ספר משלך, חדר משלך 3316
בבורגנות הישראלית הצעירה נשים אחראיות ל''סוציו'', וגברים ל''אקונומי''
צעירה קוראת
ברשימה שפרסמה קרן שפי בבלוג "הסיפור האמיתי והמזעזע של" היא חילקה את הבורגנות הישראלית הצעירה לשניים: אלו שמרשים לעצמם לבזבז זמן, שלהם היא קראה "בורגני זמן", ואלו שמרשים לעצמם לבזבז כסף, שהם "בורגני כסף". בקבוצה הראשונה נמצאים אינטלקטואלים ואנשי תרבות שאין להם הרבה כסף, אבל יכולים להתפאר בהרבה זמן פנוי. בקבוצה השנייה נמצאים, בין השאר, אנשי ההיי־טק, עורכי הדין המצליחים, והבכירים שעובדים הרבה שעות ומרוויחים הרבה כסף.

אם בוחנים מנקודת מבט מגדרית את ההבחנה הזו – שכאמור, נוגעת רק לבורגנות הצעירה, המהווה קבוצה מצומצמת בחברה הישראלית – קל לראות שהיא בעצם הבחנה בין נשים שהן בורגניות זמן, לבין גברים שהם בורגני כסף. חלוקת העבודה בחברה דוחקת בגברים לחדול להיות בורגני זמן כאשר הם מתבגרים, בעוד שנשים אינן נצרכות לאותו מעבר. להן יש אופציה אחרת, שהיא, אם נהיה בוטים, להתחתן עם היי־טקיסט, כפי שרבות מהן אכן עושות בסופו של דבר.

דייט מגניב או ילד מגודל?

כך למשל, בן 30 שמכיר אנשים וכותב בבלוג וקורא ספרים, אבל מרוויח 6,000 ש"ח בלתי־יציבים לחודש ומתכוון להמשיך בדרכיו בעתיד הנראה לעין, הוא אולי איש מגניב לצאת איתו, אבל לא סחורה חמה בשוק החתונות למי שמחפשת עתיד עם ביטחון כלכלי. במבט של מה־נעשה־ביחד־בחמש־השנים־הקרובות, או איך־נקים־משפחה, הוא מפסיק להיראות כמו איש משכיל, רחב־אופקים ומבין עניין, ומתחיל להיראות כמו ילד מגודל. מצד שני, עבור איש היי־טק או פיננסים בן 30 שמתפרנס טוב, אישה עם תואר שני בפילוסופיה, יושבת בתי־קפה ובלוגוספירה, נראית כמו שיא התחכום ורעיה פוטנציאלית מעולה, אטרקטיבית לא פחות מחברתה שעובדת במשרד לידו, שאולי אפילו נראית קצת משמימה בהשוואה לראשונה. נכון שיושבת בתי־הקפה גם מרוויחה הרבה פחות מעובדת המשרד, אבל כסף יהיה פחות־או־יותר מספיק.

לקראת סוף שנות העשרים מתחילים לשאול בדרך־כלל את בורגני הזמן "מתי תתאפס על עצמך?", בעוד שאת בורגנית הזמן שואלים יותר "מתי תתחתני?". לא מצפים ממנה למצוא הכנסה של 20,000 ש"ח בחודש כדי לפרנס את המשפחה; ברור שבכל מקרה עול הפרנסה לא ייפול ברובו עליה. אחרי החתונה, ועם הילדים, נשים רבות ממשיכות לנהל אורח־חיים משכיל שהולם את בורגנות הזמן. לחלק מהן יש מקצוע מכובד – פסיכולוגית בשירות הציבורי, מרצה באקדמיה, אמנית, סופרת, או אפילו עורכת־דין או רופאה זוטרה – אבל לא ממנו מגיעה רוב ההכנסה של המשפחה, וזה גם לא היה התכנון.

אנחנו רואים כאן חוסר־סימטריה בין האפשרויות שפתוחות בפני גברים לבין אלו שפתוחות בפני נשים: אישה יכולה לבחור להיות בורגנית זמן, ולסמוך על חוסר־האיזון בין המינים שיפרנס אותה. בנוסף, היא יכולה (במידה מוגבלת) לבחור להיות בורגנית כסף; האטרקטיביות שלה לנישואין לא תיפגע אז בהרבה, והיכולת הכלכלית של המשפחה שתקים – אם תרצה משפחה – תגדל משמעותית. לגברים, לעומת זאת, הבחירה הזו מוגבלת יותר בשלב החיזור. גבר שבחר בחיי בורגנות זמן עלול למצוא את עצם האפשרות של הקמת משפחה בלתי־אפשרית בלי ויתורים מרחיקי לכת.

כל אחד מבני הזוג מביא את החלק שלו

בקיצור, גברים באמצע ובסוף שנות העשרים לחייהם נוטים יותר להשקיע את מאמציהם בלנסות ולהשיג הכנסה גבוהה ובטוחה, בעוד שנשים נוטות להשקיע את אותם המאמצים כדי לרכוש השכלה וסטטוס חברתי. בסופו של דבר, המעמד הסוציו־אקונומי של המשפחה הבורגנית הממוצעת מורכב בצורה אי־סימטרית מ"סוציו" נשי ומ"אקונומי" גברי, כשבדרך־כלל כל אחד מבני הזוג מביא את החלק שלו, והיה עלול למצוא את עצמו בעמדת נחיתות בזירת החיזור אילו היה מביא את החלק הלא נכון.

חוסר־השיוויון הזה פוגע בנשים שאינן נסמכות על גבר שיפרנס אותן. אישה שאין לה בעל, או שלא רוצה בעל, תסבול במערכת שבה נשים אינן מפרנסות שוות, אלא אם כן היא הצליחה ליצור לעצמה קריירה מכניסה כבר מצעדיה הראשונים בשוק העבודה או ההשכלה. בנוסף, אישה שכן יש לה בעל שמפרנס אותה, נמצאת לפעמים בעמדה מאוד גרועה בתוך היחסים בגלל הקושי העצום לעזוב גם כשמאוד רע לה, או בגלל הידיעה שלא תוכל לעזוב אם יהיה לה רע בעתיד. גם בתהליך מציאת בן־הזוג, יחסי החיזור משפיעים על יכולתה של האישה לפתח קריירה מכניסה אפילו אם היא מעוניינת בכזו מלכתחילה; זאת משום שאישה צריכה להתאמץ יותר ולתכנן יותר מראש ויותר במדויק כדי למצוא בן־זוג שיהיה מוכן לחלוקת פרנסה סימטרית, כולל המוכנות לעבוד בשעות מצומצמות במקצת כדי לגדל את הילדים ביחד. משרה מצומצמת־במקצת כזו היא לרוב המשרה העמוסה ביותר שאם יכולה להרשות לעצמה, אבל לא כל האבות יכולים לצמצם ולשנות את שעות עבודתם אפילו עד־כדי־כך, או בכלל מעוניינים לעשות זאת.

ההסבר הפמיניסטי המקובל להבדלים אלה יתמקד בחוסר השיוויון בשוק העבודה, שמשמר את הצימוד "גבר מרוויח ואישה במשרה חלקית". לפי ההסבר הזה, לנשים קשה יותר לבחור מלכתחילה להיות בורגניות כסף. שוק העבודה מדיר נשים, כך שלרוב קשה להן יותר להתקבל לעמדות בכירות ("תקרת הזכוכית"), הן מקבלות שכר נמוך יותר על אותן עבודות בדיוק ועם אותו ניסיון בדיוק, והן מנותבות למקצועות "נשיים". בחברה, הסטטוס־קוו גורם ללחץ או לציפייה מנשים להשקיע זמן רב יותר בילדיהן ממה שהיו אולי מעדיפות, או ממה שבני־זוגן משקיעים, גם במחיר ויתור על קידום בקריירה או בהכנסה. בשוק העבודה, מעסיקים רבים יהססו לגייס או לקדם אישה מחשש שתחליט לעבור מתישהו לבורגנות הזמן. זה חשש מבוסס, כי ידוע שהרבה נשים בוחרות כך בשלב כלשהו בחייהן; אפילו אם המועמדת הספציפית כנה בהצהרתה שאין לה כוונה כזו, הרי גם כוונות יכולות להשתנות עם לידת הילדים או עם כל שינוי אחר באורח החיים. לכן, לא נוכל לומר שאישה תמיד יכולה לבחור להיות בורגנית כסף כרצונה.

חזרה מהופכת לפמיניזם תרבותי מבדל

אבל התופעה המעניינת היא שגם נשים שכן פתוחה בפניהן האפשרות לבחור בבורגנות כסף, נוטות להעדיף את בורגנות הזמן. לכן, כדאי לחפש מקורות נוספים לחוסר הסימטרייה הזה. מקור אחד יכול להיות דווקא בכיוון שאותו בחרה התנועה הפמיניסטית עצמה.

אחד המאבקים העיקריים של הפמיניזם היה להוכיח שנשים שוות מבחינה אינטלקטואלית לגברים, ועל כן זכאיות להגשמה עצמית. זכות הבחירה, הזכות לצאת לעבודה, הזכות ללמד בנות ונערות – כל אלה נועדו להתנגד לתפיסה השוביניסטית לפיה גברים חכמים מטבעם יותר מנשים, ולכן "חבל" לבזבז את משאבי החברה על חינוך נשים. הפמיניזם הוכיח שזו טעות, ועודד נשים להביע את דעתן, ללמוד ולהתבלט.

אבל לעומת זאת, הקריאה לעצמאות כלכלית – ל"חדר משלך" ולא רק לספר משלך – נשכחה במידת־מה, בין היתר בגלל השמירה על מוסד הנישואין והמשפחה הגרעינית, שמעודדת תלות כלכלית בין בני הזוג. לכן, נשים צעירות שלומדות ומשכילות נתפסות בחברה ככאלו שהגשימו את האידיאלים הפמיניסטיים, ובשל כך הן זוכות להון חברתי. השאלה מה נמצא בתלוש המשכורת שלהן אינה עולה לדיון. במובן מסוים יש כאן חזרה מהופכת לפמיניזם תרבותי מבדל: נשים ראוי שתדענה לנגן, להביע דעתן על אומנות קונספטואלית, ולדון בפילוסופיה ובסוציולוגיה. כל עוד הן עומדות בתנאים הללו, הן אינן מחויבות לשאת במחיר הפרנסה. בהקשר הזה מעניין לשים לב לפער בין החוויה הפמיניסטית של מדעי החברה והרוח לבין יכולת ההשתכרות שהתחומים הללו מקנים בסופו של דבר. מצד אחד, עבור הרבה מאוד סטודנטיות, הלימודים באוניברסיטה בחוגים מסוימים הם חוויה פמיניסטית מאוד משמעותית. אך באורח פרדוקסלי, המקומות היחידים בקמפוס שבהם מלמדים את הסטודנטיות על שיוויון ומגדר ושבהם שולחים אותן לקרוא את דה־בובאר ובאטלר ומקינון, הם המקומות שמשמרים בסופו של דבר את פערי הכוחות, כי הם לא מוסיפים לכוח ההשתכרות של הנשים ומנתבים אותן למסלול של בורגניות זמן.

לסיכום, כיום רק חלק קטן מהנשים הן מפרנסות שוות או כמעט־שוות, אבל כמעט כל הגברים הם מפרנסים שווים או יותר־משווים. מצב זה משמר את עצמו דרך שלוש דינמיקות שונות המתרחשות בשוק־העבודה, בחברה, ובתהליך מציאת בן־הזוג. מעניין שלמרות שדינמיקות אלה הן סוציולוגיות בעיקרן, במקור הן בחירה של ממש, כלומר תולדה של הדגשים והמטרות שהציב לעצמו הפמיניזם מתחילתו, בהדגישו השכלה על־פני הכנסה. מעניין גם איך הכיוונים שעשויה התנועה הפמיניסטית, או החברה בכלל, לבחור לעצמה בעתיד, ישפיעו על הדינמיקות האלה ויושפעו מהן.
קישורים
בורגנות הזמן ובורגנות הכסף - רשימה של קרן שפי בבלוג "הסיפור האמיתי והמזעזע של"
תקרת הזכוכית - ויקיפדיה
חדר משלך - ספרה של וירג'יניה וולף
דה־בובאר - ויקיפדיה
באטלר - ויקיפדיה
מקינון - ויקיפדיה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

565479
ראשית, ראוי לציין שהסימביוזה של "לאחד יש זמן ולשני יש כסף" היא לא לגמרי שיוויונית, כי בעוד הכסף נחלק בין בני הזוג, זמן פנוי משרת בעיקר את בורגני הזמן. יוצא מן הכלל הוא כמובן טיפול בילדים: אך בעוד מקובל מאוד לנזוף בגברים על העדר זמן איכות עם הילדים, פחות מקובל לנזוף בנשים על משכורתן המצומקת.
ומכאן ניתן לגלוש לחוסר השיוויון של נשים מול גברים: נשים יכולות לבחור הרבה יותר בקלות נקודה על הספקטרום זמן-כסף, בעוד גברים מנותבים הרבה יותר לנקודת הכסף. אם מגדר כלשהו נזקק לעזרה בנושא זה, הרי זה מגדר הגברים, שיש לעודדו (בתקציב ובחקיקה) למשרות חלקיות ולבילוי זמן איכות עם הילדים.
565487
ההנחה שנשים יכולות לבחור היא לא לגמרי מדויקת. כל עוד יש אפלית שכר, זוגות שמנסים לבנות את המודל ההפוך (אישה מפרנסת, גבר מטפל בילדים) נפגעים בדרך כלכלית מוחשית מאד. אני מכירה זוגות כאלו.
אין ספק שגם חופש הבחירה של גברים נפגע מאד מקיומה של המערכת הזו, ויתכן מאד שחקיקה שתאפשר לגברים לעבוד כמות שעות סבירה, תאפשר גם לנשים הרבה יותר חופש בחירה, ותוביל לשוויון גדול יותר. בעיני עדיפה בהרבה האפשרות שכל אחד מבני הזוג יוכל להיות עצמאי כלכלית במקרה הצורך*, וגם להיות שותף בגידול הילדים, על מערכת שמעצם טבעה מאלצת זוגות לבחור מי עושה כסף ומי מגדל את הילדים.

* הידעת? הגורם הנפוץ ביותר לעוני בקרב נשים הוא גירושין.
הצעת חוק 565489
הגברים יעבדו פחות, הנשים ישתכרו יותר על אותה עבודה. ומי שיממן את הכל יהיה מגדר העובדים הזרים.
565490
* אז האם הגורם הנפוץ ביותר לעוני בקרב גברים הוא נישואין?
565494
פערי השכר בין נשים לגברים (בשירות המדינה באותה דרגה) נובעים בעיקר משעות נוספות שמבוצעות פחות ע"י נשים. אני מניח כי ההבדלים באיוש הדרגות נובעים מאותה סיבה פה זה כבר ספקולציה על בסיס תצפיות שלי, אבל סבירה לא פחות מכל ספקולציה אחרת: היות והנתונים מראים על יותר שעות נוספות של גברים, נורמלי שהם יקודמו יותר. אילכך, אישה אשר מקדישה את רוב זמנה ומרצה לעבודה, לא צפויה ל"פגיעה כלכלית מוחשית מאוד". בכמה צפוי לרדת שכרה של אישה בעלת ביצועים דומים רק בשל היותה אישה בשוק הפרטי? אשמח לראות נתונים. שכר ממוצע במשק אינו נתונים לצורך הענין, כי אינו משקף היקף משרה ותובענות משרה, השונים בין גברים לנשים. חוצמזה, הגבר יכול להמשיך לעבוד במשרה חלקית או מלאה אך פחות תובענית, כמו האישה בתאים משפחתיים נפוצים, ולהשלים הכנסה (ניחוש: בזוגות שאת מכירה הגבר לא עובד בכלל, בחלקם לא מבחירה).

ועוד לענין הבחירה: אני מכיר נשים רבות לרוחב כל הספקטרום: החל מהעובדות בעבודה תובענית, וכלה בכאלו אשר עזבו מבחירה את עבודתן ומבלות את הבוקר נטול הילדים בביתן. לתא המשפחתי שלום, ואין פוצה פה ומצפצף.
אבל:
כמה גברים את מכירה שעזבו מבחירה את עבודתם כדי לבלות את הבוקר? כמה גברים את מכירה שעזבו את עבודתם לצורך טיפול בילדים? שעובדים בחצי משרה רק לצורך הגשמה עצמית בשכר השווה לעלות המטפלת? איך החברה רואה אותם? ומדוע אני מרגיש שמה שחשוב יותר בעינייך הוא "שחקיקה שתאפשר לגברים לעבוד כמות שעות סבירה, תאפשר גם לנשים הרבה יותר חופש בחירה", ולא חופש הבחירה של הגברים, שהוא (לפחות לדעתי) מצומצם הרבה יותר?
565499
בזוגות שאני מכירה, בחלקם הגבר עובד במקצוע שנחשב ''נשי'' בשירות המדינה ובחלקם הגבר עובד פחות שעות.
לגבי ההפרשים בין ממוצעי שכר שעתי של נשים וגברים לפי תחום עיסוק, אוסיף אותם מאוחר יותר, כשיהיה לי מעט יותר זמן.

ולמרות שאני לא חושבת שנקודת המבט האישית שלי חשובה לדיון, אני חושבת שחופש הבחירה שלנו, נשים כגברים מכל המוצאים, תלוי גם בסביבה שלנו ובאפשרויות הבחירה של השותפים למשפחה, לעבודה ולכלל החברה. אי אפשר לקבוע כמה ''חשוב'' להרחיב את אפשרויות הבחירה של אחד למול השני כיוון שהא בהא תליא, וכיוון שיש ערך אינטרינזי בכך שלכל אינדיבידואל יהיה חופש בחירה שיאפשר לו אושר. חוץ מזה, כיוון שערך החיים כן מקודש בעיני, וגברים שמבלים יותר זמן עם המשפחה חיים יותר (על פי מחקרים משוודיה), אפשר לומר שזה חשוב יותר, אבל אי אפשר לומר שזה לא ישפיע לטובה על כלל הנוגעים בדבר.
565533
הקפיצה הלוגית בין ''יותר שעות בעבודה'' לבין יותר ''שעות עבודה'' או ''יותר הספקים'' היא לא הכרחית. כך שגם הקפיצה הלוגית בין ''יותר שעות בעבודה'' לבין ''יותר קידום'' לא נראית לי הכרחית, אלא אם אתה מקבל את ההנחה שככל שמבלים יותר שעות במשרד יוצרים יותר קשרים.
הו לא 565591
הו לא
565669
ראשית, הקשר שעשיתי היה בעיקר בין "יותר שעות בעבודה" לבין "יותר שעות נוספות בתלוש". מחקרים מצביעים על קורלציה חזקה.

שנית, מדוע את חושבת שאין קשר בין יותר שעות בעבודה ליותר הספקים? האם זה באמת קפיצה לוגית כה נועזת? לדעתי דווקא שלילת ההנחה נועזת יותר.
ומ"יותר הספקים" ל - "יותר קידום" הדרך טבעית.
565685
אני מסכימה שבשעתיים אפשר להספיק יותר מאשר בשעה, ושבעשר שעות מספיקים יותר מבחמש. אני בספק אם ביום עבודה של 12 שעות מספיקים יותר מאשר ביום עבודה של תשע (כשמדובר בימי עבודה ארוכים כעניין שבשיגרה, לא במקרים חריגים עקב עומס נקודתי).
565687
הספק זו לא פונקציה לינארית?
כלומר? 565688
כלומר? 565767
אם ההספק לשעה‏1 הוא X אז ההספק ל-N שעות הוא N*X, כלומר עבודה של 12 שעות גדולה מעבודה של 10 שעות (כמובן, בהנחה שההספק גדול מאפס).

1 לדייקנים, ההנחה היא שהספק של אפס זמן הוא אפס.
כלומר? 565768
שים לב שאתה מניח שההספק הוא קבוע.

הספק יכול להשתנות. הכרתי כמה וכמה אנשים שההספק שלהם ב-‏8 השעות הראשונות היה חיובי וב-‏4 הבאות היה שלילי.
כלומר? 565771
זה חישוב נכון כשמתייחסים למכונות. אנשים נורמלים לא יכולים להתרכז בצורה אופטימלית לאורך שעות ארוכות לאורך זמן. בשלב מסוים מתחילים להתעייף, מפסיקים להתרכז, צריכים לצאת ליותר הפסקות להתרעננות וכו'. מה גם שעובד שנמצא במקום עבודתו במהלך כל שעות היום, לעתים אין לו ברירה אלא לטפל בנושאים פרטיים תוך כדי עבודה.
למטלות יש נטייה להתפרש על משך הזמן הנתון להן.
כלומר? 565793
שוכנעתי.
כלומר? 565797
פרקינסון, שגילה את החוק שאת מצטטת בסוף, היה אנגלי בתקופה טובה, אולי. נראה לי שברוב העולם היום, בטח בישראל, למטלות יש נטייה להתפרש על משך זמן גדול מזה שנתון להן.
כלומר? 565820
ומהו השלב המסויים הזה? בדיוק השלב בו נשים הולכות הביתה וגברים נשארים, ולא רגע לפני או אחרי?

(הטיעון שלך, כמדומני, מתבסס על הנחה לפיה הזמן האופטימלי הוא *בדיוק* הזמן בו נשים הולכות הביתה, ואז - התפוקה של כל מי שנשאר לאחר מכן היא בממוצע אפס לכל מספר שעות שהוא. נראה לי הרבה יותר הגיוני להניח תפוקה שולית פוחתת (לא מדבר על פסי-ייצור, כמובן): שמי שעובד 12 שעות לא מפיק פי 1.5 ממי שעובד 8, אבל שבכל-זאת הוא מפיק יותר, גם אם הנצילות לשעה נמוכה יותר.
לא, השלב הזה מאד אינדבדואלי לכל עובד/ת. 565830
565573
פערי השכר בשוק הפרטי בין נשים לגברים נובעים בעיקר משיטת החוזים האישיים‏1, ומהעובדה שלעיתים מעסיקים לא יעסיקו אשה שתבקש שכר גבוה, אבל יעסיקו גבר שיבקש את אותו השכר בדיוק.

מאז שסיימתי את לימודי עבדתי ב-‏3 מקומות עבודה. בשניים מהם יצא לי לראות מסמך, שכמובן לא הייתי אמורה לראות: כמה מרוויח כל אחד ואחד במחלקה. עבודה זהה, ותק זהה, שכר עבודה גלובלי. גם כשמדובר על אנשים צעירים שעוד אין להם ילדים ואין את נושא "האשה יוצאת מוקדם לאסוף את הילד מהגן".
גברים הרוויחו יותר מנשים.

באחד מהם כבר היו הורים לילדים. היה בחור שהיה מגיע כל בוקר ב-‏6:30 ויצא ב-‏15:30, לאסוף את הילד מהגן.
הוא עדיין הרוויח יותר מאשה שהגיעה ויצאה באותן השעות.

במקום העבודה השלישי היו רק נשים במחלקה, אז לא היה הבדל בין הגברים לנשים...

1 ולנשים יש יותר נטיה להתקפל ולקבל את "אנחנו עכשיו בתקופה קשה ולכן בלה-בלה-בלה", בעוד גבר לא יתגמש ולא יתקפל.
565576
האם תופעה כזו היא אפליית שכר?
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565596
לפחות מהדרך שבה נועה מציגה את זה.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565597
לחלופין: יש נשים לא יודעות לדרוש כסף. בעיה שלהן.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565601
לא בעיה שלהן.
הפסיקה קובעת שאם באותו מקום עבודה עובדות משתכרות פחות מעובדים באותו התפקיד מבלי שיש שוני רלוונטי, הרי שיש בכך משום אפליה.
כלומר, בעיה שלהן, אבל גם של המעביד 565602
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565605
אבל האם מדובר על אותו התפקיד? אנחנו מדברים הרי על חוזים אישיים. עדי כמה התפקידים אחידים?
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565606
אחידים.
כולם עושים אותה עבודה. לכולם אותה הכשרה, וכולם בוגרים של 2 מוסדות נחשבים באותה המידה. והפער הוא לא תוצאה של העלאות שכר לעובדים אלה או אחרים.
השכר התבסס אך ורק על כמה רוח הצלחת לעשות בראיון‏1, היינו, עוד לפני שראו עד כמה אתה באמת טוב בפועל.

1 אם מישהו מספיק טוב על מנת להתקבל, והוא מביא תפוקה טובה, הרי אין שום סיבה שהוא יקבל פחות שכר רק משום שהוא הסכים להתקפל בראיון, או משום שהוא לא משפריץ אגו, נכון?
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565608
אני מנסה להבין את הנתונים:

כלומר: לאותה עבודה בדיוק המעסיק משלם משכורות שונות, ובממוצע משלם פחות לנשים?

כמוכן: רוב העובדים לא נשארים הרבה זמן בעבודה, ולכן אין משמעות להעלאת משכורת.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565616
אכן. לאותה עבודה בדיוק.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565617
אבל מדובר על משכורות שונות לאנשים שונים? על רמת שכר אחת לגברים ואחרת לנשים?
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565622
חלילה. לכל עובד רמה משלו.
חוזים אישיים, אמרנו? לפי כמה שהעובד קלע או לא קלע‏1, התקפל או לא התקפל, השפריץ אגו בראיון או לא.
מיכה וישי מקבלים 10, ירדנה ואהוד מקבלים 9, ענת מקבלת 8 וחצי, עידית, רחלי וערן‏2 מקבלים 7, וחבצלת ורונה מקבלות 6.
אבי, דרור ושני הם ראשי צוותים. אבל אבי ודרור מקבלים 12 וחצי, ושני מקבלת 9 וחצי.

הואיל והשכר נקבע בשלב הראיון, הרי שגם אם חבצלת ממש מצויינת, היא לא תקבל יותר מ-‏6, הרי לזה היא הסכימה. וישי יקבל 10 גם אם בפועל, הוא לא יותר טוב מחבצלת.

1 תבקש גבוה מדי, ואולי לא יקבלו אותך לעבודה.
2 גם לערן יש בטחון עצמי לא גבוה במיוחד, כנראה.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565624
זאת בעיה שקיימת בכל שוק שאין בו מחירון.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 586664
באיזה שוק יש מחירון?
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565607
אני לא מכירה את המקומות בהם עבדה נועה בעבר, אבל המשמעות ב"אותה העבודה" היא לא זהות מוחלטת של 100%. לצורך העניין, אם יש שני מוכרים באותה חנות חשמל, זה לא משנה אם אחד מוכר מכונות כביסה והשנייה מוכרת קומקומים. ואם יש שני עורכי דין זה לא משנה אם אחד מנהל דיונים בתיקים נזיקיים והשנייה דיונים בתיקי חוזים (אלא אם מוכיחים שיש הבדל מהותי במסת העבודה, בדרישות ההתעמקות, באופי הלקוחות וכו').
לא חסרים מקומות עבודה שמבוססים על חוזים אישיים לתפקידים אחידים (כלומר, שיש חוזה פחות או יותר קבוע, עם ניואנסים כאלה ואחרים, ולא חותמים על חוזה בהתאם לאישיותיו ומשרתו של כל עובד ועובד).
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565610
וכדי לדייק - הבחינה היא לא במקרה של עובד מול עובדת (שאז אפרש לפעמים להצביע על הבדלים רלוונטים, גם אם בדוחק, וקשה להצביע על דפוס) אלא על עובדות מול עובדים ובמקרים מסוימים - עובדת מול עובדים.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565613
תודה על המידע המשפטי. המצב החוקי בארץ באמת מעניין מאוד, אבל אותי היה מעניין יותר לדעת האם מה דעתך ודעת הקוראים האחרים של האייל בעניין זה. ראשית האם מוצדק מבחינה מוסרית לכפות חוזה, והאם האכיפה מועילה לטובת הכלל. שנית, וחשוב יותר, האם במקום אכיפה מוטב היה לכפות חשיפת מידע רלוונטי לפני החתימה על החוזה, ולאפשר לצדדים להחליט בעצמם.

דעתי האישית היא שאכיפת חוק שכר אחיד לעבודה שווה מזיקה‏1, וככל שיש בשוק העבודה יותר מידע כך הוא יתפקד ביעילות רבה יותר ובעלות נמוכה יותר.

1 יתכן שהיא מועילה לעורכי הדין...
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565615
כן, אני בהחלט חושבת שאכיפה‏1 תועיל לטובת הכלל. למה אתה חושב שאכיפה כזו *מזיקה* (להבדיל מ"חסרת השפעה")?

קצת קשה לי לראות איך חושפים "מידע רלוונטי" לפני החתימה על החוזה.‏2 איך העובדת תדע מהו המידע הרלוונטי אותו היא צריכה לדרוש? האם טפסי משכורת (שעשויים לכלול פרטים אישים של עובדים אחרים) מספיקים? האם דו"ח רואה חשבון שממפה את העובדים והעובדות, משכורתיהם, הדרישות מהם והיכולות שלהם? ובאיזה חתכים? לא כל שכר שונה הוא שכר מפלה. בהחלט ייתכן שבשנים מסוימות יציעו תנאים פחות טובים מאשר הציעו שנתיים קודם בגלל מיתון, איזון שונה בין מבקשי עבודה למקומות עבודה וכו'. איך משקללים את זה?

1 וכדי למנוע מתיאור מצב מעוות - תביעות מעטות בלבד מוגשות בתחום הזה, ולא מעט מהן כלל לא מגיעות לידי הכרעה.
2 ואין להבין מכך שאני נגד חשיפת מידע. להפך. אחד הדברים שפחות ברורים לי הוא למה עובדים מסרבים לדבר על שכרם עם עובדים אחרים. ברור למה זה אינטרס של המעביד להשליט אווירת "הפרד ומשול". למה העובדים ממהרים לשתף עם זה פעולה, תמהתני.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565618
2 כי עובדים לא מאוד אוהבים כשנוזפים בהם. ואם משדרים במקום העבודה שנושא השכר הוא אינטימי, ושיחה עליו לא מקובלת, זה מה שקורה.
וכל אחד חושב שאם ידבר עליו, סיכויי הקידום שלו יפגעו. הוא יחשב לעושה צרות ועוד כהנה וכהנה.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565634
אם אני וקולגה (היפוטתית) יושבות לארוחת צהרים ומשוחחות על הא ודה וענייני המפעל ובין השאר עולה שאלת השכר, אין שום סיבה שהמעסיקים ידעו על כך, בדיוק כמו שאין סיבה שהם ידעו על דעותינו האחרות (ההיפוטתיות) אודות דרכי העבודה במפעל, היחס של המעסיקים ושאר תופינים. ולמרות זאת, התגובה של הרבה אנשים כששואלים אותם על השכר שלהם היא התקפלות ותדהמה כאילו שאלת אותם על התנוחה המועדפת עליהם במיטה.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565636
ומה יקרה כשהקולגה ההיפוטית תלך אחוזת זעם אל הבוס ותתהה למה היא מקבלת פחות ממך‏1?
ולאיזו שיחה יקרא אותך הבוס לאחר מכן?

1 מעשה שהיה.
גם לדבר צריך לדעת עם מי. 565638
מי שפונה אל הבוס אחוזת זעם ושואלת למה היא מקבלת פחות, במקום לבקש העלאה בהסתמך על כך שהיא יודעת שאחרים מקבלים יותר (ולכן יודעת שהיא מבקשת העלאה לגיטימית), או רומזת לכך בעדינות, ומי שפונה אל הבוס ומתייחסת מפורשות לעובד אחר (בהנחה שיש יותר משניים) - יש לה בעיה שהיא לא בהכרח משכורת נמוכה יותר.

א-ב-ל, וזה אבל גדול, אם הבוס יקרא לי וישאל למה אני משוחחת על המשכורת שלי עם אחרים, אני אשיב שאין בכך פסול ושלגיטימי לנסות לברר היכן אתה עומד ביחס לעובדים אחרים במשרד. כמובן, אם לא התבקשת (במפורש או במשתמע) לסודיות בעניין הזה.
גם לדבר צריך לדעת עם מי. 565649
(אני האלמוני ממקודם).

מה שקרה, זה ששהיא פנתה אל הבוס אחוזת זעם. היא קיבלה העלאה. ואז אני קיבלתי שיחה מהבוס למה דיברתי איתה על המשכורת.

אגב, היה מדובר על משכורת מגוחכת בכל מקרה, וההבדל ביני לבינה לא היה גדול. כלומר, החסכון למעסיק לא היה מהותי מלכתחילה, ולא ברור לי למה היה צורך בהבדלי השכר האלה מראש.

____________
אכן היו לה בעיות נוספות. שנה לאחר מכן, היא ניסתה בכל כוחה שיפטרו אותה. במשך חודשים. היא רצתה לעזוב, והיא רצתה את הפיצויים. דא עקא, אותו הבוס, כעיקרון, לא מפטר אנשים. אם יש לו בעיה עם עובד, הוא סובל בשקט, מנסה להתמודד, עובד איתו כמיטב יכולתו בכל זאת, ולא מפטר. אני בינתיים עזבתי. חצי שנה לאחר שעזבתי, פגשתי אותה ברחוב, עם יד חבושה.
"את יודעת", היא אומרת לי, "יובל פיטר אותי!".
"איך זה?" אני שואלת, "יובל, בפרנציפ, לא מפטר אנשים!"
"זה נכון, אבל עברתי ניתוח בגלל היד, ולא הייתי חודש. בינתיים הוא התרגל ששקט לו ונעים במחלקה".
"ואז?"
"ואז, איך שחזרתי, ברגע שאמרתי לו משהו שהוא לא אהב, הוא פיטר אותי על המקום".
ומה ענית לו? 565659
ומה ענית לו? 565661
שהיא ניחשה את הסכום בצורה מדוייקת.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565639
אני מכיר אנשים שבחוזה שלהם (היה) כתוב שאסור להם לגלות את שכרם (ומסיבה טובה).
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565621
1. את עמדת בעצמך על הבעיתיות של הגדרת "עבודה שווה" או "מיומנות שווה". חקיקה מסוג זה מעלה את הסיכון שבהעסקת עובדים, במיוחד עבור עסקים קטנים. היא יוצרת מצב של חוסר ודאות אפילו כאשר יש חוזה עבודה ברור. לעסקים גדולים היא גורמת עלויות נוספות אפילו אם אין תביעות בפועל. היא מעוותת את מבנה השכר, מפני שהמעסיק חייב לשקול כמה הוא מוכן לשלם לעובד ממוצע, במקום מה ראוי לשלם לעובד מסויים במצב מסויים של העסק.
בקיצור, החקיקה הזאת, ביחד עם רגולציות אחרות, מדכאת את שוק העבודה, ומעודדת העסקה לא ישירה שהיא ברוב המקרים פחות יעילה.

2. התחליף הראוי, לדעתי, הוא מידע חופשי ככל האפשר, וחוזה עבודה שאינו פתוח להתדיינות נוספת. מידע חופשי פרושו שהעסק יפרסם את את עלויות השכר של עובדיו‏1. יש כאן מקום לפשרה כלשהי בין שמירה על פרטיות העובדים, ובין העניין הציבורי לחשיפה מקסימלית.

1 אני נוטה לתמוך במידע חופשי על הרבה יותר תחומים של התנהלות חברה מסדר גודל מסויים ומעלה, במיוחד חברה ציבורית.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565635
1. לא שכנעת אותי, בעיקר כי אני לא מבינה איך בפועל מתן שכר שווה לעובדת ולעובד שעושים את אותה העבודה יפגע במעסיק. למה הוא צריך לחשוב כמה הוא מוכן לשלם לעובד ממוצע? יש לו שלושה עובדים כבר היום שמועסקים במשרה מסוימת? אם שלושתם מרווחים פחות או יותר אותו השכר, הוא לא צריך לשבור את הראש לגבי עובדים ממוצעים אלא לשלם פחות או יותר אותו הדבר לעובד/ת החדש/ה שהוא שוכר. אם יש לו שלושה עובדים שכל אחד מהם מרוויח משכורת שונה לחלוטין, אז הענקת משכורת רביעית לעובד/ת החדש/ה שהוא שוכר לא ייחשב כאפליה.

וזה שהעסקה לא ישירה היא בהרבה מקרים טינופת - בזה אני מסכימה. אבל זה לא קשור לתביעות הספורות שמתבססות על אפליה מבוססת מין בשכר עבודה.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565645
1. מה זאת אומרת? בכל חודש שהמעסיק משלם לחבצלת פחות מלמיכה, הוא מרוויח יותר (או חוסך יותר)! 4,000 שקל כל חודש! 60 אלף בשנה! וגם רונה אותו דבר = 120 אלף!

_________
אה, נכון. היה אפשר, במקום כל המשחקים האלה, פשוט לאמר לעובד לעתיד בראיון: אנחנו משלמים 8.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565646
את טוענת שכאשר ממילא כולם משתכרים "פחות או יותר אותו שכר", כאשר מדובר ב"תביעות ספורות", ובמיוחד כאשר יש דרך אובייקטיבית לקבוע שהעבודה והכישורים והפוטנציאל של העובדים שווים באמת - אז החוק לא מזיק. מדוע? מפני שהצגת אותו ככמעט לא רלוונטי, או כמעט לא מיושם. אבל ברור לך שהמעסיקים יעדיפו לוותר על החוק הזה. הוא מוסיף עלויות וסיכון ישירות למעסיקים, ובאופן עקיף לכל החברה. החוק מעלה את עלות השימוש בשוק העבודה. לכל היותר את יכולה לטעון שהחוק מזיק מעט. אז מדוע להזיק בכלל?

החוק בא לפתור את בעית העובדים הפחות אסרטיביים, או בעלי כישורי השיווק העצמי הפחותים שמשיגים הסכמי עבודה פחות טובים. אבל התופעה הזאת קיימת בכל סוג של חוזה. למשל, האם דרוש לנו חוק שיאסור השכרת או מחירת דירה "מעל מחיר השוק" לאנשים חסרי בטחון עצמי?

הדרך הטובה ביותר להתמודד באופן חלקי עם בעיות כאלה באמצעות רגולציה (אם בכלל), היא להגדיר לשוק כללי משחק כך שהשוק יהיה משוכלל ככל האפשר, ואז מרכיב כישורי המסחר יהיה קטן יותר, והתוצאות יראו לך הוגנות יותר. לכך התכוונתי בהצעה לחייב עסקים לחשוף נתוני שכר.

שוק נירות הערך (לפחות הסחירים יותר) קרוב למצב של שוק משוכלל, ולכן את לא זקוקה לכישורי שיכנוע מיוחדים בזמן המסחר. נשים וגברים יכולים לקנות ולמכור בדיוק באותו מחיר (באותו רגע). תארי לעצמך מה היה קורה אם היינו פותחים פתח לתביעות משפטיות כאשר מישהו קונה מניה במחיר מסויים, ואחר כך, אם המחיר יורד, נדמה לו שהפלו אותו לרעה.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565650
חוששתני שזה לא קיים בסוגים אחרים של חוזה.
כשאתה שוכר דירה או קונה דירה, המחיר מפורסם וידוע. אתה שואל את בעל הבית כמה הוא רוצה, ואז זה מתאים, או לא. בדרך כלל המחיר פשוט מפורסם מראש. אתה יכול לנסות להוריד אותו במחיר ולהצליח או לא - אבל אין לך מצב שבו בעל הבית שואל אותך "כמה אתה רוצה לשלם", ואז אם נקבת נמוך מדי לא תשכור את הדירה. מלכתחילה כשאתה מרים את הטלפון - אתה יודע מה מחירו של בעל הבית.

______________
שיחה של בן זוגי עם פוסטמת-השמה, בתקופה בה חיפש עבודה:
פוסטמת-השמה: "טוב, אז מה ציפיות השכר שלך"?
בן זוגי נוקב בטווח.
פוסטמת-השמה: "זה גבוה".
בן זוגי אומר שהוא מוכן להתגמש ולרדת מעט.
פוסטמת-השמה: "בכמה?"
בן זוגי יורד בטווח.
פוסטמת-השמה: "זה עדיין גבוה".
בן זוגי יורד יותר.
פוסטמת-השמה: "זה עדיין גבוה ממה שהם מוכנים לשלם".
בן זוגי: "אולי פשוט תגידי לי כמה הם מוכנים לשלם, במקום שנשחק חם-קר?"
פוסטמת-השמה: "זה לא עובד ככה".
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565652
אז מה בעצם את מציעה? לאסור בחוק מכירה במכרז? אני לא יודע, אולי במקרה שמוכרים מכשיר חשמלי באינטרנט, או חברת אינטרנט מציעה רוחב פס מסויים. כלומר כאשר אפשר לדעת בקלות ששני לקוחות מקבלים בדיוק אותו מוצר באותו מקום ובאותו זמן באותה כמות. אין לי דעה ברורה כרגע במקרה כזה.

ברשותך לא נעים לי להתיחס לסיפור האישי. בכל אופן אני חושב שאם בן זוגך היה יודע בבטחון כמה החברה משלמת לאנשים במקצועו, וכמה משלמות חברות אחרות, ונציגת החברה הייתה יודעת שהוא יודע, השיחה הייתה מתנהלת אחרת.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565654
חוששתני שאין ביננו חילוקי דיעות בעניין זה. אתה רוצה מידע גלוי, ואני רוצה מידע על השולחן. זה אותו דבר.

ולא סתם קראתי לה פוסטמת-השמה. סביר להניח שגם אם המידע היה גלוי היא לא היתה יודעת.
היא מאלה ששואלות אותך "רשום לי שאתה יודע C++. מה זה C++?"
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565655
ובעניין המידע הגלוי:
אם מדובר באותה עבודה? ברור 567140
בעניין ה-++C גם לי היתה אחת כזו. בסופו של דבר רוב השיחה היתה שיעור בו לימדתי אותה את משמעותם של מושגים שונים שהיא שלפה לי מקו"ח המגיעים אליה (למשל "אלגוריתמים"), מה חשיבותם וכיצד להגות אותם. כך היה גם בשיחה השניה עמה. דווקא נחמד.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 567143
דווקא במקרים רבים הם יודעים לתת לך עצות מועילות. הם מכירים את השוק לא רע ויודעים איך לעזור לך לשווק את עצמך.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 567160
כמובן שהן מועילות. פעמיים הן סייעו לי להגיע לראיונות עבודה במשרות שלא היה לי שום סיכוי להגיע אליהן, מבחינת כישורי והכשרתי‏1.
לרוע המזל, הברנש המראיין לא היה פוסטמת השמה אלא איש מקצוע בכיר בחברה, היודע את מקצועו ומכיר את צריכי החברה על בוריים.

1 לו פוסטמת ההשמה היתה מתארת לי את המשרה, או מסכימה להגיד לי את שם החברה, יתכן שהייתי יכולה לפסול את עצמי מראש.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 567162
זאת נקודה שאני לא מבין.

לחברה מסויימת דרוש עובד בעל כישורים ספציפיים. בהנחה שלא מדובר בעובד שבא להחליף עובד העומד להיות מפוטר ועדיין אינו יודע על כך, למה לחברה לפנות (ולשלם) לחברת השמה אשר אינה יודעת לעשות את מלאכתה כהלכה? לא יותר פשוט לפרסם את המודעה בשמך, ולקבל את הפניות אליך? לעשות את הסינון הראשוני אצלך בבית ולזמן לראיון רק את אלו שמתאימים (לפחות לפי קורות החיים ששלחו) לצרכיך?
אם מדובר באותה עבודה? ברור 567168
אתה צודק.
אבל התקבע בתפיסה, שחברות השמה‏1 ממיינות, בודקות, יודעות מה טוב בשבילך, ושולחות לך כבר אוכלוסיה ממויינת. כביכול - חסכון בזמן, שמתּרגם לחסכון בכסף.
בפועל - חברות השמה מעוניינות בעיקר לסתום חורים. אם אין להן את האדם המתאים, הם ינסו לשלוח את האדם הפחות מתאים, בשיטת מצליח. לעניות דעתי, לעובדות חברות ההשמה פשוט אין את הכישורים למיין ולנפות עובדים בצורה מוצלחת, בעוד שאיש מקצוע המכיר את צרכי חברתו יכול לעשות את אותה העבודה בקלות יחסית, ובהרבה פחות זמן.

הנה סיפור נוסף מהחיים, חברת כוח אדם הפעם, אבל העקרון זהה: ההנחה שחברה חיצונית תמצא עבורך אנשים יותר טוב ממך.
בתקופת לימודי עבדתי קיץ אחד בפרוייקט של ועידת התביעות‏2 ביד ושם. הם חיפשו "אנשים שיודעים שפות". אני ידעתי עברית ואנגלית וטיפה ספרדית. כשהגעתי לשם, התברר לי שהואיל וחיפשו "אנשים שיודעים שפות", חוץ ממני ומעוד 3 סטודנטים, הם קיבלו רוסים. הרבה רוסים. רובם מבוגרים. עולים מרוסיה יודעים רוסית וזה טוב ויפה, זו אכן שפה זרה. אבל מה שנצרך בפועל, אלה אנשים שיודעים לקרוא אותיות לטיניות. לא שפות. ואת זה, העולים מרוסיה לא ידעו.
היה צריך ללמד אותם לקרוא אותיות לטיניות.

במקום לפנות לחברת כוח אדם, היה אפשר לשים מודעות באוניברסיטה. הן היו מניבות שלל פונים יודעי שפות וקוראי אותיות לטיניות. לא היה שום צורך במיונים לעבודה הזו - זו עבודה שלכל סטודנט יש את הכישורים לעשות.
הואיל ומדובר בפרוייקט זמני, היה אפשר להעסיק את האנשים ישירות, כי אין צורך בפיצויי פיטורין (כי הפרוייקט נמשך הרבה פחות משנה), גם לא בהפרשות לפנסיה (כי חוק הפנסיית חובה לכל פועל ופועלת טרם נחקק), ועם כל הכבוד לחלק המעסיק בתשלומי הביטוח הלאומי - הוא נמוך בהרבה מהתשלום לחברת כוח האדם, המקבלת חלק זהה לחלק העובד מהמעסיק (היינו - אם העובד הרוויח 20 ש"ח לשעה, כך היה גם התשלום לחברת כוח האדם, היינו - התשלום שהועבר לה הוא 40 ש"ח).

לא היתה שום סיבה כלכלית או הגיונית להעסיק אותנו דרך חברת כוח אדם‏2, פרט להתקבעות המחשבתית ש"לשכור עובדים מכוח אדם זה יותר זול וטוב".

1 וכוח אדם.
2 בהנחה שלועידת התביעות היתה כבר מנהלת חשבונות. וכמדומני - היתה להם.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 567172
כמי שעבר עם חברות השמה רבות, הן לצורך שכירת עובדים והן כמחפש עבודה, אני יכול לאשר שאכן ישנן חברות כאלו. אבל את אלו, כשוכר, סיננתי החוצה די מהר, לטובת חברות ממוקדות שגם יוצרות קשר אישי רציף (כולל ביקורים) כדי לקבל משוב וכיוונון של הדרישות. בחלק מן המקרים היה להן ידע טכני ואנושי מרשים ביותר, שגם השכיל אותי. אחת מנשות ההשמה היתה כה טובה שהבאנו אותה לעבוד בחברה.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 567173
(:
ראה גם תגובה 567172 .
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565827
מצחיק. מקובל במשא־ומתן (כולל שכר‏־עבודה, למיטב ניסיוני המצומצם) שסירוב להצעה בא תמיד יחד עם הצעה נגדית. לא צריך לחשוף כמה הם מוכנים לשלם, רק שהם יתנו איזושהי הצעה או יעלו את ההצעה הקודמת ובסוף נפגשים איפשהו באמצע. מוזר שהפוסטמה לא עשתה את זה; אולי היא רגילה שהצד השני למו"מ מדריך אותה כשהיא מתבלבלת.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565832
אני משערת שאין לה סמכות. היא כולה פוסטמת-השמה.
אבל מועמד שרוצה יותר מדי, כנראה יפסל על המקום.

____________
לגבי המ"מקובל" והצעה נגדית, מעשה שהיה כך היה:
הייתי בראיון עבודה אליו הגעתי דרך חברת השמה.
כשהגענו לציפיות השכר, נקבתי בסכום שאמר לי הברנש מחברת ההשמה, שהיה בעליל גבוה ומנופח מציפיותי שלי, אבל הי - הוא צריך להרוויח, וזו גם היתה חברת סטארט-אפ, בימים, שבהם סטארט-אפ לא היה שם נרדף ל"אין לנו כסף ולכן תצטרכו לקבל פחות מהרגיל ולעבוד הרבה יותר מהרגיל".
"זו בעיה", אומר מנכ"ל חברה, ונוקב בסכום נמוך בשליש, שגם אליו הייתי מסכימה בחפץ לב, אבל אי אפשר להסכים מיד לרדת בשליש.
"אני משוכנעת שנגיע לעמק השווה", אני אומרת.
"איך זה?" מתמם מנכ"ל חברה, שכנראה לא שמע על כללי המשא ומתן. "הרי אני מציע לך סכום נמוך בשליש!"
"נמצא דרך להפגש באמצע", אני אומרת, ונוקבת בטווח אמצעי.
ובטרם הוספתי - "או הסכום שלכם + רכב", אמר מנכ"ל החברה, "אני לא סוחר סוסים", ובזה תם הראיון.

למותר לציין, שלא קיבלתי את העבודה.
למותר לציין, שלו הוא היה אומר מראש, "זה התקציב שלנו, זה מה שאנחנו יכולים לשלם", כל זה היה נמנע.

אגב, יש לי הרגשה חזקה, שלגבר הוא לא היה אומר "אני לא סוחר סוסים".
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565837
קודם־כל, ממש ממלא אותי עליצות לשמוע על נשים שמתמקחות ככה על השכר. את צריכה להפיץ את הסיפור הזה יותר, דווקא בגלל שזה לא הצליח לך. אני חושב שאנשים בעיקר מפחדים מהפדיחה של כשלון וסירוב מהסוג הזה, וחשוב שידעו שזה לגיטימי, וחלק מהעניין, ושהעמידה על מה שאולי מגיע להם חשובה יותר ממה יחשוב איזה מראיין ספציפי.

לגבי הסיפור עצמו, המראיין נשמע לי ממש גס־רוח (מה שמחזק את השורה האחרונה שלך). למרות שלטעמי הוא דווקא כן הלך לפי כללי המשא־ומתן, ונשמע כאילו שהוא החליט תוך־כדי שיחה שאת פשוט יקרה מדי בשבילו, ולא רצה להעסיק אותך בשכר נמוך מדי (זה לא טוב למורל).

בפעם היחידה שניסיתי חוצפה מהסוג זה היא דווקא השתלמה לי, אבל די במקרה באותו ראיון הייתי בעמדה חזקה במיוחד במו"מ, ואני ידעתי את זה, והוא ידע שאני יודע. אבל זאת הבעיה: כל הראיות שלנו הן אנקדוטליות. לי נראה נכון ואינטואיטיבי שרוב המעסיקים רוצים עובדים כמה-שיותר-טובים בשכר כמה-שיותר-נמוך אבל שיהיו כמה שיותר מרוצים מהשכר-הכמה-שיותר-נמוך שלהם, שהם זורמים עם מו"מ אם צריך, ושהם מנסים כמיטב יכולתם להתעלם מהטיות לא־רלבנטיות כמו מין כדי לחזק את העסק ולנהל אותו טוב. לאחרים זה אולי נראה דווקא ברור ומובן־מאליו שמראיינים יתייחסו בחשד ובזלזול לאשה שמתנהגת כמו גבר. ואנחנו לא באמת יודעים.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 566080
אם מדובר באותה עבודה? ברור 566082
אין לי ספק שזה ישתלם להם.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565660
א. זה לא מה שטענתי. אני טוענת שבהרבה מקרים חוזים אישיים מטרתם לא לתפור לכל עובד את החוזה שמתאים לו, אלא מטרתם להיות "לא חוזי קיבוציים".
ב. הלוואי והחוק יהיה מיושם בצורה נרחבת יותר ויותר נשים יתבעו בגינו. יש בישראל חוקי מגן יפים. הבעיה, לדעתי, היא לא בחקיקה אלא באכיפה ובפערי הכוחות שמקשים על עובדים לעמוד על זכויותיהם.
ג. אני לא חושבת שהחוק מזיק בכלל.

ד. החוק לא בא לפתור את "בעיית העובדים הפחות אסרטיבים", החוק בא לפתור בעיה של אפליית נשים בשוק העבודה. באחד מפסקי הדין מעסיק התגונן מפני טענת אפליה וטען שהוא משלם פחות לעובדת מאשר לעובדים כי היא ביקשה פחות ולא כי היא אישה. השופטים דחו את הטענה הזו קונקרטית. אבל החוק לא נועד כדי להגן על אנשים בלתי-אסרטיבים או בעלי כשרון שיווק עצמי פחותים. הוא בא להגן על מגזר באוכלוסיה שסובל מאפליה. זו בעיה ממשית, לא בעיה תיאורטית שיום אחד מישהו חשב למצוא לה פתרון כאתגר איטלקטואלי. *בפועל* נשים מרוויחות פחות על אותה עבודה. *בפועל* אין זרימה חופשית של מידע. אז *בפועל* יש חוק שנועד לתת כלים להתגבר על כך. אם הבעיה תעלם, אני אחשוב שלגיטימי לחלוטין לבטל את החוק הזה ולו כי אני מאמינה שחוקים שהם בבחינת אות מתה מוטב להם שלא יהיו.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565663
ידעתי שניהלתי פעם את הדיון הזה! (אם כי לא איפה שחשבתי).
הנה. פה: תגובה 474856
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565666
ג. מדוע את מתעקשת שאין נזק? כל רגולציה, גם זו שאני מציע, כרוכה בנזק, מפני שיש לה עלות. צריך לשקול את התועלת מול העלות. האם את חושבת שדיון משפטי אינו כרוך בעלויות ובחוסר ודאות? במיוחד כשמדובר בחוק מעורפל שצריך למנות "מומחה לניתוח עיסוקים" מטעם בית המשפט כדי להכריע איזה עבודה שווה ואיזה לא שווה? אם אמנם העסקת אישה נותנת למעסיק ערך נמוך יותר מהעסקת גבר, והחוק מעלה את עלות העסקת האישה מעל ערכו האמיתי, התוצאה תהיה הקטנת הביקוש לעבודת נשים במגזר הפרטי - גם זו עלות של החוק.

ד. מטרת החוק, אגב, מנוסחת באופן סימטרי: "חוק זה נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה". מדוע להחריג אפליות אחרות, מסיבות כלשהן? אבל הנקודה הזאת לא חשובה לי.

אם אין זרימה חופשית של מידע, מדוע לא לכפות בחקיקה זרימה חופשית של מידע? מדוע לא להסתפק בסעיף 7 של החוק:

"מעביד ימסור לעובדו, לפי דרישת העובד, מידע לענין חוק זה בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, ובלבד שהמעביד אינו חייב למסור מידע אלא במידה הדרושה לפי הענין, שיימנע מגילוי פרטים מזהים של עובדים, ושאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר."

אם היינו משמיטים את ההתניה "לפי דרישת העובד" ומחייבים את המעסיק לפרסם ולעדכן בפומבי, ובמיוחד למסור לכל מועמד לעבודה את המידע, שוק העבודה היה הופך יעיל יותר, ולא יעיל פחות כפי שגורם החוק.

אם מדובר באותה עבודה? ברור 565686
ג. אה, אוקי. כזה נזק? בסדר. אני מסכימה שהחוק לאכיפת שכר שווה לעובד ולעובדת יוצר נזק בדומה לכל חוקי המגן האחרים. ה"מומחה לניתוח עיסוקים" לא שונה מכל מומחה אחר שממנה בית המשפט או שמביאים הצדדים כמומחה מטעמם.
נקודת המחלוקת שלנו היא שאתה יוצא מנקודת הנחה ש"העסקת אישה נותנת למעסיק ערך נמוך יותר מהעסקת גבר, והחוק מעלה את עלות העסקת האישה מעל ערכו האמיתי", ואילו אני מניחה ש(ברוב המקרים‏1) העסקת אישה נותנת למעסיק ערך שווה להעסקת גבר, והחוק משווה את עלות העסקת האישה לערכו האמיתי.

ד. החוק מתייחס לאפליה על בסיס מין כי מדובר באפליה קבועה ומתמשכת. חקיקה אחרת מתייחסת להגנות על קבוצות מוחלשות או מופלות אחרות.

1ברוב המקרים כי אין לי חשק להתחיל לדון במקרים היפוטתים של "אבל מה אם".
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565693
דבר ראשון , אין כזה דבר ''ערך אמיתי'' לעבודה או לכל מוצר אחר

מעבר לזה חוק שמחייב מעבידים לשכר שווה לגברים ונשים באותה עבודה יביא לפחות לתוצאות הבאות

א.בשרות הציבורי (ואאל''ט רוב האוכלוסייה עובדת בשירות הציבורי) לא יהיה שום שינוי או בגלל שכבר עכשיו יש שיוויון או בגלל שמסיבות מבניות החוקים במדינת ישראל לא ממש חלים על השירות הציבורי כך שמקומות שאין בהם שיוויון ימשיכו להיות לא שיוויוניים

ב.מעסיקים פרטיים יהפכו להיות חד מיניים או שיציעו שכר אחיד והמשא ומתן בין עובד למעביד יהיה לא על השכר אלא על כל מיני הטבות שמטרתן לעקוף את החוק
ומכיוון שכבר הסכמנו שנשים בד''כ פחות טובות מגברים במשא ומתן כזה אז שום דבר לא ישתנה
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565712
המחלוקת ביננו אינה על השאלה האם נשים מיצרות ערך נמוך יותר מגברים. אני לא טענתי טענה כזאת, ואני לא יודע אם היא נכונה. הזכרתי טענה זו באופן תאורטי - השתמשתי בביטוי "אם אמנם העסקת אישה...".

המחלוקת ביננו היא איזה סוג רגולציה כדאי לחברה להפעיל כאשר נדמה כאילו יש כשל שוק. את חושבת שכדאי לחוקק חוקים שיצוו על השחקנים בשוק כיצד לנהוג, או יעבירו את ההחלטה כיצד לנהוג לבתי המשפט, ואני מעדיף דרך עקיפה ורכה יותר של התערבות.

בהכללה, הצעתי לבדוק איזה מנגנונים היו נוצרים בשוק אילו היה שוק משוכלל. הצעתי רגולציה שיוצרת מנגנון כזה באופן וירטואלי. ההנחה שלי היתה ששוק כזה יהיה יעיל יותר, וכתוצאת לוואי הרלוונטית לדיון שלנו, יהיה קשה להפלות בו נשים מסיבות תרבותיות.

אני לא בטוח שאת מעוניינת בסוג כזה של מחשבות תאורטיות. אולי את רוצה לסייע לנשים בדרך הישירה והמעשית ביותר, בילבולי מוח תאורטיים אולי נראים לך מנותקים מהמציאות. הבעיה היא שכאשר ממשלה מנסה לעזור באמצעות מניפולציה ישירה, היא מצליחה לעזור לחלק מהנזקקים לעזרה, אבל מזיקה לחלק אחר מהם.

ככל שהממשלה מעניקה זכויות לנשים בשוק העבודה, היא מיקרת ומגדילה את הסיכונים הכרוכים בהעסקת נשים. כאשר המחיר ברוטו עולה, הביקוש יורד, או השכר הישיר יורד. אני יודע שזה בילבול מוח, אני מתנצל, אבל מה לעשות, אני מאלה שמאמינים עדיין בעקומות הביקוש וההיצע.

מדוע הזכרתי בכלל את שאלת הערך שמיצרות נשים? מפני שאי אפשר להתעלם מהאפשרות שבחלק מהעסקים נשים אכן מיצרות ערך נמוך יותר. אני לא יודע זאת, אבל קשה לטעון שתופעת השכר הנמוך לנשים נובעת תמיד מדעות קדומות, או ביישנות. ככל שהחוק מעניק לנשים זכויות רבות יותר בתחום ההורות על חשבון המעסיק, בעיית הערך הנמוך מחריפה.

התלוננת באחת התגובות הקודמות שלך שנשים אינן מממשות מספיק את זכותן לפי החוק, ואינן תובעות את המעסיקים שלהן. נשים אלה "משתפות פעולה" עם "עברינות" נגדן. הן נוהגות בדיוק כמו נשים שמוכנות לשלם יותר בשוק השחור. כאשר ממשלה מטילה פיקוח על מחירי מוצרי צריכה, המדפים מתרוקנים בחנות הרישמית, ואנשים "משתפים פעולה" עם "עבריני" השוק השחור. הן נוהגות בדיוק כמו אנשים שמוכנים לעבוד מתחת לשכר מינימום. אנשים מרבים "לשתף פעולה" עם "עברינות" נגדם בכל מקרה של מניפולציה ממשלתית ישירה, פשוט מפני שזה הצורך שלהם. זה לא שהם מרוצים מהתנאים הגרועים, אלא שהאלטרנטיבה גרועה יותר.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565738
"מדוע הזכרתי בכלל את שאלת הערך שמיצרות נשים? מפני שאי אפשר להתעלם מהאפשרות שבחלק מהעסקים נשים אכן מיצרות ערך נמוך יותר."
חוק שכר שווה לעובד ולעובדת לא מתייחס למצבים בהם עבודות מייצרות ערך עבודה נמוך יותר. הוא מתייחס למצבים בהם גברים ונשים עושים את אותה העבודה.

הורות, למקרה ששכחת, לא נחלתן של נשים בלבד. בהרבה מקרים יש גם אבא ברקע.

ואין לי בעיה עם "בלבולי מוח תיאורטים", יש לי בעיה (גם כן, בעיה) עם זה שאני מדברת על הפרקטיקה ועל המציאות בשטח ומנסים לגרור אותי למחוזות ה"מה היה אם". גם לא "התלוננתי" שנשים אינן ממשות מספיק את זכותן לפי חוק. תביעות מהסוג הזה כרוכות בהוצאות לא מעטות (כספיות אך גם הוצאת אנרגיות) ואני בהחלט מבינה את מי שלא תרצה להכניס את ראשה למיטה הזו.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565782
מתייחס למצבים בהם גברים ונשים עושים את אותה העבודה, או את אותו התפקיד?
האם החוק רק מחייב משכורת התחלתית שווה לדנה ודני, או שמא אפשר להתחיל ממשכורת שווה לאותו תפקיד, ולשנות אותה כעבור זמן מה בהתאם לטיב העבודה בעיני המעסיק?
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565795
החוק מתייחס לאותה עבודה, לא לאותו תפקיד. במילים אחרות, אם אתה מנהל לשכה ואני מזכירה אבל שנינו בפועל עושים את אותם הדברים בדיוק ורק השם אחר (כי למזכירה לא צריך לתת כל מיני הטבות) אז זה נחשב לאותה העבודה (להוכיח את זה זה כבר יותר מסובך).
ברור שאפשר לשנות משכורת בהתאם לטיב העבודה. למה שאי אפשר יהיה?
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565798
כשכתבתי ''עבודה'' התייחסתי דווקא לטיב העבודה, אבל נעזוב את המונחים הפורמליים. זה היה רמז למה שכתבתי אחר כך. נניח ששוכרים את כולם באותה רמה התחלתית (מנטרלים את השפעת המיקוח בזמן הקבלה לעבודה), אבל אחרי שלושה חודשים מעלים את השכר, בהתאם לטיב העבודה (גם כאן תשפיע יכולת המיקוח של העובד). נראה לי שבמקרה כזה יהיה קשה מאוד לדנה להוכיח שהופלתה לרעה.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565802
(א) לא כל שכר שונה שמשלמים לעובדת לעומת עובד הוא שכר מפלה. חשבתי שזה מובן מאליו, אבל אולי זה היה כל כך מובן מאליו עבורי שלא טרחתי לציין את זה עד עכשיו. ונכון, להוכיח אפליה זה קשה. יש תחומים כללים בהם קל יותר להוכיח אפלייה מאשר אפלייה בשכר (כי אין שני אנשים זהים ותמיד טוענים להבדלים רלוונטים - לעתים בצדק ולעתים בנסיון להתחמק), יש מקרי אפלייה כל כך מובהקים שלמרות הקושי ההוכחתי הכללי מצליחים להוכיח אותם, ויש מקרי אפליה שלא מצליחים להוכיח אותם והתובעת לא זוכה במשפט. כמו בכל משפט אחר שבו לא מצליחים להוכיח את הטענה (ונטל ההוכחה הוא קודם כל על התובע/ת).
(ב) תביעה בגין שכר מפלה בודקת מצב קיים. אם עשרה עובדים התחילו לעבוד באותה משכורת ובאותם תנאים ושלוש שנים אחר כך שמונה עובדים מרווחים בין 1000 ל3000 שקל יותר, ושתי העובדות מרוויחות בין 500 ל800 שקל יותר, יש כאן לפחות חשש סביר להפליה.יכול להיות שזה מקרי - שאכן שתי העובדות יעילות פחות משמונה העובדים, אבל החשש קיים והמעסיק יצטרך להסביר את הפער. אם עשרה עובדים מתחילים לעבוד באותה משכורת ובאותם תנאים ואחרי שלוש שנים ארבעה עובדים ושלוש עובדות מרוויחים יותר מהעובד ושתי העובדות, יש חשש פחות סביר לכך שההבדלים נובעים מהפליה מבוססת מין.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565803
יש הסתברותן בקהל? מעניין מה ההסתברות שהמקרה הראשון יקרה במקרה.
חוץ מזה, האם בתביעה מסוג זה אפשר לחייב את החברה לחשוף את נתוני השכר של שאר העובדים, או שהעובדת צריך לנסות להשיג את הנתונים בעצמה?
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565804
אפשר לחייב.
סעיף 7 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד קובע: "מעביד ימסור לעובדו, לפי דרישת העובד, מידע לענין חוק זה בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, ובלבד שהמעביד אינו חייב למסור מידע אלא במידה הדרושה לפי הענין, שיימנע מגילוי פרטים מזהים של עובדים, ושאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר."

גם בלי הסעיף, אני מניחה שאפשר היה לדרוש גילוי במסגרת גילוי מסמכים כללי בהליכים אזרחיים, אבל אני לא יודעת (וממילא זה לא רלוונטי כי יש סעיף קונקרטי)
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565806
האם ידוע לך על תביעות מוצלחות של חוק שכר שווה כנגד חברות קטנות? קל לי לראות איך אפשר להוכיח אפליה בחברה גדולה, אבל בחברה קטנה הרבה מההגדרות לעיל בכלל לא קיימות.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565807
נידם נ' ראלי אלקטרוניקה. לחברה הנתבעת היו שלושה סניפים. זו בטוח לא חברה גדולה, אני לא יודעת אם תחשיב את כחברה קטנה. התובעת זכתה בפיצויים בסכום של 30,000 שקל. נכון שבמקומות עבודה קטנים קשה להוכיח הפלייה לפי החוק.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565809
תודה, מעניין מאוד. אני מציע למשתתפי הדיון לקרוא את פסק הדין שממחיש כמה מהמושגים שהזכרת פה.

לצורך העניין, ודאי שזו "חברה קטנה" - אחרי הכל, הפרשי השכר שזכתה לקבל התבססו על השוואה לעובד אחד בלבד, אותו אלכס. זה נראה לי מאוד בעייתי, כי השוואה לעובד אחד בלבד ולתקופה קצרה כל כך היא אנקדוטלית (האחרים היו בבירור מקצועיים ממנה). מצד שני, לא הבנתי מדוע לא פוצתה על כך שלא ניתן לה למכור מכשירים גדולים, אחרי שהשופט קבע שהיתה אפליה בשיבוץ וגברים הועדפו לתפקיד מכירת מכשירים גדולים.

בקשר לפיצוי, מעניין שהפרשי השכר היו קטנים יחסית, אבל עצם האפליה זיכתה אותה גם בפיצויי פיטורים וגם בפיצויי עגמת נפש ועונשין בסך 30,000 ש"ח שהזכרת.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565810
אם אני זוכרת נכון, ההשוואה נעשתה עם יותר מאשר עובד אחד, אבל בגלל סיבות פרוצדורליות‏1 והעובדה שהיא עבדה בכמה חנויות אצל אותו מעסיק אבל לפי החוק אפשר להשוות רק בין עובדים באותו מקום עבודה, היא יכלה לתבוע רק בהשוואה לעובד אחד. אולי אני טועה. תסלח לי שלא אשב לקרוא שוב את פסק הדין, אני קוראת מספיק פסיקה בזמני-הלא-פנוי.‏2

כדאי אולי לסייג את ההתלהבות מפסה"ד (לאלו מביננו שמתלהבים ממנו) - הרטוריקה שלו מאד שיוונית ויפה, בפועל המרחק בין פסק הדין למציאות הוא לכל הפחות גדול מאד.
הנקודה המשמעותית הנוספת (שאותה לא זכרתי קודם) היא שבית הדין קבע במקרה של נידם שרוב העבודה, מכירת מוצרי חשמל קטנים, *לא שווה* למכירת מוצרי חשמל גדולים. ולמעשה היא זכתה בתביעה לפי חוק קידום הזדמנויות בעבודה‏3 ולא לפי חוק שכר שווה.

1 בתקופה שבה נידם מכרה מוצרים גדולים כמו הגברים, ניתנו בונוסים לפי מכירות. היא מכרה הרבה אבל השתכרה 30% פחות מהעובדים הגברים. על התקופה הזו חלה התיישנות ולכן לא ניתן היה לפצות בגינה.
2 על מה אני עובדת, אני קוראת לפעמים פסיקה גם בזמני הפנוי (וזו כבר באמת בעיה שלי).
3 הטענה הייתה שעצם השיבוץ בחנות (מוכרות למכירת מוצרי חשמל קטנים, מוכרים למכירת מוצרי חשמל גדולים) מעיד על דפוס מפלה.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565813
אני שמח לעזור לך לרענן את זכרונך...
אם אני מבין נכון - הפרשי השכר שולמו דווקא לפי חוק שכר שווה (סעיף 100 לפסק הדין). היא הושוותה לארבעה גברים, אבל לגבי שלושה מהם (ליאון, יהודה ואריק) נקבע שהם עולים עליה בכישוריהם. היא פוצתה על סמך הפליתה לעומת אלכס (שמכר איתה באותה מחלקה).
פיצויי העונשין ועוגמת הנפש בסך 30,000 ש"ח שולמו לפי חוק שיוויון הזדמנויות (מכיוון שהוכח שהחברה הפלתה בשיבוץ).
מילא, אם ביום מן הימים יזדמן לך לחזור לעסוק בעניין - תחזרי לכאן.
אני דווקא לא עוסקת בדיני עבודה 565814
(ורצה הגורל - גם לא בזכויות נשים (לא במקצועי, לפחות))
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565825
יש, אבל זו משימה לסטטיסטיקאי.

בכל אופן, הםיכוי שדווקא שתי הנשים ירוויחו במקרה פחות משני הגברים הוא 1 מ-‏45 (מספר האפשרויות למיקום הנשים בסדר השכר).
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565836
התכוונת "שדווקא שתי הנשים ירוויחו במקרה פחות משמונת הגברים", נכון?
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565838
אכן.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565873
הבנתי איך חישבת (עשר מעל שתים, הייתי צריך לחשוב על זה בעצמי) אבל כנראה לא הבנתי מה ההבדל בין סטטיסטיקאי להסתברותן. למה צריך סטטיסטיקאי כדי לענות על שאלה תיאורטית עם שתי נשים ושמונה גבריים דמיוניים?
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565892
להלכה מספיק הסתברותן, למעשה צריך סטטיסטיקאי.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565920
מן המפורסמות היא שתיאורטית, התיאורטי והמעשי זהים, אבל מעשית הם שונים. אם כי אני לא בטוח למה התכוונת במקרה זה, אלא אם זה היה בצחוק.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565691
על סמך מה אתה מבסס את ההנחה ש"העסקת אישה נותנת למעסיק ערך נמוך יותר מהעסקת גבר"?
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565699
מן המפורסמות היא
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565715
זה בסדר, בעיית ההעסקה של גברים עומדת להיפתר אוטוטו, עניין של 100K עד 1000K שנים. תגובה 432396.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565713
אני מצטער שהתבטאתי באופן רשלני, וגרמתי לאי הבנה. התכוונתי לטעון שאין להוציא מכלל אפשרות מצב שבו בחלק מהעסקים ובחלק מהתפקידים נשים מיצרות ערך נמוך יותר. אם אכן קיימת תופעה רחבה של שכר נמוך יותר לנשים, אחד ההסברים האפשריים הוא שחלק מההנהלות נוהגות באופן רציונלי.

אני לא טענתי טענה גורפת בעניין זה, וקשה לי להאמין שטענה גורפת היא תהיה נכונה.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565733
בחלק מהעסקים, בחלק מהתפקידים?

כשלא עובדים תחת יובל, מי שלא עובד ביעילות, אמור להיות מפוטר.

_____________
יש אפשרות שחלק מההנהלות נוהגות באופן רציונלי. מנסיוני - רובן, לא. וההנחה שבעלי העסק הם אנשים חכמים ופועלים בתבונה, אינה בהכרח נכונה. והא ראיה - העסקים המתמוטטים חדשות לבקרים.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565826
אני לא דווקא מתנגד למה שאת מציעה, אבל זה שנשים מרוויחות בפועל פחות לא אומר בהכרח שהן סובלות מאפלייה. אני חושב שזה מסוכן מאוד להתייחס להבדל, או לחוסר־סימטריה, כאילו שהוא בהכרח אפליה ושהסיבה לא משנה.

קודם כל, בגלל שחוסר־הסימטריה יכול להיות מסיבות לגיטימיות לחלוטין, למשל, הבדלי שכר בין נשים לגברים יכולים תיאורטית להיגרם בלעדית על‏־ידי זה שבממוצע יותר נשים רוצות לבלות יותר זמן עם הילדים מאשר גברים, ואז זו בחירה שיכול להיות שכחברה אנחנו רוצים לקבל אותה כפי שהיא. או שאנחנו לא רוצים. אבל צריך לדעת כדי להחליט.

שנית, מכיוון שאפילו אם אנחנו מעוניינים לתקן את חוסר־הסימטריה גם כשהוא לא נובע מאפלייה, עדיין חשוב לדעת מה הסיבות לה. אם הוא תוצאה של אפלייה, צריך להתמקד במעסיקים על־ידי הסברה‏1 או רגולציה, בעוד שאם הוא תוצאה של גורמים אחרים, אז אולי עדיף לתקוף אותם ישירות. נגיד, לחנך נשים לדרוש שכר גבוה יותר, במקרה שהבעיה היא מיקוח‏2, או בכלל להתייחס לגורמי־השורש לכך שלנשים אכפת פחות מהשכר מלכתחילה, כמו שתיארנו למעלה. את מציעה לנטרל בהקשר מסוים, מגדרי, את עצם הצורך במיקוח – אבל זו מטרה גדולה יותר וקשה יותר, ולכן אפקטיבית פחות, אם באמת כמו שאת אומרת לא מפריע הצורך במיקוח כשלעצמו. שלא לדבר על זה שהוא לא אפקטיבי בכלל בתחומים‏3 שבהם מלכתחילה אי־אפשר להוכיח כמה שווה כל עובד.

ולבסוף, הגישה הזו מרגישה לי כמו נסיון, או אולי הרגל, להסתכל על המציאות דרך פריזמה מאוד צרה, של "טוב" מול "לא טוב", "שוויוני" מול "פטריארכלי". בעיני המשוחדות יש בפריזמה כזו יותר משמץ של מוסרנות, ומאבדים הרבה מאוד גוונים ודקויות בצורה כזו. תמיד עדיף לנסות ולהבין קודם־כל איך למה דברים עובדים כמו שהם כרגע, כמערכת מושלמת, לפני שמחפשים לראות איך אפשר לשנות אותם.

1 כמו http://www.archives.gov/southeast/exhibit/popups.php...
2 תהיי בטוחה שהבת ההיפותטית שלי לא תלך לראיון העבודה הראשון שלה בלי סשן צעקות "מגיע לי יותר!" מול המראה. לשמחתי, אני לא חושב שידרש סשן ארוך במיוחד, כי ידוע שלאמא שלה אין שום בעיה בכלל להתעקש מול לקוחות או מול מעסיקים כשהיא מאמינה שמשהו מגיע לה.
3 כמו הנדסת־תוכנה. ההבדל בין רמות האפקטיביות של שני עובדים יכול להיות עצום, אבל הוא לא ניתן כמעט למדידה אובייקטיבית. לפעמים תמצאי הפרשי־שכר של פי שתיים ומעלה בין שני מפתחים שעובדים כתף־לצד־כתף באותו צוות, ולא תהיה שום דרך אובייקטיבית לא להצדיק אותם ולא לתקוף את ההצדקה להם.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565833
אני לא בטוחה אם אני מציעה משהו קונקרטי, אבל אני שמחה שאנחנו מסכימים. :)
אגב, מדברים פה הרבה על מתכנתות ומהנדסים, על יכולת מיקוח ומשכורת שנייה, אבל במקרים בפסיקה שאני מכירה (ובהחלט ייתכן שיש עוד ואני לא מכירה) מדובר בעבודות שכר נמוך יחסית, שמי שפונה אליהם בד"כ לא מגיעה מהחלק החזק והנחוש ובעל האפשרויות של האוכלוסיה. גם זה חלק בפאזל שכדאי להיות מודעים לו.

מעבר לכך, חוק שכר שווה לא מתייחס "לעובדים" ול"עובדות", הוא מתייחס לעובדות קונקרטיות ולעובדים קונקרטים במקום עבודה קונקרטי אצל מעסיק קונקרטי. אז יכול להיות שנשים בממוצע רוצות לבלות יותר זמן עם הילדים‏1 אבל החוק לא מתייחס למצב הממוצע - הוא מתייחס לעובדת (שהילדים שלה גדולים, שאולי אין לה ילדים, שאולי בן זוגה עקר בית‏2, שאולי בת זוגתה היא המפרנסת המשנית, שאולי סתם אין לה כוח וחשק לחזור הבית לפני שעת ההשכבה) ספיציפית שעובדת - או חושבת שהיא עובדת - כמו העובדים המקבילים לה, ומקבלת פחות.

עצה פרקטית לגבי יכולת המיקוח של בתך - עבורי הנכונות לדרוש כסף על שירות או עבודה התחילה כשהבנתי שחוסר הנעימות לדבר על כסף היא מאפיין נשי מובהק.‏3

1ולא יעלה על הדעת שאולי החברה גורמת לזה לקרות, ושאולי היה טוב יותר לכולם עם הורים היו יכולים לבלות יותר זמן עם זאטוטיהם.
2 מובטל
3ובנימה עוד יותר פרקטית, במקום לצעוק מול המראה "מגיע לי יותר", שתעשה טוב טוב שיעורי בית לגבי השכר המקובל לאנשים במצבה והשכר המקובל במקום אליו היא פונה.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565835
אנחנו מסכימים? על מה? :)

אוסף של הערות:

- חוק שכר שווה מדבר על מקרים קונקרטיים, אבל הוא בא לפתור בעיה כללית, של שכר שונה לנשים וגברים. הוא לא בא לפתור בעיה קונקרטית של עובד שמקבל פחות מחברו. מצד אחד הוא אומר: האחריות על מתן שכר הוגן היא על המעסיק, השכר לא נקבע במשא־ומתן אישי אלא לפי תנאי מקום העבודה באופן כללי. מצד שני הוא אומר: תקבעו את השכר איך שבא לכם, אני לא מתערב אלא ספציפית במקרה של גברים מול נשים. זה פשוט לא מסתדר, זה לא ברור איך צריך לנהוג. להתמקח עם עובדים על השכר או לא? או להתמקח רק עם גברים ולנשים לתת לפי הסטנדרט? אמרת קודם שאת לא חושבת שחוק צריך להיות מוצדק תיאורטית כדי להיות מוצדק בכלל. גם לי אין בעיה עקרונית עם הגישה הזו, אבל כדי לחוקק חוק שיש איתו בעיה או חוסר־בהירות תיאורטית, הוא צריך להיות לכל הפחות אפקטיבי. לפי מה שאת מתארת, החוק הזה אפילו לא אפקטיבי. אולי יש בעיה בהנחות היסוד שלו.

- יש עוד דברים בחיים חוץ מעבודה וילדים. אני חושב שבחברה שלנו (הישראלית, הבורגנית, הלחוצה, המשפחתית, הסולידרית עד כדי את-יודעת-מה), אנחנו נוטים קצת לשכוח את זה. לגיטימי לעבוד ב80% משרה כדי לטפל בילדים, אבל למי ובאילו תנאים זה לגיטימי לעבוד ב80% כדי לשחק בתיאטרון חובבים, נניח? לא לכולם, ולא באופן שווה.

- תודה על ההצעות בעניין ההיפו שלי. רשמתי לפני. ואם כבר אנחנו מדברים, נראה לי בעקבות נסיוני האישי (למרות ש) שיכול להיות שהרבה מחוסר הנעימות היא בגלל הפחד להתפדח לקבל סירובים ותגובות כמו בתגובה 565832. גם לזה אפשר להתייחס בצורה ישירה.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565874
שאלה לעפרונית -
בסופו של דבר, כל עניין האפליה בשכר (להבדיל מעניין שוויון ההזדמנויות) הוכרע רק על פי ההשוואה בין אלכס וסימי, כי האחרים פשוט לא היו רלוונטיים (היו טובים ויקרים משניהם). אלכס הרוויח קצת יותר למרות ששניהם עשו עבודה שווה. נניח שאלכס היה מרוויח כמה מאות שקלים פחות מסימי, ולא להיפך. האם הוא היה יכול לתבוע את החברה בדיוק באותו אופן?
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565876
לא, כי הראיה היא שגברים אחרים בחברה הרוויחו יותר ממנו כך שהוא לא הופלה בגלל מינו.
ואני לא בטוחה אם האמירה ''אחרים פשוט לא היו רלוונטיים (היו טובים ויקרים משניהם)'' מדוייקת. בתקופה הראשונה (זו שחלה עליה התיישנות) היא עשתה הרבה מכירות (כמו הגברים או לפחות כמו חלק מהגברים) והרוויחה פחות מהם.

אבל זה לא רק זה. כי צריך לזכור שהחוק מגיע על רקע מצב שבו גברים, כקבוצה, לא מופלים בשוק העבודה ונשים, כקבוצה - כן.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565879
הנקודה היא שהגברים האחרים הרוויחו יותר ממנו וגם ממנה, אבל הם לא היו באותה סקאלה בכלל. זו היתה דעת המומחה ומסקנת השופט. לכן הפער בשכר שהוכיח אפליה במתן שכר שווה (כאמור, בלי להתייחס להזדמנות השווה שנשללה מסימי) היה רק בהשוואה לאדם אחד, וזה נראה לי בעייתי.

האם מהשורה האחרונה שלך עולה שנטל ההוכחה שהיתה אפליה על פי מין יהיה גבוה יותר כשמדובר בגבר הטוען לאפליה לעומת אישה?
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565881
נדמה לי‏1 שהמסקנה הייתה שאין פער בשכר שמצביע על אפליה במתן שכר שווה (לפי חוות הדעת שנתן המומחה) ולכן הפיצוי היה על ההזדמנות שנשללה ממנה. לא?

לא נתקלתי אף פעם בפסק דין שבו עובד טען לאפליה בשכר לעומת עובדת, אז אני לא יודעת מה יהיו נטלי ההוכחה. יכולה לחשוב על כמה אפשרויות בהן תרחיש כזה יתגלגל.

1ושוב - כבר הרבה זמן לא קראתי את פסק הדין.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565887
השופט קבע שהיא לא הופלתה לעומת שלושת העובדים הבכירים ממנה, אבל כן הופלתה לעומת עובד בשם אלכס. על כך קיבלה השלמת הפרשים בהתאם לחוק שכר שווה. בנוסף לכך, היא הופלתה באפשרויות הקידום (מכירת מוצרים גדולים) ועל כך קיבלה פיצויים (עגמת נפש, עונשין, פיצויי פיטורים) בהתאם לחוק שיוויון הזדמנויות.

אני טוען שהחלק הראשון קשה מאוד להוכחה, היות שהוא מתבסס על השוואה לעובד אחד בלבד. תמיד יהיו הרבה הבדלים סובייקטיביים. במקרה הזה אלכס מכר יותר אבל היו לו יחסי אנוש מחורבנים ולכן פוטר במהרה. בסופו של דבר התבססה ה''הוכחה'' על הודאה של מנהל החנות בחקירה הנגדית לפיה ''לא היה צריך להיות הבדל ביניהם'', אם כי הוא סייג ואמר שהשיטה היא מתן שכר נטו שווה. השופט לא קיבל זאת וקבע ששכר הברוטו צריך להיות שווה (להבנתי, אם שכר הנטו שווה, שכר הברוטו של האישה יהיה נמוך יותר בגלל שיטת נקודות הזיכוי).
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565877
אני לא חושבת שזה המסר של החוק. החוק אומר: תתמקחו עם העובדים, תשלמו כמה שאתם חושבים שמגיע להם, אבל יש הטיה נגד נשים, ואתם צריכים להיות מודעים להטיה הזו כי לנו כחברה יש אינטרס שנשים לא יופלו בשוק העבודה. אז בבואכם לקבוע שכר לעובדת, תחשבו טוב אם אתם נותנים לה שכר נמוך מזה שאתם משלמים לשאר העובדים שלכם כי היכולות שלה נמוכות יותר, או כי אתם שבויים בקונספציה.

את ההערה השנייה שלך לא הבנתי. באופן כללי אני חושבת ששבוע העבודה הישראלי הוא לא בריא (לעובדים ולחברה), ולא אפקטיבי (למעסיקים).
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565893
"תחשבו טוב אם אתם נותנים לה שכר נמוך מזה שאתם משלמים לשאר העובדים שלכם כי היכולות שלה נמוכות יותר, או כי אתם שבויים בקונספציה". אלה לא שתי האופציות היחידות. יש עוד אופציה, והיא שהעובדת פשוט מסכימה לעבוד בשכר יותר נמוך, מסיבות שיכולות להיות או לא להיות קשורות למגדר. לפי מה שאני מבין ממך, הדרך היחידה למקום עבודה במצב כזה לשמור על החוק היא ספציפית עם נשים לא לקבוע את השכר במו"מ אלא על־ידי השוואה לעובדים אחרים.

לגבי ההערה השניה, לא התכוונתי מבחינה כלכלית או חוקית (לא הבנתי מה הבעיה עם שבוע העבודה שלנו דווקא) אלא מבחינת החברה. יש לנו (לאו-דווקא לך) סאב-טקסט שקצת מפריע לי בכל הדיון הזה: הציפיה מאדם בוגר היא שישקיע את כל מה שהוא שיש לו בעבודה, ואז אנחנו דנים בשאלה של עד כמה ואיך ובאילו תנאים השקעת זמן בגידול ילדים נותנת פטור חלקי מהמחוייבות הזו, ועוד חושבים שזה עושה מאיתנו ליברלים גדולים. זו תפיסה אינסטרומנטלית עד כדי יאוש, ונראה לי שהיא מאוד ישראלית. לכן כל־כך אהבתי, מלכתחילה, את ההתייחסות הישירה של קרן שפי לאידיאולוגיה של הבוהמה (בורגנות הזמן) בארץ ואיך שהיא מתקשרת עם חלקים אחרים בחברה. למרות שעכשיו כשאני קורא שוב את תגובה 565833 אני מבין שכנראה פשוט לא הבנתי אותך נכון כשכתבתי את זה. ובכל־זאת.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 565906
לחוק שכר שווה יש שני עקרונות יסוד. האחד, להגן על עובדת שנפגעה (לטובתה), והשני, להביא לשינוי המצב החברתי שבו עובדות מרוויחות שכר נמוך מעובדים (לטובת החברה בכללותה - גברים ונשים). כך שאם העובדת מסכימה לשכר נמוך מסיבות מבוססות מין או מגדר, "אנחנו כחברה" לא רוצים לקבל את זה כטיעון. אם העובדת מסכימה לשכר נמוך מסיבות שאינן תלויות מין‏1, אז (א) סביר שהיא לא תתבע, (ב) סביר שהמעסיק (אם אכן השתכנע שסיבותיה אינן תלויות מין) יוכל להוכיח ששכרה הנמוך נובע מטעמים אחרים ולכן לא מהווים אפליה‏2 לפי החוק (ג) ייתכן שהמקרה יפול לאותם מקרים בודדים בהם אדם מנצל את החוק לרעה. כל חוק אפשר לנצל לרעה ובכל חוק אפשר לדמיין מצבים היפוטתים בהם התוצאה תהיה נכונה אבל לא צודקת.‏3 חוקים נועדו לטפל במצבים נפוצים ובסיטואציות הרגילות. חוקים טובים יתייחסו גם למקרים פחות נפוצים וידאגו למנוע כמה שיותר מצבים של ניצול לרעה או לאקונות. לא מכירה חוקים שיכולים להתייחס למאה אחוז מהמקרים העתידיים.

הבעיה שלי עם שבוע העבודה הישראלי‏4 הוא שהוא ארוך מדי ולא מאפשר חיים שמשלבים כסף וזמן.

1החוק לא מתייחס לשאלה המגדרית, רק לשאלת המין.
2 אפליה? הפליה?
3 אולי בגלל זה אין לי סבלנות לדיונים ארוכים ומייגעים על מקרים היפותטים שלא משקפים את המציאות כפי שהיא בדרך כלל.
4 בפועל. אני מתכוונת בעיקר למגזר הפרטי והשלישי אבל גם בשירות הציבורי שבוע העבודה הולך ומתארך בהתאם.
אם מדובר באותה עבודה? ברור 566540
אם כך, אנחנו מסכימים לגמרי.
חוק כאמצעי חינוכי 565926
אני רוצה להציע, ולא בביטחון, שיש לחוק מסוג זה ערך גם אם הוא בלתי אכיף. יש בדיון איזו הנחה שמעסיקים באשר הם ינצלו את אי-אכיפוּת החוק כדי לא לציית לו, ואת האי-בהירות שלו כדי להתעלם לחלוטין מהמסר שלו. אני בטוח שיש מעסיקים כאלו, ואפילו ענפים שלמים כאלו (ניחוש - חברות עם עשרות עובדים בשווקים עם מתח רווחים נמוך מאוד). אבל יש גם אחרים, "מעסיקים טובים", שכן ייתנו שוויון לנשים אפילו אם הם יכולים לא לתת; ביניהם יש כאלו שלא צריכים את החוק כדי להיות כאלו, אבל אני חושב שיש כאלו שכן. חלקם בגלל שחוק הוא חוק (עולה בדעתי חברה אמריקאית מסוימת עם סניף בישראל, שדואגת מאוד ובמוצהר לקיים חוקי עבודה כלשונם וגם כרוחם). אחרים - לא כאלו שיש להם מנגנון משאבי-אנוש שלם, אלא נגיד בעל עסק זעיר עם עשרה עובדים - בגלל שהחוק העלה למודעות שלהם משהו חדש, והם יצייתו לו מתוך הכרה בכך שבעצם, וואלה, הוא צודק. מה זה "יצייתו לו" כשהחוק עמום באשר ליישום המעשי שלו? ישאפו לפתור אצלם בחצר את הבעיה הכללית, ומהשאיפה האמיתית הם כבר ימצאו בעצמם את הפתרונות. למשל, כמו שהצעת בתגובה משלך (נדמה לי שהצגת את זה כמשהו לא מעשי או לא מוצלח, אבל למה לא בעצם?), להתמקח עם הגברים ואז לתת לנשים סכומים מקבילים בלי להתמקח.

אחד החסרונות של חוק חינוכי בלתי אכיף הוא שהוא גורם לכך שרשעים יעלוזו - ספציפית, המעסיק הרע שימשיך להפלות ירוויח ירוויח על חשבון מתחרהו הטוב. יש בטח עוד, אבל צריך לומר גם את צד החיוב.
חוק כאמצעי חינוכי 567166
יפה! (ונכון, לדעתי)
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 565723
כבר נאמר כאן שיש ענפים שבהם המשכורת תלויה במידה רבה בכוח מיקוח, כתכונת אופי ולא כנסיבות חיצוניות. אפשרות שלדעתי מתקבלת לפחות קצת על הדעת היא שנשים באופן שיטתי פחות חזקות במיקוח מגברים, כתכונת אופי, ושבאותם ענפים זו הסיבה להבדלי השכר. זה מעיד על אפליה, אבל לא של נשים אלא של מתמקחים גרועים. השאלה היא מה מתכוון המחוקק שיקרה. אפשרות סבירה היא שהמעסיק, כדי לעמוד בדרישות החוק, יתחשב בהבדל הזה ומצידו יתמקח פחות חזק עם נשים. זה דווקא חיובי בעיני, אבל כדאי לציין קבוצת מיעוט שנדפקת פה: גברים חלשי-מיקוח (גם כן גברים).
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 565732
אני חושבת שאפשרות סבירה היא להוציא לגמרי את יכולת המיקוח מהמשוואה. יש למעסיק סכום שהוא יכול להקצות לשכר - שישלם אותו. ולחזור לחוזים קיבוציים.

במצב הקיים היום, מעסיק משלם על יהירות, ולא על תפוקה. על אגו, ולא על מקצועיות. והשכר נקבע בשלב שבו אין למעסיק מושג כמה יועיל לו עובד זה או אחר.
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 565763
אני חושש שיכולת המיקוח (רעה חולה ואנטי יצרנית גם לטעמי) היא משהו שקשה להוציא מהמשוואה של כל השוק החופשי של ימינו - בכייני הסלולר, מאיימי הכבלים, סוחרי המכוניות, גזלני הבנקים....

אולי באמת נחזור לחוזים קיבוציים. גם בשוק הפרטי. זה נשמע אפשרי. אני כבר מטלפן לירוחם משל.
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 565784
אבל למה דווקא חוזים קיבוציים, ולא תקופת ניסיון קצרה שהשכר ייקבע אחריה?
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 565796
האמת היא, שזה גם יכול לעבוד. לצורך מניעת אפליה ומניעת תשלום עשרות אלפי שקלים בשנה עבור יהירות, תקופת ניסיון (בתשלום) וקביעת שכר בעקבותיה יכולה לעבוד היטב.

אבל זה יעבוד יותר טוב לאנשים שהרגע סיימו לימודים / היו מובטלים, והרבה פחות לאנשים שעוזבים מקום עבודה אחד לטובת אחר.
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 565799
נכון.
דרך אגב, נראה לי שבחברות גדולות כדאי לפעול באופן דומה למה שהציע ירדן אי שם בפתיל הזה או הקודם, ולבדוק סטטיסטית את הנתונים. כשהתקבלתי לחברה שבה אני עובד, נדרשתי למלא נתונים שכללו, בין השאר, את הגזע (!) שלי. הם משתמשים בזה אחר כך כדי לוודא שאין אפליה בקידום על פי מין, מוצא וכו'. למיטב זכרוני, על נטייה מינית דווקא לא שאלו.
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 565812
נדמה לי שלא הזכירו את זה כאן, ישנה נטיה מובהקת לשלם יותר גם לאנשים גבוהים. נדמה לי שזה מוכיח שביטחון עצמי והטיות לא מודעות מכתיבות בחלק מהמקרים את תנאי השכר.
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 565821
ולמה לעצור בכך, ולא לבטל את זכותו של מעביד לקבוע שכר שונה לעבודות שונות? ומי אמר שלמי שיש יותר ותק בעבודה מגיע יותר? ושנסיון שווה תוספת מחיר? שהחוק יקבע כמה צריך לשלם לכל אחד, ונחזור לחוזים אולטרה-קיבוציים.

(איכשהו, נדמה לי שבלי כפיה מסיבית לא תצליחי להגיע למה שאת מציעה).
565823
יש הבדל גדול בין אפליה ישירה (פשוט לא רוצים נשים, במודע או שלא במודע), לבין מצב שבו בפועל נשים מרוויחות פחות, בממוצע, בגלל מאפיינים שסתם נפוצים יותר אצל נשים, כמו הערה ‏1 שלך. לדעתי הרבה יותר מההבדל בין המינים מקורו בסיבה השנייה ממה שבד"כ חושבים. מה שעוד מפריע לי שזה שלעתים כל־כך קרובות כורכים את השניים ביחד למרות שמקורותיהם שונים וגם הטיפול בהם (אם בכלל) צריך להיות שונה.

אנחנו מחוברתים מגיל צעיר לחפש דגשים מסוימים בעבודה שלנו. גברים צריכים להסתדר, עדיף להצליח, למצוא עבודה טובה ופרנסה טובה ומכובדת. נשים צריכות לראות עולם, להתפתח, לממש את עצמן. עשי מה שטוב לך, עם הכסף כבר תסתדרי. זה לא שנשים לא צריכות, בכל גיל, לחשוב על כסף, אבל זה בד"כ לטווח הקצר של כמה שנים ולא לדאוג להיות מסוגלת לפרנס שלושה ילדים לבד. גברים גם מחוברתים במידה מסוימת לחפש את העניין שלהם בחיים, אבל ההנחה הרבה פעמים היא שהמטרה הזו משנית לפרנסה, ותבוא לידי ביטוי רק אם המטרה הראשונית מובטחת. לכן, לא מפתיע אותי בכלל לשמוע שגם נשים צעירות מתמקחות על שכר פחות מגברים. אני מנסה לחשוב על הכתה שלי במדעי־המחשב באוניברסיטה – מספר הנשים הצעירות שבאו ללמוד את התחום מרוצנן כדי לרכוש מקצוע, ולא בגלל שהוא עניין אותן באופן מיוחד, הוא כמעט אפס, בהשוואה לגברים הצעירים, שם המניע הזה היה הדומיננטי אצל הרוב המוחלט.
609061
לגבי הכתה שלך באוניברסיטה - אני לא מאוד מתלהבת מזה. בעיני, ללמוד מקצוע‏1 כי הוא מעניין, כי בזה תרצה לעסוק, עדיף על לבחור במקצוע "כי מרוויחים בו הרבה כסף".
ולתפיסתי, מתכנתים‏2 שעוסקים בתחום כי הם אוהבים אותו, יהיו מוצלחים יותר מאלה שבאו לתחום רק כי הוא משתלם כלכלית.

1 כמובן, במקצוע עסקינן, כן? לא בלימודי מגדר ופילוסופיה.
2 ורופאים. ומורים. ורואי חשבון. וטכנאי שיניים.

__________________
ואפילו איין ראנד כתבה את זה! רק שביקום שלה, כנראה שמלחינים ממש טובים מרוויחים היטב לא פחות מאילי-נפט ממש טובים.
609070
נראה שאנחנו לא מדברים על אותו הדבר, אז אולי לא הובנתי נכון. את תיארת פה את הדעה האישית שלך לגבי עניין/פרנסה. אני לא דיברתי על איזושהי דעה או עמדה מסוימת בנושא (למרות שיש לי), אלא על זה שהדעה שלך, כמו הדעה שלי, כמו הדעה של כולם, אינה עצמאית אלא היא תוצר של הבניה חברתית שיש לה מרכיב מגדרי חזק. לא יפתיע אותי לשמוע על נשים שחושבות כמוך, ויותר יפתיע אותי לשמוע על גברים שחושבים כך, ומבין הגברים והנשים שכן חושבים כך הייתי מצפה שלדעה כזו יהיה יותר משקל בקבלת ההחלטות כשבעל הדעה הוא אישה ולא גבר. וכל זה בלי קשר לשאלה עד כמה הדעה הזו נכונה או לא.

מעבר לזה (זאת אומרת, לא שייך למה שאני כתבתי עד עכשיו אבל עם המון קשר למה שאת כתבת), אני לא חושב שרוב האנשים יכולים לדעת איך תהיה החוויה של המקצוע שלהם בסופו של דבר. לכל היותר הם יכולים לנחש. כמה מהמתכנתים הטובים ביותר שאני מכיר הגיעו למקצוע בעקבות בחירה כלכלית כמו שתיארתי, או בעקבות נסיבות חיים אחרות (עסקו בזה בצבא, נניח), למרות שהיום הם מאוד אוהבים את זה.
565498
השאלה המעניינת היא, אצל הזוגות שאת מכירה או בכלל, מה היא הסיבה (יותר נכון, המשקלים היחסיים של הסיבות השונות) לאפליית־השכר הזו. האם זו אפלייה ישירה? חוסר רצון או כישורים למשא־ומתן על שכר‏1? הרצון של נשים כאלה "לא ללכת עד הסוף" וכן להשקיע זמן רב יותר משל הגבר הממוצע בגידול ילדים‏2?

1 ואז אפשר לדבר על חיברות שהוא תוצאה של זה שלרוב נשים יש אינטרס חלש יותר להתעקש על משכורת.
2 לחופשת לידה קצרה, למשל, היא חייבת לצאת בכל מקרה.
זמן ומהות 565483
אני חושב שההגדרה של קרן שפי לוקה בחסר לכל הפחות. עבור "אינטלקטואלים, יצרני התוכן, [ו]אנשי התרבות" זמן איננו משאב שניתן ל"ביזבוז" ללא מטרה מוגדרת או על מטרות סרק. זמן הוא ההוויה בהם אנשים האלה פועלים והזמן הוא מה שהופך אותם לשכאלה, וכישורים אישיים באים לידי ביטוי לא בדרך של עשיה מוחשית אלא בעשייה שחומריה הם זמן.
זמן ומהות 565497
לא לגמרי הבנתי (זאת־אומרת, לגמרי לא הבנתי). עשייה שחומריה הם זמן?
זמן ומהות 565561
התכוונתי לכך שכל העיסוקים שצוינו דורשים זמן. מי ש"מייצר" חומרים מוחשיים שונה ממי ש"אומנותו מחשבתו". בעוד שעיסוקם עו"ד, פועל קו ייצור או טייס מוכת ע"י מטרונום קבוע, קצב אירועים ותגובות מסוים, הרי ש"אינטלקטואלים, יצרני התוכן, [ו]אנשי התרבות" לא פועלים במסגרת זמן-מרחב וקצבי זמן קבועים. לומר שבאופן כללי, אם הם יושבים בבית קפה הרי זה "זמן פנוי מבוזבז", זה תפיסה לא נכונה של העיסוק.
זמן ומהות 565564
השאלה מה הם 'מייצרים'.
יש מן הסתם הרבה יותר אנשים שיושבים זמן רב בבתי קפה מאנשים שכותבים שירה (שלא לדבר על שירה טובה), פרוזה או הגות, ובתי קפה ממלאים חלק חשוב בתהליך - גם אם מכניסים לחישוב את אהרון אפלפלד.
זמן ומהות 565565
אבל הכותבים לא התייחסו ל"הרבה אנשים" בצורה כללית, אלא ספציפית ל"אינטלקטואלים, יצרני התוכן, [ו]אנשי התרבות".
זמן ומהות 565568
אוה. לגמרי יכול להיות שסביבה בוהמיינית הכרחית או תורמת ליצרנות אינטלקטואלית. אבל הרשימה‏1 של קרן שפי מדברת על זה שאותם יצרנים אינטלקטואלים, בין השאר, מבזבזים זמן כאילו היה סמל סטטוס. לאו־דווקא לריק, אבל בראוותנות. היא לא מתארת את תהליך הייצור או מבקרת אותו, אלא מדברת על הערכים החברתיים שנבנו מסביב לזה. "מבזבזים זמן" לא במובן של "עכשיו אני אראה טלוויזיה כל היום", אלא של "יש לי זמן לקרוא את ספרו החדש בן שמונת הכרכים של X בתשומת־‏לב מספיקה כדי להתווכח על כל פסיק, וכולכם תדעו את זה בפעם הבאה שמישהו יזכיר אותו". עד כמה הספר תורם ליצרנות זה אפילו לא רלוונטי, מה גם שהרבה מהפרקטיקות של בזבוז זמן (התאמת פריטי אופנה מיד־שניה מקום לקנות חדש מחנות, נניח, אם להביא דוגמה מהרשימה) לא תורמות לייצור בכלל (אם האדם המדובר לא בתחום האופנה).

1 שהיא קריאה וקולחת ומתארת את העניין הזה בהרבה יותר פשטות וחיות ממה שאני יכול כאן
זמן ומהות 567783
בתנאי חיים כאלה, אולי המושג "בזבוז" אינו רלוונטי לגבי הזמן, כיוון שערכו הולך וקטן ככל שיש הרבה ממנו. ע"ע מספר ספרים שיצאו לאחרונה בנוסח "אלוף בטלות", "שלום לך עצלות" ועוד. אלה ספרים שמעודדים slow living, חיי פשטות מרצון ושאר מגמות עכשוויות.

אם כי - אלה ספרים שכתבו גברים. בראייה שלי, נשים פמיניסטיות‏1 עדיין עוסקות במאבק על הזכות המפוקפקת לעבוד כמה שרק אפשר (ועוד לתמרן עם הילדים והבית), כדי להוכיח שהן ראויות. ובאותה עת, הגברים שיכולים להרשות לעצמם מתחילים למצוא דרכים לעבוד כמה שפחות, ומייצרים לעצמם את האישור החברתי לזה (משמע יוצרים את הטרנד). מי נשאר בסוף גם עם משכורת נמוכה וגם עם לחץ דם גבוה?

1 פמיניסטיות מסוג מסוים, הקלאסי יותר. הסוג שכרגע, אישית, מביא לי פריחה (אפשר לחזות בדוגמאות ממנו בערך בכל מאמר שני שמופיע ב"גלריה" של הארץ).
זמן ומהות 568155
מה אמר מאיר אריאל? אדם צועק את שחסר לו. אבל, אני הולך לכתוב כאן כמה דברים עם מעט מאוד ביסוס והרבה מאוד ניחושים. תני לי כאפה אם פיספסתי בגדול מדי.

שני הספרים אמריקאיים, אם אני לא טועה‏1? אני חושב שהתרבות שלהם די שונה משלנו בהקשר הזה‏2. אני לא מתיימר להבין אותה אבל אני כן מתיימר לנסות – הזמן והכסף הרבה יותר שווי־ערך ובני־החלפה‏3. אדם עובד, עובד, עובד, מתפרנס, קורע את התחת, מביא ילדים לעולם, מפרנס אותם, עובד, עובד, עובד, מת. מי שיכול להרשות לעצמו עובד פחות. מי שבאמת יכול להרשות לעצמו פורש בגיל חמישים, שלא לומר ארבעים. זו משאת נפשו, זה הניצחון האולטימטיבי – וזה סמל הסטטוס. פרוש בגיל ארבעים ושכב בשמש, שזוף כחזיר בר, על סיפון היאכטה שלך. אז בטח, slow living, למה לא; אם אני לא עשיר, אז לפחות אני יכול להשיג את משאת נפשו האולטימטיבית של העשיר בלי להתאמץ כל־כך הרבה כמוהו.

כמובן, גם לזה יש דינמיקה מגדרית. במעמד הבינוני־נמוך שני בני הזוג עובדים. במעמד הבינוני־גבוה, הנשים לא עובדות, ומפגינות את ההכנסה הפוטנציאלית שהמשפחה מוכנה לוותר עליה באמצעות גינוני תרבות טיפוח הבית הפרברי והאירוח בו.

אני פשוט לא חושב שזה הסנטימנט שאליו קרן התכוונה. לפחות בהרגשה שלי, מה שהיא מתארת הרבה יותר בוהמייני, עירוני, אירופי, מאולתר, אינטלקטואלי, צעיר, פוליטי. הוא בא מתוך, או לפחות עם, הפניית גב לכסף, ולא מתוך ביטחון כלכלי (שסיסמתו "כסף זה לא הכול בחיים"). אני לא בטוח שבאמת יש בכלל קשר בין השניים. מה את אומרת?

אני מרגיש שהפמיניזם (מהסוג הקלאסי יותר, זה שכרגע מביא לך פריחה) לא מנסה למקסם את ההכנסה הכספית של נשים אלא את ההשפעה והנוכחות. גם בזה לא צריך לזלזל‏4. אני לא חושב שלאקדמאים ולאנשי תרבות מובילים יש פחות השפעה ממנהלים בדרג־ביניים ואנשי־עסקים שמרוויחים יותר מהם פי כמה, וזה כן חשוב וכן הישג שנשים נכנסו לנישה הזו. האם הפמיניזם הזה יבקר אמנית נחשבת על זה שהיא לא מרוויחה עשרות אלפים בתור מנהלת שיווק באיזה קונגלומרט?

ולבסוף, אני לא רואה למה שני הדברים באים זה על חשבון זה (לא אמרת את זה במפורש, אבל איכשהו אני קורא את זה בין השיטין). אני לא חושב שיש הרבה נשים שקורעות את עצמן בעבודה ועם ילדים כדי שבעליהן יוכלו לחיות חיים איטיים ופשוטים. ודאי, ודאי שגברים צריכים לייצר לעצמם את האישור החברתי הזה וליצור את הטרנד. לנשים מאז ומעולם היו כמה וכמה דרכים שונות להצדיק חיי פנאי, אם הן יכלו להרשות זאת לעצמם כלכלית. ומי שלא יכול להרשות את זה לעצמו כלכלית – אוכל אותה בכל מקרה, ולא משנה מה יש לו בין הרגליים. חוסר הסימטריה בין המינים בהקשר הזה רק מונע מאיתנו גמישות ובחירה, ולא באמת עוזר לאף־אחד.

1 לא קראתי, ולא באמת מכיר, למרות שנדמה לי שאני קולט את הסנטימנט.
2 ובהרבה הקשרים אחרים.
3 אולי בגלל האבטלה הנמוכה ושוק העבודה ה, אה, גמיש.
4 כמובן שהעצמאות הכלכלית זה נושא חשוב בפני עצמו, אבל על זה כבר דיברנו.
זמן ומהות 568161
''מה שהיא מתארת הרבה יותר בוהמייני, עירוני, אירופי, מאולתר, אינטלקטואלי, צעיר, פוליטי. הוא בא מתוך, או לפחות עם, הפניית גב לכסף, ולא מתוך ביטחון כלכלי (שסיסמתו ''כסף זה לא הכול בחיים'').''
הרושם שאני מקבלת מהאנשים שקרן התייחסה אליהם זה שכן מדובר במי שגדל וחי בבטחון כלכלי (ממשי) וחי בתחושת בטחון כלכלי (להבדיל). הפניית הגב לכסף דורשת שיהיה כסף להפנות אליו גב. בצורה מודעת או לא מודעת - כסף שעדיין שם, או שאתה מאמין שאמור להיות שם, כדי לתמוך בך בזמן שאתה משקיע את זמנך בצבירת הון סימבולי. מי ששילמו לו את שכר הלימוד באוניברסיטה ותמכו בו באותה תקופה כך שלא הצטברו לו חובות, יכול להרשות לעצמו להמשיך לחיות על בסיס מקג'ובס (ולצורך העניין - גם משרה אולטרא חלקית כמתרגל, בהתחשב בשכרה ובאפשרויות הקידום שלה, היא מקג'וב, אפילו שתפיסתית מדובר בדבר והיפוכו). מי שלא נסמך על אחרים (ולא משנה אם ''האחר'' היא אמא או ''האחר'' הוא בן זוג מבוסס) לא יכול להרשות לעצמו את העבודות האלה. מי שרואה את עצמו צעיר אורבני מערבי גלובלי, רוצה גם לפעמים סוף שבוע בברלין או לנסוע לפסטיבל אינדי בסקוטלנד (שלא להגיד - גם את הסמארטפון, הלפטופ והדירה השכורה במרכז תל אביב צריך לשלם איכשהו).
זמן ומהות 568165
לגמרי. זה הכל בורגנות.

ובכל־זאת, נו, זה סנטימנט די שונה משל האמריקאים, נראה לי? ובפרט, צריכות להיות לו השלכות מגדריות שונות.
זמן ומהות 568220
אני מסרבת לתת לך כאפה, אבל באמת פספסת בהרבה מקומות.

אחד הספרים לפחות הוא בריטי. הוא לא קשור לחלום האמריקאי המסורתי שכולל פרישה אחרי שצוברים הון, אלא כמו שכתבתי, לדינמיקות של פשטות מרצון, תרבות נגד, קריאת תגר על הישגיות יתר, תנועת "חיים אטיים" ועוד. יש לזרמים האלה שורשים אמריקניים-היפיים אבל גם אירופיים חזקים מאוד (וחלק מההשפעה הוא אולי בכלל מצורות חשיבה אסיאתיות).

הפמיניזם שכרגע מביא לי פריחה הוא לא זה שבודק נראות או השפעה של נשים באליטה החברתית. אלא זה שמבקר אמהות (עובדות) שנשארות בבית עם הילדים‏1, כי "הן נכנעות לתכתיבים שוביניסטיים". אני מכירה את ההקשר ההיסטורי ואין צורך להזכיר לי שבמאה שעברה נשים היו מחויבות להישאר בבית, ונחשבו לאדם סוג ב'. אבל הריאקציה הלכה קצת חזק מדי, וכיום נראית לי קצת אנאכרוניסטית. אני חושבת שכיום אפשר להתקדם הלאה ולהביט על המשפחה כעל מערכת, ולאו דווקא כעל ניגוד אינטרסים בין אמא / אבא / ילדים. ולצאת מהגישה הילדותית שרואה "דיכוי מופנם" בכל בחירה אישית ללדת, להיניק או לגדל ילדים בעצמנו. ע"ע הטור האחרון בגלריה של "הארץ" על הפלות, שהזדעזע מזה שרק נשים יכולות ללדת (טוב, לא בדיוק, אבל זו הזעקה שעלתה מבין השורות. באסה).

1 וזו המקבילה הנשית בעיני ל"אלוף בטלות". אם גם כך המשכורת שלך כאם עובדת היא לא משהו, לפחות תמצאי עיסוק שאפשר לעשות מהבית, תרוויחי 2/3 ממה שהיית מרוויחה, אבל לא תוציאי הכל על מעון/מטפלת, ולא תקרעי את עצמך מילדייך בגיל רך.
זמן ומהות 568272
אז יש לך ריין-צ'ק לכאפה מתי שתרצי בדיון הזה.

אני מרגיש די לא בנוח עם התגובה שלך, כי הרי ברור שאני לא לא-מסכים איתה. אבל מצד שני, כאילו, באמת, תראי, נו. מה עושים? כחברה, מה עושים? זו אפילו לא בעיה מגדרית, זה נובע ישירות מזה שיש ילדים, וצריך לטפל בהם, ויש שוק עבודה, שהוא תחרותי, ויש אדם אחד באמצע (גם אם הוא אחד מזוג, הוא עדיין אחד). זה נכון שאתן נולדתן עם רחם ובלוטות חלב‏12, ולכן אתן נתקלות בזה בקו הראשון, אבל הקונפליקט הזה משפיע על כמעט כל אספקט בחיים של כולנו לכל אורכם.

בטח שאפשר לראות את המשפחה כמערכת אטומית ואוטונומית. אני פשוט לא רואה איך אפשר לקרוא זה "להתקדם הלאה". זו דווקא נראית לי כמו התפיסה המסורתית (לא שכשלעצמו זה רע). רובנו לא ביסקסואלים, ונוצרת חלוקת תפקידים במשפחה, וזו משפיעה, שוב, על כל תחומי החיים, עם כל החסרונות שנגררים מזה לגבי אפשרויות הבחירה האישית המצומצמות והעצמאות הכלכלית שכבר דיברנו עליהם במאמר‏3. אם המשפחה היא היחידה הבסיסית אז האינדיבידואל נחלש (ואם ב"מערכת" התכוונת למשהו אחר אז אני אשמח אם תסבירי).

יש לי בעיה עם המילה "דיכוי". זה עושה לי פריחה. השימוש בה בהקשר הזה ובדומים לו אפילו לא נראה לי דקדוקי: דיכוי ממה? יש כאן הנחה סמויה שיש איזה רצון אותנטי שכולנו יכולים להסכים עליו שמדוכא פה. בהקשר של ציפייה מנשים לקריירה שאפתנית את לא אמרת "דיכוי", אבל נדמה לי שהרחתי את ניחוחו המחניק בפתיל הזה. אז מה שיש לי להגיד, זה, אהה, היינו רוצים. אני מכיר כל־כך הרבה נשים משכילות ומוכשרות שעובדות מהבית או בעבודות בשעות גמישות או מופחתות, כולל כאלה שעוד אין להן ילדים בכלל. אני לא חושב שהלחץ החברתי על נשים לקריירה מתקרב בכלל ללחץ החברתי עליהן לטפל בילדים "כמו שצריך". וזה עוד בלי להזכיר בכלל את הלחץ על נשים שהחליטו שהן לא רוצות ילדים בכלל! ריאקציה ואנכרוניזם? הלוואי. אולי פשוט קשה מאוד להעלות סגנונות חיים אלטרנטיביים בלי שתשתמע מזה, באותה נשימה, ביקורת על סגנון החיים הנפוץ.

בקיצור – מה עושים? איך מספקים לכולם את מירב החופש לבחור את סגנון החיים שלהם, בהתחשב בזה ש50% מהאוכלוסיה יכולים תמיד לעבוד גם 14 שעות ביום אם ידחקו אותם אל הקיר?

1 אפילו אם נניח רגע בצד את היצר האימהי החזק יותר, לכאורה.
2 כבר הרבה שנים לא קראתי את הגלריה של "הארץ", אבל לפי ההמלצות שלך בינתיים, גם לא נראה לי שאחזור לזה.
3 ואני, אגב, די מבסוט מזה שאנחנו סוף-סוף מדברים על ההשלכות של הדינמיקה הזו, כי על אפליית־שכר של נשים כבר חפרנו מספיק.
זמן ומהות 568399
סלח לי אם אשוב לכפכף פה במועד מאוחר יותר, בגלל כל מיני עניינים שהצטברו אצלי.
זמן ומהות 568245
1 אחד אנגלי השני צרפתי (חוץ מאמריקה, יש עוד נותני טון תרבותי).
565486
אז אולי בכל זאת הגברים ממאדים והנשים מנגה?
565493
לרוב הנשים שאני מכירה (בורגניות ומעלה) אין זמן לנשום. בסופו של דבר, הן אלה שגם עובדות במה שנחשב "עבודה" - דהיינו זו שבצידה משכורת או רווחים, וגם עובדות בעבודה קשה לא פחות - אבל לא נחשבת "עבודה" - שכוללת טיפול בילדים ובבית. ויורשה לי להזכיר שעניין הילדים והבית, במידה שעוסקים בו גברים פה ושם. נראה להם מתיש מעין כמוהו. והוא אכן מתיש.
ואפרופו - עניין אקטואלי קטן: היום דנו ברדיו בשאלה מדוע רק נילי פריאל עומדת למשפט על העסקת עובדת זרה, ואילו בעלה אהוד ברק נקי ממנו לחלוטין. בעיניי העובדה הזאת מרתיחה. אני מבינה שלדעתם של כותבי המאמר היא ברורה והגיונית ביותר.
565495
כן, אני חושבת שהמאמר מדבר על תקופת החיזור ועל זוגות צעירים שמבססים את עצמם, בתקופה שלפני הילדים. הוא גם מדבר על קבוצה מאוד מסוימת באוכלוסיה, שבה גיל הילודה הוא בסביבות גיל 30. ובאמת, כשמגיעים הילדים אז כבר אין ממש בורגנות זמן, מכיוון שהטיפול בהם דורש הרבה מאוד מהמשאב הזה, כך שמשיקולים פרקטיים לחלוטין גם זוגות שחשבו על דברים בצורה שיוויונית מוצאים את עצמם מקימים משפחה מהדגם המסורתי. האישה בכל מקרה מרוויחה פחות כסף ולכן רק הגיוני שהיא זו שתפגע בקריירה שלה יותר כדי לטפל בילדים. אני מניחה שזה גם אחד מהמקורות לבחירה של נשים במסלולים פחות תובעניים מלכתחילה.
565516
כל מה שקשור באהוד ברק מרתיח.
565577
:)
565521
בעניין נילי פריאל, אני לא בטוח שזה קשור. גם עומרי שרון נכנס בזמנו לכלא (!) במקום אביו.
565527
הסיבה שהיא עומדת לדין ולא הוא, כשם שרעייתו של היועמ"ש כנראה היא שתיתן את הדין על עניין דומה, פשוטה מאוד:

ככה בעלה הפוליטיקאי\בכיר המדינה מתחמק מכל אשמה וסכנה לג'וב שלו. במילים אחרות, רעיותיהן - שיכולות יותר 'להרשות לעצמן' לעמוד לדין, כי משרתן לא בסכנה על עניין כזה - לוקחות על עצמן את כל האחריות.

זה מאוד הגיוני מבחינתן ומבחינתם.

השאלה היא למה מבחינת מערכת המשפט זה נחשב ככה.

(לא בטוח שיש קשר לעבודות הבית. ממרומי תפקידי כמי שהיום, ולא בפעם היחידה, נשאר בבית עם הילדים ובדרך-כלל אחראי על כמה מחלקות מענייני הבית, אני מוכן להמר שהן נילי פריאל והן אשתו של היועמ"ש כבר הרבה שנים לא מטופלות בילדים).
565579
מה השיקול של הזוג ברק/פריאל אני יודעת. השאלה היא בדיוק לגבי מערכת המשפט: האם על כל עברה שמבצעים כמה אנשים יכול אחד מהם להחליט שהוא ייקח את התוצאות על עצמו והאחרים לא יפגעו? והמשטרה והפרקליטות יתחשבו בזה?
565592
שאלה טובה. ההימור שלי הוא שזה תלוי בשאלה כמה קל להוכיח (במקרה הזה, איך הם יוכיחו, נניח והיא משקרת, שנילי פריאל משקרת וברק היה מעורב בנושא?)
565594
הבית שייך לשניהם, אמת? אם יש להם שיתוף בכספים - וסביר שיש - אז התשלום על אותה עובדת זרה ניתן מכספי שניהם. האלמוני המזוהה אמר שהוא לא יתפלא אם ברק לא יודע עליה דבר: הוא צודק, כמובן, ברק לא נוהג לדעת שיש אנשים בעולם חוץ ממנו. אבל על בסיס זה אפשר לפטור אותו מאחריות כמעט לכל מעשה שלו, לא?
565612
העובדת לא 'שייכת' להם. אז המדינה תתקשה להוכיח שההעסקה הייתה בידיעתו, ולא, למשל "נילי יקירתי, מצאי נא לנו עוזרת, אני עסוק מדי. ושתהיה חוקית, כן?", ואז נילי אמרה "נו, אפשר לחסוך כסף ולא לצער אותו, אז לא נספר לו, מה כבר יקרה".

ותוכיחי שזה היה אחרת. זה שיש להם חשבון משותף לא אומר שאם אחד חותם על צ'ק, השני בהכרח יודע מזה, ובוודאי לא אומר שהשני אחראי לזה.
565667
אם יש להם חשבון משותף זה בהחלט אומר שאם אחד חותם על צ'ק, השני בהכרח אחראי לזה. הוא לא יכול לסרב לכבד את הצ'ק, ואם הצ'ק הוא ללא כסוי גם הוא נושא באחריות של משיכת צ'ק ללא כסוי.
565670
הוא אחראי מבחינה תקציבית, אבל מעולם לא שמעתי, למשל, שאם גבר נתן שוחד, אשתו שלא ידעה על העניין תועמד לדין פלילי כי החשבון היה גם שלה, או שאם אישה קנתה הרואין, בעלה יועמד לדין כי 'הכסף הוא גם שלך'. האחריות המשותפת היא *לחשבון* ששייך לשניהם, אבל לא למעשים שנעשים-בעזרת-כסף.
565671
האחריות היא לא רק תקציבית (כלומר, אם אשתי תצא למסע קניות מטורף אז החשבון המשותף שלנו יהיה ביתרת חובה, ויהיה עלי לכסות את משיכת היתר) אלא גם ניהולית, כלומר אם צ'קים (מחשבוננו המשותף) יתחילו לחזור ללא כסוי, הרי אני אכנס לסטטוס של "לקוח מוגבל" גם בחשבוני הנפרד.

העסקת עובדת במשק הבית, להבדיל ממתן שוחד או צריכת הרואין שנעשים ע"י פרטים, נעשית ע"י משק הבית. ומשק הבית משותף לאיש ולבת זוגו.
565676
האחריות הניהולית שלך מתבטאת בכך שאם הכסף *שלך* עושה בעיות, אז אתה לא יכול להפריד. ההגיון פה קשור מאוד לכך שאנשים עלולים לנסות ולשחק בחשבונות שונים, והבנק לא רוצה את זה. זה לא בדיוק פלילי.
אתה דורש להעמיד לדין את 'משק הבית'. אני לא חושב שיש בדין הפלילי הישראלי משהו כזה - כי למעשה אתה אומר, 'נעשתה עברה ברכוש שלך, גם אם יש מי שמודה שהוא היה אחראי בלעדי, נעמיד אותך לדין למרות שלא היית אחראי ולא היית מעורב, הכל למען הסדר הטוב'. אז אם מישהו נוהג בשכרות, נתבע את בת-זוגו לדין על נהיגה בשכרות (האוטו של שניהם) או לפחות אי מניעת פשע; אם מישהי מנצלת את ביתה לעיסוק לא חוקי, נתבע את בעלה לדין על שותפות בו גם אם הוא לא ידע, כי משק הבית (והיכולת לנהל עיסוק מהבית תלויה בכך שיש בית) שייך לשניהם - וכן הלאה.

אני חושב שחוק מהסגנון הזה יעביר אותנו לקבוצה מאוד סימפטית של מדינות; אפילו הריסת בתים של מחבלים, שאפשר להצדיקה בנימוקים דומים, היא בעייתית מאוד וגם בג"ץ אמר עליה כל מיני דברים. אתה מציע להטיל עונשים קולקטיביים על אזרחים ישראליים.
Noblesse oblige 565680
אני מציע להטיל עונשים קולקטיביים על קולקטיבים ש(ככאלה) עוברים עברות.
רק לשם ההבהרה: אני לא חושב שצריך לתלות בככר העיר את מי שהעסיק במשק ביתו עובד(ת) זר(ה). (בהגדרה: לא חוקית. אין עובדים זרים חוקיים בתחום משק הבית). אפשר להסתפק בקנס מנהלי (אפילו ללא הרשעה פלילית). אבל אדם כזה פשוט אינו יכול לעמוד בראש מערכת אכיפת החוק במדינה.
Noblesse oblige 565683
אני בהחלט חושב ששר הבטחון ואפילו יותר ממנו היועץ המשפטי לממשלה חרגו מגבולות הנורמה והמוסר, אבל פלילים אין פה. וכשם שאין פה פלילים, מערכת המשפט איננה הגוף שיכול לקבוע נורמות מוסריות*. הציבור, בהחלט כן - אבל שוב אני מזכיר, שהדיון פה היה (לפחות כך נדמה לי) על היכולת לנקוט נגדו באמצעים משפטיים - ולדעתי אין את היכולת או ההצדקה הזו, אבל זה לא מכשיר שום דבר.

*הגם שבאופן אירוני, אחרי שהיועמ"ש למעשה קבע שמבחינתו כן בעמדתו בפרשת גלנט, הוא צריך מן הסתם להפנות כלפי עצמו את הדרישה.
Noblesse oblige 565710
אני מסכים לגבי שר הביטחון, אבל לא כלפי היועץ המשפטי לממשלה. גם לפני מינויו הוא היה עורכדין-על ואין לי ספק שהוא הכיר את הסוגריים של תגובה 565680 . אמנם כפי שכתבתי באחת התגובות הקודמות, גם אם עבירה פלילית יש פה, עבירה אתית אני לא חושב שיש (כי העסקה של יום בשבוע דומה לקבלת שירותים).
Noblesse oblige 565815
אין עובדים זרים חוקיים בתחום משק הבית

לא מדויק, אם נזכור את אלפי הפליטים הנמצאים בארץ כחוק, וזכאים לעבוד כאן.
Surely you are joking 565816
תזכיר לי בבקשה, כמה אלפי אנשים קיבלו בארץ מעמד של פליט?
Surely you are joking 565817
הסתננות מאפריקה לישראל [ויקיפדיה]

על פי זהבה גלאון, 190 איש קיבלו מעמד רשמי של פליט. אבל יש רבים הנמצאים במעמד זמני שבו אי אפשר להרחיקם ומותר להם לעבוד (למעלה מ-‏2000 במאי 2010) ועוד רבים אחרים שהמדינה מתירה להם לעבוד דה-פקטו (למעלה מ-‏16,000).
מהאמור לעיל אני מסיק שהטענה "חשבתי שהכושי הזה הוא פליט" היא טענה לא מבוטלת לצורך התגוננות בהליך פלילי.
Surely you are joking 565818
כן, אבל אני מניחה שטענה כזו תהיה פחות אמינה‏1 כשמסתבר שהכושי הוא פיליפינית.

1מחקתי הערה רצינית כי אני מרוצה מהדחקה הנמוכה הזו כמו שהיא.

______
העלמה עפרונית מקווה שיהיה חג שמח לכולם.
Surely you are joking 565819
:-)

ובמקרה של ויינשטיין, מסתבר שהכושי הוא הודי.
565535
נדמה לי שזו היתה הבחירה שלהם, והיכולת של התביעה להתערב כאשר אחד מבני הזוג לוקח על עצמו את מלוא האחריות היא מינימלית. דרך אגב, אני גם מוכן להאמין שברק לא ידע שהיא לא חוקית; באותה מידה אני גם מוכן להאמין שהוא לא ידע איך קוראים לה, כמה היא מרוויחה ובכלל נראה לו נורמלי לחלוטין שהבית מסדר את עצמו ואולי היא באה יחד עם הדירה.
565580
באשר לטענה הראשונה - ראה תגובתי לטווידלדי. באשר לשנייה - ניצחת בנוק אאוט!
565600
אני הייתי באה לברק בטענות על עצם העובדה שהוא מעסיק עובדת זרה, חוקית או לא חוקית, בשעה שהוא בהחלט יכול להרשות לעצמו לשלם עוד כמה שקלים לישראלית. מה גם שכנבחר ציבור, ועוד ממפלגה מאוד מסויימת, הוא אמור לשמש דוגמא.
565614
גם אני בא אליו בטענות (מעולם לא הצבעתי עבורו, אז גם יש לי אינטרס...):

אבל קשה להוכיח את זה פלילי, וכפי שכבר ראינו בנושא רמון-כן-לא-קלון, למרבה הצער נושאי מוסריים הפכו לאחרונה לכאלה שהציבור מחכה לבית המשפט שיאמר לו אם הם מוסריים או לא.
565619
(יש לך אינטרס לבוא אליו בטענות כי לא הצבעת לו?‏1

ואכן, זה לא פלילי כלל. לא פלילי, אך לא יאה.

1 בד"ך אני מרגישה נורא מרוצה שלא הצבעתי לכל החלאות הללו. זה היתרון של הצבעה למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה.
565620
גם אני לא הצבעתי לרוב החלאות הללו (כמו עם המונותאיסט והאתאיסט). אבל אני יכול לבוא לברק בטענות.
565623
כמובן.
הזכות לבוא בטענות לנבחר ציבור‏1 היא זכות מובנית בדמוקרטיה.

1 נבחר? ברק? נו, שוין.
565625
לראשות מפלגת העבודה: פעמיים. לראשות הממשלה: פעם אחת. להבדיל מפרס, הוא אהוד.
565627
נדמה לי שבשתי הפעמים שינו את שם רשימת מפלגת העבודה לשם המפורש "מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק" - כדי שלאיש לא יהיה ספק.

צפריר, אתה מגיב מטלפון?
565632
בפעם הראשונה: "ישראל אחת". אבל הוא היה מועמד לראשות הממשלה בנפרד.

בפעם השנייה המפלגה אכן נקראה באופן רשמי "מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק". גם זמן מה (כמה ימים?) אחרי שהוא פרש למפלגה עצמאית.
565648
אה, נכון.
565656
בוודאי שיש לי אינטרס. כל טענה נגד ברק מוסיפה לסיכויים לסלק אותו מהסביבה, ולכן יש לי (ולהרבה אחרים) אינטרס לבוא אליו בטענות גם אם ידובר בדברים שאולי היו מוחלקים אצל אחרים. אמרתי אינטרס, לא צידוק.
565662
סבורתני שתמצא שותפים רבים למטרה זו. אחד האנשים היותר דוחים בפוליטיקה הישראלית.
גם אצל ויינשטיין 566171
משום מה רק אשתו של היועמ"ש יהודה ויינשטיין נחקרת בחשד להעסקת עובד זר, אבל ויינשטיין עצמו יוצא נקי מכל העסק.
נשים זולות יותר 565504
נניח שיש עבודה מאוד מעניינת. וכיפית. והיא גם נושאת בחובה מעמד חברתי גבוה.
היא גם משאירה לך לא מעט זמן חופשי.

אז בטח שנרצה לעבוד בה!
אבל זה תלוי בשכר.

גם נשים וגם גברים היו רוצים לעבוד בכך, אבל מה - נשים מוכנות להתפשר יותר על השכר,
בשביל שאר הגורמים של העבודה - עניין, הנאה, מעמד חברתי ושעות נוחות - הנשים מוכנות להתפשר על השכר.
זה לא שהן רוצות להרוויח פחות - הן היו שמחות להרוויח - אבל הן מוכנות להתפשר על השכר בשביל השאר.

הגבר הפוטנציאלי, בגלל החיברות שדורש ממנו להביא את הכסף, בגלל שסטודנט לפילוסופיה הרבה פחות מושך מסטודנטית לפילוסופיה (אם הוא לא מתכנת על הצד), לא יכול להתפשר על השכר.
בגלל שלמעסיק יש הרבה הזדמנויות לשכור נשים מוכשרות לא פחות שמוכנות להתפשר על השכר, הוא ישכור אותם במקום את הגבר.

הגבר נדחק מהעבודה הזו, לעבודות פחות נעימות, אך מכניסות יותר.

מדברים רבות על השתלטות נשים על מקצועות: הוראה, סיעוד, רפואה. כולם עם התכונות הנ"ל או חלקן : שעות טובות, מעמד חברתי, ועניין בעבודה. בכולן יש התפשרות על השכר, שמובילה לדחיקת הגברים מהמקצוע.

הדבר מוביל לבעיות רבות - הדרה של הכישרון הגברי מתחומים מסוימים, וגם ירידה בשכר שאותו מקבלות נשים עם השתלטותן על תחום והפיכת השכר הנמוך לנורמה, ועל ידי כך גם חיסול אפשרויות לשיפור בשכר.
בסופו של דבר התלות הכלכלית של הנשים פוגעת בהן, ואני מניח שישנן נשים המצטערות בדיעבד שלא בחרו לעבוד במקצוע מכניס יותר.

פיתרון? אין לי.

לא בטוח שהנשים הללו עושות את הבחירה הנכונה עבור עצמן

בסופו של דבר
נשים זולות יותר 565518
ברפואה יש 'שעות טובות'?
נשים זולות יותר 565531
לא מכיר רפואה, אבל יש מצב שאפשר למצוא עבודות גם בתחום הזה בשעות נוחות מאוד. יש משרות שאני חושב שאפשר לקרוא להן "עבודות דואליות" – נגיד, בהרבה משרדי עורכי־דין, כך שמעתי, יש המון עורכות־דין שעובדות בשעות נוחות וגמישות, אבל בלי להשקיע את הנשמה אי־אפשר להתקדם בהם הרבה (להיות שותפים ולא שכירים) ולכן גם הדרג וגם ההכנסה שלהן נמוכה משל הגברים. כך אותו מקצוע ואפילו אותו מקום־עבודה ממש יכול להיות גם לגברים קרייריסטית וגם לאימהות, עם כל המשתמע מכך לגבי הסטטיסטיקות שכולנו מכירים. נראה לי שלזה התכוונה ד"ר רבקה כרמי בדיון 3314 כשדיברה על זה שצריך לעודד רופאות לעבוד בבתי־חולים.
נשים זולות יותר 565522
כפמיניסט מתוסכל ידוע, מבחיל אותי לראות עדיין כמות כזאת גדולה של דעות המאשרות לחלוטין את העדפה החד משמעית של הנשים, גברים שירוויחו בשבילם, אני מוצא את זה משפיל כל כך בשביל נשים. גברים ונשים הם בני אדם ובן אדם לא צריך להיות תלותי בשום דבר חוץ מרגשית בבן זוגו, איפה הבושה? איפה הרגשת האימפוטנטיות? אני באמצע שנות העשרים שלי ומתכוון לעסוק בסוציולוגיה וחינוך וממש לא אכפת לי שאני לא הייטקיסט, אני ירוויח את הסכומים שארצה פחות או יותר ולא חושב לשנייה על אישה כמפרנסת וזו אולי טעות הרי לא כל עול הפרנסה צריך להיות עלי.. אבל עצם המחשבה על כסף היא דוחה כסיבה לבחור בבן זוג.. דוחה! נמאס לי לשמוע בנות שאומרות שהן לא מפמיניסטיות כי ממש נוח להם ככה.. " אני חייה פעם אחת אז למה לא לחיות בנוח?".... " אני מקיא"...
אני רואה את העניין ככל כך בסיסי וכל כך חורה לי שמסתבר שאין הרבה אנשים ובעיקר נשים, שכשנגמרים הדיבורים ממשיכים המעשים.. בכל הנוגע לערכיות ומוסר אצל רוב האנשים ברגע שזה נוגע לחייהם הפרטיים הכל נופל!
נשים מזכירות לי אדם במשרה בינונית שמציעים לו שוחד כדי שלא יתקדם בתפקיד וייתן לאחרים להתקדם במקומו והוא כל הזמן לוקח כי בכל מקרה בעזרת השוחד הוא מקבל את אותם סכומים שהוא היה מקבל אילו היה מתקדם וגם עובד פחות קשה.. תמשיכו ככה ובחיים היחס אל הנשים ושל הנשים עצמן אל עצמן לא ישתנה... קצת אמביציה.. קצת !
לא יכול להיות שאין בכן טיפת אחריות אישית על המשפחה, גברים ונשים הם לא עד כדי כך שונים.. שנינו בני אדם!
נשים זולות יותר 565532
בסיעוד יש שעות טובות, מעמד חברתי גבוה ועניין בעבודה?! מילא אם היית אומר "סיפוק רגשי" (וגם הוא, לדעתי בעיקר תיאורטי) או "אידיאולוגיה".
נשים זולות יותר 565626
נכון, גם סיפור רגשי ואידיאולוגיה.
צודקת לגמרי.

כן, אני מבין איך עבודה שבה את/ה עוזר לאנשים באופן ישיר מושכת בהרבה מלשבת במשרד ולהקיש על מקלדת.
זו לא סותר את הנקודה העיקרית שלי :

למה נשים מרוויחות פחות? - כי הן יכולות להרשות את זה לעצמן.
נשים זולות יותר 565629
לפני שאחי התחיל ללמוד בתיכון (אותו תיכון בו למדתי אני, 7 שנים קודם לכן), אבא שלי הביע באזני (לא באזניו), את מורת רוחו מהעניין.
"זה תיכון לאמנות!"
"אז? לא הפריע לכם שאני הלכתי ללמוד בתיכון הזה. להיפך! עודדתם אותי!"
"נכון, אבל לך יש פריווילגיות?"
"מה זאת אומרת?"
"את בת. לכן מותר"‏1.

כך שיש משהו במה שאתה אומר.
אלא שלי נראה, שאם ענף הסיעוד היה בידיים גבריות, ואם רוב המתכנתים היו נשים - שכר האחים היה גבוה, ושכר המתכנתות נמוך ונושק למינימום.
והיו מוצאים הסברים מאוד מוצדקים לזה: שנשים הולכות להיות מתכנתות כי הן רוצות לפתח את המוח. או שזו עבודה קלה כי יושבים ליד מחשב כל היום, ולכן אח סיעודי צריך להרוויח יותר. שסיעוד דורש יכולות פיזיות שאין לנשים.

1 למי שתוהה, אין כמו ללמוד אמנות בתיכון על מנת להוציא את החשק לגמרי מהתחום. היום הילד סטודנט למדעי המחשב‏2 ולהנדסת חשמל.
2 אבל הוא לא אוהב לתכנת. וזה גם לא טוב.
נשים זולות יותר 565641
בתור חיזוק לדבריך, מתכנתות חרדיות אמנם מקבלות סביבה מוגנת, אבל גם המשכורת נמוכה יחסית (לגברים/חילוניים).
נשים זולות יותר 565643
מקובל לחשוב שמתכנתות חרדיות מקבלות שכר נמוך יותר גם בגלל יחסי היצע-ביקוש ביחס למקום העבודה: לא הרבה מקומות עבודה מותאמים לנשים חרדיות, כך שלאישה חרדית המבקשת להתקבל לעבודה יש מעט אפשרויות, ומכאן שההיצע של מתכנתות כאלו גדול ביחס לביקוש עובדות כאלו במקומות העבודה האפשריים.

אני לא יודע אם זה נכון: לי יצא, באופן אישי, לעבוד עם לא מעט נשים חרדיות במקום עבודה שאמנם היה כמעט כולו נשי, אבל לא היה דתי בהגדרה (המנהלות היו חילוניות ובערך חצי מהעובדות. מצד שני, "חרדים" זו לא מקשה אחת ומה שטוב לסוג כזה לא בהכרח מתאים לסוג אחר.
נשים זולות יותר 565644
הממם. מעניין אם יותר נכון להגיד ששכר נמוך דוחה גברים ומשאיר את הנשים, או שכניסת נשים לתחום מורידה את השכר. או גם וגם.
נשים זולות יותר 565927
אני משערת ששניהם נכונים.
נשים זולות יותר 565665
אני מסכים. אני לא חושב שגברים מוכשרים יותר לתכנות, או שנשים מוכשרות יותר לסיעוד.

ההשתלטות הנשית הורידה את השכר, ולכן גברים מדירים רגליהם מהמקצוע.
''הפריווילגיה'' הנשית להרוויח פחות, מאפשרת להן להשתלט על תחומים שלמים של עיסוק.
זה יקרה אם לעיסוק יש יתרונות צדדיים מלבד השכר - שעות טובות, מעמד חברתי, סיפוק בעבודה, אידיאולוגיה וכו'.

אני חושב שאם לתכנות תהיה תדמית חיובית (לא מכיוון השכר בלבד), או שיפור בתנאים או משהו, ונשים ירצו ללמוד תכנות - בסופו של דבר תכנות יהיה מקצוע נשי עם שכר נמוך.

אני לא חושב שזו בעיה גברית או נשית, בסופו של דבר כולנו משלמים את המחיר -

גברים שנאלצים לבחור מקצועות מסוימים על מנת לעמוד בדרישה החברתית לפרנס, ונשים שמקבלות שכר נמוך.
נשים זולות יותר 565722
את מכירה מישהו שטוען שמתכנתים צריכים להרוויח יותר מאחים, בגלל אופי העבודה? אני חושב שההסבר היחיד להבדל בשכר הוא חוקי הביקוש וההיצע (עם גורמים שמשפיעים עליהם כמו בעלות ציבורית על רוב משרות הסיעוד). רבים יגידו ששההסבר הזה הוא גם הצדקה, אחרים יגידו שלא - תלוי באידיאולוגיה כלכלית. הראשונים לא צריכים הצדקה בדמות אופי העבודה; השניים לא צריכים הצדקה כי הם יאמרו אולי שזה לא מוצדק, או לפחות לא צריך להיות כך.
נשים זולות יותר 565731
אני מכירה אנשים שטוענים שמתכנתים צריכים להרוויח יותר מאחים, בגלל שהם למדו נורא קשה.
נשים זולות יותר 565800
תביאי את האנשים האלו לאייל, נכסח אותם.
נשים זולות יותר 565915
לא דוגמא קלאסית ומדוייקת למה שהבאתי, אבל אם אתה רוצה, יש כאן מתכנת נפוח מעצמו.

תגובה 565914
נשים זולות יותר 565831
מתכנתים מרווחים יותר מאחים כי העבודה שלהם שווה יותר למעסיק.
זה נובע משתי סיבות.
האחת היא שאנחנו כחברה מוכנים לשלם יותר על תוכנה מאשר על שירותי סיעוד.
אם נהיה מוכן לשלם המון על שירותי סיעוד הדבר יתהפך.

סיבה אחרת היא שמתכנת יוצר מוצר אחד אולם הרווח נובע ממספר העותקים שלו (או לפחות זה מודל נפוץ).
אצל אחים הרווח הוא פונקציה של שעות העבודה.
שווה למעסיק לשלם למתכנתים 100K ולמכור תוכנה ב 100 אם הוא ימכור יותר לאלף עותקים שלה.
זה הבדל מהותי בין מתכנתים, זמרים וסלבס לבין אחים, רופאים וטייסי קרב.
נשים זולות יותר 565841
תכניתנים מקבלים שכר גבוה ללא קשר לשאלה האם הם כותבים ''מדפסת כסף''. המודל הזה לא כ''כ נפוץ כמו שנדמה לך.

רוב הזמרים מקבלים שכר נמוך. רק חלק קטן (לפחות בארץ) מהם מתפרנס מהזמרה. שלא לומר על פרנסה מכובדת. אצל בתחום התכנות, המצב שונה לחלוטין.
נשים זולות יותר 565895
במפעל ליצור מכוניות. רווחי לגמרי. הייצור של יום אחד מספיק למשכורות כל העובדים בחודש שלם. והם עדיין לא ישתכרו שכר גבוה.

מתכנתים עובדים על תוכנה. גם מעצבים גרפים עובדים על אותה תוכנה. עבודת המעצבים חיונית לא פחות מעבודתם של המתכנתים, במיוחד לכל הקשור לשימושיות. אבל הם עדיין ישתכרו פחות מהמתכנתים.
והדבר נכון גם, נאמר, במשחקים. גם במקרים שהעיצוב הוא תלוי-סגנון. שאין הרבה בשוק כמו המעצב שעובד על המשחק. שהסגנון שלו יחיד במינו. בעוד שכל מתכנת יוכל לתכנת את המשחק, אם לא מתכנת זה אז מתכנת אחר. שמה שהמשתמש רואה זה הגרפיקה, ועל בסיס זה הוא מחליט אם לקנות את המשחק.
גם אז המתכנת ירוויח יותר מהמעצב.
נשים זולות יותר 565898
"אם לא מתכנת זה אז מתכנת אחר" זאת אמירה של מי שלא מבינה על מה היא מדברת. ההבדל בין התוצר של מתכנת אחד לשני הוא אדיר גם מבחינת ההספק, גם מבחינת האיכות, גם מבחינת התוצר עצמו (היעילות שלו, היכולת לשנות אותו בהמשך, הקלות להבין ולתקן אותו). משחק שלא תוכנת ביעילות יזוז כל כך לאט עד שגם הגרפיקה הכי טובה לא תוכל לעזור למכור אותו.

בשביל להיות גרפיקאי צריך חוק אומנותי מסויים, יכולת טכנית לא גבוהה במיוחד, וקצת נסיון. לכ-‏30% מהאוכלוסיה יש את כישורים מספיקים להכשרה, וההכשרה עצמה די זולה (שנתיים שלוש באיזה מכללה ועוד שנת נסיון). מצד שני, רוב שוק התוכנה לא באמת צריך גרפיקאי, לחלק גדול מהתוכנות יש ממשק כל כך קטן (יחסית לגודל התוכנה) שמספיק גרפיקאי אחד לכל 100 מתכנתים או יותר. אם חס וחלילה הגרפיקאי ימצא עבודה חדשה די קל להחליף אותו, מקסימום המוצר שלך יראה קצת שונה מהגרסאות הקודמות, אם מצאת גרפיקאי מוכשר (וכאמור, די קל למצוא כאלה) אז הגרסא הבאה תראה יפה ונוחה.

בשביל להיות מתכנת צריך יכולת אנליטית מסויימת, יכולת טכנית קצת מעל הממוצא והרבה נסיון. אולי 15% מהאוכלוסיה יכולה להיות מתכנתת, וההכשרה עצמה הרבה יותר יקרה (שלוש עד חמש שנים באוניברסיטה ועוד שנתיים נסיון). וכאמור, הדרישה למתכנתים גבוהה בהרבה. אם חס וחלילה המתכנת שלך ימצא עבודה חדשה (וזה תלוי באופי העסק שלך) אז ממש לא פשוט למצוא לו מחליף, אתה צריך מישהו עם נסיון בתחום הרלוונטי (ויש עשרות תחומים שונים) ותקופת ההכשרה של מתכנת עם נסיון היא שנה או יותר והסיכוי שלך ליפול הוא די גדול (הרבה יותר קשה לשפוט קוד מאשר עיצוב).

לכן, ההצע של הגרפיקאים גדול מהביקוש להם בזמן שההצע של המתכנתים קטן מהביקוש להם, ולכן גם מתכנת כושל ירווחי יותר מגרפיקאי מוצלח.
נשים זולות יותר 565899
מספיק גרפיקאי אחד לכל 100 מתכנתים או יותר, ולכן זאת סיבה שהגרפיקאי ישתכר פחות?
הגיון מעניין.
כמה מנהלים דרושים לאותם 100 מתכנתים וגרפיקאי? האם המנכ"ל (היחיד) של אותם 100 מתכנתים וגרפיקאי (ושל מאות מתכנתים וגרפיקאים בודדים נוספים) משתכר פחות מהם?
נשים זולות יותר 565900
זה עניין של הצע וביקוש. אם יש בשוק 10 אנשים בעלי כישורים מתאימים לניהול אבל הביקוש הוא רק ל-‏5 אז המשכורת של המנהלים תהיה נמוכה, אם, לעומת זאת, יש בשוק 10 אנשים בעלי כישורים מתאימים לניהול אבל הביקוש הוא ל-‏50 אז המשכורת שלהם תהיה בשמיים. זה שצריך גרפיקאי אחד ל-‏100 מתכנתים וזה שיש בשוק הרבה יותר גרפיקאים ממתכנתים, גורר שהמשכורת של הגרפיקאים תהיה נמוכה יותר.
נשים זולות יותר 566053
זה רק עניין של הצע וביקוש? או אולי יש עוד גורמים?
נשים זולות יותר 566057
במקרה הזה, אני חושב שזה בעיקר עניין של הצע וביקוש. יש לך הצעה אחרת?
נשים זולות יותר 566055
על סמך מה אתה קובע שיש בשוק הרבה יותר מעצבים גרפיים וגרפיקאים ממתכנתים?
נשים זולות יותר 565901
מכיוון שאני יודע שרב התעשייה ומקבלי ההחלטות בתעשייה חושבים כמוך... ההסברים שלך מסבירים למה אין חברות תוכנה וטכנולוגיה ישראליות שמצליחות לפתח מוצרים שמתחרים בשווקים בהם עיצוב וחוויית משתמש מהווים וקטור תחרותי משמעותי.
נשים זולות יותר 565904
אותו פער מחירים קיים גם במדינות אחרות. מהנדס תוכנה מתחיל בניו יורק מרוויח 68,000 דולר (כל המספרים כאן הם חציונים), מעצב גרפי באותה מדיהנ מרוויח 60,000 דולר. בסאן פרנסיסקו הפער הוא 62 מול 70.

בבריטניה המשכורת לגרפיקאי היא 25 אלף פאונד, בזמן שמתכנת מקבל 33 (אני לא יכול לשים יותר מ-‏3 קישורים, אז תלך לאתר ותבדוק בעצמך). אותו הדבר קיים באיטליה, בצרפת, ביפן, בקוריאה, בסין, בהודו ובכל מקום אחר בעולם.

אין לזה שום קשר לאיך שאני חושב, או לאיך שחושבים במדינת ישראל(?!) זה כלכלה בסיסית, המחיר של כל דבר נקבע לפי ההצע והביקוש, יש הרבה גרפיקאים ומעט מתכנתים והשוק דורש הרבה מתכנתים ומעט גרפיקאים, ומכאן נובע היחס בין המשכורות. אותו דבר קיים ליחס בין המשכורת של רופאים למשכורת של שחקני כדורסל, למרות שכולנו זקוקים לרופאים הרבה יותר משחקני כדורסל.
נשים זולות יותר 565907
לא הילה לי טענה נגדית - אני מסכים עם מה שאתה אומר בהקשר של הדיון. אין לי בעיה עם טיעוני השכר. (למרות שאני מעריך שיחס תכנת/מעצב בישראל גבוה משמעותית מיחס של בערך 15%).

יש לי בעיה עקרונית עם הטריוואליזציה של הכישורים הנדרשים למעצבים ומה בדיוק תפקיד של עיצוב בניהול פיתוח מוצר (בדיוק כמו שלך היתה בעיה עם הטרוואליזציה של "איכות המתכנת"). הטענה שלי היא שבארץ פותחו הרבה מאוד סטארטאפים עם טכנולוגיה מתקדמת מאוד שהצליחו - וכמות נמוכה של סטרטאפים שבהם העיצוב היווה וקטור משמעותי להצלחת המוצר. עיצוב אפקטיבי איננו פונקציה של "חוק אמנותי" או "הכשרה במכללה" - מי שחושב כך ומקבל החלטות על כח האדם העיצובי בפרוייקט שלו, רב הסיכויים שיצליח באותו מידה אם יקח מתכנת גרוע לעבודה שדורשת מתכנת מצויין, ויופתע אם המוצר שיתקבל לא מצליח בשום פארמטר.
נשים זולות יותר 565908
אני לא חושב שעשיתי טריוואליזציה של הכישורים הנדרשים למעצבים, ובוודאי שלו בקשר לתפקיד של עיצוב בניהול פיתוח מוצר. יש מוצרים שאין להם קיום ללא עיצוב ראוי לשמו, ויש למעצבים מוכשרים כישורים שלא קיימים אצל סתם אנשים מהרחוב (אבל בכל זאת, כישורים שקיימים אצל חלק גדול מהאוכלוסיה).
נשים זולות יותר 565917
" ויש למעצבים מוכשרים כישורים שלא קיימים אצל סתם אנשים מהרחוב (אבל בכל זאת, כישורים שקיימים אצל חלק גדול מהאוכלוסיה)."

מעצבים מוכשרים הם אנשים שבנוסף להיותם חזקים בהבנה אסטטית, ממשקית, תקשורתית וכו' מבינים את הטכנולוגיה שהם פועלים בה, מבינים את האספקטים הכלכליים השיווקיים הנוגעים לפרוייקטים שבהם הם עוסקים, ובעלי יכולות יחסי אנוש גבוהים.

תאמין לי, אני בספק אם אי פעם נתקלת במעצב מוכשר. לי יש שני תארים בעיצוב, ו15 שנות ניסיון. אני מכיר מאות מעצבים. כמות המעצבים שאני הייתי מגדיר כמוכשרים ומתאימים לעבודה במסגרת של פרוייקטי תוכנה איננה 1% מהאוכלוסיה... מאוכלוסיית המעצבים שאני מכיר הייתי טוען שפחות מאחוז מתאימים.
נשים זולות יותר 565919
אם מאוכלוסיית המעצבים שאתה מכיר פחות מאחוז מתאימים, אז הסטנדרטים שלך גבוהים בהרבה מהסטנדרטים שנהוגים בשוק. מי שמצליח למצוא עבודה מסודרת כמעצב (ולא מפטרים אותו כל הזמן) הוא מתאים לצרכים של השוק. זאת ההגדרה.
נשים זולות יותר 565923
עבודת מעצב (הפתעה הפתעה) אינה מסתכמת אך ורק בחברות היי-טק.
יש לך מעצבים במשרדי מעצבים, משרדי פרסום, עיתונים ומגזינים, מפעלים, חברות סלולר, אופנה, הוצאות ספרים, וסתם חברות אחרות שאינן נמנות על כל אלה אך הן מספיק גדולות על מנת שישתלם להן להחזיק מעצב אינהאוס. הרבה מעצבים עובדים עצמאית ומהווים משרד-מעצבים-של-איש-אחד. תמצא (בעיקר בוגרי מכללות של שנתיים מהסוג שאתה מאוד מחבב) גם בבתי דפוס ובלשכות שירות‏1. כל אלה יכולים לבלות חיים שלמים כמעצבים ולנהל קריירה מוצלחת למדי, אפילו מצויינת, בטח שבטח לא להיות מפוטרים, ולעשות עבודה איומה ונוראה אם אי פעם יתנו להם לעצב ממשק.
יש לך מעצבים בחברות אינטראקטיב, שגם הם יכולים להיות טובים ומצויינים בעיצוב של ממשק משתמש, אבל לא להבין דבר בשימושיות, למשל.

ועל שימושיות, תאמין או לא, המוצר יכול לקום וליפול.
הנה דוגמא (עיצוב מוצר אמנם אבל בכ"ז) למוצר של חברה שלא בחרה את המעצב שלה כמו שצריך.
1 המקומות אליהם אתה הולך כשיש לך עבודת דפוס שאינה מצריכה דפוס אופסט. הם מדפיסים דיגיטלית.
נשים זולות יותר 565929
יש לך מעצבים במשרדי מעצבים, משרדי פרסום, עיתונים ומגזינים, מפעלים, חברות סלולר, אופנה, הוצאות ספרים

אולי כאן קבור הכלב: בניגוד לחברות תוכנה, הארגונים האלה רגילים לשלם משכורות נמוכות לעובדיהן בכלל ולמעצביהן בפרט. סטנדרט השכר הזה משפיע על שכרם של מעצבים גם במקומות שיש בהם משכורות גבוהות. הסבר דומה יתאים גם לשכרן של פקידות, מזכירות, ונשות משא"ן[*].

[*] הממ... מה עוד משותף לנ"ל ולרבות מן המעצבים?
נשים זולות יותר 565944
[*] אחוז המעצבות בקרב המעצבים זהה לאחוזן באוכלוסיה הכללית. 50-50.
נשים זולות יותר 565946
מאיפה הנתון הזה?
אם זה כך, זה יהיה מאוד נדיר. במעט מאוד מקצועות יש אחוז זהה של נשים וגברים; או רוב לפה, או רוב לפה. כמו-כן, בהתחשב בכך שיש יותר השתתפות של גברים בכח העבודה מאשר נשים, מן הסתם יש רוב מקצועות עם רוב גברי.
נשים זולות יותר 565947
כן, זה לא מדעי.
רושם שלי, כבעלת המקצוע, שמכירה מעצבים ומעצבות רבים. שבמחזור שלי ובמחזורים מסביבי 50% מהסטודנטים היו סטודנטיות. שזו התמונה גם במוסד המקביל.
יש התפלחות אוכלוסיה שונה, אגב, בתתי-מקצועות. יש יותר מאיירות ממאיירים. הרבה יותר קריקטוריסטים מקריקטוריסטיות (אבל הענף הזה קרוב להכחדות, להערכתי).
1. הירידה בהשתתפות בכוח העבודה היא דבר שקורה אח"כ, כשנכנסים הילדים לתמונה. והיא למשך שנים ספורות.
2. ממילא מעצבים רבים אחרי כמה שנים בשוק הופכים לעצמאים. שום דבר לא מונע מאשה להמשיך במקצוע גם אם היא מחליטה להשאר בבית עם הילדים. כך שהיא לא יוצאת משוק העבודה. ובניגוד למקצועות אחרים, אם היא רוצה לחזור לשוק כששכירה, קל לה להכריז על התקופה בה היתה בבית עם הילדים כעל "תקופת פרילנס", או "עצמאות". וזה נראה בקורות חיים הרבה יותר טוב.
נשים זולות יותר 566523
ענף הקריקטורות קרוב להכחדות?

אפשר פירוט?
נשים זולות יותר 567328
עיתונות הדפוס גוססת, ולא רחוק היום שהיא תמות.
עיתונות האינטרנט אינה עושה שימוש רב בקריקטורות. הן מתפרסמות, לעיתים, באתר האינטרנט של העיתון המודפס. אבל אתרי-חדשות-שאין-להם-עיתון-מודפס בד"ך לא מזמינים קריקטורה בשביל האתר. אותו דבר, אגב, קורה גם עם איור עיתונות. תן דעתך לאימאג'ים המתפרסמים ב-ynet, למשל. אף אחד לא יטרח להזמין איור בשביל 200 פיקסל על 200 פיקסל. אפילו צילום לא. אשה הוטרדה מינית באוטובוס מהדרין? ישימו תמונה של אנשים עומדים באוטובוס, או תמונה של חרדים. או תמונה של אוטובוס.
אלא אם תחול התפתחות חדשה בחסות האייפון-אייפד-שאר-טאבלטים, נניח - אפליקציות של קריקטוריסטים שיעלו קריקטורה יומית בעצמם, הענף הזה יכחד.
נשים זולות יותר 567329
חפשי "comics of the day" או כל חיפוש דומה. יש הרבה מהם (בחינם).

איורים של 200 פיקסלים על 200 פיקסלים הם דבר נהדר - תוכן קליט וברור (כשהוא עשוי היטב). אני מניח שהבעיה כאן היא, כמו בתחום המוזיקה, התחרות עם החובבנים (שיכולים להרשות לעצמם "להתפרנס" מפרסומות).

אבל מצד שני זה אומר שרף הכניסה יורד, והמקצוע כאומנות לא הולך להיעלם.

בסופו של דבר מישהו יצטרך איורים טובים כחלק מתכניו וישלם על זה בדרך זו או אחרת.
אחת הדוגמאות המוכרות מהשנים האחרונות: ההסברים של גוגל על הדפדפן החדש שלה:
נשים זולות יותר 567332
האיורים הטכניים של גוגל אינם קריקטורות. הם איורים טכניים, וגוגל הזמינה אותם במיוחד ושילמה עליהם.
זה שיש קומיקס יומי בחינם זה נפלא לקוראים, לא בהכרח ליוצר. וזה קומיקס. לא קריקטורה.

יש לי בביתי ספר על הנושא, איך ליצור קומיקס ברשת ולהרוויח מזה. התשובה היא - מרצ'ינדייזינג. ומכירה של גודיז. וגם מכירה של טובין שכלל לא קשורים לקומיקס. בקיצור - הקם לך אתר מכירות ברשת ושים בו את הקומיקס שלך אגב כך. שזה נחמד מאוד, אבל מי שיש לו את הסגולות האלה, פותח לו אתר מכירות או נהיה איש מכירות. הוא לא נהיה אמן-קומיקס.

כנ''ל קריקטורות. קריקטוריסטים הם אנשים שעד לפני כמה שנים (וחלקם עדיין), היתה להם משרה קבועה בעיתון. הם קיבלו משכורת כל חודש. תא הקריקטוריסטים היה בזמנו תא באיגוד העיתונאים. הם צריכים לדעת לצייר טוב ולהיות שנונים וחריפים, להיות אנשי מכירות או יזמי חנויות היא לא אחת מדרישות המקצוע.

אבל שוב - לך תדע. באינטרנט השתרשה הנורמה שהכל צריך להיות חינם. בטבאלטים - הכל צריך להיות זול-כך-שאנשים-ירכשו-מבלי-לחשוב-פעמיים, אבל לא חינם. יכול להיות שלקריקטורות יהיה מקום.
נשים זולות יותר 567333
סליחה - לא הסתכלתי הלאה. אלא לא איורים טכניים אלא קומיקס הסברתי. אבל עדיין הוא עבודה מוזמנת ע''י חברה מסחרית. לא קריקטורה בנושא שעל הפרק.
נשים זולות יותר 567335
הנה עוד מישהו שהרוויח מאיורים באינטרנט (כתב ספר).

מאייר שעובד בעיתון הוא אמן (להבדיל מהאמן הבודד שעושה מה שנפשו חפצה ללא תכתיבי הבעלים)? הוא צריך לספק את הסחורה. כאן הוא צריך לספק סחורה מסוג שונה. ההבדל העיקרי הוא שכאן יש משהו שבקושי מפרנס אדם בודד ולכן הוא צריך לעסוק גם בשיווק.

הנקודה הבסיסית היא שקומיקס הוא תוכן נהדר לאינטרנט. בסופו של דבר, יש ביקוש גם לתוכן טוב באינטרנט (לאו־דווקא מכיוון הצרכנים. או לאו־דווקא ישירות).

בגלל זה אני משתדל גם לעודד יוזמות מהסוג של https://flattr.com .
נשים זולות יותר 567336
מאייר הוא לא אמן.
נשים זולות יותר 567337
ואגב, איך בדיוק המחמיאן הזה עובד?
נשים זולות יותר 567342
שמים כסף. בוחרים כמה לתת כל חודש ולמי. כל חודש הוא מוריד מהחשבון.

מהצד השני, מבקשים כסף (כנראה. אני לא שם).
נשים זולות יותר 616380
תשובה מוצלחת יותר
נשים זולות יותר 567331
מה שהזכיר לי את התינוק וכלבו שנקלעו לעולם מקביל שכולו קריקטורה פוליטית (בערך מהדקה ה-‏13, אם כי שווה לראות את שאר העולמות המקבילים שלהם, כמו עולם שכולו דיסני אבל בלי יהודים).
נשים זולות יותר 565912
אם להחזיר לך באותו המטבע, אלה אמירות של מישהו שממש לא מבין על מה הוא מדבר.

אם נתייחס רק לנושא הגרפיקה למשחקים:
בשביל להיות גרפיקאי צריך חוש אמנותי מסויים - נכון.
יכולת טכנית - גבוהה.
ניסיון - זה נכון.
ויכולת איור, מה שבכלל אין להרבה אנשים. וגם לא להרבה מעצבים גרפים.
כבר צמצמת את ההיצע בצורה רצינית.
ואם אתה מחפש מראה ספציפי, צמצמת עוד יותר. אם אתה מחפש מישהו שימשיך מראה קיים - ובכן, בהצלחה.
עכשיו, כמה אנשים אתה מכיר שיודעים C++, נניח? אני, לא מתחום, ומכירה המונים.

ההכשרה עצמה, 4 שנים, מרוכזות ועמוסות ומאסיביות. תשכח מלעבוד. ולפעמים גם תשכח מלישון בלילה.
"שנתיים שלוש באיזה מכללה ועוד שנת ניסיון מקביל" ל"בשביל ללמוד תכנות מספיקים כמה חודשים בג'ון ברייס". מה אתה יודע, בשנת 2000 הכרתי הרבה מאוד מתכנתי "כמה חודשים בג'ון ברייס"‏1. הרבה יותר מכמות המעצבים שאני מכירה, שאכן למדו "שנתיים-שלוש" באיזו מכללה.

1 אני משערת שרובם כבר לא בשוק היום?
נשים זולות יותר 565914
אין ספק, כרגע הוכחת למה אין לך את הכישורים המתאימים (ע''ע יכולת אנליטית וחשיבה רציונלית) להיות מתכנתת טובה.
נשים זולות יותר 565916
"אין ספק, כרגע הוכחת למה אין לך את הכישורים המתאימים (ע"ע יכולת אנליטית וחשיבה רציונלית) להיות מתכנתת טובה."

אתה רציני עם האד-הומינום הזה?
נשים זולות יותר 565918
כן, אני רציני, ולא, זה לא אד-הומניזם. אי אפשר להחליף אוסף של אנקדוטות בטיעונים, ואי אפשר להסיק מסיפור על איזה מישהו שהכרת פעם על אוכלוסיה שלמה. היחס בין הצע לביקוש עבור מתכנתים נמוך מיחס עבור המעצבים. זה שאתה מכיר מישהו שעשה קורס של שלושה חודשים בג'ון ברייס... אז מה? יש סיבות רציונליות לגמרי לזה שהמשכורת של מתכנתים גבוהה מזו של מעצבים גרפים, וזה בדיוק אותן סיבות בגלל המשכורת של רואי חשבון גבוה מזו של אחריות והמשכורת של דוגמניות גבוהה מזו של מהנדסי מכונות. הצע וביקוש.
נשים זולות יותר 565921
ואתה הוכחת שאין לך את הכישורים לנהל דיון לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. זה בסדר, אתה בחברה טובה, אני מעריכה (בצורה רציונלית) שרק ל-‏15% מהאוכלוסיה יש את הכישורים הנדרשים.
נשים זולות יותר 565925
הואיל ולא כל מי שיודע לכתוב קוד יודע גם לקרוא עברית ועוד להבין, תקרא שוב את מה שכתבתי, תקרא את מה שאתה כתבת, ותראה אם באמת זה ''סיפור על איזה מישהו שהכרת פעם'', או שלחילופין, זה אתה שהכרת פעם מישהו שעשה קורס של שנתיים, ומזה אתה מסיק על הכשרתם של המעצבים כולם.
נשים זולות יותר 566040
ההשוואה למפעל לא כל כך נכונה.

אחד מהדברים יוצאי הדופן בתכנות היא שלא צריך כמעט כלום בשביל להתחיל.
טיפה מקום ומחשב.
הרוב המוחלט של ההוצאה היא משכורות -

בניגוד למפעל, שבו צריך להקים את המפעל, מכונות, שטח גדול הרבה יותר, צריך לעדכן את המפעל מדי פעם ולקנות מכונות חדשות, תחזוקה, וכו'.
זה יהיה הרבה יותר יקר מהמשכורות של כל מי שעובד במפעל, כנראה.
זה משפיע מאוד על כל מבנה ההון - צריך המון הון בשביל להתחיל מפעל מכוניות, ומי שהביא אותו ייצפה לקבל החזר על השקעתו.

בשביל מתכנתים לא צריך כלום (רק משכורות).
נשים זולות יותר 566334
זה נכון רק בשביל תחומים מסויימים. למשל אם תרצה לפתח מנוע חיפוש, נפח התעבורה וכמות המידע שתאלץ לאנדקס יכריחו אותך לקנות חוות שרתים. רוצה לכתוב משהו לחומרה ספציפית ? אולי אתה צריך קשרים כדי לקבל את המפרט. במקרים מסויימים עזרה משפטית (בארה"ב) לא תזיק וכד'.
נשים זולות יותר 565950
אוי, ממש לא לכיוונים וטונים כאלו רציתי שהדיון ילך.

רציתי לומר שמבנה העלות וההכנסה של חברה קובעים את תחום הרווחיות שלה.
אלו בתורם קובעים את תחום השכר של המועסקים בה.

באשר להכנסה, לחברה מעוטת הכנסות אין אפשרות לשלם שכר גבוה לעובדיה.

באשר לעלות, כאשר ניתן לפרוס את העלות על כמה יחידות מוצר העלות של כל אחד מהם יורדת.
זה לא משהו יחודי לתוכנה.
זה נכון גם לסט מוצרים שיוצא מפס יצור ועלות הפס יכולה להיות מוחזרת מכלל היחידות.

אם גרפיקאי עובד בחברה שמוכרת עותקים רבים, ניתן להוריד כך את עלותו ויש אפשרו לשלם לו שכר גבוה יותר.
אם מתכנת עובד על פרוייקט ספציפי (הסבת מערכת לבאג 2000 של חברת החשמל הקרואטית) כנראה הלקוח הבודד יצטרך לממן את כל השכר ואי אפשר יהי לחלוק אותו.

כל עניין האלטרנטיבות לעוסק, היכולת והשוק החופשי מתחוללים בתוך המסגרת הזו.
הם רלוונטים אולם קובעים איפה בתחום חברות בנות קיימא תשלמנה בפועל.
נשים זולות יותר 565957
רק ברשותך: המילה היא מעצב גרפי (או פשוט - מעצב). גרפיקאי הוא ביצועיסט, שעושה עבודה טכנית.
זה נכון לכל הענפים פרט לתעשיית המשחקים, שם המילה מעצב כבר תפוסה ע"י הברנש או הברנשית שמאפיינים את המשחק.
נשים זולות יותר 565963
אני מקבל את התיקון והייתי צריך לזכור את זה עוד קודם.
כבר העלבתי בטעות ובחוסר ידיעה מישהו כך בעבר ואז העירו לי על המינוחים.

לזכותי אני אציין שאני אומר מתכנתים ולא מהנדסי תוכנה.
נשים זולות יותר 565965
האם משלמים יותר למעצב בתחומים שבהם ניתן לפרוס את עלות הייצור ליחידה? לדוגמה: עיצוב של מוצר תעשייתי?
נשים זולות יותר 565966
אתה שואל אותי על עיצוב?
אני רק עכשיו תוקנתי על שימוש בשם הלא נכון :-)

המידע שלי בתחום השכר בתוכנה הוא אנקדוטלי.
חברות המבצעות פרוייקטים משלמות שכר נמוך יותר מחברות מוצר.
הדבר מסתבך בגלל רקע מקצועי טיפוסי שונה של העובדים.

כאשר דיברתי על התיחום רציתי לומר שכאשר ניתן לפרוס את העלות ניתן להעלות את המסכורת.
אני לא יודע עד כמה ובאיזו מידה הדבר קורה בפועל.
אני תוהה האם זה קורה רק אצל "כוכבים" או ככלל.

אשמח לשמוע על עוד פרטים בנושא.
נשים זולות יותר 566572
אני לא מבין באחים, אז אבחר לדון בעיצוב גרפי במקום.

יש הרבה הרבה יותר ילדים שמציירים ציורים וקומיקסים מאשר ילדים שמתכנתים משחקי מחשב ותוכנות לראיית חשבון.

אם תחביבי הילדות היו קובעים את המקצוע, אז היה היצע נמוך של מתכנתים.
למעשה יש לתחביבים והעדפות השפעה לא מבוטלת. לכן החברה מושכת אנשים לעסוק בתכנות ע''י תגמול כספי.
נשים זולות יותר 566573
כלומר, ככל שמקצוע הוא "לא כיף", אמורים להרוויח עליו יותר? יש הרבה הרבה יותר ילדים שמשחקים כדורגל מילדים שמנקים את הבית בשביל הכיף. לפי זה, מנקים היו צריכים להרוויח יותר משחקני כדורגל.
אני מבטיחה לך, שברגע שכסף נכנס לעניין, כל הכיף בורח, ולא חסרים מתכנתים שאוהבים לתכנת‏12.

* אין הרבה קשר בין ציור לבין עיצוב גרפי. לא מאז שהמחשב נכנס לתחום (ודווקא בעבר, היצע המעצבים היה קטן יותר, הואיל והנושא של כושר-יד היה אקוטי).
* דווקא ילדים שמתכנתים משחקי מחשב בשביל הכיף - ויותר מזה - נערים שעושים את זה, יש בכמויות. זה גם כיף, וגם נתפש כמשהו שיש עתיד בצידו.

1 להערכתי, הם גם אלה שנשארים שנים בתור מתכנתים ולא עוברים הלאה לתפקידים "מתקדמים" יותר.
2 להערכתי הלא מקצועית שלא נעשתה על מדגם אוכלוסיה רחב: אלה שאוהבים לתכנת, הם בד"ך לא אלה שבטוחים שכל העולם צריך להשתחוות להם רק משום שהם יודעים קוד.
נשים זולות יותר 566575
נכון שכדורגל נחשב למאוד כיף ויש יחסית מעט משרות בתחום, ולפיכך נראה כי לפי חוקי הביקוש והיצע ששכר השחקנים אמור להיות נמוך.
כאן נכנס עוד מרכיב לתמונה שקודם הזנחנו - לכל עבודה דרושה, מעבר למוכנות לבצעה, גם רמת יכולת מסוימת.
בכדורגל הרמה הנדרשת היא מאוד גבוהה. ההיצע מורכב מאנשים שלא רק מוכנים, אלא גם מסוגלים, לשחק ברמה הנדרשת.

שימי לב שלגבי נערים המתכנתים משחקים לכיף - ציינת שזה נתפש כמשהו שיש עתיד בצדו. כלומר בגלל שהשכר הוא גבוה נערים נמשכים לנושא.
נשים זולות יותר 566576
חוששתני שהם היו עושים את זה גם בלי זה.

כמה נערים אתה מכיר שמשחקים משחקי תפקידים, תחביב שאין שום הכנסה בצידו, אלא אם קוראים לך גארי גייגס‏1?

1 אוקי, יש כמה משרות בתחום, אבל הבה נאמר שההיצע יותר נמוך מזה של שחקני כדורסל.
נשים זולות יותר 566583
בכדורגל יש המון "משרות" (אתה מוזמן לספור כמה קבוצות יש). יש מאוד משרות עם שכר סביר ומספר זעום של משרות "כוכבים". מכאן שההצע למשרות הללו גבוה בהרבה מהביקוש.

אבל אותם כוכבים כבר נמצאים בעמדה שבה הם יכולים לדרוש סכומי כסף גבוהים. אי־אפשר להחליף סתם־כך כוכב ב"שחקן רגיל (וכן, אני יודע שאפשר, ויש כל הזמן תחלופה): הוא מוכר ומושך קהל.
נשים זולות יותר 566584
1 ממה שאני מכיר אני נוטה לא להסכים. תכנות הוא כמובן מקצוע מאוד מעניין. אבל משום מה יש מי שחושבים שיש דברים מעניינים יותר.
נשים זולות יותר 566644
''תכנות הוא כמובן מקצוע מאוד מעניין'' - נדמה לי שזה תלוי בהקשר. לפתח תוכנה שהיא חזונך האישי יכול להיות מאוד מעניין ומספק, בזמן שמימוש פרוטוקול (או ניכוש באגים) שמישהו אחר תכנן יכול להיות משעמם מאוד.
נשים זולות יותר 566689
בהקשר של נערים שמתכנתים משחקי מחשב - אני מניח שזה יותר "לפתח תוכנה שהיא חזונך האישי" ופחות "ניכוש באגים‏1".

1ביטוי כמעט עברי יפה לדיבאגינג; גיליתי לאחרונה את "ניפוי", התרגום העברי של האקדמיה ללשון. די יפה, בהתחשב בזה שבשניהם מוציאים את החרקים.
נשים זולות יותר 566692
מחשבת, אי שם בשנות השמונים, כינו את הבאגים ''דגים'', ואת הסרתם ''דיג''.
נשים זולות יותר 566693
חביב!

בפרט כשהיום אני מבלה את מרבית (?) שעות הערות שלי באקווריום, הלא הוא מעבדת המחשבים בגבעת רם.
565537
נדמה לי שמחברי המאמר, אולי על סמך כל מני נתונים מוטעים שנזרקים בעיתונים, נסחפו קצת עם המקצועות שהם בורגני זמן. רופאה זוטרה יכולה לעבוד שעות סבירות (למשל בקופ''ח, או באופן פרטי במסגרת הסכם עם קופה), אבל גם אז המשכורת מאוד מכובדת, משהו שבקלות יכול להספיק כמשכורת עיקרית. כנ''ל (אם כי במידה קצת פחותה) מרצה באקדמיה (לא מרצה מן החוץ).
565552
אני מסכים שרופאה זוטרה זה לא בדיוק בורגנות זמן; היא הובאה כדוגמה נוספת וקיצונית לעבודה שהסטטוס שלה הרבה פעמים גבוה מההכנסה שלה (כנראה שזה לא היה לגמרי ברור). לפחות לגבי עבודת רופאי־שיניים בקופת־חולים אני מכיר את הפרטים היטב: השעות אמנם גמישות, אבל המשכורת לא מתקרבת בכלל לסכום שיכול להספיק כמשכורת עיקרית למשפחה מהמעמד הסוציו-אקונומי שמקובל שרופאי־שיניים משתייכים אליו. למעשה, היא הרבה פעמים נמוכה משמעותית מהשכר הממוצע במשק.

למשרת מרצה מן המניין באקדמיה לוקח הרבה זמן וקשה מאוד להגיע, במיוחד בתחומים ההומניים. יש מעט מאוד תקנים, הרבה מאוד מועמדים מוכשרים, וכמעט שום סיכוי לעבודה מכניסה אחרת בתחום. מי שבוחר בתחום הזה יודע או יודעת שבמקרה הטוב יש לו הרבה זמן לפניו בלי הכנסה משמעותית, ואולי לתמיד. וגם אז, המשכורת גבוהה בהשוואה למשק בכלל, אבל עדיין קצת צנועה בהשוואה למשרות אחרות שהיית מצפה לאדם בעל אותם יכולת ומוטיבציה להיות מסוגל למלא.

בכל־מקרה אשמח לשמוע מספרים או דוגמאות רלבנטיות אם יש לך, יהיה על מה לדבר.
565574
רופא שיניים יכול לפתוח קליניקה ולהרוויח, כמדומני, סכומים משמעותיים.
565581
אבל אז הוא כבר לא ''זוטר''. ''עצמאי'', אולי.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565714
תודה על המאמר, שמעלה לדיון נושא חשוב במיוחד.

בעיני, האספקט העיקרי שראוי לגנאי במצב העניינים הנוכחי הוא העובדה שבורגנות זמן ובורגנות כסף מתנגשים זה בזה. כדוגמה אלטרנטיבית, אפשר לקחת את אמריקה (וגם אירופה) בשנות ה- 50. במשפחה בורגנית ממוצעת היה מפרנס יחיד שעבד במשרד מתשע עד חמש, שישה ימים בשבוע. מה שהרוויח הספיק לכל הוצאות המשפחה, ובכלל זה לקניית דירה או בית בפרוורים.

אחר הצהריים היה לבני הזוג זמן לתחביבים ולקריאה, והם נהנו גם מחופשה שנתית. אי השוויון בהכנסות בין משקי בית שונים היה אז קטן בהרבה מאשר היום, ובורגנות הזמן לא התנגשה בעוצמה כזו בבורגנות הכסף. לאנשים היה זמן לשחק ברכבות חשמליות, לתפור, לקרוא ספרים וז'ורנלים למיניהם, לטייל מדי פעם - בקיצור, לחיות.

באופן פרדוקסלי, שחרור האישה לא גרם לכך שכל בן זוג יוכל לעבוד רק ארבע שעות ביום. להיפך: במסגרת הגדלת אי השוויון הכללי בחברה, נוצר מצב בו שני בני הזוג נאלצים לעבוד קשה כדי לפרנס את המשפחה (הרי לא כולם הייטקיסטים), כאשר מעשור לעשור הכסף הולך ומתרכז בידי שכבה דקה יותר של עשירים, כך שהפער בין מעמד הביניים למעמד הגבוה מתרחב בהתמדה. דרך אגב, התהליך הזה החל הרבה לפני שהיפנים (ואחריהם הסינים) החלו "לשבור את השוק" ע"י נכונות לעבוד מספר כמעט בלתי מוגבל של שעות.

אולי ייטיבו הפמיניסטיות להבין ששחרור אמיתי של האישה אינו כרוך בהכפפתה לשיטה הקפיטליסטית בצורתה הדורסנית ביותר, אלא בשינוי השיטה כך שתאפשר - לגברים ונשים כאחד - לממש את עצמם לפי כישוריהם, ולא לפי תכתיביה של חברת הצריכה. מדוע זוג נעליים שווה יותר (כסף) ממאמר פילוסופי טוב? אולי אם נשפר מספיק את החינוך, יווצר שוק גדול גם לפירות רוחם של אינטלקטואלים - כפי שיש היום שוק ענק ורווחי למוזיקה, למשל. הרי ההגיון אומר שבעזרת המיכון המשופר שיש לנו היום, לעומת שנות החמישים, צריך להיות קל וזול הרבה יותר לספק את צרכי הקיום הבסיסיים, ולפנות זמן לתחביבים ולרכישת השכלה. מדוע איננו רואים עוד באקדמיה תנועה אינטלקטואלית משמעותית שתקדם את הזכות לזמן פנוי?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565716
אלא מאי, בשנות ה-‏50, וגם ה-‏60 וה- 70 ואפילו אח"כ, האישה האמריקאית היתה תלויה בגבר ונחותה עפ"י חוק ומנהג. בסוגרים צריך לשאול אם אחה"צ הגבר הוא זה שהיה פנוי לתחביביו בעוד האישה טיפלה בילדים והכינה לו ארוחת ערב ואמבט חם.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565728
אבל אי אפשר להתעלם מהנכונות של דבריו - כמות שעות העבודה (לא כולל שעות עבודת בית)
אשר דרושות להחזקת משק בית ברמה סבירה עלתה בשישים השנה האחרונות ביותר מפי 2, כי כיום גם האישה נדרשת לרוב לצאת לעבוד,
על מנת לתמוך כלכלית באורח חיים דומה ברמתו.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565729
אני מרגיש שהשימוש בפועל ''נדרשת'' דורש ליבון נוסף.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565760
''נדרשת'' - אם האישה לא תצא לעבודה, משק הבית ירוויח פחות.
אפילו אם האישה מרוויחה פחות, הכנסתה הכרחית על מנת לשמור על רמת החיים הנוכחית.
לכן האישה ''נדרשת'' - אחרת המשפחה כולה לא תוכל לעמוד ברמת החיים אותה היא חושבת לסבירה.

זאת בניגוד למצב בעבר, שבו רמת חיים סבירה עבור משפחה הושגה על ידי עבודה של אחד מבני הזוג בלבד (הגבר, ברוב המוחלט של המקרים).
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565801
"אורח חיים דומה ברמתו" - האמנם (אותן הוצאות מחיה התייקרו), או שרמת החיים הנחשבת לראויה עלתה?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565828
אני חושב שיש כאן עניין לגיטימי של להשוות לג'ונסים. אתה הרי לא תגור בשכונה טובה שהפכה לשכונת־עוני, אפילו אם הדיירים הנוכחיים עדיין עשירים יותר, אבסולוטית, מדיירי השכונה לפני 40 שנה. זה לא עניין כלכלי, זה עניין חברתי; אף־אחד לא רוצה להדרדר במעמד הסוציו-אקונומי אפילו אם רמת־החיים נשארת זהה, ואין שום אפשרות לחיות כמו הג'ונסים ממשכורת אחת כשהם עובדים בשתיים.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565959
טוב, בארץ - אני די בטוח שרמת החיים עלתה לעומת שנות החמישים, וגם שנות ה 60, ה 70 וה 80.
עלתה מאוד, לפי כל מה שאני יודע. מספיק לומר שמכוניות וטיסות לחו"ל היו פעם נדירות הרבה יותר.

לגבי ארה"ב - אני באמת לא יודע. יש לי רושם שרמת החיים לא עלתה בהרבה - הם היו הרבה הרבה הרבה יותר עשירים מהארץ, ועכשיו הם רק הרבה יותר עשירים. (בממוצע).

ניסיתי לחפש קצת באינטרנט נתונים, ומצאתי נתונים סותרים :

למשל פה : http://www.measuringworth.com
לא מתאים לפה : http://en.wikipedia.org/wiki/Economic_history_of_the... (הגרף למטה).

הראשון טוען להתעשרות די רציפה ומשמעותית עד שנות ה 2000, והשני טוען ליציבות ואפילו דעיכה קלה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565964
הייתי מהמר ששניהם.

אם נשווה את ארה"ב בשנות החמישים לאנגליה בתקופת המהפכה התעשייתית (או אפילו לארה"ב בתחילת המאה ה- 20), נראה הן ירידה בשעות העבודה והן עליה ברמת החיים. זה מוכיח שאין סתירה בין השניים.

מרקס מספר את הסיפור בצורה די בוטה: לדבריו, הסיבה המרכזית להפחתה החדה במספר שעות העבודה של ילדים במחצית הראשונה של המאה ה- 19 (משמונה עשרה שעות ביממה לתשע, כמדומני), היתה הצורך של בעלי המפעלים להכשיר את כוח העבודה כדי שיוכל להפעיל מכונות במקום לבצע עבודה ידנית ישירה. תפעול המכונות דרש ידיעת קרוא וכתוב, ולכן נפתחו בתי ספר ליד המפעלים והילדים עבדו ולמדו בשתי משמרות - בוקר ואחה"צ.

שעות העבודה של המבוגרים הופחתו - אאז"נ - לאחר מכן, כתוצאה מהקמת איגודים מקצועיים.

הנקודה המהותית שצריך לזכור כאן היא שבעלי ההון קובעים את אופי החינוך - מאז המאה ה- 19 ועד היום - מתוך מחשבה שמטרתם העיקרית של מוסדות ההשכלה היא הכשרת כוח עבודה (ולא, למשל, פיתוח אזרחים משכילים ומודעים, או סיוע לאנשים למצוא את אושרם, כפי שהציעה הנאורות).

באירופה, לדוגמא, התעשיינים היו הגוף המרכזי שדחף להרמוניזציה של החינוך באיחוד האירופי למערכת של תואר ראשון, שני ודוקטורט, וזאת דרך ארגון שנקרא The European Round Table of Industrialists. אחד הנימוקים העיקריים היה שבמדינות רבות שורר חינוך-יתר, כלומר האזרחים משכילים מדי ולכן אין להם עבודה התואמת את כישוריהם. מכאן יוצא שצריך להנמיך את הכישורים של הדור הבא...

לנו זה יכול להיראות כעניין שולי, אבל סטודנטים בלא מעט ממדינות אירופה נדרשו בעבר (לפני הרפורמה) להגיש כבר במהלך התואר הראשון עבודת מחקר שבארץ היתה נחשבת לעבודת מאסטר. תזת הדוקטורט היתה העבודה הגדולה השלישית שהגיש הסטודנט, ולא השניה, כמקובל בארץ, או הראשונה - כפי שנהוג בארה"ב. מבחינת התעשיינים ומנהלי החברות הגדולות, אין כמעט צורך בעבודות מחקר, אלא בעיקר בהקניית כישורים מקצועיים - כפי שנהוג בתארים הראשונים בהנדסה ובמחשבים, ובתואר השני במנהל עסקים. מבחינתם, המדינה פשוט מכשירה עבורם את העובדים וכך חוסכת להם הוצאות.

השלב הבא, עם עליית המחשוב, יכול להיות (אולי) דרישה של בעלי ההון מהמדינה לבצע גם הכשרה של עובדי מחקר, אבל רק בתחומים רווחיים, כלומר מדע ושירותים עסקיים (מימון, שיווק, משפטים, ...), ולא במדעי הרוח שהם - מבחינתם - סתם בזבוז.

למרבה הצער אין היום כוח משמעותי שיתנגד לבעלי ההון ‏1 בנושא הזה, והתוצאה היא שגדל בארץ (ואולי גם במדינות רבות נוספות) דור שכלל לא מבין את חשיבות הזמן-הפנוי-שלא-למטרות-צריכה, כלומר כזה שבעלי ההון אינם מרוויחים ממנו כסף.

שימור הקונפליקט בין נשים וגברים בעניין כושר ההשתכרות מסתיר את המטרה המשותפת, שהיא הגדלת זמן האיכות הפנוי - כלומר הזמן הפנוי המוקדש להעשרה אישית של הפרט, לאו דווקא דרך קניית מוצרים ושירותים אלא בעיקר דרך מתן אפשרות למנוחה אמיתית מעבודה, ועידוד היכולת ליצירה עצמאית של כל אחת ואחד.
-------------------------------------------------------------------------------------
אולי השימוש ב-"בעלי ההון" מריח למישהו כמרקסיזם, אבל כל מי שקורא את גיא רולניק בדה-מרקר יכול לשים לב שגם הוא - שאיננו חשוד כמרקסיסט - משתמש כבר מזמן בביטויים דומים.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565969
עוד נקודה קטנה: העובדה שחלק משמעותי מהפנאי בחברה המערבית מוקדש לצריכה פסיבית (הדוגמה הקלאסית: "בילוי" בקניון) נעוצה בהבנה של בעלי ההון שניתן לספק להמונים פנאי ובו זמנית לגרום להם לצרוך "מוצרי פנאי", וזאת מתוך שכנוע הממשלה שמצב עניינים כזה מועיל לכלכלה, מפני שכך נוצרות משרות למוכרי בגדים, מסעדנים וכו'. אבל הסיבה האמיתית היא שקל לבעלי ההון להעסיק מספר גדול של אנשים בלתי מקצועיים כמוכרים בחנויות, ולגרוף רווחי עתק על גבם. קשה להם הרבה יותר לנצל אנשים משכילים, שנוטים להיות מודעים לזכויותיהם, והקשה מכל הוא להרוויח מאינטראקציות חברתיות שאין בהן יתרון לגודל, כלומר כאלו שהן במהותן אישיות ודורשות התאמה ספציפית בין הנותן והמקבל, כגון שיחה קרובה בין חברים או הקשר בין רופא משפחה לפציינט.

ככל שאנשים יהיו משכילים יותר, בעיקר בתחום מדעי הרוח, כך גם ייעשה טעמם בענייני פנאי למובחן ואישי יותר, וכך גם יבחרו להעביר יותר משעות הפנאי שלהם בגפם או בחיק המשפחה, או באינטראקציות חברתיות שהן ספציפיות להם ואינן ניתנות למסחור בקלות. זו תהיה בעיה קשה לבעלי ההון, אבל לא לבורגנים, שייהנו מהשכלה רחבה יותר ויתפרנסו בעיקר ממתן שירותים זה לזה כעוסקים קטנים. מצב עניינים כזה יקל מאד על השילוב בין בורגנות כסף לבורגנות זמן.

ניצנים לכך אפשר לראות במדינות סקנדינביה, שבהן הפער בין עשירים לעניים קטן יחסית. יש בהן גם חינוך ברמה גבוהה ומשכורות הנשים (העובדות במשרה מלאה) נמוכות בממוצע ב- 20% מאלו של הגברים - פער קטן יותר מאשר ברוב העולם המפותח.

לסיכום: אני טוען שהקטנת אי השוויון בין עשירים לעניים בחברה תוביל גם להקטנת אי השוויון בתוך הבית, בין המינים.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565971
יש לך במקרה את הפרוטוקולים מהישיבות של בעלי ההון?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565978
למרבה ההפתעה, הם כלל לא סודיים:
שים לב כיצד המילים education ו- skills משמשות כמילים נרדפות במסמכים שמוציא ה- European Round Table of Industrialists.

והנה עוד פרוטוקול של קבוצה-אחות:
והוא נפתח כך:
From a business point of view the most important issues regarding the education of young people are still: the employability of graduates, and ensuring the high quality of study programmes and higher education institutions.

כידוע, קיימת גם גישה הומניסטית לחינוך, הרואה בו כלי המשרת את היחיד, ולא רק את אנשי העסקים. למשל, בערך Education בוויקיפדיה האנגלית, נכתב:

By many, education is understood to be a means of overcoming handicaps, achieving greater equality and acquiring wealth and status for all (Sargent 1994). Learners may be motivated by aspirations for progress and betterment. Education is perceived as a place where children can develop according to their unique needs and potentialities.‏36 The purpose of education can be to develop every individual to their full potential.

ההבדלים התמימים-לכאורה במינוח בין שתי הגישות האלו לחינוך (Education לעומת Skills)מכסים על תהום רעיונית, שעיקרה השאלה מה (או אולי מי) צריך להיות ה-"תוצר" של מערכת החינוך באירופה.

ונעבור לארה"ב. קצת היסטוריה לגבי המטרה המוצהרת של בעלי ההון לחנך אנשים לצריכה ללא צורך (הלינק כבר ניתן קודם באייל, אבל לא מצאתי היכן):
נראה כי לפחות בארה"ב המטרה הזו הופנמה היטב. למשל, בערך Consumerism בוויקיפדיה, נכתב כי:
Beginning in the 1990s, the most frequent reason given for attending college had changed to making a lot of money, outranking reasons such as becoming an authority in a field or helping others in difficulty.

לטענה הזו לא ניתן מקור, אבל היא נשמעת לי סבירה ביותר גם עפ"י היכרותי עם ישראלים צעירים. אם תסתכל במורד אותו ערך, תראה ציטטות נוספות של אנשי עסקים מובילים בארה"ב של שנות ה- 20 וה- 30, המעידות על כך שיש יד מכוונת מאחורי תהליך ה"הינדוס" של הצרכן הבורגני.

לבסוף, בכרך הראשון של ה-"קפיטל" של מרקס מובאים מקורות בעניין התהליך שהוביל לקיצור שעות העבודה לילדים בתקופת המהפכה התעשייתית, אאז"נ בעיקר עפ"י פרוטוקולי דיונים בפרלמנט הבריטי.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565977
האם מסקנה מהפסקה השנייה אמורה להיות שתכניות כגון "האח הגדול" לא יהיו מקובלות על הציבור המשכיל?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565979
לא כל כך הבנתי מה הקשר. תוכל להסביר?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565982
אי־אפשר לקנות אותם בקלות עם מלכודת מסרונים ממוסחרת כמו האח הגדול. בשבילם צריך משהו אינטליגנטי יותר והמוני פחות. כמו סנדוויץ' בלחם ארז.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565984
אה, אתה בוודאי מתכוון לזה:
או, אולי, לזה:
"מעמד ביניים לא נבחן בפאסדה של החיים שלו, אלא בשאלה אם הוא מצליח לתת לילדים שלו נקודת זינוק שווה לשלו, שזה חינוך ודירה", מסביר בשן. "עד 1995 זוגות ממעמד הביניים הצליחו משתי משכורות לרכוש בכוחות עצמם דירה. הם גם הצליחו לחסוך די כסף להשכלה גבוהה לילדיהם. כל תופעת המכללות נבנתה הרי על היכולת שלהם לשלם. היום מעמד הביניים לא שומר על המאפיינים האלה. הוא לא מצליח לרכוש דירה בכוחות עצמו, וכמעט שלא חוסך, מה שאומר שהילדים, כשיגיעו ללמוד ב-‏2015, לא יוכלו כלכלית ללמוד מה שהם רוצים. זה נכון שמעמד הביניים שותה לפעמים קפה הפוך ולא שחור, ומדי פעם אוכל לחם ארז ולא לחם אחיד, אבל בסופו של דבר הוא שורד את היום, ולא חוסך למחר".

מתוך:
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566038
מה זה הקשקוש הזה? שיפקידו את קצבת הילדים שהם מקבלים כל חודש לתכנית חיסכון ועד גיל 21 זה יממן לילד את הלימודים. הלימודים בארץ, אפילו במכללה, זה לא סיפור כל כך יקר.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566054
אני מודה שבתוך הצמד ''חינוך ודירה'' שמתי לב בעיקר לחלק הנדל''ני...
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565972
כלומר לא הסטודנטים קובעים מה ילמדו , אלא בעלי ההון. טוב, אם כבר התרגלנו לרעיון שבעלי ההון משחירים את "הבנקים החברתיים" באמצעות מחקרים מגוייסים, כנראה שהכל אפשרי. אפרופו מיקרו-מימון, אני מציע לך גם לא לסמוך על התגובות באייל. כנראה שאין באמת תומכי שוק חופשי בעולם: כולנו סוציאליסטים, אלא שיש כאלה שמוכרים את נשמתם לבעלי ההון תמורת מיקרו-תשלומים.

חלק מקוראי האייל הם בוגרי אוניברסיטה. אולי יש כאן מתנדבים שמוכנים לספר על סמך נסיונם האישי כיצד בעלי ההון בחרו עבורם את מסלול הלימודים.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565974
ובכן, לא עבורי, אבל היתה תקופה שמסלול האנימציה ב"בצלאל" הותאם במיוחד עבור חברת DPSI בירושלים.

________
לכאורה, זה לא רע. מה רע שסטודנטים יצאו מותאמים לשוק העבודה?
בפועל, כשאתה מחשב את זה ששיטת העבודה של החברה הזו (מחוסר מזומנים, אני משערת) היתה לשכור אנשים לפי שלבי פיתוח‏1 ולבסוף היא קרסה, זה לא יתרון גדול במיוחד. וממילא, התאמת הלימודים לשוק העבודה היא דבר טוב, נניח. התאמת הלימודים לחברה אחת - לא.

1 בשלב הפרה-פרודקשן שוכרים אנשי בהתאם. נגמר השלב? מפטרים את כולם, שוכרים אנשי פרודקשן. נגמר השלב הזה? מפטרים את כולם, שוכרים אנשי פוסט-פרודקשן.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565992
לא טוב שתוכנית הלימודים מותאמת לצרכי חברה אחת. (אלא אם כן הטכנולוגיה של החברה הזאת שולטת באופן מוחלט בשוק, וגם זה דבר לא טוב). אני לא יודע על מה את מדברת, בכל אופן מסלול לימודים כזה הוא מסלול לימודים לא טוב, וכל סטודנט צריך לשקול אם כדאי לו להצטרף.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565994
א. מה גורם לך לחשוב שסטודנט יודע את זה, כשהוא נכנס ללמוד?
ב. מה קורה כשאתה כבר סטודנט ומשנים את הסיליבוס בהתאם?
ג. מה קורה כשהמוסד הוא המקום הפחות או יותר יחיד שבו ניתן ללמוד‏1?

1 נכון לאותה התקופה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565996
בשביל זה יש בתי משפט... אם הם היו מתפקדים.

אני מתנצל, אבל כפי שאמרתי כבר אני לא יודע על מה את מדברת. האם מדובר בתוכנת אנימציה מסויימת? במקום עבודה יחיד? אולי למהנדסי אווירונאוטיקה הייתה בתקופה מסויימת אפשרות לעבוד אך ורק בתעשיה האווירית. במקרה כזה יש סיכון בבחירת מסלול הלימודים, וכל אחד צריך להחליט אם הסיכון כדאי לו.

אני חושב ששיתוף פעולה עם התעשייה חשוב מאוד ומועיל מאוד.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566001
וואלה. בתי משפט. עד שהמשפט יסתיים, כבר יהיו לסטודנט ילדים שיעשו בגרויות. מה גם שקשה להאמין שסטודנט יתנגד לזה שמכינים אותו "לשוּק".

אכן.
מקום עבודה יחיד. זה:
אבל עם מקום להרבה מאוד עובדים, בשוק שגם ככה סובל מהיצע עובדים עצום ביחס לביקוש.

_______
אנימטורים, אגב, רובם גברים. למרות שמצבם לדעתי גרוע מזה של מאיירים.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566004
אם הסטודנט לא מתנגד, מי אמור להתנגד?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566005
נניח אתה סטודנט שלומד מקצוע. אם יגידו לך שמעדכנים את הסיליבוס כך שיקל עליך למצוא עבודה בסיום הלימודים, תתנגד? הרי בד"ך הביקורת על המוסדות שהם אינם מכינים את הסטודנטים כראוי לעולם המקצועי‏1.

1 במוסדות שמלמדים מקצוע עסקינן, ולא בפקולטה למדעי המזרח הקדום.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566006
אני חוזר על השאלה: מי אמור להתנגד? מה רע?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566007
ובכן, כשהסיליבוס מעודכן עבור חברה אחת, זה כבר בעיה. וכשהחברה הזו קורסת, זו עוד יותר בעיה.

____________
ירון ביקש "אולי יש כאן מתנדבים שמוכנים לספר על סמך נסיונם האישי כיצד בעלי ההון בחרו עבורם את מסלול הלימודים", משום שהוא לא האמין, אני משערת, שכזה דבר יתכן. הנה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566008
אה, את מאשימה את החברה היחידה שניסתה לספק עבודה בתחום מסויים? אסור להיות ראשון בארץ? החברה בחרה או אולי הסטודנט בחר להיות אנימטור? חייבים להיות אנימטורים?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566011
סליחה, מי אמר שראשונים בארץ? יש הרבה חברות בארץ. אבל עדיין יותר היצע מביקוש. ואגב, אני לא יודעת אם חברה שמספקת אאוט-סורסינג לחברה אמריקאית יכולה להחשב מלכתחילה "ראשונים בארץ" גם אם לא היו חברות כאלה לפניה ואחריה.

לפני השתלטות החברה על הסיליבוס, המחלקה לאנימציה התפצלה ל-‏3 מסלולים: קלאסי‏1, stop-motion (האנגלית מחרבשת לי את הסוגריים המרובעים, ועל מנת להרחיק את הטקסט מהאנגלית בא הטקסט הזה שהרגע קראת ‏2) ותלת. חוץ מזה, היא עודדה שימוש בכלים אקספרימנטליים כראוי לאקדמיה לאמנות ולעיצוב, שאין להם בהכרח שימוש בשוק, אבל יוצרים יופי של סרטים קצרים.
נניח כזה:
מרגע שהחברה התערבה בסיליבוס על מנת לייצר לה עובדים מתאימים, גדל החלק של התלת ע"ח האחרים. שוב, זה טוב מאוד להכשיר עובדים לשוק. השאלה אם נכון שבית ספר ישנה את הסיליבוס שלו, ואת חומר הלימודים, על מנת להתאים עובדים לחברה אחת.

אתה יודע מה, אני אמשיל את זה ככה: נניח קומוורס משתתפת בגיבוש הסיליבוס של הפקולטות למדעי המחשב בארץ, ובמקום ללמד מדעי המחשב בצורה המקובלת באקדמיה, הסטודנטים לומדים במטרה להיות עובדי קומוורס.
בעיה? נניח.
עכשיו קומוורס קורסת.
וואלה. כמה טוב שיש בתי משפט.

אפשר לשאול במה אתה עוסק?

1 אנימציה קלאסית - מהסוג שעושים בוולט דיסני, או וורנר בראדרז, ואחרים. frame by frame.
2 מעשיות שועלים של רוני אורן? וואלאס וגרומיט? כזה.
3 לא, הוא לא מהארץ, אבל אחלה סרט. החלקים האחרים גם ביוטיוב. צבעי שמן על זכוכית, למי שתהה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566013
"החברה התערבה בסיליבוס על מנת לייצר לה עובדים מתאימים". מה פרוש התערבה? האם החברה כפתה משהו על האוניברסיטה? אני באמת לא יודע. כל מה שאני יודע על הסיפור הזה מגיע ממך. הבנתי שהחברה הייתה ספק העבודה העיקרי בתחום האנימציה. אי אפשר להאשים אותה בכך. בכל אופן הבחירה היא בידי האוניברסיטה והסטודנטים. מה כדאי לאוניברסיטה ומה כדאי לסטודנטים.

אני מכיר אפשרויות שחברה מנסה לגייס ולהכין סטודנטים לעבודה אצלה. היא יכולה להציע לסטודנטים שסיימו שנה א' בהצטיינות מלגות תמורת עבודה חלקית. היא יכולה לתרום לאוניברסיטה ציוד או לעודד עובדים שלה לשמש מרצים מהחוץ כאשר המטרה היא תמיד ליצור קשרים ולהרגיל סטודנטים לטכנולוגיות שלה. אני לא רואה בהתערבות כזאת נזק, אלא תועלת. מה רע בתרומות ובמלגות?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566025
שלא מדובר בתרומות ובמלגות.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566113
לא מדובר? לא מדובר רק? במה מדובר?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566117
חברה מקימה סטודיו גדול בעיר בה נמצא המוסד. קולטת עובדים. מגלה שהם לא מתאימים לסטנדרטים שלה, ולכן מתערבת בתכני הלימוד כך שיתאימו לה.

בעייתי? אולי. אולי לא.
אבל זו דוגמא להתערבות ישירה, שירון הקשה וסבר שאינה קיימת.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566118
איך היא מתערבת?

מה בדיוק רע בהתערבות? על חשבון מה זה בא?

אם אני מבין נכון את דברייך לא מדובר בתרומה כספית מכובדת או סוג אחר של הצעה שאי־אפשר לסרב לה. אנשי החברה שכנעו את אנשי המוסד שזוהי הבחירה הטובה ביותר (למוסד? לתלמידיו? אין לי מושג. אני לא מכיר את הפרטים).

מה רע בזה? האם מי שבא ללמוד שם לא הגיע לשם במטרה לרכוש מקצוע?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566120
מתערבת באמצעות שינוי מתכונת הקורסים ותכניהם כך שיתאימו לשיטת העבודה בחברה.

זה בא ע"ח קורסים אחרים, מן הסתם.

אכן. לא מדובר בתרומה כספית. "אתם תכשירו את הסטודנטים כפי שמתאים לנו, אנחנו נקלוט אותם בסיום לימודיהם".

זה לא בהכרח רע. אולי זה אפילו טוב, הואיל וזה מגדיל את סיכויי הסטודנטים למצוא עבודה בחברה‏1. השאלה היא אם מוסד אקדמי צריך לשמש מוסד הכשרה לחברה ספציפית. אני לא משוכנעת.

1 אגב, הרוב המכריע של העובדים באותה חברה ז"ל, מצא עבודה אחרת במקצוע. הדבר הכי רע שהעבודה שם עשתה להם, היו כמה חודשים של שכר ממש טוב, גבוה, והאשליה שאשכרה אפשר להתפרנס בכבוד מאנימציה. והעובדה שבכל פעם ששומעים על איזו חברת אנימציה אמריקאית שפותחת שלוחה בארץ ועומדת לגייס הרבה עובדים, התגובה הראשונית היא "מה, עוד DPSI?"

___________
גילוי נאות: אני איני בוגרת המחלקה לאנימציה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566125
אני מרגיש שאני חייב לך תשובה מלאה למרות שאחזור על חלק מדברי צפריר.

התיחסתי לטענותיו של LG. לדעתו "בעלי ההון" קובעים את אופיה של מערכת החינוך כדי שתתאים לצרכיהם. מאוחר יותר, לאחר שביקשתי אותו, גם הציע מנגנון שבו משתמשים בעלי ההון כדי לכוון את המערכת האקדמית. בעיקרון בגלל הפערים החברתיים ש"בעלי ההון" כביכול אחראים להם, אנשים רבים אינם יכולים להתפרנס בלא לעבוד עבודה מועילה, ולכן סטודנטים מעדיפים ללמוד מקצועות המפרנסים את בעליהם ולא מדעי הרוח, או לעסוק בחיפוש אחר האושר.

לדעתי התאוריה מדברת בעד עצמה, והמנגנון רק מחזק את הרושם. כשהתיחסתי לתאוריה בקשתי בלעג מקוראי האייל לספר כיצד בעלי ההון בחרו עבורם את מסלול הלימודים. את סיפרת סיפור לא רלוונטי. אותה חברת אנימציה לא הכתיבה לסטודנטים ללמוד אנימציה. הסטודנטים לא בחרו באנימציה מפני שחששו שבכל דרך אחרת יגיעו לפת לחם כו שLG חושב. הם בחרו באנימציה למרות סיכויי הפרנסה באנימציה. הם בחרו באנימציה מפני שהם אהבו אנימציה. אני בטוח שהסטודנטים שמחו שיש חברה שמציעה מקומות עבודה לאנימטורים.

מהמעט שאני יודע על אנימציה אני יכול לתרום שתי תובנות. אנימציה בנויה על כישרון והתוכנה היא בסה"כ כלי. אנימציה היא מסוג המקצועות שמי שלא ממש מצויין יתקשה לעסוק בו - כך זה בכל העולם. כך זה גם בתחומים אחרים של אומנות ומדע. יש מספר מוגבל מאוד של מקומות למנצחי תזמורות, או לאסטרופיזיקאים. מי שבוחר להתמחות בתחומים אלה לוקח על עצמו סיכון אישי מפני שהוא אוהב את המקצוע, בלי שום קשר ל"בעלי ההון" שמושכים כביכול בחוטים מאחורי הקלעים.

כפי שכתבתי בתגובה 566013, אני יודע שחברות מנסות לשווק את עצמן ואת הטכנולוגיות שלהן באוניברסיטאות. אני חושב שזו תופעה חיובית שמחזקת את ההשכלה הגבוהה גם במשאבים וגם ברלוונטיות, מועילה לסטדנטים וחברה כולה. הבחירה היא תמיד בידי הסטודנט לבחור מוסד ומסלול לימודים (בכפוף לכישוריו כמובן). והבחירה היא בידי המוסדות להחליט איזה משקל לתת לטכנולוגיות בעלות זהות תאגידית מובהקת.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566131
אני חושב שאתה מזלזל באנימטורים. הייתי רוצה לנסות להבהיר קצת את מה שלדעתי יכול להיות בעייתי (או שלא).

דיברתי על כך שפעם היו כאן רשתות נובל. מנהלי רשתות נובל שמצאו את עצמם ללא עבודה יכלו לעבור הסבה מקצועית לניהול רשתות אחרות במחיר זול יחסית (לא בחינם) מכיוון שהבסיס קיים.

נניח שלמדתי שלוש שנים להיות מאייר מיניאטורות (סתם דוגמה) מכיוון שהיה ביקוש למאיירי מיניאטורות. עכשיו נעלם הביקוש. כמה אני צריך ללמוד מחדש כדי להיות אנימטור קלסי (או כל סוג אחר, שעכשיו יותר מבוקש)?

אם אני לא צריך ללמוד יותר מדי, הרי שבמוסד הלימוד נתנו לי בסיס מספיק טוב כדי להתקדם הלאה. גם אם הכיוון המדויק שהם בחרו היה שגוי (לפחות בדיעבד).
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566138
אני לא הבנתי מה פרוש "שיטת העבודה של החברה" שנועה דיברה עליה. אני יודע שיש בתחום התלת מימד חבילות מסחריות כמו Maya או 3ds max ואני מכיר גם את Blender שגירסה 2.56 שלה מותקנת עכשיו במחשב שלי ואני מנסה ללמוד אותה (באופן חובבני לחלוטין). אין תוכנת אנימציה יחידה שכולם משתמשים בה. תוכנות תלת מימד מסובכות להפליא וקשה מאוד ללמוד להפעיל אותן בצורה אפקטיבית. אבל בעיקר צריך וירטואוזיות אומנותית כדי להצליח. תכנות או אדמיניסטרצית רשת הן, בכל הכבוד, מלאכות. אנימציה היא אומנות, ולא כל אחד נולד אומן, זה החלק הקשה ביותר, ולא התוכנה המסובכת. כל הסיפור של נועה לא מובן לי כל כך.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566139
אתה צודק:
לגבי תוכנות האנימציה (בתלת), הן דומות זו לזו, מי שיודע אחת ילמד את השניה בקלות יחסית.
באנימציה, העניין הגדול אינו התוכנה, אלא לדעת להזיז, ולדעת להזיז נכון.
מצד שני, זה לא דבר שנולדים איתו, זה דבר שלומדים, אם באמת מעניין אותך להזיז‏1.

זה אכן אמנות, אם כי כמובן, כשאתה עובד בשוק לעיתים רחוקות אתה עושה דברים אמנותיים.
אמנות - אבל אמנות פרקטית. כי זה מקצוע. ויש לו דרישה ומקום בשוק.

1 אותי, למשל, זה לא מעניין.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572573
שאלת אוף בעיקר לנועה אבל גם לאחרים:
אני מחפשת תוכנה חינמית לאנימציה. המטרה - יצירת קליפ לשיר מציורי 2D פשוטים.
יש לי תוכנה כזאת ל GIF אבל GIF מוגבל בצבעים.
הורדתי POWERBULLET אבל אני לא מסתדרת איתו, ונראה לי שזה לא מה שאני צריכה.
מישהו יכול לעזור?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572603
אני לא מתמחה בתוכנות גרפיות חינמיות. צר לי.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572630
תודה, בינתיים קיבלתי את ADOBE FLASH CS3, תוכנה מזעזעת כמו כל הדברים של אדובי, דרעק שאין כדוגמתו ואני חוטפת התקפת עצבים כל חצי שעה. בכל זאת יש לי כבר שביעית קליפ ובסוף אראה לך את התוצאה. אני זקוקה נואשות לעזרה אבל לא אטריחך, גם אמרת שאת לא מתעסקת באנימציה אז מן הסתם אינך יודעת אם יש דרך פשוטה לעשות אפקט של זום :-)
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572639
התוכנות של אדובי מצויינות.
הצרה רק, שהם לא מכירים בעובדה שלא לכולם יש מסך ענק ומחשב סופר-חזק לסחוב את התוכנות שלהם שנעשות כבדות יותר ויותר מגרסא לגרסא, בלי שום סיבה מתקבלת על הדעת. אבל זו לא בעיה שיש ב-CS3. חכי חכי ל-CS5...

_________________
כמובן שיש דרך פשוטה לעשות אפקט של זום!
F8 או insert / new symbol. תבחרי graphic.
לכי בטיימליין לנקודה בה את רוצה שהזום אין יסתיים. תלחצי F6 או insert / keyframe
ctrl+alt+s או modify / transform / scale על מנת להגדיל את מה שאת רוצה להגדיל (300%? 400%?).
עמדי על הטיימליין, ככה במרכזו. קליק ימני - tweening motion. עכשיו. יכול להיות שזה טיפה שונה ב-CS3, אז אם קליק ימני לא מביא לך תוצאה - תסתכלי בפרופרטיז ותחפשי שם משהו שיאפשר לך לעבור בין tweening motion ל-none ל-shape.
עכשיו זה אמור לעבוד.
כל האזור בין הקיפריימים בטיימליין יסגיל. אם זה לא קורה, זה משום שיש יותר מסימבול אחד בשכבה. אנימציית motion פועלת רק בסימבולים, ורק כשיש סימבול אחד בלבד בשכבה.

אני לא אוהבת לעשות אנימציה. זו עבודת נמלים פסיכית וסיזיפית שצריך להיות פסיכי סיזיפי על מנת לאהוב. אבל עשיתי את הזיפת הזה שנתיים, ואפקט של זום-אין זה לא באמת אנימציה...
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572644
זה עבד כמו ברק משומן! (כמו שאומרים בגרמנית)

ניסיתי גם קודם את השיטה הזאת, אבל ההבדל היה שלא הפכתי לפני כן את הציור, דג במקרה הזה, לסימבול.
בכל ה time tweening האחרים שלי, למשל כשהדג היה צריך לשחות, לא נתקלתי בצורך כזה.

מה המשמעות של סימבול ומה ההבדל בינו לבין סתם תמונה?

זו אחת הדוגמאות לכך שהתוכנה גרועה בעיניי, זו תוכנה שאת המימשק שלה הגדירו המתכנתים והם מצפים ממך להבין את עולם המושגים שלהם. גם מיקרוסופט כותבים ככה.
אפילו המינוחים - מה פירוש המילה TWEENING? מדוע לא CHANGE, MOVE, ANIMATE?

ועצם העובדה שהתוכנה כל כך כבדה מעיד על כך שהיא חנטרישית, היא תופסת לי ג'יגה, שזה פשוט לא יאומן, זה אומר ש-‏90% ממה שיש שם זה קשקושים. אני יודעת כי אני באה משם.

עבודה סיזיפית מטריפה, כדברייך, כבר אמרתי שכל חצי שעה אני מקבלת התקפת עצבים.

תודה רבה, עצתך המפורטת עזרה לי מאד.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572652
פלאש היא תוכנה מצויינת. אבל היא תוכנה מקצועית. צריך ללמוד אותה. היא מיועדת למעצב, לאנימטור, למתכנת, אבל לא לאדם שהתחשק לו פתאום להכין סרט.

ההבדל בין סימבול לבין סתם תמונה:
1. סימבול מאפשר לך להכניס אלמנט שוב ושוב, אבל הוא יחשב, משקלית, רק פעם אחת. למשל - הדג שלך? את יכולה לשכפל אותו, ולשים הרבה דגים, אבל הם ישקלו כאחד. את יכולה לעשות שינויים מסויימים בכל אובייקט ואובייקט מאלה, אבל עדיין זה יחשב בתור אובייקט אחד, משקלית (הכוונה לשינויים מחוץ לסימבול. למשל - לשנות גודל. או לכי לפרופרטיז ותשחקי שם, ותוכלי לשנות לו גוון, או שקיפות. שינוי בתוך הסימבול (כשאת בתוכו. דבל קליק עליו, ואולי עוד כמה דבל קליקים במידה ויש לך סימבול בתוך סימבול בתוך סימבול), ישנה את כולם.
2. רק סימבול יכול לקבל אנימציית motion. אני משערת שהדג שחה באמצעות אנימציית shape או פשוט באנימציית frame-by-frame קלאסית? בשביל זה לא צריך סימבול.
3. אבל - וזה יתרון של סימבול, את יכולה את אנימציית הדג השוחה שלך להכניס לתוך סימבול, וליצור סיקוונס שלם של שחיה. עכשיו - קחי את הדג שלך, שימי אותו בצד אחד של המסך, לכי 20-30-40 פריימים קדימה, תכניסי קיפריים שבו הוא נמצא בצד השני של המסך, תכניסי tween motion - והדג ישחה מצד אחד של המסך לשני. ואם אטת רוצה שהדג ישחה במסלול מסויים, גם לזה יש דרך.
4. סימבול יכול לקבל קוד. או instance name. חיוני בשביל תכנות. אבל בשביל קוד, הסימבול צריך להיות movie clip. לא גראפיק.

tween זה קיצור של between. באנימציה קלאסית יש קיפריימים, ויש in-between keyframes. נאמר באולפנים הגדולים היו יושבים רבי-אנימטורים ומציירים את הקיפריימים, היו תחתיהם תתי-אנימטורים שציירו את האינבטווינז. בפלאש, את יכולה לאנמץ אוטומטית בין קיפריים לקיפריים.
ואני משערת שהמתכננים רצו לבחור בשם שיגדיר דבר אחד בלבד. ל-move ול-change יש עוד כמה משמעויות.

CS3 כבדה לך? חכי תראי את CS5! אבל זה לא 90% קשקושים. ממש לא. פשוט, יש לפלאש הרבה שימושים. שונים.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572658
פלטפורמה ידידותית נחוצה לכולם, גם לאנשים מקצועיים, עברתי כמה פלטפורמות תכנות בחיי ואני יכולה להשוות. בשורה התחתונה כולן עושות אותו דבר, ההבדל הוא במימשק המשתמש.
בעולם התכנות המצב אולי חמור יותר מעולם הגרפיקה כי כל הזמן עוברים פלטפורמות לכל מיני צרכים, כל הזמן יש "שדרוגים" (שנדרוקים), וכל מעבר כזה כרוך בנרווים ובזבוז זמן קולוסלי. שום דבר לא עובד טוב כמו הפטיש הישן והמוכר. זו עובדת חיים. וגם הגודל המופרע של תוכנות הוא עובדת חיים, כל האלגוריתמים הגרפיים בעולם יחד לא זקוקים לג'יגה. אבל זה כלום, יש לי מדפסת HP משולבת שההתקנה שלה היא 700 מגה! מרוב בוז לא התקנתי ואני עובדת איתה דרך דרייברים פרימיטיביים.

לעניין CS3:
הזזתי את הדגים עם time tweening, והם לא היו בסימבול אלא כתמונה. אני לא מספיק מבינה כדי לחוות דעה, אבל אולי עלה על דעתם של מתכנתי אדובי להיות ידידותיים במקרה הזה ולהפוך במקרה הזה את התמונה לסימבול בעצמם? כי ה tweening שנוצר על ידי ההזזה אכן נשמר אוטומטית כסימבול.

עכשיו אני תקועה בבעיה חדשה ולא מצליחה לפתור. יש לי ציור של שושנת מים ואני רוצה שהמים שעליה ינצנצו.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572681
אה. ובכן. תמונה שמיובאת לפלאש, דינה כדין סימבול גראפיק.
כך שאנימציית מושן אמורה לעבוד עליה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572707
הבנתי, אבל אפקט הזום לא עבד לפני שהמרתי לסימבול.
לא חשוב, שלחתי לך שאלה במייל ליאהו ואולי את לא פוקדת את התיבה הזאת:
האם יש שיטה אוטומטית לחבר פרוייקטי FLA זה לזה לסרט אחד? אחרת אני בצרות.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572710
על זה היה צריך לחשוב לפני שהתחלת
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572711
יש שיטה כמעט אוטומטית:
edit / timeline / copy frames או ctrl + alt + c. (כמובן, אחרי שסימנת את כל הפריימים שאת מתכוונת להעתיק. שזה כולם, לערך).
ואז edit / timeline / paste frames, או ctrl + alt + v, במסמך החדש.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572712
תודה, מזה חששתי, קצת עבודת פרך.
טוב, נצלח את זה, יש לי שאלה אחרונה (בתקווה):
איך מצרפים מוסיקה כך שאפשר יהיה לתקן את האנימציה כדי שתתאים למנגינה?
(הכנסתי קובץ MP3 לתוך LAYER, רואים את גרף המוסיקה ב LAYER אבל הוא לא מחולק לפריימים אז אי אפשר לעבוד על הסנכרון עם האנימציה)
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572718
השאלה מבוטלת, אני לא יודעת איך אבל זה הסתדר.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572654
דווקא המונח לקוח ישר ממונחי האנימציה:
הבעייה בתוכנות הללו היא שהן מניחות אנשי מקצוע, שמכירים את המונחים בענף, ופחות לחובבים.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572682
מצד שני, הן גם מתומחרות לאנשי מקצוע.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572891
אז חיפשתי את ה ONION SKINS ולא מצאתי, וניסיתי בכל מיני מקומות ולחצתי על משהו והופ - נעלם הטיימליין. חפרתי וחיפשתי והפכתי ולא הצלחתי להחזיר אותו. אמרתי לאדובי שיחזור ל WORKSPACE הדיפולטי, והוא חזר והכל שב למקומו מלבד הטיימליין. ניסיתי לחפש תרופה בגוגל, ראיתי שהבעיה נפוצה בגירסה שנקראת פרמיום, אבל המימשק שם אחר והפתרון לא עזר לי. כעבור שעה של חקירות אמרתי נואש והחלטתי להתקין מחדש. מיד בתחילת ההתקנה אדובי הודיע שאינו יכול לבצע אותה, כי עלי לסגור קודם את מייקרוסופט אקספלורר. כאילו הא? מה זה עניינך אם פתוח אצלי אקספלורר? ועוד כשהוא בכלל לא פתוח! אין לך מה להתעסק עם תוכנות שרצות אצלי. הוא התעקש, ולכן נברתי בין הטסקים שרצו ברקע ומצאתי משהו עם האייקון של האקספלורר ולחצתי קיל. מניין הגיע הטסק הזה ובאיזה רשות מייקרוסופט מתקינה לי טסקים על דעת עצמה? אני בכלל עובדת עם פיירפוקס. לבסוף ההתקנה הושלמה, פתחתי את CS3 - והכל חזר להיות כפי שהיה מלבד הטיימליין שהמשיך להיעדר. בלית ברירה החלטתי להסיר ולהתקין מחדש. כתבתי פקודת הסרה. זה היה לפני שלושת רבעי שעה והדיסק כל הזמן טוחן וסרגל ההתקדמות זוחל בקצב של חיידק. כרגע ההסרה היא על 50 אחוז.

תגידי לי שזה לא זבל, זה זבל משופרא דשופרא. אדובי זה בית תוכנה מסריח שדוחף את הידיים שלו לכל מקום. פתאום אחרי ההתקנה (הקודמת, שאיתה עבדתי) חזרו לפעולה העדכונים האוטומטיים של מייקרוסופט שחסמתי אותם. ויש לי זכות ראשונים על התיעוב כלפי אדובי, עוד מהימים שהם יצאו עם אקרובט, כבר ראיתי שכבדות הליכה ותחיבת ידיים והשארת לכלוך הוא שמם השני.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572892
לכי לרובריקת windows. ושם - או ב-workspace / classic או workspace / animator.
או ב-other panels.

ב-CS5 אין את הטיימליין ב-other panels, אבל יש גישה אליו מה-workspace.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572893
:-)
טוב, בינתיים הוא עסוק בהסרה וההתקנה עוד לפנינו, אבל לדעתי לא היו לי אפשרויות כאלה ברובריקת WINDOWS. עוד שעתיים אודיעך.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572908
בסופו של דבר הוא התקין.
הוא זכר את כל הסטאפ שהיה לי קודם, כלומר בכל השעה שהוא טחן את הדיסק והסיר את התוכנה הוא לא טרח לנקות את הרג'יסטרי. היה לי ברור שישאיר זבל, ואכן הוא השאיר.
אי לכך סביבת העבודה עלתה עם אותו סט אפ שסידרתי קודם, אבל בתוספת טיימליין!
עזבתי את זה בינתיים למנוחה והתאוששות.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572985
היי נועה, שאלה נוספת:
היום גיליתי את מברשת הציור המופלאה של CS3. לא הכרתי אותה וציירתי בפיינט שופ, ועכשיו הכל נראה לי מכוער. יש אפשרות להפעיל את מברשת הציור (את מבינה את הכוונה) על ציור קיים?

ועוד דבר שגיליתי ואולי במקרה לא ידוע לך:
אפשר לגרור קובץ SWF כמו אוביקט גרפי לתוך פריים. יצרתי כוכב מנצנץ בקובץ SWF נפרד וגררתי אותו אל שמי הלילה שבתמונה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573082
גיליתי איך לעשות את זה! נפלתי על הפתרון במקרה כשהייתי עסוקה במשהו אחר.
צריך לגרור את התמונה (למשל קובץ JPG לחלון הציור, לבחור אותה, לבחור תפריט MODIFY, לבחור BITMAP, לבחור TRACE BITMAP.
במטה קסם עובר מכחול הפלא של CS3 על הציור ומחליק את הרעידות והפיקסלים הסוררים.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573097
אבל אז זה לא וקטורי.
מצד שני, לא נראה לי שמשקל זה מה שמטריד אותך. או הצורך לשמר את היכולת להגדיל או להקטין.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573111
אני לא מבינה מה המשמעות של וקטורי.
כשאת עושה אנימציות‏1 את הרי מציירת ביד חופשית, זה נחשב וקטורי?
הציורים האלה שאני מדברת עליהם זה אותו דבר, אפשר להגדיל ולהקטין וכולי, הם מתנכסים באופן מושלם.

1 הבנתי שאת לא אבל אולי בכל זאת לפעמים, שמעתי שמשלמים הרבה על באנרים. מצד שני זה ממש עבודת פרך.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573218
מישהו צריך לגלות לכן את האתר http://gmail.com
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573225
ואם נתכתב בג'ימייל, איך תלמד?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573281
נועה, קיבלת את המייל שלי ביאהו?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573301
את שניהם.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573307
:-) האמת שלא כל כך הסתדר. CS3 ייצר לי קובץ של 800 מגה לקליפ של דקה וחצי! הוא יצא מדעתו. יש לו כל כך הרבה אלגוריתמים משוכללים וזה מה שהוא מפיק? זה פסיכיות.
המרתי את זה ל WMV בתוכנה אחרת, האודיו איבד תדרים יפים (למה שיאבד בכלל?) והגרפיקה התמרחה לגמרי. בכל זאת אני גאה ויש לי חשק להציג לראשונה מעשה ידי.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573309
מזכיר את הסרטונים הפרימיטיביים שהיו פעם בטלויזיה החינוכית. בגלל שזה הפרוייקט הראשון שלך - עלי והצליחי. השיר דווקא חמוד
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573317
:-) אז אין מה להתגאות, הא? חששתי ככה.
טוב, גם מחמאה על השיר היא נעימה...
את השיר לקח לכתוב חצי שעה ואת הקליפ חודשיים.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573339
אין מה להתבייש, הייתי מראה זאת לילדים קטנים (אני מאוד ביקורתי).
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573357
תודה, זה באמת מיועד לקטנטנים (וקטנטנים בנפשם)
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573368
"פעם"? חפש "ילדות ישראלית" ב-Youtube ותמצא איזה סרטוני אנימציה מוקרנים היום לילדים. לא כאלה שונים.
חוץ מזה, הסרטונים שהיו פעם לא עשו שימוש באנימציית מחשב (אלא אם "הפעם" שלך הוא די לאחרונה :-) ).
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573347
יצא יפה מאוד בשביל אדם לא מקצועי‏1, ועם יותר מיומנות לא היה לוקח לך חודשיים. אפשר לעשות את זה ביום עבודה. אבל את הרי למדת את התוכנה תוך כדי, ובטח לא עבדת על זה 24/7. בשביל סרט ראשון זה מצויין.
המשקל הוא פונקציה של שיטות העבודה שלך (אפשר לחסוך הרבה משקל), אבל גם של אופן ההמרה שלך ל-WMV. קובץ MOV. אפשר ליצא מהפלאש עצמו, אבל בכגון אלה אני מתמצאת פחות. תמיד הייתי צריכה ליצא כ-swf בלבד.

השיר יפהפה. מי שר?

1 אבל יש אנשים שקוראים לעצמם "מעצבים" ו"אנימטורים" שעושים כאלה, ואפילו מרוויחים כסף משום מה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573356
:-) תודה רבה! זה מ-א-ד נעים לשמוע, במיוחד את המחמאות על השירון. אני שרה אותו, זה שיר שמתפרש על פני דור, כתבתי אותו לפני עשרים שנה, הקלטתי לפני עשר שנים, ועכשיו עשיתי אנימציה.

__

את רואה למה את לא מרוויחה הרבה כסף? הכל עניין של שיווק, אנשים אחרים מפארים את עצמם בתארים מפליגים. תלמדי מהם.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 573358
__________
זה, ויותר מדי זמן באייל.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 579394
חמוד מאוד :)
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 572894
תנסי את http://www.pencil-animation.org/ או את http://synfig.org/ (תגידי שהאייל האלמוני שלח אותך ותקבלי 20% הנחה)
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566181
מאחר שהזכרת אותי, וטרם ראיתי כיצד אתה מפריך את הטיעונים שהצגתי, הבה נחדד מעט את הנקודה:

המעורבות של בעלי ההון בחינוך היא ארוכת שנים, ולא בהכרח שלילית. הבאתי דוגמה מתקופת המהפכה התעשייתית, כאשר בעלי מפעלים רבים פתחו בסמוך למפעל בתי"ס להכשרת העובדים (ולפעמים גם מרפאות ושירותי רווחה נוספים). ההכשרה כללה למידת קרוא וכתוב, כמו גם הקניית כישורים שהיו חיוניים להצלחה במפעל - אולי בדומה לבתיה"ס הטכניים שמפעיל היום צה"ל, ולאלה שמבקש סטף ורטהיימר להקים בגליל. הדגש במקומות כאלו הוא על רכישת מיומניויות מקצועיות (skills) ולא על חינוך (education), שהם שני דברים שונים, כפי שמעידה ההבחנה בין תיכון עיוני למקצועי.

בהקשר של בורגנות הזמן והכסף שהוצגו במאמר, בורגנות הזמן מתאפשרת בד"כ כתוצאה מחינוך הומניסטי, שהוא פתוח במובן זה, שבית הספר (או האוניברסיטה) אינם מכשירים את התלמיד למקצוע ספציפי. קידום השוויון בין המינים היה יכול - באופן עקרוני - להביא גם לחלוקה שוויונית יותר ביניהם של מקצועות הכסף והרוח. אלא שיחד עם עליית הזמן הפנוי (שני ימי מנוחה בשבוע במקום אחד בעבר), משכורות המעמד הבינוני ירדו ביחס להוצאותיהם (בעיקר על דיור וחינוך איכותי, כפי שכבר ברור בארה"ב ומתחילים לראות גם בארץ).

מבחינת חלוקת ההכנסות במדינה (לפחות בארה"ב ובישראל), אנחנו כבר כמה עשורים הולכים אחורה לתקופת הברונים השודדים (מה שנקרא גם "פלוטוקרטיה", ראה את המאמר של ג'פרי סאקס לאחרונה בהארץ, את מאמריו של סיימון ג'ונסון, את ההתבטאות האחרונה של וורן באפט בביקורו בקוריאה, את מאמריו של גיא רולניק בדה מארקר, ועוד ועוד - מפי אנשים שהשוק החפשי יקר לליבם ולכן הם מתנגדים לריכוז העושר בידי מעטים מדי).

ריכוז הכסף בידי בעלי הון מעטים בעצם מוציא מידי הממשלה (המייצגת את הציבור הרחב) את היכולת לבצע פרויקטים, והופך את החינוך, הבריאות ובטחון הפנים לשירותים שאיכותם תלויה בנדיבות ליבם של בעלי ההון (החובשים כעת את כובעם כפילנטרופים), ולא בהחלטות דמוקרטיות. חלק קטן מבעלי ההון מעריך את מדעי הרוח ותומך בהם (כגון התרומה הגדולה של מר מנדל להקמת מרכז ללימודי מדעי הרוח בי-ם, שהוכרזה השבוע). אבל רובם דווקא תורמים לתחומי המדעים ומקצועות הכסף למיניהם. התרומות האלו הן, בכל מקרה, טיפה בים, מפני שהשאלה היא לא רק אם יש כסף להכשיר סטודנטים (ולשלם לקומץ קטן של פרופסורים), אלא גם מה יעשו הסטודנטים לאחר שיסיימו ללמוד.

בדוגמה שהבאתי קודם, של שנות ה- 50 (ובעצם גם ה- 60) בארה"ב ובאירופה, ניתן היה לקיים משפחה מן המעמד הבינוני ממשכורת של מפרנס יחיד, כולל קניית דירה ושליחת הילדים לקולג'. לכן, גם אם מישהו הוכשר במדעי הרוח ולא מצא עבודה, עדיין יכול היה (בד"כ, יכולה היתה) להתחתן עם בן זוג שעבד במקצוע רווחי. גם המשרות הבלתי מקצועיות הבטיחו אז משכורת שהספיקה לקיום בסיסי, כלומר הבחירה היתה בין לימודים לא מעשיים, שבמקרה הגרוע הובילו לחיים במסגרת המעמד הבינוני-נמוך, לבין בחירה בתואר מעשי והשתייכות למעמד הבינוני-גבוה. הבחירה הזו היום כמעט ואינה קיימת עוד, מפני שבד"כ דרושות שתי משכורות מלאות, שתיהן מעל לרמת השכר הממוצע, כדי לקנות דירה ולהבטיח חינוך איכותי לילדים.

ובכן, מדוע אני מאשים את בעלי ההון במצב העניינים הזה?
בתהליך הדרגתי, שנעשה גלוי לעין החל מימי רייגן בארה"ב וביבי בארץ, הצליח הלובי של בעלי ההון להביא לאישור שורה ארוכה של חוקים שהיטיבו עמם על חשבון המעמדות האחרים. הבסיס האידיאולוגי מאחורי החקיקה היה נעוץ בהשקפה שלעשירים יש כישורים מיוחדים שמסייעים להם לקדם את המשק כולו - מה שנקרא trickle down, כלומר שכל שקל שיינתן לבעלי ההון יאפשר להם ליצור משרות חדשות שיסייעו גם למעמדות שתחתם. זו תיאוריה יפה, אבל יש הבדל גדול בין מה שנשמע plausible (האם יש לכך מילה בעברית?) לבין מה שנכון אמפירית. למעשה, כל הידע הכלכלי היום מצביע נגד ההנחה הזו, מה שלא הפריע לפוליטיקאים לאמץ אותה, ולהוסיף על כך גם חוקים שהפכו את תהליך הבחירות לתלוי-כסף הרבה יותר מאשר בעבר, מה שהגדיל את תלותם של הפוליטיקאים בבעלי ההון ובהתאם גם את רצונם לרצות אותם. נוספה לכך גם האידיאולוגיה של הפרטה-ללא-פיקוח של נכסי המדינה, תוך הנחה שהשוק יידע לפקח על עצמו. זה הוכח שוב ושוב כשגוי, החל מתעשיית הפיננסים, דרך שירותי הבריאות ועד לעסקי הנפט והנשק, מה שלא הפריע לבעלי ההון לזעוק חמס נגד כל צורה של פיקוח, במקום להציע דרכים לשיפורו. עוד אחת מתוצאות ההפרטה היתה ריסוק איגודי העובדים והרעת תנאי השכר והפנסיה של העובדים המאוגדים והבלתי מאוגדים כאחד (ראה את שביתת העובדים הסוציאליים המתרחשת כעת), מה שהכריח את משפחות המעמד הבינוני לעבור למצב של שני מפרנסים למשפחה. כל יזמות החקיקה האלו קודמו בידי הלובי של בעלי ההון, ולוו בהתנגדות של הקבוצות שנפגעו מהן, שלא נהנו מלובי פוליטי חזק מספיק. בעלי ההון גם מימנו (באמצעות תרומות) גופי מחקר ומחלקות באוניברסיטאות שקידמו את האג'נדה של הפרטה והפחתת המיסוי לעשירים ולחברות (אבל לא תרמו למי שטען ההיפך, והיו גם כאלה).

חשוב לציין שהתהליך הזה לא התרחש בגלל הגלובליזציה, כפי שרבים אוהבים לטעון. הוא החל לפניה, ובמדינות אירופה השוויוניות יותר (למשל בסקנדינביה) לוותה הגלובליזציה בעליה מתונה למדי בפערי ההכנסה, וההגמשה בשוק העבודה לא גרמה לקפאון בשכר הריאלי. לכן עדיין נהוגות שם, למשל, חופשות לידה נדיבות.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566185
גם בוגרי מדעי הרוח בעת ההיא היו מוצאים עבודה.
משום שבשוק שרוב העובדים בו בוגרי עממי / מקצועי / אפילו תיכון עיוני - תואר אקדמי נחשב למקדם. גם אם הוא רק תואר ראשון, וגם אם הוא בספרות.
וגם מי שלא - תמיד יכול לעבוד בתור מורה, בתקופה שמורה היתה משרה שמאפשרת לפרנס משפחה‏1.

כמדומני, זה הוביל לאשליה שהשכלה גבוהה מובילה להכנסה גבוהה יותר ולא היא. השכלה גבוהה יותר מזו של רוב המועסקים מביאה להכנסה גבוהה יותר.

1 עד כמה ירידת מעמד המורה קשורה לעובדה שהיום, בניגוד לעבר, חלק ניכר מהורי התלמידים אקדמאים בעצמם?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566194
היו לי בתיכון מספר מורים שהיו דוקטורים בתחומם.
בדור שלפני היו אפילו יותר מורים כאלו.
בדור הנוכחי זה הפך נדיר ביותר, למרות שעדיין אין המוני דוקטורים בקרב ההורים ומצב האקדמיה בכי רע.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566337
"דוגמה מתקופת המהפכה התעשייתית, כאשר בעלי מפעלים רבים פתחו בסמוך למפעל בתי"ס להכשרת העובדים..."

לפעמים יותר מזה. ג'ורג' פולמן - הידוע בזכות קרונות הרכבת שלו - בנה עיר שלמה עבור העובדים שלו. העיירה פולמן שהוקמה ב 1880 וכללה גם מערכת ביוב, כנסיה, ספריה ומרכזי קניות, נבחרה לעיר המושלמת בתערוכה בינלאומית בפראג. פולמן ניהל את העיירה על בסיס עסקי ושכר הדירה נלקח ישירות משכר העובדים, אבל כשהשכר קוצץ ב 25% , שכר הדירה לא ירד. פולמן הקים את העיירה כדי שהעובדים לא ישבתו אבל ב 1894 הם כן פתחו בשביתה שהתפשטה לחברות רכבות אחרות, הביאה למותם של כתריסר פועלים ובסוף נשיא ארה"ב שלח צבא ומשטרה לשבור את השביתה. העיירה הוכרזה "לא-אמריקאית" וביהמ"ש אילץ את חברת פולמן לוותר על בעלותה על העיירה שסופחה לשיקאגו.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566467
תיאור מענין ניתן למצוא ב'ציפור כלא' של קורט וונגוט
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566338
יש לי קושי "תרבותי" להתמודד עם התגובות שלך.

ראשית, אתה מציג "עובדות" רבות ללא הוכחה או סימוכין. כיצד להתמודד מולן? אין לי מקור שאני יכול לערער עליו, לנסות להציג פן אחר של המציאות, לטעון לאי רלוונטית, או כל טענה רציונלית אחרת. לא נוח לי להמצא במצב שמישהו מפריח משהו, ואז אני צריך להתיחס למשהו כאילו הוא עובדה קיימת ולנסות להפריך אותו.

המקרים הקלים הם טענות שבעיקרון ניתנות להפרכה. למשל טענת "משכורות המעמד הבינוני ירדו ביחס להוצאותיהם" או "ההכנסה הממוצעת של העובדים בארה"ב לא עלתה ריאלית כלל מאז שנות ה- 70" במקרה זה אפשר לגגל קצת, והנה יש מזל! מישהו עשה כבר את העבודה בשבילי. http://mises.org/Community/forums/t/15824.aspx

אם אין מזל, אני לא מוצא במהירות התיחסות, ואני לא מוכן להשקיע יותר מדי זמן לעשות proofreading של התגובות שלך. למשל הטענה, המשתמעת מדבריך, שורנון סמית קיבל פרס נובל לכלכלה על ההוכחה שבועות כלכליות מובנות בשוק החופשי. או הטענה המובלעת שכלכלה התנהגותית מפריכה את הזרם העיקרי בכלכלה היום.

המקרים הקשים הם ה"עובדות" המופשטות יותר, התלויות בקצת פרשנות. אתה מקדיש להן בנונשלנטיות אולי חצי משפט, ומשאיר למי שינסה להפריך את דבריך את חובת ההוכחה. למשל הסיפור על "הלובי של בעלי ההון" שהוא הסיבה למדיניותו הכלכלית של נתניהו ב2003. או הטענה ש"בעלי ההון" יוצרים את הפערים חברתיים.

יחוס "התודעה המעמדית" שמשותפת לכלל "בעלי ההון" שפועלים כאיש אחד כדי לבצע הנדסה חברתית של החברה, יש לה אולי מקור במרקסיזם, אבל בפורום שבו מרקסיזם הוא לא אמונת רקע משותפת לכולם, זו טענה שבהחלט דורשת הוכחה. אתה אפילו לא טורח לטעון אותה במפורש, אלא היא משורבבת לתוך הטקסט כעניין ידוע היטב.

אתה ממציא אנשי קש, מיחס להם דעות בניסוחים שלך, ואז מפריך דעות אלה באמצעות הטענה הגורפת שהן סותרות את כל הידע הכלכלי, בלי לפרט או להסביר. נניח שאני מזדהה רק בערך, לא בדיוק עם אנשי הקש, כיצד אתה מיעץ לי להגיב? אתה תכתוב משפט אחד, ואני אכתוב סקירה על הסיבות למשבר הכלכלי האחרון?

אתה נוהג לבצע בקלילות היקשים לא מבוססים, כאילו הם מובנים מאליהם. אתה מקדיש לעניין אולי חצי משפט, אבל מי שינסה להתווכח איתך בדרך לא דמגוגית, צריך לכתוב מאמר. לפעמים, אתה מבצע את ההיקש במובלע. בעשרות השנים האחרונות יותר נשים משתתפות בשוק העבודה. מדוע? מובן מאליו שהסיבה היא מצוקה כלכלית, ולא מימוש עצמי.

אתה טוען שוב ושוב שיש להדגיש את ההשכלה ההומניסטית על חשבון ההשכלה המדעית והטכנולוגית. הציטוט מקבוצת עבודה של נציגי תעשיות שממליצה לחזק דווקא את ההשכלה הטכנולוגית, נתפס אצלך כמרשיע, כקונספירטיבי. מדוע? לא טוב ליצר דברים? התעשיה היא לא הבסיס לקיום האנושי המודרני? אתה מספר שיש דעה אחרת. מדוע להעדיף את הדעה האחרת? לא מצאתי נימוק.

כתבת בדיון זה תגובות ארוכות למדי, ובשיטת הקצרנות שלך, טענת המון טענות. ראיתי את התגובות שלך, והקדשתי להן זמן, אבל בכנות ובלי לפגוע חלילה בכבודך, אני נמצא כאן כדי ליהנות, ולא כדי להכין שעורי בית.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566381
קודם כל, תודה על ההערות, וחלילה לי לפגום בהנאתך.

להבנתי, דיון משמעותי בענייני כלכלה צריך להתמך בעובדות, ועשיתי מאמץ למצוא כאלו.

למשל, הלינק שהבאת הוא ממש פנטסטי: הוא מדבר על ההכנסה הממוצעת למשק בית (שאכן עלתה) ולא על ההכנסה החציונית של עובד במשרה מלאה (שירדה):

איזה נתון מבין השניים רלבנטי יותר לדיון על אי שוויון?

כדי לקצר, אעצור כאן. אם תרצה לבדוק לעומק דעה שונה משלך, אמור לי ואנסה לתמוך גם בטיעונים האחרים שהבאתי ללא סימוכין.

ודרך אגב, אני רחוק מאד מלהיות מרקסיסט, ומאמין ששווקים פתוחים שיפרו את חיינו בתחומים רבים.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566399
אני אשמח לשוחח איתך. יתכן שהמשפט האחרון שלי היה חריף מדי, אבל בכנות, חשתי תסכול עמוק. אתה הרי לא נאיבי, ויודע מתי עמדה שנויה במחלוקת. אם תשתדל לא לצופף יותר מדי טענות שנויות במחלוקת בתגובה אחת, וגם תשתדל להסביר באופן רציונלי מדוע כדאי לי לאמץ את עמדותיך, נוכל שנינו להנות מוויכוח טוב.

מי שטרח ואסף את הגרפים והטבלאות באתר ע"ש פון מיסס, הציג גם גרף של "real compensation per hour" כלומר תיגמול ריאלי לשעה. אתה יכול פשוט לחפש את הפסוק האנגלי הזה בגוגל תמונות ולקבל מקורות נוספים. ההבדל נובע לדעתי מפני שאתה מדבר על שכר לא כולל הטבות כמו ביטוחים או הפרשות לפנסיה. כנראה שמשקל ההטבות בתיגמול גדל בעשרות השנים האחרונות משיקולי מס.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 569096
סליחה על ההשתהות.

במקום להתווכח על סטטיסטיקות בתחום ששנינו לא מומחים בו, הנה לינק למישהו שבאמת מבין משהו ומדבר על נושא שרלוונטי מאד לדיון:

הכותב, ג'וזף שטיגליץ, זכה בפרס נובל לכלכלה והיה הכלכלן הראשי של הננק העולמי.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566121
האם עמדתך דומה במקרה שבו מיקרוסופט, נניח, תשכנע אוניברסיטה שכדאי להתמקד בלימודי הנדסת מחשבים דווקא בטכנולוגיות דוטנט?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566122
אתה מדבר על מיקרה היפותטי?

משרד החינוך החליט שתוכנית הלימוד בתחום צריכה לעבוד עם שותפים מהתעשייה. לכן עברו ביותר ויותר בתי ספר ללמוד דוטנט. בהמשך נכנסה גם סאן לתמונה וגם ג'אווה הפכה להיות שפה לגיטימית.

אני הייתי מצפה מאוניברסיטה ללמד מגוון שפות וטכנולוגיות. אני חושב שהייתי מתייחס לתלמיד כזה כבעל הכשרה פגומה. זה בדיוק ההבדל בין כל מיני קורסים לבין לימודי תואר רציניים. אבל מה שלא מובן לי הוא למה צריך למהר ולהאשים כאן את התעשייה. האם סטודנטים עתידיים צריכים לבחור ללמוד במוסד שמציע תואר פגום כזה?

אני לא יודע בדיוק איפה עומד אותו מוסד לימודי שעליו מדברת נועה על הציר שבין קורסי הכשרה לבין תואר רציני.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566123
הכי רציני שיכול להיות. ותארים בשאר המחלקות יש מ-‏1955.
המחלקה לאנימציה ספציפית בדרך להכרה בתואר‏12, ולכן מחוייבים בכל הדרישות האקדמיות על מנת שיוכלו לתת לסטודנטים את התואר רטרואקטיבית.

נניח אתה מתחיל ללמוד. ובאמצע הלימודים משתנה תוכנית הלימודים (וזה המקרה שלנו). מה אז?

1 אולי כבר יש להם? אז, על כל פנים, עוד לא היה.
2 עכשיו פתאום אני חושבת, שאולי אם היה למחלקה תואר לא בכזו קלות היו משנים את הסיליבוס כך שיתאים להכשרה לחברה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566124
דיברתי על מקרה חצי-היפותטי, כי ניחשתי שיש משהו בכיוון הזה ושאתה תכיר את המצב הנוכחי טוב ממני.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566018
מה בדיוק הבעיה כאן? החברה קורסת? הבעיה נעלמה. יש אולי כמה (עשרות? מאות?) בוגרים שיצטרכו למצוא עבודה. אבל אין בעיה גלובלית.

הבעיה יכולה להיות דווקא במקרים שהחברה לא קורסת וממשיכה להכתיב את אופי השוק ע"י היצע העובדים, לא?

לכן השאלה הבסיסית היא: מה רע בעוד הרבה סטודנטים שלומדים להיות עובדי קומוורס?

אם הכוונה היא הם לומדים אוסף מאוד מסויים של טכנולוגיות וכלים שקשורים לקומוורס: כאן יכולה להיות בעיה. בעיקר אם הם לא יודעים איך לעבוד עם כלים אחרים.

אבל הכוונה יכולה להיות לתתי תחומים של תעשיית המחשבים. אני מניח שזה קיים במידה מסוימת כבר היום. עד גבול מסוים זה רצוי.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566060
המחאות נגד אוניברסיטאות בריטיות שמקבלות כספים מלוב אילצו את נשיא ה- LSE להתפטר. קבוצת חוקרים מקינגס קולג', שקיבל כספים ממשפחת קדאפי, מצאה שיש שיפור בבתי הכלא של משטרת לוב, משטרה שהודרכה ע"י מומחים מקינגס קולג'. דו"ח על "רמת ההשפעה" פירסם ב- 2008 כיצד תורמים מסין והמזה"ת השפיעו אל אוניברסיטאות בריטיות, למשל כיצד ורמים הצליחו להשפיע על הטייה של מחקרים ועצימת עין לנוכח התפשטות האיסלם הפונדמנליטסטי בקמפוסים (הדו"ח גם ספג ביקורת על הטייה נאוקונסרבטיבית). לפני 15 שנה קיבלה אונ' אוקספורד תרומה סעודית להקמת בי"ס למנהל עסקים, מה שעורר וויכוח אם התחום הזה מתאים בכלל למסורת של האוניברסיטה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566105
חייבים להיות עובדות סוציאליות? מורות? שוטרים? חוקרים? אחיות?
לא. באמת שלא חייבים. אבל איך תראה החברה בלי כל אלה?

כשבעוד 15 שנים לערך תתקשה למצוא עבודה עקב גילך המופלג, אל תבוא לבקש ניחומים. חייבים להיות מתכנתים?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566107
חייבים עובדי טקסטיל?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566108
גורל ההיי-טק אכן עלול להיות כגורל הטקסטיל. כולי תקוה שלא.

אבל כשירון יבכה נגיד לו שזה היצע וביקוש והוא מוזמן ללכת לאוניברסיטה ולהשקיע 3-4 שנים בלימוד מקצוע אחר.
ואם הוא יתלונן שהוא מפגר בתשלומי המשכנתא בגלל זה, נגיד לו שאף אחד לא הכריח אותו לקחת משכנתא. חייבים להיות בעלי דירה?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566110
בעולם המחשבים דווקא יש תחלופת מקצועות גבוהה יחסית. לפני 15 שנים רשתות נובל היו מאוד פופולריות. היום יש עדיין כמה כאלה. לא חסרים עוד הרבה תתי־מקצועות שנעלמו.

אבל: האם כל הבעיה שלך מתמצה בשאלה: "מה יקרה אם X יקרוס? או שיש בעיה מובנית בשיטה גם ללא קריסה? אני עדיין לא מבין בדיוק מהי הבעיה שעליה מדברים.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566112
נועה ו מדברת על דבר אחר, אני משער.

אני מדבר על האטימות של ירון.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565975
מה זה "בחרו עבורם"? יש מסלולים שמקבלים יותר תרומות והופכים ליותר נחשקים ויש מסלולים שלא זוכים לחסויות יוקרתיות. עד כמה שאני יודעת רקנאטי ואריסון השקיעו בבתי הספר למינהל עסקים, לא בבתי הספר לעבודה סוציאלית או בחוג לפילוסופיה. אתה חושב שמישהו כמו [הכנס שם בעל ההון החביב עלייך] ישקיע במסלולים שחלק ניכר מהמרצים בהם מגיעים מדיסיפלינות שנחשבות לחברתיות וביקורתיות כשהוא יכול להשקיע במסלול שמחזק את תפיסות העולם הכלכליות הקיימות?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565987
אני חשבתי שסטודנטים הם אנשים מעשיים, ולכן מעדיפים מקצועות מעשיים ומבוקשים יותר בשוק העבודה. אני חשבתי שהפקולטות היוקתיות הן הפקולטות הפותחות פתח לקריירה מצליחה, לכן יש להן מועמדים רבים, לכן תנאי הקבלה קשים, ולכן לא כל אחד יכול להתקבל... ולכן הן יוקרתיות.

אבל נראה שטעיתי. מספיק שבעל הון יתרום לפקולטה X למדעי הפוליטיקה הרדיקאלית, ומייד תוצף הפקולטה בהמוני מועמדים, ותהפוך להיות יוקרתית. אחר כך הבוגרים יבחרו קריירה של מלצרות. אבל למי איכפת?

את מבינה בוודאי שיש מציאות ויש חלום, יש העולם האמיתי שעומד על מדע מדוייק, טכנולוגיה ומוסדות כלכליים קפיטליסטיים, ויש עולם וירטואלי שיש בו פקולטות לסוציולוגיה ופילוסופיה, ובלוגים והאייל. האם את רוצה שלא יהיה קשר בין האוניברסיטאות והעולם האמיתי?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565997
יש לציין שבוגרי בית ספר למינהל עסקים אינם מי שצפויים לבחור בקריירה של מלצרות.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565998
צ''ל ''למותר לציין''.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566009
קודם כל, אני לא מסכימה עם ההנחה שלך ש"סטודנטים הם אנשים מעשיים". לפקולטות בתקשורת, למשל, יש תנאי קבלה מאד גבוהים (לא גבוהים במונחים של רפואה, אבל גבוהים) למרות שהיא לא מכינה לשום קריירה למעט מתי המעט שממשיכים במחקר. אולי למלצרות.

ובבקשה אל תקצין את מה שאמרתי. אין שום סיבה מהותית שבפקולטות לכלכלה לא ילמדו את מרקס, או תפיסות עולם סוציאליסטיות, או מאבקי עובדים. במקום זה מלמדים לפי תפיסת העולם הקפיטליסטית, היד הנעלמה, ודברים בסגנון זה. האם אתה חושב שזה מקרי? האם אתה חושב שבעלי הון ימהרו לתרום דווקא לפקולטה שמלמדת להתנגד להם?

"העולם האמיתי" לא עומד על "מדע מדויק, טכנולוגיה ומוסדות כלכליים קפיטליסטים", הוא עומד גם על שלושת אלה וגם על אחרים (אתה יודע שעבודה סוציאלית וסוציולוגיה הם לא אותם תחומי ידע, כן?)
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566010
אני מבין שמעניין ללמוד את מרקס כחלק מההיסטוריה האינטלקטואלית. אבל ללמוד את מרקס ככלכלן? למרקס יש חשיבות בגלל הביקורת החברתית שלו, אבל הוא לא מגדיר מה יהיה הסדר הסוציאליססטי, הוא ממש לא מבין בכלכלה, והתחזיות שלו הופרכו אפילו בזמנו. קפיטליזם זו לא תפיסת עולם, זה הסדר הקיים (פחות או יותר), כלכלנים מנסים להבין איך הסדר הקיים עובד.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566015
ונראה לך מופרך שכלכלנים (כלכלנים - לא רואי חשבון) לא ילמדו תפיסות ביקורתיות לצד הלימודים של "הסדר הקיים"? אני לא מכירה את הפקולטה לכלכלה מקרוב, גם לא את זו של מנה"ס או רו"ח, אבל בפקולטה למשפטים בהחלט היו קורסים שלימדו בהם את "הסדר (המשפטי) הקיים" לצד ביקורת עליו. ביקורת חברתית, ביקורת כלכלית (קפיטליסטית), ביקורת כלכלית (סוציאליסטית), ביקורת פמיניסטית, ביקורת מבנית ומערכתית - זה לא הפך אף אחד מאיתנו למשפטן (או עו"ד) טוב פחות, אני בטוחה.
גם התיאוריה של אדם סמית' הופרכה. זה אומר שלא מלמדים אותה? מלמדים (בשאיפה ש)עם ההסתייגויות שמה שהיה נכון לאירלנד במאה ה-‏19‏1 לא נכון לכפר הגלובלי של המאה ה-‏21.

1נדמה לי.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566016
אני לא נכנס לנושאים אישיים, אבל למען גילוי נאות, אני חייב להודיע שההשכלה שלי היא במדעי המחשב ולא בכלכלה. אני מכיר פקולטות טובות לכלכלה רק מנסיון ללמוד מהסיליבוסים של הקורסים שלהן מה ספרי הלימוד שכדאי לי לקרוא.

למרקס יש בעיה בתחום הכלכלה והיא שהוא לא רלוונטי. מרקס הוא סוג של סוציולוג, או מטיף חברתי. יש לצערנו מחלוקות בכלכלה, אסכולות שונות החלוקות בעיקר בשאלות ההתערבות הממשלתית. מרקס לא מבין עובדות יסוד שאינן שנויות במחלוקת.

יתכן שיש מקצועות בחירה חופשית שבהן לומדים את אדם סמית לשם השכלה כללית. אני לא מצאתי הסתמכות ישירה על אדם סמית (וגם לא קראתי את ספריו). אולי ציטוטים אנקדוטליים ולא יותר מזה. המודלים שלומדים בעיקר בקורסים מתקדמים הם מתמטיים ומודרנים בהרבה. אדם סמית הוא הוגה דעות קדום שאולי מתיחסים אליו בחיבה אבל לא יותר מזה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566019
הייתי אומרת, שגם תיאוריית היד הנעלמה ממש לא רלוונטית.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566024
לא נכון. בניסוח מודרני קוראים לזה The First Welfare Theorem. לחוק הזה יש ניסוח מתמטי מדוייק וגם הוכחה מתמטית.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566029
והוכחה מציאותית, יש לו?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566031
יש לו הוכחה נכונה בהנחות של המודל המתמטי. האם המודל מיצג את המציאות? כמו בדרך כלל בכלכלה, התשובה היא לא-אבל. המודל מיצג מצב אידאלי שלא מתממש במדויק כמעט אף פעם. אבל הוא נותן תובנה להבנת המציאות. את יכולה לקרוא יותר כאן: Fundamental_theorems_of_welfare_economics [Wikipedia].
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566032
על פי
כדי לקבל את תוצאת המשפט
"The only assumption needed (in addition to complete markets and price-taking behavior) is the relatively weak assumption of local nonsatiation of preferences"

אני מניח שגם ההנחה שאנשים הם רציונלים נכנסת איפשהו בהוכחה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566026
ציינתי את מרקס וסמית סתם כדוגמא. אני לא מכירה כתיבה מתחום הכלכלה יותר מדי ולכן לא יכולה לתת דוגמאות לתיאוריות יותר רלוונטיות. אגב, גם הבחירה להתמקד בפן המתמטי, כאילו לא באנשים עסקינן, היא בחירה ערכית שרחוקה מלהיות הכרחית.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566035
גם בלימודי מתמטיקה לא לומדים יותר מדי את ניוטון, אוקלידס ואל־ח'ואריזמי. כמוכן גם בלימודי הפיזיקה לומדים הרבה על יצורים מוזרים מהסוג של מדרון חסר חיכוך והתנגשות אלסטית [ויקיפדיה] כדי להבין את הבסיס. מודלים פשטניים הם כלי חשוב ללימוד (וחשוב גם להבין את מגבלותיהם).

האם מתמקדים שם רק בצד המתמטי? אם כן, צריך לזכור שיש ביקורת דומה על לימודי המחשבים: התמקדות במדעי המחשב [ויקיפדיה] והזנחת לימודי המחשבים המעשיים (שהתעשייה צריכה).
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566059
אתה לא באמת משווה את לימודי מדעי הטבע ללימודי הכלכלה, נכון?

כלכלה היא ענף של הסוציולוגיה. אולי לא נעים לשמוע, אבל ככה זה כשמדובר בחקר ההתנהגות של קבוצות גדולות של אנשים. מתמטיקה היא דבר נחמד. אפילו מאד. דרך אגב, יש לה גם יישומים בסוציולוגיה מחוץ לתחום הכלכלי (למשל, בענייני רשתות חברתיות). אבל היא לא יודעת לתאר נכון התנהגות של אדם בודד ("האדם הכלכלי"). לכן כל הבסיס של המיקרו-כלכלה רעוע עד בלתי קיים וצריך לבנות אותו מחדש. לגבי כלכלת המקרו - שם יש יותר ביסוס עובדתי לתיאוריות, אבל החשיבות ההולכת וגדלה של שווקים בכלכלה העולמית גורמת לכך שקשה מאד להבין את המקרו בלי מודל מבוסס-תצפיות של איך עובד שוק, ואת זה פשוט אין.

בקיצור, ללמד כלכלה רק דרך מתמטיקה זה בערך כמו ללמד מדעי המחשב בלי ללמד חשיבה לוגית.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566062
אבל זה היה בדיוק החצי השני של הביקורת שלי: מי שמלמד יותר מדי מתמטיקה מכין אנשים לאקדמיה (משחקים במודלים) ולא לחיים בחוץ (מה ששימושי לעסקים). אין לי מושג אם זה נכון.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566064
אה, אני מסכים - אבל רק בתנאי שיקראו לזה ''החוג לכלכלה עיונית'', ובתנאי שעובדי משרד האוצר יקבלו גם כלים נוספים, מהחוג לכלכלה שימושית, לפני שהם מתחילים ליישם עלינו את התאוריות שלמדו בתואר הראשון בחוג העיוני (שזה מה שקורה בפועל).
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566023
הנה מישהו שסימני השאלה האלה התעוררו אצלו כבר בטקס הסיום ב-‏2003... הבעיה שהוא היה מוכרח להזכיר גם את הכלכלן הדגול עמיר פרץ וגם לקונן על מר גורלה של אמא גאיה המסכנה. אולי מסיבות כאלה לא מתייחסים ברצינות אל הדברים הרציניים.

אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566037
יש שני דברים שקפצו לי בתגובה שלך:

הראשונה היא שמרקס זוכה לליטרת הבשר שלו בהרבה יותר חוגים מאשר מילטון פרידמן, למעט כלכלה. ובאמת מעניין, למה בחוג לסוציולוגיה לא מלמדים את פרידמן בצורה שאפילו מתקרבת לצורה שמלמדים את מארקס, ואיך הצליחו בסוציולוגיה להתחמק מבעלי ההון.

השניה היא, ש'הסדר המשפטי הקיים' הוא פיקציה. באוני' העברית (לא הייתה לי די הכרות עם חוגים למשפטים אחרים) לימדו תפיסה די מוגדרת של המשפט ותפקידו, ועל זה קישוטים - הביקורת.* אז כן, יוצאים משם בוגרים שיודעים מי זה פוזנר ואם התעסקו במשפט בינ"ל גם מה ההבדל בין בני עודה לפס"ד האמריקאי המקביל שברח לי שמו בשעה זו (נו, זה של המשחתת וינסנס), אבל ברור לחלוטין מה המיינסטרים הישראלי ומה לא, ובתקופתי גם היו מלמדים בעברית גישה מאוד חד-משמעית לנושא 'המהפכה החוקתית', וביקורת, אם בכלל, הייתה משנית ביותר ביותר. 'הסדר הקיים' הוא יותר 'פרשנות מסויימת מאוד לסדר הקיים', לא פחות מכך ש'היד הנעלמה' היא פרשנות ולא בהכרח *ה*סדר בה' הידיעה.

*אגב, כשסירבו לתת לאורית קמיר קביעות, בין הטענות נגדה - שרובן היו למיטב ידיעתי מוצדקות מאוד - הייתה טענה אחת שהייתה בלתי-מוצדקת בעליל: הטענה שהחומרים שהיא עוסקת בהם אינם המיינסטרים של המשפט ולכן אינם חשובים מספיק כדי להצדיק קידום. הטענה הזו באה גם היא מתוך תפיסה מאוד ברורה מה חשוב ומה לא.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566046
גם את החוג לסוציולוגיה אני לא מכירה, אבל בחוק לתקשורת הזכירו את מרקס בקורס אחד או שניים, וביותר קורסים את בעלי ההון (או בעלי אינטרסים כלכליים רבי השפעה).

לא יודעת באילו שנים למדת בפקולטה למשפטים, אבל הרושם שקיבלתי הוא שבמהלך העשור הראשון אחרי המהפכה החוקתית (1994-2004) היה אימוץ נלהב של השיח הברקי (בכלל, ובירושלים בפרט), שדעך ופינה מקום לבחינה ביקורתיות יותר של המהפכה ותוצאותיה. זה לא מפתיע - בשביל לגבש ביקורת על תיאוריה חדשה (או חוק חדש או הלכה חדשה) צריך זמן כדי (א) להפסיק להתלהב ממנה ומהדרך שבה פתרה בעיות שבעבר היה קשה להתמודד איתן ו(ב)לראות את הבעיות החדשות שהיא מעוררת.
את הקורס בחוזים לימדו אותי בראיה כלכלית (שם דווקא הזכירו את פרידמן, ואת כהנמן וטברסקי, בעיקר בהקשר לכך שאנשים הם לא רציונלים) ואת הקורס בנזיקין בראיה פמיניסטית-חברתית, שהיא בוודאי לא הזרם המרכזי של דיני הנזיקין (שהם לא תחום ידע משפטי-אזוטרי בשום צורה שהיא).

על הקביעות של דר' קמיר אני ממש לא רוצה לדבר, רק אעיר שלמדתי אצלה קורס אחד והוא היה מחכים ופוקח עיניים.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566116
גם השיח על 'בעלי ההון' איננו נטול אידיאולוגיה. נאמר כך, הגישה הפרידמנית או גישתו של האייק (לא מעט מבוגרי החוגים שהזכרת לא יידעו מי הוא) זוכות בחוג לתקשורת או סוציולוגיה להרבה-פחות-מקום מהערות השוליים של מרקס ו'בעלי ההון' הלא-מזוהים (או המזוהים).

ההיכרות שלי עם הפקולטה למשפטים בעברית היא אכן מהעשור הראשון הנ''ל, אבל האימוץ הנלהב של השיח הברקי - למרות הביקורת העזה לה זכה מאז הופעתו על הבמה - היה חריג למדי במהירות ההתמכרות אליו, ובדחיקת הגישות האחרות לקרן-זוית. וזה לא היה עניין של בעיות ופתרונן, אלא עניין של אידיאולוגיה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566126
ברור שגם השיח של בעלי ההון הוא בעל אידיאולוגיה! אין תיאוריה במדעי החברה (במובנם הרחב) שלא נובעת או קשורה באידיאולוגיה מסוימת. אבל כשתוכנית לימודים שלמה מתבססת על אידיאולוגיה אחת ומשכך מציגה אותה כאובייקטיבית - זה לא טוב.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566136
אכן, רק ש-כמו שאמרתי - זה ממש לא ייחודי לכלכלה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566137
בלבלת אותי. אמרתי קודם שזה ייחודי לכלכלה? לא מתאים לי.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566058
תרשה לי לחלוק עליך. כלכלה היא חלק ממדעי החברה, מפני שהיא עוסקת בקבוצות של אנשים ובאינטראקציות (מסוג מסוים) ביניהן. היא לא חלק ממדעי הטבע.

כלכלן שאינו יודע פסיכולוגיה חברתית הוא כלכלן גרוע. כל החוגים הרציניים לכלכלה בעולם כבר מבינים את זה, ומשנים את הסילבוס בהתאם כדי ללמד כלכלה התנהגותית, כלומר איך מתנהגים אנשים אמיתיים ולא איזשהו יצור פיקטיבי שנקרא ''האדם הכלכלי'' ושקיים רק בתיאוריות מתמטיות.

ממש לא מזמן ראינו איך המשפטים התיאורטיים הנפלאים של ארו-דברה על הפחתת אי הודאות בעזרת נגזרים פיננסיים מתמוטטים לנו מול העיניים תחת השמות ליהמן ברדרס ואיי-איי-ג'י. עצוב (אם לא טרגי) שבנו מגדל קלפים תיאורטי שלם שאין לו שום קשר למציאות. לפחות לא מעט פרופסורים לכלכלה קיבלו בזכותו קביעות. בשוליים, ממש בשוליים, אולי טיפה חבל על מיליוני אנשים תמימים שקיבלו בהבנה את תנאי העבודה הגרועים שלהם - תחת נימוקי ''שוק חפשי'' תיאורטיים שיצאו מבתי הספר לכלכלה - כי האמינו שהאלטרנטיבה היחידה היא קומוניזם נוסח סטלין.

האקדמיה הישראלית (למעט כמה יוצאי דופן כמו פרופ' אריאל רובינשטיין) סובלת מהסתיידות עורקים חמורה בחוגים לכלכלה, ואת זה אומרים הפרופסורים עצמם, לא אני. גם מספר הסטודנטים לכלכלה נמצא בירידה.

בקיצור, אני ממליץ לך להתעורר.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566020
בואי נשאיר רגע בצד את הדיון על לימודי כלכלה, ונסתכל על תחומים אחרים.

בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה אני לא מכיר סוג של השפעה דומה. אבל יש בענף אחר של הדיון הזה (מתחת לתגובה 565974, ובפרט מתחת לתגובה 566011) יש דיון על השפעה אפשרית מסוג שונה באותם תחומים.

האם בלימודי המשפט את מכירה השפעה דומה?
לא. 566027
אני מכירה מלגות או סבסוד של תוכניות בעלות אוריינטציה מסוימת, אבל זה היוצא מן הכלל וגם לא מהווה את גרעין הלימודים.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565980
אני מקווה שנסכים שהשפעה על מישהו לא חייבת לקרות דרך הפעלת כוח ישיר. למשל, גם משרדי פרסום משפיעים על אנשים, אחרת לא היו משלמים להם תמורת עבודתם, לא כן?

האם אתה (כמוני) מושפע מפרסומות?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565990
מסכים. אני מבקש תאור מבוסס ככל האפשר של המנגנון שבאמצעותו בעלי ההון משפיעים על בחירת הסטודנטים, וכיצד אפשר להעריך כמותית את מידת ההשפעה שיש למנגנון הזה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566017
בסדר. נרד מעניין הפרסומות ונעבור לדברים רציניים.

הטיעון הוא כזה:
א. בעלי ההון אחראים לגידול ההדרגתי באי השוויון בחלוקת ההכנסות שחל במערב מאז שנות ה- 70.
ב. עד לפני כ- 40 שנה די היה במפרנס יחיד למשפחה מן המעמד הבינוני.
ג. אי השוויון הגדל אחראי לכך שכיום הנורמה במעמד הבינוני היא של שני מפרנסים במשרה מלאה למשפחה, ובארץ גם בכך אין די (למשל, כדי לקנות דירה).
ד. תואר במדעי הרוח מעולם לא הבטיח פרנסה.
לכן
ה. מספר הבורגנים הצעירים שיכולים להרשות לעצמם ללמוד מדעי הרוח הוא זניח.

אני אתרכז ב- א', מפני שכל היתר נראה לי מובן מאליו.
בכל מדינה הסיפור שונה, ולכן בחרתי את ארה"ב כדוגמה.

א. 40 השנים האחרונות עומדות בסימן הפרטה ואמונה הולכת וגדלה בחשיבותם של שווקים בלתי מפוקחים, כשמייצגה הבולט של האידיאולוגיה הזו הוא מילטון פרידמן. מי שנהנה מהאידיאולוגיה הזו, מממן אותה, ומשווק אותה בהצלחה רבה הם בעלי ההון. מי שסובל ממנה הם העובדים חסרי ההון, מפני שבעוד החברות נהנות מחופש הולך וגדל (ובהתאם גם רווחיהן כאחוז מהתל"ג), ההכנסה הממוצעת של העובדים בארה"ב לא עלתה ריאלית כלל מאז שנות ה- 70 (למרות הגידול המהולל בפריון העבודה). זוהי מהות אי השוויון: העדפה בחוק של בעלי המניות על פני העובדים חסרי המניות ‏1. אינני טוען שבעלי ההון הם אנשים בלתי מוסריים. אני מאמין שהם באמת ובתמים משוכנעים שיש לתמוך באידיאולוגיית השוק החפשי מפני שהיא נכונה, ולא רק מפני שהיא מיטיבה עימם באופן אישי.

________
1 חשיפת העובדים למניות דרך קרנות הפנסיה שלהם זניחה בהשוואה לזו של בעלי ההון, מפני שרוב הכנסתם של בני המעמד הבינוני משמשת כבר שנים רבות כמעט רק לצריכה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566021
מהי משמעות הסעיף "בעלי ההון אחראים לגידול ההדרגתי באי השוויון בחלוקת ההכנסות שחל במערב מאז שנות ה- 70."? על איזו סוג אחריות אתה מדבר?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566051
בעיקר על שני סוגי אחריות:

א. לובי פוליטי יעיל להפליא של בעלי ומנהלי החברות הגדולות, שפועל למען הורדת מיסי חברות, הפחתה ברגולציה הממשלתית, הפרטת שירותים ממשלתיים, ופגיעה באיגודים המקצועיים.

ב. קידום הרעיון שפיקוח ממשלתי מזיק לכלכלה, דרך מימון מרכזי מחקר ופרופסורים שמוציאים ניירות עמדה ומאמרים בנושא.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566028
אם יורשה לי לסטות לרגע:
בורגנים הם בדיוק אלה שיכולים להרשות לעצמם ללמוד מדעי הרוח, אבל יש מעט מאוד בורגנים, אם בכלל.
כמדומני, "בורגנים" בהגדרה, הם מי שיש ברשותם נכסים: היינו, הם יכולים לא לעבוד.
בחברה שלנו, גם בעלי מקצועות חופשיים אנוסים לעבוד.
כמה זמן יוכל המהנדס, העו"ד, הרופא, לחיות בלי הכנסות?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566052
זו אכן הכוונה. בכל מקום בו כתבתי ''בורגנים'', צריך להיות ''המעמד הבינוני''.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566039
סליחה, אבל רוב הביקורות המודרניות דווקא טוענות בדיוק ההיפך - קבוצות אינטרסים חברו על מנת לגונן על השווקים שלהם באמצעים פוליטיים ומשפטיים, ושימוש ביתרון גודל בצורה חזירית.
החברות הקיימות מנסות לדחוק מתחרים חדשים מהשוק - ולכן השוק חופשי יותר, ולא פחות. הבעיה היא שהחברות הללו מוציאות מיליארדים על לוביסטים ותמיכה בפוליטיקאים (משני צידי המתרס) והון על עורכי דין, על מנת לגנון על עצמם והשווקים שלהם תוך דריסה של מתחרים מתחילים על מנת לשמור על רנטות מונופוליסטיות בשוק - תוך קריאה ל"ביטל הרגולציה" כדי לשמור על "שוק חופשי".

דוגמאות?

חוקי הפטנטים - שמעתם על עיסקאות חילופי פטנטים? זה כשמספר חברות מתחרות חותמות על הסכם שבו הן לא יתבעו אחת את השניה על שימוש בפטנטים. בגלל שבפועל מוציאים עשרות פטנטים על כל שטות, כל מוצר שמתחרה שייצא יחרוג לפחות על אחד הפטנטים, ואם לא, אז הוא עדיין יצטרך להוציא מיליונים ושנים על מנת להוכיח את זה בבתי המשפט.

בישראל בולט רישיון היבוא הבלעדי של חברות מכוניות, שזה כמו להדפיס זהב.
תיאום המחירים בין חברות התקשורת, והלחץ המשותף שלהן על הממשלה.

עסקאות בעלי עניין - בעל שליטה מבצע עסקה בין 2 חברות שלו אחת הקורבן (יכול להיות עם שליטה ממונפת, כך שיחסית אין לו בהכרח הרבה כסף בחברה - או יותר גרוע, בחברה שמנהלת כספי אחרים) ואחת המרוויחה - העסקה טובה מאוד לחברה המרוויחה וגרועה לחברה הקורבן. בדרך כלל מאוד קשה להוכיח (אי אפשר היה לצפות, וכו') אפשר להזכיר את העסקה בו האחים עופר בתור בעלי חברה לייצור אוניות מכרו לאחים עופר בכובע שלהם בתור בלעי צים הרבה אוניות, והכניסו את צים לבור לא קטן.
הכל חוקי לגמרי (אני לא עורך דין).

ועוד, ועוד - הרוב מתחת לשטח, ולא ידוע.

אם הממשלה הייתה עושה את עבדות הרגולציה כמו שצריך, היא לא נותנת לדברים כאלה לקרות במגמה לעודד תחרות ולמנוע עושק.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566045
השוק חופשי יותר? אם יש יותר חסמי כניסה, השוק חופשי יותר?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566048
אכן, התכונתי ל- ''שוק בלתי מפוקח'' ולא לשוק חפשי. כדאי רק לזכור שהמחקר הכלכלי תומך בטענה שהווצרות בועות (ופקיעתן ברעש גדול) הם חלקים אינטגרליים מהשוק החפשי. ורנון סמית היה כנראה הראשון שחקר נושאים כאלו באופן אמפירי, וקיבל על כך את פרס נובל בכלכלה.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566343
תגובה 551761
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565805
אורח חיים דומה? דיון 3312
לימודי חדר 697074
אצל החרדים המצב (לפחות האידאלי) הפוך: האישה עובדת כדי שבעלה יוכל ללמוד. לדוגמה, בכתסה הזו (אבל אני מניח שזה לא חדש במיוחד).
לימודי חדר 702920
האם עבודת הנשים במגזר החרדי משפרת או מרעה את מעמדן?
(אפשר אולי להשוות למשפחות חרדיות בהן הבעל הוא המפרנס העיקרי)

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים