יציאה מהארון - קשיים והשלכות (חלק א') 312
מהם הקשיים הכרוכים בהחלטה לצאת מהארון בקרב הומוסקסואלים צעירים? האם התהליך מצדיק את הכאב הרב הכרוך בו? חלק ראשון מתוך שניים.

רבים מכירים את תהליך היציאה מהארון, אך מעטים באמת מבינים במה הוא כרוך. בשנים האחרונות אנו עדים להתקדמות של ממש ביחס החברה להומוסקסואלים, וכתוצאה מכך חשים הומוסקסואלים ולסביות רבים נוח יותר עם נטייתם המינית וחוששים פחות מבעבר "לצאת מהארון" ולחשוף את עצמם בפני חבריהם, משפחתם והחברה כולה.

למרות ההתקדמות, תהליך היציאה מהארון היה ונשאר תהליך מורכב, קשה ובעל השלכות רבות על הפרט החווה אותו. בכוונתי להראות כי על אף הקשיים והפחדים, תהליך היציאה מהארון משתלם ומועיל לעושה אותו.

למאמר שני חלקים: הראשון בודק מהי יציאה מהארון ועוסק בתהליך עצמו - (תהליך שראשיתו בחיים בתוך הארון - הלבטים, הפחדים - וסיומו בהתוודות להורים, לחברים ולחברה). בחלק השני, שיפורסם בשבוע הבא, אבדוק את השלכות פעולה זו על הפרט היוצא ועל החברה הסובבת אותו. כמו כן אדון גם בתופעת ה"אאוטינג" כתוצאה נוספת של התהליך.



תהליך היציאה מהארון הוא קשה, מעורר פחדים רבים ובעל דרגות שונות. ראשית, יש צורך להגדיר בדיוק מהי "יציאה מהארון".

יציאה מהארון - תהליך שאינו נגמר

המונח יציאה מהארון ("Coming Out") בא לתאר מצב בו אדם מגלה לאחרים עובדות המתייחסות לעצמו והמעוררות רגישות רבה, חרדה או בושה. בהקשר ההומוסקסואלי (והנפוץ ביותר) הכוונה היא לחשיפת הנטייה המינית השונה בפני החברה הסובבת, אך משתמשים במונח זה גם לגבי אנשים המגלים לסביבה פרטים רגישים אחרים, כגון נשיאת וירוס האיידס, אלכוהוליזם וכו'.

יציאה מהארון היא גם מטאפורה המגדירה סדרת תהליכים של קבלה עצמית, גיבוש הזהות המינית, וחשיפתה לחברים, למשפחה, ולחברה. כלומר - אין מדובר בסיטואציה חד פעמית, אלא בתהליך מתמשך שתחילתו בגיבוש הזהות העצמית והמשכו בהתוודות לחברים קרובים או לחברה. על אף שניתן להצביע עליו באופן כללי, יש לציין כי זהו תהליך אינדיבידואלי המתרחש אצל כל הומוסקסואל או לסבית בצורה שונה. יתכן, למשל, כי ההורים מגלים את העובדות עוד לפני שהבן השלים את תהליכי הקבלה העצמית שלו (למשל, על־ידי קריאת מכתב "מפליל"), ויתכן אף כי אדם ישלים רק חלק מתהליכי היציאה מהארון בשל הקשיים הכרוכים בכך.

היציאה מהארון הנה תהליך שסופו אינו מוגדר, וזאת כיוון שההומוסקסואלים והלסביות מהווים מיעוט בלתי נראה. ההערכה המבוססת על מחקרו המפורסם של אלפרד קינסי (Sexual Behavior in the Human Male, 1948) היא שכשבעה עד עשרה אחוזים מבני האדם ברחבי תבל הם בעלי נטייה מינית הומוסקסואלית. אולם, מכיוון שאין להומוסקסואלים וללסביות מאפיינים חיצוניים המזהים אותם או מייחדים אותם כקבוצה, הרי שלא נתן לזהותם מבלי שירצו בכך. לכן, גם אדם שנטיותיו ידועות "לכולם" ידרש, בבואו להכיר אנשים חדשים, לצאת מחדש מהארון, אם הוא אכן חפץ בכך. זהו גם תהליך של בחירה, ולא כל הומוסקסואל או לסבית יבחרו לעבור אותו.

החיים בתוך הארון והגורמים ליציאה

בבואנו להבין את היציאה מהארון יש לבחון את התחושות המלוות את החיים בתוכו. תחושה חזקה ובסיסית של האדם הנמצא "בארון" היא הבדידות: הפחד מדחייה, מנטישה ומגילוי עלול להביא להתרחקות מאנשים קרובים. על כן, כל הספקות האישיים והקונפליקטים הפנימיים בתקופה הזאת, כמו גם החרדות והתהיות באשר להשלכות של הרגשות ההומוסקסואלים המתעוררים, נחווים בבדידות - בארון. הומוסקסואלים ולסביות רבים חשים כי אין אף אחד בעולם שיוכל לעזור להם וכי הם לבדם. דבר זה יכול להביא במקרים מסוימים גם למחשבות אובדניות. במחקר שנערך על־ידי אוניברסיטת טורונטו על התאבדויות בני נוער עולה כי: (א) מספר נסיונות ההתאבדות של הומוסקסואלים ולסביות צעירים גבוה פי שניים עד שלושה מזה של הטרוסקסואלים צעירים; (ב) הומוסקסואלים ולסביות צעירים מבצעים 30 אחוז ממעשי ההתאבדויות בקרב בני נוער בשנה.

הבדידות והפחד משליכים וגורמים גם לתחושות אחרות, כגון חוסר שייכות והרגשה של ניהול חיים כפולים. הומוסקסואלים ולסביות רבים החיים חיי הסתרה נאלצים לשקר במרבית (אם לא בכל) המסגרות החברתיות בהן הם חיים. לכן, בכדי להשתייך, נוקטים הומוסקסואלים ולסביות רבים אסטרטגיה של קונפורמיסטיות מוחלטת ומכחישים את המציאות הרגשית שלהם. קבוצת גיל הנעורים, לה השייכות החברתית קריטית ביותר לגיבוש הזהות העצמית, היא הנפגעת העיקרית מההסתרה. בדידות חברתית ודיכוי המשיכה המינית בגיל זה נעשים לעיתים קרובות על חשבון פיתוחם הנורמלי של הכישורים והמיומנויות ליצירת קשרים בין־אישיים, ומונעים מאותם צעירים להכיר את עצמם באמת.

ניתן להצביע על עוד שלוש תחושות מרכזיות הנובעות מהשהיה בארון: א. שנאה עצמית - תחושה זו מתעוררת עקב הפנמת הדעות הקדומות והעמדות השליליות הרווחות בחברה כלפי ההומוסקסואליות; ב. פחד וחרדה - עקב היחשפות לסחיטה, שהרי בהשארות בארון יש הסתרה רבה; ג. בלבול הזהות - ברוב המקרים חלה תחושה זו במקביל לגיל ההתבגרות או לפניו. בשלב זה חשים הצעיר או הצעירה בלבול בכל מה שקשור לזהות עצמית בכלל ולזהות מינית בפרט. תחושה זו נובעת מן הפער שבין הציפיות שבני נוער אלה מפתחים ביחס לעצמם לבין ההתנסויות והתחושות ההומוסקסואליות שהם חשים בפועל.

הפחדים והחששות ביציאה מן הארון

תחושות קשות אלו מהוות, למעשה, את הגורמים ליציאה מן הארון, אך גם את תהליך היציאה עצמו מלווה בפחדים רבים. בקרב בוגרים היוצאים מן הארון קיים פחד מאיבוד סטטוס חברתי ותעסוקתי. הומוסקסואלים ולסביות רבים חוששים כי אם יחשפו את נטייתם במקום העבודה יפגע קידומם או אפילו יאולצו לעזוב אותו. בעבר היה חשש ממשי מפני ניכור חברתי ופגיעה של ממש ביוצא מן הארון. עצמת החרדה הנובעת מחשש לסנקציות חברתיות תלויה במידה רבה בגורמים כגון תגובת המשפחה, הנסיבות בהן גילה אדם את נטייתו, המסגרות להן הוא יכול לפנות לעזרה וכו'. בארץ נוסף גם הפחד מההעברה מתפקיד צבאי או בטחוני. הומוסקסואלים ולסביות שיחשפו בצבא עלולים שלא לקבל סיווג בטחוני גבוה וכן לא להיות מקודמים בחברה מצ'ואיסטית וגברית כל כך.

פחד נוסף הוא זה הכרוך במשפחה, אותו ניתן לחלק לשני סוגים. הראשון - הפחד מדחייה, אי־קבלה וניתוק הקשר. כאשר בתקופת ההסתרה נוצר חיץ וניתוק עם ההורים, הפחד גדול אף יותר. השני - הרצון שלא להכאיב להורים, או להעציב או לאכזב אותם.

דרגות ושלבים ביציאה מן הארון

ליציאה מן הארון קיימות שלוש "דרגות" עיקריות: הדרגה הראשונה היא דרגת הגיבוש וההכרה העצמית בזהות ההומוסקסואלית. שלב זה הנו פנימי, והוא מתרחש בזמן השהייה בארון. על־פי מודל שפותח על ידי טרוידן (Troiden) בשנת 1987, דרגה זו מתחלקת גם היא לשלושה שלבים. הראשון הוא שלב הרגישות (Sensitization): בגילאים שלפני הבגרות המינית, מרבית ההומוסקסואלים והלסביות מדברים על כך שחשו עצמם שונים, בעיקר על בסיס נושאי ההתעניינות, אופיים של הבילויים, הפעילות בשעות הפנאי, ספורט וכו'. ממחקרה של שרה אבני (המשמעות והאתגר: להיות הומוסקסואל או לסבית בחברה הטרוסקסואלית והומופובית, 2000) עולה כי השונות או ה"אחרות" נתפשת לעיתים קרובות כדבר שלילי, וכן כי צעירים רבים מזהים את המשיכה אל בני מינם בתקופה שלפני ההתבגרות המינית ובתקופת ההתבגרות המינית, אך אינם מגדירים את עצמם בשלב הזה כהומוסקסואלים. השלב השני לפי מודל זה הוא שלב הבלבול (Identity Confusion) - זהו שלב של תהיות, ספקות, וטרדות, העשוי להמשך שנים מספר. לבני הנוער, שהשאלה המרכזית בהוויתם - "מי אני" - מקבלת את התשובה: "אני שייך לקבוצה סטיגמטית, לא מקובלת ואולי אף חולה או סוטה", יש תחושה קשה ביותר, בעיקר משום שבשלב זה הנער או הנערה צריכים להתמודד בכוחות עצמם עם הקשיים. האפשרות לשתף אחרים, הורים, בני משפחה או חברים, נדחית בדרך־כלל על הסף. השלב האחרון הוא שלב קבלת הזהות ההומוסקסואלית (Identity Assumption): בשלב זה מאמצים צעירים הומוסקסואלים ולסביות את התג "הומוסקסואל" או "לסבית" כמושג המתאר את עצמם. כלומר, נטייתם המינית מתקבלת כעובדה קיימת.

דרגת היציאה השנייה מהארון היא חיצונית, ובה חושף האדם את נטייתו המינית השונה בפני חבריו, משפחתו והסובבים אותו. קיימות כמה תת דרגות, שכן יכול אדם להיחשף בפני חבריו אך לא בפני משפחתו או להיפך. יציאה זו מהארון מהווה נקודת מפתח בגיבוש הזהות ההומוסקסואלית. בדרך־כלל זוהי החלטה יזומה המתרחשת בעקבות תהליך הדרגתי של הבשלה ושינוי תודעתי. אנרגיה רבה מושקעת בקבלת ההחלטה - איפה, מתי, איך ולמי לספר - וכן בדאגה בנוגע לתוצאות האפשריות של היציאה מהארון לגבי אנשים משמעותיים. על־פי ה"אנציקלופדיה לכל המשפחה", הומוסקסואלים רבים - גברים ונשים כאחד - מתוודים תחילה בפני אלה היכולים להיות בני זוגם המיניים. אם הם אינם נדחים, ואם הם מתנסים בחוויות מוצלחות נוספות, הרי שעם הזמן הם עשויים לאזור אומץ ולשתף גם את בני משפחתם ואת חבריהם האחרים ברגשותיהם, באהבותיהם ובמשיכתם המינית.

הדרגה השלישית היא היציאה הפומבית. כשלב אחרון, יהיו מעט הומוסקסואלים ולסביות אשר ירהיבו עוז ויחשפו את נטייתם זו גם בפומבי - באמצעי התקשורת, למשל - ובכך "יצאו מן הארון" אל העולם. יציאה זו מקורה בסיבות שונות אשר עיקרן תועלת אישית או הכרה בכך שיציאתם יכולה להועיל ולעזור להומוסקסואלים וללסביות אחרים הנמצאים בארון וזקוקים למודלים חיוביים.



המשך המאמר בשבוע הבא: מהם המכשולים העומדים בפני היוצאים מהארון, ומה בכל זאת נתן להרוויח מהתהליך הכואב?
קישורים
אוניברסיטת טורונטו - הומוסקסואלים לסביות וביסקסואלים
נטייה חד־מינית - מתוך אתר "סנונית"
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

הערה 9912
היה מאוד מעניין לקרוא ולהעמיק קצת במושג שלרוב ההתיחסות אליו היא סטיגמטית ושלילית.

אולי אפשר לנצל את הבמה הזו בכדי לציין שאין התייחסות מספקת לנושא ההומולסבי במערכת החינוך האה\פורמלית , וישנו צורך ממשי לתגבר למידה בנושא בכדי לשלול את הסטיגמות וההתייחסות השלילית.

תמיד גם נחמד להיות המגיב הראשון :)
הערה 10050
גיא- גם האוגדה (ובשמה המלא: האגודה לזכויות ההומואים הלסביות הביסקסואלים והטרנסקסואלים) וגם קל"ף (קהילה לסבית פמיניסטית) מקימים מערך של מרצים ומרצות מנוסים . בהחלט מתאים גם להרצאות בתנועות נוער.
טלפונים אתה יכול למצוא במדריכים של הקהילה כמו gayway
זווית אחרת 9930
לא הרבה מאמרים ב''אייל'' דנים בחיי הפרט, חרדותיו ורגשותיו.
לדעתי, הזווית האינדיווידואלית הזו מעניינת הרבה יותר מזווית הפוליטיקה הישראלית הבלתי נלאית וממאמרים סמי היסטוריים סמי תרבותיים המופיעים כאן תדיר. חברה ותרבות הם קודם כל האנשים המרכיבים אותן ואח''כ הפוליטיקאים, ובכל זאת, עד כה, כמות המאמרים שדנו כאן ברה''מ, שרי הממשלה, והמאבקים הפרלמנטריים למיניהם רבה, ואילו זה המאמר הראשון (שאני נתקלת בו כאן) שדן בחיי מתבגר ''מן השורה'', בלבטותיו וברגשותיו.
כל הכבוד על היוזמה לשנות את הזווית הקבועה כאן, וכל הכבוד על הביצוע- על הרעיון, הכתיבה, והאבחנה.
זווית אחרת 9955
אני מסכים איתך שמאמרים מזווית אינדיווידואלית הם מעניינים וחשובים לא פחות מעמיתיהם ההיסטוריים-פוליטיים-חברתיים אך מאמר זה נראה כמו מדריך ליציאה מהארון.
so? 9965
האם אני מבחין בנימת ביקורת במשפט "אך מאמר זה נראה כמו מדריך ליציאה מהארון.", או שזה רק נדמה לי?
so? 10025
אין לי בעיה, ולו הקטנה ביותר עם מדריכים ליציאה מהארון...
ציינתי זאת מכיוון שקשה לפתח דיון על בסיס מדריך כזה.
so? 515257
כמו שבספר הדרכה בשפת C יש ענין, אבל הוא לא ספרות יפה, כך מדריך יציאה מהארון יכול להיות בעל ערך, אבל הוא לא מאמר מעורר דעת.
יפה יפה. מעניין למדי 9959
שבלי להכיר את תיאוריית הדרגות המדוברת, כתבתי את זה במסגרת דיון בענייני bdsm:

(עלול להיות אופנסיבי לחלקכם, אתם לא חייבים לקרוא)

-----------------------------------------
מאת: דונטיין
תאריך: 06-28-2000 10:44

אז הנה (וסליחה על הסטייה הקלה מהנושא, נדמה לי שהיא מתבקשת):

קהילת ה BDSM ברוב העולם ובוודאי בארץ, נמצאת כיום במצב דומה לזה שהקהילה ההומוסקסואלית היתה בו לפני כמה עשרות שנים - כמו רוב הגייז אז, נמצאים רוב הכנועים והשולטים עמוק בארון, מתחתנים עם בני ובנות זוג שאין להם כל עניין באזיקים ושוטים ובמקרה של הגברים הצייתנים שהם הרוב הברור בעסק הזה - מתגנבים מדי פעם לאשת מקצוע שתפליא בהם את מכותיה תמורת תשלום (מקביל לגן העצמאות).

מיעוט קטן מבעלי הנטיות הללו אכן מקיים מערכת יחסים שיש בה אלמנטים של שליטה, מיעוט קטן עוד יותר משתתף ב"סצינה" ומגלה את נטיותיו לאחרים ומיעוט זניח ממש מספר עליהן גם לסתם חברים. בכך למעשה מתקיימת היררכיה שלמה של ארונות (הארון הפרטי שבראש, זה שבחדר המיטות וזה שבמועדון הסאדו) שהיציאה ממנה קשה ומאיימת עד מאד. ההיררכיה הזו, בצד קונפליקטים הנוצרים בעיקר אצל נשים, אבל גם אצל גברים בחברות המערביות בין החינוך לשיוויון ופמיניזם ובין הנטיות הלא שוויוניות לכאורה שלהם, גורמים לכך שמציאת בני זוג היא קשה ומציאת בנות זוג היא כמעט בלתי אפשרית ולרוב מתרחשת באקראי (כי בכל זאת, יש מאיתנו ככל הנראה יותר מעשרה אחוז מהאוכלוסיה).

לתפיסתי (שאתה כמובן לא צריך לקבל, כי מה אני מבין בכלל) - אם אתה מוותר על מציאת בת זוג שתוכל לספק את צרכיך, אתה מוותר על הרבה יותר מקצת מכות בטוסיק ואפשר להשוות אותך להומו שמתחתן עם אישה, כפי שחלקם הגדול עדיין עושה בישראל (וחלק קטן יותר בעולם המערבי) - בהחלט יתכן שתוכל לקיים חיים מאושרים, אבל אף פעם לא תדע מה הפסדת.

ואמא שלי היתה אומרת: "מרקיז, מרקיז, אבל תחזיר את החבל לכובסת אחרי שאתה משתמש בו"
לא יכול להתאפק 9972
כתבת "סליחה על הסטייה הקלה מהנושא, נדמה לי שהיא מתבקשת"

אז על איזו סטיה בדיוק אתה מבקש סליחה?
לא יכול להתאפק 9975
אה, זה פשוט מועתק מדיון בפורום אחר שלא הצלחתי להכניס לכאן את ה URL שלו היות והאייל אינו אוהב את הסימן &
לא יכול להתאפק 9983
הבעיה עם סימן זה (סוף-סוף זכיתי לראותה בעצמי) קיימת רק במצב Preview. בהודעה הסופית, כפי שהיא תוצג לאחרים, אין כל בעיה.

(כן, פתרון יגיע).
אם כך 9985
הרי הקישור לדיון המקורי:
אם כך 10051
דונטיין- נראה לי שדבריך הכנים והאמיצים עברו הרבה מעל לראשם של מי שקראו את תגובתך והעדיפו להתעמק דווקא באספט (המרתק לכשעצמו!) של צירוף הפניה לאתר להודעות באייל..
10057
אין ספק שזוהי עובדה מצערת שרב האנשים בחברה ה''מבינה'' שלנו הם צרי עין המציגים עצמם כביכול כנאורים כאשר עולה הנושא אך נרתעים מיד כשהם נתקלים בכך ,ואולי זה אמור לצער אותנו יותר שעובדה היא שיקח לאנשים עוד הרבה מאוד זמן לקבל דברים ''שונים'' מהם ולכן אני רוצה לציין שנהנתי מאוד לקרוא את המאמר שהוא מעמיק, מעניין וכתוב באופן שאולי אפילו אותם אנשים צרי עין יקראו אותו עד סופו ואולי אפילו יחכימו ממוסר ההשכל אך כפי שאני רואה זאת מנקודת מבטי קוראי האייל הם אנשים שונים בתכלית מהנ''ל והסיכוי שהם גיעו לידי קריאת המאמר קלוש ביותר ולכן כל שנותר לנו הוא להגיב על נושאים חשובים אלו, לחזק את ידיהם של היוצאים מהארון ואולי אפילו...מי יודע...להשפיע.
כל טוב ושנה טובה ומתוקה לכולם
מצטרפת, מסכימה ומחזקת 10078
מצטרפת, מסכימה ומחזקת
10319
נו, אז יאללה - פרסמו את דבר קיומו של האייל הקורא בקרב כל חבריכם צרי העין. יהיה קטעים. (:
יאללה 10653
צפה לדאחקות.
יצויין שאני גם אשלח לכאן אנשים טובים ומשכילים ואני מציינת את זה במיוחד כדי שאנשים לא יכנסו ויחשבו שקראתי להם צרי עין כי חבריי באינטרנט הם באמת מהסוג המובחר.:(
יאללה 10654
הכוונה הייתה שזה יהיה סמיילי.........אז :-))))
וסליחה על ההטרדה....
בתור אחד שיצא מהארון לא מזמן 10071
רציתי להגיד שהכתבה ממצה מאוד, אבל עדיין לא מעבירה בצורה חריפה את התחושות והרגשות של אדם הנמצא בתוך הארון.

האבדון, השחור, הכאב, הפחד, המחשבות ההתאבדותיות.

לא סתם ההורים שלי מברכים על "הלידה מחדש" של הבן שלהם.

תהליך שבדרך כלל עושים עם בן/בת זוג.
ולכן רוב הגייז (אני לא אוהב את המילה הומוסקסואל) נשארים בארון עד גיל מאוחר (לא מוצאים בן זוג אמיתי ששווה לצאת מהארון עבורו - סטוצ'ים יש לרוב).

כן ירבו האתרים והמקומות בהם ניתן יהיה ללמוד ולהבין שגם אנחנו בני אדם, ולא רק איברי מין מחוברים לגוף.
התהליך כולו... 10092
קראתי בעיון את הנאמר... ורציתי להביא לאילו מביניכם שמתעניינים את הסיפור בכללותו.

אז הצבתי לינק לפורום הגאווה של יואל - שם יצאתי מהארון בשלבים - בעזרת התמיכה של חברי הפורום.

באופן מדוקדק מתואר התהליך מההתחלה ועד הסוף:

להלן הלינקים:
הכנסתי את אמא לארון 462991
לאחר כמה ימים טרופים בהם הסברתי למשפחה בקושי רב על זהותי ועל התחושות שעברתי תקופה רבה בבדידיות הדחקה תחושה שאני סוטה וכל שאר המתואר במאמר, עכשיו אני מרגישה שהכנסתי את אמא לארון. אני מסתכלת עליה מהצד והיא עוברת תחילתו של תהליך בו אני הייתי לפניה. כלומר אני בשלב אחד אחריה ואולי אני יכולה להגיד יותר מזה - אני התחלתי את התהליך בצורתו "הטבעית" - אבל, כאב, בדידות, שנאה עצמית על נטיותי המיניות ובהדרגה קבלה, שקרים הסתרה פחד מהידיעה שהרצון לספר לעולם מי אני באמת חזק ממני ואהבה עצמית. היא למעשה מתחילה את התהליך בצורה הפחות טבעית שלו - הגילוי נופל עליה כמכת פטיש ולאחר מכן היא מתאבלת ומדחיקה - ואני שואלת מתי תקבל ותאהב את הזהות שלי שלמען האמת ישבה לה מתחת לאף שנים. אחרי שיצאתי מהארון ואני חושבת שהייתה שווה לכך התייחסות גם במאמר כי אני מאמינה שרבים שיוצאים מהארון חשים דבר דומה - אני מבינה שהקושי הגדול שליווה אותי הייה להסביר משהו שכל כך טבוע בי וטבעי להיות חלק מזהותי אך בכל זאת אני עומדת ומעמידה עצמי במקום של לספר על האישי פרטי והכמוס, קושי נוסף הוא הרצון העז והמאמץ לשמור על חייך ועל כל המשתמע מזהותך ויחד עם זאת לשמור על המשמעות שיש למשפחה היקרה שלי בחיים שלי. מסר אחד אני רוצה להעביר והוא שהקושי בלהסביר את הטבעי והברור מאליו לכל יוצא מהארון לא צריך להבהיל ואולי מטאפורה קטנה תסדר את דבריי - כמו שעולמנו על כל חפציו ודוממיו מעוצב לבני אנוש שמתפקדים עם יד ימין (מספריים או למשל המדיח בביתי.. :) ) ובעבר קשרו לאנשים שמתפקדים עם יד שמאל את ידם השמאלית במטרה "לנרמל" אותם ולהרגיל אותם לתפקש עם יד ימין וכאשר הם התירו ידם מן החבל או הסובבים אותם חילצו אותם מהחבל וזרקו לעברם כדור הם תפסו אותו ביד שמאל כי הרי זהו אינסטינקט - אז למה לנו לטרוח להסביר אינסטינקט, משהו ראשוני כל-כך עבורנו.. תשנו טוב ולחיי שלוות הנפש שלנו. מייחלת לכולנו שהאושר יציף אותנו.
הכנסתי את אמא לארון 463711
תודה על גילוי הלב, כתיבתך עזת-מבע ומרשימה. אני מקווה שאת עוד כאן, עוקבת ונכנסת מדי פעם לראות אם הגיבו לסיפורך.

לשאלתך לגבי אמא - "מתי תקבל ותאהב את הזהות שלי שלמען האמת ישבה לה מתחת לאף שנים" - היא תקבל ותאהב. מתי? קשה לדעת, כמובן, לכל אחד קצב הסתגלות משלו, אבל בסופו של דבר היא תסתגל ותהיה גאה בבתה האמיצה והמיוחדת. התעודדי נא ואזרי סבלנות וכוח (כוח יש בך, עד כמה שנראה לי. חשוב רק שתרכזי אותו למטרות החשובות של חייך ולא תעשי את השטות שכולנו עושים בדרך כלל: מקדישים אנרגיה נפשית רבה מדי לשטויות הרגילות של מה אומרים, מה יחשבו וכו').

מאחלת לך אהבות יפות, נעימות ומשובבות נפש, עד שתגיע האחת והיחידה, הנפלאה, שתהיה רק שלך ואת תהיי רק שלה :-) .

כל טוב ואושר רב.
מקור המאמר 486619
אנחנו 2 סטודנטיות שעושות סמינר על יציאה מהארון. האם מישהו יודע מה המקור הביבלוגרפי של המאמר הזה...? תודה רבה
מקור המאמר 486648
שאלו ישירות את המחבר, http://www.haayal.co.il/author_Lior%20Keren .
מקור המאמר 486657
איפה אתן לומדות עכשיו, באוגוסט החם הזה?
מקור המאמר 486659
שנת הלימודים באוניברסיטאות נגמרת רק השבוע (וחוץ מזה, סמינריונים כותבים מחוץ לשנת הלימודים הרגילה).
515258
לפי תיאוריות פסיכולוגיות מסוימות, לא בלתי קונצנזוסיאליות, יש לי חלק גדול בהיותו של אחי הצעיר הומו(סקסואל, לא ספיאנס). אבי גידל אותנו על ברכי דוקטורינה סובייטית שכללה בעיקר אלימות, ספורט והשילוב בינהן- אמנויות לחימה. מהיותי הזכר הבכור, נקל היה לי להצטיין בתחומים אלו יותר ממנו הקטן ממני בשנה. כך אירע שאת השנים המעצבות (כי הנחלת הדוקטרינה החלה באופן פעיל עוד לפני גיל 3) בילה אחי צמוד למי שזכה לתואר "הגבר הקטן של המשפחה", בעוד הוא מוותר מראש על האפשרות להפגין הצטיינות בתחום הטסטוסטרון, כי כמה שלא ינסה, את הפער הכרונולוגי לא יצליח להדביק.
עוד בזמן אמת יכולתי לראות המון מקרים קטנים שמצביעים על ויתור כזה ועל בחירה בנתיב ההפוך מבחינת התנהגות מגדרית. אני זוכר שלא הבנתי מדוע אבי התרגז כשאחי החליט להתחפש בפורים לאשה, בכיתה א' (בזמן שאני התחפשתי, כמובן, לנינג'ה).
מפחיד.. אבל צריך לעשות את זה!!! 593933
זה תהליך קשה ולא נעים בכלל ויש מליון ואחת חששות אבל אנשים שלא עושים את זה בעצם לעולם לא חיים את החיים שלהם בצורה מלאה אלא את הרצונות של אחרים וחבל שזה ככה, אומנם הנושא קצת עלה יותר למודעות האנשים שזה נורמאלי.. אבל עדיין יש כל כך הרבה אנשים פרימטביים ולדעתי אין מספיק פרסומיים לזה וזה ממש לא נכנס למערכת החינוך.
אני מצרף ברשותכם בלוג שאני כתבתי על ההרגשות שלי לפני היציאה והתסכולים.. (עדיין לא יצאתי אבל המסקנה ברורה!!) מי שמעניין אותו-->
חלק ניכר מהארוניסטים מעדיפים את ארון 614641
משום שגם אם מכריהם יקבלו אותם, רוב האוכלוסייה תתקל בקושי לראות גברים מביעים תשוקה אחד לשני. לזוג הומוסקסואלי, אין אפשרות להתנשק ברחוב, בלי לחשוש.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים