יש סקס אחר 3340
בעקבות הכנס "להיות אדם – אינטרסקס 2011", שהוקדש לבני אדם שנולדו עם סימני מין מעורבים
ביום ה' בשבוע שעבר התקיים באוניברסיטת חיפה הכנס "להיות אדם – כנס אינטרסקס 2011", שעסק בהיבטים רפואיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, משפטיים, אתיים ומשפחתיים של אינטרסקסואליות – מושג המתאר בני־אדם שלא ניתן לקבוע את מינם על־פי החלוקה המקובלת, משום שנולדו עם סימני מין שחלקם זכריים וחלקם נקביים.

בבלוג "ראומה" התפרסמו שתי רשימות בעקבות הכנס. בראשונה, "כנס אינטרסקס – כרוניקה של דיכטומיה ידועה מראש" סקר אור שי, ממארגני הכנס, את המושג אינטרסקס, ותיאר את הדיון שהתלהט בכנס – עד כדי צעקות – בין חסידי הגישות השונות לטיפול באינטרסקסואלים: הגישה המסורתית, המזוהה בעיקר עם הממסד הרפואי, דוגלת ב"ניתוח כירורגי המבוצע בתקופת הינקות ומשייך את הרך הנולד לאחד משני המינים"; הגישה האחרת, איתה מזדהה שי, רואה בניתוחים שכאלה אקטיביזם רפואי בלתי רצוי.

שי כותב: "תומכי הניתוח טוענים שמרבית האנשים שעברו את הניתוח מאמצים בבגרותם את הזהות המגדרית שנקבעה להם, ומתנגדי הניתוח מציינים שרבים דווקא דוחים זהות זו; התומכים טוענים שהם מבצעים את הניתוח בהסכמת ההורים, והמתנגדים טוענים שהסכמת ההורים לא מהווה תחליף ראוי להסכמת האדם עצמו; התומכים מציגים את הטכניקות החדשניות אשר אמורות למנוע את הסיכונים שבניתוח, והמתנגדים מציגים מגוון מקרים בהם הניתוח גרם לאובדן היכולת ליהנות ממין או להביא לעולם ילדים; התומכים טוענים כי ילד אינטרסקס שלא עבר ניתוח עשוי להיות מושא ללעג חברתי שיגרום לנזק פסיכולוגי, והמתנגדים טוענים כי האיברים שיוצר הניתוח אינם פחות שונים מהאיברים המקוריים, וכי חוויות חוזרות של ניתוחי המשך ושל טיפולים תרופתיים מסבים יותר נזק פסיכולוגי מחיים ללא ניתוח; התומכים טוענים שלתינוק דרושה זהות מגדרית ברורה לשם התפתחותו התקינה, והמתנגדים קובעים כי אין קשר ישיר בין מין למגדר, וכי ניתן לאמץ זהות מגדרית ללא ניתוחים כירורגיים."

שי מתמקד בשתי טענות של התומכים בניתוח: הראשונה היא שהמדע יאפשר לרופאים לנבא באופן מהימן את הזהות המגדרית (שהיא זהות חברתית, שלא חייבת להתלכד עם הזהות הביולוגית) העתידית של תינוק שנולד אינטרסקסואל; השניה היא שיש לנתח על מנת להקל על הורי התינוק להתחבר אליו רגשית, ולמנוע מהם תחושת דחייה "בכל פעם שהם יחליפו לו חיתול". לדברי שי, טענות אלה משקפות אימפריאליזם רפואי – ניסיון "לתת תשובות רפואיות לשאלות שאינן רפואיות, ובעקבותיהן לנסות 'לתקן' באמצעים רפואיים מצבים שאינם מצריכים תיקון". לקראת סיום הרשימה כותב שי: "ההומוסקסואליות הפסיקה להיות מוגדרת כמחלה נפשית בעקבות מאבק מתמשך של הקהילה הגאה. יש לקוות שבעוד מספר שנים, גם מאבקה של קהילת האינטרסקס ישיג את אותן תוצאות. אף רופא לא יסכים 'לתקן' אנשים אינטרסקס ... אינטרסקסואליות לא תיחשב 'מום' רפואי, אלא חלק מהמגוון, השוני והיופי שבאנושות."

הרשימה השניה, "להיות אינטרסקס", היא סיפורה האישי של אינטרסקס בת 40 המתקראת סמר, אשר הוקרא בכנס. על שנותיה המוקדמות כתבה סמר: "ידעתי שמשהו שונה אצלי, שאני אחרת, אך לא ידעתי מה שונה. היו הרבה סימנים בדרך, אך אף אחד לא דבר איתי ואני גם פחדתי לתת שם לאחרוּת זו." למרות שטענה "אין ברצוני להפנות אצבע מאשימה לרופאים או להורים מכיוון שכולנו אחראים בחברה זו", היא הוסיפה "אני תוהה למה מוקדשים מאמצים רבים ליישר את כולנו בשני מינים או שני מגדרים, ולמה צריך לכרות, להוציא או לעצב את אברי המין לפי שתי תבניות מקובעות." עוד היא כתבה: "18 שנים ביליתי בבתי חולים, היה נראה שהמשכיות קיומי בחיים האלה באופן תקין קשורים בהסדרת התוהו ובוהו שבין רגלי. נפשי הייתה מיוסרת מחוסר הוודאות ומהסוד, אך העיסוק העיקרי היה באברי המין שלי... להפתעתי הגדולה, גיליתי שכדי לחיות את מלוא החיים שלי אני זקוקה לרוך, להבנה לידיים מחבקות ולאהבה. התאהבו בי בלי לדעת מה גודל הדגדגן שלי והתאהבתי באנשים מבלי להתעניין בכרומוזומים שלהם או בגודל הפין שלהם."
קישורים
כנס אינטרסקס – כרוניקה של דיכטומיה ידועה מראש - מאת אור שי
להיות אינטרסקס - מאת סמר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

''חמשת המינים'' 570643
אני מזכיר את המאמר הקלאסי שאן פאוסטו-סטרלינג פירסמה לפני כעשרים שנה, תגובה 203646.
מה זה מין ולמה זה טוב 570787
די ברור מה זה זכר ונקבה מדובר בשתי מינים ייעודיים ומובחנים אבל מעבר לזה לא ברור למה אתה מתכוון כשאתה (או היא) אומר "מין" האם למשהו עם ייעוד שונה, משהו מובחן, סתם קבוצות? ומה המטרה בעצם?
מבחן התוצאה 570644
מאמר מעניין על נושא טעון למדי.
הוויכוח בין הצדדים נשמע מעט פשטני - הרי הטענות שם הן טעונות שניתנות לבדיקה ומן הראוי שהעוסקים בתחום ייזמו מחקרים ארוכי טווח אחר המנותחים להערכת השתלבותם בחברה (כמו שנעשה בהערכת היעילות של ניתוחים רבים אחרים).

הרומן Middlesex של Jeffery Eugenides (אאל"ט) עוסק בדיוק בסוגיה הזו, ונוקט את הקו המתנגד לניתוחים מאותם נימוקים שהוצגו כאן. בספר מנמקת הדמות הראשית את בריחתה מהבית כשנודע לה שהוריה רוצים שתנותח (ותמשיך לחיות כנקבה שגודלה עד כה) בכך שאינה מעוניינת לאבד את איבר המין שלה ואת ההנאה המינית. המחבר מציג את עמדת ההמסד הרפואי דרך "הצצה" ליומניו של הרופא המטפל שקובע כי בשיקול הכולל, אובדן ההנאה המינית נדחה בהשוואה להקלה על ההשתלבות בחברה (אדם שחי וגדל עד גיל 17 כאשה, ובהצלחה מרובה ללא כל פקפוק, ישתלב בקלות יותר כאשה מאשר בנסיון לחקות גבר).

בסופו של דבר הדמות אינה עוברת את הניתוח ועוברת לחיות כגבר. המחבר מציג זאת כנצחון של הדמות והוכחה לצדקת דרכה, אולם בבחינה ביקורתית יותר של התוצאה זה לא כ"כ ברור - במשך עשרים השנה לאחר מכן (מאז הגילוי שהדמות היא אינטרסקס ועד לזמן הסיפור) הדמות אינה חווה אף מערכת יחסים יציבה וקוטעת היכרויות חדשות כאשר הן מתקדמות במישור המיני כיוון שהוא מתבייש לחשוף את גופו בפני בנות זוג.כלומר אותם קשיים שחזה הרופא.

ולגבי הסלידה של החברה מהעמימות הזו - מישהו פעם המחיש אותה בעובדה שלמרות שקל מאוד לשכוח את שמו של אדם שנתקלנו בו, הדבר האחרון שנשכח הוא מינו
מבחן התוצאה 571641
בדיוק חשבתי על זה היום - התחלתי לקרוא ספר שמתחיל באיבוד זיכרון של הגיבור, שמתעורר בחדר לא מוכר. הוא גם לא מכיר את עצמו במראה, מסתכל ורואה בחור עם מאפיינים כאלה וכאלה, ומציין לעצמו אותם. אבל בשום מקום בתיאור הרגעים שלפני ההתבוננות במראה, שבהם הוא לא זוכר מיהו בכלל, לא עבר לו בראש שאולי הוא אישה. כלומר הוא קיבל את השתייכותו למין הגברי כברורה מאליה.

עוד דבר - בדיון הרפואי כאן ובדיון על זכות ההורים להחליט על ילדיהם הלכו לאיבוד השאלות הקיומיות והחברתיות: האם אנשים חופשיים להחליט על גורלם במנותק מן המאפיינים הפיזיים שלהם? האם כל מאפיין פיזי שווה ערך לתכונה נפשית, ואם לא, איזה מאפיינים כן קובעים ואיזה לא? האם אגודת בעלי התוספתן המוגדל יכולה להוות נקודת התייחסות להגדרה עצמית עבור אנשים שמשתייכים אליה? אמנם, סביב איברי המין יש מטען תרבותי עצום שלתוספתן אין - האם, אם נתגייס מספיק לטובת העניין, תוך דור-שניים יוכל להיווצר מטען כזה סביב התוספתן, כפי שנוצר למשל במקרה הרצף האוטיסטי? (או איבר אחר, גלוי יותר, נניח כפות רגליים גדולות?).

כמה טוב שבאייל תמיד אפשר לסמוך על מישהו שיענה. ואם לא מישהו, אז אלמוני.
מבחן התוצאה 571644
הספר מדיון 3099?
מבחן התוצאה 571648
הוי! לא מזמן קראתי אותו, מעניין לקרוא את המאמר הזה עכשיו.

אבל לא זה הספר שהזכרתי בתגובתי, אלא "כריש זיכרון": http://www.text.org.il/index.php?book=0802074
מבחן התוצאה 571651
אני רואה שיש בדיון הישן פתיל מעניין שקשור איכשהו: תגובה 512676 .
מבחן התוצאה 571753
אחלה ספר, תהני.
מבחן התוצאה 571824
אכן! אני כבר באמצע. הוא מעין מורקמי על ספידים :-)
מבחן התוצאה 571647
ישנם כמה מאפיינים מגדריים שגם אדם שאיבד את זכרונו יכול לזהות על עצמו עוד לפני שהוא ניגש אל המראה, בראש וראשונה חזה מפותח אצל אישה ושעירות ברמה ''גברית'' אצל גבר.
מבחן התוצאה 571650
כן, אבל בהנחה שאתה מתעורר כ"לוח חלק" ומבחין שזרועותיך שעירות, הלא תציין את העובדה הזו בפני עצמך?
מבחן התוצאה 571655
אכן שאלה, שאלה שאלתית.
מבחן התוצאה 571663
בעצם, שאלה נלווית (או עיקרית) היא אם קיימת איזו "תחושה פנימית" לגבי המין/מגדר. ה"תחושה" הנ"ל היא נושא שדוקא טרנסג'נדרים מרבים לציין אותו. עפ"י סיפוריהם, הם "הרגישו תמיד", מאז ילדותם, עוד לפני שעברו טיפולים, ניתוחים וכו', את חוסר ההתאמה בין התפקיד החברתי לבין המין/מגדר שהוא מינם ה"אמיתי", מבחינתם (נדמה לי שהחוויה הזאת מופיעה יותר בסיפורם של המוגדרים חברתית כגברים מאשר אצל המוגדרות חברתית כנשים, אבל זאת רק התרשמות אישית שלי). אם יימצא הסבר לחוויה פנימית זו, ואם אכן ה"תחושה" היא אמיתית, כלומר - מבוססת ביולוגית - הרי היא בודאי קיימת גם אצל הבנויים פיזית ומתפקדים חברתית ומינית בהתאמה לחלוקה המקובלת לגברים ונשים. אם זה כך, אם התחושה הזו היא ברורה ומובנת מאליה גם אצל כל ה"נורמלים" הללו - אזי גיבור הסיפור אינו צריך לציין לעצמו באותם רגעי התעוררות את מינו/מגדרו, כשם שאינו צריך לציין לעצמו שהוא שייך לתת-מין "אדם", Homo sapiens sapiens, ולא "כלב בית", Canis lupus familiaris - פרטי המידע האלה "צרובים בו" באופן טבעי.
מבחן התוצאה 571673
תחושה פנימית כזו מושפעת מאוד משנים רבות של חיים בחברה של גברים ונשים. ההכללה של "המין אדם" ו"המין כלב" היא חלק מהתרבות שלנו, במידה רבה. האם אדם שגודל ע"י זאבים ירגיש אדם?
מבחן התוצאה 571698
טוב, רק הגיבור מהספר - בינתיים התקדמתי עוד מספר עמודים, הספר הופך מרתק יותר אבל החורים ההגיוניים בעלילה רק גדלים. למשל, הוא עומד בבית שאינו זוכר כלל, פותח את המקרר ומחליט להכין ארוחת בוקר אנגלית. אם נמחק לו כל הזיכרון לגבי עצמו, הלא יימחקו לו גם מתכונים שלמד במשך חייו, או הידיעה מהי ארוחת בוקר אנגלית? או שהוא זוכר את המתכון במנותק מהנסיבות בחייו שבהן למד אותו? או שיש חלק במוח האחראי על המתכונים? (אם כי בספר מצוין שההפרעה שלו נפשית ולא פיזית, כך שאני הולכת לאיבוד שם לגמרי מבחינת אמינות. אבל הוא כתוב היטב).
מבחן התוצאה 571715
תשכחו מהכל. הספר קיבל תפנית סוריאליסטית שמייתרת את האבחנות על הפרעה נפשית (אבל לא את הבעייתיות שהזכרתי קודם). מוזר ומעניין.
מבחן התוצאה 571729
את יכולה לשאול אותה שאלה בקשר לשפה עצמה, כלומר איך הוא חושב במלים. ''זכרון הצהרתי'' (ע''ע) הוא מה שנפגע באמנזיה, ''זכרון תפעולי'' הוא משהו אחר.
מבחן התוצאה 571735
מה כולל הזיכרון התפעולי? האם יכול להיות שהוא יזכור למשל סרט בשם "מועדון קרב", אבל לא יזכור את עצמו הולך לצפות בסרט הזה?
כי כל מאבדי הזיכרון למיניהם, בסרטים ובספרים, פועלים בתוך ארטיפקטים של תרבות בלי בעיה. מקסימום לא מעודכנים במה שהעיתונים מספרים.
מבחן התוצאה 571748
בעניין ''לא יזכור'', צריך גם להבדיל בין בעיות איחסון חוויה חדשה לעומת איחזור מהזיכרון.
מבחן התוצאה 571775
באמת רציתי לשאול אותך אם הסרט אמור להיות ריאליסטי מבחינה רפואית, כי אני לא בטוחה שבמציאות קיימת אמנזיה רק על בסיס פסיכולוגי, ודאי לא אמנזיה גורפת ובלתי הפיכה שבה אדם שוכח מיהו ולא שב להיזכר.

זכרון תפעולי הוא זכרון של מיומנויות שנטבעו בנו על ידי שינון וחזרה. אני לא בטוחה שההגדרה מדויקת, ויקי תדייק יותר, אבל הכוונה לפעולות שאנו עושים בלי לחשוב עליהן באופן מודע, כמו רכיבה על אופניים, דקלום שיר, התלבשות, שפה, ואני חושבת שגם נגינה.
אינני יודעת אם נגינה שייכת באופן מובהק לתחום הזכרון התפעולי או שמעורב בה דבר נוסף, כי זו פעולה כה מורכבת שנראה לי שמוקדש לה אזור מיוחד במוח.

האדם בעל האמנזיה החמורה ביותר הידוע לרפואה הוא קלייב וויבר, פסנתרן ומנצח לונדוני לשעבר. בשנת 1985 הוא נתקף על ידי וירוס ההרפס, אותו וירוס שתוקף את השפתיים אחרי הצטננות ומוכר לנו, אלא שהווירוס לא תקף את שפתיו אלא את מוחו.

אין לו זכרון אפיזודי כלל, הוא לא זוכר דבר מעברו, והזכרון הקצר שלו נשמר למשך 10 שניות ולכל היותר 30. הוא חיי בתוך הרגשה מתמדת שזה עתה הקיץ מתרדמת ארוכה נטולת מחשבות, מראות, או חלומות. הוא אינו זוכר אירועים ואינו זוכר פנים, מלבד את אשתו. בכל פעם שהיא נכנסת לחדר, אחרי שיצאה לרגע למטבח למשל, הוא קם אליה בעיניים זוהרות משמחה, מביט ממושכות בפניה, מחבק אותה ומזמין אותה לרקוד.

בקליפ הזה, מתוך סרט דוקומנטרי עליו, אשתו מובילה אותו לתוך הכנסיה לעבר הפסנתר.
הוא אומר: ככל הידוע לי אין לי קשר למוסיקה ולא ניגנתי תו אחד בחיי.
היא: אתה עדיין מנצח טוב מאד ומבצע טוב מאד ויש לך קול יפה.
הוא: אני לא יודע מזה.
היא: אני יודעת כי שמעתי אותך. אתה מנגן נהדר.
הוא: לא ניגנתי תו אחד בחיי.
(מתיישב אל הפסנתר)

___________
הנה עוד קליפים שמצאתי מהסרט לפי הסדר. התובנות וההבחנות של אשתו הן עמוקות ויפות מאד.

מבחן התוצאה 571777
תודה, אצפה. עלילת הספר ''שלי'' כבר מזמן סטתה חדות לכיוון המדע הבידיוני, כך שהסברים רפואיים לא תופסים לגביו כרגע.
מבחן התוצאה 571697
זאת ועוד: תגובה בשרשור הזה שתכלול התייחסות לעקומת הפעמון תיחשב כ"גודווין".
מבחן התוצאה 571802
כמו שקובעת הכותרת: מבחן התוצאה.איברי מין, מסיבות ברורות, מהוות נקודת ייחוס משמעותיות וראשונות במעלה להגדרה עצמית. הן מבחינת השיוך למין מסויים והן מבחינת "הדירוג הפנימי" בתוך אותו מין (איבר מין זכרי קטן וכו'). האם גם איברים יכולים להוות נקודה שכזו? בסופו של דבר כן, לרוב כאשר האיבר מופיע בצורה חריגה מספיק או גורר הפרעה תפקודית משמעותית. אנשים בעלי קומה נמוכה מייחסים לגובה משמעות רבה יותר בהשוואה לאנשים בעלי גובה ממוצע, כמו גם חרשים ודוגמאות אחרות. אפילו צבע עור משמעותי מספיק כדי שאנשים יגדירו את עצמם לפיו.
מבחן התוצאה 571823
גודווין!

אתה עונה לנקודות שכבר התייחסתי אליהן.
מבחן התוצאה 571829
מכיוון שכבר שמענו את ההכרזה הזו יותר מדי פעמים, עולה השאלה: איזו מפלצת נוצרה ע"י גודווין?
מבחן התוצאה 571830
מה שניסיתי לומר היה, שצבע עור, כמו גם מגדר, הם מאפיינים טעונים תרבותית. אני ניסיתי להכניס לתמונה הבדלים פיזיים שאינם טעונים תרבותית (כרגע?) ולבדוק את הנושא באמצעותם.
מבחן התוצאה 571831
הבנתי, ואני מסכים (דוגמת החרשים עלתה כמה פעמים). התכוונתי לגודווין.
מבחן התוצאה 571835
מה השאלה על גודווין?
מבחן התוצאה 571838
תגובה 571829
מבחן התוצאה 571846
אין לי מושג. אם זה קשור לחידת הטריוויה שלך אני לא בעסק :-)
מבחן התוצאה 571849
זה לא.
מבחן התוצאה 571898
הכוונה היא, כמובן, למרי גודווין, שכתבה סיפור על מפלצת בשביל תחרות סיפורים.
מבחן התוצאה 571910
אם זה לא שלי זה לא מעניין ;-)
מבחן התוצאה 571833
גם אני לא מבינה מה עניין גודווין ועקומת הפעמון ומה מותר ומה אסור לומר בדיון הזה. את יושבת ראש מאד נוקשה!

לשאלתך אם מאפיינים אחרים יכולים להיות טעונים תרבותית אני חושבת שהתשובה היא כמובן. זה הרעיון של גזע נבחר. אני, למשל, מתקנאת בשמאליים, כי זה יוצא דופן והם נהנים להשתייך לפלח החוצה אומות וגבולות הזה והם מחשיבים את עצמם כקבוצה עילית בעלת IQ גבוה וכשרונות מיוחדים...

את ודאי מכירה את הניסוי המפורסם (והמושמץ) של הכיתה שהמורה חילקה אותה לכחולי עיניים וחומי עיניים ויצרה בכך מטענים תרבותיים מלאכותיים שלא היו קיימים קודם.

אז אולי עיניים הן לא דוגמה טובה כי הן גלויות, ועיניים כחולות ממילא שייכות ל"גזע" בעל עליונות, אבל אני מאמינה שאפשר לעשות את אותו ניסוי עם גדולי אוזניים וקטני אוזניים, או עם אברים נסתרים כמו התוספתן בדוגמה שלך, בעזרת צילומי MRI... ואוי לאלה שיתפסו מזייפים.

אם חרגתי מכללי הדיון זה בטעות, מבלי דעת :-)
מבחן התוצאה 572510
אפשר פירוט לגבי הניסוי המושמץ הזה, ומה בדיוק הוא הוכיח?
מבחן התוצאה 572555
מורה אמריקאית חילקה את כיתתה לכחולי עיניים בעל זכויות יתר ולחומי עיניים. מטרת הניסוי היתה להמחיש לתלמידים גזענות. Jane_Elliott [Wikipedia]
הניסוי מושמץ כי "חומי העיניים" נושאים איתם את צלקות הניסוי הזה עד היום.
אני לא מבין מה הם רוצים 570670
מה הם רוצים בעצם?

באים זוג הורים לרופא עם ילד שנולד אינטרסקס.
הוא מחוייב להציג להם את כל האפשרויות, ואת כל הסיכונים האפשריים, וכך ראוי.

למרות הכל, ההורים בוחרים בניתוח.
מה, לרופא אסור יהיה לבצע את הניתוח? גם שההורים עצמם מתחננים בפניו?
למה שלא ילכו לרופא אחר? או יבצעו את הניתוח בחו"ל?

אני לא מבים איך הם רוצים לכפות את השקפת עולמם על זוג הורים להם נולד תינוק שכזה.
זה כמו לאסור ברית מילה כי התינוק עדיין חלא החליט שהוא יהודי.
אני לא מבין מה הם רוצים 570682
ויש לא מעט אנשים שמעלים טיעונים אתיים בעד איסור ברית המילה בדיוק מסיבות כאלה: זה לא הליך שמביא לתועלת רפואית, ולתינוק בן 8 ימים אין דרך להביע את בחירתו. לא כל בחירה של ההורים מותרת, אפילו אם הם רואים את עצמם כרואים בטובת הילד. אם אני יכול לתת דוגמא קיצונית:מה היית אומר על הורים שמבקשים לערוך ניתוח פלסטי לילד בן שנתיים בכדי לשנות את צורת האף שלו מאחר ש"זו המסורת"?
אני לא מבין מה הם רוצים 570695
אז אתה מציע לאסור ברית מילה?
אני לא מבין מה הם רוצים 570696
דיון 617
אני לא מבין מה הם רוצים 571903
בארץ זה כנראה בלתי אפשרי לפחות לעוד כמה עשרות שנים, אבל בסן פרנסיסקו כבר חושבים על זה.

אני לא מבין מה הם רוצים 571933
אם אני לא טועה זה בניגוד לחוקה האמריקנית.
אני לא מבין מה הם רוצים 572601
במסגרת הדיון הציבורי בסן פרנסיסקו יצא לאור קומיקס שנקרא FORESKIN MAN.
המוהל המפחיד MOHEL MONSTER שהוא יהודי מזוקן כמובן, מגיע עם עוד שני יהודים חמושים לחתוך את עורלתו של גליק הקטן וחסר הישע, ואיש-העורלה הטוב והבלונדיני מציל את הילד, חוטפו ומוסר אותו לחברת מחתרת יפהפיה, כדי שיגדל אצלה בשלום ובעורלה.

תמונות לדוגמה:
אני לא מבין מה הם רוצים 572648
ואו!

הייתי בטוח שהקומיקס סרקסטי, אבל מסתבר שהוא אשכרה תומך באיסור על הסרת עורלות.
אמייזינג. יותר קל להאמין שג'וד תומכת בטבח.
אני לא מבין מה הם רוצים 572660
שכחתי, הנה האתר הרשמי
אני לא מבין מה הם רוצים 570717
מקובל למדי שהורים לילד שנולד עם "שפת ארנבת" ומומים אסתטיים אחרים מבקשים לבצע ניתוח פלסטי לשינוי המצב. האם אתה סבור שיש לאסור זאת עליהם?
אני לא מבין מה הם רוצים 570729
האם אתה טוען שעורלה היא מום אסתטי שעלול לפגוע בך בציבור? האם אמנם "שפת ארנבת" היא רק מום אסתטי ולא בעיקר מום, רפואי ופסיכולוגי?
אני לא מבין מה הם רוצים 570732
מהו מום פסיכולוגי?
אני לא מבין מה הם רוצים 570770
במקרה הנ''ל, פגם גופני המשפיע על בריאות הנפש.
אני לא מבין מה הם רוצים 570775
נראה לי שנושא המאמר הוא (גם) מום פסיכולוגי.
אני לא מבין מה הם רוצים 570776
לא הבנתי איך התגובה שלך מתקשרת לפתיל הנוכחי.
אני לא מבין מה הם רוצים 570782
בתגובה 570729 טענת ששפת ארנבת אינה סתם מום אסתטי. האם הדבר לא תקף גם לאברי מין כפולים?
אני לא מבין מה הם רוצים 570784
אני חושש שלא הבנת ואני לא מבין את הדוגמה שהבאת שנראית לי לא קשורה.
אני לא מבין מה הם רוצים 570786
בסדר. אני לתומי חשבתי שאנחנו עדיין בתוך דיון 3440 ולא שמתי לב שקפצנו לתוך דיון 2408.
אני לא מבין מה הם רוצים 570788
דיון 3340 (ולא דיון 3440 - זה עוד לא הגיע).
אני לא מבין מה הם רוצים 570783
רבים מאלה המלים את ילדיהם עושים זאת (גם) מתוך השיקול שבסיטואציה מסוימת (מקלחות בצבא, נניח) השוני יפגע בילד. בעיני זה לא שיקול רלבנטי, אבל אין ספק שיש צבור גדול שסבור כך.

אם אתה סבור ששפת ארנבת היא מום רפואי (כלומר תפקודי), בניגוד למום אסתטי, אתה מוזמן להעלות אותה שאלה לגבי מומים אסתטיים אחרים המתוקנים בניתוחים - כאלה שאין כל ספק שהם משפיעים רק אסתטית. מובן מאליו שמום כזה עלול גם לגרום השפעות פסיכולוגיות - אבל הרי בדיוק זה נושא הדיון שלנו: האם הורים זכאים לנתח את ילדיהם כדי להתאים אותם לסטנדרט המקובל בחברה, כאשר הם סבורים שאי-ההתאמה תגרום סבל (אולי עם השלכות פסיכולוגיות ממשיות).
אני לא מבין מה הם רוצים 570785
ההשוואה בין מום, שמוסכם עליו שהוא מום, שהוא מום גלוי לעין כל, שיש לו השלכות ברורות שליליות על תפקודו של בעל המום בחברה, ושהוא משפיע שלילית על נפשו, לבין הסרת עורלה מסיבות דתיות‏1 (והמקלחת הצבאית נשמעת כתרוץ קלוש שבקלושים), נראית כשהשוואה עם בסיס רעוע.

1 הייתי מוסיף גם חברתיות, בגלל שאנשים שמחשיבים עצמם חילוניים נוהגים כך, אבל לא בגלל הנסיון לתקן מום שעלול לסכן את בנם אלא גם בגלל רצון להשתייך ואו לפעול לפי מנהג המקום.
אני לא מבין מה הם רוצים 570793
למרות שהמקלחת הצבאית נשמעת כתירוץ קלוש שבקלושים - היא נזכרת בדיוני המילה שוב ושוב, בדיונים האייליים וברשת באופן כללי. תגובה 540996 - ברור שברקת דיברה בהומור דק, אופייני, אבל מאחרי ההומור אנו סוחבים בד"כ, בנושא זה, פעקלאך כבדים של חרדות רציניות לגמרי.
אני לא מבין מה הם רוצים 570842
בעיניי, מדובר בחרדה שורשית ישראלית מחוסר קונפורמיות. ילד שחלילה לא יצליח להשתלב בחברה כזכר אלפא, הוא קטסטרופה חסרת תקנה. החרדה הזו בתורה אולי נובעת מנוקשות יתר של מודל הצבר החבר'המן, ומהעובדה שמולו מוצב בעיקר מודל היהודי הגלותי הנעבעך (והנשי) ואין כל כך מודלים חלופיים אחרים.

מעניין ואבסורדי שבמקרה של קונפורמיות לברית המילה, זכרי האלפא נמדדים דווקא בזה שהאיבר הזכרי שלהם ''מטופל''.
אני לא מבין מה הם רוצים 570853
זאת שאלה שניתן לבדוק אמפירית. כמה הורים אכן מביעים חרדה אוטנטית, כמה מתבגרים מביעים חרדה אוטנתית, כמה חיילים נחשפים לבדיקה ממשית במקלחת, לכמה חיילים ההבדל המתגלה במקלחת מפריע, ומהו אחוז החיילים שאינם נימולים.
אני לא מבין מה הם רוצים 570906
לא תמיד ברור מה זה "מום מוסכם". היית עשוי לחשוב, למשל, שחירשות היא "מום מוסכם", אבל יש הורים חירשים שמתנגדים להשתלת שבלול שיאפשר לילדיהם לשמוע כיוון שהם אינם תופשים את עצמם כבעלי מום אלא כקבוצה חברתית בעלת תרבות יחודית ודרך אחרת לחוות את המציאות. בכל מקרה, לא זה הענין; השאלה היא האם מותר להורים לגרום לילדיהם להתאים לסטנדרט חברתי שהם מאמינים בו מבלי לשאול את פיהם, כאשר הדרך לעשות זאת היא פרוצדורה רפואית לא הפיכה. מילה היא מקרה פרטי של השאלה הזו.

השאלה לגבי מילה אינה כלל אם השוני הוא גלוי לעין כל או לא; מבחינתי זה לא חשוב. מילה של יהודים היא בטוי להשתייכות; מי שמל את בנו מבטא בכך רצון לשייך אותו לעם היהודי, ומי שאינו מל את בנו מוותר על הבטוי הזה של ההשתייכות. אני סבור שיש לכך משמעות מאוחרת יותר בהבניית הזהות של הילד - הבנייה שאינה קשורה דווקא לשאלה כיצד תופשים אותו אחרים. בעיני זו סיבה טובה לא פחות מאשר זו שמביאה הורים להכניס את ילדיהם לפרויקט הסבל המתמשך הידוע בכינויו "ישור שיניים", למשל, אבל נראה לי שלא כדאי להפוך את הדיון הזה לחזרה על דיון המילה הוותיק.
אני לא מבין מה הם רוצים 570913
אני לא חושב שמילה היא מקרה פרטי של תיקון מומים כדוגמת שפת ארנבת. עורלה איננה מום כמו חירשות, והיא איננה פגם כמו שיניים עקומות.
אני לא מבין מה הם רוצים 571002
מילה היא לא מקרה פרטי של תיקון מומים. היא מקרה פרטי של כפיית הסטנדרטים החברתיים בהם מאמינים ההורים על הילד. שיניים עקומות אינן ''פגם'' אלא אם אתה מקבל איזושהי נורמה אסתטית שמניחה זאת.
אני לא מבין מה הם רוצים 571052
שני המשפטים הראשונים מראים שיש ביננו הסכמה ושתגובה 570717 חשפה את ההבדל העקרוני בין מומים ומילה (לטעמי, שיניים עקומות הם פגם ולכן נצבות מצדו השני של קו ההפרדה).
אני לא מבין מה הם רוצים 571124
שיניים עקומות הן פגם מכני רציני ביותר שהשלכותיו השליליות (לא לפרנסת רופאי השיניים) בד״כ מתחילות לבוא לכדי ביטוי בתחילת העשור החמישי לחיים (דמיין קישור ללפחות עשרה מחקרים בנושא)
אני לא מבין מה הם רוצים 571329
תלוי כמה עקומות, מן הסתם. למעטים מאד יש שיניים ישרות באופן טבעי. קשה לי לקבל משהו שמציג את המצב הטבעי של רוב האנושות כפגום ודורש תיקון. מעבר לכך, נראה לי שהרוב העצום של ההורים שלוקחים את הילד לאורתודנט לא מודעים למחקרים שאתה מזכיר ועושים זאת מן השיקול האסתטי בלבד.
אני לא מבין מה הם רוצים 571331
שיני בינה?
אני לא מבין מה הם רוצים 571338
לא תמיד מומלץ לעקור גם אותן. לי יש שיני בינה עקומות כ''כ שבצילום רואים שאחת מהן ממש יושבת על הצד. דעתו המקצועית של כל רופא שיניים שנועצתי בו עד עכשיו היתה ''תעזוב את זה בשקט. אם יהיה לך מזל לא יהיה צריך להתעסק עם זה, ואם לא יהיה לך מזל אפשר לעקור אותן אז.''
ארנב קטן שלי, אולי תרקוד איתי 570794
זה לא הנושא, אבל רק ע"מ לסגור בקיצור את העניינים הארנביים: שפה שסועה בצורותיה הקלות, כאשר באמת "רק" אזור השפה עצמה פתוח מעט, היא מהווה מום אסתטי בלבד. במקרים אלה אפשר לבחור בין ניתוח לבין עזרים שונים לשיפור קוסמטי.

אך העניין איננו כה פשוט - בסוג מום זה (אי התאחות תקינה של הרקמות במהלך ההריון), האזור הפתוח הוא בד"כ גדול יותר ומגיע עד מחיצת האף, ולעיתים קרובות הוא מלווה גם בחיך שסוע. במקרים כאלה מפריע הדבר לפעולות היניקה (חיונית בתקופה שלאחר הלידה), הלעיסה והבליעה, ואף גורם לנזקים נוספים (בשמיעה, עקב הצטברות נוזלים, ומאוחר יותר בהתפתחות הדיבור, עקב קשיי הגייה), וההמלצה הרווחת היא תיקון כירורגי (ניתוח - אחד, ובמקרים קשים יותר מאחד).
אני לא מבין מה הם רוצים 570797
ההצגה הזו עושה אידיאליזציה למקצוע הרפואי.
לדיסציפלינה הרפואית יש תפיסה מסויימת של תופעת האינטרסקס, ותפיסה לגבי מה צריך לעשות במצב זה.
כשהורים מגיעים לרופא, והוא אומר להם שאפשר לפתור את העניין בניתוח לא מסובך או לתת לילד להמשיך לחיות ככה אחרי שהוכח שזה גורם בעיות פסיכולוגיות קשות - זה שהוא הציג להם את כל האפשרויות ואת כל הסיכונים, לא אומר שהוא איפשר להם בחירה חופשית.
אני לא מבין מה הם רוצים 570837
בלבלת אותי לגמרי.

זה שהרופא הציג להם את כל האפשרויות ואת כל הסיכונים, והם קיבלו את ההחלטה, זה לא בחירה חופשית?
אם כך, בחירה חופשית מהי?
כשאומרים להם מה לעשות?
אני לא מבין מה הם רוצים 570890
וההורים רשאים ללכת ולבקש חוות דעת שניה ושלישית, ולקרא על התחום באינטרנט. גם הרופא לא מחוייב לתת מידע כזה או אחר, אלא שהוא קורא עבודות בתחום ומגבש את דעתו. יש תחומים בהם יש שונות גדולה בין הרופאים ויש שישנה אחידות כמעט מוחלטת. האחידות הזאת רק מבטאת את הביטחון שיש למירב הרופאים בהמלצות שלהם.
אני לא מבין מה הם רוצים 571062
העובדה שיש אחידות בדעות של הרופאים, או שיש להם ביטחון בהמלצות שלהם, עדיין לא אומרת שהם יודעים את האמת, את כל האמת ורק את האמת.
הטענה כאן היא בדיוק שבמקרה הזה, הרופאים מסתכלים על הנושא מפרספקטיבה רפואית-פיזיולוגית צרה מאוד, ולא מתחשבים באספקטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של השאלה.
ולכן, גם אם הם מציגים את כל האופציות, הם מציגים אותן מנקודת מבט צרה מאוד, שדוחפת את המטופלים לבחירה מסויימת - למרות ש'הוצגו כל האופציות'.
אני לא מבין מה הם רוצים 571073
כמובן. הרופאים לא מכירים את ההשקפה ההוליסטית.

האם שקלת את האפשרות שחוקרי המגדר מסתכלים על כל הנושא מנקודת מבט צרה (יכולת ההעצמה) ולא מציגים את האספקטים הרפואיים-פסיכולוגיים של הבעיה?
אני לא מבין מה הם רוצים 571127
הערכה אישית שלי: רוב ההורים בסיטואציה הרלוונטית יעדיפו ניתוח מתוך אמונה שהדבר טוב למניעה מקסימלית של סיבוכים פסיכולוגיים-חברתיים-זוגיים בעתיד, גם אם האינפורמציה הראשונית שלהם על הנושא תגיע לא מרופא-משפיע אלא ממקורות אחרים - מאמר ברשת, כתבה בטלויזיה וכו'. אין לי גיבוי/לינקים להערכה זו מעבר להיכרותי הסטנדרטית את הישראלים ואת שמרנותם האופיינית, ומעבר לנתוני ברית המילה, שקרובים, לפי הסטטיסטיקות, ל-‏100%.
בנוסף, תהיה-הערכה: מן המאמר לא ברור איזה אחוז מהאינטרסקסים שעברו ניתוח לא מרוצים מהמצב - אולי, כמו בנושאים אחרים שנויים במחלוקת, כמו בטירונות וכולי, אלה שהשתתפו בכנס מייצגים אחוז די נמוך של אנשים שגם אם הבעיות שלהם היו בתחומים לגמרי אחרים, הם היו מבעלי "כושר הסתגלות נמוך", כשהשאר דווקא מסתדרים?

גילוי נאות: אישית, הייתי מגדיר את עצמי כטיפוס די קונפורמיסטי, כך שגם אם הייתי נולד אינטרסקס וגם אם היה נולד לי תינוק כזה, הייתי מעדיף ניתוח.
סימני מין 570698
אני חייב לציין שהביטוי סימני מין היה קצת עמום ולא מובן בתחילת הקריאה, מה שאחר כך הבנתי שהכוונה הייתה לאיברי מין.
סימני מין היא מילה מאוד כללית (לגבר יכולים להיות גבות נשיות; האם זהו לא סימן מין?) ואני לא מוצא שום סיבה להתבייש להשתמש בביטוי איברי מין ולו למען הדיוק והבהירות.
דיכוטומיה של מין לעומת מגדר 570798
נושא האינטרסקס [טומטום בעברית] הוא כה טעון כי הוא הפך לנקודת מחלוקת בין אידיאולוגיזם מגדרי ועולם הרפואה. בוויכוח שעל פניו הוא רפואי - האם יש מקום לנתח תינוקות אינטרסקס כדי לקבוע את מינם, חודרים אלמטים אידיאולוגיים לגבי הקשר בין מין (פיזיולוגי) למגדר (פסיכולוגי), והוויכוח לובש צבעים של הפוליטיקה של המגדר (ושל לימודי מגדר באופן כללי).

מהרשמים ניתן להבין שהוויכוח הרפואי בכנס פינה את מקומו לוויכוח אידיאולוגי ולשיח חרשים. נסיתי להבין מה היקף התופעה, ואפילו הסכמה על אחוז האינטרסקס באוכלוסיה לא קיימת. במאמר בוויקיפדיה, המספרים נעו בין 0.015% ועד ל-‏4%(!) מהאוכלוסיה, כלומר אי הסכמה של שניים-וחצי סדרי גודל. לאחר שקראתי מעט יותר, התברר לי שאם מגדירים את האינטרסקס כילודים שלא ניתן לשייך אותם לאחד מהמינים, שכיחות האינטרסקס היא בערך 1 ל-‏2000 לידות. אבל אם מכלילים את כל הבעיות ההורמונליות, מקבלים בערך 1 ל-‏60 (זה 1.6%, בערך שליש מ-‏4%, אבל בוויכוח על הנראטיב המספרים ממש לא חשובים).

השאלה העקרונית היא האם צריך לנתח תינוקות אינטרסקס כדי לקבוע (או לקבע) את מינם. מצד אחד, הרופאים טוענים שב-‏90% מהמקרים קיים מין מועדף (למשל המין כרומוזונלי), ולכן רפואית מומלץ לקבע את מין האינטרסקס למין הקרוב. מצד שני עומדים קהילת שומרי המגדר, שלטעמם המגדר של האדם ומינו אינם בהכרח תואמים, ולכן אין לקבע את מין האינטרסקס, אלא לתת לו/ה לקבוע את זהותו/ה המינית כבגיר.

האם עקב כך צריך למנוע כליל ניתוחים לקביעת המין של תינוקות אינטרסקס? הרי גם לטענת הרופאים, ב-‏10% מהמקרים המגדר לא יהיה תואם את המין שקובע בניתוח. זה בערך אחוז הלהט"ב באוכלוסיה הכללית. אבל מה עם המקרים בהם קיים מין מועדף מובחן באופן מובהק? האם בגלל הסיכון שתינוק אחד מ-‏10 יתפתח לאדם בעל זהות מינית סותרת (כלומר שהבחירה היתה שגוייה), צריך לגרום לסבל ל-‏9 תינוקות שהיו מתפתחים לאנשים בעלי זהות מינית ומגדרים תואמת? נלך צעד אחד אחורה: האם במקרה בו קביעת המין תביא את התינוק למצב כזה שכשיגיע לבגרות מינית לא יהיה עקר, האם גם אז אסור, לטענת שומרי המגדר, לנתח את הילוד עד לגיל ההסכמה?
דיכוטומיה של מין לעומת מגדר 570830
חוק הפייל הפלמוני: בסטטיסטיקה פופולארית, עשרה אחוז הוא ביטוי נרדף ל"קצת. אין לי מושג כמה אבל לא נורא הרבה ולא נורא מעט".
דיכוטומיה של מין לעומת מגדר 570897
דווקא ה-‏10% זה אומדן שאינו שלי.
דיכוטומיה של מין לעומת מגדר 571064
איזה מזל שיש לנו רופאים שמסתכלים רק על העולם האמיתי, שיצילו אותנו מהאידיאולוגים המפחידים של המגדר!

הרופאים מסתכלים על העולם הפיזיולוגי, ובעולם הזה אין קביעות ערכיות. הם גוזרים ממנו, בתהליך אידיאולוגי, קביעות ערכיות, ומציגים אותם כעובדה פיזיולוגית.

הדוגמא הכי בולטת לזה כאן זה הביטוי שלך 'קיים מין מועדף'. יכול להיות שב-‏90% מהמקרים, לילדים יש הרכב כרומוזומלי שהוא או XX או XY. מה שהופך את התופעה הזו ל'מין מועדף' זה העובדה שהרופאים מעדיפים אותו, לא שכשמסתכלים במיקרוסקופ על התא כתוב שם 'זה מין מועדף'.

הנקודה שאתה - והרופאים - מתקשים להבין, היא שאין כאן בכלל שאלה רפואית. כשאני חולה, אני רוצה להשיב את הגוף שלי לתפקודו הקודם. השאלה 'איך לעשות את זה' היא שאלה רפואית-אינסטרומנטלית.
השאלה 'איך אינטרסקסים יובילו את החיים המוצלחים ביותר' היא שאלה מתחום הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והפילוסופיה, שכדי לענות עליה יש להיעזר גם בתשובות מתחום הרפואה (למשל, מהן ההשלכות הצפויות של ניתוח, או של בעיות הורמונליות). לכן, לרופאים צריך להיות מקום בדיון הזה, אבל הם לא בעלי סמכות בלעדית לענות על השאלה. בעיקר כי הם לא עונים על השאלה הנכונה.
דיכוטומיה של מין לעומת מגדר 571067
אני מסכים - אבל אחריות של מי לענות על השאלה?

אני חושב : ההורים.

ההורים אחראים לכל כך הרבה בהתפתחות של ילד, שזה מגוחך לקחת מידיהם דווקא את הבחירה הזו.
דיכוטומיה של מין לעומת מגדר 571088
נתחיל מהסוף: אז מה לדעתך השאלה הנכונה?

ברור שהמטרה צריכה להיות "חיים מוצלחים יותר". השאלה שהעלאתי היא אם נניח שהרופא, הפסיכולוג וההורים (יחדיו) מגיעים להחלטה שקולה (שיש לה בדיעבד סיכוי של 90% להיות ההחלטה הנכונה), אבל סיכון של 10% של זהות מגדרית שונה, האם בשם ההגנה על הילוד צריך לאסור כליל על ניתוחים כאלו? נראה שזאת העמדה המזוקקת (אך לאחר פישוט-יתר) של המתנגדים לניתוחים (כפי שעולה מהרשומה בראומה0). אנסה לחדד ולצמצם את השאלה: נניח תינוק אינטרסקס נולד עם פגם (האם מותר לי להשתמש במילה הזאת? או שמילה זאת מביעה הטייה מוסרית?) לא חמור, המאפשר בעזרת ניתוח וטיפול הורמונלי מתאים להביא אותו/אותה למצב שבבגרותם יוכלו להביא ילדים לעולם (כלומר לא יהיו עקרים). האם גם במקרה זה אסור לנתח את הילוד?

ד"א, לשאלת האינטרסקס באתי "נקי" - עד שאחת מהמארגנות לא שלחה לי הזמנה לכנס, כלל לא ידעתי על היקף הבעיה ועל עומק הוויכוח בין הקהילה הרפואית לקהילת המגדר. אבל מתוך הדברים, כפי שקראתי, עולה שהוויכוח גלש לפסים אידיאולוגיים, ולכן השאלה לעיל.
גברים ''לסביים'' באינטרנט 573394
"אמינה עארף, "נערה לסבית מדמשק", היתה דמות שנבדתה על ידי הבלוגר האמריקני תום מק'מאסטר. יממה לאחר שמק'מאסטר התנצל על מעשהו, חשף ה"וושינגטון פוסט" כי עורכת בלוג לסבי פופולרי איננה פולה ברוקס אלא פועל בניין מאוהיו".

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים