 |
עמוס קינן הלך לעולמו | 3124 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
זכורה לי סאטירה שכתב בעקבות יוהרת הניצחון של ששת הימים: צה"ל פיתח את שיטת הכיבוש הספיראלית וכך כבש את כל המזרח התיכון מעיראק עד צפון אפריקה אבל אחר כך השיטה הזו התחילה לפעול בצורה צנטריפנטלית והמדינה קרסה. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה עם הקיצוניים, שעוברים מטבח בכפר ערבי, דרך זריקת פצצות על בתים של שרים, ועד להטפת מוסר שמאלני לאחרים. ואני אוצר: אל תטבח, אל תפוצץ, ואל תטיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתו של קינן ציטטה מאחד מספריו את המשפט: "לכל מלוא העין היה העתיד פרוש לרגלינו. היינו טהורים, יפים וחזקים." נראה שהישראליות התפצלה לשתי מחציות. החצי שהתאכזב מן החזון ואינו יכול לסלוח לעצמו על כך והחצי שמתעקש להמשיך בהגשמת החזון הלא ריאלי ולהטיל את המחיר על כל מי שסביבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
i love the smell of ad-hominem in the morning
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעייף, איך אנשים במצב של קבעון פוליטי אנוש, נתלים בשולי בגדו של איש יצירתי, ויטלי, ותוסס ברמה שהם לא מבינים בכלל, כדי להוכיח שהעמדה הפוליטית שלהם נכונה. הצחקתיהוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לילה טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מטריד אותי ששני הפרטים הראשונים שמזכירים עליו אחרי גילו ועיסוקיו הם הספר והדיסק (לא רק כאן, גם ברדיו). אולי זאת רגישות יתר למסחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האשה והבת יצרו ומכרו בעוד קינן עצמו חי, ושקוע בדמדומי האלצהיימר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האשה והבת יצרו ומכרו גם בהיותו בריא. אף אחת מהן לה חיה בצילו. יותר מזה, בתו רונה אמרה שהוא היה גא מאוד תמיד בכל אשר עשו, ויש להניח שהיא לא זייפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה לא סותר את העובדה ששתיהן יכלו לחכות קצת עם ספרי ואלבומי הזכרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות. רונה קינן אמרה גם שאבא שלה היה חולה על פרסום. לא חשוב מה כתבו עליו, מבחינתו העיקר היה באמת שיאייתו את שמו נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש טעם לפגם בכתיבה על אדם חי, שלא נמצא במצב צלול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה בכל זאת שכל מקרה לגופו. במקרה של האיש הזה? לא בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעתי את הדיסק אבל ספרה של גרץ הוא מעולה, והרבה מעבר לביוגרפיה. הספר הוא הומוגני למכלול יצירתו של קינן וטוב שפורסם עוד בחייו. למי שלא מכיר, '' שושנת יריחו'' ו''סוף עידן הדינוזארים'' מספריו האחרונים הם פתח טוב לקריאת יצירותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי בעיתון שבספר גרץ מודה כי קינן ביצע את הפשע ממנו זוכה. אשמח אם תוכל להוסיף קצת פרטים - האם היתה ההודאה היתה חד משמעית? האם קינן התנגד לפרסומה כשהיה צלול? האם היה אדם אלים באופן כללי? ושאלה אחרונה, האם מעבר לפרשת הפצצה יש בספר גם עניין "רכילותי" למי שהיכרותו עם יצירות קינן מסתכמת בקריאת מוסף השבת של "ידיעות" ובצפייה בסרט "הדרך לעין חרוד"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית לא שמעתי פרטים על כך, אי אפשר היה להוציא מהאנשים האלה בדל של אינפורמציה, חשאיות לנצח. עניין רכילותי? לא בטוח, אבל ההיסטוריה הארץ ישראלית בזווית ראיה שונה בהחלט, וספרות יפה לעצמה גם למי שלא מכיר את קינן או לו היה דמות פיקטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי אישית אלא מתוך הנאמר בביוגרפיה... מה, גם היכרת אותו אישית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פגשתי אותו כמה פעמים, פעם הוא כתב עלי בדף שלו ''בידיעות אחרונות'', אחרי שנים נפגשנו בבית אימי איתה היה מיודד וגם שולח כתובים שונים לעיונה, לאחרונה נפגשנו כשהספיד אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבוד. לוקולוס כתב עליך? :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בעניין של אוכל, אנשים שפגש בטיול פרידה מסיני (וכאלה שלא היו בבית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון: "גם אותו הכרת אישית?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''קץ עידן הזוחלים'' ולא כפי שכתבתי, הדור הזה יושב לי בתודעה כדור הענקים וכך השתרבבו הדינוזארים לתגובתי הקודמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבשלי הכיר את עמוס קינן אישית. הם נהגו לשתות באותו מקום בדיזנגוף שטראסה - "הבר האדום" - בימים שבכל מטרופולין ת"א היו בקושי מניין ברים/פאבים. לא אחת הוא גרר אותו מהביבים, אשכרה, העמיסו על רכבו והביאו מעולף למפתן ביתו. אבשלי הכיר לי את יצירתו של עמוס קינן. גאון לשון ודימיון. יוצר ענק. מ'כפת לי מאישיותו הבעייתית מאוד כשהעניק ותרם המון לתרבות העברית אהובתי. בניגוד חריף לדודו טופז. אומנם התאבדותו היא צעד רגרסיבי מסוים לאדם כפרט, אך צעד קטן לאנושות. שלא לדבר על החסכון הניכר בכספי משלם המיסים בישראל. יהי זכרו ארור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרשעת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה שלא להבחין באירוניה, ואולי בצדק שעשה טופז עם עצמו ברגעי חייו האחרונים. כדי להסתיר את כלי המוות, הוא הערים על המצלמה, זאת שכביכול לא יכול היה בלעדיה ולמענה חי, הפנה לה את גבו ובחר במותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת שאת משוקמת, חלקית לפחות, אבל מתגובתך זו נראה שהשיקום ממש לא הרחיק לכת. לא הייתה לי כל סימפטיה לטופז, לא בימי גדולתו ואף לא בנפילתו הקשה - ובכל זאת קשה שלא לחמול, במידה מסוימת, על אדם שסבל כנראה יסורי גיהנום בתקופה האחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבכל דור ודור יהיה מישהו שיגיב למוס המאוס | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה, זה לא סוג המוס שלי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |