראיית חשבון, משפטים) מאשר באלו שמעניקות השכלה נטו (מדעי הרוח, מדעי החברה ומדעים מדויקים).
כמובן שגם התנאים הכלכליים, רמת החינוך הנמוכה בעירות הפיתוח, וגורמים מהסוג הזה תורמים לעניין.
אני לא חושב שהשכלה היא תנאי הכרחי ליכולת לחיות חיים פרודוקטיביים ולפרנס את עצמך ישנם מקצועות רבים שמבטיחים פרנסה טובה ואינם דורשים תואר אקדמי אלא יוזמה שכל ישר ועבודה קשה (אינסטלטורים, סוכני ביטוח, מנהלי חשבונות ועוד המון)
לא הבנת 7295
התיחסתי לשאלה 'מי משתלב יותר טוב בחברה' ע''י בחינת המדדים שלפיהם נקבע, שאשכנזים מצליחים יותר. ברור שמדד זה אינו בהרכח נכון, וזה חלק ממה שרציתי לומר. כל תשובתך התייחסת לנאמר כאילו העליתי הצעה, או שמה התייחסתי למדדים כאילו הם אכן משקפים הצלחה.
אין זה נכון.
זהירות! אורתודוקס מסתתר! 7165
כשמר נעמן טוען ש"זה לא מוסרי לעזוב את הארץ שלא לצרכים חשובים", הוא מנסה להסתיר את העובדה שהוא נשען על צו דתי, צו האוסר על עזיבת "ארץ ישראל" שלא לצרכי פרנסה, לימוד תורה ועוד סעיף ששכחתי (חתונה?). מר נעמן חושב שהגירה מישראל איננה מוסרית, מפני שהיא מנוגדת לצו ההלכה. מאחר והוא יודע שרוב הקוראים היו מעדיפים לעשן את ספרי ההלכה מאשר לציית להם, ומאחר והוא יודע שאם הוא ישען ישירות על צו הלכתי, יפטרו אותו הבריות בלגלוג המתבקש, הוא מסווה את הצו ההלכתי כ"אקט בלתי מוסרי", וסומך על בורותם הכללית של החילונים, שלא תעלה על המוקש הקטן שלו.

הערה זו הוגשה כשירות לציבור. הזהרו מעושי מעשי זמרי ודורשי שכר כפנחס.
עד כמה שידוע לי 7067
הפליטים הפלשתינאים שיושבים באדמת לבנון הם
לא רק פליטי יהודה ושומרון (שטחי המדינה הפלשתינית העתידית) אלא גם תושבי כפרים וערים מחוץ לתחומי הקו הירוק.
אז תסביר לי את זה.....
אם הם ישתכנו מחדש במדינה הפלשתינית העתידית הם לא יחשבו כפליטים???
פליטים במדינת פלשתין, אבל עדיין פליטים
אכן כן - נושא לא פשוט 7068
מה בדיוק לא מוסרי בירידה מהארץ?
בואו נגיד שבנאדם נולד בארץ, עשה צבא, שילם מיסים (כלומר מילא את "חובתו למדינה", עד כמה שאני לא אוהב את הביטוי הזה) ומחליט, מסיבותיו שלו, להמשיך לחיות במדינה אחרת(למרות שמדינת ישראל היא, נכון לעכשיו, מקום לא רע לחיות בו) מה העניין הלא מוסרי כאן ?
אכן כן - נושא לא פשוט 7086
ירידה מהארץ אינה מוסרית ממבטו של הכלל. אם זאת תהיה מגמה אין ספק שהדבר יחליש את המדינה.
השאלה היא כמובן עד כמה המדינה חשובה בעיניך ולאיזה ויתורי נוחיות אתה מוכן.
צריך לשאוף לתת לילדים כמה שאפשר אך בגבולות הטעם הטוב. ירידה מהארץ יותר מדי קיצונית לטעמי, מכיוון שהיא דורכת על שאר האזרחים.
אכן כן - נושא לא פשוט 7091
שאלה. אם עזיבה של אדם את ארצו היא עבירה מוסרית, מהו מצב המוסר של מדינה שמעודדת אנשים לעזוב את ארצותיהם ולעבור אליה ע"י מענקים כספיים? אם אתה טוען שהגירה מישראל היא עברה מוסרית הרי שגם עליה לישראל היא עברה מוסרית ומדינת ישראל המעודדת עלית יהודים אליה היא עבריינית מוסרית ממדרגה ראשונה (או שהחוק המוסרי הזה תקף רק לגבי הגירה מישראל החוצה).
הגירה אינה קשורה למוסר.
אם מגמת ההגירה מישראל תעלה מעל רף מסוים, יגרם נזק חמור לחברה הישראלית. החברה הישראלית צריכה למנוע מצב כזה אבל ע"י האשמת העוזבים בחוסר מוסריות לא נשיג את זה ולהפך. אדם שעזב את הארץ עשוי לשוב אליה כעבור זמן מה. התייחסות של החברה לאדם כזה כבוגד תקטין את הסיכויים שהוא ירצה לחזור לארץ בעתיד.
אכן כן - נושא לא פשוט 7094
כמובן שנקודת המבט היא תמיד ישראלית.
אין ספק שהמדינות הנעזבות לא מאושרות מכך שיהודי אמיד עולה לארץ אבל אני חי בישראל ולכן אני שמח על כך ומעודד אותו.
אני לא רואה ירידה כעבירה שיש עימה קלון לדורי דורות ותמיד אשמח אם יורד יחזור לארץ.

אולי התבטאתי בחריפות יתרה, ובכל זאת, נדמה לי שגם יורדים לא רואים את עצמם כדמות לחיקוי.
אכן כן - נושא לא פשוט 7098
נקודת המבט שלי היא יותר אנושית ופחות לאומית.
לא דנו בשאלה האם הגירה היא דבר טוב או רע לארץ אלא האם היא דבר מוסרי.
כאשר אנו שופטים אדם העוזב את הארץ בה נולד לטובת ארץ אחרת אנחנו צריכים לעשות את זה באותם הכלים בין אם הוא עוזב את בילרוסיה ומהגר לישראל ובין אם הוא עוזב את ישראל ומהגר לבלגיה.
אני משער שרוב היורדים לא היו רוצים לראות את מדינת ישראל נעלמת בגל הגירה שיעביר את כל תושביה למדינות אירופה ואמריקה אבל מצד שני אני מכיר כמה אנשים שאחרי שירדו שכנעו קרובי משפחה וחברים שונים אחרים לרדת גם כן.
אני מצר על כך שאנשים שיכולים לתרום לחברה הישראלית עוזבים אותה אבל אין לי (וגם לא לך) זכות מוסרית להאשים אותם בשום דבר. כל עוד אני והחברה הישראלית כולה לא הצליחה להעמיד בפני אותו אדם את התנאים הטובים ביותר לאושר אישי ומימוש עצמי, זכותו המלאה לעזוב את הארץ לטובת מדינה אחרת שתיתן לו את אותם התנאים. גם אני ביצעתי את ההחלטה לחיות בארץ בהתבסס על קריטריונים שונים הקשורים למידת האושר האישי שלי (משפחה וחברים, שפה, נוף חברתי ואוכל) ולא על קריטריונים לאומיים. אני לא חושב שאני מוסרי יותר מאנשים שהחליטו אחרת ממני.
אכן כן - נושא לא פשוט 7109
כשמעשה הוא גם טוב (עליה לארץ) וגם רע (עזיבת ארץ), השיקול הסופי יהיה מנקודת המבט שלך.
הרי אין ספק שאסור לעשות *הכל* כדי להשיג תנאים טובים, השאלה היא איפה הגבול.
הגבול טמון בחשיבותה של א"י וחשיבות יהדותם של הדורות הבאים אבל על כך אין לי חשק להתווכח.
אכן כן - נושא לא פשוט 7115
א. הגירה אינה דבר טוב או רע היא תופעה שקורית.
ב. כשאדם עוזב ארץ הוא מזעזע את העולם שלו. הוא עובר למקום פחות מוכר, מתרחק מהחברים שלו, מחליף את שפת הדיבור שלו. זו לא החלטה קלה ולא דבר של מה בכך. אדם שמחליט לבצע את המעבר הזה בשביל לשלם פחות מס הכנסה הוא אדם בעל סדר עדיפויות שאני מחשיב כדפוק (אנשים רבים יחלקו עלי) אולם אדם שעושה את זה בשביל לחיות בחברה בעלת ערכים הקרובים יותר לתפיסת עולמו או תרבות שהוא מתחבר אליה טוב יותר, כל הכבוד לו על אומץ ליבו.
ג. א''י והעם היהודי התקיימו אלפי שנים בגולה (לפחות זה מה שאתה מאמין בו). במדינת ישראל מאזן ההגירה הוא חיובי כך שאיננו נמצאים בסכנה בגלל הגירה החוצה.
אכן כן - נושא לא פשוט 7097
לדעה הזו קראו בעבר שובניזים, לפני שארגוני הנשים בחרו לאמץ אותה. הדעה הזו אגב, היא בדיוק הפן ההפוך לטענה של יהודי סיר הבשר, החושבים שתרומתם הכספית למדינה, שבאופן אובייקטיבי משמעותית יותר מתרומה של אדם שגר במדינה, יכולה להיות אלטרנטיבה לעליה.
יתכן שהמדינה תחלש קצת מכל יהודי שירד, אולם היא לבטח תסתדר. האדם העיקרי שיצא ניזוק הוא היורד, שמן הסתם תוך דור או שניים יאבד זרעו בין הגויים. אתה, שחושב שהנ"ל אכן אכן מהווה בעיה, באופן טבעי מתנגד, אולם לא לכל העולם זה ברור כל כך.

לאור הנ"ל אכן תמוהה כוונת המחבר שבהצעותיו (אם הבנתי אותם נכון, ואם הוא עצמו אכן יכול לשים את האצבע על הצעתו) התמוהות, מציע להעלות לכאן גויים, כדי ליצור רוב "ישראלי" בארץ הזו. מי צריך רוב כזה? זו תפיסה המגנה על הקיים ללא הקדשת רגע מחשבה אודות נחיצות הקיים.
אכן כן - נושא לא פשוט 7106
נראה לי שלא ירדת לסוף דעתי. אני חס וחלילה לא מעדיף יהודי אמיד על פני יהודי עני.
אלא שישראלים אמידים הם בד"כ היורדים וההשוואה נעשתה לצד השני, לעולים אמידים.

ניתן להשוות ירידה לקטיפת פרח שמור. האם זה באמת ישנה אם יהיו 100 פרחים או 99?
אלא שהקוטף נכנס למגמת הקטיפה ומגמה כזאת אינה מוסרית.
אכן כן - נושא לא פשוט 7110
יורד בוחר לרדת, פרח לא בוחר להיקטף.
ההשואה היא לא לקטיפת פרח אלא לעזיבת בן/בת זוג. מצד אחד יש תחושת מחויבות ויתרונות בזוגיות ומצד שני יש את החסרונות בזוגיות. אם היתרונות גדולים ןעל החסרונות ניתן להתגבר יש זוגיות טובה וחיים מאושרים. אם החסרונות גדולים והיתרונות מועטים, יש שתי אופציות.
א. להיפרד ולחפש בן/בת זוג אחר/ת.
ב. להשאר בגלל תחושת מחויבות ולחיות חיים אומללים.
זה הכל.
אכן כן - נושא לא פשוט 7120
ההשוואה היתה מנקודת מבטו של הקוטף ושלנו, אנחנו פועלים לטובתנו כשאנחנו מגדירים פרח בסכנה כשמור.

בהגדרת החסרונות והיתרונות נכנסים שיקולים שכתבתי לעיל ולפי דעתי הם צריכים להיות מכריעים.
אכן כן - נושא לא פשוט 7127
"ירידה מהארץ... דורכת על שאר האזרחים" - מה לעשות - לא השתכנעתי, אפשר אולי להסביר?
אכן כן - נושא לא פשוט 7130
תוכל למצוא את ההסבר איפשהו בים התגובות.
במבט שני בכל אופן, ההתבטאות הזו שלי מוגזמת מדי.
נושא מסובך הרבה יותר 7126
הנושא מסובך הרבה יותר מכפי שאתה מציג אותו. וכמו תמיד, הבעיה חוזרת פנימה - אלינו, ואליך עצמך. לא ביהודים שבחוץ, אלא ביהודים שבפנים. לא באיך מתייחסים ליהודים ואיך "לחזק" את עמדתנו כלפי הגויים, אלא איך מתייחסים היהודים לעצמם.

אתה מציע "להחמיר" בגיור, ומן הסתם "להחמיר" בבדיקה של יהדותם של העולים לישראל. הרי אנחנו לא צריכים כאן "גויים", וידוע הדבר שרבים מהעולים מחבר העמים למשל, הם בכלל גויים.
אולם, יניב ידידי, כיצד בדיוק תבחין בין היהודים הכשרים לבין ה"לא-יהודים" הבלתי רצויים? איך, למשל, נבחין בין אתיופי יהודי לבין אתיופי לא יהודי? התשובה פשוטה. מן הסתם תדרוש לבדוק האם הוא אכן מניח תפילין, שומר שבת, עבר ברית מילה, ואוכל כשר. אם גויי ירצה להתגייר ולעלות לישראל, תדרוש ממנו מסלול מפרך אשר יביא אותו לידי קיום אותן מצוות. הבעיה היא כמובן, שהרוב המכריע של תושבי ישראל הקיימים כלל אינם מקיימים את אותן מצוות, וכלל אינם רוצים לקיימן. יכול להיות שאפילו אתה לא ממש שומר מצוות, ומן הסתם לא היית עומד בקריטריונים של עצמך לגיור. אם לא היית לבן, היית חי באתיופיה, ולא היו סומכים על טענתך ש"אמא שלי יהודיה", מן הסתם לא היתה שום דרך להראות שאתה אכן יהודי. תושבי המדינה היו מחשיבים אותך כעוד גוי שמנסה לתפוס טרמפ על סל קליטה.

הבעיה היא עמוקה ורצינית, גם אם נוח לך ולדוקטור בעל הנטיות הפשיסטיות להתעלם ממנה. המדינה הזו היא מדינה חילונית, ורוב אזרחיה אינם מעוניינים לשנות סטטוס זה. במקביל, אין תושביה החילונים של המדינה מסוגלים למצוא שום תוכן ל"יהדות" מלבד תוכן דתי, עליו וויתרו בעצם חילוניותם. מצב זה מביא לתופעות אבסורדיות כמו מצביע "שינוי" שונא-חרדים ופשיסט אשר לא יסכים להעלות לכאן אתיופי אם לא יראו לו שהוא מניח תפילין ושומר שבת. הרי אחרת, איך ידעו אם הוא יהודי?

המילה "יהודי" איבדה לגבי רוב תושבי המדינה, ואולי אף לגביך, כל משמעות. אין זה פלא - מעולם לא היתה לה משמעות אשר איננה דתית, ואת המשמעות הזו רובנו דוחים. מה הטעם להכתיב קריטריונים דתיים ליהודים או גויים אשר רוצים להגיע לכאן אם ממילא רוב התושבים (ושוב - אולי אף אתה עצמך) אינם רוצים בקריטריונים הללו, ומסרבים בתוקף לקבל אותם על עצמם?
נושא מסובך הרבה יותר 7128
הכנסת יותר מדי מילים לפי, הקצנת את דברי והשתמשת בכינויי גנאי בטעם רע, לכן אקצר בתשובתי ולא אשיב לתגובות נלוות.

לא הצעתי להחמיר בגיור אלא רק לצמצם את חוק השבות.

לרוב תושבי המדינה, גם לחילונים, ישנה זיקה ליהדות גם אם אינם מקיימים מצוות

בשאר דבריך אתה מעלה ויכוח ישן שאין זה מקומו.

זכור כי המאשים את היהדות בגזענות מראה על בורותו שלו.
זו איננה תשובה רציונלית 7145
ראשית, אינני מוצא כינויי גנאי בטעם רע בדברי (למרות שאני מניח שטעם רע זה עניין של...טעם), אולם אף טעם רע יכול להילוות לטיעונים בעלי טעם, ואין זה פותר אדם אינטלגנטי מלהתמודד עימם. בטעם כמובן.

אתה הצעת "לא להקל היכן שלא צריך" בגיור, ולצמצם את חוק השבות. המגמה הכללית של דבריך היא להחמיר יותר בסינון יהודים, ולא לקבל את יהדותו של אדם כדבר מובן מאליו. מכאן נובעת ישירות הבעייתיות אשר אליה אתה מסרב עדיין להתייחס - מה הם בעצם אותם קריטריונים לסינון יהודים, והאם ייתכן שאתה עצמך כלל אינך עומד בהם? האם ייתכן שרוב אוכלוסיית ישראל, לו היתה נדרשת לעמוד בקריטריונים אלו, כלל לא היתה נמצאת כשרה מספיק? טענתי היא כי אינך מסוגל להגדיר תוכן אשר איננו דתי ליהדות (והקריטריונים לעליה לישראל אינם אלא היבט אחד של התוכן הזה), אולם אתה מסרב לקבל על עצמך את התוכן הדתי.

מה זו "זיקה" ליהדות? מכירים את התנ"ך ויודעים שני פסוקים מחז"ל? כל נוצרי בעולם יכול לקבל אזרחות ישראלית על סמך זה.

לבסוף, כלל אינני מאשים את היהדות בגזענות. להפך. אני טוען שהדת היהודית היא העומדת בבסיס "היהדות", ולא מוצא אתני משותף. כך, אתיופי ורוסי יכולים להיות שניהם יהודים, כשברור שהקרבה האתנית שלהם רחוקה מזו שבין ישראלי-ערבי-יהודי (הכל ביחד!) יוצא עיראק ובין פלשתינאי בשטחים. דווקא מי שמבסס את היהדות את אתניות ("אמא יהודיה", או קשר דם מרומז) מביא לגזענות יהודית.

השאלה במקומה עומדת - כיצד ייתכן שאנו דורשים כקריטריון אזרחות במדינה הזו קבלת משטר חיים אשר אנו עצמנו איננו מוכנים ונמנעים בפועל מלקבל אותו על עצמנו? האם אין הדבר מרמז על משבר זהות עמוק, הנובע מכך שכחילונים איננו מסוגלים למצוא כל תוכן לא-דתי ליהדותנו?
כל התורה על רגל אחת 7072
ד"ר.
אם זרקת סיסמאות, חבל שנכתבו כאן. מישהו הגביל אותך במילים?
מתוך הזדהות עם עיקרי דבריך, צר לי להגיד _בעצם, לכתוב) לך שלא שיכנעת. כל טיעון שלך דורש פרשנות מנמקת. אם קצרה היריעה מלהכיל הסברים מספיקים ומשכנעים, חובתך להכיר בכך. כי במבנה וביאורים שגויים לא תצליח להיות מעניין וודאי שלא צודק.
שקרים גסים או אוסף טעויות? 7089
באמת, מעניין מאיפה גירדת את ה'עובדות' הנדונות?
"תפילת נשים ליד הכותל..." היא "יותר פרובוקציה מאשר עמידה על עקרונות"? האמנם? איפה ציפית שנשים מאמינות יתפללו? המחראה? במשרדי ש"ס? איזה הוא מקום תפילה טבעי יותר מהכותל?
כבר מזמן "נמחקו שמות ציון וישראל מהסידור". עיינת לאחרונה בסידור רפורמי? עיינת בו אי פעם? נסה (אני מניח שאתה יודע לקרוא, אתה הרי "דוקטור", אחרי הכל) לפתוח סידור שכזה. אולי אז תתבייש להוציא הבלים כאלו מפיך.

"הידוק קשרים עם כל פלגיו". גם איתנו? עם החילוניים? או עם השמאלנים? או חס ושלום עם הרפורמים? עם הנשים? עם ההומואים? עם פלגים שונים מהפלג שלך?"

"להסיר את המכשולים והעיכובים מתוכנו" - אילו מכשולים אתה מציע להסיר מתוכך? אני לא חושב שראיתי מצידך הצעות קונסטרוקטיביות שכאלו.

ומה למען השם הקשר בין מספר היהודים (לא שמאלנים, כמובן) במדינה ובין מצבה הביטחוני\כלכלי\חברתי?
במקומותינו נהוג שאם כותבים מאמר על נושא מסויים, לנסות מדי פעם לעסוק בו.
אוסף טעויות - של מי? 7132
איך אתה מנסה לתקוף את המאמר לאחר שכה בבירור רפרפת עליו בצורה מזלזלת, ולמה אתה מנסה להגיב אך ורק על מנת להגיב? נו באמת. אהבתי מאוד את הרעיון של המחראה, אך אני חושש שאבדת לחלוטין את המשפט המקורי כפי שנכתב וככל הנראה אינך בקיא בארועים שפוקדים את ארצנו. הסערה בסוגיית הכתל התחוללה לא בגלל שנשים החלו להתפלל ברחבת הכתל (ואתה באמת אמור לדעת את זה, במיוחד לאחר שתקפת כה בחריפות את כותב המאמר על בורותו בתוכן הסידור הרפורמי). נשים מתפללות שנים ברחבת הכותל, באיזור המוקצה לנשים, בדיוק כפי שהוא מוקצה לגברים. אבל, התעקשותן הריקה להתעטף טליות היא זו הממרמרת. למה? דוקא. אין שום סיבה נראית לעין אחרת. פרובוקציה לשמה. כפי שאישה היא זו המקדשת בשבת גבר הוא זה שמתעטף בטלית. אין שום סיבה נסתרת אחרת. הכל מאוד פשוט ומאוד גלוי - אלו הם סדרי הדת ואין שום סיבה לשנותם, מכיוון שאין הם מפלים או גורמים עוול לאף אחד מהצדדים. אל נא תאמר לי שאשה מרגישה מקופחת מכיוון שלא מאפשרים לה להתעטף בטלית!

אז במקום לטבול בחומר עם רגל אחת, אני מציע שתשחה כמה בריכות לפני שתרגיש מוכן להגיב בצורה כזו (ורצוי כמה שיותר בריכות).
צר לי, פספסת את כוונתי. 7271
לא ניסיתי לתקוף את המאמר. תקפתי את כותב המאמר.
מה הופך את רצונן של הנשים להתעטף בטלית לריק בעינייך? מדוע זה מקומם אותך? ולמה אתה מתייחס לדברים הללו כברורים מאליהם?

מי אתה שתקבע לנשים אלו מה לרצות ובמה להאמין?

בדבר אחד אתה צודק. לך אין סיבה לשנות את סדרי הדת, מאחר ולך הם נוחים. אילו אך לא היית כה אטום לדיעותיהם של אחרים, יתכן והיית מבין. אבל נוח לך ככה, לא?

ואגב, התעכבות על מספר פריטים מקוממים במיוחד אינם הוכחה לקריאה מרפרפת. אלא אם כן, כמובן, לך נוח להאמין כך.
זוכר? 7108
המדינה הזאת היא גם מדינה חילונית, ולבני אדם פה יש את הזכות לא לנהוג לפי הכתוב במקרא, זוכר? בית *לאומי* ולא לאומי דתי, כפי שאתה בוודאי רוצה.
חוזק וכמות 7118
ד"ר זקס

נראה שאתה להוט להביא לארץ "יהודים" נוספים(חלקם נכנסים עם צלב על המצח אבל הם יהודים בכל זאת בגלל שסבא של סבא של דוד שלהם היה יהודי) לפתח את הארץ.
קודם כל הרבה מהיהודים משרתים טוב מאוד את המדינה מחו"ל(ביחוד האמריקאים) בזכות ממונם והשפעתם הפוליטית בארצותיהם, אבל אלו היהודים בארצות המערב כי הרי ישנם גם העולים מברית המועצות בינהם ישנו רוב גדול של לא יהודים או שהם מוטלים בספק, ואני לא יודע מאיפה הוצאת את השטיות על החמרת הפיקוח כי הרי נכנסים כל כך הרבה לא יהודים שקשה לדעת אם בכלל מישהוא מפקח וגם ישנם הרבה עולים שמגיעים שלא יכולים לתרום למדינה ולכן הם גורמים לפגיעה בשירותי הרווחה לציבור הרחב.

נ.ב
אני לא יודע אם הבחנת שישנו חלק גדול מהאוכלוסיה בארץ( ככל הנראה יותר מ20% ) שהם חרדים או תלמידי ישיבות בעלי ריבויי טבעי מהיר מאוד שהמדינה לא מנצלת לצרכיה (במקום לנצל אותם היא מנוצלת על ידיהם וקופת המדינה נשדדת בגללם), כך שאם היית יכול לגייס עוד אלפי בני ישיבות לצבא או לשוק העבודה(כך הם לפחות היו משלמים מיסים) אז מצבנו היה הרבה יותר טוב.
יהודי או לא יהודי? שניהם 7144
לטעמי, אל לנו להכנס להכרעת זכות העליה ע"י הצבת קריטריונים שרירותיים, שלעולם לא ירצו את כל הצדדים המעורבים.

אני מציע לפעול לפי הגדרתה של המדינה. מדינת היהודים - חשיבותה ראשית כל כמקלט ליהודי נרדף. והנה ביטוי המפתח. השאלה עליה עלינו לענות היא 'מי מהנרדפים, יהודי?', או, ביתר דיוק 'מי מהנרדפים זכאי לעלות?'.

וכאן יש רק תשובה אחת, הפותרת את הבעיה המקורית, שהיא אנשים הנרדפים בגלל 'יהדותם'. היות שאנשים אלו כוללים גם לא יהודים לפי ההגדרות הקיימות היום, הרי שעלינו עדיין לתת להם לעלות. אז החפץ בהגדרה ימצא אותה בניסוח הבא:
"הזכאי לעלות - כל אדם הנרדף בהאשמה שהוא יהודי".

כעת לגבי סביבת האדם. לטעמי יש להותיר עליה לקרובים מדרגה ראשונה, וכן אנשים התלויים בנרדף למען חייהם. כך הדבר יכלול אנשים העוזרים ליהודים נגד האנטישמיות (שהם נרדפים בעצמם מטעם עזרה ליהודים), וכן קרובים נוספים שאפשר שהם, לדוגמא, חיים על חשבון הנרדף (קשישים, אנשים שנהנים מתמיכה חיונית ע"י העולה או משפחתו או ע"י כל אדם הזכאי לפי העיל).

נראה שהניסוח כבר קרוב לנוסח למשפטי. בכל מקרה, זו הצעתי.
יהודי או לא יהודי? שניהם 7168
יפיפה.
כמובן שזו רק מחצית מהנוסח האולטימיטי לטעמי (הנכון והצודק בעליל) - חסרה הזכות לעליה לכל מי שיכול לתרום למדינה באופן מדיד.
זכות מוגבלת 7194
לפי מכסה, כמו בארה''ב. רוב יהודי אכן חשוב לאין שעור. אפשר גם לחלק את מכסת הויזות למדינות ובכך להגדיל את המספר הכולל המותר, וכן את התחרות. רצוי יהיה כמובן גם להפוך את א''י לאטרקטיבית, כיוון שרוב האנשים כיום היו מעדיפים להגר לארה''ב קנדה או אירופה.
בית לאומי יהודי - בעולם המודרני 7339
תמוה בעיני כיצד מומחה לגיאוגרפיה מטיף לחזרה לעולמות העבר שנכחדו.
אין לא בימין הישראלי ולא בשמאלו אדם שאינו בעד הגעת יהודים נוספים לבית הלאומי שבישראל. ואולם לשם כך המדינה צריכה להפתח לעולם המודרני ולא להסגר בפניו:
כל המדינות שחסמו עצמם בשמרנות דתית או לאומית בפני מדינות אחרות נותרו נחשלות. נא השווה את צפון קוריאה להונג קונג בזמנה .
ראה את סין כיום - כמה הרוויחו בהפתחם לעולם הגדול.
יראו יהודי העולם שישראל היא מדינה פתוחה ללא חוקי דת נחשלים - יבואו בהמוניהם.
תעודד ישראל שיתוף פעולה עם מדינות אחרות ביחסי עבודה תקינים - תשתפר הכלכלה.
יפסיקו המתנחלים לתפוס "דווקא" את קרקעות השטחים שניתן יהיה לישבם בפלסטינים ולשנות את מהלך ההסטוריה העקובה מדם בריב על עקרון החלוקה - יבוא שלום עלינו, יובטח עתידנו ונתפנה לטפל בקשיים מבית.
תיסכול? 10077
שלום שנה טובה
למרות שקראתי ברפרוף את המאמר עולה בין השורות עיוורון שאינו נחלט הפרט כלל וכלל הנני חולק על חלק מן הדברים ואחד מהם הינו ביקורתיך בנושא לימוד התנך
האם ידעתה שבבתי ספר בהרצליה מלמדים את הלא ראציונאלי מן התנך כגון אי התאמות וסתירות גן כן צורה ללמד
האם ידעתה שחלק גדול של העליה רחוק מיהדות וקרוב לודאי מן הציונות היגענו למצב שהעם צועד על קיבתו ומי ששבע מחפש אידיאלים אין הומוגניה בעמינו לכן הרשה לי במחילה מכבודיך להציעה לך להביט בפחות סלקטביות
אפילו שדה פרחים בעל גוון אחד אינו ראוי למבט שני אישית הייתי מטיף לסולחנות ולסובלנות ללמוד מכולם על כולם
ככל שנכיר איש את רעהו נבין יותר נשפיע יותר וניצור חברה טובה יותר
במזרח אירופה היו העיירות נוצרה דינאמיקה צבוצתית שלכדה את כולם האם שונים יהודים שהגיעו מארצות המזרח היתה להם גם תרבות מדוע אינה נלמדת כתבי שלום עליכם נלמדים היטב האם כתבי הרמבם לוקים בחסר
טול קורה מבין עיניך וכתוב ללאהסתייגויות והבעת עמדה אולי אז תהיה ראוי יותר
בברכת חג שמח
אגם
באשר לכישלון מערכת החינוך 44646
נכתב: "מיניסטריון החינוך היה ל"משרד-הלימוד". ילדים הגדלים בארץ אינם זוכים להתחנך לאור ערכי היהדות המצויים בתנ"ך, בבית-הספר היסודי מלמדים אותם, בנוסח "סיפורי המקרא", טקסט שעבר עיקור של המחשבה והמוסר, ובתיכון מלמדים אותם תנ"ך דרך "ביקורת המקרא" המאוסה. את התוצאות אנו רואים בסקר שפורסם השבוע, על-פיו יותר ממחצית בוגרי התיכון אינם מוצאים כל פסול בתכנון הקריירה שלהם והמשך חייהם בחו"ל!"

כישלון מערכת החינוך מביא לירידת בוגריה מן הארץ במובן אחר מזה שהצגת. אני מעוניין להמשיך לדוקטורט. כיום כרוכה שאיפה מעין זו בלימודים בחו"ל, לאור התשתית המחקרית העלובה בארץ. אין זה מקובל לעשות דוקטורט ופוסט-דוק בארץ, לפחות בתחום המדעים המדויקים. עם כל הציונות והרצון הטוב, מדינה החפצה בתשתית טכנולוגית מתקדמת ברמה המחקרית, צריכה להקצות לאקדמיה את המשאבים הנדרשים. במדינות המערב אפשר ללמוד בחינם באוניברסיטה. בארץ השכ"ל גבוה, השירות הצבאי מזנב בסטודנטים, ומעבדות המחקר ברוב השטחים נחותות בהשוואה למקבילותיהן בחו"ל. יש יוצאי-דופן נקודתיים, אך האקדמיה בארץ סובלת מנחיתות כתוצאה מחוסר משאבים, פרי צרות-אופקים ברמה הפוליטית.

עובדה זו מצערת במיוחד לאור הפוטנציאל האקדמי הרב הטמון באוכלוסית המדינה. שיעור האקדמאים בארץ עומד על 13%, מעל ומעבר לשיעור המקביל בכל מדינות העולם האחרות. מאה-מאתיים מיליון ש"ח נוספים לאקדמיה היו הופכים את הקערה על פיה. די אם נציין כי ישראל עדיין לא הצטרפה למדינות השותפות לניסויים במאיץ בצרן, למרות התועלת הרבה שתצמח מכך, וההסכמה העקרונית לכך מצד המדינות האחרות.

סביר להניח כי כותב המאמר לא יקרא דברים אלה, קוראים אחרים מוזמנים להתייחס.
באשר לכישלון מערכת החינוך 44692
"במדינות המערב אפשר ללמוד בחינם באוניברסיטה": איפה בדיוק? יש לך מושג כמה עולים לימודים לתואר ראשון בארה"ב, למשל? לגבי תארים מתקדמים, את התואר שלי למדתי לא רק על חשבון המדינה, אלא שבנוסף קיבלתי מלגת מחיה נדיבה מאד (ממש כמו רובם המוחלט של הסטודנטים לתארים מתקדמים בפקולטה שלי, ורבים אחרים בפקולטות אחרות).
בגרמניה התואר הראשון חינם 44697
כנגד מלגת המחיה שקיבלת (3000-4000~ ש"ח), נאסר עליך לעבוד למחייתך. אם אני זוכר נכון, רוב המשתלמים עובדים תוך כדי הלימודים, ונתמכים במלגות מטעם מקום העבודה.
דומני כי גם לך אין הסגות לגבי יתרת טענותיי. תחת מאמר זה לפחות (;
CBS זה לא רק רשת טלוויזיה 44750
סטודנטים באוניברסיטאות לתואר שלישי: מתמטיקה ומדעי הטבע - סך הכל:

1979 - 1182
1980 - 1292
1981 - 1413
1982 - 1424
...
1987 - 1614
...
1992 - 2110
1993 - 2242
1994 - 2297
1995 - 2415
1996 - 2385
1997 - 2466

וכל אלה - הם הלא-מקובלים? כלומר, עכשיו יש בחו"ל יותר מ-‏3000 דוקטורנטים ישראליים במתמטיקה ובמדעי הטבע?
מה זה CBS חוץ מזה? (שאל הבבון) 44761
הממם, אפשר לינק למקור?

אם יש היום יותר מ-‏5000 דוקטורנטים ישראלים בסה"כ (ארץ+חו"ל), זה אכן חזון אופטימי מכדי להישמע סביר.

יש לך מידע גם על פוסט-דוק?
(ניסה הבבון להגן על כבודו העצמי?)
(בטרם ייסע להגן על רשיונו בצ. בית-דגן)
(כן כן רבותיי, הפשע לא משתלם)
Central Bureau of Statistics 44767
את הנתונים תוכל למצוא באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, http://www.cbs.gov.il . אין לי מידע על פוסט-דוק (אולי מישהו יסביר לי פעם מה הקטע עם פוסט-דוק?)
חששתי מפני Cut the BullShit 44795
רוב תודות, ועתה שאלה לי אליך - בהנחה שמספר הדוקטורנטים לשנה בסימן עליה מתונה בלבד, ובהנחה שדוקטורט ממוצע זה עסק של 3 שנים, נצפה לשטף של כאלף דוקטורים חדשים בשנה. אך אבוי, ע"פ הלמ"ס מספר מקבלי תואר שלישי במתימטיקה ומדעי הטבע הוא כדלקמן (1):
1987 192
1988 198
1989 248
1990 233
1991 205
1992 264
1993 285
1994 294
1995 301
1996 346
1997 323

לי אין הסבר לפער המוזר, אשמח לקבל הצעות מהעדר.
מה זה פוסטדוק? מה השאלה?

אגב, ניסיתי לקבל אינדיקציה למספר היורדים מן הארץ למטרות לימודים. לא הצלחתי למצוא סטטיסטיקה מתאימה, אך מצאתי מספרים מתמיהים בשיעור היורדים מן הארץ לתקופות של שנה ומעלה (2):
1991 5670
1992 4422
1993 4510
1994 4814
1995 5708
1996 5741
1997 6810
1998 7908
1999 1806
מדוע הצניחה הנ"ל בשנת 99'? יאמר נא הארנב.

(1) ראה http://www.cbs.gov.il/data/H1011126143809.csv
נ.ב.: לסקרנים - רשיוני נשלל לשלושים יום. רועי - מאחוריך.
למה דווקא אני? 44814
השאלה היא מה הרעיון בפסוטדוק.

לגבי הצניחה - אין לי שמץ מושג, אז עדיף שלא אעלה השערות מטופשות.

אגב, לא ידעתי שה-csv הללו מאריכים ימים. מעניין כמה ימים.
תשובתו של לא-מוסמך 44843
אני מתאר לעצמי שעבודת פוסט-דוק היא עוד הזדמנות להתעמק במחקר בתחום מסוים ולפרסם עליו מאמרים, מבלי להתכבד מתוקף כך בתואר אקדמאי נוסף. דומני שהשערתי בנידון מבוססת לא יותר משלך, השפן הנחבא אל כובעו.

תעלומת הדוקטורים האבודים יכולה לשמש עילה ל'שאל ת'אייל' בפעם הבאה שלמערכת החביבה לא יהיה משהו מעניין לפרסם.
(אמר וטמן ראשו בחפירות)
קוסמופוליזם מול לאומיות 62227
מכיוון שתחת מאמר זה התנהל דיון בשאלה קוסמופוליזם/אוניברסליזם מול לאומיות, יהיה מתאים, למען העלאת רמת הדיון, להביא את מאמרו המרתק של ד"ר זאב מגן בכתב-העת הפרו-ימני האינטליגנטי (אין סתירה!) "תכלת".

[חבל רק שהם לא החליטו לפרסם גם את מאמרו (מהגיליון החדש, 12) של פרופסור ליאון קאס, שמונה ע"י נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, לשמש יושב ראש הוועדה הנשיאותית לביו-אתיקה: מאמרו הפרובוקטיבי מתנגד בצורה תקיפה לכל סוג של שיבוט בני-אדם, והוא נחוש לשכנע את הקורא בכל הטיעונים שברשותו. ואלה טיעונים לא רעים כלל. מאמר רהוט ומדויק]

המאמר, שאינני מסכים לאף מילה ממנו, כתוב נפלא ומשכנע למדי (כמעט מספיק...). זאת, למרות שאם מתמצתים ממנו את הטיעונים לבדם, הם נראים פחות משכנעים. בכל-אופן, ד"ר מגן טוען בזכות הלאומיות, ועושה זאת טוב יותר מכל מה שקראתי בעבר. מומלץ.

מה לעשות, הגעתי רק עכשיו 478039
אחרי הזמן הרב שעבר, הקישור לא נפתח. מישהו יודע איך אפשר להגיע אל מאמרו של ד"ר זאב מגן בצורה אחרת או דרך מאגר אחר?
מה לעשות, הגעתי רק עכשיו 478043
נסה כאן:
מה לעשות, הגעתי רק עכשיו 478109
תודה.
על השימוש במילה ''מאוסה'' 478040
קצת מוזר לי שאף אייל לא טרח אז, כשהדיון התקיים, לקום ולמחות על דברי הכותב: "ובתיכון מלמדים אותם תנ"ך דרך 'ביקורת המקרא' המאוסה". פשוט כך - "ביקורת המקרא ה*מאוסה*"? - ומה עם נימוקים? מה עם איזשהו הסבר מינימלי לקביעה הזאת? האם כך מתבטא אדם שלפי הרזומה שלו עסק בעצמו בחינוך?

נראה שכותב המאמר מצפה כי המורים לבגרות בתנ"ך ינהלו את השיעורים בדרך שמנהלת אותם הגננת בגן קדם-חובה, ושייכנסו לכיתה בביה"ס להנדסאים שהוזכר כאן, ויאמרו לבני ה-‏18-17 העירניים והאינטליגנטים - "ובכן, תלמידיי, בואו ואלמד אתכם להלל את הקדוש ברוך הוא, אבינו הרחמן שלו העוז והגבורה, לספר נפלאותיו ולזמר בשבחיו. ומי שיהיה תלמיד חרוץ וילמד טוב-טוב וירבה לשבח - מובטח לו 100 במגן!". משונה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים