 |
עודד שרם, מתמטיקאי ישראלי, נהרג בנפילה מצוק | 3015 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מדור ההספדים של "הארץ" מציל את כבוד התקשורת הישראלית: אולי מישהו ממתמטיקאי האייל יוכלו לפרט קצת על מה ששרם עשה? חוץ מלהיות בהרצאה של וונדלין וורנר ולהבין את חמש הדקות הראשונות לא שמעתי על זה כלום. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 407168 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם מתוך סקרנות - האם הספקת לעבוד איתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא. יש לנו מאמר משותף אחד (כמעט גמור) שהעבודה עליו נעשתה בעיקר בדואל. לפני חודשיים, התחלתי לעבוד בקבוצת התאוריה של מיקרוסופט, אליה הגעתי (בין השאר) מתוך רצון לעבוד איתו, אבל לא התחלנו שום פרויקט משותף. בקיצור: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדור ההספדים ב''הארץ'' מפרסם היום כתבה יפה על עודד שרם ז''ל. מוטב מאוחר מאשר בכלל לא. אולי בתקשורת הישראלית לא רואים באדם שחי ועובד בארצות הברית הרבה שנים ויש לו גם אזרחות אמריקאית כמתאים לידיעת חדשות בישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, אבל כשכהנמן זכה בפרס נובל קמה סביבו מהומה אדירה. כנראה שמדענים יורדים מעניינים את התקשורת רק כשהם מביאים כבוד למדינה, לא כשהם מתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון לא צפוי - גפי אמיר מזכירה אותו היום (בהקשר של הישגים נמוכים לתלמידי ישראל במדע) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעודד הובלת בגאון את המחקר המתמטי בתנועה מקרית במישור אך מעידה אחת במרחב התלת מימדי הביאה אותך אל מרחב העל זמן יהי זכרך ברוך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שזה סוג הקישור שציפיתי שיעסקו בו בהרחבה. עודד ז''ל נהרג כמעט במקביל לפרסום תוצאות תלמידי ישראל העלובות. וזכה לאפס יחס בתקשורת, ולמעט מאד יחס אחרי שרבים (או לפחות אחדים) התרעמו. מעט מדי, מאוחר מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותו של עודד ז''ל קיבל חשיפה מעטה מאוד בתקשורת הישראלית, וגם זו רק בעקבות הניו-יורק-טיימס והחשיפה באייל. מצב דברים זה מסתדר יפה עם התוצאות העלובות של תלמידי ישראל, שלבם ומוחם מכוונים באופן מודע ושיטתי לעניינים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אף אחד מקרוביו לא טרח להתחיל סבב שיחות טלפון לעיתונות - דבר סביר אצל אבלים - איך העיתונות הייתה אמורה לגלות את זה? כשחושבים על זה, בעצם, איך הם מגלים במקרים אחרים? ולמה הם מדווחים על כל ישראלי חסר תעסוקה שנהרג בתאונת דרכים בלונדון1? --- 1 לא מתייחס לאדם ספיציפי שמת לאחרונה, המיקום נבחר אקראית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת, איך אפשר לצפות מהעיתונות לגלות דברים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי-אפשר לראות שהם מגלים דברים מסויימים, ולקפוץ למסקנה שיש להם יכולת קסומה לגלות הכל, ושההתעלמות ממותו של איקס היה במודע. ובנפרד: עם כל הכבוד, אני לא חושב שמותו של מתמטיקאי, גם אחד מאוד חשוב, הוא חדשות, מלבד למכריו ולעוסקים בתחום. גם זה שהוא היה בן אדם מאוד נחמד לא הופך את זה לחדשות. (ובאופן מעצבן, פליטת הפה האחרונה של הזוכה בעונה ה-46 של כוכב נולד הוא דווקא כן חדשות, כי זה מעניין אנשים [ולעזאזל איתם].) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חולק עליך. מותו של מתמטיקאי מבטיח ברמה של שרם הוא בהחלט חדשות. מדובר באובדן למדע ולכבוד הישראלי, לא רק באובדן איש משפחה. ומותו לא היה סוד, רק שעושה רושם שהעיתונאים היום הולמים את רמת תלמידי ישראל - עצלים, בעלי תחומי ידע צרים ומחכים שהמידע ינשור ישירות לחיקם. אם הייתי יחצ''ן אני מניח שזה היה מאד משמח אותי. בתור אזרח זה די עצוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסביר את עצמך בבקשה - למה פועל בניין, סוציולוג, תלמיד תיכון או מובטל צריכים לדעת על מותו של מתמטיקאי? האם אפשר היה לדווח גם בלי לצרף את השם שלו? "היום מת מתמטיקאי אחד מהדרגה הראשונה, ושניים יחסית בסדר" תהיה ידיעה חדשותית פחות טובה מ"היום מת עודד שרם"? ומה לגבי "היום מת פועל הבניין יוסי לוינשטיין בתאונת סנפלינג"? אם מדווחים בגלל שהוא בן אדם, ראוי לדווח על פועל בניין באותה המידה כמו על מתמטיקאי. אם מדווחים בגלל תרומה, למה זה משנה מי הוא היה כבן אדם, ולמה זה מעניין את מי שלא מסוגלים להבין מה הייתה תרומתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם על תרמילאים (ישראלים) אלמונים (לציבור) שנהרגים בעת ראפטינג באמאזונס מדווחים בעיתונות הישראלית. או כמו שאמר שאר בשרי שמואל קלמן: העיתונות מדווחת על מותו של אדם לאנשים שלא ידעו שהוא בכלל חי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנומליה מעצבנת שכולי תקווה שתפסק כבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם מדווחת על זה בדיוק אתמול הבן של השכנים שלו חגג בר מצווה, או שהבת שלו בדיוק לפני שבוע הוציאה 100 בגיאוגרפיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון. באמת מוזר שלא דיווחו יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא היה "מתימטיקאי" אלא מתימטיקאי בעל שם עולמי. ומבחינה זו הדיווח על מותו "מוצדק" עיתונאית כמו דיווח על מות שחקן / אדריכל / משורר / בנקאי / ספורטאי בעלי שם עולמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את רוצה לשכנע אותי, את צריכה לכתוב משהו חוץ מ''זה דווקא כן מוצדק''. (אם את לא רוצה לשכנע אותי, מטרת השיחה לא ברורה.) בשום שלב לא הפחתתי מחשיבותו כמתמטיקאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כתבתי את תגובה 489391. באותו יום הודעתי גם לאתרים ynet ו-nrg דרך המקום המתאים באתר להודעות כאלו. אין לי דרך לדעת אם הם קראו את זה כי לא קיבלתי מהם כל תשובה (ד"א, גם אל גפי אמיר זה התגלגל ממני דרך מכרים משותפים). אני מניח שהם קראו ולא התייחסו כי זה לא נראה להם מספיק חשוב, עד שזה פורסם בטיימס. מצד שני, יכול להיות שלקח הרבה זמן לאסוף את המידע מבלוגים אקראיים ברשת ולשתול בו טעויות מביכות. מותו של מתמטיקאי הוא לא בהכרח חדשות, אבל מותו של מתמטיקאי *ישראלי* חשוב (אפילו הגויים אמרו!) הוא חדשות ב*ישראל*. אני משוכנע שמוות של אמן ישראלי חשוב שחי בחול היה מתפרסם, כמו שמוות של מטייל ישראלי בחול הוא חדשות בישראל. צריך לזכור גם שכשמדובר בתאונה (ועוד תאונת ספורט) זה יותר אדם-נשך-כלב, ועובדה שגם בטיימס חשבו שאלו חדשות ראויות לפרסום. בכלל, מקום שבו מוות של מתמטיקאי כן נחשב חדשות נראה לי מקום מעט טוב יותר. מקום שבו אפילו הצלחה של מתמטיקאי נחשבת חדשות נראה לי אפילו עוד יותר טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאונה זה אדם-נשך-כלב? אנשים מתים בתאונות כל יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי שההתעלמות היא במודע בהכרח, אבל אם היא לא, קצת חבל לי לגלות שכושר הגילוי של העיתונות הישראלית הוא כל כך ירוד. מותו של מדען ישראלי בעל שם עולמי הוא דבר חשוב, לדעתי. זכור שמדווחים כאן בהרחבה על מוות של בדרנים וספורטאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדווחים כאן בהרחבה על מוות של בדרנים וספורטאים *מוכרים*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. אם כך: מותו של מדען ישראלי בעל שם עולמי הוא דבר חשוב, לדעתי. זכור שמדווחים כאן בהרחבה על מוות של בדרנים וספורטאים מוכרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו השאלה היא אם עיתונות מסחרית צריכה לדווח על מה שחשוב או על מה שמעניין. במילים אחרות, האם אנחנו מצפים דווקא מהעיתונות הישראלית שתחנך אותנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצפה שתדווח גם על דברים מעניינים וגם על דברים חשובים. עיתון טוב, מסוגל (וראוי) לעשות את שניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. עיתונות טובה בישראל. כן, אני גם מחפשת כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "חשוב"? חייהם של מי מהקוראים מושפעים? למה ראוי לעצור אותם בסדר יומם ולהביא את הידיעה הזאת לתשומת ליבם? אל סתם תגיד "חשוב" בלי להסביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חשוב" כי הוא מדען ישראלי חשוב. אתה שואל למה המדע הישראלי חשוב? זה דיון אחר שאני לא רוצה להיכנס אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שואל למה המדע חשוב. שואל למה חשוב לדעת בדיוק מה קורה לאנשים שעוסקים בנושא החשוב הזה, פרטנית ובזמן כמעט-אמת. כמו אנשים בכל מקום, הם מתים מדי פעם, משתגעים מדי פעם, נוטשים את התחום מדי פעם. למה זה צריך להיות מובא לתשומת ליבי למי מהם זה קרה היום? זו רכילות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי המוות שלהם פירושו שינוי לא זניח בנושא החשוב הזה. שוב, אתה יכול לשאול "אבל מה אכפת לי לדעת שינויים לא זניחים בנושא הזה בזמן כמעט-אמת?" ואני אענה שאם "חשוב" פירושו "משפיע על החיים שלך בזמן כמעט-אמת", אז זה לא חשוב, כמו רוב הידיעות בעיתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הידיעות אכן לא חשובות. אבל חלק גדול מהן דווקא כן - מעשיהם ואמירותיהם של אנשי ציבור שאני צריך לחכוך בדעתי אם לתת להם את הקול שלי בבחירות הבאות, שינויים בחוק שמשפיעים עליי, שינויים במוסדות שאני מקבל שירות מהם, או משלם להם מיסים, אירועים שעשויים להשפיע עליי כלכלית, מחקרים שעשויים לשנות לי כשאני יוצא לחפש עבודה, אירועים ועובדות שעשויים לעניין אותי אם אני פעיל חברתית, פגמים סדרתיים, אולי קטלניים, במוצרים שאולי רכשתי... אני עוצר לא בגלל שנגמר לי, אלא מתוך הנחה שהנקודה עברה. אז ''חשוב'' היא לא מילה ריקה בהקשר של חדשות עיתונאיות. יש דברים חשובים רבים, ומותו של מתמטיקאי איננו אחד מהם. ובניגוד למותו של בדרן שאחוז ניכר מהאוכלוסיה מכיר ואחוז לא קטן גם אוהב, שהיא לא דוגמה לידיעה חשובה, מותו של מתמטיקאי הוא גם לא אירוע מעניין. אז חשבון קצר לסיכום - משתי הסיבות שאני מכיר לטרוח לקרוא ידיעה מסויימת בעיתון, במקרה שלנו יש אפס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שלי הייתה שככל הנראה אם יקרה משהו לכהנמן (אחרי מאה ועשרים וגו') - כן ידווחו על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדען בעל שם עולמי הוא בעל שם עולמי *בתחומו*. יותר אנשים בעולם מכירים את נינט (99.9% מהם חיים בישראל, אמנם, אבל זה לא משנה) מאשר את המתמטיקאי הישראלי המוצלח ביותר בדורנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעשות שמותם של בדרנים וספורטאים מעניין אנשים, ומותם של מדענים שהם לא שמעו עליהם עד אותו הרגע לא מעניין אותם, ואולי גם לא צריך לעניין אותם. אתה יודע מה? גם אותי מותו של סופר שקראתי ספר אחד שלו ואהבתי, או ממש שנאתי, יעניין יותר ממותו של מדען שאני לא מכיר, גם אם הוביל מהפכה ענקית בתחום הצר בו הוא עסק. אנשים מתים כל יום. גם גדולי הדור. אי-אפשר ולא מעניין לעקוב אחרי כולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להכיר את האדם אלא להכיר בתרומתו. ''מתה אשתו של המורה למתמטיקה שלי''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אני לא מצליח למצוא שום משמעות עמוקה באמירה שלך. 1. הכרתי בתרומתו לא תתרום לו שום דבר, עכשיו משהוא מת. 2. בתור אדם שהיה גם מוצלח וגם חביב, אני בטוח שלא חסר לא פידבק חיובי מסובביו ואנשי תחומו, ואפילו אם יכל להנות מעשר השניות של תשומת ליבי המתפעמת כשהייתה מתפרסמת עליו החדשה בעיתון, אני בטוח שהוא לא היה מרגיש שהוא צריך את זה. 3. ממילא לא יכולתי להתפעמם מהצבה של תמונה בעיתון לצד עשרים פסקאות שמשמעותן מסתכמת להדיוט שכמוני ב"הוא היה גדול". אמרו את זה על יותר מדי אנשים לפניו (יותר מדי מכדי לעורר תגובה רגשית, אפילו אם כל פעם הייתה מוצדקת לגמרי). בשביל להתפעל, אני צריך להבין, ואין לי שום ספק שלא התכוונת לרמוז אפילו שהעיתון צריך להקנות לקוראיו הבנה בנושא. "לא צריך להכיר את האדם אלא להכיר בתרומתו"?! החיים קשים ואנשים מתים, גם אם הם מוכשרים ונחמדים. אין יכולת, זמן או טעם לעצור ולהכיר בתרומתם. --- צונזרו כמה דברים שרציתי להגיד כדי להסביר עד כמה ומה האמירה שלך לא נראית לי הגיונית, בגלל שהם נשמעו יותר מדי תקיפה של עודד שרם, שנגדו אין לי שום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מפני שלא הבנת אותה. אני מתכוונת ש"עודד שרם" כפרסונה באמת לא מעניין הרבה קוראים, אבל תארו כן. כשהתפרסמו ידיעות על שופט בכיר שנרצח, אף אחד לא הכיר את עדי אזר, ואולי לקוראים לא איכפת ממערכת המשפט, אבל כן היה חיוני לפרסם את זה, כי יש לזה חשיבות ציבורית. אני עדיין לא מבינה מה אתה רוצה ולמה אתה מתרגז. מי כן אמור להופיע בעיתון? לגרסתך רק שחקנים וסלבריטיז? ומה עם עיתונים "רציניים" מ"הארץ" ומעלה?1 גם הם צריכים לפרסם רק ידיעות הקשורות להנ"ל? אם חמישה אנשים אומרים לך שלדעתך הנושא מעניין, זה אומר שיש לפחות חמישה קוראים לידיעה על עודד שרם, וזה רק קורא אחד פחות ממה שהיה לדן בן אמוץ. למה אתה חושב שיש למנוע מהאנשים הללו לקרוא על מה שמעניין אותם? 1 עם כל ההסתייגויות המתבקשות שנשמעות בד"כ לגבי רמתו של "הארץ" לאחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שופט שנרצח זה נורה אדומה שנדלקת לגבי התגברות הפשע בארץ. מתמטיקאי, שופט או כהן דתי שמתים בתאונת טיפוס, מה אפשר ללמוד מזה? שטיפוס הוא מסוכן? נו באמת. לפני שסיימתי את הפסקה השניה שלך, עוד חשבתי לכתוב "אני לא מתרגז". אבל אז הגעתי לסופה של הפסקה, שם את שואלת אותי למה אני חושב שיש למנוע מהאנשים האלו לקרוא על מה שמעניין אותם... מה?! מתי אני אמרתי שצריך למנוע מהם משהו? אני דרשתי לסגור את ידיעות אחרונות אם הוא מעז לכתוב על מתמטיקאים? שיכתבו העיתונים הפרטיים על מה שבא להם, ואני אחליט איזה מהם לקנות בהתאם. הדיון נפתח מזה שאחרים שאלו למה העיתונים לא כותבים על מתמטיקאים, והסיקו מכך על ההתדרדרות האינטקטואלית והמוסרית של העיתונאים, מערכת החינוך, והמדינה כולה; אני הגנתי על החלטתם של העיתונים. זה לא שהעיתונים כן כתבו על מתמטיקאים, ואני פתחתי דיון שדורש מהם להפסיק. בקיצור, דמגוגיה עילאית. את לא שוקטת על שמריך. ברכותיי. הייתי מספר לך מה לדעתי כן יהיה בעיתון טוב, אבל השאלה הזאת שלך ("למה אתה חושב שיש למנוע מהאנשים הללו לקרוא על מה שמעניין אותם?") הוציאה לי את החשק לנסות לנהל איתך דיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מתה אשתו וגו"' זה תרגיל בבניית משפטים, לא במתמטיקה. ואין לדעת במה היא הייתה חשובה, אותה רעיה שהוקדש לה השיר.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שבכלל לא מדובר פה בזאת מהשיר וגם לא באשתו של אפשטיין. זאת שבפתיל הזה, חשיבותה בכך שהיא היתה אמורה להסיע את העורכת הביתה בסוף המסיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''היסעתי את העורכת הבייתה מהסופרמרקט''. נשמע לא רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי כשמגדירים את מותו כ''חשוב''. הייתי אומרת, ''משמעותי''. חשוב היה שהוא יישאר בחיים, כי ''חשוב'' זה דבר שיש בו איזושהי משמעות טובה, נדמה לי. (אבל זו כנראה רק אני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידיעה על מותו של עודד שרם הופיעה באתרי חדשות ברשת סמוך למותו. אין כל צורך שהמשפחה האבלה תדחוף פרסום הידיעה, לשם כך יש סוכנויות ידיעות ואתרי חדשות המעבירים ידיעונים לכל דורש. ידיעה מה-3 בספטמבר ראה גם Oded Schramm z"l, one of the world's greatest mathematicians died
I learnt about it from somebody's blog, and have been e-mailing every newspaper and agency about it http://marlowe1.livejournal.com/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על komonews אף פעם לא שמעתי. אני בטוח גם שהעיתונים מקבלים פניות מאנשים כמו בעל הבלוג שהבאת כל הזמן, עם הטענה שאין לדעת בלי לבדוק אם היא נכונה, שהנפטר היה מגדולי הדור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדות: הידיעה התקבלה בתקשורת הישראלית. לא היתה כל בעייה לבדוק את אמיתותה בחמש דקות של מאמץ קל. הידיעה נזרקה לפח (ספק אם נבדקה). לאחר שהני"ט פרסם הספד, התחילו להופיע הספדים גם אצלנו. תאונות ואסונות של ישראלים בחו"ל זוכים להתעניינות רבה של התקשורת המקומית. במקרה זה פעלו משתנים נוספים שבטלו את העניין הבסיסי בתאונות של ישראלים מעבר לים. לדעתי המשתנים הנוספים הם אלה: שרם חי ופעל בחו"ל הרבה שנים, ובחלוף השנים הלכה *ישראליותו* ופחתה. תאונות של יורדים ישראלים יופיעו בתקשורת שלנו רק אם מתקיימים תנאים נוספים, שלא התממשו במקרה זה. שרם היה מתמטיקאי תיאורטי, ו*חנונים* מסוגו מתקשים לעבור דרך חורי המסננת. שרם לא היה *סלב* כמשמעותו בתקשורת העכווית. הוא לא הופיע בתקשורת ולא היה פעיל במסגרות שמעניינות את התקשורת. ואחרון: כדי לכתוב על מתמטיקאי או אפילו לאמת פרטים על פעילותו המקצועית, צריך כתב לענייני מדע, ואין לנו כזה ברוב ערוצי התקשורת. האם כל זה קשור למעמדם הרעוע של תלמידי ישראל במבחנים בינלאומיים? קשר סיבתי של ממש אולי אין, אבל קשר אסוציאטיבי חזק יש. תחומי עניין דומים, העדפות קרובות, עצלות ושטחיות יש בבתי הספר ובערוצי התקשורת. אם היו נותנים לאנשי התקשורת לשבת בכיתות ולתלמידים ליצור את תכני התקשורת אי אפשר היה להבחין בשינוי משמעותי בשטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את העבודה של עודד שרם על SLE אני לא מכיר (אגב: נראה לי סביר יותר לתעתק Loewner כ-לוונר, לא לוינר). אני יכול לומר כמה מילים על שתי עבודות אחרות שלו: "איך לכלוא ביצה" והשערת בורסוק. במאמר How to Cage an Egg מוכיח שרם את המשפט הבא. נתון גוף קמור חלק במרחב ("ביצה") ופֵּאון קמור, אף הוא במרחב ("הכלוב"). "פאון קמור" (convex polyhedron) הוא, לענייננו, משהו שיכול להיות "תיבה" או "פירמידה עם בסיס מחומש" או באופן כללי כל גוף "מצולעי" ללא שקערוריות (זו המשמעות של "קמור"). גם בביצה אין שקערוריות, אבל היא חלקה למראה ואין בה פינות, צלעות ודפנות. הנה כל מיני פאונים קמורים: הנה פאון שאינו קמור: המשפט מראה שאפשר לשחק קצת עם הכלוב ע"י מתיחה של הצלעות שלו ללא שבירה או מיזוג של דפנות, ולהביא לידי כך שהוא "יכלא" את הביצה: כל צלע של הכלוב תהיה משיקה לביצה. התוצאה היתה חשובה ומורכבת מספיק כדי להתפרסם באחד העיתונים המתמטיים החשובים ביותר, Inventiones Mathematicae. מה שמפתיע במשפט הזה הוא שפאונים קמורים הם אוסף מאוד עשיר של מבנים קומבינטוריים, וידוע שחלק מהם מספיק מסובכים כדי שאי-אפשר יהיה, למשל, לסדר כך שכל קדקודיהם יהיו מונחים על כדור. עודד הרצה על המשפט בסביבות 1992 באוניברסיטה העברית, וזו זכורה לי כהרצאה מצויינת - ברורה, מרשימה ומעניינת. **** בשנת 1932 שאל קרול בורסוק את השאלה הבאה: האם ניתן לחלק כל גוף קמור במרחב ה-n-ממדי ל-n+1 חלקים שלכל אחד מהם קוטר קטן יותר מאשר לגוף המקורי? התשובה, מסתבר, היא "לא", ויש שיאמרו אף "ממש לא", אבל חלפו 60 שנה מאז שהשאלה נשאלה עד שנמצאה התשובה השלילית בידי גיל קלעי וג'ף קאהן. ניתן לשאול, אם כך, כמה חלקים בכל זאת צריך כדי להבטיח שכולם יהיו קטנים בקוטרם? החסם העליון הטוב ביותר במשך זמן רב, ככל הידוע לי, נמצא על-ידי עודד שרם והוא 1.25 בחזקת n (עבור n מספיק גדול). נדמה לי שיש היום חסמים טיפה טובים יותר אבל לא בהרבה. אני חושב שזו היתה עבודת המאסטר של עודד, ויש עליה עוד פרטים בבלוג של גיל קלעי (ראו למטה). *** קישורים נוספים: עמוד לזכרו, עם תמונות: גיל קלעי על עודד: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדבריך קשה לדעת במה הצטיין האיש ומה הייתה השפעתו על המתמטיקה. די עצוב לחזות שא/נשים רציונליים לכאורה, אפילו מומחים במדעי החיים, לא מסוגלים לבצע חישוב סטטיסטי רגיל בהקשר רמות הסיכון הקשורות לעיסוקם בשעות הפנאי. למשל, גלישת מצוקים וטיפוס הרים. מה, לעזאזל, כה מלהיב בזריקת 50 אלף דולר על מלווים נפאליים, שסוחבים עבורך את בלוני החמצן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא יודע בדיוק איך הוא מת, והאם טעות הובילה לכך, אבל:) לא נשמע לי לא רציונלי להחליט שתחביב מסוים מספק לך מספיק הנאה בכדי להיות שווה את הסיכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי ששום תחביב לא שווה את עצם החיים. במיוחד שידועים הסיכונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשהחיים הם תחביב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זה כיף מתמשך להפוך תחביבים לדרך חיים. לא לסכנם, חלילה. את החיים. שהם תנאי קריטי לקיום תחביבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שתיית אלכוהול. גועלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי, ואיני מסוגל, לכתוב על "השפעתו של עודד על המתמטיקה". את יכולה לקרוא דברים מעניינים בנושא בקישורים שהובאו, למשל בבלוג של טאו. אשר לרציונליות, חישובים סטטיסטיים, מלווים נפאליים ובלוני חמצן, לא הייתי נחפז להסיק מסקנות. אני לא חושב שעודד עסק בטיפוס-הרים מהסוג שדורש מלווים נפאליים או אחרים (לא שיש בזה משהו רע), ואם את מסוגלת לאמוד את הסיכון הכרוך בטיפוס הרים או צוקים מהסוג שעודד כן עסק בו ולהשוותו לפעילויות ספורטיביות או יומיומיות אחרות, את סטטיסטיקאית יותר טובה ממני. בנוסף, איני יודע מדוע את מניחה שמטפסי-הרים אחרים המבצעים את "החישוב הסטטיסטי הרגיל"(?) הזה ומגיעים למסקנות דומות לשלך, לא מחליטים שהרווח עולה על הסיכון ויוצאים לדרך. ההנחה שהם פשוט לא מסוגלים לבצע את החישוב נראית לי חסרת-בסיס. אם הספורט לא נראה לך מלהיב, זכרי שיש אנשים עבורם כתיבת תגובות ב"אייל הקורא" גם לא נשמעת מסעירה מדי, תהא רמת-הסיכון אשר תהא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לא ברור פה? עודד היה כנראה מתמטיקאי מחונן. גם אידיוט הסתברותי שבחר בהובי רצחני בניגוד למספרים הגלומים בקוביות הקיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחיי, טרול חדש באייל הקורא! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן איני קוראת את תגובותיו/ה, הנימה הפסקנית והעויינת העידו על טרוליותו/ה מספיק פעמים (וגם על גאוות הבור המוזרה והפרובוקציה המתמדת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנס שמטרלינג היה הרבה יותר מגניב ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שאת מרגישה נועזת ומשוחררת. "אידיוט הסתברותי" הוא מישהו שבלי לדעת מספיק פרטים על רמת הסיכון מתייחס רק לתוצאה כדי לחלק ציונים למישהו שידע הרבה יותר ממנו על הסיכון ועל ההנאה. אולי טיפוס הרים באופן כללי הוא באמת "הובי רצחני" (אין לי מושג. רוב המטפסים הם לא אלה שמככבים בסרטונים על כיבוש האברסט) אבל לעודד היו קצת יותר נתונים מאשר לך בנוגע לרמת הסיכון האישי שהוא לקח. מטיבו של סיכון, לפעמים הוא מתממש גם אם ההסתברות לכך נמוכה. זה נכון לטיפוס הרים כמו לחצית כביש. _____________ שכ"ג, שהחל לאחרונה לעסוק בהובי רצחני משלו, ומאמין שההנאה שווה את הסיכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה הובי רצחני? (אם כבר זרקת את הרמז המסקרן הזה לחלל האויר וכאן אתה לא סתם אדם פרטי, אתה השכ"ג של האייל ולאנשים אכפת ממך) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 466048 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר העוסקים בהובי הזה בארץ קטן למדי, כך שאני מנוע מלגלות מטעמי שמירת אנונימיות. תגובה 490168 מסכמת מחשבות שעלו אצלי בהקשר לאותו עיסוק, שסטטיסטית באמת לא מריח טוב, וזה גם מה ששכנע1 את מכרי הקרובים לא להציק לי בעניין. בגלל פחדנותי הטבעית אני נמצא בשוליים הזהירים ביותר במסגרת אותו עיסוק. ______________ 1- טוב, לא לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, נרגענו, אתה מדלג על שתי מדרגות בדרך לחדר האוכל (אתה קיבוצניק?). טוב, אז אם מותר להשיא לך עצה זהירה, תשתמש בדאודורנט ואל תחסוך כי אם אתה לא ממש בכושר, זה עלול להריח לא הכי טוב לא רק סטטיסטית אלא גם פיזית :). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיפוס קיר. למציאת השכ''ג, חפשו את היחיד עם בלון חמצן ומלווה נפאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק בקשר לבלון החמצן, אבל המלווה שלי הוא פיליפיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש''י עודד היה מהטיפוס שסוחב את כל מה שצריך בשביל כולם ולא להיפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מהו אותו "חישוב סטטיסטי רגיל" שמישהו אמור לבצע כדי להחליט על רמת הסיכון הרלוונטית עבורו. נניח שהסטטיסטיקה מספרת ש 2% מהמטפסים על Guye Peak נפגעים באופן חמור. המספר הזה כולל בתוכו מטפסים ברמות מקצועיות שונות כמו גם מטפסים עם רמות שונות של נטילת סיכונים ("החבל הזה כבר משופשף למדי אבל הוא בטח יחזיק"), כך שעבור המטפס שבוחן את סיכוייו שלו, אותם 2% לא מספקים כמעט שום מידע שימושי. ייתכן שהמספר יכול לשמש כמדד השוואתי עם אתרי טיפוס אחרים, אבל מאחר ואוכלוסיות המטפסים באתרים השונים שונות זו מזו, גם זה לא בטוח. אני חושב שגם סטטיסטיקאים מקצועיים לא מסוגלים לכמת את רמת הסיכון שהם לוקחים אפילו כשהם מדלגים על שתי מדרגות בדרך לחדר האוכל, לא כל שכן במסע טיפוס הרים שכולל אלפי החלטות קטנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור להר אנלוג הוא לכבודו של עודד שרם ז"ל מתמטיקאי פורץ דרך, מטפס הרים מושבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לזה בערך התכוונתי כששמתי סימן-שאלה אחרי ''החישוב ההסתברותי הרגיל''. מה שכן, מוכרחים לומר שלמדתי משהו לגבי רמת-הסיכון הכרוכה בכתיבת תגובות באייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה שכן, מוכרחים לומר שלמדתי משהו לגבי רמת-הסיכון הכרוכה בכתיבת תגובות באייל" - אבל לא גבר אמיץ לבב כמוך ייתן לזה להרתיעו, אני בטוח! אתה תיישיר מבט אל אישתך אדומת העיניים, תחבק בחוזקה את בנותיך המתייפחות, תטפח בעדינות על ערפו של רקסי הכלב הנאחז בשולי מכנסיך, ותדהר עם מקלדתך אל ה ISP הקרוב. ובינינו, אחרי שכבשת את פיסגת אורי פז הידועה גם כ "K2 של האינטרנט", נראה לי שההרים התורנים מהוים סיכון סביר בהחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הה הה. האמת שלא כל-כך דאגתי לעצמי, אלא לאנשים שממש היו קרובים לעודד וייתקלו בהודעה המטופשת הזו במסגרת גלישה שגרתית. (חוץ מזה, יובל הוא דווקא בן, על אף ששמו עשוי להעיד ההיפך בזמנים מודרניים אלה. נכון שהבגד החביב עליו הוא מדי הבלרינה של אחותו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אופס. אלפי סליחות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הבגד החביב עליו הוא מדי הבלרינה של אחותו" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן דרור, זה אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיפוס להר קניה, השני בגבהו באפריקה, טיפוס קשה אבל עדיין אפשרי לחובבים כדרך לפיוס בין קבוצות אתיניות שטבחו זו בזו מאז הבחירות הבעיתיות שנערכו בדצמבר האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש בישראל מאות מטפסים למיניהם, שמתוכם, כל שנה נהרגים כמה פה ובעולם, ונפצעים קשות אחרים, הרי זה עיסוק מסוכן ומטומטם לגמרי עבור מתמטיקאים האמונים על חישובים. אפשר להכביר מילים בלי סוף. אין עוד ענף ''ספורט'' אקסטרים הגובה קורבנות כה רבים כסנפלינג וטיפוס הרים ומצוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מתמטיקאים אמונים על חישובים"? ברררר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, מר אלסנדרוביץ', אנא נסה ונסח מניפסט הדוגל בזכות המתמטיקאי לאבד עצמו לדעת על המצוקים וההרים. כאילו זה ספורט מחזק ומחשל ולא סתם הורג. ומותיר, כמובן, אלמנות ויתומים. שלא לדבר על גדיעת קריירה מבטיחה של מדען פרימיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלכסנדרוביץ'. ואת פיספסת את הפואנטה, אבל את העניין הזה שהוא כבר יסביר לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מזמן מישהי, לא מתוך רצון לדעת (כי חשבה שידעה את התשובה), אלא כדי לקדם שיחה, שאלה אותי, מתוך ההנחה שהתשובה חיובית, אם המבחנים בתואר במחשבים נעשים מול מחשב. מאוד הופתעה לשמוע שלא, אף אחד מהם לא נערך מול מחשב, ואולי אפילו לא האמינה לי. המשך השיחה הוביל אותי למסקנה שהיא חושבת שתואר במחשבים זה ללמוד להשתמש ב-Word. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה שנים חיכינו במסדרון ביום הורים של כיתה ט', ושמעתי אם מבוגרת אומרת לחברתה הצעירה ממנה: "היא גרועה במתמטיקה, אבל אני מקוה שיסכימו שהיא תלך למגמת מחשבים וככה איך שהיא תגמור צבא היא תלך ללמוד מחשבים באוניברסיטה וישר יהיה לה מקצוע ביד, קלדנית. אני כל הזמן רואה פרסומות בעיתון לקורסים לאיך להיות קלדנית אבל אני בטוחה שבאוניברסיטה זה הכי טוב ואני נורא רוצה שהיא תהיה קלדנית, זה ה-מקצוע היום, אין אפס". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה *מאות* שנים, כנראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצם העובדה שהיא העלתה את השאלה, ולא הניחה בוודאות מראש שהבחינות נערכות מול מחשב, אומרת שהיא הייתה בכל זאת פתוחה לשמוע תשובה אחרת, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח. שאלה לקידום שיחה, אתה יודע. "אז היית באילת, אה?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחורה התחילה איתך? לא יכול להיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהיא התחילה איתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני לא אמרתי ברצינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי שואלת אם אתה כבר יודע לעבוד על וורד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא, זה קורס של שנה שניה. בינתיים אנחנו מתמחים ב notepad". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, טוב, חשבתי שהוא כבר בשנה אחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לא, נכשלתי בקורס הזה. אני חוזר עליו בשנה הבאה. אני לא היחיד. זו אבן הנגף של התואר.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכשול. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי.:} השאלה הייתה פשוט המשך השיחה הדמיונית שלנו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמעת איך בנגף ארץ מול שמיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא? זה מסממני היקיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להיות "מתמטיקאים אחראים על יבחושים" 1, ולא כפי שנכתב. 1 מדובר כמובן בעוסקים בתת הענף הצעיר והדינאמי, אנטומולוגיה דיפרנציאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שמתגותייך בדיון זה אין לי אלא להסיק שלעולם אינך נוסעת במכוניות או חוצה כבישים (הרי מטומטמת את לא), יש לציין שעוררת את התפעלותי האדירה. מילא, אפשר להבין שלמדת בחינוך ביתי כנראה. אבל איך מצאת בר שאפשר להגיע אליו ללא כל היתקלות בכביש? ובכלל, הרי היית בצבא - עוד בתפקיד קרבי - לא הייתי מאמינה שזה היה תמיד קרוב כל כך לבית. באמת מרגש. כל הכבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להתכתש איתי שאני מתניידת באופניים ממקום למקום, אולי כדאי שתקדיש את עיתותיך לבחינת סוגיית מטפסי צוקים והרים הנהרגים ונפצעים אנושות במסגרת "ספורט" אקסטרים לכאורה. מה האחוזים? למה הפסיכים ממשיכים לסכן עצמם ומשפחותיהם? כיצד ניתן לצמצם את שיעור האבידות? לאמיתו של דבר אני די אדישה לתוצאות מחקר מעין זה. כבר ברור מראש כי אידיוטים של החיים בסיכונים מהווים כאן גיבורים. כמו ששליש מהמגיבים כאן נמנים על קצה השדה השמאלני בפוליטיקה. הא בהא תליא. עם או בלי יתדות ומוסרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופניים מסוכנים לא פחות - ואולי יותר - ממכוניות. אולי את בכל זאת אידיוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם תהיי מוכן לתת לי 100 שקלים בהסתברות של 0.000001 (בלא כל תמורה מצידי)? 0 מטפס הרים חובב נוסע במכונית1 לעבודה כל יום כמו כל אחד אחר ולכן הסיכוי שלו להפגע מתאונת דרכים גבוה (בערך) כמו של כל אדם אחר. לכן צריך להשוות את טיפוס ההרים לעיסוקים אחרים בשעות הפנאי. 0 התאוריה של ההסתברות קצת מטשטשת כאשר עוסקים בחיי אדם. עדיף לדבר על כסף. 1 או באופנוע, או אופניים, או ברגל. אני לא "בטוח" מה הכי בטוח מביניהם, מכיוון שלא ברורה לי לגמרי ההגדרה של "בטוח". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון, אבל מי שמעדיף לנסוע לעבודה במכונית ולא באוטובוס מגדיל את הסיכון שלו ובכל זאת רק מעטים טוענים שהוא אידיוט חסר אחריות, אפילו אם איתרע מזלו והוא נהרג בתאונת דרכים. השאלה היא מה גודל הסיכון יחסית לתועלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה החשובה ביותר בתגובה 490458 היא המילה הראשונה. על הקולב הזה אפשר לתלות עולם ומלואו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תיקח את כלל המטפסים בעולם לעומת הנהרגים והנפצעים מתוכם, לבטח תוכל להבחין כי מדובר בעיסוק אלים ומסוכן. לא מתאים לאלמנות וליתומים העתידיים של מחרפי נפשם נוכח הגבהים. פשוט טיפוסים חסרי אחריות כלפי עצמם ומשפחתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אלים"?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או-הו! אף אחד לא רואה אותם שם, למעלה, אז יש להם מין משחק כזה: הם מחטיפים זה לזה עד שאחד מחליק ונופל. למה, אתה חושב, הם מתים כמו זבובים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק זה, אלא הם מכבידים מאוד על הסלעים והצוקים שלא נועדו לטיפוס, שלא לדבר על מה שהם עושים לחבלים בסנפלינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלימות זהירות אפשר מזה למות [מתוך שיר בפרק ה' של הסדרה 'לא כולל שירות' בביצוע להקת 'צעירי תל אביב' (לא באמת פרק ה')] רבים מכירים את הפתגם "ייקוב הדין את ההר", רביפ פחות יודעים שלעיתים ההר משיב מנה אחת אפיים. בלי להתייחס למידת הסכנה הסטטיסטית שבטיפוס הרים, אותה איני מכיר, להתייחס לעיסוקו של אדם בתחביב מסוכן כ"חוסר אחריות כלפי משפחתו והיקום" ו\או "טמטום הסתברותי" מעיד על המתייחס יותר מעל המיוחס. כידוע למדע, החיים הם מחלה סופנית, וקימה מהמיטה בבוקר מעלה את הסתברות המיתה באלפי אחוזים 1. מה גם שעבור כל אדם, היותו מתמטיקאי בעל שם או באסטיונר כושל בשוק לא מעלה ולא מורידה- מבחינתו, בכל מקרה מותו יהיה אסון שלא היה כמותו מאז בריאת העולם. 1 למעשה, ברור שמחקר שייערך בנושא ימצא שמי שלא קם מהמיטה בבוקר, הסתברות מותו גבוהה בהרבה מעמיתו שכן קם, אבל למען תפארת המליצה עצמתי עין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה סתם מעליב בצורה כזאת חסרת אחריות? הברמנית בכלל לא קמה בבוקר, בבוקר היא הולכת לישון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתעקשת לטעון שהממוצע העולמי רלוונטי להחלטה של אדון X לטפס ביום Y על הר Z. אני מנסה לטעון שהדדוקציה הבאה *אינה* תקפה (ולא איכפת לי אם זה יכשיל אותי בפסיכומטרי, ממילא איני מנסה להתקבל לאוניברסיטה): "טיפוס הרים הוא ספורט מסוכן באופן קיצוני" "X הוא מטפס הרים" ולכן: "X נוטל סיכון קיצוני" את ההנמקה הבאתי בתגובה קודמת, כך שלא אטרח לחזור עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתעקשת לדבוק בעמדה שסוגי ''ספורט'' מסוימים מסוכנים מאוד לבריאות ולחיים. הרבה מעבר לענפים עממיים כמו משחקי כדור, הליכה ספורטיבית וכו'. כפי שידוע כי מתאגרפים סובלים מפגיעות ראש חמורות כתוצאה מעיסוקם בשנות הקריירה (מוחמד עלי). אגב, פעם קראתי כי שחקנים מקצוענים בארה''ב - פוטבול, הוקי קרח, ואפילו בייסבול וכדורסל, יוצאים לאזרחות עם שלל לקויות ונכויות, ואינם ממצים, בממוצע, את תוחלת החיים הרגילה לגברים מסוגם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם, לדעתך, שתיית אלכוהול בריאה יותר משתיית מים מינרלים? אגב, גם אצנים מקצועים סובלים משלל פציעות ונכויות, אז מה, לא בריא לרוץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי עדיף לשתות מים, ואם אפשר, מיצים סחוטים אורגניים. עם זאת, אמליץ לצרוך גם אלכוהול במידה על בסיס יומי כחלק מתזונה נכונה (והכיף). בהחלט לא בריא לרוץ כמקצוע, ויש הטוענים אפילו נגד ריצות ארוכות כהובי בתנאי החיים המודרניים. כלומר ריצה על משטחים קשים כמדרכות או כבישים. מחשש לזעזועים בשלד ולבעיות מפרקים וסחוסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שאת לא מתמטיקאית, אבל אלכוהול על בסיס יומי בהחלט עושה אותך "מטומטמת סטיסטית". לפני כמה חודשים פורסם ע"י האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן (או איך שקוראים להם בארה"ב) מסמך מעניין על הקשר בין תזונה לסרטן. רוצה לנחש מה עולה שם כאחד הגורמים המשמעותים לסרטן (על סוגיו השונים)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם את אפילו לא צריכה לנחש, מצאתי את הלינק: את יכולה לדלג לעמ' 8-9 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן הברמנית צודקת, רוב המחקרים מראים שצריכה מתונה (נגיד כוס יין ביום) של אלכוהול בריאה לגוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד''כ אני צודקת. לא רק כאן. זה בגלל שאני מדייקת בפרטים מול פיזור הנתונים של היתר. עניין קבוע ורגיל בפירסום הודעות באייל. מין הרגל שלי להביא תימוכין להודעותיי בניגוד לכמה מהקבועים פה. עם כל הכבוד וזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהללך זר וַלא פיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק של יין. אדום. לא כל שאר סוגי האלכוהול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יין אדום בריא (כנראה) בגלל נוגדני החימצון שבו, אלכוהול עוזר גם באופן שאינו תלוי בזה. למשל "We found no differential protective effects among the types of alcoholic beverages" מתוך "The Protective Effect of Moderate Alcohol Consumption on Ischemic Stroke" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שיש סוגי ספורט מסוכנים. אני לא מסכים שכל מי שעוסק בהם הוא ''אידיוט הסתברותי''. עד כאן בעניין זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף להסתכן במוות בהסתברות זניחה, על פני להסתכן בדפיקת הברך בהסתברות בלתי זניחה, למרות שדפיקת הברך לא תשפיע לרעה, למיטב ידיעתי, על תוחלת החיים שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בנפילים נפלה שלהבת מה יגידו מטפסי המצוקים? http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1024258.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שצריך היה שרופא יסביר לו שלחטוף מכות עזות בראש ובעמוד השדרה זה לא בריא, כנראה היה פגוע מוחית עוד לפני שהתחיל את הקריירה בפוטבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה גם נשיא ארה''ב שכנראה סבל מכך. ג'ונסון אמר פעם על ג'רלד פורד שהבעיה שלו היתה ששיחק יותר מדי פוטבול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שמתגאה בהתבססותה על דיוק בפרטים, וטיעונה נשען על כך ש"טיפוס הרים הוא עיסוק מסוכן מאוד", מוזר שלכל אורך הדיון לא טרחת להביא נתונים שיעידו על כך. אני כשלעצמי חושב שגם היירות כפגז אנושי מתותח (50% מקרי מוות) בעצם מועמדותך לקבלת פרס נובל בשלושה תחומים שונים היא לגיטימית, אבל חיפוש של עשר שניות הוביל אותי למשל לכאן http://www.rockclimbing.com/cgi-bin/forum/gforum.cgi... בלינק נטען שבטיפוס הרים חובבני (כלומר לא נסיון להגיע לפסגת האוורסט ברכיבה על תנין) מספר המיתות חלקי מספר המטפסים הוא נמוך יותר מאשר מספר המיתות בתאונות דרכים חלקי מספר הנהגים. מכאן ועד תמיכה מתוך סקרנות אינטלקטואלית בטיעון 'נסיעה באופננים למשמרת בבר היא טמטום סטטיסטי' הדרך קצרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל המהותי (שכבר צויין כאן?) הוא שלמשמרת בבר אתה חייב להגיע כדי להתפרנס, ולטייל על הרים אתה לא חייב אלא יכול להישאר בבית ולפתור חידות ב-http://projecteuler.net להנאתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת, למשמרת בבר אני יכול להגיע בדרך הכי בטוחה סטטיסטית- תחבורה ציבורית, שהיא אמנם מאוד לא נעימה, אבל זה קורבן זעיר אל מול מחויבותי לאנושות, כגאון פוטנציאלי. אם בחרתי להגיע בכל דרך אחרת, הרי שאני בין שוטה סטטיסטי לאגו-מניאק חסר לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, רק עכשיו גילו לי את זה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גילו לי מזמן, אבל רק עכשיו התפניתי1. --- 1 כשאמרתי פעם משהו דומה2 - אמרתי למישהו שאני מעדיף שלא להראות לו איזה קוד בגלל שכתבתי אותו חרא ושאני מתבייש - הוא אמר לי שאני שחצן. שאלתי מישהו אחר, שלא זכה לשמוע את הטון שבו נאמרו הדברים, והוא *גם* חשב שמשהו כזה מעיד על שחצנות. למה זה שחצנות כשמישהו שרוצה לעשות קריירה בתחום, ולכן חשוב לו להיות מקצועי שם והוא מתאמץ לעשות את המיטב בד"כ, לא רוצה להציג לראווה את המקרים שבהם הוא הפיק עבודה מאיכות ירודה? 2 אולי לא יותר מדי דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרא קוד לא צריך לא לרצות להראות בגלל בושה, אלא בגלל רחמים על הקורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מובנת לי טענת השחצנות. אני מחלטר מן הצד ככתב בעיתוני נוער ונשים, וחלקים ניכרים מכתבותי שם הייתי מעדיף שאיש לעולם לא יקרא, מפאת הבושה על איכותן הירודה (לאו דווקא באשמתי, לטענתי). ואצלי זו רק חלטורה. כמו שאמרת, סביר בהחלט ששף מקצועי לא ירצה שנטעם את החביתה שהוא מכין לעצמו בבוקר, אשת אופנה שנחזה בה בפיג'מה מהוהה משנות השמונים, ומרצה לפיזיקה כשהוא מסביר משהו ואנשים באמת מצליחים להבין אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא מרצים לפיזיקה - לפחות חלק מהם - שמחים מאוד אם הם מסבירים משהו והדיוטות מצליחים להבין אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זו היתה בדיחה לא מצחיקה על יכולתם של פרופסורים לפיזיקה כמרצים. או כפי שאמר לי פעם חבר מהטכניון: "נראה כאילו מישהו אסף את המרצים הגרועים ביותר בעולם, סגר אותם בבנין אחד, וקרא לזה הפקולטה לפיזיקה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, הבנתי. נראה לי שבאוניברסיטה העברית המצב טוב יותר, אם כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, שם מחלקים אותם בין כמה בניינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, כשתבין מה זה ה-Performance הזה, תודיע לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה באמת. בשבוע האחרון הקדשתי לזה חלק ניכר מזמני הפנוי, ולא נראה שזה עומד להשתנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבנר מגן, מדען מחשב באוניברסיטת טורונטו, נהרג במפולת שלגים במהלך מסע טיפוס הרים באלסקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יובל, תודה שהזכרת את אבנר, אחי, ותודה על ההפניות לאתר שהוקם לזכרו ולידיעה העיתונאית - אחת מני רבות שפורסמו באתרים אמריקניים וקנדיים... אכן, אבנר נהרג ב-29 במאי, במפולת שלגים במהלך טיפוס באלסקה. קיבלנו בהלם את ההודעה על מותו. הלווייתו של אבנר נערכה ב-6 ביוני, בטורונטו. ניתן לראות את הידיעה על האירוע גם באתר הישראלי news1. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |