 |
האם אתה סובל מפוביה כלשהי? | 2975 |  |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
' אני מפחד לאללה מגבהים. ככל שעולה הגיל כך יורד רף הגובה הנדרש כדי לעורר בי חיל ורעדה. ולחשוב על זה שבצעירותי קפצתי מקומה ב' ללא היסוס. טוב, לא ממש קומה ב'. זייפתי. נאחזתי בידיי במרצפת המרפסת קודם להשתחררות ולנחיתה. אני מפחד מגבהים כל-כך עד שבפגישות במגדלי משרדים אשתדל להימנע מקשר עין עם החלונות. בביתי החלפתי את מעקה הפרספקס למשהו סולידי יותר כדוגמת בטון, ובגובה 1.2 מ'. אני מבועת מגבהים גם לגבי אחרים. לא יכול לראות בטלוויזיה כל מיני מטפסי הרים וחובבי סנפלינג. פשוט לא מסוגל פיזית. הבטן מתהפכת רק מלהביט במתקיני דודי שמש ועובדי חב' החשמל. חוצמזה שונא מעליות. לא מפחד אבל מעדיף לטפס רגלית. כמובן שמבלי להציץ לתחתית הפיר של גרם המדרגות. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מפחדת מאוד מגבהים, אבל בהפוך - כשאני עומדת למטה ומסתכלת על הר גבוה ותלול במיוחד או בניין גבוה מאוד. אני מפחדת שהם יפלו עליי. ומאותה סיבה גם אני לא יכולה לראות מטפסי הרים ומסתנפלנגים. בהחלט מבעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי יש פחד גבהים, אבל לא נראה לי שזה מחמיר עם הגיל. אולי אפילו להיפך. בכל אופן, אני דווקא משתדלת לאתגר את עצמי להתמודד עם הפחד הזה (כמיטב יכולתי). אבל הצבעתי לאופציה של פחד מבעלי חיים, מכיוון שנחשים מפחידים אותי אפילו יותר מגבהים. וכאן אני בהחלט מעדיפה שלא לאתגר את עצמי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר עכבישים, אבל שאר רמשים וחלק מהחרקים מעוררים תגובה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוביה נפוצה, כמובן. מעניין לדון בהבדל הקיצוני בתגובה שמעוררים בנו חרקים ורמשים שונים. פרפרים הם פסגת היופי; רוב החרקים האחרים, אשר נראים בעצם כמו פרפרים בלי כנפיים, מעוררים סלידה זו או אחרת. פרות משה רבנו הן חמודות, חיפושיות עם כנפיים קצת פחות מפוארות הן איכס. מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת לא ברור למה, אבל כל פעם שאני רואה אחד כזה - בעיקר אם מדובר באחד מאלה שנראים כמו תמרים גדולים ושחורים - אני שוכחת שהבדלי הגודל בינינו הם בכמה סדרי גודל לטובתי ופשוט בורחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי גרועים הם הבוגרים, בסוף הקיץ, שפורשים כנף ועפים הרבה יותר מהר ממך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ליצורים האלו שמות מדעיים: ג'וק תמר וג'וקוקופטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכבישים, בהחלט. מבחינתי, אם ימצא הנשק הביולוגי שמשמיד עכבישים ולא פוגע באף אחד אחר, אז אפשר להשתמש בו. ושהמארג העדין של הטבע יסתדר בלי עכבישים. אז יהיו יותר זבובים אתם אומרים? נשמיד גם אותם בנשק ביולוגי. אז מה יאכלו הצפרדעים? כלום מבחינתי, שיכחדו בעצמן. ואז לצרפתים לא יהיה מה לאכול? נו אתם רואים, רק רווח יכול להיות מההכחדה הסלקטיבית הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא עם עכבישים אני מצליחה להסתדר, אבל שאר הג'וקים מעוררים בי חלחלה. הגרוע מכל - נמלים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העכבישים דווקא בסדר, אולי זה קשור לזה שסבתא שלי תמיד אומרת ש''עכבישים לא הורגים'' אז הם נתפסים אצלי כאחלה חבר'ה. לעומתם המעופפים נוראיים, זה מגיע למצב שכשאני הולך מתחת לעצים נמוכים או ליד שיחים אני שם יד על פתחי הנשימה כדי שהם לא יכנסו לי בטעות לפה. אפילו שהסיכוי קטנטן וזה לא קורה לאנשים שלא עושים את זה. אני לא יכול לסבול את האפשרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שסבתא שלך לא מומחית בזואולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא התכוונה שאסור להרוג עכבישים, אבל אולי היה גם הסאבטקסט הזה שלא חשבתי עליו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מפחדת מדברים שאינם בצורה הטבעית שלהם. תותי ענק מחוברים במין מוטציה גנטית, או דבר מה שהעלה עובש רב, גורמים לי הזעה בכפות הידיים ודפיקות לב מהירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין - גם לי היו פחדים איומים מסוג זה, אבל נדמה לי שהם די עברו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הכוונה ב"תותי ענק מחוברים במין מוטציה גנטית"? זה משהו מאיזה סרט או פרי שאפשר לראות או לקנות? (ואיפה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שבגלל הנדסה גנטית, אבל לא בטוחה - יוצאים המון תותים מחוברים, בד''כ תות ענק שנראה כמו שניים סיאמיים אבל לפעמים (וזה ממש מבעית) גם שלושה או ארבעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, יש לך מושג ממה הפחד? אני לא הצלחתי להבין את זה אף פעם אצלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי קצה חוט. באמת מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולל התעלפויות בקופת חולים בזמן בדיקות דם. לקח לי זמן אבל למדתי טכניקות להתגבר על זה (לא על הפחד אלא על תוצאותיו) - למשל לרמות את האחות כאילו אני ''עושה אגרוף'' בלי לעשות באמת, לדבר ללא הפסק בזמן הבדיקה וכאלה. בזמן סרט שמראה ורידים מתנפחים, הזרקה לעור או לוורידים, אני פשוט מכסה את העיניים. לבושתי - לתרום דם תמיד רציתי, אבל המחשבה על עורקים ריקים למחצה אחרי שנשאב מהם חצי ליטר, גורמת לי להחוויר אפילו מרחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף פעם לא הבנתי איך נשים יכולות להתעלף ממראה של דם. זה לא גורם לך חוסר נוחות נוראית מאז גיל ההתבגרות? אגב, אין לך פטור מתרומת דם. היא נעשית בשכיבה, כדי שלא ייגרם נזק מהתעלפות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דם לכשעצמו - דם שיוצא מתוך הוורידים, נכנס למזרק וכולי (אם התכוונת לדם הווסת, אין לי כל בעיה אתו). זה אתה שמחלק פטורים מתרומות דם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דם בעצמו לא מטריד אותי, אבל מה שקשור למחזור הדם כן. לא מפריע לי לדמם, אבל מפריע לי להרגיש את הלב שלי פועם, את הדופק שלי, או תחושת היניקה בזמן שלוקחים ממני דם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תרמתי דם לאחרונה וממש חשבתי שלא לעשות את זה רק בגלל המחשבה שהזכרת על חצי ליטר דם פחות, התחושה הזו שהיד שלך נשאבת... בסוף אמנם התגברתי על זה, אבל נראה לי שמד''א יכולים לשכוח ממני לשנה הקרובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הגעת למקום בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן אולי כדאי לה להצטרף לפא''צ. דמויות לא נשכחות שמקומם בדפי ההיסטוריה והארכיב של האייל לא נפקד, המשיכו לשם. רק מקומו של אלכס מאן נפקד, לאחר שהמשיך לז'ורנל משלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרגיש לא בנוח במקומות קטנים וסגורים, עבודה בחדר ללא חלון בכלל לא באה בחשבון מבחינתי ובזמן חיפוש עבודה פסלתי מקומות שלא יכלו להתחייב לכך (למשל עבודה בקיוביקלים). טיסות ארוכות עוברות עלי לא קל (אני משתדל לשבת תמיד ליד החלון) ואני נמנע ממעליות כל עוד לא מדובר בעליה או ירידה של יותר מ-4 קומות. מצד שני אני מתמודד: הלכתי את נקבת השילוח (זההרבה יותר קל בלי שום תאורה מאשר עם) אני טס ואני בכל זאת עולה ויורד במעלית לפחות 4 פעמים ביום עבודה (עובד בקומה 7). איכשהו, כל עוד זה לא נמשך הרבה זמן אני מסתדר (הכי גרוע - טיסות טרנס אטלנטיות). חוץ מזה אני מפחד פחד מוות ממחטים. בצבא חובשים היו קוראים לרופא שיתן לי חיסונים בגלל תגובת יתר למראה המחט - חיוורון, סחרחורות, היפר-ונטילציה וכד', אף חובש גם לא העיז להכניס לי אינפוזיה כתרגול (אפילו כשהמפקדים דרשו זאת), מעולם לא תרמתי דם (בכל מקרה אני פסול לתרומה אז לא ממש משנה) וטיפולי שיניים אני משתדל לעשות בלי הרדמה. אם מראים בטלויזיה או בקולנוע סצנה של זריקה אני נאלץ לסובב את הראש. אבל מעולם לא התעלפתי בעקבות זריקה, קיבלתי סדרת חיסונים מרצוני לפני נסיעה לדרום אמריקה ואפילו נתתי דגימת דם למאגר תורמי מוח עצם (עד היום לא פנו, איזה מזל). לעומת זה דם לא מזיז לי. לא שלי ולא של אחרים. אני יכול לטפל בפצע פתוח ומדמם, שלי או של מישהו אחר, בלי שום התרגשות. בקיצור, יש לי רגישויות ופחדים, אבל לא כאלו שאין לי יכולת להתמודד איתם. אני לא בטוח שזה נקרא פוביה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסבא וסבתא שלי היה לול, ואין לי מושג למה, אבל מאז שהייתי קטן נורא פחדתי מתרנגולות, כולל ניסיון להימנע מלהסתכל עליהן ואפילו חלומות רעים שהן מככבות בהם. בסקר סימנתי ''סיטואציות חברתיות'', כי גם מזה אני פוחד וזה פחד בעל השפעה יותר גדולה על חיי, מה לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעניין זה שכל האמירות המקובלות על כך שההרגל מקטין את הפחד או מסלק אותו, מתגלות כלא נכונות. הנה, אתה היית רגיל לתרנגולות והן היו חלק שגרתי מחייך, ובכל זאת פחדת מהן. גם בתגובות אחרות אפשר לראות שדברים שישנם דברים שהם חלק טבעי ורגיל מחיינו - ובכל זאת אנחנו עדיין פוחדים מהם והעובדה שאנחנו רגילים אליהם לא עוזרת. לי אישית הסיפורים הקטנים האלה מוסיפים קצת בטחון, משום שאני סובלת מהידרופוביה (חרדה ממים. במקרה שלי, כמו רבים אחרים - רתיעה מהים והבריכה), והסיפורים כאן מראים לי שאין בכך משהו מעוות ו''לא נורמלי'', ושטעו ילדים ואחר כך, בתיכון, חברה יותר גדולים, שהתפלאו ואפילו העליבו אותי במילים חריפות ופוגעות על כך שבתור ילדה שדווקא גדלה לחוף הים (הרחובות של גבול דרום תל-אביב יפו), בכל זאת היתה בי (ועדיין ישנה בי) החרדה הזאת ממקווי מים גדולים (ים, בריכה, בטיולים - הסחנה, הכינרת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הים (והבריכה) הם אכן מקומות מסוכנים. אם חווית חוויה לא נעימה באחד מהם, או סתם אם הוריך החדירו בך את תחושת הסכנה (האמיתית, אם כי אולי המוגזמת) מפניהם, הפחד שלך ''הגיוני'' (עם או בלי מרכאות), ובוודאי שאינו מעוות ו''לא נורמלי'' (בהנחה ובתקווה שאינו כולל גם פחד ממקלחת) . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפחד במקרה שלי לא כולל פחד ממקלחת, אבל זו זכורה לי כאחת העקיצות הכי מקובלות ופוגעות, בילדות ובגיל העשרה. חבל שרק בשלב מאוחר מאוד, רק בצבא, הבנתי בפעם הראשונה שאין צורך לספר לכולם על הפחד הזה, ושבתחבולות די פשוטות אני יכולה להימנע מלהיכנס למים כשהולכים לים או לבריכה, מבלי לחשוף את הבעיה שלי. לו הייתי חושבת על זה הרבה קודם, זה היה חוסך את כל העקיצות מהסוג של "אם את מפחדת מהמים אז איך זה שאת כל כך משוגעת לנקיון? תיזהרי, במקלחת יש שטפון על הרצפה, אז אל תעיזי להיכנס לשם בכלל! חחחחחחחחח!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאני לא דורך על איזה עצב חשוף, אבל מסכנים הילדים שלך, גם אמא משוגעת לנקיון, וגם לא לוקחת אותם לים ואפילו לא לבריכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן לוקחת אותם לים ולבריכה, ואפילו עושה למענם (הם לא יודעים שזה למענם) תרגילי אומץ ונכנסת למים, בעזרתו של הבעל המבין והתומך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ולרוב האנשים שאני מכיר פוביות במובן הקליני, אבל בדומה לאלמון שסביו היה בעל לול והוא חושש מתרנגולות, אבי היה מאלף כלבים (בעיקר גדולים) ומורה לג'ודו, ואני חושש אקטיבית מכלבים גדולי מימדים, ומתייחס לכל גבר החולף על פניי ברחוב כאיום פוטנציאלי שיש לתכנן מראש את הטכניקה הקרבית שתאפשר לי לגבור עליו, לכשיתקוף אותי במפתיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הכוונה ב"חושש אקטיבית"? בכל פעם שעובר על ידך כלב גדול אתה מתחיל לקפץ באגרופים קמוצים בסגנון מייק טייסון כדי להיראות מאיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אמונה עממית, שנדמה לי שמתבטאת בעיקר בהלצות של סמול-טוק, על כך שפחדים ופוביות נובעים מטראומות ילדות באופן לא מודע. האם זה מבוסס מדעית? סימנתי ללא היסוס שאין לי שום פוביות ופחדים, אבל נדמה לי שאני סובל מ"תסמונת החלוק הלבן": במדידת לחץ דם אצל רופא הערכים שלי תמיד פתולוגיים, בעוד שהמדידות בבית הן למופת - הפרש של 40-50 מ"מ כספית. המוזר הוא שזה לחלוטין לא מודע: אני לא *מרגיש* שום חרדה אצל הרופא, שום דופק מואץ, כלום - רק לחץ דם. מגיל קצת לפני שנתיים ועד 6 ביליתי הרבה אצל רופאים ובבתי חולים. יש לי זכרונות רבים מזה, ואין בהם שום מצוקה ושום אי-נעימות (אפילו להפך, קצת) - זה היה חלק טבעי מאוד מחיי כילד. אבל כנראה שדווקא החלקים המוקדמים ביותר, מגיל שנתיים, שמהם אני לא זוכר יותר מתמונה מעורפלת, היו לא נעימים בלשון המעטה. האם יש כאן הסבר מסוג הפסקה הראשונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה רב"י? דרוש כאן רב"י. נדמה לי שזאת לא רק אמונה עממית אלא דעה מקצועית. האם היא מבוססת מדעית? אולי לא בדיוק מדעית-מתודולוגית, כמו ניסוי מעבדה בכימיה, למשל - אבל היא מגובה בהרבה מאוד עדויות אישיות מהרבה מאוד מקומות, לאורך שנות הפסיכולוגיה-פסיכיאטריה המודרנית המתועדת בכתובים. מה שהאמונה העממית עושה לנושא הזה הוא מה שהיא עושה לנושאים רבים אחרים - היא מפשטת ומשטחת כל דבר, ובמקרה זה - היא משייכת כל מקרה של פחד, רגעי או תמידי, או אפילו איזה חשש קטן, כולל חששות הגיוניים לחלוטין (פוביה היא מעצם הגדרתה חרדה בלתי הגיונית, או לפחות מוגזמת מאוד) - לאיזשהו אירוע בעבר, באופן פשטני וללא כל בדיקה וניתוח: "נו באמת, מה אתה נבהל מהכלב הקטנצ'יק החמוד הזה שנובח? הוא לא עושה כלום! הוא מפחד ממך יותר משאתה מפחד ממנו! אה, בעצם זה ברור למה אתה כל כך פוחד: זה בגלל אמא שלך שחשבה שכלבים זה דבר מלוכלך ותמיד הזהירה אותך שלא תתקרב לכלב של השכנים!" - ומאותו רגע גם הפוחד-מכלבים, גם הפרשן הפסיכולוגי לעת מצוא וגם כל הסובבים המקריים בטוחים שכל מי שאמו התרחקה מכלבים והזהירה אותו מהכלב של השכנים - דינו לפחוד מכלבים פחד מוות וכל חייו הרוסים לנצח. בקשר אליך אישית לא אכנס לניתוחים, שהרי אז אהיה כמו הפרשן הנ"ל :-], אבל נראה לי שבאותה מידה שייתכן שלחץ הדם עולה כתוצאה מהשפעה תת-הכרתית של טראומות שמלפני גיל שנתיים - ייתכן שהוא עולה דווקא עקב עיבוד אירועים שכלתני ומודע שהתרחש אצלך בגיל מבוגר יותר (אולי בתחילת שנות העשרה), כאשר כבר יכולת לנתח ולהבין את פשרו של הקשר ההדוק עם המוסדות הרפואיים בשלב המוקדם ההוא של חייך, גם אם הקשר ההוא התנהל בצורת מפגשים מחוייכים ונעימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על השאלה, אבל האם כל התגובות המופיעות בניק אלמוניה הן שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, יש כאן לפחות עוד מגיבה אחת המשתמשת או השתמשה בעבר בניק הזה. למשל תגובה 387836 ותגובה 392763 אינן שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נדמה לי שזאת לא רק אמונה עממית אלא דעה מקצועית. האם היא מבוססת מדעית? אולי לא בדיוק מדעית-מתודולוגית, כמו ניסוי מעבדה בכימיה, למשל - אבל היא מגובה בהרבה מאוד עדויות אישיות מהרבה מאוד מקומות, לאורך שנות הפסיכולוגיה-פסיכיאטריה המודרנית המתועדת בכתובים." תודה. זה נשמע לי בעייתי, וממש דורש מחקר מדעי-מתודולוגי-סטטיסטי (שנראה לי, אגב, בהחלט אפשרי). אם כל העדויות הן חיוביות (יחזקאל סובל מפוביה מ-X, ואכן בילדותו...), אז ההטייה די ברורה: לרוב האנשים, במשך ילדותם המוקדמת, היה לפחות מפגש אחד מאוד לא נעים עם רופא (לצד מפגשים נעימים יותר), לפחות אחד עם כלב (כנ"ל), וכו' וכו'. אם זה הכיוון להסבר, אין מנוס מלחקור אוכלוסיה שלמה של כאלו שננשכו על-ידי כלב ושלא ננשכו, וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן לרוב האנשים סביר שהיו בילדותם מפגשים כלשהם עם רופאים וכלבים, אבל לא בהכרח עם נפילה - שלהם או של אנשים הקרובים אליהם - מגובה; לא בהכרח עם אירוע בעייתי שקרה בחושך; וגם לאו דווקא עם תחושת אובדן כשהיו במקום סגור או מלא אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אם באמת לאחוז גבוה של בעלי פחד-גבהים היה ''אירוע גובה'', אז יש לנו ממצא. אבל אם כל מה שיש לנו זה אוסף של מקרים של בעלי פחד ואירוע, בלי נתון כמותי על האחוז שלהם מכלל בעלי הפחד, אז אין לנו ממצא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. רק רציתי להזכיר שיש פוביות שניתנות יותר לבדיקה בעניין הזה מאשר אלה הנוגעות לרופאים או לכלבים. (אגב, זה מזכיר לי שלאחת מחברותיי היה גידול קטן על האף, והרופאים אמרו לה שהוא נובע מחשיפתה לשמש כעשרים שנה קודם. זה באמת נשמע לי מוזר, האם יש רבים בארץ שמעולם לא נחשפו לשמש?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הילדים נופלים כמה פעמים מכל מיני גבהים (לרוב כאלו שמבוגרים לא שמים אליהם לב בכלל). בגיל לא מבוגר במיוחד, הם כבר יודעים שככל שנופלים מגבוה יותר, זה כואב יותר (על terminal velocity הם שומעים הרבה יותר מאוחר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן אף אחד שפוחד מחושך? מוזר. משום מה ההתרשמות שלי עד היום היתה שמתוך הפחדים המקובלים (כגון ג'וקים דם וכו), זהו פחד די נפוץ, יותר אצל ילדים אבל גם אצל מבוגרים ובייחוד נשים (גברים אולי פשוט לא מדברים על זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד נזכר ב''מדדיו'' (הנפלא) של קורוסאווה, שם הפרופסור הזקן טוען שלא לפחד מן החושך הוא מצב לא ראציונלי, ולא ההיפך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד''א- עם כל הפוביות שלי עד כה התמודדתי. פחד מגבהים ללא יציבה או שנעים במהירות (רכבת הרים, מתקני לונה פארק למיניהם, הרכבל בחרמון, אומגה, נסיעה ברכב בגובה ובמהירות גבוהה מדי לדעתי). ככל שהשילוב חזק יותר כך מפחיד יותר. פחד ממכרים. אין לי בעיה עם סיטואציות חברתיות בפעם הראשונה אבל ככל שאני יוצר קשרים חברתיים כך אני נלחץ יותר. זה מגיע למצב שבו אני פוחד לצאת מהבית כדי לא לפגוש אנשים שאני מכיר. פחד ממראות בחושך. אין לי בעיה עם חשכה אבל בגלל סרט שראיתי כשהייתי קטן... פחד מאחראיות ומכוח. פחד שמנע ממני להיות קצין, פגע בלימודים וסגר לי המון מקומות עבודה.לא יכול להכנס למצב שבו אני אחראי או בעמדת כח על מישהו. גם ככה יש לי בעיה עם המון אנשים שלקחו לעצמם אחראיות וכוח ומשתמשים בו בצורה גרועה או מושחתת. פחד מבתי חולים. על בסיס פחד מבתי קברות רק שמבתי קברות אני לא פוחד. מבחינתי זה 'המקום' שבו המוות מרחף. גם סבל לא חסר שם וחוסר אונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחד מאנשים שאתה מכיר? איך אתה מסביר לעצמך למה אתה לא מעוניין לפגוש אותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא כל כך קשה. אני נהיה לחוץ ועצבני רק מלהיפגש איתם, בחוסר נוחות עד חרדתי כשאני נדרש לשוחח איתם ומרגיש רע מאוד עד אובדני כשהמפגש מסתיים. אין לי שאיפה לחזור על זה. זה עומד בסתירה לבני משפחתי ששם, למרות שגם קורים מצבים דומים, אני מרגיש נינוח ומאושר (מה גם שבכל מקרה אני די מתבודד רוב הזמן) ד''א- זה לא קשה להעמיד פנים, גם לעצמי, שהכל בסדר אבל ככל שהזמן עובר הלחץ הולך וגובר עד שאני מנסה לברוח בכל דרך אפשרית אם את רוצה דוגמא, קחי יחסי שכנים- בהתחלה הם אומרים שלום ומדברים קצת אך עם הזמן הם יתחילו להוריד את הראש כשהם עוברים האחד ליד השני וימנעו מקשר עין. אם בטעות יווצר.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא פסיכיאטר, אבל אני אף פעם לא מרשה להעדר נתונים למנוע ממני לגבש דיעה:) זה פחד הגיוני לגמרי - אנשים שאתה מכיר הם, בהסתברות גבוהה בהרבה מאנשים שאתה לא מכיר, אנשים שדעתם עליך משנה לך. הגיוני לגמרי שתפחד שהדיעה החיובית שלהם לגביך תשתנה, וכל תגובה שלהם אליך אפשר לפרש גם כגיבוש דיעה שלילית. אתה פחות ממושלם? פאדיחה. אתה מושלם? הנפילה בהמשך תהיה יותר קטסטרופלית. אם אתה לא יכול (ואני לא מאלו שמאמינים שתמיד אפשר ללא אמצעים חיצוניים) להפסיק ליחס לכך חשיבות רבה, תמשיך לסבול. דרך אגב, ככל שיש לך יותר אנשים בחיים, החרדה לאבד את הערכתו של כל אחד מהם יורדת, אז אם תצליח להתגבר על זה למספיק זמן - נגיד, עם תרופות - אפשרי שזה יפתר לצמיתות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחד מהצלחה. אולי אני מתחיל להתגבר עליו- לא שזה גורר הצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע שאני חושב על זה היו לי פחדים בילדותי שנעלמו וכיום החרדה העיקרית שאני יכול להצביע עליה היא חרדה מתוקפנות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי מהתגובות כאן נראה לי שהרבה אנשים מתייחסים ל"סתם" פחדים ולא לפוביות ממש. תמיד חשבתי שיש הבדל בין השניים. אני טועה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותה שאלה עלתה במוחי לפני שעניתי לסקר, לפי ויקיפדיה פוביה משבשת באופן ממשי את חיי הלוקים בה. נראה שחלק מהפחדים שנדונו כאן אינם פוביות לפי הגדרה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"משבשת באופן ממשי" זה משתנה יחסי. השאלה היא אם הפוביה היא פחד ממשהו נפוץ - אם למישהו יש פוביה מהליכה על גשרים (יש כאלה) והוא נמנע מלעבור על גשרים, זה ישבש את חייו במידה מוגבלת בלבד, כי לרוב יש אופציה סבירה מאוד ללכת/לנסוע שלא דרך הגשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ה"פוביה" מהליכה על גשרים לא משבשת באופן ממשי את חייו, אז לפי ההגדרה האמורה זו לא פוביה... את טוענת שההגדרה לא "נכונה"? ייתכן. אפשר לנסות למצוא הגדרה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני טוענת שיש בעיה בהגדרה הזו, ותוהה אם יש אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה כאן1 יש הגדרה אחרת, מתאימה הרבה יותר (לתשומת לב הוויקיפדים): על פי ה DSM-IV- (המדריך הפסיכיאטרי האמריקאי) נדרשים ארבעה קריטריונים על מנת לאבחן פוביה ספציפית: 1. פחד עקבי וממשי הנגרם מנוכחות של גורם ספציפי (אובייקט או מצב), או מחשיבה עליו. 2. החשיפה לאותו גורם תגרום כמעט תמיד לתגובת חרדה, ועשויה אף להוביל להתקף פאניקה. 3. האדם מודע לכך שמדובר בהתקף של פחד מופרז (קריטריון זה אינו הכרחי עבור ילדים). 4. האדם מנסה להימנע ככל האפשר מהגורם לחרדה. 1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפחדים שלי לא עונים על הסיפא של סעיף 1. סעיף 4 הוא מעורפל - מה זה "ככל האפשר"? אני מנסה להמנע ממגע עם מחטים ככל שאפשר (למשל טיפולי שיניים ללא הרדמה) אבל כשצריך, אז דוקרים אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כרגע ענית עליו, איך בדיוק סעיף 4 מעורפל? נראה לי שאתה מבלבל פה בין הסעיף להגדת הפוביה. אם אתה עונה לכל הסעיפים יש לך פוביה (לפי הגדרה). סעיף 4 הוא אחד התנאים אך אינו קשור לכשעצמו לפוביה. לדוגמתך- אם אתה מנסה להימנע ממחטים ככל האפשר כתוצאה מפחד ממשי ו\או מחשיבה עליו וכשבכל זאת צריך להשתמש במחט אתה נכנס למצב חרדתי והינך מודע לכך שזוהי תגובה מוגזמת (בהנחה שהינך בגיר), יש לך פוביה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב, שמי שמפחד ממחטים עד כדי כך שהוא נמנע מקבלת חיסונים לפני נסיעה למזרח הרחוק או לדרום אמריקה ועצם המחשבה על זריקה מחרידה אותו ומעלה לו את לחץ הדם, אז יש לו פוביה. אני קיבלתי (מרצוני החופשי) סדרת זריקות חיסון לפני נסיעה לדרום אמריקה ואין לי בעיה לחשוב על זריקות, אבל המראה של המחט מבעית אותי, אפילו אם דוקרים מישהו אחר. אני לא בטוח שזה עונה לחלוטין על ההגדרה של פוביה אבל זה ללא ספק פחד עמוק ולא מבוסס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הסיפור כולו הוא המראה של המחט, אין שום צורך להסתכל עליה. אני מסבה את פניי דרך קבע במקרים כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מסב את המבט, אבל זה לא ממש עוזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר. בשבילי זה פותר את כל הבעיה, על אף שמראה המחט הוא בהחלט בעייתי לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוקפים אותי ברמה זו או אחרת רוב הפחדים ברשימה, בעיקר אלו עם סיכון ממשי כלשהו לקיצור חיים: גבהים (צלילה אל המוות), מים (טביעה), טיסות (התרסקות) ומקומות הומים (הימחצות ע"י המון אדם). אך אף אחד מהם לא משתק. אפילו לא קרוב לזה. אני חושב שבדיוק בגלל זה התרגום ה"נכון" יותר למילה הלועזית "פוביה" היא המילה העברית "בעת". פחדים יש לי. בעתים לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' חושש שפוביה אינה בעת/ה. פחד - FEAR - מנגנון חישה רגשי המגיב לאיומים, כדוגמת רפלקס fight or flight המשותף לבע"ח. מצב נקודתי בהתאם לעוצמת הסכנה ומשכה. אימה - horror - פחד חזק יותר. מלווה בהעצמה רגשית עד פאניקה. הלם - shock - אירוע טראומטי בלתי צפוי שבעטיו קיפאון ו/או שיתוק. בעת/ה - שילוב של פחד גדול ~ אימה, והיעדר פעולה מולו ~ הלם. מצב פיזי-רגשי זמני, בשונה מפוביה שהיא סוג של הפרעה נפשית לא לוגית ומתמשכת. פוביה - עקה - anxiety (במובן אחד שלה) - התנהגות כפייתית ולא הגיונית מול סיטואציות או מחוללים מסוימים - מקומות סגורים, נקיון כפייתי וכו'. השורש בעברית מלמד על אופי מתמשך ומעיק של התופעה על נושאה. חרדה - anxiety (במובן אחר שלה) - גם מצב של חשש כבד (בעיקר לגבי העתיד בתחומים שונים), וגם סימפטום הקשור בבעיה התנהגותית-נפשית כגון דיכאון. ----------------------------------------------- הכותב לא מתיימר להיות בלשן/פסיכיאטר. סתם סדרן בהתנדבות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל 'בעת' ו'בעתה' הם לא אותו דבר. 'בעתה' היא מילה בשימוש כללי, במשמעות שהיטבת לנסח. 'בעת' היא מילה שיוחדה1 להיות המונח הטכני, זהה לפוביה. ראיתי שמשתמשים בה אפילו ב"בעת אור" כתרגום ל"פוטופוביה", תופעה פיזיולוגית שאין לה ולא כלום עם הבעתים של דיון זה. 1 חשבתי שנטבעה לצורך זה, אבל מתברר שהייתה קיימת קודם, אמנם בקושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' חשבתי שבעת זו צורת ההטיה בסמיכות של בעתה. כדוגמת בעת-אור כמו פחד-גבהים. ומה לדעתך זו עקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסמיכות של ''בעתה'' היא כמובן ''בעתת''. ''עקה'', כידוע, הוא התרגום של ''סטרס'' בהקשרים טכניים-מדעיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
, לא חושב שנפגשתי פעם עם המילה בעתת. אבל, כן, 'עקה' יכולה לשמש כתרגום מילולי תואם 'סטרס'. אולי סטרס קבוע ובלתי הגיוני בהקשר דברים מסוימים דומה לפוביה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל תושבי סוריה-ועד 2003, גם אצל תושבי עיראק, "בעת" הוא אכן התרגום הכי מדויק ל"פוביה"... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי פוביה עזה מאנשים שמכוונים אליי אקדח טעון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני החלטתי לענות לפי הקריטריון "פוביה היא פחד בלתי רציונלי לחלוטין". למשל: פחד מחושך הוא הגיוני מאוד בעיניי - אתה מאבד 70% מכוח החישה שלך - אבל פחד מג'וקים לא, כי הם לא יכולים לפגוע בך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... חוץ מאלה שמתעופפים ומפרישים חומר שממיס ילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את באמת מפחדת מג'וקים? כי רוב האנשים שנתקלתי בהם אומרים שהם מפחדים מג'וקים אבל אחר כך מתברר שהם נגעלים מהם. משהו אחר לגמרי, גועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נגעלת. איך אפשר להבדיל? כשאני רואה אחד גדול אני פשוט רוצה לברוח ולא לחזור לעולם לדירה, משילוב של פחד וגועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפילו קראתי איפשהו (כאן?) שיש לגועל הזה תפקיד או לפחות שורש אבולוציוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, כי ג'וקים מגיעים מהביוב, ודורכים על האוכל ומעבירים מחלות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לפני שהיה ביוב הם היו מעבירים מחלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צוחק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, סליחה, טעות. חשבתי שהמלה "ביוב" מתייחסת גם לתכולת הביוב ולא רק למערכת המטפלת בו. אבל השאלה שהתכוונתי אליה עדיין נשאלת - הרי הם היו יכולים לעבור בהפרשות אנושיות גם לפני שהיה ביוב, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תלוי ב''מערכת המטפלת בו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, בארצות שבהן קוברים את ההפרשות באדמה או מקמפסטים אותן בחדר מיוחד, אני מנחשת שלא נוצר מוקד שמושך מקקים. במקומות אחרים מפזרים את ההפרשות בשדות, לדישון ''אינסטנט'', וזה בטח בעייתי יותר מבחינה תברואתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההלכה חייבים לקבור את ההפרשות באדמה. מה שמסביר את כמות החתולים בגן העדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלו, אל תלכלכי על החתולים. עד כאן! חוץ מזה, מי שיש לו תשע נשמות לא מגיע כל כך מהר לא לזה ולא לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איפה. ברמת ישי עד לפני כשנתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל דבר יש שורש אבולוציוני. אם זה קיים, אזי יש סיבה לכך שזה קיים (יש משהו שאין לו סיבה?). ואם המתודה שלנו היא אבולוציונית, אזי הסיבה (בהגדרה) היא אבולוציונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל התכוונתי להגדרה ה''עממית'' של ''אבולוציוני'' (כלומר מה שהוא שריד לתכונה שהתפתחה בשחר ימי ההומו סאפיינס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מובן זה נכון? פחד/גועל זה לא אצבע. למה לכל תופעה צריך להיות "הסבר" אבולוציוני? מה לגבי דיון 533 ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר ש"צריך"? זה הסבר שקראתי פעם. הוא מפורט למשל כאן, בסיינטיפיק ידיעות (אין לי זמן כרגע לחפש מקור רציני יותר): "מדוע גבהים או ג'וקים גורמים לנו לתגובת פחד, בזמן שמראה מדוזה מותיר אותנו אדישים? רמז לכך אפשר אולי למצוא באבולוציה. בניסוי אחד הקרינו חוקרים לקופים בני יומם קלטת וידיאו שבה נראים קופים אחוזי פחד למראה נחשים. מאוחר יותר הביאו החוקרים למעבדה נחשים מפלסטיק, והקופים נאחזו פחד. אחר כך הוקרנה לקופים קלטת וידיאו ערוכה, שבה הושתלו ורדים באותם מקומות שבהם היו נחשים. כשהציגו החוקרים לפני הקופים ורדים במעבדה, הם לא הגיבו כלל. החוקרים הסיקו שקיימת מגבלת פוביות שאיתן מסוגל המוח להתמודד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הניסוי הזה. מדוע שהקופים יפחדו מהוורדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שסיינטיפיק ידיעות עשה כאן סלט שלא היה מבייש ארוחת ערב חגיגית בביתה של ברקת (לצערי, ידע *לא* אישי). אולי הם ניסו לספר את הסיפור הזה: http://www.edge.org/3rd_culture/ridley03/ridley_p5.h... שהוא באמת סיפור נחמד למדי, אבל אי שם בין התרגום לעריכה נולד להם המוטנט שצוטט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. האמת, הייתי צריכה לנחש (אהמ...) שזה העניין. משהו כמו עבודה בפילוסופיה שהראו לי פעם, ובה המשפט האלמותי, ''אפלטון דיבר על היחיד והסוסים''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי איפשהו שהמפלצות שבארון ומתחת למיטה בחדר הילדים הם שריד אבולוציוני לתקופה שבה זאבים או שועלים היו חוטפים תינוקות של להקות קופים/בני אדם. כשחושבים על זה, אז באמת לכל השדים/שטנים/ערפדים/מפלצות בסרטים יש לסת של טורף. אולי זה קשור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שלכל שם עצם במילון אוקספורד (כולל: פוביה1) יש גם פוביה מתאימה. נסו ותהנו: http://phobialist.com/ __________ 1- Phobophobia- Fear of phobias.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שנאמר, אין לנו ממה לפחד זולת מהפחד עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל עכשיו כשאנחנו יודעים על קיום ה Phobophobia, תופעה מבעיתה ביותר ולו רק בגלל הפוטנציאל הרקורסיבי הטמון בה, אין ספק שתתפתח גם פוביה מפניה Phobophobophobia. אופס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זולת מהפחד או זולת הפחד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי: "אין לנו ממה לפחד זולת מהפחד עצמו." "אין דבר שצריך להפחיד אותנו זולת הפחד עצמו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מופיע שם המונח Aibohphobia פחד בלתי מוסבר מפלינדרומים.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה שסיפקת אותו! עכשיו חסר לי רק שם לפוביה אחת נוספת שלי: פחד מעקרון האי ודאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי מפחידה המחשבה על הדכאון ששרדי החתול בטח חוטף בכל פעם שמכניסים אותו לקופסה האטומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחייך, אין לו שם זמן לדיכאון, הוא עסוק מדי בשחזור של המלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמו שאסף ברטוב שאל אותי לפני שנים רבות: תגיד, איך מודיעים למישהו שהוא סובל מהמחלה הזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי פחד מהזקנה? אף אחד לא הזכיר את זה. ואני לא מדברת על כל הפתטים שמנסים להיות צעירים אסתטית, אלא על ממש- אבדן הכושר המנטלי, ירידה בכושר הגופני, סיעודיות, יחס החברה וכו'. מאז שהחלפתי לאחרונה קידומת שספרתה הראשונה 3- יוצא לי לחשוב על זה. לאחרונה עליתי לאוטובוס (מתישים חיי ההייטק עד שלפעמים אתה מוותר מרצון על מכונית הליסינג ובלבד שתזכה לתנומה קצרה) וחייל הניח באגרסיביות את רגליו על כסאי וממש אל תוך צלעותיי. בקשתי ממנו להוריד את רגליו וכשנשנה המעשה וכעסתי עליו אמר לי "יש לך מזל שאת זקנה אחרת הייתי מראה לך מה זה". מה דעתכם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפחד מאובדן היכולות הקוגניטיביות והגופניות הוא הגיוני ביותר ולא בהכרח פוביה. באשר לחייל החצוף, זאת אולי עילה לפתח פוביה מנסיעה בתחבורה ציבורית, אבל בטח לא מזקנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוביה נוספת, שמבחינתי הדבר הזה מאמת אותה: פוביה מחיילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר? אתה חושב שהבחור הזה היה מתנהג יותר יפה על אזרחי? (שלא לדבר על אחיו הגדול ששוחרר על סעיף אי התאמה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחד יהודי עתיק יומין. בהגדות מימי הביניים, הרשע מצויר כמעט תמיד כחייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיוני. האוכלוסיה הגדולה ביותר של בעלי הרישיון להרוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק רשיון, גם אמצעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שנהגים יש יותר, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי קונרי, לאזנבי, מור, דאלטון, ברוסנן וקרייג אני כבר לא כל כך בטוח בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הריני מצהיר בזאת שאין שום הגיון בשום פחד. הרי ממילא צריך למות, וכולנו יודעים זאת פחות או יותר מרגע גיחתנו לעולם הנורא הזה. לכן, כמו שכתוב בברית החדשה: "האם תוסיף להם דאגתכם ולו יום אחד של חיים?" טז בוא פשוט נשתדל למות יפה, במקום לנסות-לשווא-לגרד עוד כמה דקות של חיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מנסה להפחיד אותי?.. וכבר קיבלתי את עצתך, כי אני יוצא למסע רגלי בהרי השומרון בסוף השבוע. אבל לצערכם, כנראה גם משם אחזור חי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי היא ש30 זה לא זקנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, את נותנת לעצמך להיות מושפעת מגסות רוחו של איזה פישר חסר ערך? בת 30 היא לא זקנה, בת 30 היא אשה בשיא מיניותה, בשלותה ופריחתה, וזהו שיא שיימשך עוד הרבה שנים טובות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפן. בעבר לא היית טורח על סמיילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגידו לי אתם כולכם- ממתי זקנה זאת סיבה לפחד? אם הצלחת להזדקן בעולם הנורא הזה, סימן שהיה לך המון מזל-ולכן זאת סיה לגאווה. שנית, מי שלא רוצה, לא מזדקן! מה מונע מכם לרוץ, לשחות, לצוד, להרוג, לקרוא, לכתוב, ולמזמז בכל גיל שמתחשק לכם? ותלוי באיזו אישה מדובר: תימניה קלאסית כמו שושנה דמארי היתה תמיד בשיא. אני מסרב להאמין שהיא לא היתה אהובתו של עידן רייכל. אני, במקומו, בטח הייתי מנסה לקבל ממנה לפחוות מזמוז אחד מאחורי הקלעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הטבע האנושי. כולם רוצים להימנע מהזיקנה, אבל אף אחד לא רוצה למות צעיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי לא נכון. רוב האנושות תנסה לסחוט עוד כמה שניות של חיים אפילו מקצה האינפוזיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה "לגמרי לא נכון"? מה שאתה אומר לא סותר את מה שאומר דורון, וכמו שאמר הרבי - שניכם צודקים! כשדורון אומר שאנשים רוצים להימנע מהזיקנה, הוא מתכוון שרוצים להימנע מן ה*תופעות* האופייניות לזיקנה (חוסר תפקוד, אובדן המשיכה המינית וכו') - ולא, חו"ח, שרוצים למות צעירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לגמרי לא נכון" זו מנטרה עתיקת ימים של מורדים צעירים, לפעמים מקצרים ובפשטות נאורה פותחים משפט ב"לא," או ב"מההה!!!". (סימני הפסוק כדוגמאות בלבד ואין בהם רמז לדעותיו של הכותב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהן, במטותא, דעותיו של הכותב? :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעותיו של הכותב (אני) הן כדלקמן: "לגמרי לא נכון" אומרים למעסיק כשרוצים להדליק אותו ולגרום לו לפטר אותך. אין לפתוח משפט במילים: לא. מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א.אני מורד כל חיי, ומעולם לא ניסיתי להיות צעיר. להיפלך-כבר מכיתה ג' או ד' החלטתי להיות בן 6000, כגילה של אהובתי בת האלמוות-השפה העברית. ב. מרגע זה ואילך גם המורה שלך לעברית וכל מי שחלם אי פעם לחתום על הבגרות שלך בהבעה עברית נכנס לרשימת המועמדים לבעיטה בנעלי-צנחנים, השלכה למאורת זאבים רעבים לאחר מריחה בדם כבשים חם וטרי, ולאלף מכות חשמל על קצה הלשון, בעוון התעללות אכזרית באהובתי בת האלמוות! וגם המורה שלך לסוציולוגיה חבר כבוד באותה רשימה, על כך שלימד אותך לכלוא את האנושות במגירות לפי "קבוצות גיל". נראה שנצטרך להעניש אותו גם על שהנחיל לך את דעתך על זקנים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נו? ב.מאיפה יש לך נעלי צנחנים? ג.אני דובר בשפת הזאבים, אני קשר-קוון במקצועי הצבאי ולא מפחידים כמותנו במכות חשמל. לא למדתי סוציולוגיה. ד. אתה בטוח שהתכונת אלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א.מכאן נןבע שאינני מורד צעיר, ולכן אין לפקוד עלייי את עוונותיהן של אותן בריות משונות. ב. בעיה גדולה לצבוע באדום נעל של שריונאי? ג. גם מכת חשמל של 100,000 וולט? אם זרקת אותי לתוך הדייסה הגדולה והחמוצה של "מורדים צעירים" יש לך כנראה רקע כלשהו של חשיבה סוציולוגית. ובעברית קלה וצלולה: מעולם לא השתייכתי לשום רוב ולא צייתתי לשום אופנה. ד. עכשיו-כבר לגמרי לא בטוח... ואני שמח שיש פה לפחות עוד חובב זאבים אחד! נכון שגם אתה קראת את "לובו מלך קרמפאו"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
100,000 וולט אני מגרגר בבוקר בכדי להתרענן. "חיות הבר אשר ידעתי" היה התנ"ך של ילדותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא ניפגש לשיחה על זאבים מלכותיים?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פורסם ב"דרך המילים" אך אין בעיה בנוגע לזכויות היוצרים. הזקן - דוקטור קבורקיאן זקן אחד בא בלילות תולה את חצאיתו על דלת הארון והולך להכין ארוחת בוקר במטבחו אשר תחת הכוכבים ביצה קשה ושלוש פרוסות נקניק או חביתה וגבינה מסריחה בקבוק של מי אופיגל וחדשות חדשות זה צחוקים אחר כך הסיגריות הקלויות חתולי החצר מנקים את הצלחות חתולה אחת מתחככת בביצים של הכלב והוא זקן גם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. מה לא בסדר עם העברית של האנטילופה בתגובה 482192? תן דוגמאות והסבר, בבקשה - להאשים אותו או את המורה שלו סתם ככה זה לא הוגן. אגב, העברית שלך היא לא רעה אבל היא גם לא מרשימה במיוחד, ובנסיבות אלה, לחזור בכל כמה תגובות על "אהובתי בת האלמוות" - זה קצת חסר טעם, שלא לומר - יהיר ורברבני בלא כל סיבה. אתה יכול להיות סמוך ובטוח שהעברית היא גם אהובתם בת האלמוות של עוד חמישה-שישה אנשים כאן, אבל הם לא תוקעים בחצוצרות ובשופרות ולא מתלהבים מעצמם עד כדי כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זונה לא קטנה העברית הזותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני אעשה את הזונה הזאת למלכה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זונה? לא יודעת. נראה לי, למשל, שהעברית אהובה (רק אהובה, לא "אהוב*תה* של...") על הכותבת מדיון 1908 (כותבת איילית, לא רק משוררת-מבקרת חד-פעמית). העברית אהובה, כמוצהר, גם על מר חזנוב (ועל עוד כמה וכמה. זונה?), וככל שניתן להבחין - ההבדלים בין אהבתו לאהבתה הם: א. היא גם *יודעת* עברית. ב. היא צנועה, ומעולם לא טרחה לרשום את הלשון העברית על שמה בטאבו, לצרוח את דבר הרישום התמוה הזה בראש חוצות, לקלל, לגדף ולהטיל על המתדיינים שורה של איסורים והיתרים לשוניים-אישיים בנוסח המשתחצן של "מותר לקלל אותי רק באהובתי בת האלמוות, העברית", וכיו"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע לכל קוראי ניטשה, הצניעות נועדה רק לעבדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע לכולם בכלל, ניטשה היה אויל משריש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' לפני שאתה מתעלל במורינו המסורות לדורותיהן ומקצועותיהם השונים, קשוט עצמך תחילה! פנה נא אל מפתן דלתו של מור(ת)ך להיסטוריה בכלל, ולהיסטוריה היהודית בעיקר. בהליכה על הברכיים, עוטה חגור ושק ומגולגל בזפת ונוצות. אהובתך כנראה השלתה את מאהבה בהקשר גילה. העברית בת פחות מ-4000 שנה. לא שש אלף ולא נעלי בלט. כלומר, אתה מתנה עבים עם סתם פולניה בגיל המעבר, ולא מתשמש את מיטתך בעבריה גאה אם כי מופלגת בשנים. אבל שלא כמוכם - צבאים מקפצים (עקרון ההכבדה?) באומץ ובהתמרדות נגד המוסכמות - נחנו, המוסים, הולכים עם העדר. ומרוב דובים לא רועים את היער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה עם מחשיבים את האוגריתים [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A...] עם האל- אל אבי בעל שלהם ואשרה שלו. ולא מביאים בחשבון כמה מהר מאמצים מיתוסים. אגב חמי יש כח לקרוא זה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9...] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לאמא של הזקנה? זה בסדר, שלומה טוב - אם ה-zkena, כמו אם הפנינה, רק משביחה עם הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' מה, בסוף יוצא (בעצם דווקא מההתחלה) שגם האוגריתים התעסקו עם הגיברת העבריה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו כן, ודאי שהוא מתעסק עם פולניה עולת ימים. הרי הוא כתב בכותרת באופן ברור כל כך: "מה עם הפחד מ-zkena?" לא עברית, לא אלמוות, לא מורים ולא בטיח, הכל מסך עשן עבה לצורך הסוואת האמת העירומה - פוחד מזקנות, הבחור, זה כל הסיפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' גמני מפחד מזקנות. זקנה אחת ספציפית, ליתר דיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הם מתמרדים נגד המוס כמות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' אולי. לבטח הם איבדו את כל המוס רות בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' לא בשמים היא... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תעשה טובה מוס, קרא שוב את מה שאתה כותב לפני שאתה שולח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' במקרה זה בוצעה הגהה. הוקפד על כל אות ותו. גם לי מגיע להשתרלל קצת עם אהובת הקצין הצבאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני כמה כתבי אוגארית? בן כמה לוח גזר? בן כמה "מכתב הקוצר" המוצג לראווה בבית המשפט העליון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה ישד לכם נגד הפולנים, העם הרומנטי ביותר באירופה, שכבר זכה ארבע פעמים בפרס נובל לספרות בזכות משורריו?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' אני דווקא בעדם. פחות בגלל פרסי נובל לספרות, ויותר עקב כישרונם המופלא בעיצוב פנים. הויטרינות הללו בסלונים עם הפיגורות מפורצלן. אין ספק שמדובר בתרומה רבתי לתרבות האנושית. שלא לדבר על המפיות העגולות הקטנות מתחת לכל דבר שלא זז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונא להבחין בין פולנים לבין יהודונים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי נסיון עשיר עם זקנים. מה שמונע מהם לקרוא זו העובדה שמשקפיים, ואפילו משקפיים טובים ומותאמים, אינם עוזרים כנגד בלבול וכנגד ירידה חדה בכושר הריכוז. מה מונע מהם לרוץ זו העובדה שהם בקושי מצליחים ללכת. מה שמונע מהם לשחות זו העובדה שהם לא מסוגלים לעבור אפילו מקלחת סטנדרטית מבלי להחליק ולשבור את הראש. ואשר למזמוזים - למרות כתבות-מוטיבציה מצחיקות על הסקס הלוהט שמשתולל, כאילללו, בבתי האבות - האמת המצערת היא שרוב הנשים, גם הזקנות שבהן, לא ממש מתות על זה שדינוזאור עתיק יומין, נבול ונפול, ימזמז אותן. חוקי האבולוציה, מה לעשות, רחוקים מלהיות דמוקרטיים. זקן שזוכה למזמז הוא זקן שבני משפחתו הדואגים והאוהבים ייבאו בשבילו פיליפינית והודיעו לה באופן שאינו משתמע לשתי פנים שלסבול את המזמוזים שלו זה חלק מהעבודה שלה ושבשביל זה היא מקבלת משכורת. המציאות העירומה. לדעתך שושנה דמארי בת השמונים היתה אהובתו של עידן רייכל בן העשרים ומשהו? נו-נו, נקווה שעידן רייכל לא יראה את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא יש נשים שלא מתנגדות שדינוזאור עתיק ימזמז אותן. כמו שאמרה חברתי הטובה (אשה חכמה, משכילה ומצליחה מאוד): מיהו גבר החלומות? - גבר החלומות הוא מיליונר ערירי וגוסס בן תשעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמיליונר גוסס בן שבעים עוד יותר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי טוב – מיליונר גוסס בן עשרים וחמש, עדיף דוגמן צמרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה זה, ייתכן שהגסיסה מיותרת ואפשר להשאיר אותו בחיים לזמן מה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' לא רואה כיצד מיליונר גוסס בן שבעים עדיף על רעהו בגיל תשעים. אאל''ט הסיכוי של הזקן יותר להיות סופני טוב בהרבה מבחינת הלו''ז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושבת. בגילים האלה זה כבר קשור לגסיסה בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' עדיין המורבידיות הסופית קשורה בהתפלגות הסטטיסטית של הגיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעת על זקנה בשם לני ריפנשטאל? (למדה לצלול בגיל 92, והרופא אמר לה שהיו לה ריאות של בת 52!) שמעת על זקן בשם יצחק שדה? (גם רץ בחוף וגם שחה בים, גם בחורף, בגיל 60 ומעלה). שמעת על זקן בשם מאו צה טונג? (חצה בשחיה את היאנג-צה כל שנה) שמעת על זקן בשם מאיר הר-ציון? (חי כמו קאובוי בגיל 70). ואגב, מה אומר לך הביטוי "בא בימים והולך בלילות"?... שמעת על זקן בשם חיימ'קה לבקוב? ראית איזה זקנים צעירים להפליא חיים במושבות הוותיקות של הגליל העליון? או בהרי הקווקז? ראית איזה זקנים צעירים להפליא משתתפים במצעדים של המתנחבלים אהובי נפשי? אגב, רק במערב המתנוון לאיטו-ולכן גם המשחיר והמתאסלם במהירות מופרזת-כולאים את הזקנים בבתי-קברות חברתיים המכונים "בתי אבות". אז אני חוזר ותוקע לכם, חבורת דוריאן-גריים בעיני עצמם: מי שלא רוצה להזדקן, לא מזדקן. ולא רק אני אומר שלשושנה דמארי היה רומאן עם עידן רייכל. היא עצמה לא ממש הכחישה את "ההשמצה" הזאת. גם הוא לא טרח כל כך להכחיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' גמני שמעתי רינונים על קשר אישי בין שושנת תימן לעידן הכאילו-אתיופי. מה שלא מעיד בהכרח על תקפות העובדות, אך מוסיף גחלת רוחשת לאש הכנראה קיימת מעבר לעשן הרכילות. במיוחד שידוע על רומנים שלה עם זמרים הצעירים ממנה ב-30 שנה בתקופות קודמות הרבה לפרויקטים המוזיקליים של מר רייכל ג'וניור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהוד מנור אמר שבצעירותו הוא היה מאוהב בה, ואא"ט היה סיפור עליה ועל שלמה ארצי, אבל זה היה כשהיא היתה בת חמישים פלוס ועדיין אשה יפה, וארצי היה קרוב לגיל שלושים. סיפור כזה נשמע לי די סביר, אבל רייכל, בחור בן עשרים ומשהו, עם אשה בת שמונים? זה נשמע כמו איזה סוג של העדפה מינית חריגה ומתוסבכת או כמו זמר צעיר ומתחיל שלא בחל בשום אמצעי כדי להתפרסם, ואיכשהו הדמות של רייכל לא נראית לי כזאת. כלומר - אולי היה סיפור שרייכל ודמארי, שניהם, כל אחד מסיבותיו הוא, לא טרחו להכחיש אותו, אבל קשה לי להאמין שהיה יותר מאיזו נשיקה ידידותית באחד המופעים (בטלויזיה?), שהיא שהציתה את הדמיון של כמה עיתונאים ולא יותר מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' הסיפור דמארי-שלמה ארצי אכן קרה במציאות וכפי שתיארת מבחינת הגילאים. היו אחרים. לגבי הלבן האתיופי עם מקלעת החבלים על הראש קשה לדעת בוודאות. מצד אחד הוא די ביזאר, אבל כטענתך, יש גבול לטירוף. מצד שמיני, ידועים מקרים (בודדים) של נקרופיליה, אז למה לא בעודה בחיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקרופיליה בעודה בחיים - בין אם היה או לא היה - הסכמנו בינינו על עצם העקרון (וזה לא פשוט, להסכים באייל על משהו)! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זקן אוהב ילדה = פדופיליה. ילדה אוהבת זקן = נקרופיליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי, אם זאת אנה ניקול סמית, זה לא נקרופיליה אלא ילדה חכמה עם חושים בריאים (מה שלא עזר לה למנוע את מותה שלה בטרם עת, אבל אפשר תמיד לומר: אם כבר למות צעירה, אז מוטב צעירה עשירה מאשר עניה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' כפי שכבר הסכמנו למעלה, אם כבר מדובר בנקרופיליה בחיים. יש גם לקחת בחשבון שאותו ישיש לא היה מפוקס לגמרי בנוטלו לרעיה את אוצרת תערוכת הסיליקון הפרונטלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד איזה גיל אישה נחשבת לילדה בכוכב שלכם?! טוב, גם לצבא שלכם יש כבר ארבע אימהות במקום מפקד עליון אחד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעת פעם שלני ריפנשטאל חיה 20 שנה ומעלה מעל תוחלת החיים הממוצעת בארצות המערב המפותחות? מה הנתון הזה אומר, לדעתך? שמעת פעם שהסיפור על הזקנים המופלגים בקווקז התגלה כבלוף, ושלא זו בלבד שזו היתה מין תחבולה פרימיטיבית למשיכת תיירות - אלא שמדובר באנשים שתאריך הלידה שלהם לא היה ידוע כלל, ולכן היתה אפשרות קלה ונוחה לטוות עליהם סיפורי אלף לילה ולילה? אם ניקח כדוגמה שלוש מדינות ידועות באזור הקווקז: תוחלת החיים הממוצעת של גבר ארמני כיום היא 68.52 שנים, של גבר גרוזיני (גיאורגיה) 73 שנים ושל גבר באזרבייג'ן - 61.86 שנים. הנתונים הם לפי מהדורת 2008 של CIA World fact book, ומובן שבתקופה שבה הופצו סיפורי הגילים המופלגים, תוחלת החיים במדינות הנ"ל היתה נמוכה בהרבה. אל תאמין לכל שטות שבה מנסים להאכיל אותך. שמעת פעם שכמה מגיבורי הציונות (בניגוד לך, אעדיף להמנע מלהזכיר שמות, מפאת הנימוס) דאגו להפיץ על עצמם סיפורי קאובויים, בעיקר ע"מ להסוות את עובדת היותם אימפוטנטים? שמעת פעם שמה שכתוב בעיתונים זאת לא האמת האלוהית? לא בענייני שושנה דמארי (שפשוט נהנתה מכל העניין) ועידן רייכל (שבשבילו אלה היו יחס"צ מוצלחים) ולא בענייני מאו? שמעת פעם ש-90% מהסיפורים על מאו היו תעמולה מומצאת שנועדה להעניק לו מעמד של אדם-אל, או שאתה מאלה שבגיל מבוגר הם עדיין תמימים כבני חמש, ושעליהם נאמר "פתי מאמין לכל דבר, לחתול ולעכבר"? שמעת פעם על זה שמאו היה חולה פרקינסון במשך לא מעט שנים וחולה בשורה נוספת של מחלות כרוניות, ושהצטלם בבריכה הפרטית שלו (לא ביאנג-צה הגועש) זמן רב אחרי שכבר לא יכול היה לשחות? אין כאן שום דוריאן-גריים-בעיני-עצמם, להיפך - יש כאן רק אנשים המסתכלים למציאות בעיניים ואינם מתכחשים לה. "מי שלא רוצה להזדקן, לא מזדקן", היא אמירה יפה, אופטימית ומעודדת, אך למרבה הצער - היא נכונה באופן מוגבל ביותר ורק במספר מסויים של מקרים, ותו לא. קריסה מאסיבית של תאי המוח אין לה ולא כלום עם רצונו של האדם, וליתר דיוק - היא מתרחשת בניגוד מוחלט לרצונו ועל אפו וחמתו. אכן, כדבריך, "רק במערב המתנוון לאיטו-ולכן גם המשחיר והמתאסלם במהירות מופרזת-כולאים את הזקנים בבתי-קברות חברתיים המכונים "בתי אבות". לא ברור אם השיטה הנהוגה במקומות שאינם "המערב המתנוון" היא בעלת יתרונות כלשהם: הבנים והבנות הצעירים והלא-כל-כך צעירים וגם הנכדים ולעיתים גם הנינים - כולם כלואים בבית המשפחה, הצפוף, לעיתים - עם אבותיהם הזקנים, והם נדונים לטפל בהם, במחלותיהם, בנרגנותם, בהפרשותיהם, במגבלות התנועה שלהם ובדרישותיהם החריגות - עד שהם עצמם, הבנים, מגיעים לזקנה ושיבה בטרם עת. והזקנים עצמם - או שהם מקבלים טיפול סביר, פחות או יותר, אם כי בלתי מקצועי ולוקה בחוסר ידע, או שהם מוזנחים פיזית, תזונתית ורגשית במידה מזעזעת. יותר טוב מן השיטה המערבית? - ספק, ספק רב. תלוי אך ורק ברצונו של הזקן ובהחלטתו שלא להזדקן? - ממש לא, לחלוטין לא - עניין הרצון הוא טוב, אולי, בתור אגדה, אך הקשר שלו למציאות הוא רופף ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיר הר ציון, כשהיה בגיל שבו כולכם כבר החלטתם להיכנע לזקנה, להשמנה ולבורגנות בכלל, ניווט את המסע הגדול של גוש אמונים לשבי-שומרון, שאז עדיין נודעה רק בשם היווני המגעיל שלה, "סבסטיה". אז לני ריפנשטאל חריגה. כל הכבוד לחריגים. באיזו תורה כתוב שחובה להצטרף לאספסוף המעז לקרוא לעצמו "נורמלים"?! היא, למשל, החליטה לא להזדקן. אגב, המאהב שלה היה ב-40 שנה צעיר ממנה. מה דעתך על זה? וכדי לא להזדקן בגיל 70, צריך להחליט על כך כבר בגיל 17, ולעשות כל יום את כל המתחייב מההחלטה. למה, למשל, שאתה לא תגיע להחלטה כזאת? וכשאשת חיקך תגיע לגיל מסוים-גם אותה תשליך ל"מוסד טיפולי" כזה"-במקום פשוט לחיות לידה ככל האפשר?...הפסקה האחרונה בתגובתך דווקא מדיפה צחנה עזה מאוד של ניחוח נעורים דוריאן גרייאני: "עד שהם עצמם, הבנים, מגיעים לזקנה בטרם עת" מי קבע מהי "העת" הנכונה לראות קמטים במראה?... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"החליטה לא להזדקן" זו הדרך שלך לומר "היו לה יופי של גנים שהצטרפו לאורח חיים בריא ומזל"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרת לי שראיתי מזמן קטע מתוכנית טלויזיה על Centenerians - אנשים בני 100 ומעלה. התיאוריה שהולכת ונעשית יותר ויותר מקובלת על המדענים היא שזה באמת עניין בעיקר של גנטיקה ופחות של שמירה על תזונה מסויימת וכיו"ב. מה שהרשים אותי היה שראו שם אשה בת 101 או 102, שבדיוק ירדה ממגרש הטניס - היא נוהגת לשחק טניס באופן קבוע - וראיינו אותה שם, על ספסל בצידי המגרש. נדמה לי שהיתה לה סיגריה ביד. היא אמרה שהיא מעולם לא החליטה "להיות ילדה טובה", "to be a good girl", ללכת לישון בזמן, להקפיד על התזונה ועל אורח חיים מסויים ודברים כאלה. היא פשוט אכלה כל מה שאהוב עליה, בשר אדום ועוד מאכלים שנחשבים ללא בריאים, ועשתה בכלל כל מה שבא לה, והיא פשוט הגיעה לגיל כזה מופלג מבלי שיש לה איזו נוסחה או איזה סוד מיוחד, מבלי שהקדישה לנושא הזה תשומת לב מיוחדת ומבלי ש"החליטה" על כך בגיל 17. מי יודע, אולי הרגיעה הזאת היא בעצמה הסוד, או חלק ממנו - בצירוף הגנטיקה הנכונה, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כ''כ מעט יחסית אנשים בגיל הזה וכ''כ הרבה גורמים שמטים את הסטטיסטיקה (במהלך חייהם הארוכים ה''סביבה'' השתנתה לא מעט, לדוגמה). מן המפורסמות היא שאם תעשן לפחות סיגריה אחת ליום במשך מאה שנים תהנה מחיים ארוכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מי מונע ממך לחיות חיים בריאים?! מי מונע ממך לטפס בהרים במקום לספוג קרינת-מחשבים? מי מונע ממך לצאת לטבע? מי מונע ממך להתנזר מאוכל מתועש ועתיר רעלים? מי מונע ממך לחפש בכל יום ובכל גיל הרפתקה חדשה?! אגב, מזל לא היה לה, בטח לא אחרי 1945, והמבין יבין (למרות שלדעתי היא לא הייתה אשמה בכלום, כי היא רק צילמה מה שאחרים עשו). ובעיקר-מי מונע ממך למרוד במוסכמה הנוראה הזאת, כאילו יש פעולות מסוימות שמותר לעשות רק בגילים מסוימים!? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני, חתמת את מכתבך בזו הלשון: "היו לה יופי של גנים שהצטרפו לאורח חיים בריא ומזל"? אז בגנים אני לא מבין כלום, כי יש לי אפס בביולוגיה ואני גם לא מאמין בתורת הגזע. מזל, כאמור לעיל, לא היה לה. ואורח חיים בריא לא נופל מהשמיים, כפי שניסיתי להוכיח לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מי קבע מהי "העת" הנכונה לראות קמטים במראה?..." מבלי להתייחס לכל שאר השטויות חסרות ההבנה שבתגובתך, אתייחס רק לזאת: זה לא עניין של "מי קבע", לא של מראה ולא של קמטים (איך אתה מצליח תמיד להמציא כל כך הרבה שטויות?) אלא של ידע רפואי ושל ממצאים סטטיסטיים. אדית פיאף, למשל, היא היפוכה הגמור של לני ריפנשטאל. היא מתה מסרטן הכבד בגיל 47, ומצבה הגופני בכל המערכות היה כשל בת 90. לולא היה מצבה הכללי כה גרוע, ייתכן שיכלה "לסחוב" עוד זמן מה עם מחלת הסרטן ולא היתה מתה כה צעירה. קאפיש? אתה אינך יודע דבר על "כולכם", כל מה שנדמה לך שאתה יודע על היישות הבדויה הזאת, "כולכם", הוא פרי דמיונך הקודח. אינך יודע עלי דבר, אפילו לא אם אני גבר או אשה. ואני לא "אשליך" איש למוסד טיפולי כזה או אחר. להיפך - התנדבתי עם קשישים במשך 11 שנים ומכאן הידע שלי על המסגרות השונות, הביתיות-משפחתיות וגם המוסדיות. אתה, לעומת זאת, מדבר לא מתוך ידע אלא מתוך זעם על חייך שלך ועל גילך שלך, על כך שאין לך ילדים ואין לך בן/בת זוג - כולם דברים עצובים (שאתה עצמך הזכרת כאן לאורך שהותך באתר), אך אינם מהווים בסיס מספיק לראיית עולם רחבה ומקיפה ולהסקת מסקנות ביחס לאנשים אחרים זולתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א.ראיתי את סבתא גוססת לנגד עיניי. ולרגע לא חשבתי לקבור אותה בשום בית אבות בעודה בחיים. זה לא נחשב לנסיון עם זקנים? ב.חייה של אדית פיאף ובעיקר מותה מוכיחים בדיוק את כל מה שאמרתי: היא אהבה (מאוד) להשתכר ולעשן, עד הסוף הבלתי נמנע והמוקדם מדי. אלו, למשל, היתה מעדיפה לטפס על האלפים, ייתכן שגורלה היה טוב יותר. ג. אני חוזר ושולח אלף מכות חשמל וחודשיים בבור עקרבים לכל מי שחתום על העברית שלך: לכבוד מה המפלץ הלשוני הזה, "לסחוב עם הסרטן"? ולכבוד מה הקללה האיטלקית או הרומנית שתקעת לי בסוף הפסקה ההיא? אותי מותר לקלל בעברית בלבד! ד. באמת לא הרגשת, אפילו רגע אחד במהלך התנדבותך במתקן הנידוי המכונה "בית אבות", שתרבות המערב היא כנופייה של דוריאן-גריים, שבעיניה זקן חשוב כמת? הרי ראית איך הכותבים כאן מגדירים אהבה בין צעירה לזקן-"נקרופיליה בחיים"...ואל תגיד לי שהכל בדיחה. יש בדיחות בלתי נסבלות. ה. בת זוג ייתכן שכבר יש לי, אם כי היא עדיין לא רעייתי ולא אם ילדיי. ו. כבר הבהרת לי שאתה גבר. ז. אל תגיד לי שאין שום מפלצת רב-ראשית המכונה "רוב מוחלט" או "אדם ממוצע" או "ציבור נורמלי". ברגע שתפריך לי את קיומה, אתנזר בתוקף מהשימוש במילה "אתם" ובעיקר "כולכם". ח. סעיף ד הוא הוכחה נוספת ומצערת במיוחד לקיומה של המפלצת המתוארת בסעיף ז'. בהצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכות חשמל, עקרבים, כנופיות דוריאן-גרייאיות, מפלצות רב-ראשיות, ואת כל זה ועוד הרבה יותר, אומר האיש שאחרי כל מה שהגיר בתגובותיו כאן, הוא מתלונן על "בדיחות בלתי נסבלות" של אחרים. זה מצער, בעיני, שדווקא ברגע עצוב זה של דיון 2983, אנחנו צריכים לשאת גם אותו, אבל כל הכבוד לכם על הסבלנות והליברליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה נדמה לכם שאני מתלוצץ?! אני באמת שואף למסע נקמות בכל מי שמעז להתעלל באהובתי בת האלמוות. כי מורה גרוע נורא יותר מרוצח, שכן הוא רוצח את נשמת תלמידיו וכן את כל נשמות בניהם, חבריהם ותלמידיהם לעתיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך לפנות אלי בלשון רבים, אני אדם אחד בדיוק. אתה לא מתלוצץ, אתה בדיחה - בדיחה גרועה, אם יורשה לי להעיר בכל העדינות המתחייבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מורה גרוע הוא נורא יותר מהרוצחים הנאצים? לו ניתן היה להחזיר לחיים את מיליון וחצי הילדים שנרצחו בשואה, אך זאת בתנאי שהיו להם אך ורק מורים גרועים - האם מוטב היה, לדעתך, שיירצחו כדרך שנרצחו? בבקשה - אין ברצוני לדון בנושא מסע הנקמות שעליו אתה מדבר אלא רק בשאלתי, המתייחסת להיפותיזת החזרתם לחיים תמורת המחיר המוצע - ענה נא רק לנקודה הזאת. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה שטויות! אתה מוצא בהכרח קשר בין טיב ההוראה לבין הנשמה היתרה, כשהקשר הזה הוא לעיתים קרובות או לא קיים, או, כשהוא קיים, הרבה פעמים הוא מלאכותי. ישנם מורים גרועים שהם אנשים נהדרים וישנם מורים מעולים שהם בני אדם מחורבנים שלא היית רוצה לגור בשכנות אליהם. ישנם אנשים עם נשמה גדולה וענקית שמדברים עברית שגויה וגרועה וישנם אנשים חסרי נשמה, מתים מהלכים, שמדברים אך ורק עברית נכונה ומתה - עברית מתוך ספרי הדקדוק. מורה גרוע זה סיפור עצוב וצריך לדאוג להוציא אותו ממערכת החינוך ולהכניס למערכת החינוך מורים טובים, אבל אם מדברים על הנשמה - אין שום קשר בין איך שהמורה מלמד לבין היכולת שלו לתת לתלמידיו נשמה יתרה. הוא יכול ללמד עברית או אנגלית או מתמטיקה בצורה גרועה אבל להיות מורה שהתלמידים יזכרו בבגרותם כאדם נפלא בעל השפעה חינוכית מבורכת, והם יספרו עליו רק דברים טובים לבניהם, לנכדיהם ולחבריהם לעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי לבושה של הנשמה הוא השפה, ושפה מעוותת מעידה על נשמה האדישה לכל הפחות לתדמיתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הוא לימד אותם לחשוב בעצמם? האם הוא לימד אותם לבוז לעגל הזהב? האם הוא לימד אותם למרוד באספסוף? האם הוא לימד אותם שלאדם יש גם ראש ולב, לא רק קיבה, ערווה, ארנק ודרכון? האם הוא לימד אותם לשאוף לאלמוות-במובן הנשגב ביותר של המילה הזאת? אם בכל אלה הוא כשל, לא אכפת לי מה יספרו עליו! להמחשת כוחו של מורה טוב, נא להזין לפחות אלף פעם לשיר "שיעור מולדת". ממנו תלמד, סוף כל סוף, שהמורה הוא השולט בעולם. וקרא לפחות מאה אלף פעמים את הסיפור "השיעור האחרון", מאת אנטול פראנס. גם כן לאותו צורך. ומי לנו גדול (בציניות ובאכזריות) מביסמרק? יודע איך הוא ניתח את מלחמת 1870? "המורה הפרוסי ניצח את המורה הצרפתי". נכון, אחר כך הוא מציין לשבח גם את הפקיד ואת מהנדס הרכבות, אבל ראשית חכמה-המורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא על כבודי הפרטי הגנתי, אלא על הזכות לקיום ולכבוד של כל מי שמעבר לגילה של דוגמנית ממוצעת! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אימון גופני הוא דבר בריא לרוב האנשים - לרובם אבל לא לכולם! - לא לכולם ולא בכל מצב. אדית פיאף היתה חולנית וחלשה מאז ילדותה ולו היא היתה מטפסת על האלפים היא היתה מתה בגיל 18 וכל אלה שאוהבים את שירתה בכל רחבי העולם אפילו לא היו יודעים על קיומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא די לך שיש לי מי ששמח לקפוץ למיטה שלי ומוכן לסבול את הליטופים והדגדוגים שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה לגבי הזקנים בקווקז: תוחלת החיים שציינת היא *ממוצעת*, וחלק מהדברים שמורידים אותה הם תמותת תינוקות, צעירים שעושים שטויות, תאונות ומלחמות. אבל אין זה מן הנמנע שיש מי שמגיע לזקנה מופלגת. אני משערת שרוב הזקנים הללו חיים בכפרים בערים, אוכלים אוכל שהם מגדלים בלי יותר מדי חומרי הדברה / גורמים מסרטנים אחרים, נושמים אוויר נקי, אבל נהנים מיתרונות הרפואה המודרנית, פחות או יותר (בית החולים בכ"ז נמצא במרחק כמה שעות טובות של נסיעה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת השערה חביבה ואופטימית, אלא שאיננה נתמכת בעובדות. הסיפורים על הזקנים המופלגים נבדקו (אם כי אני מניח שלא כולם) ומה שהאלמוני סיפר נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר ראשי: כותרת ספציפית: Russia (Soviet Union) שמופיעה תחת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...אם כי יתכן, כמובן, שחלקם מעשנים כקטרים ולא נזקקים לרפואה המודרנית כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, מאיר הר ציון חי כמו קאובוי? אבל בויקיפדיה ובעוד כמה אתרים כתוב שהוא נכה ואפילו קשה לו לדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא האמת היא העיקר אלא מה שהבנאדם מספר על עצמו ומה שהוא דואג שהחברים יספרו עליו ושאנשים כמו חזנוב יאמינו עליו. שמעת על הזקן שהלך לרופא? לא שמעת? אז הנה, תלמד מהי מדיניות חכמה: זקן בן 80 הלך לרופא ואמר לו דוקטור, אני יכול לז*** רק פעם בחודש. אמר הרופא: אז תז*** פעם בחודש, מה הבעיה? אמר הזקן: אבל שכן שלי יותר זקן ממני, הוא בן 85, והוא אומר שהוא ממש קאובוי, ושהוא מז*** ארבע נשים בשבוע. אמר הרופא: אז תגיד גם אתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי רק לאחרונה. אבל הר-ציון הוא דוגמה נהדרת לכך שאפשר להחליט לא להזדקן-ולהצליח בכך. הוא גם דוגמה נהדרת לכך שאפדשר להחליט לא להיות נכה-למרות ספיגת כדור בריאה-ולהצליח בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אצליח בכך? לדעתך, נראה שכן. הייתי עונה תגובה רצינית יותר לאחת מהודעותיך הארוכות יותר, אבל מוחי עייף מחוסר שינה כרוני ומבגרות בהסטוריה, ורגליי מתכוננות לרוץ בעוד רגע קט שישה קילומטרים (כדי לא להזדקן? אני משלה את עצמי שהריצה תעזור לי בכך, אבל זה לא נכון. גנטיקה. הכול בגנטיקה). והעברית שלך לא אי־אי־אי כמו שאתה חושב. אני לא מנסה לעלוב בך, חלילה. רק לדחוס אותך בחזרה לפרופורציות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, אל תדאג, הוא לא נעלב. בנאדם שיושב על האסלה ובטוח שזה הוא - http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/9/92/R... ושכל גוש שיוצא לו זה זה - http://diamond-microchips.com/tear-diamond-green.jpg וקורא לכל גוש כזה "אהובתי בת האלמוות" - לא יכול להיעלב משום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שיש עב''ם בעל מראה מעט חייזרי בתצלום האיש החושב שקישרת אליו, בחלקו העליון של התצלום. או שזה זבוב ענקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זה איזה עב"ם או זבוב? חשבתי שבטעות צילמו אותך אחרי שנהפכת לציפור דודו, והצטערתי שלא הצליחו לתפוס את האיבר ההוא - דבר כזה הרי לא רואים בכל יום. מילא, נתגבר על האכזבה. (לציפור דודו אפשר לקרוא בעברית "דודו הציפור", אבל עם קובוצים, כמובן, לא עם חולמים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציפורי דודו מעולם לא עפו. אבל כנראה זה מפני שהן מעולם לא ניסו או לא רצו. בטוח אני שאילו גמלה בלב איזו ציפור דודו ההחלטה להרקיע שחקים, אפילו עד כדי טיסה לירח, היתה היא עומדת במשימתה בגבורה. עם קצת רצון – אפילו בלי יכולת – גם פיל יכול לזיין תרנגולת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם פיל עושה את זה זה אונס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה דווקא כשמדובר בפיל, זהו אונס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא דווקא הפיל, זה הזיווז של פיל ותרנגולת. ועל הסיבה אתה מוזמן לחשוב לבד.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא דווקא הפיל אבל כיום זה כבר לא יפה לעשות בדיחות אריק... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זיווז זה זיווג וזווזי? אתה רומז שהכל מותר, כל עוד לא שוכבים עם ווזווז?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיזהר, הכרתי אחד שהריצה היומיומית הזקינה אותו נורא והרגה אותו סופית בגיל 47, משבץ לב. ועל כך התנחמה אשתו ואמרה: "נו טוב, לפחות הוא מת בריא". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפחיד. אבל לא שמעתי על הרבה מקרים כאלה. חשבתי שריצה יומית נחשבת לעיסוק בריא, לרוב. אולי היתה איזו סיבה אחרת, חיצונית, להתמוטטותו? או שהוא הפריז והתאמץ מעבר ליכולתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם, סתאאאם, אל תיקח ללב. לא התכוונתי ולמען האמת לא כל הפרטים ידועים לי במדוייק. רשמית מקובל שהשבץ ההוא היה זמן לא רב אחרי הריצה, אבל הידידים הקרובים-באמת של הזוג טוענים שזה קרה דווקא, אמממ, דווקא... לא חשוב (בן כמה אתה? נכון שאתה עוד לא בן 18?). :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אמממ, דווקא... לא חשוב"? מצא לו זמן מצוין למות. אם זה מה שאני חושב עליו, גם אני לא אתנגד למות במצב כזה. אני בן חמש־עשרה. וחוש ההומור שלי לוקה מעט בחסר, ולכן לא תמיד אני מצליח להבין שהאנשים סביבי מתבדחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי תגובה 482402, ההומור שלך דווקא בסדר גמור. רק לשם הבהרה: השאלה בדבר גילך נשאלה לא ע"מ לרמוז משהו לגבי ההומור שלך, אלא משום שזכרתי שאתה אמור להיות לפני צבא, ובקשר (מבודח) לצנזורה שבכותרת. לילה טוב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תובע ממך, באיומי דו קרב על כבוד, להציג לי לפחות עלבון אחד שעלבתי באהובתי בת האלמוות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצם הצגתה כאהובתך גורע מכבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, זו מכה מתחת לחגורה. לא יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוכמה גדולה, שבחורה אומרת את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר נא! אם היא אהובתי, סימן שעליי להגן על כבודה, כשכולכם מתעללים בה, או, גרוע מזה-זונחים אותה ככלי אין חפץ בו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשלנות אחת מאין ספור: תגובה 482543 ישד לא מופיע במילון אבן שושן המרוכז (בדקתי), המילה יש דוקא כן מופיעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחד מהזקנה בגיל שלושים מזכיר לי איך כשהגעתי לגיל 18 כתבתי צוואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינה שלנו, דווקא לא מטופש בכלל לכתוב צוואה בגיל 18 ובכלל, יש לחיות כל רגע כאילו תמות מחר, ולכן צריך לחשוב ללא הרף כיצד יזכרו אותך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' למה חשוב לאדם כיצד יזכרו אותו אחר לכתו? הוא הרי לא יהיה שם להנות/לסבול מרשמי אחרים לגביו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה בדיוק "שם" שבו הוא לא יהיה? בזיכרון חבריו הוא יהיה בלי ספק. הרי כולנו ניהפך לזיכרון ביום מן הימים, ונדמה לי שכולנו יודעים זאת. קראתי פעם שהאדם הוא היצור החי היחיד המודע להיותו בן תמותה. לכן המחשבה הנ"ל דווקא הגיונית מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' מה נפקא מינה לאדם איזה זכרון יותיר במוחות משפחתו וחבריו כאשר הוא לא קיים אלא כזכרון (חולף אף הוא, כמו בעליו)? ירושה נאה עושה את העבודה טוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירושה אפשר להפסיד או לבזבז. קשה הרבה יותר להפסיד מקום בספרי ההסטוריה, או לפחות בזכרונם של יקיריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנתיים בערך עברתי ליד קבוצה של ילדים בני 9-10 ששיחקו בכדור. הכדור עף לכיווני ואחד הילדים צעק "תזרקי את הכדור גברת". אני יודעת שאני אמורה להתרשם מהנימוסים של הילדון, אבל אני לא מפסיקה לתהות- מתי לעזאזל נהייתי "גברת"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הזכיר לי אז חיפשתי, והנה, הפלא ופלא - גם מצאתי: תגובה 134511, תגובה 134515. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב - מה עם פגרים? הייתי מופתע לאחרונה מתגובה מופתעת מכך שלא היתה לי בעייה להרים ציפורים מתות ביד. האם הרתיעה מהם היא סוג של פחד/פוביה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגזמת. היא בת שלושים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במצרים העתיקה, פגרים היו דווקא ''פיליה'' ולא ''פוביה''. המבין יבין, והלא מבין-מוטב כך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שנהת המצרי'' מאת מיקה ולטרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי לחשוב על זה קצת.. קצת הרבה במהלך החיים שלי. יש לי פוביות אבל לחוד יש לי גם פחדים- 1. פחד מלחדול (פחד המוות החילוני) 2. פחד מחדלונם ו\או חוסר הימצאותם של הקרובים לי 3. פחד מניוון פיזי(פחד מזקנה, פחד ממחלה הפוגעת בגוף ו\או במוח, פחד מפגיעה פיזית וכו'...) 4. פחד מניוון חברתי (תסמונת הזר\פרנקשטיין, אפאטיות של החברה כלפי סובלים וכו'...) 5. פחד מכח עליון עליי (מהבריון השכונתי עד היטלר עד אל שאינו טוב ומיטיב) 6. פחד מכפייה במודע או שלא (ראו ערך מטריקס לדוג') 7. פחד מהלא נודע-חוסר אונים. זהו הפחד שלפי דעתי מאגד בתוכו את כל שאר הפחדים הללו ועוד אחרים שלא הזכרתי. ההבדל בעיניי בין הפחדים לפוביות הוא שבעוד מול הפוביות קשה לי להתמודד ואלו פחדים לא רציונליים מבחינתי, הפחדים מעצבים את חיי וגורמים לי לפעול להתמודדות ולמציאת פתרון, או בקיצור- פסיביות מול אקטיביות. אני חושב שזה דבר שמשותף להרבה אנשים ודוחף אותם לתחומי המדע, הספורט, החינוך, הממשל והפשע (אם כי ייתכן ואני הוזה ומזבל את השכל) בנוסף אני חושב שזה דוחף אנשים מטיפוסי למתן עזרה לזולת, תחושת הזדהות, רצון לחקור את העולם (מבפנים ומבחוץ) ולצבור ידע ולחנך לטוב במטרה, באם מודעת או לא, ליצור עולם טוב יותר שבו יהיה מקום לכולם ולא יהיה חשש מאותם פחדים לעיל (זאת הכוונה, כמדומני, למשפט "למען עתיד ילדנו" ללא פירוט העניין). פרט לכך אני חושב שרצון נוסף של אנשים מטיפוס זה, ושוב- במודע או שלא, הוא שכשיווצר עולם זה, גם אם לא בזמן חיינו, גם אנו נהיה שם להנות ממנו. אם הייתי רואה שזו המטרה בעיני כלל אוכלוסיית העולם, לא הייתי פוחד מהזקנה או ממפגע כלשהו ולא הייתי מצקצק בלשון על כל התנהגות בלתי הולמת בעיניי. אני אדם חושב מטבעי ולכן אני לא מאמין שעולם כזה יכול להיווצר עם הידע הקיים כיום וגם לא בעתיד הקרוב והלא כלכך קרוב. אני חושב שיש צורך בהמון מחקר, נסיון והתפתחות בכל נושאי המחקר הקיימים והעתידיים ויש צורך במציאת פתרון לא כפוי לאותם נושאי הפחדים, דבר שייתכן ויצרוך דבר מעבר לאנושי. אבל אני מאמין שאפשר לחקור את הנושא עוד בזמננו ואם הדבר אפשרי אז יש לפעול ליישומו ואם לא... סליחה על שטף הדברים. הייתה לי תגובה שקשורה לנושא הכותרת אך בסוף כך זה יצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגעי, בעיניי את קטינה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תפחדי מיידל'ה, אל תפחדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לראות את זה המון, זה משום שהם לא גדלו עם החיה הזאת,ויכול להיות שעבור חלק גדול מהחרדים זה עוד יותר עמוק משום שזה מסמל את הטומאה והחילוניות ועל זה מתלבש הפחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרדים חרדים מכלבים בגלל הסאב-קונטקסט בנאראטיב השזור בבדיחה על הפריץ והכלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ערבים. ערבים גם שוקעים במים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לך מושג כמה אתה צודק! הניצחון הימי האחרון של הערבים היה בשנת 656 לספירה, "קרב התרנים", ומאז התאריך שלו נחשב ליום חיל הים הסורי (זה היה, פחות או יותר, גם הניצחון הימי האחרון של הסורים). לפי אחד מ"דברי הנביא", כל מי שטבע בים שווה יותר מחמישים שהידים שנפלו ביבשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ... הערבים כנראה כבשו את דרום איטליה וסיציליה ומלטה בהליכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הערבים כבשו, אלא הברברים-עם קדם-שמי שהתאסלם לאט מאוד, במהלך המאה השמינית, לאחר מלחמה אכורה וקשה, שבה הנהיגה אותם דמות אגדתית למחצה בשם אלכאהנה (יהודיה, לדעת אבן-ח'לדון). במשך כל המלחמות בין אירופה והמוסלמים (שרובם היו ערבים, במאות הראשונות לאסלאם), העליונות הימית היתה תמיד לצד אירופה. והוא הדין בשאר עמי האסלאם שהשתלטו אחר כך על הערבים. חשבת לרגע למה הערבים, אחרי שהגיעו לחוף האטלנטי, לא ניסו להפליג מערבה ממנו? (ואלו הוויקינגים והקלטים, למשל, ניסו) הספינה היחידה שהערבי יודע להשיט (בכישרון רב!) היא ספינת המדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שקר, שקר, שקר! בתור מסיע-חרדים בשעות הפנאי (כשאני נותן להם טרמפ ברכב השכור שלי), אני מעיד שאף אחד מהם לא פחד מעולם מאהובי השעיר היושב במושב האחורי, למרות שבעיני כל שאר העולם הוא כלב (אבל אני יודע שהוא נסיך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי די עם ההתלהמויות האלה? ידוע שבעיני היהודים הדתיים הכלב הוא חיה טמאה1. אז לך יצא להסיע כמה דתיים יוצאי דופן, או נון-שלנטים, או בעלי טקט. נו שוין. 1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם, נסעתי עם כלבי באוטובוס וחלקתי ספסל עם יהודי קשיש, חרד למהדרין. הלה שמח לנוכחותו של הכלב (כלב גדול), וצוטט לי בלי סוף מהמקורות בעניין אהדה לכלבים ותרומתם. אני מניח שהאנטגוניזם התעורר מאוחר יותר, עקב השפעות השכנים המוסלמים והנוצרים במקומם. סבא שלי היה אומר:"מי שאין לו לחם לזרוק, שלא יגדל כלב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לזרוק לכלב לחם? רוב הכלבים משיבים בשמחה כדור, ואפילו אבן או מקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוצה לאמר:גם עניים מרודים, יכולים להחזיק כלב. זאביק, כלבי הנאמן,נהג להשיב בשמחה בלי שאזרוק לו. קציצות בשר, אלית כבש, נקניקיות ושאר מגדנות, שהשכנות החסודות הוציאו מהמקררים להפשרה לקראת ארוחות השבת. נהגנו להתחלק בשוויוניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני, הנוצרים דווקא אוהבים כלבים (ע"ע פרנציסקוס הקדוש). ולפי ההגיון שלך, התורכים אינם מוסלמים. לפחות לא תושבי אסטנבול בימי האמפריה עותומאנית. היו אז מסדרי דרווישים שעסקו בהאכלת כלבי רחוב (אפילו בקופטה-קבאב משובח, ישר מהשיפוד!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרנציסקוס הקדוש היה אחד מתוך מעט קדושים, גם הדרווישים הסופים הם מוזרות ומיעוט באיסלאם. התורכים קיבלו את האיסלאם מטעמים פרגמטיים ולא אמוניים. (הבקתשים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיקר-התורכים מוסלמים לדעתך, או לא? (לפי מספר המסגדים והרעלות באסטנבול, הם דווקא רציניים מאוד באסלאם שלהם) ובאסלאם התורכי הדרווישים היו בעלי השפעה גדולה במיוחד. לענייננו: "כלב" זה "כולו לב". DOG IS AN ANAGRAME OF GOD
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך איכפת לי הנושא עצמו. מעצבן אותי לקרוא ניסוחים זועקים כמו "שקר, שקר, שקר!" על טריוויה כזאת. לפחות הוא נרגע קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מעיד על עצמו, שהכלב שלו נושך אותו לפעמים. אני מאמין גדול ב''אינטואיציות'' כלביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אני מאמין בהן. אבל אהובי השעיר הוא כבר מזמן לא כלב. הוא נסיך. מצד שני, כמו נסיך של ממש, הוא יודע בפני מי להשתחוות(לפניי, למשל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מעניין למה הרכב שלי מושך אך ורק חריגים. וכמה חריג אפשר כבר להיות בתחנה המרכזית של ירושלים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשעת האחיינים הדתיים שלי טענו שזו דעה קדומה כנגדם, אמנם אביהם התייעץ עם רב בנוגע להתייחסותו לכלב של בנו והכנסתו (את הכלב) אל ביתו, אך שני הבנים הגדולים, הנשואים, מגדלים בחדווה כלב בביתם, כך שיש מקלים ויש מחמירים ויש פשוט אהבי כלבים דתיים (האנשים, כמובן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנין לך שאין כלבים בעלי רגשות דתיים? כשהם מייללים אל הירח, האם אין כאן גרסה של "ברכת הלבנה"? אהובי השעיר, למשל, יודע להשתחוות. האם אין זאת פעולה דתית? והוא גם אוהב לחפור ולרחרח בכל מקום. האם אין כאן הוכחה שהוא גלגול נשמתו של בחור-ישיבה?.. לכל הפחות, הוא אדוק מאוד במצוות "קום התהלך בארץ". ממש כמוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונסיים בבדיחה: איזהשבעלה ברח ממנה הולכת לקבליסט לשאול אם הבעל יחזור אליה. כבוד הרב עסוק, אז בינתיים העוזר שלו מטפל בהף פותח ספרים, מחשב גימטריות, וכו' ואומר: בעלך יחזור. פתאום כבוד הרב מתפנה, נותן מבט קצרבאישה, ואורמ: לא יחזור. שואל העוזר-הכיצד זה אתה אומר לא יחזור, אם לפי כל הספרים הקדושים הוא אמור לחזור? עונה כבוד הרב_אתה הסתכלת בספרים, ואלו אני הסתכלתי באישה עצמה... בעברית קלה וצלולה: כשאתם מסתכלים על חרדים, תשתדלו לראות בן אדם ולא דף גמרא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים עדיף להסתכל על הכלב. תגובה 480566 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הסוס, הפיל והארמדיל הם טמאים בעיני יהודים דתיים. הסיבה ליחס השלילי לכלב היא לא סיבה דתית אלא תרבותית (ואולי גם היסטורית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמונות הקדומות הכלב קשור לשאול. אצל היוונים , שומר השאול, במצריים האל התן אנוביס, באדום האל הזאב קוס, האל סט מופיע גם כמעין כלב בר מפלצתי. ועוד אצל ההינדו ורבים אחרים ונובחים. האנטיגוניזם לכל מה שקשור לאלילות, זרם מהדת והמצוות המפורשות והפך להלך רוח תרבותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, הנמר, למשל, הוא סמל למאמין הנמרץ ונלהב לעשות את רצון אביו שבשמיים. למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באודיסאה, הקטע עם הכלב מבשר, לדעתי, את הקמת הוליווד (מלבד הקרציות). אני לא חושב שמדובר באנטגוניזם לאלילות: גם אצל הערבים (אאל"ט הכלב מוזכר כטמא למגע-וכניסה למסגד בקוראן) וגם אצל החרדים, מי שחי עם חיות (יש חיה כזאת) מחבב אותן. הרתיעה מתחילה בהסתגרות בגיטאות ודחית כל דבר השונה ממך אפילו בתסרוקת- שלא לדבר על מספר רגליים. ההבעה הכי מכוערת שראיתי על פנים אנושיות- ילד שסוס יפה מפנה פניו להתבונן בו (ממרחק בטוח) מעווה פרצופו בבעתה וגועל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר במעומעם התייחסות שלילית לכלב בתלמוד, מי תלמיד חכם ויורנו דעת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיגול נמרץ הוביל ל-http://www.anonymous.org.il/sorek.htm | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסוס לא טמא. רק בלתי אכיל. ועל ראיית פיל יש אפילו ברכה מיוחדת:"ברוך משנה הבריות" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל בעלי החיים שאינם טהורים (כשרים לאכילה) נחשבים לטמאים. ראייה לא קשורה כלל לענין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש חיות שאינן רק טמאות, אלא ממש שנואות! הפיל איננו אחד מהם. ותיכף אוכיח לכם שהפיל הוא חיה יהודית למהדרין: א. יש לו אף ארוך. ב. יש לו זיכרון ארוך. ג. יש לו אינטליגנציה גבוהה. ד. הוא מציית כל חייו לאמא שלו (ולכל הדודות שלו). ה. הוא תמיד נראה נורא עצוב. ו. הוא אוהב לשוטט בהודו. ז. הוא בסכנת הכחדה מתמדת. ח. לאחרונה, גם הפילים למדו להרוג מוסלמים (=בתגובה לכך שהמוסלמים שונאים גם אותם, כמו את הכלבים, החזירים והקופים). הייתי מוסיף שגם הפיל מתחיל להשמין בשלב די מוקדם בחייו, אבל אני לא רוצה להעליב יוותר מדי חיות עם זכרון ארוך, בעיקר לעלבונות ישנים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. אתה יודע בני איזו דת הם בעלי ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר בארה"ב? ההינדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי גם הם דומים לפילים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל האמריקאים דומים לפילים, ואם כבר, הייתי מצפה שההינדים יהיו בין אלו שהכי פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע לכל, התכוונתי בעיקר לתודעה ההסטורית של הפילים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. יש פילוסטוריונים חדשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי! ואגב, פעם כורדי אחד קרא ספר על פילוסופיה. קרא, קרא ובסוף אמר: יה, לא פיל ולא סוף לא מצאתי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצבי חזנוב, . הגעתי להודעה שלך במקרה היום (סוף אוגוסט 2008) והאמת שלא קראתי את כל החוט, אבל ההודעה שלך הצחיקה אותי מאוד... אז אם אתה רואה הודעה זו - תודה מקרב לב ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותודה גם לך! אם את פנויה, אולי ניפגש פעם? 0545896326 צביקי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבד איתי פעם בחור חרדי והיינו מיודדים, ערב אחד אפילו התגנבנו יחד לגג הבניין כדי לצפות בשביט הייל בופ. יום אחד נתתי לו טרמפ לירושלים. היו איתי שתי הכלבות שלי ובדרך עצרנו במרכז העיר כדי לסדר משהו. הוא ביקש ממני לתת לו לאחוז את הרצועות, וכך ראתה ירושלים מחזה שלא ראתה מעולם, אברך משי מתהלך עם שתי כלבות ענודות קולרים מקושטים, האחת שחורה ומתולתלת, והשנייה חלקת שיער ודומה לכלב שלך אבל לא ערמונית כולה אלא לבנה אם כתמים ערמוניים. המחזה היה כה מופלא ומרהיב שהוא אפילו זכה לצילום במקומון :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם, שלחו חייל יהודי בצבא הצאר למשימת סיור קדמי. אחרי כמה שעות הוא חזר לבסיס ואמר שאי אפשר להמשיך לעבור בדרך. אומנם, הוא מצא שביל בטוח, בלי אויב, אבל אז צריך לעבור גשר, שעומד עליו כלב נורא מפחיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אשה מסוגלת להרוג ככה בדיחה (לא שאני טוב בזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שלא. (המיומנות של כתיבת בדיחה, שונה מאוד מסיפור בדיחה בעל פה. אני רוצה להאמין שבעל-פה זה היה יוצא לי יותר טוב. אני גם מאוד אשמח אם מישהו ידגים כאן איך צריך היה לכתוב את זה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני איני מספר בדיחות דגול, אז העתקתי מן הספר "הצחקתם אותנו - בדיחות פוליטיות" של יצחק גל-נור וסטיבן לוקס: שני יהודים משרתים בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה. יום אחד היחידה שלהם היתה צריכה לחצות גשר, והם נשלחים למשימת סיור בשטח. הם זוחלים בשקט אל הגשר, עורכים עליו תצפית מדוקדקת וחוזרים ומדווחים למפקדם: "הארטילריה תוכל לחצות את הגשר - בכך אין ספק. הפרשים - אולי. הרגלים - בוודאי שלא." "אבל איך זה יכול להיות?" שואל המפקד, "הארטלריה כן והרגלים לא?" "המצב הוא כזה," מדווחים שני היהודים, "ראינו בבירור שני כלבים ענקיים בצד השני של הגשר!" ------------------------------------ חשובה כאן התפתחות הדיאלוג עם המפקד כאשר רק בסופו מפתיעה הסיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד! קראתי את כל הפוסטים בבלוג שלא הבנתי מדוע הופניתי אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבהרתי, התכוונתי לתמונת האייל הכלבלבי, ורק בקשר לבדיחה שסיפרת (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין איזו בדיחה מסוגלת להרוג אישה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה בדיחות שנשים מגיבות עליהן ב''הרגת אותי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכאלו טרם נתקלתי, אבל כן בהלצות שמסוגלות להרוג יחסים עם אישה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' האם הצבי החזנוב נושא מטען של המוס הקנדי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבי חזנוב על במותיך חלל בחליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו חובתי לצרף גם את המורה שלך לביולוגיה לבור העקרבים הענק שלי! (סליחה, למאורת הזאבים הענקית שלי) אתה בטח גם מתקשה להבחין בין צבי לבין אייל, וחושב שאת במבי צילמו וכתבו בחי-בר שליד הכרמל. וברגע זה אני זועק פה את חרדתי הפרטית והחולנית: אני פוחד אך ורק משלום-עכשיו. הן בגלל השלום והן בגלל העכשיו. לכן הריני זועק פה עוד חרדה פרטית וחולנית שלי: יונים. כמעט מרגע שלמדתי לשאת עיניים השמימה, ובטח מרגע שלמדתי לכוון משקפת, אני מתעב את הציפור המגעילה הזאת. המקום היחיד שבו אני מוכן לחייך למראה יונה הוא מסעדה מרוקאית. כגודל שנאתי ליונים כן עוצם אהבתי לזאבים. כמה חבל שאין כאן או אי שם ברחבי הרשת, במה לאוהבי הטורפים האציליים למיניהם, ושל כל מעריצי סיטון-תומפסון (אין כמעט אזכור של הצייד הגדול הזה בכל רחבי הרשת העברית!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלצות מסוג תגובה 480634 מסוגלות בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. עמוס עוז כתב פעם שסבתא שלו מתה מניקיון. אולי זה פחד רציונלי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי פעם על אנשים שנדבקו בווירוס (נדמה לי שהאנטה) כאשר ניקו צריפים שבהם האבק היה מעורב עם הפרשות עכברים. אבל זה היה הרבה אחרי שפתחתי את הפוביה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא מתה כי ראתה מה יצא מהנכד שלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סימנתי בע"ח והכוונה היתה בעיקר לדבורים / צרעות וגם לכלבים גדולים. מג'וקים אני בכלל לא מפחד, להיפך, הם סתם מכוערים ומגעילים אבל אם יש ג'וק בסביבה אני הראשון שיתנדב למעוך אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני דווקא מעריץ את הג'וקים על כושר ההישרדות שלהם! (לכן אסור להשוות אותם לפלסטינים) וגם את העכברושים, מאותה הסיבה (לכן מותר להשוות אותם ליהודים)! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבעתי חפץ אחר ואני מפרט: אני מפחד ממאכלים שאני לא יודע מה הטעם שלהם, אני לא מסוגל לאכול אותם ולא לאכול דברים שהם נגעו בהם אם יש איזה שהוא סיכוי שהטעם עבר לאוכל האחר. אני פשוט לא מסוגל לסבול את המחשבה שמשהו יכנס לי לפה ואני לא אוהב את הטעם, אפילו שברור לי שאפשר לירוק את זה ולהעביר את הטעם כמו כלום. נראה לי שזו השריטה הכי גדולה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, בעצם אני לא מוכן להיכנס למאגר מים אם יש בו דגים, זה כולל את רוב חופפי הים והמעיינות בטיולים וכאלה. אולי זו שריטה יותר גדולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שקודה פביה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם מאנשים כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אתה פוחד ממיץ פטל? מארנב כזה חמוד? (היה כאן פעם מגיב בכינוי זה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי פחד נוראי משולחנות. כלומר, הפחד הוא לא מהשולחן עצמו אלא מזה שמה שמונח עליו יפול. פעם סיפרתי את זה למישהו והוא פשוט הציע לי לשים את הדברים פחות קרוב לקצה וככה לשמור עליהם ואז הבנתי שהפחד שלי הוא בכלל אחר: אני מפחד שכל הקרש העליון יפול. כלומר בגלל הדברים שעליו, השולחן יתמוטט לתוך עצמו באיזה אופן, או יטה לצד. אין לי בראש תרחיש מדוייק כשאני רואה שולחן שעליו דברים, זו פשוט מן תחושה עמומה, מפחידה שהשולחן יפול עם הדברים שעליו. כשבדקתי עם עצמי את הסוגייה גיליתי ששולחנות ערומים, כלומר ללא דבר עליהם יוצרים גם תוחשת פחד מסויימת אבל חלשה יותר. באופן מפתיע, גם שולחנות מלאים, כאלו ללא רגליים, למשל גזע עץ עבה המשמש כשולחן גם כן יוצרים אצלי את תחושת הפחד הזו. אבל נניח מעקה בנוי כמו שיש לפעמים בתוך בתים או ברחוב, מבחינתי אפשר להניח עליהם מה שרוצים - זה לא יפול. סידרו לי פעם מבנה מאד מאד לא יציב של צלחות וכוסות שבירות על מעקה בעובי 10 ס"מ בגובה שממנו אם נופל אז נשבר והכל היה בסדר אצלי. אותו מבנה בדיוק באמצע שולחן מסיבי 140X140 יצר אצלי תחושת פחד רצינית מאד שעוד רגע הכל נשבר. אני מנסה להתגבר על זה, להבין את המקורות. דווקא הסקר היום הראה לי שאולי יש עוד אנשים עם דבר דומה. זה לא מפריע לי בתפקוד היומיומי. אולי אני אוכל קצת יותר מהר מאחרים אבל לא בטוח שזה קשור. עכשיו כשאני חושב על זה, גם העבודה שלי כוללת בעיקר עבודה מחוץ לבית, בשטח, בו כמות השולחנות מעטה, אולי זה קשור ואולי לא. - הכותב משתתף בחוג לכתיבה יוצרת (למזלי ללא שולחנות, רק דף ועט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאני שואל ובבקשה אל תיפגע, אבל התגובה הזאת היא אמיתית או שזה במסגרת תרגיל מהחוג לכתיבה יוצרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לגבי הכתיבה, אבל אין ספק שיצירתיות יש בתגובה 478302 בשפע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה במסגרת החוג, לא אמיתי. חשבתי להשמיט את המידע הנ''ל אבל נזכרתי שלא מזמן מישהי התחזתה לחולת סרטן וגייסה המון כסף בשבילה. ומכיוון שאין לדעת לאן דברים יתגלגלו, החלטתי, לפחות ברמז, לציין שאולי הכל ממוצא ולא אמיתי. קיוויתי, ואולי זה עוד יקרה, שקוראים נוספים ילכו איתי בקו הזה ונתקדם ונתפתח עד-דלא-ידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שירקת 3 פעמים וזרקת מלח נגד עין הרע, שלא יפול עליך שולחן מבטון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הדברים האלו לא עוזרים. לא אמונות ולא לחשים. אתה חיב להבין, מדובר בתחושה עמומה ביותר, כזאת שכמעט אינה מורגשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין בדיוק, כלומר אני מבין בדיוק את העמימות. הפוביה שלי מתבטאת בתור חשש עמום מעמימות, משהו לא מוגדר ועם זאת מוחשי ביותר. לא נעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחד מעגבניות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדוני במקרה קוון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברתי ליסה פוחדת משוטרים, חברתה הדס פוחדת מירקות ובעיקר מעגבניה. מספיקה פרוסת עגבניה אחת כדי להטריף אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקומות סגורים מעליות משרדים ללא חלונות וכדומה לא פוחד מזה אבל חושש לבריאותם של השוהים במחציתי במקומות אלו במיוחד אחרי שאני אוכל שושמום גרגרים, גם ללא השומשום אנני די מסוכן אבל תוספת זו מעצימה את האפקט והתדירות בטיסות יש החמרה - וגם שם איני טומן ידי בצלחת. דווקא חומוס שעועית ושאר גרגרים מיוחסים אינם משפיעים. הכלל הנקוט בידי <או שמא בטני> אנשים טובים לא מחזיקים דברים רעים בבטן. היתי מעוניין לשמוע את הצד הנפגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אענה לסקר למרות שברור שכבר אינו נקרא היות והייתי בחו"ל בזמן שנערך וזה נראה לי כמו תירוץ מספיק טוב. באופן עקרוני אפשר לומר שאני עשוי ללא חת, עד שזה מגיע לטיסות (מפליא אותי שרק ארבעה אנשים סימנו את האפשרות הזו, לטעמי מדובר בפחד הרבה יותר נפוץ). זה התחיל בנחיתה לא מוצלחת בYellowstone, ארה"ב, בזמן סערה, והפך להיסטריה בכל טיסה. דחף בלתי נשלט להביט בנקודה אחת מסוימת, הזעה בכפות הידיים וחיפוש אובססיבי אחרי סיבות לדאגה גם כשהטיסה חלקה לגמרי. כשהגעתי הביתה (זה היה בכיתה יא') התחלתי במחקר. למדתי את כל ההסברים הנכונים והלא נכונים (ההוא שמדבר על שתי טיפות אוויר שנפרדות ונפגשות שוב) לעיקרון התעופה, שיננתי את כל המנטרות ("הטייס לא רוצה להתאבד"), חישבתי את הסטטיסטיקה (והיא אכן די מעודדת, הסיכוי מדהים בזניחותו). זה עזר רק באופן חלקי, עד היום אני לא רגוע, למרות שבכל רגע נתון בטיסה אני יכול להגיד במדויק למה כל דבר קורה, מתי המטוס מאיץ, מגביה, פותח את המדפים וכו'. במהלך ניסיון ההתמודדות עם הפחד טסתי מעל 10 פעמים, הטסתי מטוס קל ועשיתי כמעט כל דבר מפחיד שניתן להעלות על הדעת (מלבד קפיצת באנג'י) כשהשיא היה כמובן צניחה חופשית. האמת היא שגיליתי שיש רק שני דברים שעוזרים לי: 1 - לטוס עם חברים טובים שמסיחים את דעתי. 2 - מפתיע, אבל ככל שאנשים מסביב לחוצים יותר, כך אני מבין כמה דביל אני נראה וישר נכנס לפוזת הנוסע השקול ומסביר להם בדיוק מדוע סביר יותר שיהיו כיסי אוויר מעל הרים (זאת למרות שבימים כתיקונם הרעידה הקטנה ביותר מקפיצה לי את הדופק ומרטיבה לי את הידיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחד ממילים ארוכות. שככה יהיה לי טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מייל שהיה: The word you are interested in, “hippopotomonstrosesquippedaliophobia,” could be considered a “real word” since it enjoys some currency as a term for fear of long words, but like many other oddball or super-long words, it is a fabricated novelty item whose use is mostly confined to people in the act of pointing it out. In other words, I doubt you will find it used in ordinary conversation much if at all, or in textual uses where the point is not, again, to point out the word.
Its fanciful nature is evident in its first part, “hippopotomonstro-.” Breaking down its components, we see something like “river horse [see the origin of “hippopotamous” in Merriam-Webster’s Collegiate Dictionary, Tenth Edition] monster.” There is no connection there that I can see to words at all. We do enter an adjective “sesquipedalian” in the Collegiate which is worth consulting. As might be obvious at this point, the reason you won’t find “hippopotomonstrosesquippedaliophobia” entered in our dictionaries at this point is because of its extreme rarity. Regardless of how fanciful a concoction it is, if it ever satisfied our general criteria of frequency and establishment in mainstream English usage it would become a candidate for inclusion. We will keep our eyes out for this monstrosity, though we are already aware of it and many other contrived “-phobia” terms. Thank you for writing. Sincerely, Thomas Pitoniak, Ph.D. Associate Editor Merriam-Webster, Inc. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |