 |
מי צריכה להיות הציפור הלאומית של ישראל? | 2929 |  |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
הצבעתי לסיקסק, בעיקר בגלל השם שלו אהבתי את ההצעה של שי ודרור שטענו שהציפור הלאומית צריכה להיות פרגית מצויה |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי עכשיו את הבעד ונגד על הסיקסק ואני עוד יותר משוכנע שהוא מייצג נאמנה את הישראלי המצוי - גם, כמו הציונות, עבר מביצות למגרשי חנייה עירוניים וגם עצבני תמיד ומוכן לריב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שלישית רוב ה'נגד' נראים כאילו נכתבו על הערס הישראלי המצוי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הצבעתי לסיקסק, אבל בגלל צורתו - הוא נראה כמו פולניה טיפוסית מהאליטה. בקיצור, ישראלי להפליא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הסיקסקים הם מהציפורים הבודדות בישראל שמקיימות יחסי מין כל השנה, ומזדווגות לא רק לשם הרבייה אלא גם לשם ההנאה.'' לי זה נשמע יותר כמו בונובו מכונף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך בדיוק יודעים כזה דבר? וחוץ מזה, תלוי איזו הנאה. הנקבות בטח נהנות מהאפשרות להיות שוב קורבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך יודעים? זהו ציטוט מן המקורות (שבתחילת המאמר, שרצוי היה שיופיעו עם השאלות, טרם הכניסה לתוצאות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הבנתי שזה ציטוט, אבל איך המדענים יכולים לדעת דבר כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם את מתכוונת לעניין ההנאה? אם ישנה עונת רביה אך רוב יחסי מין אין מתקיימים במסגרתה, ניתן להסיק שבזבוז האנרגיה הלז הינו הנאה לשמה. ישנו בוודאי ערך רבייתי שגרר העדפה לנולדים עם התנהגות ופוטנציאל הנאה אלו, אך כרונולוגיה זו אינה ממין העניין עבור הפרוורט המעופף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה סתם בלוף. מי שכן מקיים זוגיות פעילה (קוציניו מוציניו, לא ראיתי הזדוגויות דוקא) זה הבז המצוי. אם הוא היה ברשימה בטח הייתי מצביע בשבילו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד הצעה לציפור הלאומית (כן, אני יודע שהדוכיפת נבחרה) - הסיס (כאן תופיע הסתייגות הומוריסטית שתרחיק את התיאור שלהלן מן המגיב): ""הנקבה טסה במהירות בכנפיים פרושות לרווחה, והזכר הגיע מעליה, עלה עליה, ההזדווגות נמשכה שש עשיריות השנייה, הוא עזב אותה ולמעשה כל הרומן, מתחילת החיזור ועד לפרידה נמשך שתי שניות וחצי. זה היה מדהים". " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 473735, ותגובה 473844. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע שניצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מג"בניק נכנס למסעדה. מגיעה המלצרית. "אני רוצה שניצל וצ'יפס". מלצרית: "מצטערת, נגמר השניצל" "אז תביאי לי שניצל ואורז" מלצרית: "אין שניצל, אמרתי לך." "טוב טוב, תביאי שניצל וסלט" מלצרית: " מה אתה עושה צחוק? אין שניצל, נגמר!" "אז תביאי רק שניצל וזהו" מלצרית: "תגיד לי מה אתה מטומטם?" "אמ'שלך מטומטמת" (המג"בניק הופך את השולחן ויוצא) בחוץ הוא פוגש חבר שלו (ממג"ב) ואומר לו: "שמע איזה קטע, אני נכנס פה למסעדה,מזמין שניצל וצ'יפס. זותי אומרת לי שאין שניצל. אני אומר לה טוב, תביאי שניצל ואורז. היא אומרת לי שאין שניצל. אני אומר לה , תביאי שניצל וסלט. היא אומרת לי - אין שניצל. אמרתי לה - אז תביאי רק שניצל! ואז היא אומרת לי יא מטומטם.מה עשיתי לה שמה, הפכתי לה את כל המסעדה." "יצאת אפס" "למה מה אתה היית עושה?" "הייתי לוקח את השניצל וזורק לה בפרצוף" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף עם ופלה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציפור הלאומית של ישראל חייבת לעטות מראה ייצוגי ועם זאת עכשווי, צעיר. העופות הדורסים נפסלו, כמובן שפנינו תמיד לשלום. הסיקסק אמנם נאה ומיוחד אך יש לו מראה אירופאי מדי הפשוש והצופית כל כך קטנות שזה כבר מוריד מהכבוד ואת השלדג רואים רק בגולן בחרתי חוחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השלדג רואים רק בגולן? בכל בריכת דגים ונחל עם שמץ נקיון רואים אותו. לפני כחודש ראיתי אחד על גג ליד הבית שלי, סתם באמצע חיפה, בלי שום מקווה מים ברדיוס גדול. התפלאתי, ותהיתי אם הוא איבד את הדרך, אבל בדף הבעד והנגד כתבו שהוא מופיע הרבה בגנים עירוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני הרבה הרבה שנים, באיזה עיתון ילדים של החברה להגנת הטבע, יצאו במסע נגד השם ''שלדג''. שם טענו (בליווי תמונות) ששמות מתאימים לא פחות יהיו שלזיקית או שלזבוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פה אמירה חזקה מדי בנושא הגרעין האיראני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד העדפתי את הדרור עוף אפור- חום אך תמיד שמח וחברותי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני - חצוף, זריז, נדחף לכל מקום וחוטף מכל הבא ליד, קשקשן ופטפטן ותמיד מוקף בחבר'ה. הכי ישראלי. מקום שני לא אכפת לא אכפת, אמרה הדוכיפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבעתי לבולבול מרוב התרגשות, אבל כמובן שהמועמדת שלי היא דוכיפת (''לא איכפת, לא איכפת'', של ע. הלל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד לי למה (כן, גם זה ע. הלל) תגובה 420447 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם חסידות מככבות אצלו, אבל הן אורחות לרגע ולא ישראליות אמיתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת לגבי ''ישראליות אמתיות'', אבל בבני ברק יש המון כאלה שיושבות שם כל חייהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנון האימפוטנטים, על פי דני רובס (או שמא דודו דותן?) ושיר השבלולים הוא "קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי על רירי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אין כמו ג'ימי אוחנה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אכפת לי משטויות כמו תואר הציפור הלאומית, אבל אם כבר מדברים על הנושא, דוכיפת היא ציפור ממש יפה, ומה זו השטות הזאת, "נגד - אוכלת תולעים"? מה ציפורים אחרות אוכלות? פרושטו וקוויאר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה מטיעוני הנגד הם די מוזרים, בעיקר בהתחשב בעובדה שזאת אמורה להיות הציפור הלאומית של ישראל ולא של יפן. למה "בעל נימוסי שלוחן עלובים", "חסר פחד וקולני", "יש האומרים שהיא מפיצה ריח רע", "אוכל בצורה מאד לא אסתטית", "מתקשה להסתגל לשינויים", "נחשב לגנב וקולו לא נעים", "הזכר שחצן ומתנהג בצורה מאד לא יפה", "עצבני ואגרסבי בצורה בלתי רגילה" ו-"לא נחשב חכם במיוחד" מופיעים כטיעונים נגד ולא בעד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאותה סיבה שעגל הזהב לא מופיע על שטרות של כסף (דווקא יכל להיות נהדר) - כי להלקאה עצמית יש מקום ויש גבול. לעומת זאת, "אוכלת תולעים ורמשים" זו ביקורת מאוד משונה להעביר על *ציפור*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הלקאה עצמית, סתם כתבו את זה בצורה שלילית. במקום "בעל נימוסי שלוחן עלובים" אפשר לכתוב "בעל נימוסי שולחן אופיניים לישראל". במקום "חסר פחד וקולני" אפשר לכתוב "אמיץ וחסר בושה" (או, אפילו "ישיר"). במקום "יש האומרים שהיא מפיצה ריח רע" אפשר לכתוב "סובל מתדמית גרועה" או אפילו "קורבן של עלילות שווא". במקום "אוכל בצורה מאד לא אסתטית" אפשר לכתוב "אוכל בצורה מקורית ומעניינת". במקום "מתקשה להסתגל לשינויים", אפשר לכתוב "אוהב מסורת". במקום "נחשב לגנב וקולו לא נעים" אפשר לכתוב "סובל שתדמית של גנב ומחוסר סובלנות כלפי קולו היחודי". במקום "הזכר שחצן ומתנהג בצורה מאד לא יפה" אפשר לכתוב "הזכר מודע ליתרונותיו ומתנהג בהתאם". במקום "עצבני ואגרסבי בצורה בלתי רגילה" אפשר לכתוב "בעל אופי מזרח תיכוני/ישראלי אופייני". במקום "לא נחשב חכם במיוחד" אפשר לכתוב "סובל מתדמית גרועה" (או, "מצביע ליכוד"). העניין הוא שאלה כן תכונות שיש אומרים שמאפיינות את ישראל ואת הישראלים, לעומת "בעל יכולת שירה מדהימה", "יוצר הזדהות וסימפטיה" או "עדין ורגוע". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם, בקיבוץ, הסביר לנו המורה לאזרחות שאנחנו המחנה השפוי, ושהבעיה היא שהבגינסטים סתם מצביעים הצבעה שבטית. היה לי מוזר לשמוע את זה במקום בו לכולם היתה הדעה פוליטית היתה אחידה יותר מבגדי העבודה, אבל רק מעטים יכלו להסביר איך הם הגיעו אליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר. פעם ניסו להסביר לי שלושה ליכודניקים שאני שמאלנית משום שגדלתי בעיר שמאלנית, כך הם החליטו. כשהסברתי להם שהעיר שדגדלתי בה היא ליכודניקית למהדרין, הם לא להתבלבלו לרגע - וטענו שאני שמאלנית בגלל הצורך למרוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הגיון מסוים בטיעון הזה - אני הרבה יותר חכם מהממוצע1 ומגיע למסקנה X, אזי האנשים שהגיעו למסקנה אחרת לא רציונאלים, או תינוקות שנישבו, או סתם מטומטמים (במקרה של סמיילי). --- 1. משום מה זוהי אקסיומה מקובלת - Lake Woebegon effect |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, האחרים יכולים להיות פשוט רעים ומגעילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר פראנויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום? ריאליזם מפוכח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חכם מהממוצע1, אבל איכשהו אני מקווה שאני מסוגל לזהות מתי דברים נאמרים בהומור. 1 מעניין אם מישהו בדק אם זאת באמת אקסיומה מקובלת. מעניין בכמה אנשים חושבים שהם חכמים מהממוצע. צריך לעשות סקר כמו "אם מידת האינטליגנציה הממוצעת היא 100, בכמה היית מעריך את מידת האינטליגנציה שלך?", אני לא כל כך בטוח שהממוצע באוכלוסיה הבוגרת היה שונה מהותית מ-100. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אכן מחקר מאוד מעניין, והייתי רוצה מאו שיערכו אותו ויפרסמו את תוצאותיו. רק שלא ישאלו, כמקובל בהרבה מחקרים אחרים, בעיקר סטודנטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר, מעניין לראות תוצאות של מחקר כזה גם עבור סטודנטים. מעניין מה תהיה התוצאה עם יעשו סקר באייל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה נדמה לי שכבר נערך באייל סקר דומה אלא שלא מצאתי כזה. אז אם עושים כדאי להפריד בין גברים לנשים. הצפי הוא כידוע שבממוצע לראשונים דימוי עצמי גבוה מן המציאות ולשניות נמוך. אבל אולי נופתע? לאחר מכן אני מציע לערוך סקר עפ"י הרעיון המופיע ב: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה נכון ש60% מהגברים נמצאים בעשירונים התחתונים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. בששת העשירונים התחתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אבל כדי שלא אצא פטור בלא כלום: יואב נגע באשת השחקן? 4,6 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיון לבדיחת המשך, אם לא הצליח אז לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ש*אני* לא הבנתי, זה עדין לא אומר שזה לא הצליח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול צפיתי באודישנים לגריז ומצאתי שם שלל אנשים שבטוחים שהם שרים ורוקדים הרבה יותר טוב מהממוצע, בניגוד לעובדות בשטח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאן, מוזר ביותר, היתה מישהי שדווקא ידעה שהיא לא יודעת לשיר, מה שלא הפריע לה להיות בטוחה שהיא האמריקן איידול הבאה ולהשתולל מכעס כשהבוחנים דחו אותה (או שאולי גם במקרה זה אפשר לשער שזה כמו בתגובה 465006). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בטוח מבוים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיש אנשים שמעריכים יתר על המידה את כשרונותיהם זה מקובל על הכל. השאלה היא חלקם באוכלוסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערכה שלי - חלקם באוכלוסיה דומה מאוד לזה של אלה המוכשרים מהממוצע, רק שלא מדובר בהכרח באותם אנשים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר לדעתך כחצי מהאנשים חושבים שהם חכמים מהממוצע, וחצי חושבים שהם מתחת לממוצע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתבלבל, רק לא חושב שדיוק חשוב במיוחד בדיון הנוכחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות ואינטלגנציה נמדדת על סולם שרירותי, ניתן להגדיר שהחציון שווה לממוצע (וזה אכן מתקיים בקירוב טוב ברוב המדדים המקובלים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין קשר בין הזהות בין החציון והממוצע לבין שרירותיות סולם המדידה. יש קשר בין זה לבין ההתפלגות. אפשר להניח ש-''כשרון'' (שאינו זהה לאינטליגנציה) מתפלג בצורה כזו בה החציון הוא גם הממוצע (לדוגמה - התפלגות נורמלית), אבל האמת היא שאני לא רואה סיבה להניח את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל סולם מדידה שרירותי אפשר לקבוע שהחציון שווה לממוצע. אין לזה שום קשר לצורת ההתפלגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אפשר גם לקבוע שהעשירון העליון שווה לממוצע בסולם שרירותי? אם כן, איך, אם לא, למה לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהכוונה ב"סולם שרירותי" היא שהוא קובע דירוג בין הנמדדים אך התוצאה המספרית היא חסרת משמעות. במצב כזה אפשר להפעיל על התוצאות כל פונקציה מונוטונית עולה ממש והיחס בין הנמדדים יישמר (אני חושב שלזה הוא קורא "סולם שרירותי"). ברור שבאמצעות פונקציה מתאימה אפשר "לכוונן" את הממוצע ובהתפלגויות מסוימות (למשל התפלגויות עם support רציף) להשוות אותו לחציון (אבל לא תמיד, נגיד ש- 1000 נבדקים קיבלו 100 ו- 1001 קיבלו 200, הממוצע יהיה איפושהו בין שני הערכים לאחר שינוי הסולם אך החציון תמיד יהיה הערך של ה- 1001). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העשירון העליון הוא נתח מהמדגם, לא תוצאה מספרית. אתה יכול לדבר על הגבול התחתון של העשירון העליון, או על הממוצע שלו. יכול להיות שעבור הגבול התחתון, עבור התפלגויות סבירות (כאן המקום לסייג ולהכיר בצדקתו של מוש, שאכן הגביל את התחום בו ניתן להפעיל מניפולציות כאלו) אפשר לקבוע שוויון לממוצע, ע"י כך שנמתח את טווח הערכים שמקבל העשירון העליון במידה כזו שתפצה על כל הערכים הנמוכים. למשל נניח שישנם עשרה נבדקים, אפשר לתת להם ציון לפי סדר הצלחתם במבחן, מאחד עד עשר. הממוצע הוא 5.5 ורף הכניסה לעשירון העליון הוא >9. עכשיו אנחנו רוצים שהממוצע יהיה גדול מתשע, אז נקבע שרירותית שהתפלגות הציונים היא 1-9 ו50, כעת הממוצע הוא 9.5, אבל רף הכניסה לעשירון העליון נותר >9 (זו דוגמה מלוכלכת מעט משום שאין התפלגות בתור העשירון ולא ברור לאן יסווג נבחן חדש בציון 9.1, האם לעשירון העליון או לשני, מפאת גודל המדגם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי- הסולם השרירותי נקבע בדיעבד, לא מראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא, ברגע שיש לך מדגם גדול מספיק, אתה יודע איך תתפלג גם שאר האוכלוסיה, לכן אפשר להסתמך (וגם לדעת בערך מה יהיה גודל הטעות) על כך ולקבוע שיטה לחישוב שלא מצריכה את סיום הדגימה. למרות זאת בהרבה מקרים מעדיפים לבצע את החישוב רק בסוף (כמדומני זו השיטה בבחינה הפסיכומטרית, כאשר כל מחזור מחושב ביחס לעצמו ולמספר קבוע של מחזורים קודמים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת להעריך באחוזים, אבל סביר שיש דווקא די הרבה שחושבים שהם בממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאו שבעוד שאנשים בד''כ מבסוטים מחייהם, הם גם חושבים שהם מבסוטים יותר מאחרים (באונ' ת''א למי שמתעניין). הפרדוקס מוסבר בזה שאנחנו לא יכולים לשפוט את אחרים בצורה מנוכרת. כששואלים אותך ''עד כמה אתה מבסוט ביחס לאחרים'' אתה למעשה עונה על רמת הסיפוק העצמית שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה, אולי הכולכית המצויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוני דרורים בדשא שבגינה ולעיתים רחוקות הדוכיפת הנאה מופיעה, אני זוכרת את ההתרגשות והשמחה שחשתי כשהופיעה, כה מיוחדת כשושנה בין הדרורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו עם כובש, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את כולן אני אוהב. אחרי התלבטות קשה בחרתי בחוחית, כעידוד נגד הציד האכזרי שלה. ובלי קשר, במשך איזה חודש בזמן האחרון היתה פרסומת יומית בעיתון, על צעדת בן-גוריון, מטעם מדרשת שדה בוקר או המועצה האזורית הר הנגב, או משהו - הרבה ציונות ובן-גוריון, אבל מרוב רעש חזותי בפרסומת התקשיתי להתרכז במסר. רקע לטקסט הרב היה תמונת נוף מדברי, ובו שובצו שתי חיות שנבחרו לייצג את המדבר שלנו. יעל, ועיטם אמריקאי. כן כן, לא היה מקום לטעות: הגוף השחור, הראש הלבן - bald eagle, הידוע כאוהב מים רבים, מזג אוויר קר, את חצי הכדור המערבי (בלבד), ולהיות הציפור הלאומית והסמל של ארצות הברית. הפלא ופלא איך הצליח צלם הטבע הנועז, בסבלנות אין-קץ, לחכות בלב הנגב עד שיופיע שם העיטם! לתפארת מדינת ישראל! אני מנחש שזה הלך בערך כך: אמרו לגרפיקאי לשים תמונה של חיות מייצגות. איזה חיות יש? יעל ונשר. במשרדו בתל-אביב הוא החליט שגבר צריך לעשות מה שגבר צריך לעשות, וניגש לחפש בגוגל אימג'ס. בחיוך ערמומי על שפתיו הוא בחר לחפש באנגלית, אולי כדי להקטין את הסיכון שמישהו יציק לו עם זכויות יוצרים. והרי כולם יודעים שנשר באנגלית זה eagle. (הממ, אולי יבוא לכאן פעם איזה ילד שלא יודע עדיין, ויחמיץ את הטון הסרקסטי. תקשיב, ילד: נשר באנגלית זה vulture, ואילו eagle הוא עיט (וגם עיטם)). אכן, הדף הראשון של תוצאות חיפוש תמונות על eagle כמעט כולו תמונות של העיטם האמריקאי, ובשנייה מימין בשורה הראשונה הוא אפילו בפוזה כמו של זה שהיה בפרסומת של בן-גוריון. אבל מה יש? אם אנשים בישראל שמים דגל ארה"ב על מכוניתם ביום העצמאות, למה לא לבחור את העיטם האמריקאי לציפור הלאומית שלנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה גוגל? הוא בטח נכנס לאחד מבנקי התמונות וגם שילם 10 דולר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שבטוח זה שלא הוא שילם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק רוצה להגיד שיש מי שמעריך את הכותרות שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל כך הרבה ציפורים יפות יש בארץ, וכולן "מייצגות" אותה (אם יש בכלל כזה מושג בהקשר לציפור) בדיוק באותה מידה. מרגיז, כי זה מזכיר לי את הנוהג שיש לאחרונה בעיתונים ובטלויזיה לבחור את "הספר הישראלי הטוב ביותר", "שיר הילדים של ישראל" וכן הלאה. בשביל מה צריך לעשות מצעד לכל דבר? מה רע בהרבה ציפורים והרבה ספרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיקוי של האמריקאים שלכל מדינה יש ציפור, פרח, שיר ואוכל יצוגים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק לאמריקאים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה? בישראל מסתכלים רק על מה שיש באמריקה תראה את מי שנוסע בגאווה בשברולט קבליר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם אתה אומר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציפור והפרח (היה גם קטע עם עץ) זה בשביל האולימפיאדה בבייג'ין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בחרתי בצ'וקומוקו החוםחום שאם איני טועה מתקרא פשוש. הוא כל כך ישראלי - כי הוא בכל מקום, כי הוא חלק מהנוף, ומבחינתי הוא יכול לייצג אותנו בכבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה מתכוון לדרור - שאכן מופיע בכל מקום אבל הוא מופיע גם בכל מקום אחר בעולם (לפחות בכל המקומות בהם הייתי אני). הפשוש אינו כזה מצ'וקמק, הוא רק קטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה שמעתי משהו מעניין - בבריטניה, וכנראה במקומות אחרים במערב אירופה, יש קריסה של אוכלוסיית הדרורים. הסיבה היא שיפור באיכות הבנייה, שגורמת לכך שבבתים כבר אין סדקים וחללים שבהם הדרור יכול לקנן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עוד יאמרו בגויים שבנייתינו חלולה1 וסדוקה, אלא ידידותית לסביבה (לדרורים אין בעיה עם אסבסט, נכון ?). 1 ולמה לנו חללים בבית ? יש לנו מספיק גם ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד אהבתי את צורת התעופה שלו: מעין דילוגים באוויר כשהוא קרוב לקרעקע ולא נוגע בה. ובאופן כללי אני אוהב את הסתיו. אבל מצד שני לא הייתי מזהה חצי מהציפורים בגמר אם לא היו שמות לידם, אז מי אני שאחליט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל עלי מוהר: "אם יוולד לי ילד אביגדור, או קוהלת אני אסביר לו ת'הבדל בין סתם יונה ובין צוצלת." וגם בגלל שזו בעצם יונה, אבל עירונית. נראה לי מתאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות אותו השיר הלכתי לברר מהי בעצם צוצלת כאשר נולדה בתי הבכורה. אכן גיליתי להפתעתי שצוצלת היא סוג של יונה - החומה הזו שהכרתי כבר ממזמן צוצלת [ויקיפדיה] עכשיו שילדי מכירים צוצלות היטב נותר לי לדאוג שגם בכדורגל תהיה להם יד ורגל, משימה קשה בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*יד* ורגל? מי אתה חושב שהם? מרדונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו *כ*שילדי... תודה, סליחה ושליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*מ*שילדיי.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר היינו בסרט הזה. שכ''ג לא משתף פעולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בכל מקרה זה לא מפריע לי ואני לא יודעת אם התיקון שלי מדויק. תודה בכל מקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין שהתיקון שלך עדיף, אבל הוא מחייב הוספת הברה אחת. העמותה להצלת הבכל''מ החליטה לא מכבר ללכת בעקבות בית הלל בכדי להפחית ככל האפשר את האנטגוניזם הציבורי שהיא מעוררת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אולי אם כך אצטרף לעמותה להצלת ההברות שבסכנת בליעה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וברגע זה העמותה להצלת הבכל"מ הסתבכה עם העמותה למיגורו הנחרץ של "בכדֵי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא בכדִי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם שתי עמותות אלה שהזכרת רשומות כחוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שגורם לי לחשוב - מה דינו של ה"באם"? זה בכלל תקין, העניין הזה? מרגיש לי שלא, אבל אני לא בטוחה. ________ העלמה עפרונית ושיר של אחרי הפגנה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שהעניין הזה של מרגיש לי בכלל לא תקין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיבה תמוהה כלשהי אני מוצאת את זה חינני. מה שחשוב לא פחות - אני יודעת שזו טעות דקדוקית ולא תמצא אותי כותבת ''מרגיש לי'' במסמכים רשמיים כאלו ואחרים. מה שאי אפשר להגיד על ה''באם'' שמופיע בתדירות בלתי נסבלת במניפסטים שמוציאה אגודת הסטודנטים אצלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא? מה זה "באם"? ואיזו הפגנה? של המרצים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"במידה וקיימים דברים נוספים הדורשים את התערבותנו או באם ישנם דברים נוספים אשר..." אני מניחה שזו המקבילה המנסה להשמע אינטלגנטית של "אם", אבל אני לא בטוחה. באם יתברר שזו מילה תקנית אני אקח את דברי בחזרה. אלק, "הפגנה של המרצים". היו שם, ואני סופרת בצורה נדיבה מאד, בערך 30 נציגי סגל בכיר. השאר, כרגיל, סטודנטים ואי-אילו אנשי סגל זוטר. מצד שני, נו, שלושים מרצים בכירים אשכרה יצאו מהבית. בהחלט לא מחזה שרואים כל יום. בהפגנות הקודמות היו גג חמישה. לא בלתי מעליב, העניין הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... כמובן קראתי את זה לא נכון, כמו "בם" מוארך... ומה יש לך להיעלב מהמרצים הנעדרים מההפגנות? הרי הם ממילא לא שובתים למען הסטודנטים, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש לי להעלב מהמרצים הנעדרים? זה בעיקר גורם לי להרגיש כמה הם שמים עלי פס ומשתינים עלי בקשת לא פחות מהממשלה. אנשי הסגל הבכיר ממשיכים לקבל את רוב המשכורת שלהם וממשיכים לעסוק במחקר. הם רוצים שאנחנו נצא להפגין בתור הנפגעים הישירים (והיחידים?) מהשביתה הזו, ורוצים שנלחם באוצר על כך שלא נענה לדרישותיהם, אבל לא עושים את המינימום המתבקש ומצטרפים להפגנות. שלא לדבר על הבלתי יאמן - יוצאים להפגנות בעצמם. הייתי באי-אילו הפגנות של המורים. היו שם תלמידים והורים אבל היה ברור לחלוטין שהאחרונים רק תומכים במורים, ושזה המאבק שלהם. הם מילאו את התקשורת ונלחמו על דעת הקהל ולא נתנו רק לרן ארז לדבר. מישהו שמע לאחרונה "מרצה מן השורה" מדבר? לא ציפיתי מהם להצטרף להפגנות שלנו בשנה שעברה (מה שמעלה את השאלה, למה בעצם) אבל נראה לי רק מינימלי שהם יצאו לרחוב בשביל למחות על השחיקה בשכר *שלהם*. אם אני יכולה למצוא את הזמן בין לימודים לעבודה, הם, ששובתים, יכולים לעשות זאת ביתר קלות. כנראה שיותר קל ונוח להמשיך בעבודת המחקר ולתת לפראיירים הקבועים לעשות בשבילך את העבודה. אז כן, אני נעלבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאת בוחרת להאבק בצורה של הפגנה, זה שיקול אישי שלך. זה שאת בוחרת להאבק עבור מטרה של מישהו אחר (שאולי יש לך אינטרס שתצלח דרכו ויחודשו הלימודים) זה טוב וראוי, אבל בשום פנים ואופן לא נותן לך את הזכות לקבוע לאחר איך לנהל את מאבקו. הסגל הבכיר בארץ לא מעוניין להפגין ולחסום צמתים, גם דעת הקהל לא מעניינת אותו ממה שראיתי עד כה (ד"א בדומה לאוצר). במקום זאת נעשתה בחירה מודעת לשחק "צ'יקן" עם האוצר על מיליארדים. הפגנות המורים, שיצרו לחץ גדול בסדר גודל (הן בגלל העדיפות המספרית שלהם והן בגלל שרבבות בני נוער נשארו חסרי מסגרת) לא השיגו תוצאות ראויות (לעניות דעתי) מכאן שאין לסגל הבכיר שום מוטיבציה ללכת בנתיב הזה. לעומת זאת ביטול הסמסטר יעלה למדינת ישראל הרבה יותר מכל תוספת שהמרצים יקבלו, הפרופסורים עצמם לא מסוגלים להעריך (לפחות אילו שדיברתי איתם) את מלוא ההשלכות של צעד כזה. האוצר ינסה להפעיל את כל הטריקים שברשותו עד לדקה ה90, אבל נדמה לי שאם הוא לא יצליח לכפות (בין אם ע"י ור"ה או אחרת) חזרה ללימודים לפני התאריך הקובע, הוא יאלץ להתקפל. על כן אין לך כל סיבה להעלב, תפגיני כרצונך אם זה עושה לך טוב, רק אל תהיי בטוחה כל כך שאת עושה למישהו טובה ומשמשת הפראיירית התורנית. גילוי נאות - הח"מ הוא מאסטרנט באחת האוניברסיטאות בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאני בוחרת להאבק בצורה של הפגנה זה כי כרגע זה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות בנסיון נואש להוציא משהו מהסמסטר העגום (הנוסף) הזה. איפה ראית שלקחתי לעצמי את הזכות לקבוע לאחרים איך לנהל את מאבקם? אני מביעה את דעתי - ברחובות וברשת - לפיה המרצים עשו טעות בכך שהתחילו בשביתה במקביל למורים (מה שגרם לתקופה ארוכה מאד שבה אף אחד לא חשב בכלל על השביתה המקבילה שמתנהלת בעצלתיים) ובכך שהם לא מפעילים מספיק לחץ ציבורי. אני מביעה את דעתי לפיה הטקטיקה הזו נעשית ללא מחשבה והתחשבות בציבור הסטודנטים. מותר לי לכעוס ומותר לי להעלב - כשאני רואה 30 מרצים בלבד (בלחץ, כן?) ומזהה רק פרופ' אחת, המסקנה שאני מגיעה אליה היא שהם לא שמים עלי (כסטודנטית) ולא אכפת להם מהעובדה שזה סמסטר שלישי שנפגע עבור רבים מאיתנו. העובדה שנציגי ארגוני המרצים (לפחות מירושלים) מגיעים להפגנות ומעודדים אותנו להמשיך ולהפעיל לחץ על האוצר רומזת לי שאולי גם הם חושבים שיש בכך צורך. אם מישהו היה טורח לשאול אותי מה אני חושבת, הייתי אומרת שאנחנו, כסטודנטים, צריכים להתחיל לקרוא לא רק לאולמרט, תמיר ובר-און להתעורר, אלא גם למרצים. אולי זה לא תואם במלואו את האינטרס שלהם, אבל אתה יודע מה? זה לא כל כך מטריד אותי בימים אלו.1 עושה לי טוב? ממש לא.2 2לא הבנתי את הגילוי הנאות שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאת כועסת ונעלבת מזה שמרצים לא באים להפגנה (של הסטודנטים) את מנסה לקבוע (או לכל הפחות מבקרת) את צורת המאבק שלהם. הם לא רוצים להפגין. "אדם קרוב אצל עצמו" וטבעי שהמרצים ידאגו קודם כל לעצמם, אבל המסקנה שלך שלא שמים עליך כי את לא רואה את המרצים בהפגנה, אין לה ביסוס. את רוצה שהמרצים יבואו להפגנה בשבילך ? תכליתה של ההפגנה היא לגרום לך להרגיש טוב ? הרי מבחינת נקודת מבטם של מרצים רבים, ההפגנות הללו לא משרתות שום מטרה אחרת. כמו כן, אני הראשון לזלזל באינטלגנציה, הערכיות ומוסר העבודה של הדרגים בממשל ובאוצר שמנהלים את המשא ומתן, אבל הקריאה "להתעורר" היא פופוליזם נטו. אף אחד לא ישן שם וישנם מספיק פקידים כדי לנהל משא ומתן בשתי חזיתות, כאשר מימלא הקווים האדומים (לעכשיו) של כל צד כבר הוכתבו. כאמור לעניות דעתי הזמן משחק כאן לטובת המרצים, כאשר האוצר טועה לחשוב שלחץ כלכלי ישבור את המרצים בדומה למורים (האוצר גם זוכר שההסכם עם הרופאים יפוג בעוד כשנתיים ונכנס לסוג של בוררות זה מכבר, גם שם רוצים לקדם רפורמה [שעון נוכחות] וגם שם תהנה דרישות שכר משמעותיות). זמן הוא גורם חיוני במשוואה ובלי שהוא יאזל אף צד לא יוכל למצות את הקלפים שלו (כמובן שאפשר לשבת ולהעריך את קלפי הצד השני ולהגיע להסכמה מוקדמת, אבל בשביל זה המחזיק בקלפים החלשים צריך לשבור את הקווים האדומים לפני שיש איום ממשי, דבר שלמשל היה בעייתי מאוד עבור האוצר בזמן שביתת המורים). 2 כשאני אומר מה אני כן, אני גם אומר מה אני לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני בהחלט מבקרת את צורת המאבק שלהם. כי חוץ מלשחק צ'יקן על חשבוני, אני לא רואה שום דבר קורה מהצד שלהם. לא מתאים לכם לצאת להפגין? אוקי. מה עם מאמרים בעיתון? ראיונות בשאר כלי התקשורת? מה עם המינימום של להפיץ מייל בין הסטודנטים ולהביע צער מינימלי מזה שעוד סמסטר שלי נהרס? המסקנה שלי שלא שמים עלי (לא הממשלה ולא הסגל הבכיר) היא כי אני לא רואה ולא שומעת את המרצים *בשום מקום*. אני יוצאת מנקודת הנחה שאם אני, שמחפשת, לא שומעת אותם - הציבור בכללותו בטח שלא. למה אכפת לי מהציבור בכללותו? כי לחץ ציבורי משפיע, ככה לפחות לימדו אותי כמה מרצים.1 אבל אתה יודע מה? גם אם מנקודת מבטם של המרצים כל תכלית ההפגנה היא לגרום לי2 להרגיש טוב, והם עדיין לא מוכנים להקדיש שעתיים מזמנם היקר כדי לגרום לסטודנטים שלהם להרגיש קצת יותר טוב3 אז אני עדיין חושבת שההרגשה הרעה שלי - יש לה בסיס. קריאות בהפגנות נוטות להתבסס בעיקר על פופוליזם וחריזה. אני לא חושבת שצריך לחפש יותר ממה שיש בהם. ברור לי שבאוצר לא "ישנים" ושהעובדה שלא ניהלו תקופה ארוכה מו"מ עם המרצים נובעת מאסטרטגיה ברורה ולא מבטלנות4 אבל בתור חלק מהציבור היחיד שנפגע מהאסטרטגיה הזו במקרה הנ"ל, אני מרגישה מחוייבת לנסות ולעשות כל דבר שיגרום לה להשתנות. 1כנראה שקל יותר להבין את הדברים האלו כשבוחנים מאבקים באירלנד מאשר כאן אצלנו. 2לי כ"ציבור הסטודנטים" לא לעלמה עפרונית הפרטית. 3התחושה הרעה שלנו נובעת מהעובדה שהלימודים שלנו נפגעים, כן? לא בגלל איזשהו עניין אמורפי שנטול קשר לחלוטין לשליטתם. 4אגב דוגמא ומופת לפופליזם. http://www.flickr.com/photos/galitlub/2085062958/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בתור חלק מהציבור *היחיד* שנפגע מהאסטרטגיה הזו במקרה הנ"ל". *ממש* לא היחיד. המשק כולו נפגע. תעשיית ההיי טק נפגעת. הצבא נפגע בארגון העתודאים והמילואימניקים הלומדים. אבל המסטרנט האלמוני צודק: סביר שרבים מהמרצים לא חושבים שהפגנות הן הדבר המועיל. גפ אם הן הועילו למורים (מה שגם לקח יותר מיום-יומיים), הרי זה בין השאר מפני ששביתתם השפיעה *ישירות* על הרבה יותר אנשים ומפני שהם מעוררים יותר אהדה כיוון שמשכורותיהם נמוכות גם ביחס לכלל הציבור. המרצים הבכירים לא בדיוק נמצאים בקטגוריה הזאת, ולא אותם כלים מתאימים למאבקם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתקן - בתור חלק מהציבור היחיד שנפגע *ישירות* מהאסטרטגיה הנ"ל. לגבי המילואימניקים הלומדים - לגמרי במקרה יש לי כמה חברים שכרגע (שוב) עושים מילואים, והצבא לא ממש מתחשב בהם.1 הם גם עשו מילואים שנפלו על מועדי א' וב' בשנה שעברה, ויצאו למילואים במלחמת לבנון בקיץ לפני, ככה שמהאספקט הזה, נו, לצה"ל יש צרות גדולות יותר. הם ימשיכו להגיע כשיקראו להם. הטענה שלי כלפי המרצים (או המסטרנט האלמוני, לצורך העניין) היא שהם לא עושים שימוש נראה לעין באף אחד מהכלים של מאבק. גם ניראות זה דבר חשוב.3 1אגב, רבים מאיתנו, בעיקר בשנים המתקדמות, כן לומדים2 אז אפילו אי אפשר להתנחם בזה ש"לפחות נעשה עכשיו מילואים ולא נפסיד לימודים". 2 בחוגים מסויימים השאירו את האפשרות לשנות את המערכת ולהחליף קורסים בנסיון למזער נזקים. בחוג הראשי שלי אני עושה את כל הנקודות שאני צריכה. זה אומר, כמובן, שאת הסמסטר האחרון שלי אני מבלה בללמוד תחומים שלא מעניינים אותי ולא חשובים לי ושהדבר הטוב היחיד שאפשר לומר על חלקם זה שהמרצים הסכימו שאני אצטרף בשבוע השביעי לקורס, במקום לסגור את הפינות והחורים שהצטברו לי במהלך שלוש השנים האחרונות. לא שמישהו סופר את זה, כמובן. 3 עוד משהו שלמדתי באוניברסיטה מפי פרופסור שלא ראיתי את פרצופו בחודשיים האחרונים - לא בתקשורת ולא ברחוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא "באם", אלא רק "אם" ולא "במידה ו-" אלא "במידה ש-" (את שניהם למדתי לפני שנים, ומשהו ב"במידה ש-" דווקא תמיד נשמע לי לא טוב ואפילו קצת צורם, אבל מי שואל אותי). זה מוסבר בכמה מקומות, בצורות לא תמיד נוחות וברורות, אבל בויקי אומרים את זה באופן פשוט וברור (אם כי לא מנומק, אבל מה אכפת): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו לטל (כהן, האם שומע?): בתיבת התגובה הופיעה הכתובית הרגילה - "מומלץ לקשר לערכים בויקיפדיה העברית ע"י כתיבת (שם הערך) [ויקיפדיה]...", אבל כבר ראיתי, גם הפעם וגם בהזדמנויות קודמות, כי בדרך זו ניתן לקשר רק לערכים ראשיים בויקי, ואילו קישור לסעיפי משנה *בתוך* ערכים לא עובד בצורה זו (גם אם הם מופיעים ברשימה כחולה בתוך הערך), ומופיעה שם, בויקי, כתובית האומרת ש"עדיין אין ערך כזה". הנה לדוגמה: אות השימוש ב' [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם טל כהן אכן שומע, האם נכונה הרגשתי שאתמול היה היום עם מספר התגובות המועט ביותר באייל מאז השנה השניה לקיומו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה בשנה השנייה לקיום האייל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום דבר מיוחד. אני מניח שבתחילת הדרך היו כמה ימים משמימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. כולנו היינו בטיול בנגב הצפוני. למה לא באת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם טל כהן היה שם? הוא באמת נעלם ואיננו. הלו, טל? שומע? ט----ל! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול באמת היה יום מעוט תגובות עד כדי בכי, ואתה לא עשית שום דבר לתיקון המצב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם היום לא להיט גדול. אם לא הפתיל הזה, היום יכול היה להיות לא פחות חלש מאתמול. לא יכול להיות שאין ידיעות חדשות שאפשר לפרסם. ולכבוד יום חמישי שאלה: כשעבדתי ב- 80% משרה, במהלך התואר הראשון, נהגתי לקחת את יום ג' כיום פנוי. למי שלא התנסה בכך, העובדה שכל יום עבודה הוא או יום חזרה מחופש או יום לפני חופש, העלתה אצלי את המורל וגם את התפוקה במאות אחוזים. אני לא בטוח שלא הספקתי יותר בארבעה ימים מה שהיום אני משיג בחמישה, כשאני גומר את השבוע על הברכיים. ולשאלה - האם יש לי סיכוי להוביל תנועה להפיכת יום ג' ליום חופש? מישהו מצטרף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חשבתי שזה המצאה שלי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן לשלוח למערכת קישורים לידיעות מתאימות לדעתך (או יותר טוב: לכתוב אותן. באמת!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם רצח בנזיר בוטו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה לפני מספר ימים כתבה ב-''הארץ'' על חוסר המתאם המוחלט בין נתוני הגיוס של מלש''בים לבין תפקודם תחת-אש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתאם למה בדיוק חיפשת ? אינטלגנציה ? בריאות כללית ? זו נראית לי תוצאה טריוויאלית (מה שכמובן הוא חסר השלכות לחלוטין על המיון ליחידות ע"פ הקריטריונים הנ"ל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הסוגריים. נתוני הקב"א של צה"ל משקללים בתוכם כל מיני נתונים. אני לא ממש יודע איזה, אבל לפחות עפ"י מה ששמעתי, לא מדובר רק על אינטליגנציה. בכל אופן, כדי להפוך לקצין ביחידה לוחמת, למשל, יש סף תחתון מסויים שצריך לעבור. באם1 הנתונים האלה לא מתואמים עם מידת ההצלחה בזמן אמת [כן, כן, גם התפקוד בשגרה חשוב, ובכל זאת], לא ברור לי מה ההצדקה לשימוש במדדים האלה. באותו נושא; יצא לי לשמוע פעם הרצאה של פרופ' כהנמן, בה הוא סיפר על כך שבזמן שרותו כפסיכולוג בצה"ל, הוא התבקש לנבא הצלחה עתידית של צוערים עפ"י מבדקים של דינמיקה חברתית וכו' [אני לא זוכר אם מדובר היה בסיכויהם לסיים את הקורס בהצלחה, או לחליפין על הצלחה בתפקידיהם העתידיים כקצינים]. השורה התחתונה הייתה, שלמרות שלא מצאו שום קורלציה בין התחזית לתוצאות האמת, המשיך הצבא להשתמש באותם המבדקים בדיוק. הנימוק שניתן היה "לא קיים כלי טוב יותר". נדמה לי שמדובר על בעיה פחות או יותר חופפת. _______________ 1 מחווה לדיון ההוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה אם "זמן אמת" זה רק קרבות מהסוג הישן, כמו שהיו בקיץ הקודם. "זמן אמת" זו גם השגרה במחסומים והפעילות היומיומית בשטחים. אותי לא הפתיע יותר מדי לגלות שמי שהפגין יכולות תחת אש הוא לא בהכרח מי שמפגין יכולות בפעילות השוטפת.1 ולמה שיפתיע? מדובר בפעילויות שונות לחלוטין, בסביבה ובנסיבות שונות לחלוטין. 1אני מתייחסת לדברים שאמרו שם הקצינים, לא לנתוני הקב"א והדפ"ר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפעילות השוטפת אמנם שונה [לא יודע אם לחלוטין] מקרבות "מהסוג הישן", אבל החלק השוטף בפעילות הזאת לא מצריך יותר מידי כישורים. לא השתתפתי במלחמה בקיץ הקודם, אבל אני מתאר לעצמי, שהרגעים בפעילות השוטפת שמשנים באמת [לפחות מנסיוני המוגבל למדי], כלומר כאשר השגרה נשברת ומתרחש ארוע כלשהו – אלה דומים באופיים לקרבות מהסוג הישן, לפחות בתכונות הנדרשות מהלוחמים והמפקדים באותם רגעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתונים על מגוייס כוללים מבחן פסיכוטכני (למעשה סוג של מבחן אינטלגנציה עם החלוקה הסטנדרטית לכמותי ומילולי, לא זוכר אם אנגלית נבדקת), הערכות רפואיות (שלחלוטין לא משקללות כושר, למעשה בקרב מדגם לא מייצג של חברי נדמה שיש מתאם שלילי בין הכושר הגופני לפרופיל הרפואי) והערכה לגבי הכישורים החברתיים/יכולות מנהיגות של המועמד. בעוד שהשניים הראשונים הם רציניים למדי, ומהווים מסננת ליחידות רבות, תפקידו של האחרון הוא (למיטב ראות עיניי) בעיקר לסנן החוצה מקרי קצה. לא הבנתי מה הקשר לקצונה ביחידה לוחמת, קודם דובר על תיפקוד תחת אש. תחת אש מתפקד כל מי שיורים עליו, לרוב לא מדובר בקצינים, לעיתים לא נדירות אפילו מדובר בדרג שני (מסופחים/מפקדה ביחידות לוחמות, תומכי לחימה הנמצאים בחזית וכו'). התפקיד של הלוחמים ובפרט הקצינים לא מסתכם בתפקוד תחת אש, אלא בבניין הכוח, הכנת היחידה לחירום ועמידה ביעדים בשגרה, חינוך לערכים, בניית מוטיבציה וחשוב מכל, להביא למצב בו "תחת אש" יתבצע בתנאים האופטימליים מבחינתינו. בשביל כל אילו צריך קצינים חכמים עם יכולות מנהיגות, אבל מרגע שנורה הכדור הראשון, ברוב המקרים כל מה שנותר לעשות הוא להסתער קדימה, כאן לא יבואו לעזרתם לא ההשכלה העדיפה ולא העדר הפלטפוס, כאן נמדדים דברים שאי אפשר למדוד בשום מבחן אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מאחוריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, סייסטה אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגשתך שגויה. ביום ד' (26 לדצמבר) פורסמו 30 תגובות. יום חלש, אבל רק השנה היו 10 ימים שווים או חלשים יותר (לא כולל ימים עם 0 תגובות, אם היו כאלה). שיא התגובות ליום אחד (השנה): 365 תגובות (כמה סמלי), ב-2 במאי. ב-182 מימי השנה פורסמו 100 תגובות או יותר. שיא התגובות ליום אחד מאז ומעולם: 563 תגובות, 11 בדצמבר 2005. עד כאן מקבץ סטטיסטי אקראי לסיכום שנת 2007. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי במקרה - שומע1. לצערי, בשל האופן בו שומרת ויקיפדיה הפניות לערכים "פנימיים", לא ניתן ליצור קישורי "<ויקיפדיה>" לערכים אלה בעזרת תוכנת האייל. (אם יתוקן, זה יקרה בעתיד הרחוק). 1 אני שב ומבקש – אם יש משהו חשוב, לפנות בדואל, ולא להסתמך על כך שאקרא את התגובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם ערכים ששמם כולל סוגריים? (שם הערך ללא הסוגריים יוביל לדף פירושונים; את שם הערך עם הסוגריים לא ניתן לקשר באלגנטיות, זה לא עובד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו עובד. אפשר אפילו להוציא לשון (איבר) [ויקיפדיה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוריי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שאין שם נימוקים, אלא שיש גם סתירות. מייד אחרי שמורים שם ''כדאי באופן כללי לבחור במשלב מעט גבוה יותר'', הם מוסיפים במפגיע ''פשטות, פשטות, פשטות'' וממליצים להימנע ממלים גבוהות מדי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא סתירה מודגם שם יפה כיצד ניתן ''לעלות'' משלב בשימוש באותן מילים פשוטות, אך בתחביר ''גבוה'' יותר. הכוונה בבחירת מילים פשוטות, לפי הבנתי, היא לא לסבך במושגים לא מוכרים או במילים ''מפוצצות'' כשאין צורך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוה לא, ההדגמה איננה איך לעלות תוך שימוש במלים פשוטות ותחביר ''גבוה''. הדוגמה שנותנים שם היא שרצוי לעבור מ''קנה'' ל''רכש''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי היה כמו שלך, אבל אבן-שושן דווקא מכיר בזה, עם ציטוטים מרש"י והרמ"א (מה גובהם, מבחינת עברית, כאילנות להיתלות בהם?). זה המקום לציין שאבן-שושן מכיר גם ב"בכדֵי", אבל לא כמובן של מטרה אלא של מידה (כנראה שמשהו כמו "קצב התגובות באייל ירד בכדי עשרים אחוז", אבל אני לא בטוח). אם שואלים אותי (ואם כן, למה?) אז השימוש ב"בכדי" וב"באם" צריך להיות כמו ההנחיה למתכנתים בנוגע ל-goto: זה נמצא בשפה, אבל אם אתם לא *באמת* יודעים מה אתם עושים, שִכחו שזה קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם רב מלים: בְּאִם מילת חיבור אם (צורת שימוש הרווחת בלשון פורמאלית, לציון משפטי תנאי). ________ ואני מוסיף: גם הצורה "בְּאִם הַשֶּלְךָ" מקובלת בלשון הדיבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כתוב שם "מ*י*לת חיבור" אז באמת אי אפשר להסתמך עליו. --------------- הצורה המקובלת היא "באם הש'ך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רש''י נחשב לאילן גבוה. ש''י עגנון כתב סיפור הנסמך על חידוש לשוני שמצא אצלו (הסוכה מריחה), והבלשן יצחק אבינרי הקדיש לעברית של רש''י ספר שלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא איזה חלק מהספר הקדיש אבינרי לכתב שלו בעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''היכל רש''י'' אינו עוסק בכתב רש''י, שהומצא מאות שנים אחרי מותו, אלא בחידושי העברית שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב "מריח". מריח הוא כידוע מי שחש בריח. מישהו יודע כיצד, מתי ולמה הפך הכנוי "מריח" למי שמפיץ את הניחוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להניח שגם זה מאונגלז קלות. thats how it smells. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם רש''י ידע אנגלית טוב כל כך (עלי שלוש תגובות בפתיל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא מאונגלז, מלועז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הפואנטה של הסיפור... עגנון חיפש תימוכין לשימוש ב''מריח'' לתאורו של הריחני, ומצא אצל רש''י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחש בריח - או שנחש בריח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשחוטבים עצים, וגו'. אני מבטיח שביום בו אוכלוסיית הבכל''מים תתיצב ותצא מרשימת הזנים המועדים להכחדה אתפנה לשירוש העשבים השוטים. אין אצלי פרוטקציה נפוטיסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשל דעות קדומות מוטות ולא-מבוססות, שאני בעצם בושה בהן, אעשה כמיטב יכולתי שלבני הקט לא תהיה יד או רגל בכדורגל. בינתיים הוא מגלה כישרונות בתחום המוזיקה והבישול - רק אמש הוא בישל לי ביצה מפלסטיק בקומקום תה ירקרק, והגיש לי אותה בגאווה בתוך ספל ורוד קטן תוך כדי הימהום פו-הדבי ממש של מיטב מיצירות מוצרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר. אני נענית לתכתיבים ה'נחשבים' (בעיקר בעדה האשכנזית), כלומר השקעתי זמן בהקשבה ולימוד מוזיקה קלאסית תוך הרגשת העשרה נחמדה ומצאתי עצמי מתקנאת בחדווה, מעורבות ושייכות של אחייני (המרוקאי מצד אמו) בכדורגל. בגילי היחסית מופלג, לא טרחתי להשקיע זמן בכדורגל כדי לחוות את התחושות הללו. קצת הצטערתי שבמשפחתי לא היתה מסורת כזו בילדותי. כתבתי 'מוזר' בתחילה כי עדיין מוזרה לי תחושת הדיכוטומיה בין התחומים ה'נחשבים' (ספרות, מוזיקה קלאסית, בישול וכ''ו) לבין חדוות הכדורגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עניין של עדות. אני פשוט אף פעם לא מצאתי שום עניין בספורט (בודאי שלא בצפיה), ומעולם לא היתה לי שום שפה משותפת עם הילדים שכן רצו לשחק, או מאוחר יותר - עם המבוגרים שעוקבים אחרי משחקים "חשובים". לעומת זאת גם לא השקעתי אף פעם "זמן בהקשבה ולימוד מוסיקה קלאסית". שמעתי בילדותי ביטלס ומוצרט כי זה מה שאמא שלי אוהבת. האהבה העמוקה של בני למוסיקה הפתיעה ושמחה אותי, כי לי אין שום כישרון בתחום, ותמיד היה לי חבל. תמיד קינאתי באלו שיכלו לפרוט בקלילות על גיטרה, לנגן בפסנתר או אפילו פשוט (שומו שמיים!) לשיר בלי שישתיקו אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הילדים אוהבים מוזיקה. לעומת זאת, רק חלק מהילדים1 משתיקים את אמא שלהם כשהיא שרה ("לא לשיר, לא לשיר! אני לא מרשה"). כך שעדיין נפלת בצד הטוב של הסטטיסטיקה. 1 החלק שגר אצלי בבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כל הילדים אוהבים מוזיקה'' אבל לא כולם מהמהמים מוצארט ובאך ושוברט בלי לזייף. או בלי לזייף בסדר גודל שאני אבחין בו. וגם אני מושתקת על בסיס יומיומי בבית, כשהפברוטי הקטן מרגיש שאני מפריעה לו לזרימת הצליל או משהו. תמיד חשבתי שאחד מהפלוסים בלעשות ילד הוא שאת מקבלת מישהו שאוהב לשמוע אותך שרה. מסתבר שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי היתה אמא אהובה (ז''ל), זמרת אופרה בעלת קול ענק, בומבסטי, עם נפח טורדני עד מאיים, ויש להודות על האמת - מאוד לא אהבתי לשמוע אותה שרה, וכמוני גם שאר בני המשפחה והשכנים בכל הרחוב וגם ילדי השכונה, שהיו צוחקים עליה בקביעות וגם עלי בעקבותיה. זהו אחד הדברים המעיבים בצורה די קשה על זכרונות ילדותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי הדרור לא עלה לגמר, ובו הייתי בוחרת, גם בגלל השם ומשמעותו וגם בגלל הציפור עצמה, וכיוון שכל ילדותי הייתה מוקפת דרורים ושחרורים, שניהם חסרו לי מאד ברשימה (מעבר ליונה אבל עליה פחות קשה לי לוותר בתחרות זו). בחרתי אחרי התלבטות בין פשוש ובולבול בבולבול, בעיקר בגלל שירו של ע. הלל "בולבול תגיד לי למה". ציפור בלי שיר ילדים לא נראית לי ציפור לאומית... ומה אכפת לדוכיפת ;-) Mיקי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לפילון האפריקני המצוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לצפר, אפשר לצ'פר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגרסה שאני הכרתי בילדותי היא "מה ההבדל בין פסנתר לפיל?" - "שפסנתר אפשר להפיל אבל פיל אי אפשר לפסנתר". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיפש מחלט לא ישמע דבר. תשמע יא סבא, זמנך עבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והגרסה שאני הכרתי היתה קצת יותר מורכבת וגם נוסחה בצורה אופיינית למדורי הומור שונים ולספר הבדיחה והחידוד: א: מה ההבדל בין פיל, פסנתר ומשפחה. ב: ? א: פסנתר אפשר להפיל, פיל אי אפשר לפסנתר ב: והמשפחה? א: טוב תודה, ואיך אצלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם המשפחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, תודה. ואיך אצלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב תודה,(פסיק) ואיך אצלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לזה איזו פואנטה (הנסתרת מבינתי), להדגשות-הקפדות שלך (פסיק, מה עם המשפחה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוטה שם נקודה אחרי התודה, כלומר ''תודה (נקודה) ומה עם המשפחה''. מדובר בחטא, היות ומשפט לא יכול להתחיל בוו החיבור. והסיבה לזה שכתבתי את המילה פסיק הוא בשביל שתשים לב להבדל בין המשפט שלי למשפט השגוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לאה גולדברג חוטאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשירים כידוע, כמו אחרי יום כיפור, החטאים הופכים לזכויות. כי בשם האומנות אפשר לוותר על הנכונות בשביל היופי הלירי. ראה למשל בשיר הראשון שמצאתי, "וְאָז שָׁקַט דַּם נָקִי / וְחֶרֶב נָקָם רְוָיָה." חרב נקם רוויה? זה משפט זה? צריך להיות חרב נקם ידעה רוויה. אבל זה לא מסתדר עם המשקל. תן לי סיפור של שי עגנון עם החטא הזה, ואני מסדר לך פטור אישי מהגיהנום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה. מתוך הסיפור "יום אחד", פסקאות (!) שמתחילות בו"ו החיבור (ככה קל לי יותר לחפש): - "ובכן כבר ננערו הצפרים משנתן..." - "ועתה אכתוב כמלוא טיפת מים..." - "ובכן עמדתי והשקפתי עליו..." - "ושוב חזרתי על עצמי..." וזה רק בחמשת העמודים הראשונים, בלי שאני מחפש משפטים בפנים הפסקאות (שים לב לו"ו החיבור בתחילת המשפט). מהגיהנום אני לא מוטרד, אבל תוכל אולי לסדר לי במקום פטור במס הכנסה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני צריך לעשות בדק בית. לגבי מס הכנסה, ניסיתי, אבל מסתבר שאפילו בגיהנום משלמים מס הכנסה, אז אין לי הרבה מה לעשות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל תגובה שלי היא שיר. ואל תשוה אותי עם הסופר הבינוני ההוא והעברית הקלוקלת שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שיהודה הלוי הושפע מתהלים כג ה - "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה" (זה משפט זה?) - כמו עוד שניים-שלושה משוררים/סופרים "חוטאים" (קשה לי כרגע להיזכר בדוגמאות מדוייקות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיקסק היא העוף הישראלי האולטימטיבי. אמנה כאן רק 4 סיבות מיני רבות: הסיקסק הוא עוף של ביצות - ומי מתאים יותר ממנו לייצג את הביצה העכורה שלנו? הסיקסק הוא תחמן קלאסי (מתחזה לבעל כנף פצועה לשם הרחקת אויבים מקינו) והרי תחמנות היא ללא עוררין הספורט הלאומי שלנו הסיקסק קולני צעקני וצורם. וזה גם סימן ההיכר שלנו הישראלים בקרב העמים. הסיקסק הרחיב את תחומי חיותו בארץ הקודש החל משנות הששים. (ומי יעז לערער על אות ומופת שכזה) וחוץ מזה הוא חמוד ויפה ויציב וגאה ובעל שם כל-כך סקסי..... אז... הסיקסק לציפורות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''(מתחזה לבעל כנף פצועה לשם הרחקת אויבים מקינו)'' - לא ברור לי איך זה אמור לעבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקח לי זמן להבין מה הבעיה שאתה (כנראה) רואה, וזו שאלה טובה לדעתי הלא-מומחית - אחרי שהטורף מבין שעבדו עליו, ושאין טעם לרדוף אחרי ההורה, למה הוא לא פשוט חוזר לקן? ניסיון קלוש לתשובה - אולי לפחות חלק מהטורפים מחפשים טרף די באקראי, ואם תרחיק אותם מספיק מהקן, ועוד תגרום להם להתרכז בטרף הקל והשמן ולא בדרך, אז הם לא ידעו למצוא את הדרך חזרה לקן? אפשרות קלושה אחרת: אולי לפני שהם יגיעו שוב לקן הם ימצאו מטרה אחרת? אפשרות שלישית: אולי לא הרחקה מ*קן*, אלא מאפרוחים שיש להם כושר ניידות מסוים, ועד שההורה יגמור עם המתיחה שלו האפרוחים כבר יברחו למקום אחר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהכל הרבה יותר פשוט; סביר להניח שההצגה מתחילה לפני שהטורף מאתר את הקן ממש. כל מה שהסיקסק צריך לעשות הוא לגרום לטורף לשנות קצת את כיוון התקדמותו, כך שהוא פשוט יחמיץ את הקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מספיק שהטורף יזכור היכן החלה ההצגה, והוא ידע שכדאי לרחרח בסביבה, יש כנראה קן קרוב - ואז הזקנו יותר משהועלנו. כמובן, יכול להיות שמירוץ התחכום של הצדדים נעצר בדיוק בין שלב ההתחזות לפצוע לבין שלב ההסקה שיש סיבה להתחזות, אבל לי זה נראה כמו צעד די פעוט לאבולוציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה נכון אילו היה טורף שהטרף הבלעדי שלו [בקירוב טוב] הוא הסיקסק וביציו. או לחליפין, הייתה זו אסטרטגיה נפוצה מאוד בין בעלי הכנף. כל עוד אף אחת מהאפשרויות לא מתקיימת [ואין לי הידע הביולוגי לשפוט אם כן או לאו], הצעד האבולוציוני לא נראה לי טריוויאלי כ"כ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבל חצי חרמפפפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרגיל המדובר משותף להרבה מיני עופות (ונדמה לי שגם למשפחות אחרות), כך שכנראה הוא מנצל נקודת תורפה משותפת להרבה טורפים. מן הסתם הצעד הנדרש אינו פעוט כל-כך, או שההתנהגות הזאת מתרחשת לעתים רחוקות יותר ממה שנדמה לנו, שכן היא מצטלמת יפה מאד. אפשרות שלישית היא שהמתחזה יודע כמה רחוק עליו להמשיך בהצגה יחסית למרחק מהקן בה הוא התחיל אותה, כך שלטורף כבר לא משתלם לחזור את כל הדרך רק כדי להמצא שוב בנקודה ממנה סיכויי ההצלחה שלו אינם גדולים. ורעיון מקיאווליסטי שעולה במוחי: הסיקסק לא צולע כך סתם לכיוון אקראי, אלא מכוון את צעדיו לעבר הקן של השכן המעצבן שלא משלם את מסי הועד בזמן (או סתם לאזור שיש בו הרבה ריחות מפתים. סביר שהטורף מתוכנת להיענות לגירויים האחרונים שהוא קולט כי זאת בד"כ איסטרטגיה טובה בסביבה בה הטרף משנה את מקומו תדיר). הוא מפסיק את ההתחזות במקום בו מרחק הטורף מהקן החדש קטן יותר מהמרחק המקורי לקן של המתחזה, והטורפים יודעים את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיה קטנה - הוא לא יכול להמשיך להתחזות לבעל כנף פצועה למשך יותר מדי זמן, כי יטרפו אותו. איזה מן מרחק הוא יכול כבר לכסות בדידוי על פני הקרקע בזמן שעוף טורף עט עליו משמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה הסיכוי שדוקא בזמן שהשועל המקומי מתקרב לקן נמצא הבז המקומי בסביבה. אולי הוא לא גדול מדי. בכלל, אחת לכמה זמן נתקל טרף מצוי בטורף מצוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהשועל המקומי יותר קל לסיקסק להתרחק בדידוי על פני הקרקע? או שהכוונה הייתה שהוא עף ונוחת אחרי מרחק קצר, בצורה שרומזת לטורף שהוא פצוע, ושאולי יקרוס מעייפות עוד רגע, אבל בינתיים המהירות מספיקה בכדי להרחיק אותו ממלתעותיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע על סיקסק אבל ראיתי כמה סרטי טבע על עופות שמקפצים ומדדים וגם זוקפים כנף אחת כך שהיא נראית שבורה. את זה הם עושים במרחק בטוח מהטורף, כשבכל פעם שהוא מתקרב הם עפים קצת ונוחתים שוב כאילו בגלל הפציעה. לא פלא שאומרים שלכדורגלנים יש מוח של ציפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נפלתי בפח הזה כמה פעמים! אני יוצא מהנחה שבמקום שהתחילה ההצגה שם נמצא הקן או האפרוחים ולהפתעתי התחמן הקטן הרבה יותר ערמומי ממני - פשוט קשה למצוא את הקן. ואני עוד מניח שאני ערמומי יותר מאיזה תן חולף... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי הייתה שלא הבנתי שהסיקסק מתעופף לו עם הכנף ה''שבורה''. חשבתי שהוא יושב לו בקן וסובל בשקט, בחושך, להוציא אנחה מלאת יגון פה ושם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיקסקים "בונים" את קינם על הקרקע (הקן הוא גומה בקרקע ובתטולה כ 4 ביצים חומות מנומרות כך שהן מוסוות להפליא) כאשר מתקרב אויב לקן הסיקסק מרחיק אותו מטווח הקן כשהוא מדדה כאילו נפצע. בהגיעו למרחק מה מן הקן הוא פורש כנפיים ועף....תוך קריאות רמות "סדרתי אותך". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? זה נשמע יפה מאוד - מאוד מסוכן ודורש דיוק, מהירות ומיומנות מפליאים. צריך להבחין בטורף, להתחיל לדדות ולפרוש כנפיים בתעופה לפני שעטים עליו. נשמע קשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע קצת לא כמו ציפור ישראלית, דווקא, אם נזכרים בציפורים ישראליות אופייניות ובשיטת ה''סמוך'' שלהן. חבל שהציפורים האוחזות בהגה אצלנו לא למדו ממנו תורה, הרבה לפני מלחמת לבנון השניה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מאוד ישראלי - ככה עובדים על חברות הביטוח אחרי תאונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתכל"ס, כל ציפור מצויה יודעת לעשות מה שכל ישראלי מצוי יודע לעשות +לעוף. אני מציע להחליף את מרבית הישראלים בציפורי ארצנו ולבחור מבחר ישראלים לאומיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את בטוחה שככה סיקסק מרחיק טורפים? בגלילות קינן זוג סיקסקים ליד מגרש הכדורגל, וכדי להרחיק אותנו מהברזיה (שהיתה, אני משער, קרובה לקן) הם לא תחמנו ולא התחזו, אלא התנפלו עלינו ב'צלילות' וצריחות. _______ טוב, הם קצת תחמנו, כי הם לא ניסו באמת לפגוע ותמיד נסקו לפני הפגיעה. כשהבנו את זה הפסקנו להתכופף ולברוח. אבל כשחשבנו שהם רציניים הם די הפחידו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כיוון שהיא מהבודדות שאני יודעת לזהות (לא טרחתי להתעמק בתמונות ובהסברים, ואני לא מבינה כלום בציפורים). ב. היא מיוחדת וקלה לזיהוי (מכאן א'). ג. יש לה כתר על הראש (ולכן ב'). ד. היא אפילו מופיעה בכמה שירים, כולל של ע' הלל. רשימה אסוציאטיבית קצרה (ע"ס שמות הציפורים, אני בן אדם שטחי): * בולבול – גם לו הקדיש ע' הלל שיר. חוצמזה לשם הזה יש הרבה אסוציאציות... אחת מהן היא כמובן "בולבול אקבולבול". * שלדג לבן-חזה – "צלילת השלדג" של שם טוב לוי הוא קטע אינסטרומנטלי מוכר וחביב למדי (וגם היה פתיח של משהו ברשת ב', אני די בטוחה). * חוחית – אורלי זילברשץ, בתפקיד בלתי נשכח. * נשר – גורגו מ"נילס", בדיבוב המיבב של יוני חן ז"ל. * סיקסק – השם מצלצל אקזוטי, וזהו. * בז אדום – לא מכירה. * תנשמת – המתנשמת. * צופית – צופית גרנט, כמובן. * פשוש – פתאום הפסיק את השירה! וגם קראו על שמו עיתון. ללא ספק השם החמוד ביותר, ולכן משמש כתיאור לחמידות ("פשושי") גם בלקסיקון של אנשים שאין להם מושג איך נראה פשוש (אני, למשל. אבל בדקתי עכשיו. דווקא לא כ"כ פשושי, איזו אכזבה). וכמעט שכחתי! גם "סופר פשוש" של ג'ודי בלום (השם העברי של Superfudge) ספר (סדרת ספרים, למעשה) שאהבתי מאד בילדותי. מה שמזכיר לי שבאחד הפרקים הראשונים של סקרבס הזכירו את הספר, והמתרגם לא ידע איך לתרגם נכון את השם וביאס אותי קלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ז'תומרת "לא כל כך פשושי"? גם אני הסתכלתי עכשיו, ושתדעי לך שהוא סופר פשושי! סופר-אולטרא פשושי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפשושיות היא בעיני המתבונן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עורב כמובן. עוף עארסי ,סוחר קראק ואוכל מכל הבא ליד. מאוד ישראלי עדכני. משקנאים אני פוחד פחד מוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני ציפר. ברור! *אפשר לחשוב על אולמרט (אופציונלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא קטנה אמנם יחסית ,אבל מהירה מאוד, ממש כמו ישראל שקטנה אך מתקדמת מהר. יש לה מוטת כנפיים מיוחדת אווירודינמית המזכירה קצת מזל"ט וסיס בגימטריה=60ישראל60 מתאים לאירועי העצמאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיס בגימטריה = 130. ממש כמו קכ(ל)י. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם ממש כמו (ע)פ(רו)נ(י) (מצויץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כמו יען (וגם אחמידינגד, מחבלים, סביבון וצהלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שלא יודעים מתמטיקה נידונים לחזור עליה. מי שלא יודעים סטטיסטיקה נידונים להצטרף אליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי שלא יודעים גימטריה נידונים לגמגם אותה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*כולנו* נידונים להצטרף לסטטיסטיקה, בין שאנחנו יודעים אותה או לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמה שעומד בעוכרי הסיס כמועמדת לציפור לאומית הוא שבישראל היא בעיקר נודדת (למרות שחלק גם חורפות וחלק גם מקננות כאן). לפחות העשר שעלו לגמר הן יציבות בארץ, וזה בוודאי סמל חשוב במדינה עם תסביך-שורשים כמונו. עוד בעיה טפשית יותר היא שיש כל מיני סיסים - לזהות לאיזה מארבעת המינים שנמצאים בארץ שייך סיס נתון הוא עניין לצפרים מומחים. לעומת זאת, עשר הגמראיות1 הן כל אחת מין אחד שהוא יחיד בסוגו ולא ניתן לבלבול. על זה אפשר אולי להתגבר (להחליט על ציפור לאומית ברמת הסוג, ולא המין). אבל אני רוצה בעיקר להביע הזדהות - הסיס הוא אחת הציפורים המפליאות ביותר שיש. בסתיו האחרון היו כמה ימים שבהם קבוצת סיסים עשתה סיבובים ליד הבית שלי, והמסלול עבר מטרים מהחלון; המהירות שבה הם עפים, והזריזות שבה הם מתמרנים בין הבתים לעצים, מסחררת. ספק אם יש עוד אפשרות לחוות באמצע העיר מפגש בלתי אמצעי כזה עם תופעת טבע כל כך בלתי-נתפסת. וגם שאלה: ידוע שהסיסים עושים הכל בתעופה, חוץ מלקנן, ובכלל זה אכילה, שתיה, הזדווגות, וגם שינה. את הקטע עם השינה אני לא מבין - לא איך זה עובד (בעיניים עצומות? סיבובים במסלול קבוע?) ולא איך יודעים את זה. הכי קרוב שהצלחתי להבין זה מ- http://www.commonswift.org/DiscussionForum_english.h... , שהם נצפו עפים גם בלילה, אבל לפי מה יודעים, או איך בכלל מגדירים, שהם ישנים בתעופה להבדיל מהאפשרות שהם לא ישנים? 1 (c)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מישהו יסביר לי מה העניין עם הציפור הלאומית"? יזמינו אותה להדליק משואה ביום העצמאות? ישימו את תמונתה מאחורי בימת הכנסת? הנשיא ילחץ את כנפה? (אגב, מה מפתיע בזה שהסיס ישנה בתעופה? גם אני ישנה בטיסות ארוכות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיהיה איזה עניין הסברתי-חינוכי, עם פוסטרים וכאלה. (אני מקווה שקודם את מעבירה את ההגאים לטייסת המשנה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שטייסת המשנה פריירית, שהיא תחזיק את ההגאים במשך כל הטיסה? בשביל מה המציאו את הטייס האוטומטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שכמו הדולפינים בטבע1, רק חצי מוח לכל היותר ישן כאשר הם בתנועה. אני מניח שאפשר לוודא זאת באמצעות מדידת גלי המוח שלהם בעת תעופה (לא ניסיתי). 1 מעניין שבשבי הם מסוגלים לישון שינה מלאה (ויקיפדיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש''י, המוח לא ישן בזמן השינה. ז''א, הוא לא ''חסר פעילות'', להיפך הוא מראה פעילות רבה מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''מוח ישן'' כוונתי היא למוח העוסק בפעילויות התחזוקה היחודיות למצב שינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אז איך הם לא טובעים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעת שינה מופעל אצלם רפלקס תנועה בזנב הדוחף מעלה את הגוף כך שחור הנשימה נותר מעל פני המים. ואם כבר יונקים, מתברר שכל עניין הגזרים אצל ארנבות היה רק לצורך אימונים לקראת הדבר האמיתי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך למה הם לא ישנים כמו בני אדם בטבע? ________ (אני יודע שאני יכול לחפש את התשובות לבד, אבל כל פניה אליך עשויה להניב בונוסים לא צפויים. אני מחכה לסרטון על עכבר טורף פיל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהם זקוקים למידה של תחושת ביטחון לשם שינה מלאה, דבר המאפיין יותר חיים בשבי מאשר בטבע. אני לא מבין מה היתה הבעייה להסתכל בערך המתאים בויקי. אם זו האנגלית, אולי שיעור אנגלית יסייע לך בעתיד (בהנחה ששליטתך ביפנית הינה ללא דופי): הייתי אומר שזו מהתלה, אלא שהיפנים אנשים מוזרים2 וזה גם נראה סרטון מהתקופה שאנשים היו רציניים. 1 מתוך הקמפיין המתרקם לחילוץ חיות מן הטבע 2 אגב, ללא קשר לסרטון, נדמה לי שהתרבויות היפנית והישראלית הן בדיוק שני הקצוות של הקשת הפורמלית, לפחות מבין החברות עליהן שמעתי אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 או לפחות של הקשת המזרחית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 הסינים - אלה שברחוב, לא החמוצים מהמפלגה הקומוניסטית - הם כמו הישראלים מבחינת נימוס והליכות, אבל הרבה יותר גרועים. קשה לתאר את השוק התרבותי שעובר על יפני בביקור בסין, במיוחד אם הנ"ל ניסה לחצות כביש במעבר חצייה, או לנמנם ברכבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה ליפני שעובר כביש במעבר חצייה או מנמנם ברכבת בסין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברכבת מחרבנים עליו ובכביש דורסים אותו חופשי, בייחוד אם הוא זקנה, תגובה 397057. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמאשלי לא הכרתי את תגובה 397057, אבל למשהו שכזה כיוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ספק אם יש עוד אפשרות לחוות באמצע העיר מפגש בלתי אמצעי כזה עם תופעת טבע כל כך בלתי-נתפסת." טוב, כן יש עוד אפשרות - להקת סנוניות יכולה לספק חוויה דומה. הייתי לא מזמן במתחם של מוסד ציבורי באזור המרכז. לידו, מעל רחבת דשא ובטון ובין בניין גדול למגרש חנייה, התעופפה במשך שעה ארוכה להקת סנוניות. יש הבדלים בין סגנונות התעופה של סנוניות וסיסים, (הראשונות אוהבות הרבה שינויי כיוון חדים והתאבדויות קרוב לקרקע) אבל בגדול זה דומה: הסיבובים, אי-ההפסקה1, המהירות הבלתי-נתפסת והוירטואוזיות. עיתותיי היו בידיי, ויכולתי לשבת ליד הדשא כל אותה שעה ולצפות בהן מאוד מקרוב. כולל תצפית בחרק אחד, שני מטרים ממני, שעשה את שגיאת חייו, התרומם לאוויר, ותוך כמה שניות ושלוש גיחות סנונית לידו, נקטף2. אבל בשלב מסוים הסטתי את תשומת לבי מהציפורים לאנשים שהלכו שם בזרם דק אך קבוע. הייתי משועשע קצת מהאדישות ההדדית בין שתי הקבוצות. המסלולים של הסנוניות עברו לפעמים קרוב מאוד לאנשים, ממש פחות ממטר. ניכר שעבור הסנוניות, האנשים הם עוד עצם דומם במרחב, שיחד עם הקירות, העצים והקרקע מגדירים את מרחב התמרון; ביחס אליהם, מהירות ההליכה שלנו היא בערך אפס. ומה שיותר סקרן אותי, איך חוץ ממני כל האנשים התעלמו לחלוטין מהסנוניות. מן הסתם רובם היו טרודים בעניין שבגללו הם הגיעו לאותו מוסד ציבורי. ובכל זאת, ציפיתי שכשהציפור עוברת ליד אדם, כל כך קרוב ובהחלט בשדה הראייה שלו, לפחות חלק מהאנשים יעצור ויתפעל. די מהר הנמכתי ציפיות - שרק יסיטו את המבט! ולו לשנייה, ולו כאינסטינקט! גורנישט. אפילו לא אדם אחד, ועקבתי בקפידה אחרי כמה עשרות. תופעת הטבע שבעיניי היא כל כך מסעירה, שכל כך *ברור* שיש בה להדהים כל אדם נורמלי, שאני בטוח שהיתה מככבת במיטב סרטי הטבע אילו רק היתה יכולה להיתפס במצלמה, מסתבר שלרוב האנשים היא שקופה לחלוטין. אני מניח שכן יש בהם הפוטנציאל להתפעל, אבל הם צריכים לצפות לזה, נניח בטיול. כאן, ביומיום, הם לא ציפו, ולכן לא ראו. רק חתול אחד שהיה שם התעניין בסנוניות, עקב אחריהן במבטו ונדרך כשהן התקרבו. אם אני קורא נכון שפת גוף של חתולים, הוא לא היה בטוח אם הוא אמור לצוד אותן או הן אמורות לצוד אותו. בסוף הוא עשה איזה תנועת זינוק לא מחייבת לכיוון שלפני חצי שניה היתה בו סנונית, ויצא ידי חובה. 1 בניגוד לסיסים, הסנוניות כן מפסיקות לעוף בערב, ומתיישבות בשורות על חוט חשמל. 2 גם זו תצפית מעניינת: למרות שהחרק היה לכל צורך ועניין נייח באוויר, מסתבר שהסנוניות, בגלל מהירותן, מועדות להחטיא; בתצפית הזו החטיאו שתיים משלוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלצה: מי שרוצה לצפות בסנוניות ממש מקרוב יילך לרחוב הירקון בבני ברק, מול מכון הרישוי, יש שם שלושה או ארבעה מוסכים צמודים ובכל אחד מהם קיני סנוניות. הסנוניות גרות שם כל השנה, יוצאות בטיסה, נכנסות בטיסה ומתיישבות בקינים. בפעם הראשונה שהייתי במוסך לא יכולתי להפסיק להסתכל עליהן, כי מרוב מהירות אף פעם לא הבנתי איך הן נראות. נכנסתי בשיחה עם בעל המוסך המוסך והוא סיפר לי שיש לו סרטן. אמרתי לו: "אתה תחלים, אתה יודע למה? בגלל הסנוניות, כי אתה השומר שלהן". אבל זה היה סתם, כדי לומר מילים טובות. בשבוע שעבר הייתי שם שוב לצורך טסט, ונודע לי שהוא מת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד מקום בלתי-צפוי לראות בו סנוניות: "הקריון", הקניון של קריית ביאליק. מעל הכניסה לקולנועים יש שם כיפה קטנה, כמיטב הכיעור הקניוני, ומתחתיה, מבפנים, מדף בטון מעגלי. על המדף הזה, הפלא ופלא, עמדו איזה עשר סנוניות, ממש מעל עוברים ושבים וחנויות אופנה. לרגע חשבתי שהן קישוט מפלסטיק, אבל מדי פעם אחת מהן התעופפה קצת וחזרה. לא ברור לי מה בדיוק הן עושות שם. קשה לי להאמין שההנהלה מאפשרת להן לקנן שם - זה לכלוך. אוכל גם כנראה יש להן פחות מבחוץ (פירורים על הרצפה יש בשפע, אבל זה לא עוזר להן אלא אם הן עברו הסתגלות באמת מרשימה, כי הן מתוכנתות לצוד חרקים באוויר). השערת הדיוט - אולי זה תחליף לחוטי חשמל בחוץ, אולי יותר נעים בגלל המיזוג (השערה יותר נועזת: זה יותר נעים כי עומדים במעגל ולא בשורה), והן נכנסות ויוצאות כשצריך דרך הדלתות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל החברה מספרים שיש לה ריח לא נעים. במקום "המלך עירום", נאמר מעתה: "המלכה מסריחה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''עופי עופי דוכיפת, לה לה לה, וגו' '' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה איכפת, מה איכפת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילדותי גידלתי פעם גוזל של דוכיפת עד שהגיע למצוות, לנדודים ולמעשים טובים. לא זכור לי ריח מיוחד ממנו, אבל הרימות שקיבלתי כדי להאכיל אותו, *זה* היה מסריח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלכו שם לכלוכים לא נורמליים. הפשוש פשוט התקפל באיזה שלב כי היא סחטה אותו, לסיקסק היא הבטיחה כל מיני הבטחות והאוויל האמין לה... והמצחיק הוא שכולם יודעים איך היא טובה בלוחמה פסיכולוגית, אבל העלימו עין בכל זאת. הכל מזימה של הימין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
They spend much time on the ground hunting insects and worms. That diet may have been among the reasons the Hoopoe is included on the Old Testament's list of unclean birds.
The word "dupe" was originally a French dialect word for a Hoopoe, which was applied to unintelligent people because the bird was considered to look stupid. The nest tends to contain copious amounts of faeces and smell very foul as a protection against predators. Nesting hoopoes are capable of squirting fecal matter at intruders. The Hoopoe was declared the national bird of the State of Israel since the 29th of May, 2008. http://en.wikipedia.org/wiki/Hoopoe |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"Hoopoes are capable of squirting fecal matter at intruders" גם בבחירת הציפור הלאומית אנחנו לא יכולים לוותר על סממנים חרדיים?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת. הרי קוראים לה :דוכיפת" על שם שתי כיפותיה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי זוג כיפות נקרא בעברית ''חזיה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התחזית, יהיו הרבה יותר מזוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד באותו נושא (לא כל כך טרי, אבל לא מדובר בסלט מיונז), שחר אילן כותב על התרנגול הלאומי: http://cafe.themarker.com/view.php?t=457678 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |