פשטות דם 302
Blood Simple, סרטם של האחים כהן משנת 1984, מופיע בימינו בגרסת הבמאי בבתי הקולנוע. כרגיל, כשמדובר באחים כהן, כדאי להסתכל מתחת לפני הדברים, כדי לחוות את החוויה המלאה.
האחים ג'ואל ואיתן כהן ידועים בתור יוצרים קולנועיים מקוריים, בעלי אמירה אישית ייחודית וסגנון נבדל משאר במאי ותסריטאי הקולנוע ההוליוודיים אשר הגיעו לרמת חשיפה ופופולאריות כשלהם. למוניטין זה הם זכו בעיקר בשל סרטיהם המאוחרים יותר, ביניהם ביג לבווסקי, 1998, פארגו, 1996, בארטון פינק, 1991, ו-‏1987, Raising Arizona.

נדמה שעבודתם מרחפת לה בתוך עולם הקולנוע המסחרי בעל התפוצה והחשיפה הגבוהים, אך מצליחה לשמור על עקרונות אומנותיים ואישיים אשר מגיעים לרוב לידי ביטוי בעיקר בסרטי שוליים נידחים.

לפיכך, התעורר אצלי חשק עז לצפות בגירסת הבמאי של סרטם הראשון, Blood Simple, משנת 1984, שהגיע בימינו לאקרנים (בסופו של דבר ראיתי אותו בבית קולנוע מקומי בברקלי, קליפורניה, אך אני מניח שמלבד התרגום (ועל כך בהמשך) אין הבדל משמעותי).

Blood Simple (להלן - BS), הינו סרטם הראשון של האחים כהן. כשאר סרטיהם, הוא נעשה בתקציב קטן ביותר (בקנה מידה הוליוודי), וכלל שחקנים אנונימיים למחצה או לחלוטין. הוא נכתב ונערך על־ידי שני האחים יחדיו ובוים על־ידי ג'ואל כהן, אשר היה אחראי גם על הצילום.

עלילת הסרט (בקיצור ניכר) הינה סיפורו של בעל־בר טקסני קשוח, אשר בגידת אשתו בו עם הברמן הראשי שלו מעבירה אותו על דעתו וגורמת לו לשכור חוקר פרטי שירצח את אשתו ומאהבה הבוגדניים. מכאן העלילה מתפתלת ומסתבכת בצורה טרגית ורצחנית ביותר - רמאויות, חוסר הבנות, נתקים בתקשורת, תאווה ובצע מתחברים להם יחדיו למסכת רגשית טעונה ומתוחה אשר משאירה את הצופה נטוע בכסאו לאחר ההקרנה, מנסה לסנן את אוסף החוויות הויזואליות האינטנסיביות שסרט זה מציע.

הדמיון המיידי שעורר בי BS לסרטיהם המאוחרים יותר של האחים הינו רב - זוויות הצילום והצבעים החדים מזכירים מיד את ברטון פינק. פרנסיס מק'דרמונד הצעירה, צילומי ה-outback האמריקאי הארוכים (בעיקר הכבישים בלילה והשדות האינסופיים שהם חותכים), המבטא המקומי הכבד, אורח החיים הכפרי־למחצה של הדמויות, המוזיקה המינימליסטית והרפטיטיבית, ולפעמים אף סצנות שלמות וחלקים נכבדים מהעלילה, מעלים לראש את פארגו, על שדות השלג, הפושעים השכירים, המבטא הייחודי של צפון־דקוטה והדמויות הבנויות והמשוחקות לעילא שלו.

לאחר שסקרתי לעצמי את קווי הדמיון הרבים שחולקים ביניהם סרטיהם של האחים כהן, עדיין הרגשתי את העומס הרגשי שהשאיר עלי הסרט הזה כחוויה מוכרת; הרגשתי שהסרט הזה מזכיר לי מאוד עוד סרט שראיתי בעבר, אך לא הצלחתי לדלות מזכרוני את הקישור באותו הרגע. רק לאחר כמה שעות של הרהור בעניין הבנתי פתאום את מקור התחושה - סרטו הקלאסי של אורסון וולס Touch of Evil משנת 1958.



Touch of Evil (להלן TOE), נחשב בעיני רבים לאחת מיצירות המופת הקולנועיות החשובות ביותר, ובוודאי לסרט הפילם־נואר הטוב ביותר. הוא ידוע בעיקר בשל סצנת הפתיחה המרהיבה שלו, שבעיתה הייתה חדשנית גם מבחינה טכנית וגם מבחינה רגשית, שכן הייתה מורטת־עצבים באופן יוצא־דופן ומיוחד ביותר; בשל העלילה והאווירה הקודרים שלו, עבודת המצלמה המעולה והמשחק הריאליסטי של וולס (בתור חוקר טקסני מושחת), צ'ארלטון הסטון (בתור חוקר מקסיקני צעיר), ג'אנט לאי (בתור אשתו האמריקאית הצעירה של הסטון) וכמובן - מרילין דיטריך הבוגרת בתור טניה, הצוענייה המסתורית והקשוחה.

הדמיון של BS ל-TOE ניכר בעיני בכמה רמות - ראשית כל, אני ראיתי לראשונה את TOE השנה בפסטיבל הסרטים בחיפה בגירסה ערוכה מחדש על־פי הוראות בכתב שהשאיר וולס, לאחר שאולפני הסרטים סירבו לערוך את הסרט כפי שרצה. הסרט לווה בפתיח שהציג אדם כלשהוא (וולס עצמו? פרח מזכרוני) מדבר לקהל על הסרט ועל גירסתו החדשה.

אינני יודע מה היו הסיבות להוצאת הגירסה המחודשת של BS, אך בירור מקוון קצר גילה כי השינויים הם בעיקר קיצוצי סצנות שנועדו לשמור על הקצב של הסרט והמעבר החלק בין חלקי העלילה. הסצנה היחידה שהוספה לסרט הינה בראשיתו, והיא מציגה אדם מבוגר שמדבר על ה"טכניקות הפילמוגרפיות" שלא היו קיימות בעת הוצאתו המקורית של הסרט - העתק כמעט מדויק של סצינת הפתיחה (לא זו המפורסמת בת 3.5 הדקות, אלא ההקדמה שהוספה) מ-TOE.

מבחינה טכנית, הצילומים של ג'ואל כהן הינם מדהימים בעומס הרגשי שהם מצליחים להעביר, בין אם זה מתח, טרגדיה או קומדיה. כהן עושה עבודה מצוינת לאורך הסרט כולו, ומזכיר בחלקים רבים ממנו את סגנונו היחודי של וולס - הזוויות הבלתי־שגרתיות, הקלוז־אפים האינטנסיביים על פרצופיהן של הדמויות, המעבר לסביבת ההתרחשות (כלומר - ריחוף המצלמה בצילום מתמשך מהדמויות אל סביבתן הקרובה, למשל בסצינת האהבה בתחילת BS) ועוד.

מבחינה עלילתית, ישנם קווי דמיון רבים מכדי שניתן יהיה לייחס זאת לצירוף מקרים גרידא - דמות הבלש שמשחק וולס בסרטו דומה הן מבחינת חיצונית והן מבחינת מעשיה ומניעיה לדמות החוקר הפרטי שנשכר לרצוח את זוג האוהבים ב-BS. זיוף העובדות בנוגע לפשע, הדמות השמנה המזיעה בחום הדרומי, התאווה לכסף, ובעיקר סצנת המרדף אחרי האישה עם השימוש הבולט באור וצל (תנאי הכרחי למדי ב-TOE, מכיוון שצולם בשחור־לבן) והמתח החזק שנוצר בעקבות התפרצות האישה והמוזיקה שמלווה את נצחונה על תוקפה בשני המקרים - כל אלו דומים מכדי לפסוח עליהם מבלי משים.

בשני הסרטים בולט גם השימוש באלמנטים דוממים הן לקידום העלילה וליצירת פסגות סיפוריות, והן ליצירת רקע ואווירה מתאימים לסיפור - ב-BS בולטים בעיקר השימוש במאוורר התקרה למעבר בין סצנות, הדגים והמצית לקידום העלילה וליצירת מתח ותחושה מורבידית, וכמובן - האקדח. ב-TOE, ישנו שימוש ניכר ברשמקול, באקדח (שכפי שניתן להבין מדברי דמותו, היה חביב על צ'ארלטון הסטון כבר אז...) ועוד, ליצירת תחושות דומות.

אינני יודע אם האחים כהן התכוונו ליצור מחווה שכזו ליצירתו של וולס, או שמא זהו רק דמיוני העובד שעות נוספות - אך בכל זאת אני ממליץ לכל חובבי הסרטים האיכותיים ללכת לראות את Blood Simple באקרנים. זוהי חוויה רגשית נדירה בימים אלו של קיץ מקהה־חושים, ואם חשקה נפשכם גם להשאיל בוידאו (או בדי.וי.די, לבעלי הממון...) את Touch of Evil באותה ההזדמנות, מה טוב.



לבסוף - הערה בנוגע לתרגום שמותיהם של סרטים לעברית. נושא כאוב זה צץ על פני השטח פעמים רבות בעבר, ונראה שיצוץ גם פעמים רבות בעתיד. אין לי מידע מדויק מי האחראי על תרגום שמות הסרטים (מתרגמי הסרט/המפיצים/ועדה כלשהי?) אך מי שלא יהיה, הוא עושה עבודה רשלנית ביותר במרבית המקרים, כמו במקרה דנן: שמו העברי של Blood Simple הוא "רציחות פשוטות".

אודה ואתוודה כי שם זה קשה במיוחד לתרגום לשפתנו הבעייתית, אך הפיתרון הפשוט ביותר של חיבור סטנדרטי בין שם עצם ושם תואר במבנה הדקדוקי הרגיל שלהם הוא גם הפיתרון המוטעה ביותר. ברור לכל בר־דעת כי Blood Simple איננו ביטוי תקף מבחינת הדקדוק של השפה האנגלית. באופן משונה, הוא מעין עברות של האנגלית - הקדמת שם העצם לשם התואר. התוצאה של שגיאה זו היא בעלת משמעות, משום שהיא גם מופיעה כחלק מהטקסט של אחת הדמויות במהלך הסרט (האם בתרגום גופא של אימרה זו בסרט מופיע הביטוי 'רציחות פשוטות'? אם לא, הרי שנוסף כאן עוון על חטא) וגם מצביעה על אופייה של הדמות (החוקר הפרטי העילג שנשכר לבצע את הרצח) ואופיו של הסרט.

אם כך, מה עשוי להיות תרגום נאות לשם בעייתי זה? פיתרון אפשרי אחד שנראה לי הוא נקיטת ההיפוך שהוזכר לעיל לגבי העברית (הפעם - שם התואר לפני שם העצם) - 'פשוט דם', או אפילו 'פשטות דם', מה שגם משמר משהו מהאסתטיקה הלשונית של השם המקורי, וגם יכול להשתלב בטקסט בקלות רבה יותר מהביטוי המגושם 'רציחות פשוטות'.
קישורים
רציחות פשוטות - באתר "סרט"
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "קולנוע ואמנויות הבמה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

האם נאמץ את זכות התגובה הראשונה, 9277
כנהוג במקומות אחרים?
עברית קשה שפה. 9281
תודה לכותב המאמר. לאחר קריאת הכתבה נעלמו ספקותי האם לראות את הסרט.... (כן).

לעניין השמות העבריים המוזרים הניתנים מידי פעם לסרטים...

ובכן, אומנם השמות לעיתים הינם כה מופרכים ודומה שוועדה של ממש ישבה לחבר אותם... אבל חייבים להודות בעובדות:
שם כמו "פשטות הדם" או "פשוט דם" איננו אפשרי. לא אפשרי לשיווק עקב היותו לא מתחבר לשום דבר אצל דובר עברית.

"רציחות פשוטות" מתחבר הרבה יותר לדובר עברית ומאפשר בכלל לשווק את הסרט. והרי בסוף היום מעוניינים שצופים גם יראו את הסרט...

לטעמי עדיף היה בכל מקרה בו שם הסרט איננו כשמו המקורי לצרף בכיתוב קטן את שמו בשפת המקור.
עברית קשה שפה. 9285
השם אינו *אמור* להתחבר לשום דבר אצל דוברי העברית, בדיוק כשם ש - Blood Simple אינו יוצר שום קונוטציה מיידית אצל דוברי האנגלית ובולט כחריג בכך שהוא טעות דקדוקית.

אופציה נוספת שכתבתי (ומאוחר יותר מחקתי) הייתה 'פשט דם', אבל זה נראה לי כבר משונה מדי.

לפחות לא קראו לו 'הדם מת מצחוק'...

אגב, ההצעה האחרונה שלך כבר מיושמת (ע"פ חוק, אם אינני טועה).
עברית קשה שפה. 9298
Seems fitting for the subject, but my
English has more to do with the
computer's location than conscious
intent...

I think finding an expression which makes
sense, or has a connection of context is
more important than exact translation.

Blood Simple is not as 'ungrammatical' as
you imply. It reminds the listener of
similar expressions such as "dead
simple"or "blood red" etc.

The question if the Hebrew name used does
the same or not is another matter. while
I agree that getting the audience to come
is important, so is signalling the type
of movie or genre.

The translation used seems to be the most
basic, bland, non-descriptive possible,
and therefore fails. Unfortunately, this
is very common in such translations
as 'those in charge'do nothing to give
them subtle meaning. This perhaps is to
get to the lowest common denominator, but
repels certain audiences as well.
רגע של עברית 9338
אם כבר בעברית עסקינן - בספריית סרטי וידאו אנחנו השואלים, לא המשאילים.
תודה על התיקון, סליחה על הטעות 9348
רגע של עברית 9349
שואלין או משאילין, תלוי מאיזה צד של הדלפק אנו עומדין...
המלך ערום (והסרט לא משהו 9609
סליחה שאני מתייחסת לסרט עצמו ולא רק לשמו... אחרי שקראתי ביקורות טובות כ"כ עליו בעיתונים, הלכתי לראות. הסתבר לי ששוב נפלתי בפח המבקרים, שראו יותר מדי סרטים, ומה שעושה להם את זה זה הקריצות והרמיזות לסרטים אחרים (שלא ראיתי.)וזוויות הצילום המיוחדות. לא שאני לא נהנית מצילום טוב, אבל הי, צריך שתהיה גם עלילה! ולטעמי העלילה בסרט די קלושה, הרציחות אולי פשוטות, אבל גם מגעילות, בלי ההנאה של סרט"בנים" עם אקשן. מה לומר, גם אני, וגם עוד שניים איתם הלכתי, יצאנו מאוכזבים
מעטו של מבקר פשוט 9613
ראשית כל - אני מצטער אם גרמתי לך לבזבז 27 שקלים... נ.ב. - אין החזרות.

בכל מקרה, אינני מתיימר להיות מבקר (מלשון ביקורת) קולנוע מקצועי, אלא רק מבקר (מלשון ביקור) קולנוע פשוט...
אולי זה לא השתמע מהכתבה, אבל בהחלט חשבתי ש'רציחות פשוטות' הוא סרט מצויין גם בלי ההקשרים הנסתרים יותר שלו; אומנם אין זה סרט "בנים" עם הרבה אקשן או סרט קיץ טיפוסי, אבל בהחלט אפשר להנות מסוג שונה של סרטים כמו פילם-נואר או דרמת-פשע (ובמיוחד עכשיו, כשהמוח מסוגל לתפקד תחת הטמפרטורות הנעימות).
בקשר לעלילה, I beg to differ - אני מצאתי את העלילה של הסרט סבוכה, מפתיעה לעיתים, מותחת וטעונה ברגשות עזים, ובעיקר מעניינת.

ושוב - אני מצטער על האכזבה שנגרמה לך ולחברייך.
שמות של סרטים 11843
לדעתי יכול להיות מאוד משעשע לפתוח כאן פינת: תרגם את שם הסרט. רק לדוגמה אפשר לקחת מספר סרטים שתרגום שמם לעברית עלול להיות שנוי במחלוקת:
* die hard (מת לחיות).
* rita haywarth and the shawshank redemption (חומות של תקווה).
* lock, stock and two smoking barrles (וכאן תרגום שבאמת הגדיל עשות: לוק, סטוק ושני קנים מעושנים).
* fast food, fast women (אוכל מהיר נשים גנובות???)

ועוד ועוד...
שמות של סרטים 18626
אני בעד... רק נראה שבאתר של רד פיש נהנים לעשות את זה על בסיס יום-יומי כמעט...

צריך לתת למתרגמים קצת קרדיט, תרגום של שמות יכול להיות בעייתי במיוחד - אני ממליץ לכל מי שמבקר תרגום שיציע חלופה טובה יותר,
אז נראה את מספר המבקרים לעומת מספר הנודניקים.
שמות של סרטים 19432
לו היית כותב תגובה זו יום לאחר דברי, הייתי שואלת "מי זה רד פיש?"
היום, כמובן, הדברים נראים אחרת לגמרי...
שמות של סרטים 19439
הם אפילו פתחו פינה מיוחדת בה עוסקים אך ורק בזה!

קארמה פוליס ובלוד סימפל 18447
מישהו הבחין בדמיון בין סצינת ה"כמעט דריסה" לוידיאו של קארמה פוליס?
או שאני מעשן יותר מדי?
קארמה פוליס ובלוד סימפל 18624
למרות שראיתי לא מכבר שוב פעם את Blood Simple וגם את הקליפ (הנפלא) של רדיוהד לא שמתי לב לדמיון הרב שישנו ביניהם - תודה על האבחנה...

אגב, כל הקליפים שראיתי עד היום של רדיוהד היו מעולים (Just - מבריק ומותח, Karma Police - חשוך, אניגמטי ומעורר אימה, Paranoid Android - משעשע, משונה, יפהפה, High and Dry וכן הלאה).

מצאתי הרגע את האתר הזה -
עם כל הקליפים שלהם להורדה (לא באיכות מדהימה, אבל זה התחלה)... אתפנה לכך בקרוב.
אחד מהלב 59266
ראיתי את הסרט בגרסתו המקורית זמן קצר לאחר שהוא יצא על גבי קלטת וידאו. לא ידעתי דבר על הסרט או על יוצריו כך שזכיתי לא לצפות לדבר. בנוסף, יצא שצפיתי בו בשעת לילה מאוחרת, אמצע הקיץ. ככל שהזמן חלף היה לי ברור שאני צופה בנס קולנועי, כזה שכאשר הוא מסתיים בא להגיד: "ככה בדיוק אני רוצה לעשות סרט."

מה שהשפיע עלי היתה הראיה מגבוה בדמויות קטנות שאינם יודעות את האמת מאחורי מעשי האחר ופרשנותם השגויה למעשיו היא זאת שמקדמת את העלילה
האם זו האמת מגבוה על הטבע המסמא של חיינו?

ושם הסרט?
אני חושב שהשם מצלצל כמו "bloody simple", כביכול "הכי פשוט שיכול להיות..."

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים