גילוי עריות - טאבו מוסרי או סלידה מולדת? 31
חקר ההשפעות הגנטיות על התרבות האנושית מסביר לנו מדוע כמעט כל התרבויות האנושיות המוכרות לנו הטילו איסור מוחלט על קיום יחסי מין בתוך המשפחה, ובאותה הזדמנות גורם לקריסה של אחד מיסודות הפסיכואנאליזה של פרויד.

"תסביך אדיפוס" הוא תופעה פסיכולוגית העומדת בבסיס התורה הפסיכואנאליטית של פרויד. על פי פרויד, מעבר לתלות הרגשית שמפתח כל צאצא באימו, הוא גם מפתח משיכה מינית אליה, ומתבטאת בדחף פנימי לבעול אותה. אותה משיכה מינית הופכת בו בזמן את אביו של הצאצא ליריב המתחרה על מנעמי האם, וכך מתפתחת שנאה כלפי האב. התופעה הזו הינה אוניברסלית, והיא הסיבה לטאבו המוסרי הגורף שמוטל על גילוי עריות בכל התרבויות האנושיות.

אכן, כמעט כל חברה שניתן לבחון מכילה בקוד ההתנהגות הבסיסי שלה איסור על גילוי עריות. בספרו "Consilience", מצטט אדווארד א. ווילסון מתוך מחקרו של האנתרופולוג וויליאם ה. דורהם כמה מן האמונות המקובלות בקרב תרבויות העולם באשר לגילוי עריות, המדגימות את הבנתן של אותן תרבויות את התוצאות הגנטיות שלה: "הלפלנדים בסקנדינביה מספרים על "דם רע" הנוצר על־ידי גילוי עריות. הטיקופים בפולינזיה מאמינים כי המארה, האבדון שהוא תוצר של גילוי העריות, מועבר אל הולד. הטוראדג'ה מסולוואי שבאינדונזיה נוקטים בגישה קוסמית יותר בפרשנותם. הם טוענים כי כאשר אנשים שיש קונפליקט בתכונותיהם, כמו במקרה של קרבה משפחתית גדולה, מזדווגים, הטבע עצמו מתבלבל."

כמה תרבויות בכל זאת אפשרו גילוי עריות, אך האקט היה כרוך בטקסיות רבה, והוגבל למשפחת המלוכה או למשפחות אצולה מסויימות. בכל המקרים, הזכר המעורב בגילוי העריות דאג להביא צאצאים גם מנשים שמחוץ למשפחתו הקרובה. בתרבויות כאלו נכללות בין השאר תרבות האינקה, שבטים בהוואי, ומספר שבטים באוגנדה. המקרה הקיצוני ביותר הוא זה של מצריים הרומאית בשלוש המאות הראשונות לספירה: מסמכים מהתקופה הזו מצביעים בפירוש על יחסים מיניים ונישואים בין אחים ואחיות מהמעמדות הפשוטים.

בעיני פרויד הממצאים הללו היו קלים להסברה - חוקים, ובוודאי טאבו נרחב כמו האיסור על יחסי מין בין קרובי משפחה, נעשים כדי להלחם בנטיות אנושיות קלוקלות. התרבויות המועטות בהן האיסור אינו מוחלט הן תוצר של כוחו המוחלט של השליט (בניגוד, נניח, לארצות אירופה, שם לכנסיה היה כוח לא מועט מול המונרך), שאפשר לו להכנע ליצריו גם אל מול האיסור המוסרי.

אך השאלה נעשית מסובכת יותר כאשר מציצים אל חיי המין של קרובינו הפרימטים, ובעצם - של כל בעל חיים מפותח. מסתבר שכל בעלי החיים מציגים רתיעה טבעית מפני הזדווגות עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. במחשבה שנייה, הרתיעה הטבעית נראית הגיונית לחלוטין, והרבה יותר סבירה מבחינה אבולוציונית מאשר הצעתו של פרויד: לגילוי עריות יש תוצאות הרסניות בקרב הצאצאים. אצל כל אחד מאיתנו יש בממוצע שני גנים רצסיביים קטלניים במקום כלשהו על 23 זוגות הכרומוזומים שלנו. גן רצסיבי הוא כזה שאם בכרומוזום התאום קיים גן תקין, הגן הרצסיבי לא יבוא לידי פעולה (כזה הוא הגן היוצר עיוורון צבעים, הנמצא עם כרומוזום X, ולכן התופעה נדירה בהרבה אצל נשים, שלהן יש שני כרומוזומי X, לעומת הגברים בעלי כרומוזום X אחד ומולו כרומוזום Y ). צאצא שנולד לשני אחים הוא בעל סיכוי של 1 ל-‏8 שכל אחד מהגנים הפגומים יופיע אצלו פעמיים, ויגרום למותו, או במקרים יותר נפוצים - להטלת מום קשה בו.

אדווארד א. ווסטרמרק קבע בספרו "ההיסטוריה של נישואים בקרב בני־אדם" מ-‏1891 את מה שמכונה כיום "תופע ווסטרמרק". לפי כלל זה, אנשים שהעולל מכיר מגיל צעיר (עד 30 חודשים) לא יהוו עבורו מוקדי משיכה מינית בעתיד. אחת הדוגמאות המשמשות להוכחת הכלל הזה בבני אדם הוא מחקרו של האנתרופולוג יוסף שפר בקיבוצים משנת 1971. על פי הנתונים ששפר סיפק, מתוך 2769 נישואים של בני קיבוץ שגדלו בבית־הילדים, בתנאים אינטימיים שבדרך־כלל שמורים לאחים ואחיות, אף לא פעם אחת קרה שנישא זוג שגדל יחד באותה קבוצה מלידה. יתר על כן - לא נרשמה אפילו תקרית אחת של יחסים הטרוסקסואליים בתוך הקבוצות, למרות שהמבוגרים בקיבוץ לא הפגינו התנגדות מיוחדת לכך.

תופע ווסטרמרק נתקל בהתנגדות רבה מצד האוחזים בתורתו של פרויד, ובצדק. אם מדובר בהתנערות טבעית של כל יצור חי מהרעיון של גילוי עריות, הרי שחלק נכבד מתורת הפסיכואנאליזה קורסת מחוסר ביסוס. למרות האמפתיה לתלמידיו של פרויד, העדויות הרבות לאוניברסליות של הרתיעה מגילוי עריות בקרב בני משפחה קרובים מצביעות לטובת ווסטרמרק.

לשאלה מדוע, אם כן, חוקק האדם חוקים כה רבים נגד משהו שלכאורה הוא טבעי עבורו, ענה ווסטרמרק בפשטות - האדם חושב לעצמו כך: אני עצמי אדיש מבחינה מינית לאחי ואחיותי, ואף להורי, אך בכל זאת, לעיתים, אני חושב לעצמי איך יהיה זה לקיים איתם יחסי מין. המחשבה הזו הינה דוחה! גילוי עריות הוא בלתי טבעי ומאולץ. הוא ישנה או ינפץ קשרים אחרים שיצרתי עימם, ושעלי לשמר מידי יום למען טובתי שלי. גילוי עריות על־ידי אחרים אף הוא, אם כן, דוחה לדעתי, וכפי הנראה, גם לדעתם של אחרים, ועל כן על המקרים הנדירים בהם מתרחש גילוי עריות להיות מוקצים כלא־מוסריים.

ווסטרמרק, כך נראה, צדק. אך ישנן ראיות שמקשות על הכלל שקבע. סטיבן ג'יי גולד מצטט בספרו "שמונה חזירונים קטנים" מחקר של האתולוג הבריטי פטריק בטסון שהתפרסם בכתב העת "Nature" בשנת 83. בטסון בנה מתקן שבו נחשפו שלווים לחמישה עופות מהמין השני בדרגות שונות של קרבה משפחתית: אח או אחות שגדלו עם השליו בקן, אח או אחות שגדלו בנפרד, וזו לו הפעם הראשונה בו השליו פוגש בהם, בן־דוד מדרגה ראשונה, בן־דוד מדרגה שלישית, וזר מוחלט. גם בקרב זכרים וגם בקרב נקבות ניתן היה להבחין בהעדפה בולטת לזכות בן־הדוד מדרגה ראשונה.

אם כן - אכן יש סלידה מהזדווגות עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה, אך לעומת זאת, ישנה גם העדפה ברורה של קרובי משפחה מדרגה שניה. גם בקרב תרבויות אנושיות, נישואין בין בני־דודים הינם מקובלים במקרים רבים. מה, אם כן, הוא הכלל המנחה את בעלי החיים (ואולי אף אותנו) בבחירת בן או בת הזוג? בטסון הציע כי המדובר הוא בחוק אסתטי פשוט - העדף קרבה בינונית: לא קרוב מידי, עד כדי בחילה, אך גם לא רחוק עד כדי זרות מוחלטת. חוק כזה מבטל את הצורך בחישובים מנדליאניים של סיכונים גנטיים, ופותר בבת אחת מספר בעיות של בחירת בן־זוג, וביניהן גם סוגיית גילוי העריות.

ובכל זאת נראה שתופע ווסטרמרק מהווה גורם בהחלטה, וזאת בשל ההמנעות מקיום יחסים גם עם זרים גמורים שהעולל הכיר בשלושים החודשים הראשונים לחייו. שני החוקים, אם כן, מסייעים יחדיו בהליך בחירת בן־הזוג, ורק אחרי ששני התנאים הללו התקיימו, נכנסות העדפות אישיות נרכשות לפעולה.

הפסיכואנאליזה, אם כן, אינה עומדת במבחן המציאות. שאלת גילוי העריות חושפת בפנינו מצב בו לגנים שלנו, ולהתנהגות המולדת המוכתבת על־פיהם, יש השפעה ממשית ומכרעת על התרבות שלנו. ההכרה הזאת פותחת עבורנו את תחום המחקר החדש שווילסון הוא ממייסדיו - הסוציוביולוגיה. על תחומי הסוציולוגיה מוטלת עכשיו האחריות לשלב לתוכם את מדעי הטבע כדי ליצור תמונה מלאה יותר של העולם ושל האנושות - התלכדות של כל תחומי המדע אל תוך שרשרת אחת שתחילתה בפיזיקה וסופה בפסיכולוגיה ובמדעי החברה. התלכדות זו היא נושא סיפרו של ווילסון, וכל מי שהסוגיה מציתה את דמיונו, או לחלופין - כל מי שהרעיון מעלה את חמתו - כדאי לו לקוראו.

קישורים
Consilience - מאת אדווארד א. ווילסון - קנו מאמאזון
שמונה חזירונים קטנים - מאת סטיבן ג. גולד - קנו מדיבוק
Nature
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ממצא מעניין ממחקר בחולדות... 216
בזמנו קראתי מאמר על מחקר שנערך באוכלוסיית חולדות, ושהראה שזכרים מעדיפים בבירור להזדווג עם נקבות שריחן שונה מריח אימם. כמדומני מדובר בריח השתן, ומתברר שגם בני אדם מצליחים להבחין בהבדלים בריח בין שתי חולדות. כמו-כן הראה המחקר כי יש התאמה בין הבדלים בריח והבדלים בגנים הקשורים למערכת החיסון הממלאים תפקיד חשוב בתגובה חיסונית (ומוכרים בעיקר כממלאים תפקיד מרכזי בדחיית רקמות). יש יתרון בכך שלאורגניזם יהיו שני עותקים שונים של כל אחד מהגנים הללו, בכדי להגדיל את טווח הגורמים המזהמים שהמערכת החיסונית שלו תגיב נגדם).
בקיצור, רב-גוניות גנטית היא יתרון, וכאן יש מסמן חיצוני (ריח) למשהו שיתן יתרון כזה, והתנהגות שגורמת בפועל לעלייה ברב-גוניות הזו.
270
לא השתכנעתי. פרויד מדבר על יחסים עם האם, לא עם האחים/אחיות. בתקופת המתוארת של שלושים חודשים (וגם אחריה), היחסים של הרך עם האם הם שונים בתכלית מיחסיו עם אחיו.
בלי להתיחס לערכה המדעי של הפסיכואנליזה, העובדות היחידות שדובי מביא התומכות בתזה הן של התרשמויות אישיות של "גועל" ו- "קרבה עד כדי בחילה". למען האמת, זו איכות טיעונים הדומה לזו של פרויד (שבנה את התאוריה מניתוח-עצמי). לא בדיוק החומר שיכול לנפץ מיתוס בן מאה שנה.

מה גם, שהאדם, בניגוד לחיות, עושה דברים רבים אחרים שמנוגדים ל"דרך הטבע". מחקרים על חיות לא יכולים להצביע על ההתרחשויות המוזרות שבקופסה שעל הכתפיים.
מקור הביטויים 287
את הביטוי ''קרוב עד כדי גועל'' דווקא העתקתי מילה במילה ממאמרו של גולד. אין מדובר כאן בקביעה סובייקטיבית - אלא בקביעה של היחס האנושי (חוקים אפיגנטיים, בטרמינולוגיה של ווילסון) אל גילוי העריות.
העובדה שהטאבו הנפוץ כולל גם אחים ואחיות לעומת ההסבר האדיפלי שמסביר רק את היחס לאם היא דווקא נקודה לטובת ההסבר הביולוגי לעומת ההסבר הפרוידיאני (אם כי אודה שאני אינני מכיר היטב את תורתו של פרויד, ואם יש שם הסבר נפרד לסלידה מיחסים עם אחים או אחיות אשמח לשמוע על כך).
קצת על גנטיקה ופסיכולוגיה טפלה 271
בטרם אגיב לדו שיח הערני ברצוני להתיחס לכתבה. הגנטיקה הקלאסית מתארת שני כוחות שפועלים על אוכלוסיות. הראשון דוחף לכיוון שונות גנטית, שונות כזו עלולה לתת לפרט יתרון יחסי בסביבה משתנה. ככל שיש יותר גנים שונים לאותו פנוטיפ (הביטוי הפונקציונלי/חיצוני של תכונה גנטית) באוכלוסיה כך גדל הסיכוי שבמצב של אוכלוסיה משתנה ימצא פרט בעל סיכויי השרדות גדולים יותר. הפרט שישרוד ישמור על שלמות האוכלוסיה השלמה או לחילופין על שאר הגנים שהועברו יחד עמו. הכח השני שפועל על אוכלוסיות פועל בכיוון השני. שונות גדולה מדי עלולה ליצור מצב של "בזבוז" משאבים על פרטים לא מתאימים לסביבה הקיימת. התאוריה הזו אכן מתישבת עם הניסוי בשלוים. הבחירה בבן הדוד היא פשרה בין שני הכוחות הללו והיא נפוצה יותר סטטיסטית כיוון שהעדפה כזו העניקה למין יתרון במהלך הדורות. ההמימצא המעניין על ריח השתן של חולדות הוא דוגמא לאחד המנגנונים בהם יכול האורגניזם להעריך קירבה גנטית. ממצא דומה שפורסם לפני כמה שנים בכתב העת Pschychology Today דיווח על קורלציה דומה בין קירבה גנטית ובין העדפת ריח גם באדם. (הנבדקים היו צריכים ללבוש אותה גופיה במשך שבוע שהועברה להערכת המין השני במקביל לבדיקת הקרבה הגנטית). במיקרים האלה שונות רבה יותר במערכת החיסון (מערכת ה- MHC) מעניקה יתרון בזיהוי מספר רב יותר של מחוללי מחלות.
לדעתי קיומו של תסביך אדיפוס לא מוטל בספק אבל הטאבו הנורמטיבי=מוסרי נבע מתהליכי אבולוציה הן ברמה הגנטית והן אבולוציה חברתית (מתחים מינים בין אבות וצאצאים פוגעים בתא המשפחתי ולכן בסיכויי ההשרדות של הצאצא).

כעת לטענותיו של ידידי המלומד טל כהן בדבר האמונות הטפלות.
ראשית גם אני רואה במרבית ענפי הרפואה המתקראים "רפואה אלטרנטיבית" הבל הבלים.
אולם הרפואה הקונבנציונלית לוקה גם היא בחסרים רבים. כאשר אתה מגיע לרופא עם דלקת גרון הוא מאבחן אותך תוך 3 דקות לערך (הוא באמת לא זקוק ליותר). אם הרופא מעמיק התהליך ימשך 5 דקות ואם הוא נחמד ופנוי הוא ישוחח אתך עוד 5-10 דקות. כאשר אתה מגיע ל"מרפא אלטרנטיבי", הומאופט לדוגמה, הוא יאבחן אותך בשתי פגישות של שעתיים אח"כ בפגישה השלישית הוא יעיין ממושכות בסיפרו עב הכרס ויודיע לך שהוא מצא בדיוק תאור של הבעייה שלך ("כתוב פה בדיוק על אנשים שישנים על הבטן ואוכלים ציפס בלי מלח...זה גורם לבעיות במערכת החיסון...הטיפות הזו מיועדות בדיוק לזה...והכל טבעי").
עצם הקדשת תשומת הלב ומציאת הבעיה המדוייקת יש בא כדי לגרום לאפקט פלצבו עצום.
כל עוד לא נעשה נזק לא אכפת הדבר כלל וכלל. להפך מבחינה זו עונה הרפואה האלטרנטיבית על צרכים שאינם מסופקים על-ידי הרפואה הקונבנציונלית.
מכל המטריה רחבה של הרפואה האלטרנטיבית היחידי שאני מוצא בה ממש היא דווקא הרפואה של הדיקור הסיני. אני עדיין סקפטי מאד לגבי התאוריה בכללותה. אך היום יש מוסדות רפואיים מכובדים שמבצאים ניתוחי מעקפים לחולים שלא מסוגלים לעבור הרדמה קונבנציונלית בעזרת דיקור סיני. בכנס IBRO - הארגון העולמי לחקר המוח, שהתרחש שהשנה בירושלים בהשתתפות אלפי חוקרים ורופאים הוקדש לנושא האקופונקטורה סמינר.
יצא לי להאזין לסמינר ונוכחתי לדעת כי ישנן הוכחות מוצקות למדי ניסויים ב- Blind trials, (אי אפשר לעשות ניסויים כפולי סמיות כיוון שבניגוד למתן תרופות כאן הרופא/מטפל מבצע פעולה)
לגבי היעילות והמנגנונים ופזיולוגים שעומדים מאחורי דיקור סיני.

פסיכוטרפיה - בהמשך לתגובתו של מר כהן.
פסיכואנליזה היא אחת מהזרמים הראשונים שהחלו בפסיכוטראפיה. וגם היא מורכבת מזרמים רבים של ממשיכי דרכו של פרויד. בכל אופן מקובל היום בפסיכיאטריה לדבר על המודל הפסיכו-ביו-סוציאלי. בבסיס מודל זה עומדת הטענה כי לא ניתן להפריד בין הביולוגיה ובין הפסיכו. כשם שתרופות פסיכיאטריות משפיעול על התנהגות כך גם טיפול ב"פסיכו" כלומר פסיכוטראפיה יש בה כדי לשנות רמות של חומרים שונים במוח. אפקט זה הודגם פעמים רבות במיפויי מוח (PET ו- functional MRI). לכן נתפס כל המכלול של פסיכו+ביו+סוציו כיחידה אחת בה כל גורם משפיע על השני ולהפך. אינני טוען שטיפולים פסיכוטרפים הינם היעילים ביותר בכל המיקרים. הם בוודאי ממושכים מאד (בד"כ מס' פעמים בשבוע למשך מס' שנים). אך הם ללא כל ספק חזית נוספת וחשובה בטיפול החל בבעיות פסיכולוגיות קשות וכלה בהפרעות אישיות ומחלות נפש מסויימות.
בכל אופן אני מוצא את הכללותך לא רלוונטיות, למרות שהפסיכולוגיה היא רחוקה מלהיות מדע מדוייק. לסיכום ברצוני לציין שהאורים ותומים של הפסיכולוגיה והפסכיאטריה המודרנית הינו ספר שנקרא DSM- Diagnistical Statistical Menual אשר מבוסס כולו על סטטיסטיקות רחבות היקף בנוגע לסימפטומים המאפינים כל הפרעה פסיכולוגית/פסיכיאטרית.
קצת על גנטיקה ופסיכולוגיה טפלה 289
אענה רק לנושא הכוחות האבולוציוניים, ואשאיר את נושאי הרפואה האלטרנטיבית לטל, מושא תגובתך המקורי:

אני תוהה כיצד ניתן להגיד כיום, לאחר שטענתו של דוקינס ("הגן האנוכי") הפכה לנחלת הכלל, כי אחד הכוחות באבולוציה דוחף לריבוי הגיוון הגנטי בקרב אוכלוסיה. הגנים אינם חוזים מראש את תהפוכות העתיד, והגן של אינדיבידואל אחד אינו מעוניין במיוחד בהמשכיותו של הגן של האינדיבידואל האחר, אלא אם הדבר יתרום לקיומו של הגן הראשון. (הכל נאמר, כמובן, בהאנשה - הגן "לא מעוניין" משמעו כי גן כזה לאו דווקא ישרוד היטב).
אינני מבין איזה מנגנון אבולוציוני עשוי לעודד גיוון גנטי רחב - שהרי הברירה הטבעית יכולה אך ורק לגרוע מבין הקיים, לא להוסיף גיוון למערכת קיימת - את הגיוון יוצר הכוח המקרי של המוטציות, שהן דווקא הכוח הלא-יצירתי בתהליך האבולוציוני.
מנגנון שיעדיף גיוון בינוני, או גדול, או קטן, הוא חסר משמעות - מה שחשוב הוא התוצר של הגיוון. אם מין בעל גיוון גנטי קטן יהיה מתאים לסביבה שלו לאורך זמן - הוא ישרוד גם ככה. אם מין בעל גיוון גנטי גדול יתקל בקשיים שאף מוטציה לא תעמוד בפניהם - כל הגיוון שבעולם לא יעזור להם.

אשמח אם תוכל להסביר לי את המנגנון שאתה מתאר.
קצת על גנטיקה ועל גיוון גנטי 133034
דובי קנגיסר הנכבד, בדיון בינך לבין עמי הררי, האמת היא ככל הנראה אי שם באמצע. אתה צודק בכך שהאבולוציה עובדת על גנים ולא על אוכלוסיות (וריצ'ארד דוקינס מתאר גישה זו היטב בספרו 'הגן האנוכי'). אלא שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו אלל (מופע אחד של גן) שיוצר, למשל, רבייה אל-מינית (שיבוט - שקיים באורגניזמים רבים, ואפילו במין אחד של לטאות חסרות זכרים), שבה השונות הגנטית היא אפסית, לעומת אלל (מופע אחר של הגן) היוצר רבייה מינית (זריקת מחצית הגנים על-ידי הנקבה, תמורת השלמתה מאת זכר כלשהו). בתנאים אקולוגיים קבועים, שונות גנטית יכולה להיות יתרון דווקא (מי שהצליח קודם, יש לו סיכוי טוב להצליח גם אחר-כך), והאלל המבטיח שונות מינימלית ישאיר אחריו יותר צאצאים חיים ומתרבים מאשר אלל שייצור שונות גנטית בצאצאים (רבייה מינית), שמרבית הצאצאים לא יתאימו לסביבה שלא השתנתה. לעומת זאת, כאשר הסביבה משתנה או צפויה להשתנות, שונות גנטית יכולה להבטיח טוב יותר את השרדות האלל היוצר שונות. אם כן, אמנם נקודת המבט של הגן הבודד היא הקובעת, ולא זו של האוכלוסיה (שלפיה הסביר הררי את קיום השונות הגנטית), אלא שגם מנקודת מבט זו אפשר לראות את המקום של השונות הגנטית באבולוציה, שככל הנראה הוא אחד הגורמים החשובים באבולוציה של הרביה המינית.
נקודה קטנה נוספת, האורים ותומים של הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, שמצטט מר הררי, "מבוסס כולו על סטטיסטיקות רחבות היקף בנוגע לסימפטומים המאפינים כל הפרעה פסיכולוגית/פסיכיאטרית" כלשונו של הררי. כאן בדיוק לוקים הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה בחסר, שכן חסר להם בסיס תאורטי ממשי, שחורג מתחום הקורלציות (וקורלציות אינן יכולות, כלשעצמן, לספק הסברים, אלא רק מגמות). את זה צריך יש לחפש בתחום הביולוגי, כפי שעושה הפסיכולוגיה האבולוציונית.
פסיכולוגיה אבולוציונית 133028
אני רוצה לברך את האייל (וכותב המאמר - דובי קננגיסר) על רוחב אופקיו. המאמר (גילוי עריות) בהיר ונכון בניתוחו. כמי שעוסק בתחום זה (השלכות של מודלים ביולוגיים על הבנת האדם), אני יודע כמה קשה לאדם שאינו בתחום לראות נכוחה את פני הדברים. אני רוצה רק להרחיב בסעיף האחרון (סוציוביולוגיה): בשנים האחרונות עלה באופן מדהים קצב הפרסומים העוסק בהשלכה של התאוריות הביולוגיות-אבולוציוניות על האדם, בתחום חדש הקרוי "פסיכולוגיה אבולוציונית". זוהי פרדיגמה חדשה בפסיכולוגיה, שכפי שאומר דובי קננגיסר, לוקחת את האחריות לשלב את מדעי הטבע במדעי החברה. הסבר נוסף לתחום זה, עם נקודת מבט דומה ונוספת ל'תסביך אדיפוס' המרוט, אפשר לראות באתר שלי: www.orenhasson.com. יישר כוח אייל!
או אולי סלידה נרכשת-ביולוגית? 174132
מאמר מרתק:
בקצרה: יתכן (הנושא לא נחקר דיו) שבקרב קרובי-דם שהופרדו בינקותם (נמסרו לאימוץ) ונפגשים בגיל מבוגר, יש נטיה למשיכה מינית, לעתים עזה כמוות. נראה שאולי הסלידה המינית מקרובי משפחה היא משהו לא מולד, אלא מתפתח בגיל צעיר כלפי מי שקרוב (מה שבעצם נובע גם מהמחקרים על ילדי קיבוץ, המוזכרים במאמר של דובי).
או אולי סלידה נרכשת-ביולוגית? 174235
הוזכר שם הספר "הנשיקה", על רומן בין בת ואביה. מעבר לזה יש 2 סרטים שעוסקים בנושא ההתאהבות של אח ואחות - האחד הוא Close me eyes, סרט בריטי נפלא. את שמו של השני שכחתי, אבל הוא סרט מזרח אירופי, אולי הונגרי, שזכה לשבחי הביקורת. הוא גם מבוסס על סיפור אמיתי.
או אולי סלידה נרכשת-ביולוגית? 174256
היה גם אחד מפרקי הסדרה "דקלוג" (10 הדיברות) של קישלובסקי, שבו נוצר קשר אינטימי מיוחד בין אב לבתו הצעירה.
הייתי מוסיף כאן איך הקשר הבעייתי הזה "כמעט נפתר", לולא ידעתי על סלידתך המופגנת מספויילרים.
או אולי סלידה נרכשת-ביולוגית? 174286
וגם ירון וליה גילו רק בפרק האחרון שהם לא באמת אחים
או אולי סלידה נרכשת-ביולוגית? 174401
נו, תעשה לי ת'מוות. הנה נזכרתי בעוד סרט נפלא על הנושא הזה. אבל ברגע שאציין שהוא קשור לנושא, זה כבר יהיה ספוילר, נכון?
מלון ניו המפשייר? 174412
מלון ניו המפשייר? 174427
גם, אבל הוא לא סרט נפלא, סתם נחמד.
התכוונתי ל-Lone star (שתורגם כאן "כוכב בודד", נדמה לי).http://www.allwatchers.com/topics/info_12150.asp
מלון ניו המפשייר?- לא‏1 174430
ואללה נכון, שכחתי מהסרט הזה ושכחתי את כל הסאב-פלוט של הגילוי עריות.

1 האמת שאני לא מחזיק מג'ון אירווינג ( חוץ מאוון מיני, שהוא בכלל לא רע).
מלון ניו המפשייר?- לא‏1 174435
1 גם אני.

ואם כבר גילוי עריות וזריקת שמות - "הנוכלים"!
גילוי עריות, המשחק. 174443
"מלחמת הכוכבים"!
גילוי עריות, המשחק. 174850
נגמרו לי :-(

אה, יש לי ספר! גן הבטון!
גילוי עריות, המשחק. 174892
לוט ובנותיו.
אמנון ותמר.
גילוי עריות, המשחק. 174949
יש לי מחזה-
אדיפוס המלך.
גילוי עריות, המשחק. 175362
טוב, נו, 90% מהמיתולוגיה היוונית זה גילויי עריות, אחות של זה היא גם אשתו, אט צטרה אט צטרה ‏1. נדמה לי שגם אצל הפרעונים זה היה מקובל.

1 ותכף איזה מומחה ללטינית יתקן את התעתיק שלי.
גילוי עריות, המשחק. 175383
א. זה מחזה עם עוצמות מודרניות ולא מיתולוגיה. (סופוקלס)
ב. אדיפוס לא נהנה לגלות שרצח את אביו ושכב עם אמו, (כנראה שזה לא כזה סטנדרטי כמו שאתה אומר) הוא מנקר את עיניו בעקבות הגילוי ויוצא לגלות.
גילוי עריות, המשחק. 175395
זה סטנדרטי אם את\\ה אל, התכוונתי.
גילוי עריות, המשחק. 175403
מקבלים אצלך נקודות על אדיפוס או לא?
גילוי עריות, המשחק. 175404
כן כן. הפרס בדואר.
גילוי עריות, המשחק. 254657
כמה נקודות מקבלים על פרסומת?

"נפסל קמפיין בו מככבים אח ואחות כזוג נאהבים
הרשות השנייה פסלה לשידור פרסומת שבה מוצגים אח ואחות כזוג נאהבים. הרשות: זה רמז לגילוי עריות. הפרסומאי: זו אהבה שלא קשורה למין"

גילוי עריות, המשחק. 254686
צילום: טל כהן
?
גילוי עריות, המשחק. 254690
טל כבר התייחס בעבר לעובדה שיש צלם עיתונות הנושא את אותו שם <דמיינו קישור כאן>.
למה לדמיין, כשהמנוע עובד פרפקט 254845
תגובה 71640

ואם כבר אז גם תגובה 187726.
גילוי עריות, המשחק. 175631
והעיר כולה נענשת. מכאן שהמעשה נחשב ללא מוסרי.
גילוי עריות, המשחק. 175391
יש לי סדרה-
היפים והאמיצים
לא תמיד סלידה 174407
לא תמיד יש סלידה ממקיום יחסי מין בין אחים.
בקיץ שעבר יצאתי עם יפהפיה שבדית ממוצא פיני שגדלה במשפחה מרובת ילדים (12) שאצלם דווקא היה מקובל מאוד לקיים יחסי מין בין הילדים. היא למשל שכבה עם אחיה מגיל 12 עד 14 (הוא היה צעיר ממנה בשנתיים). אותו הדבר היה עם אחיות ואחים אחרים שלה.
היא ספרה לי שכשהייתה קטנה (6) הם יצאו לטיול משפחות עם הדודים והילדים שלהם והילדים 'הגדולים' עשו אורגיה באוהל, היא ביקשה להצטרף אבל הם לא נתנו לה כי הייתה קטנה מדי, אז היא הלכה להורים להתלונן שלא משתפים אותה במשחקים של הגדולים. ההורים לא התרגשו יותר מדי וסתם נפנפו אותה.

היא עצמה לא מרגישה עם זה כל כך רע, וחיי המין שלה היום נפלאים (הלוואי על כל בנות ישראל כאלה חשק ויכולת). זה הטיפול הפסיכולוגי שהיא הגיעה אליו שגם לה להרגיש רע עם מה שהיא עשתה. לשמחתי הרבה בזמן האחרון גם זה עובר לה.
לא תמיד סלידה 265625
גילוי עריות הצד האפל:
"אחת משבע ואחד מ-‏11: גילוי עריות בישראל
בעבר חשבו שגילוי עריות הוא תופעה נדירה שמוגבלת לשכבות עניות, אבל היום יודעים שאחת מכל שבע נשים ואחד מכל 11 גברים מכל שכבות האוכלוסייה נפלו קורבן לכך בילדותם • מדוע הילדים נוטים לנצור בתוכם את הסוד הנורא, מה קורה להם ולמשפחתם כשההתעללות בכל זאת נחשפת, ואיך מטפלים בקורבנות"

לא תמיד סלידה 609255
עדות אישית: עברתי (עם אחות בוגרת) בגיל 5 לערך חוויה של מין במשפחה. צר לי אבל מעולם לא חשתי מכך קרבן,להפך לא מצטער על החוויה שפתחה בי דברים חיוביים.
פסיכולוגיה משמעה מדע הנפש 206518
פסיכולוגיה משמעה מדע הנפש.
עד היום הפסיכולוגים ברחבי העולם עוד לא הבינו ולא הגיעו לנבכי נפשו של האדם. האדם עובר תהליכים נפשיים ולא תמיד מבין הפסיכולוג את נפשו. זאת שמעתי מפציינטים.
בדרגה זו או אחרת ניתן להבריא את נפש האדם, בזה שהפסיכלוג מנסה להבין את התהליכים הנפשיים התורשתי והסביבתי של המטופל שלו.
פסיכולוגיה משמעה מדע הנפש 227666
ואיך זה מתקשר ספציפית לנושא הדיון?
פסיכולוגיה משמעה מדע הנפש 255132
שטויות. אין נפש. זה הכל זרמים חשמליים.
מטאורולוגיה משמעה מדע מזג האוויר 255157
שטויות, אין מזג אוויר, הכל תנועות של מולקולות גז.
האייל הקורא משמעה כתיבת תגובות 255161
שטויות, אין מילים, הכל מתחים חשמליים.
האייל הקורא משמע*ו* כתיבת תגובות 255162
שטויות, אין מגדר, הכל הורמונים.
אם לסכם: 255206
שטויות, הכל שטויות.
אם לסכם: 255418
שטויות, אין שטויות, הכל הבלים.
אם לסכם: 255620
הבלים הם רק נשיפת רוח, אבל רוח היא רק אוויר, ואוויר הוא רק צירוף של מולקולות חמצן.
אם לסכם: 255632
בעיקר חנקן.
ללחוץ את היד התוקפת 275158
"על פי מחקרים בעולם, אחת מכל שבע נשים ואחד מכל 11 גברים חוו גילוי עריות במשפחתם. כך נכתב במבוא לקובץ מאמרים בעריכת הד"ר צביה זליגמן והפרופ' זהבה סולומון, שראה אור באחרונה בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומרכז אדלר באוניברסיטת תל אביב, תחת הכותרת "הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות". אבל רק מיעוט המקרים מתגלים ורק קומץ מהנפגעים מגיעים לטיפול.

מרבית הטיפול בארץ מתמקד בקורבנות, מיעוטו באמהות לא פוגעות של מי שעברו תקיפה מינית במשפחה. טיפול במשפחה כולה, בשיתוף התוקף, כמעט אינו מתבצע, למעט ב"שילוב". "העבודה שלנו מבוססת על אמונה שלמרות הבגידה המחרידה שהתבצעה בבת או בבן המשפחה, אפשר לשאוב מתוך המשפחה כוחות אדירים לריפוי, להשבת תחושת הביטחון לנפגעים, לשיקומם ולהחזרת תחושת השייכות שלהם למשפחה", אומרת כץ-טשרני. "הטיפול במשפחה כולה הוא הדרך היעילה ביותר גם לצמצם את הסכנה שהנפגע יפגע בעתיד בילדיו".

אי המשיכה בין קרובים הוא עקרון ההחתמה 311650
עקרון ההחתמה טוען להחתמת זיהוי הצאצא את הוריו ואת קרוביו לשגר או לתטולה, לצורך שרידה.
סייח הזברה מכוון לראות בשעותיו הראשונות על פי הנראה רק את מחתם הפסים הייחודי לאימו.
גוזל שבקע בשבי ילך ויעקוב אחר המטפל לכל אשר יפנה וילך ממש כברווזון אחרי הברווזה.
נראה שמתוך החתמה שרידתית זו גם התפתחה ההחתמה כנגד וכמחסום משיכה מינית בין קרובים.
באם תאוריית הגן האנוכי שרירה, הרי שבעל החי יחפש את הדומה לו ביותר עד, בקירבה גנטית, עד מחסום חמישים אחוז קירבה גנטית.
מעניין לבדוק את עקרן ההחתמה במצבים בהם הוא ניסתר / מופר.
בשנת 2004 פורסם מאמר מתורגם בהארץ בשם נפש אחות, הוא מתאר מיפגשי קרובים שהופרדו בינקות וניפגשו עימם כבוגרים.
חלק מהמשתתפים דיווח על משיכת עריות בלתי נשלטת ממש.
חלקם גם קיימו יחסי מין.

באופן אישי, כמי שמנהל שיחות רבות עם בעלי גרוי עריות נראה לי כי לפחות בגרוי מהסוג אימא בן, היה ללינה המשותפת בקיבוצים מה לתרום לגרוי הזה.
כמו גם לילד הבא ממשפחה חד הורית ללא מציאותו של אב, בין הוא מיתחרה פרודייאני ובין לאו.
אי המשיכה בין קרובים הוא עקרון ההחתמה 314358
לא גירוי - גילוי, גילוי עריות.
אי המשיכה בין קרובים הוא עקרון ההחתמה 320852
ואף על פי כן, *גרוי עריות.*
אני מתייחס לרבים איתם אני משוחח (*) (צ'אטים בעיקר,) ומיעוטם אם לא מיעוט שבמיעוט זניח חוו "גיליי עריות," בעוד שכולם (אוכלוסיית הצ'אט בחדרי סטיות, שהיא אוכלוסיה מאופננת, אך גם היא אוכלוסיה,) מיתגרים מעריות וסיפורי עריות בטלטלה עזה.
היי לכך להללו שלא חוו ממש, אמור מעתה - *גרוי עריות.*

עניין אחר.
הופתעתי בשמחה לגלות את המאמר "נפש אחות" שהובא כאן בקישור בתגובה מספר שבע עשרה, תגובותו של מר ירדן ניר.

אין ספק שתופעת גרוי העריות והכוונה לא ליחסים שבכפיה ובין בגירים עוברת תהליך יציאה מארון בעקבות מרחב התקשורת האינטרנאטי.
עיקרו פשוט בתכלית - החיסיון.
היכן וכיצד לפני כן החצינו בעלי הגרוי את תשוקתם האסורה?
להערכתי במיוחד אם לא רק בפני יצאניות תוך רתימתן לפנטזיות ומישגל במושא הגרוי.
יצאניות מיטבען אינן פלח אוכלוסיה דברן ומשתף פעולה ליכדי יצירת מצע לנתונים סטטיסטיים.
אם אני צודק בראייתי הרי שכל רובדי המידע יצברו שעות ועידכונים שיבשילו ויפרצו בתחומי חמש עשרה עשרים שנה מאז חדירת האינטרנאט להיות כלי תיקשורת המונית.
הכוונה לאמנות לסוגיה, לספרות, מחזות, קולנוע וטלוויזיה,
ואני אישית כבר משתוקק לראות את מבול מחקרי הסוציולוגיה,
שלוואי אכן כבר תהיה אז תחת מטריית הסוציוביולוגיה ושתניב תילי תילים של מחקרים מאליפים.

(*) משוחח, היא מילה מכובסת.
אינני מסתיר את היותי אני נתון לגרוי הזה.
בפני שיבה תשכב 541970
הנה משהו שאני לא רוצה בבלוג שלי ואפילו לא בדף הפייסבוק שלי, אז אשאיר את זה כאן. מדובר בסבתא ונכד שהתוודעו זה לזו רק לאחר שבתה, עמה היא לא היתה בקשר, נפטרה. האהבה וכל הכרוך בכך ניצתו במהרה: http://nz.lifestyle.yahoo.com/new-idea/real-life/art...

במחשבה נוספת, לפי המאמר, זה לא כזה בעייתי מבחינת הטאבו, הרי מדובר בקירבה מדרגה שניה, לא?
בפני שיבה תשכב 541979
זה בעייתי מאוד, כי הם הולכים להוליד ילד משותף!
אותי מטריד גם הגיל שלה. נראה שבעוד כמה שנים מהיום, רק הוא יישאר בחיים ויגדל את הבת/בן של סבתא שלו שאינה אמא שלו... הממ, ובכן, זה תמהוני לאללה.
בפני שיבה תשכב 541982
מטריד אותי יותר שמא הילד ייתפס כאובייקט רומנטי/מיני לגיטימי בעיני מי מבני הזוג, במיוחד אם תהיה זו בת והאב יגדלה לבדו בשלב מסויים.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים