הריבית הבסיסית בישראל: 1%, הנמוכה אי פעם 3064
חדשות • המערכת • יום ב', 26/1/2009, 18:55
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, החליט על הפחתת הריבית הבסיסית במשק בחודש פברואר ב-‏0.75% לרמה של 1%, הרמה הנמוכה ביותר בתולדות המדינה, כך נמסר היום מבנק ישראל.

ההפחתה באה על רקע המשבר הפיננסי בישראל ומחנק האשראי הנלווה אליו, גידול משמעותי באבטלה, צפי לצמיחה שלילית של המשק במהלך 2009 וכן הצורך לתמוך בשער הדולר כדי לשפר את רווחיות הייצואנים.
קישורים
גלובס
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

502582
huxh יום ב', 26/1/2009, 19:38
נראה לי שריבית כל כך נמוכה היא פצצת זמן. אני מקווה שהמשבר יסתיים לפני שהיא תתפוצץ, אבל יש סיכוי לא קטן שלא.
502584
פצצה מתקתקת • בתשובה לhuxh יום ב', 26/1/2009, 20:28
יוסי, פצצת זמן או לא, צריך להישאר רגועים מספיק כדי לכתוב את הניק שלך בצורה הנכונה.
ויותר לעניין - בתור פצצות, אני ממליץ על פצצות של 1% ואפילו 0% (רזות כמו קוטג', ומשאירות תאבון שגורם לחפש את אפיק המסעדה הקרוב של אנטריקוט 30%, או לפחות סינתה 20%, וכך אולי קצת מעודד צמיחה).
502586
huxh לא רגוע • בתשובה לפצצה מתקתקת יום ב', 26/1/2009, 21:08
פתחת לי את התיאבון. לעידוד הצמיחה בטווח הקצר יש מחיר בטווח הארוך, אבל אנטריקוט משובח שווה את המחיר.
פרה משוגעת 502587
האייל האלמוני • בתשובה לפצצה מתקתקת יום ב', 26/1/2009, 21:10
אני מקווה שהמשבר לא יוליד תיאבון מופרז לבשר בקר, שהוא לא בריא ולטווח ארוך קטלני. הבעייה עם הריבית החדשה היא שהבנקים אמנם מורידים את הריבית על הפקדות חדשות אבל לא על הלוואות ועל משיכות יתר, ולכן מחנק האשראי הבנקאי, לפחות, לא חולף. ובקיצור, הגיע הזמן להלאים את הבנקים (כולל את המולאמים ממילא).
לא יודע להלאים או לא 502597
טרול קוריאני • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 26/1/2009, 22:37
אבל בהחלט להכריח אותם להוריד ריביות על הלוואות.

אחרת כל מה שהורדת הריבית הזו עושה זה למכור לבנקים כסף זול יותר.

זה, ולהקטין את תשלומי המשכנתא שלי הצמודים לפריים. :-)
לא יודע להלאים או לא 502673
האלמוני המזוהה • בתשובה לטרול קוריאני יום ג', 27/1/2009, 19:05
המשבר הזה לא התחיל מזה שהפקיעו מהבנקים את שיקול הדעת למי לתת הלוואות ובאילו תנאים ? אם המדינה רוצה להלוות בזול, שתלווה, מה הבנקים, שכבר היום מלווים יותר משהלוו לפני המשבר (השוק החוץ בנקאי הוא שקרס) קשורים לזה ?

נ.ב. בתור משלם מיסים, ממש לא מתחשק לי שהמדינה תלווה כסף למי שהבנקים מצאו כלא מתאים.
פרה משוגעת 502706
נועה ו • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 28/1/2009, 14:12
וגם עולה במשאבים רבים.
אני רק שאלה 502682
גרגמל יום ג', 27/1/2009, 23:26
אם הבנק שלי קורס, האוברדרפט וההלוואות שלקחתי נמחקים?
אני רק שאלה 502683
יוסי • בתשובה לגרגמל יום ד', 28/1/2009, 0:48
ממש לא. אתה פשוט תהיה חייב אותם לכונס הנכסים של הבנק (או במקרה היותר סביר, לבנק שיקנה/יקח על עצמו את ההתחיבויות שלך). בשביל להתחמק מתשלום החובות תצטרך לפשוט רגל בעצמך.
אני רק עוד שאלה 502684
האייל האלמוני • בתשובה ליוסי יום ד', 28/1/2009, 1:27
אם הבנק שלי קורס, הפלוס השמן ותוכניות החסכון שלי נמחקים?
אני רק עוד שאלה 502686
huxh • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 28/1/2009, 1:47
זה כן‏1. החיים לא הוגנים.

___
1. בהנחה, הלא סבירה, שאין לבנק ביטוח על הפקדונות‏2, והממשלה לא תפצה את לקוחות הבנק בכספי משלמי המיסים‏3.
2. אמריקה.
3. ישראל.
אני רק עוד שאלה 502694
האייל האלמוני • בתשובה לhuxh יום ד', 28/1/2009, 9:14
זה לא החיים. זה בני האדם.
אני רק עוד שאלה 502713
huxh • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 28/1/2009, 16:59
לא כל בני האדם, רק החיים.
אני רק עוד שאלה 502717
האייל האלמוני • בתשובה לhuxh יום ד', 28/1/2009, 17:30
זה עובר בירושה.
אני רק עוד שאלה 502718
huxh • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 28/1/2009, 18:03
כמו עקרות?
אני רק עוד שאלה 502720
האייל האלמוני • בתשובה לhuxh יום ד', 28/1/2009, 19:20
אגב, האם כבר חקרו את העניין הזה? כלומר, אם לאנשים שנולדו מטיפולי הפרייה יש נטייה לעקרות בעצמם?
אני רק עוד שאלה 502732
אלמוני אחר, עם שם • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 28/1/2009, 22:45
כמובן שנחקר. הראיות לכך שלבעיות פוריות יש פן תורשתי חזקות.
אני רק עוד שאלה 502734
האייל האלמוני • בתשובה לאלמוני אחר, עם שם יום ד', 28/1/2009, 22:50
נשמע הגיוני. כך הייתי משערת.
אני רק עוד שאלה 502875
גילי • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 30/1/2009, 22:46
אבל אם זה כך, הן לא היו אמורות להיעלם באבולוציה? (לפחות החלק התורשתי)
אני רק עוד שאלה 502882
האייל האלמוני • בתשובה לגילי שבת, 31/1/2009, 0:08
לכאורה, אכן, כך טבעי להניח. אבל - בלי להיות רופאה, ואין לי שמץ מושג בתחום - עדיין נראה לי שחלק ניכר מבעיות הפוריות איננו בתחום של הכל או לא כלום, אלא יש דרגות. יש אנשים שמתקשים להוליד או ללדת, אבל אינם עקרים לחלוטין. היכרתי, למשל, נשים שהן, כמו אימותיהן, נכנסו להריון (ללא טיפולי פוריות) רק לאחר שנה-שנתיים של יחסי מין לא "מצונזרים". וכיוון שלתוך אותה תמונה נכנסים גם עניינים רגשיים/נפשיים וכיו"ב, ייתכן מאוד שהקשיים יעברו לפעמים לילדים שמשהו באופים הכללי, פיזי ונפשי כאחד, יהפוך אותם לעקרים ממש - ואצל ילדים אחרים הם יהיו קלים יחסית והללו יולידו/יילדו עם הרבה פחות בעיות.
אז מה לכל הרוחות עושים עכשיו עם הכסף? 502696
האיל הנקוד יום ד', 28/1/2009, 9:27
(בהנחה שיש עוד מי שיש לו כסף...)
מבזבזים 502703
האייל האלמוני • בתשובה להאיל הנקוד יום ד', 28/1/2009, 12:24
אאל''ט הרגולטור רוצה שנחסוך פחות ונצרוך יותר.
מעניין לראות מי בדיוק האנשים שזה יגרום להם לצרוך יותר 502876
גילי יום ו', 30/1/2009, 22:48
עד שלמדתי קורס בכלכלה, מעולם לא הייתי חושב על זה שכשהריבית נמוכה, כדאי לי לצרוך או להשקיע יותר.
מעניין לראות מי בדיוק האנשים שזה יגרום להם לצרוך יותר 502897
האייל האלמוני • בתשובה לגילי שבת, 31/1/2009, 8:51
צריך קורס בכלכלה כדי לדעת שכשהריבית על האוברדרפט נמוכה, פחות נורא להיכנס לאוברדרפט?
מעניין לראות מי בדיוק האנשים שזה יגרום להם לצרוך יותר 502900
איציק ש. • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 31/1/2009, 10:34
לצרוך ולהשקיע אינו בהכרח חופף לאוברדראפט.
מעניין לראות מי בדיוק האנשים שזה יגרום להם לצרוך יותר 503224
האייל האלמוני • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 2/2/2009, 18:49
למה זוהי עובדה מעניינת?
מעניין לראות מי בדיוק האנשים שזה יגרום להם לצרוך יותר 503235
איציק ש. • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 2/2/2009, 19:34
כי התשובך שלך היתה למה שגילי כתב:
"עד שלמדתי קורס בכלכלה, מעולם לא הייתי חושב על זה שכשהריבית נמוכה, כדאי לי לצרוך או להשקיע יותר."
מעניין לראות מי בדיוק האנשים שזה יגרום להם לצרוך יותר 503260
האייל האלמוני • בתשובה לאיציק ש. יום ג', 3/2/2009, 2:12
אתה רומז שריבית נמוכה אינה מעודדת אנשים להישאר באוברדרפט ולהמשיך לצרוך? מה הטענה שלך?
מעניין לראות מי בדיוק האנשים שזה יגרום להם לצרוך יותר 503262
איציק ש. • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 3/2/2009, 5:28
לא, אינני רומז. אא''ט אנשים רבים נכנסו לאוברדרפט גם עם ריבית גבוהה ולכן היה ניסיון מלמעלה לקבוע מסגרות אשראי. הבנקים מצדם דוקא אהבו את האוברדרפטים כי הרוויחו עליהם הרבה.
מעניין לראות מי בדיוק האנשים שזה יגרום להם לצרוך יותר 503597
גילי • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 7/2/2009, 1:23
לא, אבל צריך לחשוב קצת על כלכלה בשביל לעשות את השיקול הזה. אני לא יודע איך רוב האנשים מתנהגים, אבל אני בהתנהלות היומיומית שלי, וגם בהוצאות גדולות, פשוט לא חושב על זה.
מעניין לראות מי בדיוק האנשים שזה יגרום להם לצרוך יותר 504458
שם אופציונלי • בתשובה לגילי יום ד', 11/2/2009, 15:50
הריבית הנמוכה מאפשרת ליותר עסקים לקחת הלוואה לצורך התרחבות ופתיחה שמשמעותם גדילה בתעסוקה וגדילה בשכר (בגלל שהתחרות על העובדים גדלה). רוב האנשים נוטים להגדיל את הצריכה שלהם כאשר הכנסתם עולה גם אם (ואולי גם בעיקר אם) אין להם השכלה כלכלית...
מעניין לראות מי בדיוק האנשים שזה יגרום להם לצרוך יותר 503267
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לגילי יום ג', 3/2/2009, 8:27
אולי לא חשבת על זה במונחים כלכליים, אבל כשראית מודעה ''למכירה... בעשרים תשלומים ללא ריבית וללא הצמדה'' ודאי נטית יותר לבצע את הקניה. ואם לא אתה, אזי הגב' כהן מחדרה.
503137
LG יום ב', 2/2/2009, 0:55
למעשה גם הפחתות ריבית וגם הזרמות של כסף מטעם הממשלה לא יפתרו את המשבר.

אחרי כל כך הרבה שנים של העברת עושר מהמעמד הבינוני אל העשירים (איך זה קרה, שהתוצר הלאומי צמח, אבל המשכורות של העובדים לא?), ייקח הרבה זמן לאזן מחדש את חלוקת העוגה הלאומית - העשירים לא יוותרו בקלות על חלקם. בהתחלה, ינסו לאפשר לעניים ולמעמד הביניים לקחת עוד הלוואות כדי לצרוך יותר, אבל זה כבר לא יעבוד. גם החברות כבר לא יכולות ללוות יותר - הן ממונפות יותר מאי פעם.

תהיינה כאן או קריסות מאסיביות של חברות ופרטים שלוו הרבה מעל ליכולת ההחזר שלהם, או מיתון ארוך ומייגע מאד נוסח יפאן בשנות ה- 90', או הלאמה בממדי ענק, שאולי תביא לאינפלציה (ואם מישהו מחפש מקור טוב ורהוט יותר ממני לניתוח של הכלכלה האמריקאית, קראו את Jeremy Grantham שכותב ב- gmo.com).

ההימור שלי הוא שאחד השלבים הבאים במשבר יכלול כמעט-התמוטטויות של מדינות ושל רשויות מקומיות בתוך ארה"ב, שתקבולי המס היורדים שלהן (בגלל המיתון) יחשפו את ההיקף העצום של חובות שלקחו. זה עלול להיות סיפור עצוב וממושך, לדעתי, עד שתגיע התאוששות. בטח לא פחות מחמש שנים.

הלוואי שאתבדה, והלוואי שזה לא ישפיע לרעה על ישראל.
503144
איציק ש. • בתשובה לLG יום ב', 2/2/2009, 5:50
הלואי עלינו ועל ארה"ב מיתון ארוך ומיגע כמו של יפן בשנות ה-‏90 . על פי האתר של ג'ון ויליאמס המשתמש במדדים שלפני שנה מסויימת בה הם שונו , האבטלה בארה"ב היא היום 17.5% . גם אנחנו חוזרים לממדים של האבטלה בתחילת שנות ה-‏2000.
503162
נועה ו • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 2/2/2009, 13:00
או לחילופין, אם לצטט מ"אוצר הבדיחה הפוליטית":

אופטימיסט: עוד שנה נאכל כולנו זבל
פסימיסט: מי יודע אם יהיה מספיק זבל לכולם.
המיתון ואנחנו 503171
LG • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 2/2/2009, 13:50
התסריט החיובי, מבחינת (היהודים ב)ישראל, אומר שבתקופות מיתון גלובלי יש עליה באנטישמיות ואז יותר יהודים באים לכאן, וזה טוב.

התסריט הגרוע אומר שארה"ב תתכנס בתוך עצמה כדי ללקק את פצעיה ולא תשקיע משאבים כלשהם כדי לתמוך בנו (ובמצרים) צבאית וכלכלית. בנוסף, מיתון במדינות ערב עלול להוביל לתסיסה חברתית, שתתורגם להקצנה ביחס העוין לישראל. מצד שני, אולי עולם עוין שכזה יביא את מנהיגינו לעשות סוף סוף שלום עם סוריה.

ודרך אגב, הצעדים הנוכחיים של ממשל אובמה לא מבשרים טובות. רוב האנשים שמונו לתפקידים כלכליים בכירים הם אלו שהביאו על ארה"ב את המשבר הזה ותמכו בניפוח בועת האשראי, למעט יוצא מן הכלל אחד: פול וולקר, שהיה נגיד הבנק הפדרלי לפני עשרים שנה ונקט אז צעדים מאד לא פופולריים כדי להבריא את הכלכלה האמריקאית מהשילוב של מיתון ואינפלציה שהיתה שרויה בו. וולקר מונה ליושב הראש של מועצה כלכלית מיוחדת, חוץ-ממשלתית, שתפקידה לייעץ לאובמה כיצד לטפל במשבר, אבל לא ברור מה יהיה משקלה המעשי של המועצה בתהליך קבלת ההחלטות בממשל.
המיתון ואנחנו 503193
איציק ש. • בתשובה לLG יום ב', 2/2/2009, 15:52
אינני חושב שהאנשים הללו אינם יכולים לעשות את הדברים הנחוצים.היתה לנו פעם תביעה על רשלנות רפואית וזכינו בה. הרופא נשוא התביעה, הוא היום הרופא הטוב והקפדן ביותר במחלקתו.
משה דיין, האיש שאמר "טוב שארם בלי שלום משלום ללא שארם". הוא היה אחד המנועים העיקריים בהסכם השלום עם מצרים. האנשים שעובדים עם אובמה כתבו מאמרים הנוגעים למשבר הנוכחי; אינני זוכר מי מהם, אבל למשל, הם כתבו בזכות חיזוק האיגודים המיקצועיים.
המיתון ואנחנו 503202
LG • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 2/2/2009, 17:08
אם אובמה באמת רוצה להבריא את הכלכלה האמריקאית, הוא צריך להיות מספיק אמיץ כדי להסתפק בקדנציה אחת, כפי שקרטר עשה כשמינה את וולקר לנגיד הפדרל רזרב. קרטר האמין שמיתון עמוק (אבל קצר) יחלץ את אמריקה מהמשבר הכלכלי שנקלעה אליו, וידע גם שיש מין מנהג שכזה שכאשר בחירות קורות בזמן מיתון, מחליפים נשיא - כלומר אותו. מין אינטגריטי שכזה.

האנשים שמינה אובמה היו חסרי חוט שדרה כאשר התנפחה בועת האשראי: הלובי של בנקאי וול סטריט לחץ להמשיך לשדר "עסקים כרגיל" גם אחרי שצחנת תאוות הבצע והפזיזות, בעיקר הפזיזות, העלימה כל ריח אחר. מדובר בכלכלנים מקצועיים שפשוט עמדו מן הצד וראו איך אינדיקטורים כלכליים בסיסיים, משיעורי שנה א', מגיעים לערכים היסטריים, בלתי שפויים בעליל, ולא נקטו שום פעולה, לא הביעו שום מחאה. להיפך, הם גם תקפו את אלו שניסו להתריע.

אלו אנשים שבאים מחוג חברתי מסוים שאליו הם מחויבים. לצפות מהם להביא שינוי יהיה בערך כמו לסמוך על אלי ישי שיחולל רפורמה בחינוך הממלכתי.
המיתון ואנחנו 503208
איציק ש. • בתשובה לLG יום ב', 2/2/2009, 17:39
אתה כותב מה שאתה כותב כי אתה תופס את מיקצוע הכלכלה כמקצוע אובייקטיבי -כמדע. את העיסוק הכלכלי כעיסוק בפני עצמו ואמור להיות מנותק מהפוליטיקה. האמת היא כמובן אחרת; היות שהפוליטיקה והכלכלה הן למעשה יישות אחת, אז אותם מרצים שתאומיהם הרצו לך משהו במבוא לכלכלה, עשו דברים אחרים ואפילו הפוכים. השיטה הפוליטית-כלכלית שבה אנחנו חיים בנויה על התהליכים שאתה מתאר כחריגות, תאוות בצע, פזיזות וכד'. המניע הלגיטימי של השיטה היא מיקסום רווחים. לשם כך צריך למכור יותר, בעלות נמוכה יותר ולהשתמש ברווח כדי למקסם את הרווח ממנו. ברגע שזהו מושכל לגיטימי, אז בהגדרה הכל מותר וכל מה שמפריע לכך הוא אסור, בולם את הכלכלה, בולם את הצמיחה. הנציג שלנו שם למעלה ודאי הרצה הרצאות מלומדות בכלכלה-פרופ' יעקב פרנקל. כאחד מראשי AIG הוא היה צריך ללכת לבית הסוהר. כפרופסור הוא היה צריך לשלם פיצויים למשלמי המיסים בארה"ב על שהוא נהג כפי שנהג כאחד מראשי התאגיד למרות שידע דברים אחרים-הוא מכיר מה זה אינדיקטורים בסיסיים משנה א' בכלכלה, לא?
בקיצור, הכלכלנים לא עמדו בצד; הכלכלנים היו הבסיס של השיטה. רוב המנהלים הבכירים בארה"ב הם כלכלנים מיקצועיים, פרופסורים לכלכלה-סטנלי פישר היה סגן יו"ר הסיטיגרופ. אתה טוען שהוא עמד מהצד, ראה איך האינדיקטורים משתוללים ולא נקט פעולה? לא. הוא היה אחד ממובילי ההשתוללות. אני לא מזכיר את עוללות הכלכלנים במשבר של דרום מזרח אסיה, ארגנטינה, רוסיה וכו'.
המיתון ואנחנו 503216
LG • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 2/2/2009, 18:10
זה טיפה אוף-טופיק, אבל תרשה לי קצת להסכים וקצת לא.

שוק יכול לתפקד כמעין מוסד חברתי, באותה מידה שהביטוח הלאומי, למשל, הוא מוסד חברתי. העבודות של הכלכלן האוסטרי פרידריך האייק, למשל, דיברו על התפקיד החיובי ששוק יכול למלא: הוא מכנס יחד, באופן אמיתי (למשל בשוק הכרמל) או באופן וירטואלי - כמו בשווקים הפיננסיים - הרבה אנשים שלכל אחד מהם יש ידע חלקי מסוים על העולם, והוא מאפשר להם, דרך תהליך המסחר, לברוא משהו שהוא יצירה קולקטיבית שנקראת "מחיר השוק", שאמור לשקף - כשהשוק פועל כהלכה - את מיטב האינפורמציה האפשרית על הסחורה שבה מדובר.

למשל, בשוק התירס הגלובלי יש סוחרים רבים שכל אחד מהם אולי יודע משהו על תחזית מזג האויר לשנה הבאה באזור מגוריו, או שיש לו מודל אקלימי-חקלאי משלו לחיזוי יבולי התירס, ולכל אחד יש מודלים שונים לחיזוי תצרוכת התירס העתידית, וכל זה בנוסף למגדלי וצרכני התירס עצמם, שגם הם חלק מהשוק. מתוך כל הבלגן הזה היינו רוצים שיווצר מצב שבו מחיר התירס ישקף את התחזית הטובה ביותר האפשרית של מצב התירס בעתיד - מה אפשר יהיה לגדל ומה ירצה העולם לצרוך - בהנתן הידע של כל המשתתפים יחד. זה צריך להיות כאילו הושבנו את כולם בחדר אחד ואיכשהו, כבמטה קסם, איתרנו את בעלי המידע הטוב ביותר, את המומחים הכי רציניים, נתנו להם להגיע להסכמה ופרסמנו אותה - בצורת מחיר.

היופי ברעיון הזה הוא שאין צורך שמישהו מהמשתתפים יהיה אלטרואיסט וירצה לבזבז מזמנו לטובת ניפוק תחזיות שישרתו את הכלל. כל אחד רשאי לפעול ממניעים אגואיסטיים, של תאוות בצע - אבל אם השוק בנוי נכון, אזי המרוויחים הגדולים הם גם הידענים הגדולים, או החזאים המוכשרים, שראו את הנולד לפני כולם. בעיני יש דווקא קסם מסוים בהפרדה הזו, בין האגואיזם ברמת הפרט לבין השירות החברתי שהמוסד הזה עשוי להעניק לכלל החברה, כשהוא פועל היטב (ועדיין איש אינו יודע לומר מה התנאים לכך, מפני שזה מחייב מחקר סוציולוגי ואנתרופולוגי של השווקים הפיננסיים - משהו שנמצא עדיין בחיתוליו).

לכן אני לא חולק עליך שכלכלה ופוליטיקה קשורות זו בזו, אבל גם אינני מסכים שתאוות בצע היא בהכרח שלילית. כבר לפני כמעט שבעים שנה הציע לנו קרל פופר לשפר אט אט את המוסדות החברתיים שלנו, כדי שימלאו את תפקידם הבסיסי, שהוא הפחתת הסבל האנושי. גם השוק צריך לעבור תהליך כזה, ודי מדהים (לפחות אותי) שכמעט לא נחקרו התנאים (הסוציולוגיים) שמאפשרים יעילות בפעולה של שוק. זה קצת כפי שהדמוקרטיה שופרה בשלבים, במהלך מאות שנים, כשבכל פעם מוסיפים חוק חדש או מבצעים רפורמה כי מגלים שמשהו לא עבד כראוי. מה שלא הצליחו לעשות - וזו נקודת מפתח - הוא לשנות את עצם רדיפת הכוח של הפוליטיקאים. איכשהו בנו מערכת שמנסה לרתום את התכונה הזו, שהיא אולי מכוערת ברמת הפרט, באופן שישרת את טובת הכלל, וזה המסר שלי גם בעניין השווקים.
המיתון ואנחנו 503221
איציק ש. • בתשובה לLG יום ב', 2/2/2009, 18:28
מה שאתה כנראה חולק עלי הוא שלדעתי רדיפת הכוח איננה רק עיסוק של פוליטיקאים אלא גם של בעלי הון שקשורים ומעורבים אלו באלו. אני מסכים איתך שהשוק מכנס את הפעילויות ויכול לווסת אותן. אתה והאייק מדברים על השוק של אדם סמית; שוק שיש בו הרבה יצרנים/סוחרים פחות או יותר אלמוניים זה לזה בלי שיהיו כמה בגודל שישפיע על השוק מעצם גודלם; בלי שיהיו כמה בגודל שיעניק להם עצמה פוליטית.
(אני רק הערה) 503273
אביב י. • בתשובה לLG יום ג', 3/2/2009, 9:23
סילחו לי על הערת האוף טופיק, אני מיד הולך...

הדבר שהכי הדהים ומדהים אותי בתאורים האלה של החברה ושל מערכות כלכליות הוא שבטבע האנושי כמו בטבע האנושי כל הנהרות זורמים אל הים. Resistance is futile.

כלאמר, בין אם חברה בוחרת באידיאלים של טובת הכלל ושירות הקולקטיב ובין אם החברה תבחר באידיאלים של אגואיזם, אינדיבידואליזם, דאגה לעצמך ולביתך, רדיפת כוח ואולי אף תאוות בצע, בכל מקרה מה שנבנה מכך (בין אם בהינדוס בכוון ובין אם באופן טבעי ללא יד מכוונת) זה מערכות קולקטיביסטיות שהפרט בהן הוא בסה"כ בורג. נראה לי שלתרבות הקורפרטיבית ולחברה הקולטיביסטית יש יותר מאפיינים משותפים מאשר שהמצדדים והמתנגדים לריכוזיות מוכנים להודות.
(אני רק הערה) 503274
אביב י. • בתשובה לאביב י. יום ג', 3/2/2009, 9:24
הינדוס בכוון => הינדוס מכוון. (אני מצונן היום)
(אני רק הערה) 503352
האייל האלמוני • בתשובה לאביב י. יום ד', 4/2/2009, 0:12
בקיצור, הינדוס אצלך זה סוג של הינדואיסם?
(אני רק הערה) 503280
יהונתן אורן • בתשובה לאביב י. יום ג', 3/2/2009, 9:56
אתה לא חושב שהמצב קצת שונה, ובעצם כל התיאורים הללו הם ניסיון (נואש, לפעמים) *להראות* שכל הנהרות זורמים אל הים?
האמת היא שיש הבדלים אמיתיים בין סוגים של חברות ושיטות כלכליות. האמת היא שהמציאות לא מסכימה לעבוד לפי השיטות הפשטניות שמציעים לה. וההוגים למיניהם, יהיו אלו קומוניסטים אדומי שיניים או קפיטליסטיים עם סיגר עבה, תמיד ניתלים בטווח הארוך בניסיון להיוושע מחוסר השליטה המוכח שלהם במציאות.

וגם בנוגע לזה שהפרט הוא בסה"כ בורג - לתרבויות יש מאפיינים משותפים. אבל כל זמן שהפרט יכול לשנות את התרבות, קשה לי לראות בו בורג.
אפקט בומבה צור 503240
רון בן-יעקב • בתשובה לאיציק ש. יום ב', 2/2/2009, 20:48
בדאבוס 2007 יעקב פרנקל התנגד לתחזית של נוריאל רוביני. בעוד שהכלכלנים בפאנל חזו כלכלת "זהבה", רוביני חושה שחורות. פרנקל אומר שה"דב המכוער" שרוביני חוזה עשוי לגדל קרניים ולהפוך לשור. רוביני מתחיל כ "11:30 מההתחלה ופרנקל מייד אחריו.

אבל, לא הייתי ממהר לקשור כתרים לרוביני או לסקול את פרנקל, בגלל שיש לי מחשבה עמומה שהתקדים של בומבה צור בסרט "בלומפילד" יכול לתת הסבר יפה להצלחה או לכשלון התחזיות שלהם.
אפקט בומבה צור 503248
איציק ש. • בתשובה לרון בן-יעקב יום ב', 2/2/2009, 23:10
לא לזה התכוונתי. התכוונתי לתפקידו כסגן נשיא AIG ולהיותו פרופסור לכלכלה- בתשובה לתמיהה שכלכלנים ראו מה הולך לקרות ולא מחו. הכלכלנים הובילו את מה שקרה.
המיתון ואנחנו 503200
LG • בתשובה לLG יום ב', 2/2/2009, 16:47
אופס... לפני שלושים שנה, לא עשרים.
אובמה מתחיל לפשל 503458
LG • בתשובה לLG יום ה', 5/2/2009, 16:43
מתרבים הסימנים שוולקר בדרך החוצה
המיתון ואנחנו 503520
נועה ו • בתשובה לLG יום ו', 6/2/2009, 11:39
מצד שני, בדרך כלל נשיא, גם חדש, מקדם אנשים שכבר נמצאים במערכת. מי שנמצא במערכת בשנים האחרונות, בהכרח הביא על ארה''ב את המשבר הזה.
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות