מה לא יכול המחשב לעשות | 2762 | ||||||||||
|
מה לא יכול המחשב לעשות | 2762 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "מדע"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
לשמחת כמה מאיתנו, כנראה שחיות שונות ובני אדם אינם כפופים תמיד לחוקי הלוגיקה (אותה, כך אומרים, הם המציאו, אלא אם היא ירדה אליהם משמים). |
|
||||
|
||||
אין מצב שבני האדם המציאו את הלוגיקה כי אזי ההמצאה שלה הייתה כפופה ללוגיקה אחרת וכולי וכולי בלי סוף ולכן חייב להיות שהלוגיקה האנושית נובעת מלוגיקה על אנושית כלשהי(לא תוכל לטעון שהיא נובעת מסידור פיזי של תאים במוח וכולי כי עדיין נדרשה לוגיקה לסידור המוח) |
|
||||
|
||||
בני אדם גם לא המציאו מיליון דברים אחרים, מסלעים ועד אטומי מימן. ההסקה שזה מחייב שמה שלא המצאנו הוא על-אנושי היא כשל. כשל לוגי, אם תרצי. |
|
||||
|
||||
הלוגיקה היא חלק מובנה בטבע. לא משהו שהומצא על ידי בני אדם. בני האדם , כמו חלק מהחיות, למדו מנסיון שחוקי הלוגיקה תקפים. יש ביוטיוב סרטון מצחיק שבו עושה להטים יושב ליד שימפנזה , מכניס חפץ לתוך כוס אטומה, עושה תנועות הוקוס פוקוס ומציג את הכוס ריקה בפני השימפנזה. כאשר השימפנזה רואה שהכוס ריקה הוא נופל על הריצפה מרוב תדהמה ונישאר המום למשך דקה או שתיים. כלומר גם השימפנזה מבינה שכוס עם פריט לא יכולה להתרוקן מהפריט בלי שהוציאו את הפריט ממנה, כלומר גם לוגיקה של שימפנזה עובדת. |
|
||||
|
||||
סליחה מראש על גסות הרוח: תמהני אם עוד מישהו בקהל מוצא את השאלות האלה לדבר המשעמם ביותר מאז "מלחמה ושלום". |
|
||||
|
||||
האמת שדווקא קראתי עכשיו בעניין רב את כל הפתיל הזה. לא הבנתי כמעט כלום, אבל תמיד מצחיק לראות את סמיילי מתכתש עם אנשים חכמים שלא מבינים מה הוא רוצה. הקסם, כמובן, זה שמבחינה טכנית הוא תמיד צודק. |
|
||||
|
||||
לא כל מה שמשעמם הוא לא נכון. מעבדי risc כוחם הולך וגדל בימינו (ככל שאני מבין) ולדוגמא: מעבדי arm בניידים הם סוג של מעבדי risc וכן המעבדים בלוחות גרפיים הם סוג של מעבדי risc. המהירות הגדולה בחישובים פשוטים של מעבדים גרפיים מאפשרת להעזר בהם כאשר למהירות החישוב יש חשיבות גדולה , להלן שלוש דוגמאות: א. גרפיקה של משחקים, ב. כריה של מטבעות קריפטוגרפיים, ג. חישובים לצורך בניית תוכנות AI שמבוססות על סקירה של נתונים שכמותם "אסטרונומית". |
|
||||
|
||||
המעבדים הגרפיים שונים ממעבדי RISC: יש להם המון ליבות חלשות יחסית ולכן הם יכולים לחשב במהירות רבה יותר חישובים שאפשר לחלק לחלקים קטנים ובלתי תלויים. |
|
||||
|
||||
יש כבר מודל דומה - מודל ה-RAM, שמזכיר מחשב מודרני, עם רגיסטרים והכל. אפשר ללמוד משהו על כמה התיאורטיקנים של מדעי המחשב מתעניינים בו אפשר ללמוד מהפסקה שבה פרופ' עודד גולדרייך בוחר לפתוח את תת הפרק שעוסק במודל הזה בחוברת הקורס של "תורת החישוביות" בטכניון: "המוטיבציה להגדרה זו היא סכירת פיות "קטני-האמונה" הרגילים לזהות מחשב עם המודל של "גישה ישירה", אשר מכונת טיורינג הסדרתית היא לצנינים בעיניהם. מי שלא בא מרקע של מדעי המחשב המעשיים, ימצא את האפולוגטיקה בסעיף זה מיותרת, וטוב יעשה אם ידלג עליה". אני, אגב, מסכים. חישוביות הוא קורס מרתק, אבל יש בו תרגול אחד משעמם פחד - זה שבו מציגים את מודל ה-RAM. |
|
||||
|
||||
מי זה בכלל הגולדרייך הזה, אפילו את פרס ישראל הוא לא מקבל. |
|
||||
|
||||
הגיע הזמן לייבא מתמטיקאים וזמרות מהודו. |
|
||||
|
||||
הימניים (באוניברסיטת אריאל) הפכו את המחקר לכפוף פוליטיקה. לפי מה שהבנתי, הם פוסלים מחקר איכותי של מישהו רק משום שהוא ''שמאלני'' שמתנגד לאוניברסיטה בשטחים. מקווה שבג''ץ יעיף אותם (אם הבנתי את המצב). |
|
||||
|
||||
אני חושב שקצת התבלבלת, ה''ימניים'' פוסלים את הכבוד לפרופ' גולדרייך עצמו ולא את המחקר שלו. גולדרייך הוא זה שפוסל את המחקר של אונ' אריאל. |
|
||||
|
||||
עד עכשיו לא ראיתי עותק של העצומה עליה חתם גולדרייך וגם לא פרשנות אובייקטיבית לגבי העצומה. זה גורם לי לחשוב שההיתלות בעצומה היא סוג של רכילות כפי שנעשה לגבי מרעאנה (?) , אלא לגבי מרעאנה המידע על מה שאמרה היה גלוי ולכן פתוח לביקורת. כאן אפילו אין, לכאורה, פתח לביקורת הטענות נגד גולדרייך. לגבי המחקר שלו זה כנראה עניין ישן, ופרס ישראל לא מעלה או מוריד לגביו. מה שמטריד הוא צורת הסיכול שהופנתה נגדו בגלל עצומה בעלת משמעות שולית (בעיקר סוג של דיבור, לא משהו אופרטיבי, ובעיקר לא ברור מה הטיעונים בעצומה אולי הטיעונים ענייניים ). |
|
||||
|
||||
אין פה שום דבר סודי, וגולדרייך גם איננו מתנער מהדברים. פרס פרובינציאלי בישראל באמת איננו מעלה או מוריד מתרומתו של גולדרייך למדעי המחשב, שהיא משמעותית ברמה עולמית. הטיעונים בעצומות ובהתבטאויות של גולדרייך בהחלט ענייניים, הוא מביע בהם את דעתו הפוליטית. לו שאלו אותי, הייתי מאפשר לנבחר הציבור להחליט את מי ראוי לכבד ואת מי לא, גם משיקולים פוליטיים. אבל לא שואלים אותי, בית המשפט איננו מקבל שיקולים פוליטיים כנימוק לגיטימי, ואין לי כמעט ספק שבסופו של דבר יכפה על השר את הענקת הפרס. נראה שבסופו של דבר גולדרייך דווקא יהיה מרוצה, הוא יקבל את הפרס ללא הטקס וכך לא יצטרך ללחוץ את ידיהם של ''שני המנוולים הראשיים'', גלנט ונתניהו. |
|
||||
|
||||
„התבטאויותיו [...] הן צורמות, בוטות ועולבות בציבור שלם – אך אינן נוגעות במישרין לעשייה המקצועית שבגינה הוחלט להעניק לו את הפרס, ומשכך ובהיותן מוגנות על ידי חופש הביטוי אינן רלוונטיות להמלצת ועדת הפרס בעניינו״ |
|
||||
|
||||
דוגמה מצויינת. אני אומר שלו החליט שר החינוך שבשל התבטאויותיו של הרב אריאל לא ראוי להעניק לו את הפרס למרות הישגיו בתחום הספרות התורנית, היה מקום לאפשר לו לבטל את החלטת הוועדה. |
|
||||
|
||||
איפה העצומה ? אני לא מוכן לקבל פרשנות במקום הטקסט הגולמי עליו גולדרייך חתם. לא אופתע אם הטקסט עליו הוא חתם שונה מאוד מהפרשנות. זה שהטקסט הגולמי לא פורסם בשום מקום, ובמקום זאת מתפרסמות פרשנויות על מה שהוא אמר — נראה לי מטריד. גם לא ברור למי בדיוק כוונה העצומה, אם העצומה היא רטינה שמושמעת אל גוף חסר השפעה הרי אין שום חריגה מחופש הבעת דעה. |
|
||||
|
||||
לקח כמעט שנתיים עד שהוסרה הפסאדה של "מחזירים כדי לשקול שוב". |
|
||||
|
||||
אם המחקר ראוי לפרס, החוקר ראוי לפרס. ואמנם מן הסתם סביר להתנות הכרה והוקרה באי-חציית קווים פרסונליים מסויימים (נגיד, רצח או ריגול עבור מדינת אוייב) - אבל אתה ברצינות רוצה לטעון שחתימה על עצומה פוליטית קרובה לאיזשהו קו כזה? This is why we can't have nice things. (אני מאמין שגם ביקום היפותטי בו, נניח, שר חינוך ממר"צ היה מציע לפסול את מועמדתו של ישראל אומן לפרס בגלל התבטאויות פוליטיות - ואני אגב חושב שמשרד החינוך אז באמת היה בידי מר"צ - הייתי מגיב באותו אופן. ואתה?)
|
|
||||
|
||||
כן, אני חושב שסביר שמתן פרס בידי גורמים פוליטיים יושפע משיקולים פוליטיים, עם חופש פעולה רחב למעניק. ואם היה פוסל את אומן, זה היה אומר משהו על רמתו המדעית של אומן? כמו במקרה דנן, זה יעיד בעיקר על שר החינוך עצמו, ומי שישפוט אותו צריך להיות הציבור. יבחר בשר החינוך אחר, ייתן זה לאומן שני פרסים. |
|
||||
|
||||
קוראים לזה מקארתיזם. פרס על הישגים מדעיים לא אמור להיות פרס פוליטי, והזיהום של כל ממסד ממלכתי בפוליטיזציה הוא הוא המקארתיזם. |
|
||||
|
||||
או במילים אחרות, אם אני מבין נכון - אתה מתנגד לפרסים המסמנים הישג, ותומך בפרסים המסמנים מחנאות פוליטית? למה? נראה לי מובן מאליו שלכל הפחות לפרסים מהסוג השני אין שום ערך, ואילו לפרסים מהסוג הראשון יש ערך רב. אבל מה שמטריד הרבה יותר הוא אווירת הטרור שמצב עניינים כזה מייצר מטבעו: כל חוקר שהקריירה שלו חשובה לו (=כל חוקר), יאלץ לסתום את פיו ולא לשתף את מחשבותיו בשיח הציבורי (שאפילו עכשיו - עוד לפני שאסרת על החכמים לדבר - הוא כבר מוטה חזק לכיוון אדיוטיזם עמוק). והמדרון כאן חלקלק מהרגיל: אולי לא הדיעות האישיות, אלא נושא המחקר, יעצבן מישהו בהמשך? נשמע שעדיף לפרסם רק מחקרים שמסקנתם תנעם לפוליטרוק התורן. |
|
||||
|
||||
מה פתאום "כל חוקר"? חוקר עם הדעות הנכונות יוכל להביע אותן ללא חשש. |
|
||||
|
||||
אני כמובן מסכים איתך, ונראה לי ברור שקרנו של פרס ישראל תרד אם הממשלה תתייחס אליו כפי שגלנט מבקש לעשות. אני רק אומר שאם זה מה שבחרנו, זה מה שנקבל. אני לא חושב שזה ייצר ''אווירת טרור'', וספציפית לגבי פרס ישראל הוא בדרך כלל מוענק לאנשים שהישגיהם כבר מוכחים. לא חסרים פרסים מגופים אחרים ששוקלים שיקולים ענייניים. |
|
||||
|
||||
ספציפית לגבי פרס ישראל: אפילו עכשיו, רק בעקבות הפרסומים האחרונים, אני מנחש שפוסט-דוקטורנטים וחברי-סגל צעירים שנחשפו לסאגה האבסורדית הזו יהססו יותר לחתום על עצומות פוליטיות וכו' בהמשך כל הקריירה שלהם. |
|
||||
|
||||
אולי, מאחר והמונח 'פיסיקה יהודית' כבר נתפס על ידי ההיסטוריה, גלנט מנסה לייסד 'מתימטיקה יהודית' שמי שלא נכנס בין כתליה לא ראוי לתמיכה ותגמול מהמדינה? אכן, ממש עומד על כתפי ענקים, שר החינוך שלנו. |
|
||||
|
||||
[גם לעומר] צפריר הביא דוגמה טובה למעלה. תגובה 735544 הוועדה החליטה להעניק לרב אריאל את הפרס לספרות תורנית בשל הישגיו המקצועיים שאין חולק עליהם. השר החליט לאשר את החלטת הוועדה, הוגשה עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה, אך השופטים דחו אותה ואריאל זכה בפרס. נניח ששר החינוך היה מחליט שבשל התבטאויותיו הפוגעניות כלפי להט"ב יש לבטל את החלטת הוועדה, האם לדעתך היה בית המשפט צריך לבטל את החלטת השר ולהעניק לרב אריאל את הפרס בכל זאת? |
|
||||
|
||||
אוקיי. התשובה שלי היא ''לא''. |
|
||||
|
||||
אני רוצה להוסיף עוד משהו. סגן הנשיא של המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' מרדכי קרמניצר, קובל על כך שבג"ץ לא ביטל את החלטת השר לאשר את מתן הפרס לאריאל. מקל וחומר, אני מניח שגם אתה וגם עומר מתנגדים לדעתו של קרמניצר, וסבורים שלא היה על בג"ץ להתערב. מה היתה דעתך לגבי מקרה שבו הוועדה עצמה היתה מחליטה שלא להעניק את הפרס לאריאל בשל ההתבטאויות שלו? כלומר, היתה אומרת בפירוש כי הישגיו ראויים, אבל משיקולים ערכיים היא איננה מעניקה לו את הפרס. האם במקרה כזה היית תומך בביטול החלטת הוועדה בידי השר? ולולא ביטל את ההחלטה, בביטול בידי בית המשפט? |
|
||||
|
||||
לא ראיתי אם קישרו לדיון 3641 דעתי לא השתנתה מאז. |
|
||||
|
||||
אני רואה שאתה מתנגד לשקילת שיקולים שאינם מקצועיים. מה ששאלתי את הפונז ואת עומר היה אם על בג''ץ לבטל את החלטת הוועדה במקרה התיאורטי שבו שקלה גם שיקולים ערכיים. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע. לו היתה ועדה1 אומרת במפורש- מקצועית מגיע לו הפרס אבל לא ניתן לו אותו בגלל אופיו, מעלליו או אמירותיו, היה מקום לבית המשפט להתערב. אבל אני מתאר לעצמי שהוועדה לא תגיד דבר כזה גם במקרה התאורטי שלך שזו היתה העילה שלה לתת את הפרס לאחר. ______ 1 שהיא זרוע של השלטון, כמו הועדה של פרס ישראל ולא כמו פרס אקו"ם. |
|
||||
|
||||
כן, זה מה ששאלתי. תודה על תשובתך. |
|
||||
|
||||
הוועדה אמורה להיות גוף יותר ממלכתי ופחות פוליטי משר החינוך שגוזר קופון בייס ימני מכוער על גבו של פרופסור בעל שם עולמי. אחד הדברים המטרידים בשנים האחרונות זו החשיפה של שיעור קומתם של אלה שמגיעים לראש הפירמידה בצה"ל (גלנט כזכור היה כפסע מלהיות רמטכ"ל). בזה אחר זה אתה מגלה שהמערכת מעודדת ומעלה לראש הפירמידה אנשים כה עלובים, מרמת הערכים, דרך רמת הטמטום, הרפיסות הביצועית והניהולית1, שלא לדבר על יוזמה, מעוף, רטוריקה וכו'. גלנט, גנץ, אשכנזי, גם את יעלון הייתי זורק לקלחת למרות שהוא יותר פרווה להערכתי (ז"א בינוני ולא גרוע להחריד). ממש נפל אחר נפל. 1 שלפחות כאן ניתן היה לצפות ממישהו שניהל את הארגון הכי גדול במדינה בערך לקצת קישורים. |
|
||||
|
||||
מצד אחד גלנט, בניגוד ללא מעט גנרלים, לא פוחד להתלכלך בפוליטיקה ולהפוך לעסקן. מצד שני, הוא באמת עסקן חסר חוט שדרה. נקודה קטנה לטובת גלנט: עיריית ביתר עילית מעכבת כספים שאמורים להגיע למוסד (ישיבה) לחינוך מיוחד. „ראש העיר כבר אמר את זה לכולם, גם למחוז החרדי - אם אתה תעלה לעירייה מיליונים שהעירייה לא תוכל לעמוד בהם, אתה לא תהיה פה. מוסד שהוא חושב שבא לחיות על חשבון העירייה - גם אם חוקית חייבים לו, הוא לא יהיה״. בהמשך העיריה המשיכה להתעקש לא להעביר תקציבים ואף הפעילה נגד המוסד את משרד הפנים. „בשנה החולפת הודיע משרד החינוך כי הרישיון למוסד מבוטל, וכל תקציביו נפסקו. רק לאחר התערבות השר יואב גלנט ניתן חלק מהתקציבים. בכירים במשרד החינוך אמרו ל"הארץ" כי הם יודעים שנעשה למוסד עוול, אך אין באפשרותם לסייע, ואחת מהם אמרה למקורביה כי "פרוש מטפל בזה בעצמו ודואג שהתקציב לא יעבור״ (יש בקישור הזה עוד כמה דברים קטנים). |
|
||||
|
||||
תיקון: הפעילה את משרד החינוך (על ידי הגשת תלונה). |
|
||||
|
||||
לקרוא ליעלון ''בינוני'' זה לתת לו מחמאה שהוא אינו ראוי לה ואני משווה ומעלה גם את מופז. |
|
||||
|
||||
אחרי מות וכו' וכו', אבל גם רפול בשעתו לא עשה עלי רושם של מאור הגולה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאצל רפול זה הפוך, לטעמי הוא היה רמטכ''ל גרוע ופוליטיקאי לא רע. אבל אם כבר מדברים סרה במתים, אז אמנון ליפקין-שחק גם כן לא הצטיין בקריירה הפוליטית שלו. |
|
||||
|
||||
לליפקין-שחלק היתה קריירה פוליטית קצרה, אבל שים לב שהמפלגה שהקים ב-98 (שבראשה עמד איציק מרדכי) לאחר ביקורת קשה שהעלה מול נתניהו, אכן היתה שותפה להסרתו של האחרון מהשלטון - שתי ליגות מעל שלושה הרמטכ"לים שלא הצליחו לעשות זאת בשלוש (+) מערכות בחירות לאחרונה. בקריטריונים שלהם הוא בהחלט חניך מצטיין. |
|
||||
|
||||
גם אתה וגם הפונז אולי צודקים, ואני כנראה לא לגמרי מחובר לרוח הפתיל, אבל התייחסתי לפן האינטלקטואלי, לא לכישורים הפוליטיים. אולי זה רק אני, אבל היו כמה וכמה פעמים בהן שמעתי את רפול וחשבתי שהאיש פשוט טיפש. לצערי אני לא נזכר כרגע במשהו ספציפי. (ואגב, הכרתי את אחת מבנותיו והיא היתה ממש לא טיפשה) |
|
||||
|
||||
רפול לא היה מאור הגולה, אבל נראה לי שלמרות נמיכות קומתו היה לו פי עשר יותר עמוד שדרה מהלמך הגמלוני שמלווה אותנו בשנתיים האחרונות. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את תשובתך. במקרה התיאורטי שבו הוועדה היתה פוסלת את הפרס לאריאל משיקולים ערכיים, האם היה על בג"ץ להתערב? |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהרבה אנשים מגינים על הרעיון ש*שום* שיקול ערכי אינו ראוי. למשל, אם יגאל עמיר היה מתגלה בכלא כמתמטיקאי גאון (אל שתאל מה העיסוק בגימטריה עשה לתורת המספרים), הייתי מתנגד שיוענק לו פרס *ישראל* (אני לא בטוח לגבי פרס פילדס), וכך גם לגבי אודי אדיב בשעתו. הבעיה היא עם גודל יריעת הפסילה: במקום שהיא תהיה שמורה למקרי קיצון ממש (כמו תמיכה מפורשת ב BDS, למשל, אם כי בעיני גם זה לא רצוי), משתמשים בה בצורה שיש לה השלכות ציבוריות גרועות היותר, עד לרמה של סתימת פיות. אתה באמת רוצה לחיות בחברה בה אנשים נמנעים מהבעת דיעה פוליטית, כולל תמיכה בהסקת מסקנות מעשיות שנובעות מאותה דיעה? זאת, אולי, עוד חוליה בשרשרת המוכרת: נותנים לפוליטיקאים סמכות להתערב בשיקולים מקצועיים כדי לטפל במתי מעט של מקרים חריגים ביותר, ודי מהר הם עושים שימוש ציני בכוח שניתן להם תוך פרשנות נרחבת ביותר. בהחלט מדיף ריח של מקארתיזם, כפי שהפונז ציין. |
|
||||
|
||||
לא יודע אם יש הרבה, אבל ממש פה מעליך יש מישהו ששנינו מכבדים וחושב ככה. תגובה 735602 אם שיקול ערכי כלשהו בא בחשבון, אני מעדיף שישקול אותו מישהו שנבחר בידי הציבור ולא מומחה למתמטיקה. |
|
||||
|
||||
כמו כן, אשמח אם תתייחס לדוגמה ההיפותטית של הרב אריאל. לכולנו עוזרת התקת המבט אל מקרה בו אנו מתעבים את הדעות שעל השולחן או את נושאיהן. |
|
||||
|
||||
א. אני מתרשם מכך שאתה חושב ששיקוליו של גלנט בפסילה היו ערכיים. אפשר לסבור אחרת. ב. בגדול לוועדה אין מנדט כמעט לשיקולים פוליטיים (ערכיים ופוליטיים זה לא אותו דבר, ראה סעיף א) למיטב הבנתי, אבל כמו שאמר השוטה, סביר להניח שבמקרי קיצון כבר הוועדה היתה פוסלת מקרים טמאים במיוחד מהמלצה. בין השאר - וזה אולי לב הענין - לוועדה אין שום תמרוץ להכניס שיקולים פוליטיים למערכת השיקולים שלה, וייתכן מאד שיש בה בכלל אנשים מקצועיים ששיקולים כאלה רחוקים הן מעיניהם והן מיכולתם להעריך אותם. לכן הסיכוי שהוועדה תפעל משיקולים כאלה נמוך הרבה יותר מאשר של פוליטיקאי ציני שידרוך על מי שהוא רוצה בדרך כדי לקושש עוד קולות. |
|
||||
|
||||
א. אני דווקא חושב שאין מרחק רב בין "פוליטי" ו"ערכי" בהקשר דנן. השר לא ביקש לפסול את הפרס לגולדרייך בשל חברותו במפלגת העבודה, והעותרים נגד אריאל לא ביקשו לעשות כן בשל תמיכתו באיחוד הלאומי. ב. אתה חושב שלוועדה יש מקום לשיקולים ערכיים? אני חוזר ומפנה אותך לדוגמה ההיפותטית של הרב אריאל, בוא נשים רגע את גולדרייך בצד. |
|
||||
|
||||
אילו הוועדה הייתה מצהירה שזו הסיבה בגללה אריאל לא קיבל את הפרס - אז כן, כנראה היה מקום להתערבות. אבל אני מצטרף לאריק, ומתקשה לדמיין כזו סיטואציה מלבד במיקרי-קיצון בהם הייתי כנראה תומך בהחלטת הוועדה (תרחישי "היטלר מתגלה כגאון בספרות תורנית" וכדומה). ערבוב שיקולים פוליטים ("ערכיים" עאלק) בפרסים הישגיים זו טעות קטגורית, שנזקה מוחשי וברור. בפסילה מצהיר גלנט שהכרה בכיבוש הישראלי והתנגדות לו אינן עמדות לגיטמיות. אני מבין שגלנט ובוחריו לא שותפים לתפיסה הזו, אבל - עובדתית - ישראלים רבים כן חושבים כך, והאקט של גלנט הוא סתימת פיות בוטה. מדובר בהתנגדות למדיניות מסויימת, ולא במאבק נגד מדינת ישראל כפי שהליכוד בחוצפתו בוחר למסגר את הדברים. זה בפרס-ישראל ולא פרס ממשלת-המעבר-ברשות-בליכוד. זו העצומה המדוברת, וחתומים עליה ישראלים רבים נוספים (שאולי מצטערים על כך עכשיו, אני לא חושב שהם העלו על דעתם שבחתימתם הם פוסלים את עצמם מקבלת פרסים מקצועיים והוקרה לאומית). ואגב, למה בעצם להסתפק בפסילה על סמך שיקולים פוליטיים, ולא להפוך שיקולים כאלה לקריטריון המרכזי בבחירת הזוכה? אפשר לחסוך את כל הטרחה הכרוכה בהקמת ועדה, ומלכתחילה להעניק את פרס-ישראל במתמטיקה לפוקד מצטיין במרכז הליכוד (הוא ראוי, המספרים שלו מצויינים!). אם תצליח להתגבר על הטון הסרקסטי שלי וההגזמה הרטורית, אשמח לשמוע ממך תשובה לשאלה הזו. |
|
||||
|
||||
עזוב את היטלר, קח משהו קרוב יותר: נניח שהיו עולות נגד אריאל טענות דומות לאלו שנגד משי זהב, אחרי שהוסכם שהוא ראוי מבחינה מקצועית. אני שוב מזכיר שאין לי עניין בהגנה על ההחלטות של גלנט, אלא על עצם היות השר הגורם הקובע בנושאים ערכיים ולא ועדה וקצועית. |
|
||||
|
||||
הטענות שעלו נגד משי-זהב (אם הן נכונות) הופכות אותו לדומה יותר להיטלר מאשר לגולדרייך (למען הסר ספק: אני לא חושב שהוא דומה לאף אחד מהם). ייתכן שאני חי בבועה, אבל אני מקווה שיש קונצנזוס מאד-מאד רחב נגד "דפוס של ניצול-מיני ואונס שיטתי", והסכמה גורפת שתמריצים נגד התנהלות כזו הם חיוביים ורצויים. "סתימת פיות" של מי שהביטוי-העצמי שלו הוא אלימות ועושק היא סתימת-פיות רצויה. מי שחושב שזה תיאור שמתאים גם לההתנגדות לשליטה הישראלית באיו"ש, יכול באותה מידה להכריז על מלחמת אזרחים וזהו. בסיטואציה בה השר היה מבטל את מועמדותו של משי-זהב בעקבות ההאשמות שהועלו נגדו, היה מקום לדיון בנושא (אני לא לגמרי בטוח מה עמדתי, כנראה שהייתי תומך בביטול המועמדות). אבל במקרה המדובר, הדילמה אפילו לא מתעוררת. |
|
||||
|
||||
ומי שחושב ש"אלימות ועושק" הוא תיאור המתאים לשליטה הישראל באיו"ש? |
|
||||
|
||||
...צריך להתנגד לשליטה הישראלית באיו"ש? |
|
||||
|
||||
כן, השאלה אם ראוי שיסתום את פיו של מי שהביטוי-העצמי שלו הוא השליטה הישראלית ביו''ש. |
|
||||
|
||||
זה תלוי במה בדיוק הוא מאמין, לא? מה כאן שנוי במחלוקת? (אני מניח שבכל הדיון הזו אנחנו שמים בסוגריים את השאלה עד כמה האמונה שלו קורקטיבית עם המציאות.) אני, למשל, מאמין שבשליטה הישראלית ביו"ש יש מרכיב משמעותי של "אלימות ועושק", אבל אין לי שום כוונה לסתום את פיו של כל מי שתומך בה. לו הייתי מאמין שמדובר בפשע חד-משמעי ונטול הצדקה נגד האנושות שעומד בשורה אחת עם זוועות מלחמת העולם השנייה , אז (א) הייתי מאד טועה, (ב) הייתי מצטרף למחתרת במאבקה לסתום את פיו של מי שתומך בו. (ובינתיים איבדתי באת הקשר לדיון המקורי.) |
|
||||
|
||||
כתבת: "'סתימת פיות' של מי שהביטוי-העצמי שלו הוא אלימות ועושק היא סתימת-פיות רצויה." ולכן אני שואל אם על מי שחושב שהשליטה הישראלית ביו"ש היא אלימות ועושק לבקש לפסול את מתן פרס ישראל למי שתומך בה. |
|
||||
|
||||
ומקל וחומר למי שמשתתף בה, כדוד בארי [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה אתה מתכוון. זו שאלה רטורית? אם לא, בתור מה אני אמור לענות לך מה מישהו שחושב X אמור לעשות בקשר ל-Y? עושה רושם שאתה מניח כאן הרבה הנחות שנראות לך מובנות מאליהן, אבל אני אפילו לא מצליח לנחש מה הן. |
|
||||
|
||||
לא רטורית. ההקשר של השאלה הזו היתה הצדקת לשלילת הפרס מאדם למרות הישגיו המקצועיים. להבנתי, כשהזכרת "סתימת פיות רצויה" התכוונת שמבחינת החשש מאפקט סתימת הפיות לגיטימי לשלול את מתן הפרס ממאן דהוא בשל דעותיו אם הדעות מבטאות תמיכה באלימות ועושק, ואין בעיה בכך שהשלילה תפגע ביכולת לבטא את הדעות הללו. אני כמובן מתייחס רק להיבט הזה ולא להיבטים אחרים שבשלילת הפרס. אז השאלה שלי מבקשת לברר את התחולה של ההגנה על סתימת הפיות במקרים שונים. האם לגיטימי שחבר הוועדה המתנגד להתנחלות יפסול מועמד התומך בה, ולא יחשוש מסתימת הפיות שכן הדעה מעודדת בעיניו אלימות ועושק ולכן ממילא הפסילה רצויה? האם לגיטימי שהשר יעשה כן? |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שאפשר (או רצוי) להגדיר באופן ברור-וחד מה לגטימי ומה לא. הרשיתי לעצמי להניח שישנם למשל מעשים שאי-הלגטימיות שלהם (במקום מסויים ובזמן מסויים, נגיד, בשנת 2021 במדינת ישראל) היא בקונצנזוס, וסנקציות עליהם מכל סוג הן לא מאד מעניינות. אני חושב שאולי המיוחס למשי-זהב נופל בקטגוריה הזו, ואם כך (בהנחה שהמעשים המיוחסים לו אכן נעשו וכו') - אז פסילה היפותטית של מועמדותו לפרס ישראל כנראה לא הייתה מטרידה אותי במיוחד. אולי אני טועה ומנותק, והמעשים המיוחסים לו אינם חריגה קונצנזוסיאלית מהלגטימיות. במקרה (מצער) זה, הייתי מתנגד גם לפסילה היפותטית של מועמדותו לפרס ישראל (ובמקביל, הייתי גם מתנגד ללגיטמיות שנותן חלק מהציבור לאונס ואלימות). השאלה כמה פלורליסטית ישראל צריכה להיות, השאלה כמה סבלנות ראוי לגלוי לדיעות\מעשים שחורגים בהרבה מהנורמה, והשאלה מתי קמפיינים של לגטימציה\דה-לגטימציה הם בעצמם לגיטימיים או לא - הן שאלות קשות ורחבות בהרבה מהנושא הספציפי כאן (ואין לי לגביהן דיעה מגובשת במיוחד). הנקודה שלי פשוטה בהרבה: אני מתנגד לסנקציות נגד דיעות ומעשים שהקונצנזוס סביב אי-הלגיטימציה שלהם אינו מובהק, וטוען שמדובר בסתימת-פיות שהיא בעצמה לא לגטימית. כמובן שכל המסגרת שאני מתאר כאן נשברת כאשר לוקחים אותה לקצה: היא מתארת את חוקי המשחק שאני רוצה ומוכן לשחק אבל כאשר חוצים גבולות מסויימים (וכל אחד מן הסתם מציב אותם במקומות שונים) הכלים נשברים. כאשר אתה כותב על "תמיכה באלימות ועושק" בהקשר של איו"ש - על מה אתה שואל? מה אמור לדעתי לעשות מישהו שחושב שישראל מבצעת רצח-עם באיו"ש? הוא צריך להפסיק להטריד את עצמו בזוטות כמו פרס-ישראל, ולהצטרף למחתרת (אבל הרבה לפני זה, הוא צריך להתיישר עם המציאות). |
|
||||
|
||||
שתי הפרוטות שלי: אני חושב שפרס מסוג "פרס ישראל" הוא דבר קצת מוזר מלכתחילה. (1) הוא סוג של הוקרה מטעם המדינה, להצטיינות בתחום אינטלקטואלי (במקרה שלנו), אבל הוקרה אישית לאדם ולא למאמר שכתב או אפילו לתחום המחקר שייסד. (2) הוא מטבעו לא עד הסוף אובייקטיבי. אני חושב שאפשר היה לישראל להסתדר גם בלי פרס ישראל. משהוא קיים, ובגלל שכאמור הוא הוקרה לאדם והצבעה עליו כדגול, אני חושב שבהחלט צריך לשקול גם שיקולים ערכיים. ממילא, אני מקווה שלכל פרס ישראל נתון יש כמה וכמה מועמדים ראויים מקצועית, ומי שהוא בעייתי ערכית, אפשר למצוא מישהו טוב ערכית שאינו בלתי-ראוי מקצועית. (ואם לא, אם יש מעט מדי ראויים בתחום נתון בשנה נתונה, כדאי לדלל ולדלג.) שכ"ג אמר שראוי לפסול משיקולים ערכיים מקרי קצה של נבלים ערכיים; אני חושב שזה לא מספיק1, שבין כמה מועמדים ראויים מבחינת תרומתם האינטלקואלית/אמנותית/ספורטיבית/כו', ראוי לתת משקל נכבד לערכים. אם לרדד את זה למספרים (חסרי משמעות אמיתית, רק לחדד את הטענה שלי), אם ראובן הוא 99 מקצועית ו-7 ערכית, ואילו שמעון הוא 95 ו-10 בהתאמה, יש להעדיף את שמעון. (למה בחרתי בסולם של עשר לערכים ושל מאה למקצועי? אני מניח שכל מי שבכלל שוקלים הוא שפיץ בתחומו המקצועי, ואילו "סולם הערכים" הוא הרבה יותר אמורפי, ואנחנו שופטים בו את המועמדים בקנה מידה של אחד האדם.) ולכן, אני חושב שלא היה טוב לתת את פרס ישראל לרב אריאל. הייתי רוצה שכבר הוועדה תעדיף מישהו אחר. הייתי רוצה לחזק את ידי הועדה לשקול שיקולים ערכיים. אם הועדה בכל זאת החליטה עליו, האם ראוי שהשר יוכל לפסול? בג"צ? אין לי תשובה נחרצת. תשובה לא נחרצת: השר לא, בימינו, כי הוא יותר מועד לפוליטיקה "קטנה", וכבר הסמכנו את הועדה לשקול את הערכים. בג"צ כן, אם הוא מכריע שהועדה נהגה באי-סבירות קיצונית מבחינת השיקולים הערכיים. אני לא משוכנע שאני יכול להחיל את זה רטרואקטיבית על בג"צ הרב אריאל, כי אם הבנתי נכון מהפתיל כאן הועדה לא התיימרה לשקול שיקולים ערכיים. מה עם גולדרייך? כצפוי, אני בכלל לא חושב שהוא עשה משהו רע ערכית, ההפך. אבל ברור לי שלשיטתי, פוחתים מאוד סיכוייו וסיכויי דומיו לקבל את פרס ישראל, אם הפוליטיקאים ידאגו לועדות שדומות ערכית לציבור הרחב. מילא; אני לא חושב שפרס ישראל הוא מניע חזק להצטיינות אקדמית, ואני מקווה שהוא לא מרתיע חזק להבעת דעה פוליטית/ערכית. ומה אם זה מדרון חלקלק לאיום אמיתי על קריירות? אני לא חושב שזה חלקלק, אבל תגידו לי מה השלב הבא במדרון למטה מפרס ישראל, ונדבר. 1 ממילא הנבלים הערכיים המובהקים היו כבר צריכים להיזרק על-ידי המוסדות שבהם הם פועלים, ואז כנראה הם לא היו מגיעים לגדולה. נכון, ייתכן שמישהו יהפוך לנבל או יתגלה ככזה אחרי שהוא כבר הגיע לגדולה מקצועית. |
|
||||
|
||||
מסכים כמעט עם כל מה שכתבת, אבל חולק כמובן על אחד מעיקרי דבריך: אני רוצה שנבחר הציבור יכריע בשיקולים הערכיים, ולא אנשי המקצוע המתמחים בספרות התורנית, במתמטיקה או במשפטים. בחרנו בו ולא בד"ר חנה קטן. אולי היה טוב יותר לו הכריעה ועדה של הכנסת. אני בהחלט שותף להסתייגויות שלך מטיעון האפקט המצנן, ומזמין את שכ"ג ועומר להתכתש איתך בנושא. |
|
||||
|
||||
ווהבנת נכון, הוועדה לא שקלה שיקולים ערכיים בנושא זה וההתבטאויות לא הובאו בפניה. למעשה, זה היה בדיוק לוז העתירה: העותרים דרשו ששר החינוך יחזיר את הדיון לוועדה כי שתשקול את השיקולים הערכיים כשכל התשתית העובדתית מונחת בפניה. השופטים קבעו כי ההתבטאויות אינן רלוונטיות ולכן לא היה צורך להביאן מלכתחילה ולא נפל פגם טכני בסדרי עבודת הוועדה. השופטים, אגב, בהחלט תמכו בטיעון האפקט המצנן. |
|
||||
|
||||
נבחר הציבור מייצג את הצד הפוליטי שלו, לא את ערכי המדינה - המדינה איננה גלנט או מירי רגב. |
|
||||
|
||||
ההפרדה בין ''פוליטי'' ו''ערכי'' היא מלאכותית, אבל כדי להגדיל את הייצוגיות עוד יותר הצעתי לעיל שההחלטה הסופית תאושר על ידי ועדה של הכנסת. |
|
||||
|
||||
היא לא מלאכותית כלל. צד פוליטי, בעיקר בישראל היום, מייצג ערכים צרים ומגזריים ולא ערכים שמקובלים על שאר או אפילו על רוב הציבור. מה שאומר שהעקרון צריך להיות בכיוון ההפוך - בפרסים על הישגים מקצועיים, להתרחק כמו מאש משיקולים פוליטיים. ככתוב במאמר: "בסופו של יום, המהלך אותו מקדם השר גלנט הוא עוד חוליה בשרשרת הלא קצרה של מהלכים שמבקשים לצייר אנשים שמתנגדים למדיניות הממשלה כאנשים שמתנגדים למדינה. היא מבקשת לסמן את אותם מתנגדים לא כבעלי דעות לגיטימיות במסגרת מחלוקת פוליטית, אלא כאויבים או בוגדים שיש להוקיעם ולהוציאם מחוץ למחנה. הטענה הקבועה שמושמעת בעניין זה היא כי פרופ' גולדרייך ושכמותו נהנים מחופש הביטוי (אלא אם כן הם מרהיבים עוז וקוראים לחרם על השטחים כמובן), אבל שלאף אדם אין זכות לפרס מטעם המדינה, בטח לא כאשר הוא מבקש לפגוע בה. טיעון זה, שמירי רגב קידמה בזמנו תחת הכותרת "חופש המימון", הוא מתעתע. על פניו יש בו מן ההיגיון: מדוע מדינה צריכה לתמוך אקטיבית במי שיוצא נגדה ומבקר את המדיניות שלה? התשובה היא שהמדינה אינה רק גלנט או מירי רגב. המדינה ותקציבה הם של כל אזרחיה, גם אלה המתנגדים למדיניות של הממשלה הספציפית." |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב שגינקולוגית דתיה שמרנית מייצגת את ערכי הציבור יותר טוב ממי שנבחר בידי הציבור? |
|
||||
|
||||
הד''ר חנה קטן, חברת הוועדה שהעניקה את הפרס לרב אריאל. |
|
||||
|
||||
האם אתה גם חושב שלפני שספורואי ישראלי מצטיין שמייצג את ישראל באולימפיאדה מקבל מדליה, כדאי לכנס וועדה פוליטית שתחליט אם דעותיו נכונות מספיק כדי לעמוד על הפודיום? |
|
||||
|
||||
לא, למה שאחשוב ככה? זה הישג אובייקטיבי. |
|
||||
|
||||
גם ההישגים של פרופ' גולדרייך אובייקטיביים. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל אלו שהחליטו להעניק לו את הפרס או לשלול ממנו הם בני אדם ולא מערכת מדידה ממוחשבת. |
|
||||
|
||||
זה לא משנה, והרי גם כעת אין ספק בהישגיו המקצועיים של גולדרייך,נראה שבני האדם תמימי דעים בענין הזה. |
|
||||
|
||||
השתתפות במשלחת לאולימפיאדה, יותר מתאים. למה שספורטאי שמתבטא נגד הממשלה יזכה לתמיכה מהמדינה וייצג אותה בחו"ל? נזכרתי באיום של מירי רגב על ברקוביץ' |
|
||||
|
||||
ומהצד השני, האם אתה חושב שישראל צריכה לשלוח ספורטאי מצטיין לייצג אותה באולימפיאדה אם הוא תומך בדעות קיצוניות (נגיד, אם הוא מביע תמיכה פומבית בזכותם של בוגרים לאנוס ילדים, או אם הוא תומך ברצח עם)? |
|
||||
|
||||
פרופ' גולדרייך לא תומך בדעות קיצוניות, אם נשאל - סביר שכמחצית מהישראלים יתמכו בדעותיו, כמו שגם ירדן רמז בתשובתו. |
|
||||
|
||||
השאלה אם הטיעון שלך הוא: "לא ראוי לפסול זוכה בפרס ישראל בגלל דעותיו" או "הדעות של פרופ' גולדרייך אינן קיצוניות מספיק על מנת שיזכו אותו בפסילה". אם זה השני לא נראה לי שיש לך מחלוקת עם ידידיה (וגם אם כן, הדיון ביניכם צריך להיות על מתי דעות הן קיצונית מספיק ומי מחליט על זה, ולא על עצם רעיון הפסילה). |
|
||||
|
||||
יש בעייה עם הטיעון חסר ההיררכיה הזה, כי הוא שם דברים שונים מאד על אותה רמה ובזה מעוור את עיני הקוראים. כמו שאמרו כאן רבים - הדעות לא אמורות להיות שיקול בעיקרון. אבל מאחר והחיים הם לא מתימטיקה, וודאי שנמצא דעות - שלא לומר מעשים - מספיק קיצוניים שאמורים למנוע מלהמליץ על אדם לפרס לאומי. אבל עצם זה שאתה משווה עמדה פוליטית מתונה - אבל לא מהמחנה השולט - לאונס או רצח עם, מראה על בעייה אצלך (או במי ששטף את מוח הציבור עד כדי כך) ולא על בעייה בשיטת הבחירה. רוצה לומר - ברגע שהפוסלים הביאו אנשים לדון בנושא באמצעות ההשוואה הזו, הם כבר ניצחו ומטרתם הושגה. אתה משתתף בחגיגת הדה-לגיטימציה לדעות פוליטיות לא-ימניות והשוואתן לתמיכה ברצח עם. הידד. |
|
||||
|
||||
אני לא משתתף בשום חגיגה. אני מנסה להבין את העיקרון בשביל להוביל את הדיון למקום יותר פרודוקטיבי. אני חושב שברגע שהעקרון הובן על ידי כל המתדינים אפשר לדון על הפרטים. אם גם אתה מסכים שיש דעות קיצוניות מספיק על מנת לפסול אדם מלקבל את פרס ישראל, וידידיה מסכים שזה לא המקרה של גולדרייך, אז, למיטב הבנתי, הדיון ביניכם צריך להתמקד על מי השאלה "איזה גוף יקבע שדעה X קיצונית?", משום שעל השאר אתם מסכימים. שמחתי לעזור. |
|
||||
|
||||
יפה, הגענו לפתרון האהוב על פוליטיקאים - להקים עוד וועדה. אני מציע יותר פרודוקטיבי מזה (טוב, זה לא קשה): מה שלא פלילי לא קיצוני במקרה הזה. ז"א שב-99.9 אחוז מהמקרים אין פה בכלל בעייה, כמו גם במקרה גולדרייך, ואידך זיל גמור. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לאסור על קבלת הפרס על מי שעבר עבירה פלילית או על מי שתומך בדעות שמימושן הוא עבירה פלילית? |
|
||||
|
||||
אני מתכוון לא לאסור על אף אחד, ובמקרים תיאורטיים קיצוניים לסמוך על הוועדה שתשקול כראוי. |
|
||||
|
||||
בקיצור, צריך לבחור ועדה שאפשר לסמוך על המלצותיה, כלומר הועדה תורכב מחברי מרכז הליכוד ובלצ''ג. |
|
||||
|
||||
למה אתה סומך על הוועדה? שכחת שהיא מונתה בידי השר? |
|
||||
|
||||
זה שהיא מונתה על ידי השר לא אומר שהיא חבורה של בובות ואומרי הן. לחברי הוועדה כמעט ואין, אם בכלל, תמרוץ להטייה פוליטית, יתירה מזו - לפי התקנון שמות השופטים חסויים, והם אף חותמים על "הסדר ניגוד עניינים" שאמור להקטין את הסיכוי ששיקולים אישיים זרים יתערבו בעבודתם. בקיצור - יחס הרווח/הפסד להטייה לגבי 4 חברי וועדה כאלה קטן הרבה יותר מיחס הרווח/הפסד של פוליטיקאי ציני אחד שלא מעניין אותו כלום חוץ מהאהדה אליו אצל הבייס. למשל, אפשר היה לחשוב שבוועדה בתחום כזה ישבו פרופסורים למתימטיקה או מדעי המחשב - הרבה יותר חשוב להם שהקולגות שלהם יסתכלו עליהם בעין יפה מאשר למצוא חן בעיני השר שיתחלף עוד חצי שנה. |
|
||||
|
||||
יש להם תמריץ להטייה אידיאולוגית: הדעות שלהם. אתה שוב חוזר לפרס במתמטיקה, ואני מתעקש להחזיר אותך לפרס בספרות תורנית. האם ברור לך שייתכן שחברי ועדת הפרס לספרות תורנית, שהם מומחים לספרות תורנית בעצמם, עשויים להיות שמרנים מהציבור ולשפוט לקולא מי שיתחייס בשלילה ללהט"בים? |
|
||||
|
||||
נו, דעות זה תמריץ חלש ליד שאר התמריצים שציינתי. וליד הדעות יש גם יושרה אישית ומקצועית - לו הייתי בוועדה ששוקלת את פרופ' אומן, דעותיו הפוליטיות המנוגדות לשלי לא היו מזיזות ולו כזית את שיקוליי המקצועיים. ואני חוזר לפרס במתימטיקה כי הוא שורש הדיון כאן, וגם כי קל מאד להפריד בו בין השיקול המקצועי לשיקולים פוליטיים אחרים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שדעות הן תמריץ חזק מאוד. לאומן דעה שונה משלך אבל הוא לא אמר שום דבר שממש מרתיח אותך. |
|
||||
|
||||
ובכל מקרה, זה איננו עיקר העניין מבחינתי. אנחנו חוזרים על עצמנו אז אעצור כאן. |
|
||||
|
||||
דעות הן רק עוד תמריץ. כמו שהראיתי, יש כמה אחרים, שלפחות שניים מהם יכולים לשפר או לפגוע ישירות בקריירה של המחליט, ולכן עדיף שזה שהן לא קיימות עבורו יחליט (ולא הפוליטיקאי - בראש הממשלה שלך יש דוגמת דגל לאדם שדעותיו אף פעם לא מנעו ממנו מלבצע את המעשה הלא נכון). מאיפה אתה יודע אם אמר או לא? הנקודה היא שזה לא משנה. לצורך הענין, גם אם מתמטיקאי לא היה חובב להט"בים לא הייתי חושב שצריך לשלול ממנו את הפרס. |
|
||||
|
||||
יש איזה תחום או שאלה שאתה חושב שראוי לתת לפוליטיקאים להכריע בהם? |
|
||||
|
||||
בוודאי - מתי לצאת למלחמה ולעשות תקציב מדינה, למשל. מה השאלה? |
|
||||
|
||||
למשל להחליט שמערכת החינוך פועלת היטב (היא לא), נפתחת בזמן ולא משאירה מאות אלפי תלמידים בבית סתם, ושוב - מה השאלה? |
|
||||
|
||||
אתה חושב שההכרעה הסופית כאן צריכה להיות בידי שר החינוך ולא בידי אנשי המקצוע? |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את השאלות האלה. יש בשלטון דרג מקצועי, ויש דרג פוליטי. השר מתווה מדיניות והדרג המקצועי צריך לבצע אותה. הדרג המקצועי מכין תכניות מגירה, והשר מחליט אילו מהן ליישם, וצריך לדאוג להעביר אותן בממשלה (להלחם עם האוצר על תקציבים). מי שקובע את סדר העדיפויות הם השרים. שר התחבורה, לדוגמה, צריך להחליט אילו תכניות תחבורתיות, רפורמות, רגולציות וכו' הוא רוצה לקדם. כשהתוכנית יורדת לביצוע השר לא עוסק בה אלא אם היא נתקלת בבעיות בין משרדיות. אם השר החליט שמחלקים פרס הוא לא אמור לקבוע את זהות הזוכה בפרס, אפילו לא את הקריטריה. כמו שאם הוא החליט שיוצאים למכרז על קרונות לרכבת הוא לא אמור לקבוע את הקריטריה לזכיה בו. |
|
||||
|
||||
אז אולי אשאל בצורה אחרת. האם תוכל לתת לי דוגמה להחלטה העומדת בפני שר החינוך, שאתה צופה לגביה הכרעות שונות אם שר החינוך הוא ממרצ או שהוא מש"ס, וזה בסדר בעיניך? |
|
||||
|
||||
בוודאי, הרבה החלטות. שר חינוך ממרץ יכול להפעיל תכניות מגירה לחיזוק לימודי אזרחות, שר חינוך מש"ס לחיזוק לימודי תורה, חגי ישראל וכו'. שר גם יכול לעשות מהפכות במשרדו- לדוגמה חיים רמון עם חוק ביטוח בריאות ממלכתי [ויקיפדיה]. יש כל הזמן וועדות שמגישות המלצות, והממשלה מחליטה אם לקדם אותן. יש גם תכניות שהממשלה מאשרת, אבל אם השר לא מקדם אותן הן לא זזות. תשווה בין פרוייקט עיר הבה"דים (אושר בממשלה 2007, מכרז מקדים פורסם ב 2008, זוכה במכרז הוכרז ב 2012, העבודות הסתיימו ב 2015) ופרוייקט הרכבת לאילת (שאושר בממשלה ב 2012, תכנית לקטע הראשון הופקדה ב 2020, עדיין לא פורסם מכרז כלשהו) |
|
||||
|
||||
אתה בסדר עם זה ששר מש"ס יחליט להוסיף שיעורי יהדות על חשבון שיעורי הביולוגיה? |
|
||||
|
||||
אני מתייחס בכוונה לדברים שנמצאים במחלוקת אידיאולוגית. מעט מאוד אנשים הולכים להצביע כשמה שמטריד אותם זו עיר הבה''דים. |
|
||||
|
||||
אני לא בסדר עם זה, אבל זו רק דעתי. אני חושב ששר לא רשאי להתערב ישירות בתכנית הלימודים, אבל אם הוא יקדם תכנית שבסופו של דבר תגרום להוספת שיעורי יהדות על חשבון שיעורי הביולוגיה- זאת העבודה שלו, זאת סמכותו וזאת אחריותו. את זה שאני בסדר או לא בסדר עם זה אני יכול להגיד רק בצומת, בקלפי, או בבג''ץ. |
|
||||
|
||||
מה זה בדיוק "יקדם תוכנית שבסופו של דבר תגרום"? |
|
||||
|
||||
אנא ערף? תכנית לחיזוק המסורת. |
|
||||
|
||||
סליחה, אני באמת לא מבין את תגובתך. השר רוצה שבבתי הספר הממלכתיים ילמדו יותר שעות של לימודי יהדות ופחות שעות של לימודי ביולוגיה, הוא יכול לעשות את זה? איך? אתה עונה באופן מעורפל מאוד. אני אומר: כן, לגיטימי שהשר יורה שמעתה ילמדו שעה אחת פחות של ביולוגיה ושעה אחת יותר של תלמוד. אתה אומר שאסור לו להתערב ישירות בתוכנית הלימודים, אבל הוא יכול לקדם "תוכנית לחיזוק המסורת", ש"בסופו של דבר תגרום להוספת שיעורי יהדות על חשבון הביולוגיה". אני מבקש שתסביר באופן ברור יותר איך הוא יכול לקדם את זה, מה מותר לו לעשות כדי לממש את תוכניתו. |
|
||||
|
||||
כמו שמקדמים כל תכנית אחרת. כמו שבנט קידם את תכנית ה 5 יחידות במתמטיקה שמן הסתם הוסיפה שעות במתמטיקה והורידה שעות אחרות. כשם ששר התחבורה לא אומר איך וכמה גשרים לבנות במסילה לירושלים גם שר החינוך לא קובע כמה שעות יהיו בכל מקצוע. |
|
||||
|
||||
השר קובע יעדים והדרג המקצועי מכין תכנית להשיג את היעדים האלה. השר לא בונה את התכנית- זו המומחיות של הדרג המקצועי. הוא רק מתווה את היעדים שהוא רוצה להשיג: יותר זהות יהודית, יותר בעלי תעודת בגרות עם 5 יחידות במתמטיקה, רכבת מהירה לירושלים, העלאת אחוז הפקת החשמל מאנרגיות מתחדשות. אחר כך השר צריך להעביר את התכנית על כל העלויות שלה- תקציב, פגיעה בסביבה, יחסי חוץ וכו' לאישור הממשלה. מכאן צריך להיות ברור שזה לא מתפקידו של ראש הממשלה לקבוע כמה צוללות צה"ל צריך. |
|
||||
|
||||
אני חוזר ומבקש ממך לפרט. האם הוא יכול להורות: תכינו לי תוכנית שתחזק מאוד את היהדות על חשבון הביולוגיה? |
|
||||
|
||||
ומה באשר ליעדים: תלמידי הממלכתי ידעו לפרש את התלמוד כולל תוספות וראשונים? יעשו חמש יחידות בתלמוד? אין צורך שידעו על האבולוציה? לא ייבחנו בבגרות על האבולוציה? |
|
||||
|
||||
לגיטימי שהשר יורה על תכנית שמטרתה הנחלת התלמוד לתלמידים, כולל 5 יחידות בתלמוד, כולל לימודי חובה לבגרות. גריעת נושאים מתכנית הלימודים אינה יעד לגיטימי בפני עצמו. |
|
||||
|
||||
כלומר, השר יכול רק להוסיף תכנים ולא להוריד? מסכנים התלמידים. |
|
||||
|
||||
כמו שאמרתי- השר מציב יעדים. גם הפחתת עומס הלימודים העיוניים יכולה להיות יעד... |
|
||||
|
||||
והפחתת עומס הלימודים העיוניים תוך שמירה על הרמה בכל הנושאים חוץ מביולוגיה? |
|
||||
|
||||
סליחה, לא התכוונתי לסבך. אנסה להסביר בדרך אחרת. נתת לי מתווה כללי שבו השר יכול לקדם תחומי דעת וחינוך שהוא רוצה בקידומם. אפשר לדון על הפרטים, אבל נניח לזאת כך בינתיים. עכשיו אני מנסה להבין באיזו דרך יכול השר להחליש או לבטל תוכניות לימוד. אולי ייקל להבין אם במקום הביולוגיה נחזור לתלמוד. נניח שהשר הצליח בקידום תוכניתו, כל תלמידי הממלכתי לומדים גם חמש יחידות תלמוד עם ראשונים ואחרונים, על דרך "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא". זעקתם מגיעה השמיימה, הוריהם מצביעים בהמוניהם למפלגת "שריפת התלמוד", ונציג המפלגה מתמנה בשעטו"מ לתפקיד שר החינוך במקום השר הקודם. איך הוא יכול לממש את האג'נדה של שולחיו, ולבטל את לימודי התלמוד? |
|
||||
|
||||
הנה קיבלנו תשובה מהעיתון "גלנט ואדרי אינם מקדמים את הרפורמה שהציע הדרג המקצועי במשרדם. במקום זאת, הם שוקלים באחרונה ליישם תוכנית למתן אוטונומיה למנהלים באופן צר, מבלי לבצע שינויים אחרים במערכת החינוך ...גלנט ואדרי שוקלים מהלכים נוספים, שלא הופיעו בהמלצות גורמי המקצוע. למשל, מתן אפשרות למנהלים לקצץ או לבטל חלק משעות הלימוד במקצועות מסוימים, ואפשרות לשנות כ-40% מכל תוכנית לימוד. גורמי המקצוע במשרד הציעו להעניק למורים וגם למנהלים גמישות בנושא, אך לא באופן קיצוני שיביא לביטול מקצועות." |
|
||||
|
||||
זאת אומרת, השר יכול להחליט שתלמוד או ביולוגיה יהיו מקצועות בחירה? שלימוד הלכה במסגרת לימודי התלמוד או לימוד אבולוציה במסגרת לימודי הביולוגיה יהיו נתונים לבחירה? חוץ מזה, אשמח לשמוע את דעתי לגבי נושא שעוד לא גיבשתי בו לגמרי את דעתי, מדיניות אכיפה. הכנסת העבירה חוק להפללת צרכני זנות. השר לביטחון פנים אוחנה התנגד לחוק וביקש לכל הפחות לדחות את יישומו, בעיקר בשל התנגדות מקהילות הטרנסים. בפועל, דיווחים מראים שאכן האכיפה מועטה ביותר. האם לדעתך רשאי השר לקבוע את מדיניות האכיפה? שים לב שהדבר עלול לרוקן מתוכן את החוק שקיבלה הכנסת. |
|
||||
|
||||
אכן, בידי הממשלה הכח של האכיפה. הכנסת מחוקקת חוקים כלליים, ומה שקובע בשטח הן התקנות והצווים שהממשלה מוציאה מכח אותם חוקים חקיקת משנה [ויקיפדיה]. בעניינים פליליים זה יותר בעייתי כי החקיקה הראשית אמורה בעצמה לקבוע בשטח, אבל עדיין לשר, למפכ"ל ואפילו למפקדי המשטרה יש את הסמכות להפעיל את שיקול דעתם באכיפה. אפילו קצין המשטרה הזוטר מחליט בעצמו אם להחזיר לך את רשיון הנהיגה שנלקח ממך בגלל עבירה מסוכנת. אני חושב ששיקול דעת באכיפה הוא חיובי מאוד. לפני כמה חדשים קיבלתי מכתב מרשות ניירות ערך, שמודיע לי שלמרות שהחברה נדרשת לרמה מסויימת של ביטוח בתקנות, בגלל נסיבות מיוחדות1 הרשות לא תאכוף בשנה הקרובה אי עמידה בדרישות הביטוח בתנאים מסויימים, ובעצם הרשתה לי להפחית את סכום הביטוח של החברה בחצי בלי צו ובלי תקנה. __________ 1 תעריפי הביטוח התייקרו מאוד, ונשמעה מחאה מצד החברות. יש רפורמה של התקנות ואפילו של החוק הראשי בדרך, אבל זה לוקח זמן. |
|
||||
|
||||
(עדיין מחכה לתשובתך בנושא הראשון) אז פה אני קצת אמביוולנטי. הכנסת הביעה בחוק את דעתה באופן מפורש, והחלטת השר ממש מבטלת את החוק, זה לא שיקול דעת נקודתי. |
|
||||
|
||||
יכול? כן. זה יכניס אותו לתקל עם הצוות המקצועי של המשרד, ומשם זה תלוי בו עד כמה הוא בולדוזר. האם זה נכון לדעתי? לא. נכון לדעתי שהשר יפעיל רק תכניות שהצוות המקצועי הכין. אם הוא רוצה להתוות דרך חדשה הוא צריך להנחות את הדרג המקצועי מה המטרות שהוא רוצה להשיג ולהשאיר להם לבנות את התכנית שתוביל לכך. אבל אם השר רוצה לעשות מהפכה במשרד ונראה לו שהדרג המקצועי מאובן, אז הוא יכול. הוא נבחר לקדם אידאולוגיה מסויימת, וכדאי שיעשה את זה. |
|
||||
|
||||
אני שואל על מה ראוי שיהיה חוקי, בעיניך. |
|
||||
|
||||
ברור שעדיף שהכנסת והממשלה ישתפו פעולה, ואם הן לא- הרי זה העניין של הבלמים והאיזונים. הממשלה תמיד רוצה יותר כח, גם בן גוריון רצה, לכן טוב שבית המשפט מגביל אותה. בג''ץ תמיד יכול לבקר ולסכל את שיקול הדעת של השר. זה תפקידו בחוק. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה איך החלטת השר אוחנה להיענות לבקשת ארגוני הטרנסג'נדרים ולהימנע מאכיפה היא בגדר ''יותר כוח''. |
|
||||
|
||||
הכח לקבוע מה יקרה בפועל. לאכוף או לא לאכוף, לסגור עיתונים, לכלוא מסתננים, לחלק תקציבים, לסגת משטחים, לקבוע תכנית לימודים, מכסות ביצים, הטבות למקורבים - הכל מסתכם במלה ''שלטון''. |
|
||||
|
||||
התייחסתי להערתך ''הממשלה תמיד רוצה יותר כוח'' בעניין האכיפה. בסדר, גם שופטי בג''ץ רוצים יותר כוח וגם אני, אבל המקרה שהבאתי לעיל דווקא אינו דוגמה טובה. לא תאוות הכוח היא שהנחתה את אוחנה במקרה הזה. |
|
||||
|
||||
לא התכוונתי לכח מקייאווליסטי. זה דווקא מקרה קלאסי: הוא רוצה להשליט אידאולוגיה שהוא תומך בה למרות החלטת הכנסת. חבל שאין יותר משחקי כח מהסוג הזה על חשבון משחקי כח מהסוג האישי. |
|
||||
|
||||
ושוב אני חוזר לבג"ץ "קול העם" מ 1953. השר השתמש בסמכות המוקנה לו בחוק, אלא שעשה זאת באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הערכים של המדינה. בית המשפט התערב וביטל את ההחלטה של השר כשהוא מסתמך על הכרזת העצמאות ולא על חוקים כתובים. |
|
||||
|
||||
''אשמח לשמוע את דעתי לגבי נושא שעוד לא גיבשתי בו לגמרי את דעתי'' - מכונת זמן קטנה יכולה לעזור כאן. |
|
||||
|
||||
כן, אבל תוכנית לימודים היא עניין של תעדוף - הרי יש מספר מוגבל של שעות שבועיות. מישהו צריך להחליט מה חובה ומה רשות. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאפשר לקרוא את השאלה שלך בשני דרכים: 1. "אתה חושב שלגיטימי ששר מש"ס יחליט..." 2. "אתה חושב שטוב ששר משר יחליט..." (נראה לי שהתכוונת לראשון ואריק ענה לשני) |
|
||||
|
||||
תודה, אני יודע. אני מנסה להבין ממנו באילו נושאים השנויים במחלוקת כן לגיטימי שיכריע השר, אבל הריח בתך הקטנה. |
|
||||
|
||||
חח, ברחל. אוטוקורקט יכול לגרום לתופעות מוזרות. |
|
||||
|
||||
אני הייתי רוצה שהשיטה תהיה כזו שהשר יוכל לשנות על המציאות, אבל לאט ובקושי, וככל שרצונו רחוק יותר מקונצנזוס, ומדעת אנשי המקצוע (העניינית או לא, המקצועית או הערכית), כך יהיה לו יותר לאט וקשה. עושה רושם שהשיטה בישראל היא דה פקטו די כזו. לאו דווקא כתוצאה מהסדרים חוקתיים, במידה רבה אולי כתוצאה מחוסר יעילות של המנגנון. אם מדברים על ''משילות'', אני תוהה אם לנוכח פני הדמוקרטיה היום משילות היא בכלל דבר שיש לשאוף אליו או לפחד ממנו. |
|
||||
|
||||
יש לך רעיון איך לממש את זה מהבחינה החוקתית, אם המנגנון יתייעל חס ושלום? |
|
||||
|
||||
אין לי משהו חזק בשליפה. אני מניח שלא קשה מדי להמציא דברים, אבל צריך מומחיות הרבה יותר גדולה ממה שיש לי במנהל ציבורי. אני לא בקלות יודע אפילו לענות על השאלה ''אם מחר שר החינוך - בישראל - מבקש להוסיף לימודי תלמוד על חשבון ביולוגיה, מה בדיוק הוא צריך לעשות, מה יקרה אחר כך, ומתי אם בכלל זה יתממש''. |
|
||||
|
||||
רציתי להדביק כאן את ההחלטה של הורוביץ בעניין תרומות הדם, אבל אז צד את עיני שוב המשפט האחרון בתגובתך ואני רוצה לשאול לגביו. כתבת שהשר אפילו לא אמור לקבוע את הקריטריה לזכיה במכרז הקרונות הרכבת. האם אתה פוסל גם כאן התערבות ערכית כמו ניקוד חיובי לחברה שמייצרת בארץ, חברה שמקפידה על סחר הוגן, חומרי גלם ממדינות שאינן מנצלות ילדים וכו'? אלה כמובן רק דוגמאות, אני לא מבקשה התייחסות לקריטריונים עצמם אלא לעצם יכולת השר להתערב בהם. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה הנוהג, ומתאר לעצמי שלשר יש יכולת להתערב בקביעת קריטריה ערכית. הראוי לדעתי הוא שקריטריה כזו (כאלו? כאלה?) תקבע בהחלטת ממשלה עבור כל המשרדים, כי אני רואה בה מדיניות ממשלתית. לא נראה לי נכון שבמשרד התחבורה ינקדו לטובה חברה שעומדת בקריטריה ערכית ובמשרד התיירות לא, או שהמשרדים ישתמשו בסט ערכים שונה לפי העומד בראשם. את הניקוד הספציפי בכל מכרז הייתי משאיר לאנשי המקצוע. |
|
||||
|
||||
תודה, זה לא מה שהבנתי מתגובתך הקודמת אבל אני שמח שאנחנו מסכימים שהממשלה יכולה לקבוע קריטריונים ערכיים. אז זה בסדר אם יקבעו קריטריונים כאלה גם לגבי פרסים באופן כללי? |
|
||||
|
||||
הנה עוד מקרה מבחן מעניין. ועדה מקצועית שבה נציגי שלושה משרדים ממליצה שלא לתת ביטוח רפואי לילדי זרים שאשרת הוריהם פגה. אני מנחש שהשר ירצה לפעול אחרת. |
|
||||
|
||||
אגב, אני יודע מה יחליט השר מפני שקראתי את מאמרי המערכת של ''הארץ'' מחר ומחרתיים. |
|
||||
|
||||
הנה עוד אחד. ראש הממשלה ושר הבריאות החליטו שלא לחייב ילדים בבידוד, בניגוד לעמדת אנשי המקצוע: מנכ"ל משרד הבריאות, ראש שירותי בריאות הציבור, פרויקטור הקורונה. טוב? רע? |
|
||||
|
||||
שרים בהחלט רשאים להחליט בניגוד לעצת אנשי המקצוע. זה ברור. אחרת הממשלה היתה טכנוקרטית. איך אתה מתייחס לדוגמת המכרז לקרונות רכבת? אם נניח החברה שזכתה במכרז לא באה טוב לשר כי המנכ"ל שלה חתם על עצומה כלשהי. |
|
||||
|
||||
הוא יכול לפעול גם בניגוד ל"עצה" משפטית? |
|
||||
|
||||
מבחינתי? כן. אבל זה יהיה מה שסר המפרי קורא "החלטה אמיצה". |
|
||||
|
||||
זה לא מדויק - בזמן ההחלטה המקורי (לפני כעשרה ימים) זה היה בהתאם לעמדת משרד הבריאות. |
|
||||
|
||||
למה זה משנה משהו? יש נתונים חדשים והמלצות חדשות. ראש הממשלה והשר בחרו לפעול בניגוד להמלצות. |
|
||||
|
||||
לשנות המלצה יום לפני זה קצת מאוחר מדי. מערכת החינוך היא לא קפצונים, כמו גם מאות אלפי ההורים ומעסיקיהם שתכננו את צעדיהם השבוע בהתאם. זגזוג כזה אם כבר מראה שמשרד הבריאות מחפש כסת''ח ובריחה מאחריות, רק כדי לומר 'אמרנו לכם' אחר כך. אבל אני מפנה אותך למצגת המקצועית ומאירת העיניים שקישר פה שכ''ג כדי לראות נתונים שתומכים דוקא בהחלטת הממשלה. |
|
||||
|
||||
מה לעשות, יש מציאות. הנגיף לא מתחשב בלוח הזמנים של הממשלה. גורמי המקצוע הם האחראים על ניתוח הנתונים והסקת המסקנות, אין שום צורך ששכ''ג או הפוליטיקאים יעשו זאת. דרך אגב, ההמלצות לא הגיעו רק ממשרד הבריאות אלא מצוות בין משרדי שכלל גם את משרד המשפטים. חבל שאתה מצטרף לפוליטיקאים שמתנגחים באנשי המקצוע. |
|
||||
|
||||
גם ההכנה של מערכות גדולות של מאות אלפי ומיליוני אנשים (מורים תלמידים והורים) היא מציאות, ומציאות שמשרד הבריאות לאורך המגיפה שם בצורה עקבית בעדיפות נמוכה יותר. אגב, שלא יובן שאני בהכרח בעד ההחלטה - מבחינתי בתי הספר היו פתוחים גם עד היום לילדים מחוסנים וזה בסדר גמור1. 1 עד כדי יוזמות מקומיות וחוצפניות לדעתי לסגור כיתה שאחוזי המבודדים בה הם מעל סף מסוים. חוק חינוך *חובה* אומר שגם חובת בית הספר ללמד, ומי שבחר לא לחסן את ילדיו ו/או להשאיר אותם בבית, זו אחריותו האישית לא סיבה לעונש קולקטיבי לשאר התלמידים. |
|
||||
|
||||
זה בכלל לא העניין, אני מתייחס לכך שפוליטיקאי מתעלם מההמלצות המקצועיות. אחרי הכל, זה נושא הפתיל הזה. |
|
||||
|
||||
ואם ההמלצות המקצועיות של מומחי הבריאות מתנגשות בהמלצות המקצועיות של מומחי הכלכלה ושל מומחי החינוך? |
|
||||
|
||||
שאלה טובה שאני לא יודע לענות עליה, אבל נראה לי שזה לא המקרה שלפנינו. |
|
||||
|
||||
בעצם אולי כן, נראה שמנכ''לית משרד החינוך שותפה לעמדת השרה. השאלה אם מצופה משר הבריאות לייצג את עמדת אנשי המקצוע של משרדו. |
|
||||
|
||||
מאחר וגם אני לא מבין, אתן לאריק להמשיך מכאן. |
|
||||
|
||||
הוועד האולימפי הבריטי לא אישר לדווין צ'יימברס להתחרות באוליפיאדת בייג'ין, למרות שקבע קריטריון, בגלל עברו כצרכן סמי ספורט. הוא ערער לבית המשפט העליון אך ערעורו נדחה. הוא השתתף באולימפיאדת לונדון. אם יהיו חטאיכם כשנים- כשלג ילבינו? |
|
||||
|
||||
אבל כאן העבירה קשורה ישירות לתחום המקצועי הנדון, זה מקרה מאד שונה כי כאן זה שם בספק לפחות חלק מההישגים המקצועיים. |
|
||||
|
||||
שני חלקים- האחד הוא שההשגים המקצועיים עצמם הושגו בדרכים פסולות, ועל זה אין מחלוקת- הוא נדרש להשיב את המדליות והפרסים הכספיים. שני הוא שמנעו ממנו להשתתף באולימפיאדה אחרי שחדל להשתמש בסמים (אך לא באליפות אירופה, שם הקריטריונים קשיחים- מקצועיים בלבד, וידי הרשויות היו כבולות למרות מחאה ציבורית) כי הוא היה דוגמה רעה. אבל באולימפיאדה הבאה, שהיתה בארצו, כבר אפשרו לו השתתף. |
|
||||
|
||||
כדי להבין את השיקולים שלך יותר טוב - מה דעתך להעביר את בחירת פרס ישראל לידי הציבור וזהו (נניח בצורת סקר)? |
|
||||
|
||||
דעתי הקונקרטית היא שאפשר לבטל את פרס ישראל. אם מתעקשים להשאיר אותו אז עדיף להישאר עם ועדה מקצועית לבחירה המקצועית, ולאשרר את החלטותיה מהבחינה הערכית בידי השר או בידי ועדה של הכנסת. |
|
||||
|
||||
איפשהו בהמשך הפתיל כתבת שאתה חולק על ההבחנה בין "ערכי" ל"פוליטי". אני מסכים שזו הבחנה מאוד לא ברורה, אבל אני רוצה לשנות קצת את ההבחנה. כשכתבתי שאני רוצה שערכים ישפיעו על בחירת הזוכים, כוונתי היתה לערכי קונצנזוס: התנדבות, עזרה לנזקקים מסוגים שונים, ביטויים לאהבת אדם. בפוליטיקה של העידן שלנו, הפוליטיקאים נמצאים כל הזמן במערכת בחירות, ומקבלים בדרך כלל דיווידנדים דווקא על הדגשת הערכים המקטבים. המהומה שעורר גלנט היא לא תאונה שתלויה ספציפית בגלנט, היא השיטה. לכן, גם אם יש איזה מובן אבסטרקטי ואידילי שבו השר "מייצג את ערכי הציבור", אני חושב שלתת לפוליטיקאי את השאלטר הערכי זה כיוון לא נכון בימינו. ועדה של הכנסת לא תעזור - הדיונים שלה יהיו קרקס לצרכי התקשורת, ושוב ישמשו לצורך קיטוב. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון, אתה מתייחס לערכים הללו רק כבונוס חיובי ולא כניקוד שלילי? |
|
||||
|
||||
לאו דווקא. ניקוד שלילי חריף למי שהטריד מינית או התעמר בסטודנטים, למשל - אבל זה כבר היה צריך להיות מטופל בלי לחכות לפרס. ניקוד שלילי פחות חריף למי שמתבטא באופן שיטתי בנוסח ''להט''בים הם בהמות'' או ''המתנחלים הם סרטן''. ניקוד שלילי למי שהעלים מס בהיקף גדול, גם אם הגיע להסדר עם הרשויות (אבל הוא יכול לגאול את עצמו מהניקוד השלילי אם ייתחרט בפומבי על המעשה ויוביל קמפיין בעד תשלום מס כחוק). |
|
||||
|
||||
נמאס לי להתכתש. |
|
||||
|
||||
שמע הצעתי לך להתכתש עם ירדן, לא עם קרנף החתולים או אישקש מהפריפריה. זו התכתשות לשם שמיים. |
|
||||
|
||||
השלב הבא הוא, אולי, התערבות פוליטית בשיקולי הענקת פרס ארדש [ויקיפדיה] (ומקבילותיו בתחומים אחרים). מהכירותי (השטחית והאנקדוטלית לרוב, יש להדגיש) עם חלק מזוכי העבר, אני מעריך שחלק משמעותי מהרשימה ראוי (לפי הסטנדרטים של גלנט) לפסילה רטרואקטיבית. |
|
||||
|
||||
בניגוד לפרס ישראל, פרס ארדש הוא לא מטעם המדינה. אני כן הייתי רוצה שהועדה שבוחרת את הזוכה מטעם האיגוד הישראלי למתמטיקה תיקח בחשבון, כקריטריון מסייע להצטיינות במתמטיקה, מעלות ערכיות, במובן של ''ערכי קונצנזוס'' כפי שכתבתי לידידיה (ובכלל זה באזור שבין ענייני הציבור הכללי לאקדמיה - הצטיינות בהנחיית סטודנטים, הרצאות לציבור הרחב וכו'). |
|
||||
|
||||
אני חושב שברמה המקצועית של גולדרייך, הצטיינות בנושאים שציינת תהיה זניחה. מגיע היה לו הפרס גם לו היה מסתגר במעבדה ולא יוצר קשר עם בני אנוש אלא לצורך הוכחות אינטראקטיביות באפס מידע. |
|
||||
|
||||
יכול להיות, אני לא יודע מי השפיצים בתחום; האם הוא אחד ויחיד בדורו בישראל, או שיש עוד כמה יהלומים לבחור ביניהם? |
|
||||
|
||||
(אני רואה שמבין ארבעת הישראלים שזכו בטיורינג, אחת לא זכתה עדיין בפרס ישראל. אולי זה שהיא מחלקת את משרתה האקדמי בין ישראל לארה"ב עומדת לחובתה מבחינת פרס ישראל?) |
|
||||
|
||||
כן, התחלתי לכתוב לך קודם תגובה על כך שהיו מעניקים לשפי גולדווסר לולא גרה בחו''ל, עכשיו חזרתי לזה וראיתי ששמת לב. |
|
||||
|
||||
(בדקתי את תקנון הפרס לפני תגובתך הקודמת, ולהבנתי על הזוכים להיות תושבי ישראל בשלוש השנים שלפני כן) |
|
||||
|
||||
כן, קיומן של בחירות פותר את כל השאלות לגבי טיב המשטר שאנחנו חיים בו. זה הג'וקר שהופך כל ביקורת לחסרת טעם או אפילו לבלתי לגיטימית (כפי שאתה בטח זוכר, אפילו הפגנות זכו לגינוי כ''נסיון להחליף את השלטון באמצעים לא דמוקרטיים''). נסיון של מאות שנים בהן עוצבו עקרונות הדמוקרטיה מודרנית מושלך לפח ביד קלה, ואם זה לא מוצא חן בעיני אני יכול לבחור מישהו שחושב אחרת. נפלא. אני אולי טועה, אבל לא זכור לי שאת הזמירות האלה שמעתי לפני שנים. |
|
||||
|
||||
ביקורת ציבורית על השר היא סבבה לגמרי, תפריד בינה ובין ביקורת משפטית. אני לא חושב שהפגנות הן ניסיון להחליף את השלטון באמצעים לא לגיטימיים, תוסיף לשלט ''גלנט הוא פוליטרוק''. |
|
||||
|
||||
או אולי כן? |
|
||||
|
||||
אז אני מבין שהמדינה שלנו החלה לייבא חיסוני פלצבו מגרמניה? |
|
||||
|
||||
זה באמת הפתיע אותך? תגובה 735496 |
|
||||
|
||||
אכן כך ניבאת, וגם אני לא ממש הופתעתי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |