מחיר השלום 311
מי מפסיד בכל מקרה מהסכם שלום או העדרו? איכות הסביבה.

המו"מ לשלום עם הפלסטינים וסוריה אמנם ירד מכותרות העיתונים, אך יש מקום לדון בהשפעת השלום (או העדרו) על איכות הסביבה, ובסדרי העדיפויות של הגופים הירוקים בישראל - סביבה מול שלום.

מזה מספר חודשים שבות ומתפרסמות בעיתונות ידיעות בדבר נכונות ישראלית לחילופי שטחים עם הפלסטינים בתמורה לסיפוח גושי ההתנחלויות לישראל. האזור העיקרי המוזכר בידיעות אלו, הוא חולות חלוצה - שטח מדברי בלתי מיושב בין גבול חבל עזה לאזור ניצנה, המוכר יותר לרובנו בתור שטחי האש בצאלים. על־פי התוכניות, אזור זה ישמש להרחבת הרצועה על־ידי בניית ערים חדשות שתקלנה על צפיפות האוכלוסין הנוראה ברצועת עזה.

אלא שיש בעיה קטנה אחת. חולות חלוצה, בחלקם הצמוד לגבול מצרים, מיועדים מזה שנים רבות לשמורת החולות הגדולה בישראל - 300 אלף דונם, שלמעלה מ-%90 מהם נכללים בתוכנית חילופי השטחים. לפיכך, משמעות התוכנית היא בהכרח חיסול השמורה.

אלה מכם המכירים את האזור יטענו כי בין כה וכה השמורה נמצאת בתוך שטח אש, אך מסתבר כי דווקא גורם זה מונע לחלוטין רעיית יתר, ואף ניתן להבחין, בצילומי לוויין, בעושר צמחיית החולות לעומת הצד המצרי הצחיח.


חולות חלוצה וגבול ישראל־מצרים (צילום לווין: באדיבות NASA)



כמעט כל שאר נופי החולות בארץ כבר נהרסו או הצטמצמו מאד (במישור החוף כולו שטח החולות הגדול ביותר ששרד ללא בנייה - בין אשדוד לאשקלון - משתרע על פני 15 אלף דונם - %5 משטח שמורת חולות חלוצה). למרות זאת - הגופים הירוקים שותקים.

הסביבה נפגעת, כמובן, אף ללא הסכם עם הפלסטינים. הן מציד פרוע של הפלסטינים, הן משפכי ההתנחלויות והערים הפלסטיניות, וכמובן - מהכבישים העוקפים שנסללים מכוח תקנות ממשל צבאי, המקשות מאד על הגופים הירוקים להתנגד להם.

גם למו"מ עם סוריה השלכות מרחיקות לכת על שמירת הטבע, בגולן ובאזור הגבול העתידי. עד כמה תמשיך שמורת פארק הירדן לתפקד כשמורה אם לאורכה ייסלל כביש מערכת ויוקמו מוצבים צבאיים? האם יוקמו אזורי תעשייה משותפים באזור, הרגיש מאד סביבתית, של הכנרת ומקורות הירדן? ובכל זאת, קולם של הירוקים כמעט ואינו נשמע.


הגולן - שימו לב שהצד הישראלי מכוסה ביותר צמחייה, ובפרט רצועת הגבול שהנה מחוץ לתחום לאזרחים (צילום לווין: באדיבות NASA)





איך פעלנו בעקבות הסכמי שלום ונסיגות קודמים? כמעט שש שנים לאחר הסכם השלום עם ירדן, והירוקים עדיין מנהלים מאבק להצלת מלחת עברונה מהתוכנית להקמת מעבר גבול ושדה תעופה. רק בימים אלה הסכים משרד התחבורה לבדוק חלופות אחרות באזור. מאבק אחר, נגד אזור תעשייה על גדות הירדן, נכשל. דווקא תוכניות לשיתוף פעולה סביבתי עדיין תקועות בשתי המדינות, ובראשן התוכנית לחיבור שמורת דנא בירדן לשמורת נחל שיזף בערבה.

מלבנון יצאנו בחיפזון, ומייד החליט צה"ל כי, בהעדר שלום, יש להקים גדר ודרך מערכת בכל מקום על הגבול. והירוקים? מחו קצת, אך לא התאמצו מדי לשכנע את הצבא לוותר על חלק מהדרכים, או, רחמנא לצלן, להותיר שטח ישראלי מעבר להן, כך שניתן יהיה לצמצם את נזקן לסביבה. כך, בימים אלה נפרצות דרכים חדשות בשמורות נחל בצת וראש הנקרה המוכרזות - דרכים המשסעות את השמורות.

אמנם לאחרונה התבשרנו על כריית מנהרה מתחת למנרה, ולרגע קיוויתי שהירוקים הצליחו לשכנע את הצבא לא להרוס את מצוק מנרה, אך התבדיתי. מסתבר כי ההחלטה על המנהרה התקבלה משיקולים הנדסיים ולא סביבתיים - אין אפשרות הנדסית לסלילת כביש עוקף מנרה שלא במנהרה.

אבל אפשר גם אחרת: לא רבים יודעים, אבל בעת הנסיגה מטאבה נסוגנו מאלפי דונמים נוספים בין טאבה לעין־נטפים, באגן נחל גישרון. הצבא החליט, בהזדמנות זו, לפרוץ כביש מערכת חדש מעין נטפים לחוף טאבה, עם גדר צמודה - באחד האזורים התלולים ביותר בארץ - בטיעון כי לא ניתן להגן על קו הגבול החדש. קם קול צעקה, והצבא נסוג ממזימתו. שום כביש נוסף לא נפרץ בשמורת הרי אילת, ובנחל גישרון אין גדר מערכת עד היום הזה.



השלום המיוחל יביא עמו, בלא ספק, פיתוח כלכלי נרחב באזורי הגבול השונים. כפי שהודגם למעלה, צפוי הדבר לגרום נזק כבד לאיכות הסביבה. יתרה מזאת, כיוון שהתודעה הסביבתית בארצות השכנות נמוכה יותר, סביר להניח שייגרם נזק סביבתי ניכר לשטחים המועברים בהסכמי השלום. למרות זאת, לא זכורה לי כל התייחסות רשמית של פוליטיקאים ישראליים, ומעט מאד התייחסויות של נציגי הגופים הירוקים, למחירו הסביבתי של השלום. אין מנוס אלא להסיק מכך שעם חתימת הסכמי השלום יאבדו הגופים הירוקים כמעט כל עניין בגורלה הצפוי של הסביבה, או בפרפראזה על הסיסמה הידועה - סביבה תמורת שלום?!

הבעיה, כנראה, נעוצה בכך שהארגונים הירוקים, ונושא הסביבה בכלל, מזוהים לעיתים קרובות עם מחנה השמאל הישראלי. מפלגת מר"צ כמעט תמיד תומכת במאבקים סביבתיים שונים. אך כידוע, מחנה השמאל מזוהה בראש ובראשונה עם השלום, ולו מוקדש רוב מרצו. על הגופים הירוקים להכיר בכך שהאינטרסים שהם מייצגים אינם תואמים תמיד לאלו של מפלגות השמאל בכנסת. כל עוד לא קיימת הפרדה ברורה בין השניים, נוכל רק לשאול: האם השלום (או, בפרט, צעדים ה-"מקדמים את השלום") קודם בעיני הגופים הירוקים לאיכות הסביבה?
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "סביבה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  איכות הסביבה?? • רועי
  שקט! יורים • easy • 2 תגובות בפתיל
  הגזענות הירוקה • אלכסנדר מאן • 7 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דורון הגלילי
  כחול לבן • choopy • 7 תגובות בפתיל
  אתה צודק אבל... • הרמן שמואל • 3 תגובות בפתיל
  השלום והסביבה • חיים לוינסון • 2 תגובות בפתיל
  שלום(?). זה טוב לעשירים. • דני האדום • 13 תגובות בפתיל
  שתיקת הירוקים • קונשטוק • 2 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים