 |
|
שיר פרי עטה של נועה ורדי
|
|
| יצירות אמנות • נועה ורדי • יום ד', 20/1/2010, 23:00 |
|
| |
אֶצְבָּעוֹת רְטֻבּוֹת,
דְּבִיקוּת זֵעַת סֻכָּרִיּוֹת עַל מַקֵּל,
רִשְׁרוּשׁ שְֹעָרוֹת הַפָּנִים.
הַבְּקִיעָה
תִּרְקְדִי כְּמוֹ אִשָּׁה,
יִרְקְדוּ הַבָּנוֹת לְפָנַי. עֵינָיו בּוֹעֲרוֹת.
לֹא נוֹתַר אֶלָּא לִרְקֹד בָּהִבְהוּב. לִכְתֹּב שְׁמוֹ בְּעוֹרִי.
לִפְעָמִים מִתְבַּלְבֶּלֶת, זוֹ אֲנִי
אוֹ זוֹ שֶׁיָּלַדְתִּי לוֹ. אָבִי, אֶצְבָּעוֹת
(הַיַּלְדּוּת הָיְתָה צִפִּיָה, סֻכָּרִיּוֹת עַל מַקֵּל.
בְּפִרְקִי הָרִיתִי לוֹ, מַגִּישָׁה יְלָדוֹת נוֹסָפוֹת לְרִקּוּד)
מִקְסָם לַחוּת. מֻפְרָשִׁים בִּירִיעַת
נַיְלוֹן מִן הָעוֹלָם, חֶלְקַת
אֶצְבְּעוֹתָיו מַגְדִּירָה
מִתְאָר גּוּפִי.
זָבָה.
רִיר עוֹטֵף אוֹתִי
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש