גיל המעבר (אל האושר) 3310
חקר האושר מגלה עתיד טוב יותר
כתבה שהתפרסמה באקונומיסט הלונדוני סוקרת את השפעתם של גורמים שונים על רמות האושר בחיינו, זאת בהסתמך על מספר גדול של מחקרים שנערכו במדינות רבות ולאורך עשרות שנים. אחת התוצאות המעניינות שמחקרים אלו מגלים היא שעם גיל המעבר, בנוסף לשינויים בחיצוניות, ירידה בחיוניות ולעיתים גם בבריאות, מתחיל שינוי נוסף.

ניתן לחלק את הגורמים הקובעים את מידת ההנאה שאנו מפיקים מחיינו לארבע מחלקות עיקריות: מגדר, אישיות, נסיבות חיים וגיל. כדי לאמוד את רמת האושר, נשאלו אנשים בגילים ובתקופות שונות על תחושות האושר והסיפוק שלהם מן החיים באופן כללי, אך גם שאלות נקודתיות יותר, כגון מצב רוחם המדוייק יום קודם לכן. בחינה סטטיסטית של הנתונים גילתה למשל שהורות מביאה אותנו לתפוס את חיינו באופן חיובי יותר, אך גם מעלה את רמת התחושות השליליות המיידיות.

בחינה מפורטת של ארבע המחלקות הניבה את התוצאות הבאות:
מגדר: נשים מאושרות יותר מגברים, אך נוטות לשיעור כפול של דכאונות, מה שמצביע גם על נטייה גברית למיתון תחושות, לטוב ולרע.
אישיות: ניתן, באופן גס, לחלק את בני האדם לשני טיפוסי אישיות: נוירוטי, הנתון לתחושות של אשמה, חרדות וכעס, שגם נוטה לעבוד לבד ולהסתגר בבית לעת ערב, ואקסטרוורטי – המעדיף עבודה בצוות, יציאה מן הבית ונוכחות של אחרים בסביבתו. כצפוי, המחקרים מאשרים שהטיפוס האקסטרוורטי, מאושר יותר מזה הנוירוטי. זה גם מסביר את נטייתם הפחותה של סינים ויפנים לאושר, לעומת הבריטים, הנוטים יותר לאישיות אקסטרוורטית.
נסיבות חיים: נישואין משפרים את רמת האושר. ילדים לעומת זאת מורידים אותה, ואבטלה מצניחה אותה. גם רמת ההכנסה הבאה עם השכלה, משפרת את רמת האושר, אם כי על השאלה עד כמה, עדיין ניטש ויכוח.
גיל: בניגוד למה שמעריכים בני 70 ובני 30 כאחד, מסתבר שדווקא הקבוצה הראשונה היא המאושרת יותר. בני ה-‏30 לעומת זאת נמצאים, מבלי דעת, בעיצומה של ירידה ארוכה ברמת האושר, שתגיע לשפל מירבי בין גיל 35 (שוויץ) ל-‏62 (אוקראינה). הממוצע העולמי של גיל השפל המירבי וראשית העליה, הוא זה הבריטי - 46. החל מנקודה זו, נע האושר הממוצע בהתמדה כלפי מעלה, עד לרמות (ממוצעות) אותן טרם חווינו כאנשים בוגרים.

התנהגות זו של עקומת האושר התבררה כעקבית לאורך 40 שנות מחקר ועל פני 72 מדינות, כך שאין מדובר בתולדה של נסיבות תקופתיות או מקומיות. בחינה סטטיסטית של הנתונים שללה גם את האפשרות שמאחורי מגמה זו עומדים גורמים הכרוכים בגיל, כגון השתפרות המצב הכלכלי, עזיבת הילדים את הבית ונושאי תעסוקה. נראה אם כן שאין מדובר בגורם חיצוני המביא לעלייה באושר, אלא בשינוי פנימי. המאמר מזכיר ניסיונות להסביר את מהותו של שינוי זה, כדוגמת היכרות טובה יותר של אדם את העולם ואת עצמו, מיתון השאיפות, שיפור סדרי עדיפויות והעליה בשליטה הרגשית. הוא גם מציין יתרונות של העלייה במצב הרוח, כגון עמידות משופרת למחלות זיהומיות, הגלדה מהירה של פצעים וביצועים משופרים בעבודה. בונוסים אלו, הנובעים מתחושות טובות, מקזזים במידת מה חלק מן השינויים הפחות פופולריים אותם אנו עוברים בגילים מתקדמים.
קישורים
הכתבה באקונומיסט
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

אושר וגיל 564050
למי שמתעניין הטענה המצוטטת במאמר מוגזמת. העליה באושר בגיל הזהב מאפיינת מדינות עשירות כמו מדינות בצפון מערב אירופה, אבל במקומות כמו מזרח ודרום אירופה האושר ממשיך לרדת עם הגיל (אני חוקר אושר ונושאים אחרים בכלכלה התנהגותית). המאמר המקורי ישן ומיושן.
גורמים משפיעים על אושר מדווח 564051
הכנסה היא אכן גורם חשוב, לפחות הכנסה יחסית. אבטלה אכן מורידה שביעות רצון מהחיים הרבה ולאורך זמן, במיוחד לגברים. לנישואין יש השפעה פחות ארוכת טווח, או יותר נכון ההשפעה אחרי שנים רבות היא די זעומה. ההשפעה של ילדים אינה ברורה, ולגמרי לא ברור למה. ההבדל בין גברים ונשים נכון רק בחלק מהמדינות, וברבות הוא הפוך. בממוצע באירופה אין שום הבדל בין המינים.
דת ואושר 564052
אגב, בארץ חרדים מדווחים רמות אשר גבוהות ביותר. לא ברור למה. אולי הם אכן מאושרים ביותר, אולי הם מרגישים שחובתם לדווח שחיים חרדים מלאים שמחה עצומה, ואולי הם מרגישים שדיווח על אושר חלקי הינו ביקורת על בורא העולם, ולפיכך מצווה עליהם לדווח אושר רב.

בהרבה מדינות יש קשר חיובי בין אושר ומדדים של דתיות, אבל בהחלט ייתכן שאנשים יותר פעילים חברתית (קשר הדוק עם אושר) יותר נוטים ללכת לבית כנסת או כנסיה, ושזה מקור הקשר בין מדדי דתיות ואושר.
דת ואושר 564069
השלם את המשפט: אני מכיר ___ חרדים.
יש לי הרגשה שהתשובה קרובה ל-‏0.
המון בורות בתגובה שלך. אנא ממך, אם אתה לא מכיר חרדים- אל תדבר (או תכתוב) עליהם.
תודה.

נ.ב.
לא, אני לא חרדי, אבל אני מכיר כמה שכן.
דת ואושר 564070
הוא אל כתב המון דברים על חרדים, ככה שקצת קשה להבין איפה מצאת המון בורות. בעצם, הוא כתב רק דבר אחד ("מדווחים רמות אשר גבוהות ביותר") שלא בהכרח מצריך הכרות עם המון חרדים (או עם חרדים בלבד). איכפת לך לפרט?
דת ואושר 564135
אם אתה לא מכיר את האייל המאושר, על תכתוב עליו.
אושר וגיל 564068
כחוקר בתחום לא תתקשה בוודאי להציג מצבור נאה של סימוכין לטענתך.
אושר וגיל 564085
איזה טענה? את מה שכתבתי אתמול בדקתי לפי ה European Social Survey, סקר מצוין שנערך משנת 2002 ברוב מדינות אירופה (לא רק באיחוד האירופי). מי שמעונין יכול להוריד את הנתונים בעצמו.

יוצא הדופן היתה ההערה לגבי החרדים בארץ. במקרה הזה מדובר בדיווח מכלי שני משיחה שערכתי עם פסיכיאטר דתי לאומי העובד במגזר החרדי. הספקולציות הן שלו. אני לא בטוח מה ההסבר הנכון, אבל מאד קשה לי להאמין שכמעט כל החרדים שבעי רצון ביותר מחייהם, משמעותית יותר מכל אוכלוסיה אחרת בעולם למיטב ידיעתי (תוצאות הסקר, עם מקבלים אותן לפשוטן). אם למישהו יש ספקולציות אחרות אשמח לשמוע.
אושר וגיל 564105
סקר שהתחיל ב 2002 לא ילמד אותנו הרבה על השפעת הגיל על האושר ויהיה כנראה מוטה באשר למזרח אירופה, שתושביה בדור הזה נמצאים בעיצומו של שינוי פרדיגמה שיכול לשנות כל מגמה. הסקר שמדווח עליו נמשך 40 שנה - וכדי לבודד את השפעת הגיל, צריך לעשות זאת במדינות שלא חוו שינויים כאלו בתקופת הסקר, או עם אנשים שנולדו הרבה זמן אחרי השינוי, לא?
זה לא אושר 564084
הסקרים האלו לא מודדים את האושר אלא רק את מה שאנשים אומרים
זה לא אושר 564086
זה נכון, אבל הם כן נותנים תשובות דומות למדדים אחרים. למשל, אם שואלים אנשים אחרים כמה בן אדם מסוים מאושר, ושואלים את הבן אדם עצמו, מתברר ששני המדדים די דומים. יש גם קשר מסוים עם מדדים פיזיולוגים.

לא מומלץ לתת במחקרים אמון עיוור, במיוחד כיוון שיש הרבה אנשים עם אידיאולוגיה חזקה שמנסים לפרש את הנתונים הרבה מעבר למה שסביר לעשות. מצד שני, לבטלם לחלוטין גם נראה מוגזם.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564154
בתוכנית בערוץ 8 נטען כי לפי מחקרים רבים נמצא שיש 10 גורמים המשפיעים לטובה על מידת האושר:
1. פוקוס חיובי - לכתוב לפני השינה 5 דברים גדולים או קטנים שאנו מכירי תודה או שמחים בשלם.
2. פעילות גופנית - 3 בשבוע חצי שעה בכל פעם, שווה ערך להשפעה של זולופט, תרופה אנטי דיכאונית חזקה.
3. מדיטציה - 8 שבועות, 45 דקות ביום, שינתה את מבנה המוח, כך שפעילות האונה השמאלית הוגברה, יותר אושר וגמישות הדעת בהתמודדות עם קושי.
4. תחביבים - אפילו שעה בשבוע של תחביב משמעותי וחיובי משפיעה על רמת האושר.
5. כסף - אינו מרכיב מרכזי לשינוי ארוך טווח כי אנו מסתגלים, אם כי פעולות מהנות שכסף מאפשר (טיול ספארי באפריקה למשל) הוסיפו לרמת האושר. (לעומת שינוי חיובי במצב המשפחתי שנמצא כמשפיע לשינוי בר קיימה על רמת האושר).
6. הקלה בעומס - חיים פשוטים יותר ופינוי זמן להנאות.
7. זוגיות - עשרות אלפי אנשים נבדקו וזוגיות נמצאה כגורם משפיע מאד.
8. חברים.
9. מוזיקה - אהובה מפעילה במוח את אותם אזורים שאוכל ומין מפעילים, חוויה רגשית חזקה.
10. כדורים - תרופות פסיכיאטריות.

אהבתי את ההגדרה של עדה למפרט שבמקום לרדוף אחר האושר, שהוא מושג חמקמק ומשתנה, עדיף לנסות להשיג תחושה טובה.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564167
נראה לי שבערוץ 8 התבלבלו בין הנוסחא לאושר לבין הנוסחא לקונפורמיות. לא בטוח שזה אותו הדבר.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564171
הטענה היא שהנוסחה הזו מבוססת מחקרים. הגיון בריא ותרופות סבתא לפעמים עובדים.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564190
אם המחקרים מודדים משהו כמו שביעות רצון בורגנית, ברור שהם ימצאו מתאם לדפוסי התנהגות קונפורמיסטים. לא צריך מחקרים או סבתות בשביל זה.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564191
יש שביעות רצון אחרת?... :)
רובנו חיים בסה"כ בגבולות הבורגנות. (את הפטזיה של להיות ג"יין גודאל, לרוב לא מממשים) אולם גם בעיני הרצפט הזה הוא התחלה ולא סוף הסיפור. יש אולי למצוא משהו ייחודי (או נתפס בעיננו ככזה) ומשמעותי וקצת לא קונפרמיסטי, כדי שיהיה טעם לעשות ספורט שלוש פעמים בשבוע או מדיטציה.
ויש מי שאין לו צורך באינדיווידואליות מובחנת כדי לחוש אושר.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564192
אני מסכים ואוהב את המשפט "יש למצוא משהו...משמעותי...כדי שיהיה טעם לעשות ספורט שלוש פעמים בשבוע".

בנוגע לשביעות רצון אחרת מזו הבורגנית, אני חושב שיש כזאת. באופן מסורתי, שאלת האושר תמיד הייתה קשורה לשאלת האמת. הרעיון הוא שהאמת מביאה שלוות נפש ואושר, בכל מיני דרכים. למשל: אדם יהיה מאושר אם הוא יכפוף עצמו לאמת, או יחיה לאורה של האמת, או יזרום עם הקווים "האמיתיים" של המציאות. גם פרויד המשיך את המסורת הזאת וחשב שבריאות נפשית תושג אם אדם ידע את האמת על עצמו ולא יתכחש ליצריו.
"הפסיכולוגיה החיובית" היא זרם שלא קושר בין האמת לבין האושר. לכן, לדעתי, היא תמיד תהיה "ליד" השאלה של האושר ואף פעם לא תצליח ללמד אותנו משהו רלוונטי עליו.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564195
נכון הוא שהרשימה הזו משקפת אושר בורגני. בחלק המתייחס למודעות על עצמנו ויצרינו אני מסכימה עם פרויד אך חושבת שהוא טעה בקביעתו שאנשים מדוכאים רואים "נכון" יותר את המציאות כפי שהיא. מחקרים קוגנטיביים מראים שבעת דיכאון נוצרות הטיות חשיבה שליליות המשבשות את תפיסת העצמי והמציאות.
בנוגע לאמת, הדברים שכתבת קצת מעורפלים עבורי. לאורה של איזו אמת ניתן לחיות ולכפוף עצמנו? מודעות עצמית? והאם ידיעת השלילי על עצמי אכן מביאה אושר או שמא להיפך (חשוב על פרפקציוניסט שמודע להיותו נרקיסיסט וסובל מכך, למשל). מהם הקווים ה"אמיתיים" של המציאות, האם אינה אלא ראשומון?
הפסיכולוגיה החיובית נותנת כלים בסיסיים שהוכחו סטטיסטית, מכאן כוחה ומכאן גם התועלת הרבה/מועטה ביישומה (מרווח סטטיסטי), כלל איני מזלזלת בה ושיפור הרווחה הנפשית הוא אחד מרכיבי האושר.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564199
גם עבורי מה שכתבתי מעורפל. אני מניח שהרעיון הבסיסי הוא שהמציאות אינה ראשומון, אלא היא מורכבת ממהות ''אמיתית'' ומתופעות קונטינגנטיות. אם נצליח למצוא את המהות (באמצעות התגלות או תבונה או מדע), נוכל להיצמד אליה וכך לא להיות חשופים לפגעי התופעות ולפגעי הזמן. זה יותר מסובך מלעשות ספורט, אבל גם יותר מתגמל (אני מנחש. לא יצא לי לעשות הרבה ספורט בחיי).

הפסיכולוגיה החיובית נותנת עצות סבתא. אין לי התנגדות מיוחדת אליה אם אנחנו מכירים במגבלותיה. אבל אני גם לא מרגיש שאני זקוק לה. יש לי סבתא משלי.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564210
אם לנסות להבין את המהות ה"אמיתית" (זו מלה בעייתית בעיני, לא מאפשרת סתירות למשל) הרי שהמלה "חוקיות" מתחברת לי לכאן. כלומר, אם נלמד לזהות ולהבין את החוקיות בסביבה הפיזית, בהקשרים החברתיים ובהתנהלות של עצמנו (דפוסים חוזרים) יתכן ונהיה עמידים בפני פגעי זמן ומקריות.
הדברים מתקשרים גם לתפיסה הבודהיסטית למקור הסבל: אי יכולת לקבל את טבעה המשתנה תמיד של המציאות וההשתוקקות הבלתי פוסקת למה שאין. לו יכולנו להשלים עם שינויים ולרצות את מה שיש במקום את מה שאין, היינו סובלים פחות.
לגבי ספורט לעומת פילוסופיה, נאמר כבר שהנאות פשוטות הן מפלטם האחרון של המורכבים... (אוסקר ויילד)

נישאר כנראה חלוקים לגבי ערכה של הפסיכולוגיה החיובית. (הסבתא שלי לא ערכה מחקרים,הישוותה, הסיקה ובררה את המוץ מהתבן, אבל זו רק הסבתא שלי).
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564252
ספורט זה לא הנאה!

לגבי השאר, כולל ההערכה שנישאר חלוקים, אני מסכים.
אתה מתכוון שהיא בררה את הבר מהתבן! 565208
גם מוץ וגם תבן הם הפסולת, ואלו הבר הוא החיטה. למיטב הבנתי לפחות בימי סבתא שלך השתדלנו להסתיר את בערותנו.
אתה מתכוון שהיא בררה את הבר מהתבן! 565211
חבל שמאז שינית את דעתך, והיום אתה מתעקש להראות את בערותך ברבים. http://www.language-editing.co.il/asheri2
לברור את הסולת מהפסולת 565216
לי הוסבר בבית הספר שהתבן הוא למאכל בהמות, המוץ גורם לגרוי ודמום במערכת העיכול שלהם ולכן
א. לברור את הבר למאכל אדם (ואז להפריד את הסולת למעדנים ומגדנות מהקמח ללחם).
ב. להפריד את התבן לבהמות מהמוץ המזיק להן.
ג. כל התשובות נכונות.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564283
שאלת-צד: ואם נניח שידיעת האמת לא מביאה לאושר, האם עדיין ראוי לשאוף אליה?
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564289
התשובה שלי היא כן, בהחלט. ויותר מזה, אם אצטרך לבחור, אני מעדיף אמת על אושר. אבל אני לא מוצא טיעונים לתמוך בעמדה הזאת, אז היא נשארת בגדר העדפה אישית.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564291
מה בדבר הטיעון הבא:
החיפוש אחר האמת הוא מסע ממושך.
מסע ממושך מצריך כוחות נפש רבים.
אומללות ממושכת מרוקנת את כוחות הנפש.
לכן מידה מסוימת של אושר הכרחית כדי לחתור לאמת.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564292
אני מסכים. אבל כיצד זה עוזר לנו? אושר רצוי בפני עצמו. אנחנו לא זקוקים לטיעונים לטובתו.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564294
אולי מפני שאני מאמין שהמחפשים הגדולים אחר האמת (נניח: בודהא, סוקרטס, ישו) יישמו לא מעט מההמלצות שהוזכרו, מבלי לחטוא בצביעות רצון בורגנית. למשל: בילוי זמן עם חברים, מדיטציה מסוג זה או אחר, הקדשת זמן לעשיית דברים שאתה אוהב, מידה מתונה של פעילות גופנית.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564299
כמובן. אני לא נגד לבלות זמן עם חברים או נגד הדברים האחרים ברשימה של מאיה. את חלקם אני אפילו מנסה - באומץ! - על עצמי. אבל אני חושב שאושר קשור למושגים כמו אמת, משמעות ויצירה. הדברים האחרים ברשימה הם רק כלים בדרך לרווחה, וכשלעצמם, ללא זיקה למשמעות עמוקה יותר, הם חלולים.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564307
אכן, ייתכן שלא נגיע רחוק עם התה והלימון והספרים הישנים...

נדמה לי שהגישה שהמאמר מתאר נולדה מתוך הפסיכולוגיה הביהיביוריסטית והקוגניטיבית. אפשר לטעון משהו כזה:
פעולות שאנחנו עושים לאורך זמן משנות אותנו.
פעולות מסוימות גורמות לאנשים אחרים להרגיש יותר מאושרים.
אנחנו דומים לאנשים אחרים.
לכן פעולות כאלו הן רצויות גם עבורנו.

כנגד זה, יש גישה יותר רפלקסיבית, שאומרת משהו כמו:
חוויות של אושר, אמת ומשמעות הן תחושות פנימיות עמוקות, שלא תלויות בהרגלים היומיומיים שלנו.
התחושות הפנימיות האלו דומות אצל רוב האנשים, אבל הדרך אליהן היא אינדיווידואלית מאד.

למשל, מדיטציה יכולה לגרום לאדם אחד לחוש שלווה ולאחר - עצבנות.

לכל גישה בעיות משלה.

בגישה הראשונה טמונה ההנחה שאנחנו דומים לאנשים רבים אחרים ולכן מחקרים סטטיסטיים על אושר רלוונטיים גם עבורנו באופן אישי.

נקודת תורפה בגישה השניה היא שאין לנו נגישות ישירה לחוויה הפנימית של אנשים אחרים, אלא רק דרך תיווך (שפה, התבוננות באחרים, ואינטראקציה חברתית בכלל). לכן או שכל אחד נשאר עם מסע פרטי אל האושר, האמת והמשמעות, או שהוא מוצא אנשים מספיק דומים לו שנסיונם מסייע לו בדרכו (בעזרת קריאה של מילים שכתבו, חיקוי של מעשים שעשו, יישום עצות שנתנו, דיאלוג ישיר איתם, וכו').

מי שמעוניין במסע אישי, פרטי, שאינו לומד מאום מנסיונם של אחרים - יכול לעסוק ברפלקסיה טהורה.

מי שרוצה להיעזר באחרים, יכול לנסות טקטיקה דו-שלבית, במקביל לחיפוש האישי:
ראשית, מציאת אנשים שדומים לנו - חלקית, כמובן.
אחר כך: הנחה שמה שטוב להם יכול להיות טוב גם לנו, במגבלות ובהתאמות מסוימות.

ויש כאן עוד נקודה: היעדרם של מאסטרים.
ההנחה שהדרך אל האושר פתוחה לכולם מערערת על האמונה שחיו פעם (או חיים בינינו) אנשים שיודעים את סוד האושר. זו אמונה שיש בה ראיית עולם מעט היררכית, לא לגמרי דמוקרטית, והרשימה שמאיה הציגה מהווה, אולי, התחלה של נסיון לדמוקרטיזציה של החיפוש אחרי האושר, בדומה, נניח, למה שפנדורה עושה בחיפוש אחר המוזיקה שתתאים לנו באופן אישי.

ולסיום, משהו על יצירתיות. מצד אחד, מי שרק מחקה אחרים לא ימצא לעולם משהו מקורי. מצד שני, רוב המאסטרים הגדולים של הציור הכשירו את עצמם ע"י העתקת יצירותיהם של אמנים גדולים שקדמו להם, לפני שפיתחו סגנון אישי. איך שתי העובדות מסתדרות זו עם זו? והאם הדרך אל האושר כרוכה במילוי יומיומי וקפדני של "מצוות האושר" (ברבים), או שהיא נעשית בקפיצות נחשוניות אל הלא נודע?
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564312
יפה. אבל אני רואה את העניינים באופן שונה במקצת.

אנשים שמרוצים ממצבם עושים ספורט. את זה אנחנו יודעים. מאחר שהחוקרים שעוסקים בתחום הם אנשים אינטליגנטים, אני מניח שהם בדקו גם את כיוון הקשר. כשהם הגיעו למסקנה שהספורט מעלה את רמת האושר ולא ההיפך, הם ליקקו את זוויות פיהם בלשונם, הלכו לקבל משרה ששכרה בצידה בבינתחומי והפכו להיות אנשים מאושרים.

עיני לא צרה בהם. אבל נדמה לי שכל המחקרים הללו מחמיצים את העיקר. יש כאן משתנה שלישי, והוא מידת התכלול החברתי. אנשים שמותאמים היטב לחברה הם אנשים שמרוצים ממצבם. ובחברה שבה מקובל לעסוק בספורט בשעות הפנאי, אנשים כאלה יעסקו בספורט. אנשים שפחות מותאמים לחברה ויתחילו לעסוק בספורט, גם הם יעשו מרוצים יותר, כי הדימוי העצמי שלהם יתקרב לדימוי חברתי רצוי.

עכשיו, אני מניח שיבואו חסידי הביולוגיה ויטענו שספורט זה לא רק עניין חברתי. עיסוק בפעילות גופנית גורם להפרשת אנדורפינים, אדרנלין וחומרים מעוררים שונים. זה כמובן נכון. וזה נכון גם לגבי פעילויות אחרות, כמו חיזור אחרי בחורות או הימורים. אם היינו תופסים אירי בשנות השלושים במאה שעברה, אחד שלא עושה כלל ספורט אלא – כמקובל – יושב עם חברים ומהמר אחרי שעות העבודה, ושואלים אותו אם הוא מרוצה מחייו, אני מניח שהתשובה הייתה חיובית. בסופו של דבר, השאלה של שביעות רצון היא בד"כ שאלה של תכלול חברתי. וכשאנחנו מסתמכים על "סטטיסטיקה", בודאי שאנחנו נקבל את הקונפורמיסט המושלם.

זה באשר לנוסחאות האושר. לגבי הרעיון שלך לחקות אחרים כשלב בדרך למציאת הקול האישי או כדרך להבין מה מתאים לי – הוא נראה לי בהחלט. אני, בכלל, חובב של מודל השוליה יותר מאשר את הנוסחאות למיניהן.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 565851
בעניין האנדורפינים. בתור עיסוקים שמטרתם הסופית אושר דרך שיחרור אנדורפינים, לחיזור אחרי בחורות הימורים ישנן מגבלות חמורות, אובייקטיביות, סובייקטיביות ופרקטיות. ספורט, לעומת זאת, משוחרר מהרבה מגבלות ולכן הוא נגיש להרבה יותר אנשים ולאורך הרבה יותר זמן. אין לראות באמור לעיל המלצה או אזהרה מסוג כלשהו.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 565856
אני מסכים שלחיזור ישנן מגבלות חמורות. מצד שני, ספורט הוא מטלה. לחלק מהאנשים זאת מטלה מהנה, אבל זאת עדיין מטלה והיא כרוכה בהתגברות על חשקים אחרים. יש אנשים שתפיסת-העצמי שלהם בנויה בעיקר על ביצוע מוצלח של מטלות. אני מכיר כאלה שכל חייהם הם רצף של הצלחה/כישלון במטלות שהם לוקחים על עצמם, קטנות או גדולות. אני מניח שאנשים כאלה יכולים למצוא הנאה רבה בספורט. לאחרים, הציווי לעשות ספורט עלול לגרום לסבל או לרגשות אשמה.

אני חושב שחיזור מתאים יותר לאנשים שתפיסת העצמי שלהם בנויה על יחס אני-זולת. זה יכול להיות השתקפותם בעיניו של הזולת או הצורך בכיבוש הזולת או דברים אחרים, אבל בכל מקרה זה לא עבודה נגד עצמך להשלמת המטלה כמו בספורט. אך כפי שציינת, לחיזור ישנן מגבלות חמורות אחרות.

נשארנו עם ההימורים, במיוחד בשילוב עם אלכוהול. אני יכול רק להמליץ על הימורים כפעילות בריאה שמבטאת יחס חיובי לעולם וביטחון עצמי שאינו תלוי בדבר. את הסקוטש' אפשר לעשות מחיטה מלאה, דבר שבודאי יגביר את אושרם של האיילים החרדים לבריאותם.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 565857
כפי שכתבתי, בתור המלצה כללית שיכולה להועיל לכמה שיותר אנשים, העיסוק בספורט עולה לעין ערוך על חיזור או הימורים.

רגשות אשמה הם תוצר די נפוץ של חיזור שלא לדבר על הימורים. שוב, היתרון לספורט.

תפישת עצמי קשורה הדוקות ליחס אל הזולת, אפילו בענפי ספורט לכאורה אינדבדואליים (למשל, הרגשת השייכות לחבורת עילית, מדומיינת או ממשית).

לחיזור והימורים יש סיכון מובנה גבוה שהתוצאה תהייה יחס עצמי שלילי וגם קבלת יחס שלילי מהחברה. עוד יתרון לספורט (לא תחרותי, כמובן).
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 565862
כאמור, אני לא מייחס משמעות מיוחדת להמלצות הללו. אלו בסה"כ מאפיינים של מודלים לחיים נורמטיביים בתקופה ספציפית, ואנשים מרוצים כשהם מתפקדים בהתאם למודל. רק החוקרים חוגגים כאילו הם גילו את טבע האדם. לו היינו מבצעים את המחקרים בשנות ה-‏50', היינו יוצאים עם המלצה לאנשים לעשן סיגריות כדי להעלות את מידת האושר והחיוניות.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 565865
הם סיגריות מעלות את רמת האנדורפין (זכור, זו היתה המטרה המקורית)?
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 565869
לסיגריות יש השפעה פיזיולוגית, אבל לא זאת הייתה המטרה המקורית. זה היה הסבר שאני העליתי על-מנת לשלול אותו מייד. החוקרים בפסיכולוגיה חיובית אינם שואלים "מהו טבע האדם?" ולפי זה גוזרים את אורח החיים הרצוי. הם שואפים להיות "אמפיריים", ולכן הם בודקים דפוסים של התנהגות ומחשבה של אנשים שמעידים על עצמם כמרוצים מחייהם. הם מציעים הסברים לקשר בין דפוסים אלו לתחושת האושר, ומכלילים מהם המלצות לחיים טובים.

השאיפה להיות אמפיריים היא ראויה, אבל מחקר אמפירי - בודאי בתחום מדעי האדם והחברה - מוגבל ע"י קונסטרוקציות חברתיות. החוקרים הנ"ל מנסים לבצע לדפוסים התנהגותיים "נטורליזציה", דהיינו, להצדיק אותם באמצעות מדעי הטבע במקום באמצעות מדעי החברה. כך, הם מתעלמים מהקונסטרוקציות החברתיות ומגיעים לרעיונות שהם גם מוטלים בספק וגם מצדיקים את המצב החברתי הנתון ומעודדים קונפורמיות. אחלה לבינתחומי, פחות אחלה למדע ולחברה.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 565880
ע"ס מה אתה קובע שהחוקרים הנ"ל מצדיקים - אני הייתי משתמש במונח מסבירים - התנהגות במונחים "ביולוגיים" ולא "חברתיים"?
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 565882
אין לי ציטוטים בהישג יד, אם לזה אתה מתכוון. אבל עיינתי בספרים על פסיכולוגיה חיובית בחיפושיי אחר הגאולה. מעבר לזה, אני מציע לשים לב שהמתודה עצמה (''בואו נבחן מה עושה אנשים מאושרים לכאלה''), מתחילה מקבלת הסדר החברתי כנתון.
אם אתה חולק עליי, אתה מוזמן להשכיל אותי.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 565883
אבל לא על זה שאלתי.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 565884
גם לא על זה עניתי. האם אתה מצפה ממני לסימוכין מטקסטים שעוסקים בפסיכולוגיה חיובית?
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566275
לא צריך ממש סימוכין, רק דוגמא ל"חוקרים [ה]מנסים להצדיק [דפוסים התנהגותיים] באמצעות מדעי הטבע במקום באמצעות מדעי החברה".
גיל גרינגוז? 566277
גיל גרינגוז? 566278
פסיכולוג?
גיל גרינגרוז? 566284
הוא לא אנתרופולוג אבולוציוני?
גיל גרינגרוז? 566330
ראי תגובתי ליהונתן, תגובה 566328
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566286
אנסה. דניאל גילברט ‏1 מצא שמידת האושר של אנשים שזכו בלוטו ושל אנשים שהפכו למשותקים ברגליהם היא זהה לאחר כשנה מרגע האירוע. הוא מסיק מכך וממחקרים אחרים בסגנון שהציפיות שלנו בנוגע למידת האושר שנפיק מהתרחשותם של אירועים בחיינו אינן תואמות את המציאות. עד כאן בסדר. אבל אז הוא מייחס את התופעה לביולוגיה שלנו. משהו עם הפרה-פרונטל-קורטקס וסיפור אבולוציוני על מדוע אותו קורטקס (מה שהוא לא יהיה) לא מסוגל להעריך נכון את האושר. מה שגילברט - למיטב ידיעתי - לא בדק, זה את המידה שבה "זכייה בלוטו" או "נכות" הם קודם כל, עבור מי שלא התנסה בהם, דימויים חברתיים. המקור להערכה השגויה אינו בהכרח הקורטקס שלנו, אלא הדימוי החברתי של הזכייה בלוטו כמחוז חפץ מגביר אושר ושל הנכה כ"אחר הנחות" של הנורמטיבי. אחרי הכל, כיצד נצפה מאותו קורטקס אומלל שידע להעריך מצבים שהמוח לא התנסה בהם מעולם? אנחנו עובדים על דימויים, והם מסופקים לנו ע"י החברה.

זאת רק דוגמא עכשווית שעולה לי לראש. אבל אני לא מעודכן במחקרים פסיכולוגיים. דוגמאות מהעבר יש לאין-ספור. עד הגל השני של הפמיניזם, מוסדות סיעוד נפשיים בארה"ב היו מלאים בנשים שלקו ב"מלנכוליה של הבלות". מחלה רצינית וכמעט חסרת מרפא שנגרמה מכך שנשים בגיל מסוים סיימו את תפקידן האבולוציוני. יום אחד גילינו שנשים לא כפופות לאבולוציה, וכך נרפאו עשרות אלפי נשים ברחבי ארה"ב.

1 שמכל בחינה אחרת אני לא מפחית מחשיבות דבריו. הוא בהחלט ראוי לקריאה.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566328
אני לא מכיר את דניאל גילברט. כמה מלים עליו?

בקשר לפיסקה השניה שלך, אני לא חולק על מה שאמרת אבל אלה אינם, כפי שכתבת בתגובה 565869, פסיכולוגים אמפיריים. אני לא מעוניין להתעמת עם ספרות והגות כזאת או אחרת, שולי כן ואולי לא יכולים ללמד אותנו משהו (אם כי צריך לבדוק אם מה שלומדים מהם איננו הדבר עצמו שהם טוענים, ע"ע פרויד). אני גם לא אומר שאין חוקרים שמבססים את ההסברים שלהם להתנהגות (במובן הרחב של המילה) על ביולוגיה ופיזיונומיה. אבל מהמאמרים שאני קראתי בפסיכולוגיה, בתחומים שונים, הפן הפסיולוגי בד"כ בא כתנא מסייע או כאיור להסברים של תהליכים ומערכות מנטליות. אם ניקח ציר פשטני ולא מחייב, אז ההרגשה שלי היא שפסיכולוגיה חברתית נזקקת מעט מאד לאיזכור ממצאים ניורולוגיים (למשל, התחום עליו סיפרתי בדיון 2517), ואילו במחקרים של פסיכולוגיה קוגנטיבית (כמו זכרון, עליו כתבתי בדיון 2315) תמצא יותר איזכורים כאלה. אבל ההסברים להתנהגות יתבססו בד"כ על אינטראקציה בין מעכרות מנטליות וגירויים חיצוניים, כולל חברתיים. פסיכולוגיה קוג' או פסיכולינגוויסטיקה גם משתמשים בפתולגיות ניורולוגיות כדי להבין מערכות פסיכולוגיות או קשיים קליניים.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566367
דניאל גילברט הוא פרופ' לפסיכולוגיה מהרווארד, מאוד נחשב היום. אם בהזדמנות יהיה לך זמן, אני נהנתי מאוד מ(קובץ PDF שלוקח זמן לטעון) המאמר הזה: How Mental Systems Belive .

לא ניסיתי לטעון שכל הפסיכולוגים האמפיריים פונים לביולוגיה. חלילה. אבל חלק מהם כן, וכשמדובר על מחקרים שיש להם השלכות מעשיות, מדובר במובלע על הצדקת המצב הקיים באמצעות השערות ביולוגיות.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566405
את המאמר של גילברט אקרא בהזדמנות (אולי יקנו לי קינדל ליומולדת). אחרי שחזרתי וקראתי את מה שתארת בתגובה 566286, עלתה בי שאלה אם הפרשנות שלך לניתוח שלו איננה מוטית מלכתחילה. למשל, בתגובה 161588 סיפרתי על ספרו של הניורולוג דמסיו שבודק את הקשר בין מערכות של רגשיות ושל קבלת החלטות חברתיות באמצעות דרך פגוע מוח שמטיל ברזל חדר למוחו ופגע באונות הקדמיות, ובתגובה 305555 על נזקי אלכוהול למוחם של מתבגרים הפוגעים ביכולת קבלת החלטות והתנהגות. ז"א, לאור ההערות של דיואי והוק (הערת רגל למאמר של בואוסמה דיון 2090) על המחויבות הנטורליסטית של השיטה המדעית, הרי הפן שגילברט מאיר ממש מתבקש. הערכות ודימויים חברתיים מתרחשים במוחינו, והמקום בו הם מתרחשים, לפי הציטוט שהבאת, הם באונות קדמיות מסוימות, ולכן יכולתן הפיסיולוגית משפיע על יכולותינו המנטליות, ושאלה על ההתפתחות האבולוציונית של אותם חלקי מוח ממש מתבקשת. טענתך "המקור להערכה השגויה אינו בהכרח הקורטקס שלנו, אלא הדימוי החברתי" איננה נוגדת בהכרח תאור ניורולוגי כזה או אחר משום שהדימוי החברתי תלוי בתפקודו של המוח.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566411
קינדל זאת מתנה מגניבה.

אני לא כופר בבסיס הביולוגי והנוירולוגי של המחשבות וההתנהגות שלנו. כל מה שעשיתי זה בחרתי באקראיות מחקר מתחום האושר, וניסיתי להציע השערה (ניתנת לבדיקה ולכן מדעית לחלוטין) שתדגים כיצד המבנה החברתי הוא משתנה שהמחקרים הללו לא מתחשבים בו. הוספתי משתנה אפשרי, לא פסלתי את הנוירולוגיה.

אשר להפניות שנתת בתגובתך.
בנוגע לדימסיו, אני מקבל לגמרי את הטענה שאצל האינדיבידואל הרציונאליות אינה נפרדת מהרגש. אבל אנחנו כן יכולים לדבר על רציונאליות כעניין אינטר-סובייקטיבי. למשל, המדע הוא רציונאלי כי המתודה הביקורתית יכולה לגבור על ההטיות של חוקרים אינידבידואלים.
בנוגע להערת הרגל של בואסמה שהפנית אליה ‏1, לא קונה. אם הייתי שואף לקבל שיטה ב"לב שלם" כהגדרתו, הייתי יכול להישאר עם הדת. אני יכול לקבל מסקנות מדעיות ואני יכול לבקר אותן.

1 ...במאמר אחר בשם "נטורליזם", בו בוחן בואוסמה את המושג, הוא מצטט את דיואי: "מספיק לציין שנטורליסט מכבד את המסקנות הנובעות ממדעי הטבע"; ואת הוק: "...[נטורליזם הוא] קבלה בלב שלם של השיטה המדעית כדרך האמינה היחידה להשגת אמיתות על העולם, הטבע, החברה והאדם".
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566525
לקבל בלב שלם את השיטה לא מנוגד לביקורת על מסקנות שונות.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566546
אה, את השיטה אני מוסמך לבקר. יש לי באיזה מקום כאן אפילו תעודה שמעידה על הכשרה מקצועית לכך.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566551
ועדיין אני לא רואה סתירה מענינת. זה כמו לקבל את השיטה הדמוקרטית תוך ביקורת עליה ועל תוצאותיה, במיוחד ש"השיטה" לא בדיוק מוגדרת. לכן, אני רואה בטענה יותר כדחיה של ֿדיסציפינות אחרות, דת היא העקרית שבהן, ופחות מחויבות קשיחה לאוסף הגדרות שאיננו קיים. משהו בסגנון לא ברור מהי ההגדרה של פורנוגרפיה אבל יודעים לזהות אותה.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566552
אני לא אוהב את ההנגדה של המדע לדת. אני מעדיף את ההנגדה של פתיחות לדוגמטיות. אתה יכול להיות דתי דוגמטי ואתה יכול להיות מדעיסט דוגמטי. אתה יכול להיות דתי שפתוח לביקורת ולשינויים ואתה יכול לקבל את המדע ועם זאת להיות פתוח לביקורת ולשינויים.
אני מחזיק את כל ההאמנות שלי טנטטיבית ואני לא ''מקבל אותן בלב שלם''. אמרו לי כבר, בהקשרים אחרים, שאני לא מסוגל להתחייב. אבל במקרה זה, אני חושב שזה רציונאלי לא לקבל בלב שלם שום דבר.

אני גם רחוק מלקבל את ההצהרה שציטטת לפיה השיטה המדעית היא ה''דרך האמינה היחידה להשגת אמיתות על העולם, הטבע, החברה והאדם''.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566556
ואני לא אוהב את ההקבלה בין דתי דוגמטי למדעיסט דוגמתי. זה שאתה מוסיף שם-תואר זהה לא הופך את המושגים לזהים (לא ברור גם איך דתי יכול להיות שלא דוגמטי). הדוגמטיות הדתית היא לכל הפחות קבלת אמירה על העולם. לעומתה, הדגומטיות המדעיסטית היא קבלת שיטה לאמירה על העולם. אבל זה איננו דיון על דת מול מדע אלא דיון על היחס בין הסברים פסיולוגיים וחברתיים-פסיכולוגיים להבנת ולתאור התנהגותינו, שנמצא בתוך התחום המדעיסטי, ולשם שווה לחזור.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566563
ההקבלה שלי היא בעמדה הפסיכולוגית של המדען והדתי. אני חושב שהאבחנות שאתה מציע אינן נוגעות לעצם העמדה.

יש לנו מחלוקת על סוגי הסברים? אם כן, אנא פרט.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566605
בכ"ז נגררים. מה ההבדל בין עמדה פסיכולוגית (מה זה בככל, משהו שמאמצים לאחר מחשבה עמוקה?) לבין מהות העמדה הפסיכולגית או מה שהיא מייצגת?

על ההסברים אני עדיין חושב.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566624
זאת שאלה קשה. אני לא יודע מה מרכיב עמדה. אני מתייחס אליה כאל האמנה שמגדירה את היחס הרצוי שלנו לשאר ההאמנות (מעין מטא-האמנה), אבל ברור שלעמדה ישנם גם מרכיבים רגשיים ואישיותיים. אדם עם אישיות דוגמטית לא יכול להיות ביקורתי כלפי הדברים שהוא מאמין בהם, ולא משנה אם הוא מאמין שצריך להיות ביקורתי.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566565
לֿמ"ד רפה?
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566606
לא הבנתי, ברשותך.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 566722
תמהתי מדוע תגובה 566551 מכילה את סימן הרָפֶה אחרי למ"ד ("כדחיה של ֿדיסציפינות"). לא רואים אותו כל יום.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 565896
ניטפוק קטן - סביר להניח שהאירי בשנות ה-‏30 של המאה שעברה לא היה מהמר עם חברים, אלא שותה.
מה שהיה עשוי לעלות לו בפיטורין, אם השתיה אירעה ביום שישי בערב, אחרי שקיבלו את המשכורת, אבל בשבת בבוקר עוד היה צריך לקום לחצי יום עבודה, מה שהבחור השתיין שלנו פיספס.
אז הבחור אולי מרוצה מחייו בשעה ששתה, אבל פחות בשעה שאשתו וילדיו אמרו לו מה דעתם עליו‏1.

1 שלא להזכיר שהשתיה, ממש כמו הימורים, שותה את המשכורת.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 565897
יש סיפור כזה בדבלינאים של ג'יימס ג'ויס. http://en.wikipedia.org/wiki/Counterparts_(short_story)
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 565903
אמנם ניטפוק, אבל חשוב לי להגיד שהדיון מבחינתי אינו על "כיצד משיגים את התועלות של פעילות גופנית (לאושר) ללא מחיר". אני כופר בהנחה הבסיסית שהאושר מורכב מרשימת מטלות.

יש אנשים שישיגו אושר מביצוע משביע רצון של מטלות שהם לקחו על עצמם. אולי זה עניין של תרומה לאגו (או, מדויק יותר, ל-Self), אולי זה עניין של הפחתת התחושה של "לא בסדר" שמלווה אותם. אבל עבור אנשים אחרים האושר קשור לטרנסצנדס מעצמם, ולא בהתמקדות בעצמם. זה יכול להיות חיבור לאלוהים, היסחפות בפרויקט מלהיב, תרומה משמעותית לעניין שחשוב בעיניהם ועוד. חיפוש מעבר ל"אני" ולא בנייה שיטתית של אני "בריא".
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564342
ללכת על המים נחשב הליכה או שחיה מבחינת שריפת הקלוריות ?
אבל למה בעצם הוא רצוי? 565207
ושוב ושוב-מהו בכלל?
אבל למה בעצם הוא רצוי? 565223
לא יודע. תשאל מישהו שהתנסה בזה.

(לתגובה השנייה שלך אלי אין לי כוונה לענות בגלל גסות הרוח שלה).
אלף כריתות לשון למורה שלך להסטוריה! 565188
ממתי הייתה זהות בין האושר, השלווה והאמת?? הנביאים בימי בית ראשון הביאו הרבה שלווה למאזיניהם? סוקרטס נתן הרבה שלווה לאתונאים? ברכט הביא הרבה אושר לבוגרנות הברלינאית? ליבוביץ' הביא הרבה אושר לישראלון המצוי? אז כל אלה התפרסמו דווקא כלוחמים קנאיים למען האמת.
וספורט צריך לעשות בעיקר כדי לא להידמות לישראלון המצוי השואף להידמות לאמריקקי המצוי (שמן, בטלן, לכלכן, מכור לסמי הרגעה, וחולם לחיות במנהטן).
חששתי לרגע שאין לך תשובה לעובדות שהצגתי. 565258
אז הנה, שנינו בלתי מאושרים בעליל, ועדיין חיים, חושבים, קוראים וכותבים!
אז למה לכל הרוחות השחורות צריך לחתור בכלל לאושר?
חששתי לרגע שאין לך תשובה לעובדות שהצגתי. 565263
אושר זאת סתם מילה. אתה יכול לבחור מילה אחרת.
חששתי לרגע שאין לך תשובה לעובדות שהצגתי. 565271
(נכון, אצל אלתרמן, או רוני ידידיה, זה "...עד שפתאום יש משמעות אחרת"). אבל אני לצערי לא אלתרמן. אז אם אבחר במילה "חירות" או "גאווה" או "אמת", או "אלמוות", גם לזה מישהו יצליח לקדלם לי עשר דרכים קלות?...)
חששתי לרגע שאין לך תשובה לעובדות שהצגתי. 565286
אולי פשוט נשאל אותו?
חששתי לרגע שאין לך תשובה לעובדות שהצגתי. 565288
מזל שיש לנו סטטיסטיקאים. למה אתה לא עושה עבודות מועילות כאלה?
אל''ס 565292
אני לא סטטיסטיקאי.
אל''ס 565293
לא מאוחר מדי.

(הייתי שואל, אבל התשובה במילא לא תגיד לי כלום).
אל''ס 565294
(שאל בני, שאל. אם לא תשאל, איך תדע?)
אל''ס 565295
בני? אני יכול להיות אבא שלך!

אז מה תחום ההתמחות שלך?
אכ''ה 565296
אני הסתברותן.
אכ''ה 565297
אה.
אכ''ה 565298
(הייתי שואל, אבל התשובה במילא לא תגיד לי כלום).
אכ''ה 565299
נו, באמת. ברור שזה משהו שהוא המציא בשביל ארץ-עיר.
אכ''ה 565305
שאל בני, ונען.
אכ''ה 565306
זה היה נסיון להתלוצץ תגובה 565293
אכ''ה 565320
אם אתה יכול להסביר להדיוטות, בבקשה.
אכ''ה 565310
כלומר אם נוסיף לך גנים של הסתברוזאב נקבל הסתברוכלב?
אכ''ה 565321
זאת נראית לי שאלה לביו-סטטיסטיקאי. אולי תחפש כזה בקהל.
אכב''ס 565322
לדעתי מדובר בשאלה לביו-הסתברותן.
אבל המיעוט הטוב שבנו מגשים חלומות אחרים: 565508
למשל, להיות מאיר הר-ציון או חנן פורת.
מי יוצא דופן? 564179
צריך להבדיל בין 9 הראשונים שכנראה יעזרו לרוב האנשים לבין האחרון שישפיע (בצורה מאוד חזקה) רק על חלק קטן מהאוכלוסיה.
לדוגמא נוגדי דיכאון מהדור החדש לא עוזרים לדיכאון קל יותר מפלסבו.
יש לך ספק בכלל!? 565194
ממתי החומר יכול להשפיע על הרוח?
יש לך ספק בכלל!? 565195
חומר נפץ, לדוגמה.
אז הוא משפיע רק על הגוף! 565206
אלא אם התכוונת לרוח במובן החומרי (כמו שהנפנוף מעל מתקן הצליה הוא מפגש בין הבשר והרוח...).
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564180
נראה לי שכסף זה כמו ויטמינים: אולי מתרגלים לעודף‏1, אבל מחסור יוצר בעיות. לדוגמה: הקשר בין זמינות כסף לבין (6) אצלך: הקלה בעומס.

1 בסדר, האנלוגיה לא מושלמת
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564188
אכן דובר על מעבר לסף מינימום מסויים והתבססו גם על מחקרים שנעשו על זוכי פרסים כספיים משמעותיים.
החידוש הוא שבניגוד לפנטזיה הרווחת, לאדם יש סף אושר מאפיין שהוא חוזר אליו גם אם מצבו הכספי משתפר בהרבה בשל ההסתגלות ולכן מוטב שהדגש יהיה על פישוט החיים ולא על מירוץ העכברים ההישגי.
קראתי פעם על כך שהצבת מטרות קטנות ברות השגה עשויות לשפר את רמת האושר וניתן לקרוא עוד אצל ד''ר טל בן שחר, העוסק במה שנקרא ''פסיכולוגיה חיובית''.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564193
ניחוש: הסף קשור גם לרמת החיים של השכנים.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564181
סעיף 3 נראה לי מוזר. יש לינק בעניין זה לאתר מדעי (לא לאתרי מדיטציה, פילוסופיית המזרח, איך-להיות-מאושרים וכו')?
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564189
נתקלתי בטענה הזו במקומות נוספים (לא 'אתרי מזרח'), לצערי איני זוכרת היכן.
בספר ''ללא פרויד, ללא פרוזאק'' מאת ד''ר לפסיכיאטריה וממייסדי ארגון רופאים ללא גבולות, דויד סרוואן-שרייבר, הוא בוחן בין השאר שינויים במדדים פיזיולוגיים באמצעות תרפיות חלופיות.
ברשת ישנה סקירת מחקרים בבלוג ''רשימות על דיכוי וחרות'' - האם יוגה עובדת.
עשרה גורמים המשפיעים על האושר 564198
אבל אפשר להתחיל גם אצל הדודה: Yoga as exercise or alternative medicine [Wikipedia].

הערך טוען שמחקר ראשוני מראה שיכול להיות שיוגה עוזרת לטיפול בדיכאון. המקור לפסקה הזו בערך הוא:
ואשמח מאוד לדעת גם מה זה דיכאון 565192
אני שומע את המילה הזאת יותר מדי פעמים בדקה, ולדעתי היא סתם לשון הגזמה ישראלונית מצויה ל''עצב'' או ''דכדוך''. בעברית קלה וצלולה-מוות לשפיכופלוצים.
היא בהחלט עובדת על פראיירים. 565209
בקיצור ולענין: זאת שיטה נהדרת לרפא עודף נפיחות בארנקו של זולתך.
מה זה אושר בכלל, ולמה לי לסגוד לו? 565187
אני, הרשע שתמיד יודע לשאול, תובע תשובה קצרה, כנה, וברורה על השאלות הבאות:
א. מה זה אושר בכלל? לא מה גורם לאושר, אלא מה זה האושר עצמו? כל עוד לא אקבל תשובה לשאלה זאת, זכותי לחשוב שהאושר הוא ססמה של סוחרי חשיש, משרדי שידוכים, או כל מיני מוארים שחזרו מהודו לפני רבע שעה.
ב. למה לי לחתור לאושר הזה?
ג. האם, למען האושר הזה שלכם, ראוי להקריב חירות? אהבה? גאווה? ועוד המון דברים שמהם לא יצמח לי שום "אושר"?
מה זה אושר בכלל, ולמה לי לסגוד לו? 565190
תובע? אם כך נפגש בבית המשפט.
מה זה אושר בכלל, ולמה לי לסגוד לו? 565191
אני משרידי המאה התשע-עשרה, לכן ניפגש בדו קרב בקרחת יער. רצוי בלילה חורפי במיוחד.
ולענין: אני באמת רוצה לדעת מה זה אושר, ולמה עליי לסגוד לו או לפחות להקריב למענו.
חיזוק נוסף 644437
ה"דיילי מייל" פרסם את תוצאות המחקר שמראה כי אנשים בבריטניה הכי מאושרים בגיל 58. המחקר מגלה גם שהגיל בו אנשים הכי פחות מאושרים הוא 35. במילים אחרות: יש חיים בגיל זהב - NRG
חיזוק נוסף 644439
שיט! שיט! שיט! פספסתי.
חיזוק נוסף 644444
לא פספסת, פשוט מרוב אושר לא שמת לב שזה עבר (כי כידוע הזמן טס כשנהנים).
חיזוק נוסף 644440
למה ה"דיילי מייל"? זה פורסם בכל אמצעי התקשורת בבריטניה (כולל המייל). מישהו בNRG לא באמת יודע לקרוא.
חיזוק נוסף 644442
למה לא יודע לקרוא? הוא קרא את המייל ולא טרח לבדוק עוד מקורות.
47.2 712650
עדכון - לאיזה גיל לא כדאי להגיע? (TheMarker)
47.2 712658
תרשה לי ניסוח אחר אולי - איזה גיל כדאי לעבור?
47.2 712661
וואלה, ניסוח עדיף ואופטימי. אני כבר בדרך למעלה :)
47.2 712688
Me too :)
It's uphill from here!
47.2 712686
צודק. מזל שהגיל הזה נמשך רק חמישה שבועות.
47.2 728267
לאחר גיל האמללות מגיע גיל היאוש , כלומר בגילאים מאוחרים מוותרים על ציפיות מהחיים ולפיכך פחות אומללים.

אם לנסח אחרת:

דירוג סולם האומללות אין לו משקל רב, חוץ מאשר לחוקרים שמחפשים נושא לחקור ולהתפרנס ממנו. יש ספקטרום של רגשות ואם בוחרים לבודד מתוך הספקטרום רק את "רגש אומללות" מגיעים למסקנות מוטעות.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים