חלבון כחול ירוק 3346
האם חוות דגים אקולוגיות הן המקור המתאים לאספקת חלבון לאנושות?
אחת הבעיות המרכזיות עמן צריכה האנושות להתמודד מאז החל תהליך העיור, היא בעיית אספקת המזון לריכוזי האוכלוסיה ההולכים וגדלים, בקצב שהואץ משמעותית החל מאמצע המאה ה-‏20. מרכיב מרכזי בתעשיית המזון הוא החלבון. עקב העלייה המתמשכת הן בגודל האוכלוסיה והן ברמת החיים העולמית עולה הדרישה לחלבון בקצב גבוה במיוחד. 93% מהחלבון אותו אנו צורכים כיום בא מביצים, מוצרי בשר וחלב, דגנים וירקות. ואולם מקורות אלו יוצרים לחץ אקולוגי גובר, עקב המים המתוקים והדלקים שהם צורכים, הפסולת שהם יוצרים ובירוא היערות שהם מצריכים. ספק אם לחץ זה יוכל להימשך כאשר אוכלוסיית העולם תעבור את ה-‏9 מיליארד, בעוד כ-‏40 שנה על־פי התחזיות.

פתרון אפשרי לבעיה זו נסקר בגיליון יוני־יולי של סיינטיפיק אמריקן בכתבתה של שרה סימפסון – "מהפכת המזון הכחולה". כיום רק 7% מן החלבון אותו אנו צורכים מגיע מן הדגה, ההולכת ומתמעטת. שיעורם הגבוה של המים בפני כדור הארץ – 70%, רומז שאולי ניתן לנצל מקור זה באופן יעיל משנעשה עד כה. בכתבה נסקרת ההתפתחות בתחום חוות הדגים, שרובן מצויות כיום בסמוך לחופים, והן שמספקות כ-‏47% מתנובת הים שבתפריט האנושי. במקרים רבים חוות אלו מזהמות את הסביבה, ואף פוגעות בדגת הבר. הזיהום נובע מהצטברות פרש הדגים מתחת לכלובים, פרש שגורם להתפתחותן של אצות קטלניות. הירידה בדגת הבר מתרחשת בגלל שתי סיבות: מחלות שהתפתחו בכלובים הצפופים והופצו החוצה תוך פגיעה בדגי הבר, והדיג הגובר של דגי בר קטנים (כדוגמת אנשובי וסרדינים) בהם הואכלו דגי הכלובים.

כדי לפתור בעיות אלו החלו כמה מגדלים להציב את הכלובים הרחק מן החוף, בתוך זרמים חזקים, המסלקים את ההפרשות, ולעיתים תוך גידול בסמוך של אצות ורכיכות המפרקות את פרש הדגים. שיפורים נוספים בתזונה ובטכנולוגיה הורידו את התחלואה בכלובים והאיצו את גדילתם של הדגים. גם כמות הדגים הקטנים בהם מואכלים דגי הכלובים הופחתה בחלק מן המקרים מ-‏80% ל-‏30% ממזונם. בחברת "קונה בלו" למשל הצליחו להגיע עד ליחס של 1.6 ק"ג אנשובי לכל ק"ג דג טונה. המטרה היא להגיע ליחס של 1:1 ואולי אף פחות, עקב פריצת דרך מחקרית בתחום של מיצוי אומגה 3 מאצות, בהן ניתן להאכיל את הדגים. בטבע אגב, צורך דג הטונה כ-‏100 ק"ג דגים קטנים לכל ק"ג ממשקלו.

אחת הטענות הנשמעות נגד תעשייה זו היא שיעיל יותר לצרוך ישירות את הדגים הקטנים, ואולי גם בריא יותר (מבחינת שיעור המתכות הכבדות ו-PSB הגבוה יותר בדגים גדולים). ישנן גם הטענות המוכרות מן הכיוון הצמחוני, דהיינו שיעיל, בריא ואקולוגי יותר לצרוך את החלבון ישירות מן הצומח.

כדי לקדם את חוות הדגים האקולוגיות, החלה הקרן העולמית למען חיות הבר, בשיתוף עם אירגונים אחרים, במהלך של תקינה ופיקוח, שיעניקו רישוי לחוות דגים מן הסוג החדש, העומדות בתקן. במקביל, מתנהל בארה"ב מאבק נגד השדולות החקלאיות שהביאו לסיבסוד ממשלתי המעודד, בין השאר, הטלת רשתות ענק הגורפות את קרקעית הים תוך הרס אזורי מחיה והשמדת יצורי ים רבים (כ-‏50% מן העולה ברשתות), שמושלכים לאחר מכן בחזרה לים.


השנה זכה "סיינטיפיק אמריקן" בפרס החברה האמריקנית של עורכי כתבי העת בארה"ב (ASME) על הצטיינות כללית.
קישורים
מהפכת המזון הכחולה - כתבה מאת שרה סימפסון
סיינטיפיק אמריקן זכה בפרס ASME
סיינטיפיק אמריקן - האתר העברי
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

סתירה? 572334
צירוף מקרים - בדיוק היום צפיתי בפרק הראשון של Human Planet מאת ה-BBC, אשר עוסק באינטראקציה אדם-ים. צוין שם כי כ-‏50% מן החלבון נצרך ע"י האנושות מגיע מן הים, בניגוד ל-‏7% המצוין לעיל (ול-‏93% חלבון מביצים חלב ובשר).
מי צודק?
סתירה? 572339
השורה הרלוונטית בדיווח נוסחה מחדש, אך עדיין, עפ"י המאמר שבגליון המודפס, רק 7% מן החלבון אותו אנו צורכים מקורו בדגים. מעניין מה מקור ההבדל. למעשה, עפ"י המאמר גם אחוז זה מופרז מאחר והדגים שבחוות רבות מואכלים בשאריות תעשיית הבשר היבשתית ולכן ניתן לטעון שמקורם של חלק מאותם 7% גם הוא יבשתי.
סתירה? 572354
מאכילים אותם בפסולת בשר? אני שוקלת להוריד גם את הטונה/סלמון (והסרדינים) שאני צורכת.
סתירה? 572356
אפשר לחשוב שהירקות לא מקבלים פסולת בשר.
סתירה? 572369
טונה נחשב כיום לבעייתי, בכמויות גדולות יש חשש להרעלת כספית.
על הסלמון איני יודע, אבל סרדינים הם הדגים הבטוחים ביותר שיש.
בגלל מחזור החיים הקצר שלהם הם לא אוספים הרבה זיהומים ולמיטב ידיעתי לא מגדלים סרדינים בכלובים.
סתירה? 572370
תודה. ה"ניקיון" מכספית, למרות שהוא חשוב, פחות מדאיג אותי - כאן זה יותר הגועל (הפסקתי לאכול בשר, אז למה שאוכל אוכלי-בשר?)
סתירה? 572381
כדי לנקום בהם?
סתירה? 572384
אי אפשר לצאת מזה, תוצרי הלוואי של התעשייה נמצאים מסביבך בכל אשר תפני. ומה עם בני האדם שסביבך, הם לא אוכלים בשר ונועלים נעלי עור? אין ברירה, צריך להתעלם.
סתירה? 572388
בדיוק. אין סיבה שתפסיקי לאכול בני אדם.
סתירה? 572390
או נעליים?

סתירה? 572392
אבל לא התחלתי!
עכשיו אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות.
סתירה? 572389
לא, לא. אני בעד לצמצם את המופעים היותר בוטים של השימוש בתוצרי התעשייה הזו, עד כמה שאני יכולה.
לגבי בני האדם, אני אכן מתעלמת כמיטב יכולתי. מה לעשות שהם כל הזמן פונים אלי בפייסבוק.
סתירה? 572396
קשה, קשה, להיות פופולרית.
סתירה? 572429
ומשחת שיניים?
סתירה? 572431
אפשר תקציר?
סתירה? 572442
הולנדית נחמדה עוברת על הרבה מוצרים שלטענתה מכילים חלקי חזיר, כולל קוסמטיקה, בעיקר בשביל ברק ומרקם חלק. אם המטרה היא להימנע מגועל, בטח עדיף להתעלם מחלק מהמידע הזה.
סתירה? 572446
תודה.

ואם קונים רק מוצרים שלא היו כרוכים בניסויים בבע"ח, האם זה פוטר אותנו מהמרעין בישין שהזכרת? או שאין קשר בין הדברים?
סתירה? 572451
לא היו ניסויים על בעלי חיים? מה עשו במקום? ניסויים על בני אדם?

(או ששרפו הרבה אנרגיה בהדמיות מחשב מסובכות ולכן תרמו לאפקט החממה...)
סתירה? 572471
ברצינות אתה שואל? יש ניסויים ברקמות. יש חומרים בעלי פוטנציאל נזק מזערי ידוע. יש גם הסתמכות על ניסויי עבר של גורמים אחרים (שבזה משתמשות בעצם חברות לא מעטות, אבל לפחות לא עושות חדשים).
סתירה? 572537
את מתכוונת אולי לניסויים בתרבית תאים (או תרבית רקמה) ?

למיטב ידיעתי‏1 אין היום תחליף מלא מוצלח לניסויים בבעלי חיים. אפשר לפסול חומרים בניסויים מקדימים על תאים, אבל עד שאת לא מחדירה את החומר לבעל החיים, את לא יודעת איזה שינויים הוא הולך לעבור ואיך הוא ישפיע על איברים שונים. בתור דוגמא סתמית מתבקש להזכיר מתנול, לתאים מתנול רעיל בערך כמו אתנול‏2, אבל אחרי שהכבד מנסה לפרק אותו, הוא הופך רעיל מאוד ופוגע בין היתר בראיה ובכליות.

1 ואני מכיר מישהו שקיבל הרבה מאוד כסף מהאיחוד האירופי לפתח תחליף כזה, אז כנראה שגם להם אין אחד מוצלח.
2 נו, מה שאמא מוסיפה לקפה בבוקר.
סתירה? 572452
בלי להתבסס על הוידאו, אני מנחש שניסויים בבעלי חיים חיים הם לא באותה סירה כמו חומרי גלם מן המת.
חבית הדגים 572437
אנחנו מתייחסים אל האוקיינוס במאה האחרונה כמו לפח אשפה כשהוא בעצם המקרר הגדול ביותר של האנושות.
לא מבינים את המצב שנעמוד בו כשאוכלוסיות דגים יתחיל לקרוס בסיטונאות.
הגידולים הימיים בעומק ובקרבת החוף גרמו כבר לנזקים לא פשוטים.

אף אחד ממדעני ציי הדייג לא יודע למה, אבל נסיונות השיקום שנעשו באזורים פגועים לא העלו סיפורי הצלחה מדהימים.
המספרים שאני מכיר לגבי צריכת חלבון מהים גבוהים קרובים יותר ל 80%.

זה שכולם מדברים על המתכות בטונות לא אומר שבורים נקיים יותר. כנ"ל לגבי הסרדינים.
סתירה? 572530
אם יש לך בעייה עם זה שפה ושם מישהו מפנק את הסרדין שלך בתרנגולת דשנה או אולי אף בבן בקר עסיסי, תמיד אפשר לחזור למלפפונים. ואם כבר מלפפונים, אז רק כאלו שהושקו במי-חופש (מים שלא עברו בצינורות או בכלים סגורים והם משווקים עם תו תקן של ''פה לדומם'').
דגים הם גם בשר, אבל אני ספקן לגבי ה- 93 אחוז 572340
נראה לי שתרומת החלבון מצמחים (במיוחד מדגנים) הרבה יותר גדולה מ- 7 אחוז.

ברוב בדגנים אחוז החלבון הוא בערך 11 אחוז. גם אם הניצולת שלו אינה מלאה עדיין הרי הניצולת עולה ככל שהאיש האוכל דגנים סובל ממחסור בחלבון. חלבון מצמחים זול יותר מחלבון מן החי. יתכן שהמספרים לקוחים מצריכת מזון במדינות עשירות (שבהן אנשים צורכים יותר מזון מן החי).

לגבי השאלה האם מקורות המזון המוגבלים יתוגברו על ידי ברכות דגים בים, זו אופציה "שמרנית". אופציה מתקדמת יותר היא על ידי גידול צמחים ימיים (עדיין לא עושים דברים כאילו, אבל לא שמעתי טענות על כך שזה לא אפשרי).
דגים הם גם בשר, אבל אני ספקן לגבי ה- 93 אחוז 572341
הרעיון הכביר הוא שילוב של דגנים וקטניות. לא אכילת דגנים בלבד.
דגים הם גם בשר, אבל אני ספקן לגבי ה- 93 אחוז 572345
ומה אם אני לא אוהב סושי?
דגים הם גם בשר, אבל אני ספקן לגבי ה- 93 אחוז 572358
איפה יש לך דגנים + קטניות בסושי?
סושי זה שילוב של דג ודגן.
דגים הם גם בשר, אבל אני ספקן לגבי ה- 93 אחוז 572361
רוטב סויה
דגים הם גם בשר, אבל אני ספקן לגבי ה- 93 אחוז 572368
חוששתני שרוטב סויה נחשב "קטניות", ממש כמו שהרסיסי פרי ביופלה או במיץ נחשבים "פירות".

משל למה הדבר דומה? למי שאומר לך שאתה צריך לאכול יותר דגים, ואתה משיב לו, "אבל אני לא אוהב מילקי‏1".

1 הג'לטין במילקי. עצמות דגים.
דגים הם גם בשר, אבל אני ספקן לגבי ה- 93 אחוז 572398
תיקון: לא עצמות דגים אלא עצמות בקר.
פרשת המילקי
לדפוק את הראש בקיר 572346
איך אפשר לכתוב משפט כמו :

"כדי לקדם את חוות הדגים האקולוגיות, החלה הקרן העולמית למען חיות הבר, בשיתוף עם אירגונים אחרים, במהלך של תקינה ופיקוח, שיעניקו רישוי לחוות דגים מן הסוג החדש, העומדות בתקן. במקביל, מתנהל בארה"ב מאבק נגד השדולות החקלאיות שהביאו לסיבסוד ממשלתי המעודד, בין השאר, הטלת רשתות ענק הגורפות את קרקעית הים תוך הרס אזורי מחיה והשמדת יצורי ים רבים (כ-‏50% מן העולה ברשתות), שמושלכים לאחר מכן בחזרה לים."

בלי להתפלץ?

לדפוק את הראש בקיר 572365
תקינה זה דבר חשוב, כך שנדע אם המוצר עומד בתקן כך שהוא לא פוגע בסביבה.
תקן דומה יש ליערות המשמשים להפקת עצים - תקן ליערות ברי קיימא - מספר העצים הנכרתים שווה למספר העצים הנשתלים, כך שאין צמצום בגודל היער, תוך שמירה על תנאי סביבה כאלו ואחרים.

אתה צריך להבין שלפגיעה בסביבה יש משמעותיות חמורות, כגון הצמצום העולמי בדגה, שהיא מקור חשוה לאוכל. חוות דגים ברישיון (כרגע הרישיון הוא ללקוח בלבד - הלקוח יוכל לבחור אם לקנות מוצרים העומדים בתקן ולא פוגעים בסביבה, או שלא), לכן יש אינטרס לקדם חוות דגים ששומרות על משאב חשוב זה.

סיבסוד לפעילויות כלכליות באופן כללי הוא דבר די גרוע אלא אם יש לשימוש תועלות חיוביות שאנשים לא מוכנים לשלם עליהן (כמו : רוצים שאנשים יוכלו ירקות טריים, אז מסבסדים ירקות טריים).

אין על הים 572434
השימוש ברשתות גריפה הוא בעייתי.
יש מספר סוגי רשתות גרירה. בכולם אחוז ה- by catch (נספחי שלל (?) מפלצתי ולא מוסרי >
לפעמים מעל 90% משלל רשת שנגררת על הקרקעית מוחזר לים בהעדר ערך מסחרי.
לדפוק את הראש בקיר 572436
דיג יכול לגרום נזק גם ללא תמריצים ממשלתיים: שיטות דיג שבהן קוטלים את הדגה ע"י חומר נפץ, זרם חשמלי, או רעל הצליחו לגרום נזקים לא מעטים ונחשבות לא חוקיות. יש מאבקים מוצלחים.

אבל אני מבין שאתה מחובבי הדיג בעזרת גרירת חכות.
לדפוק את הראש בקיר 572439
''רבותיי, זה בשביל הדגים, ובשביל הפצצות, וכל הברדק שאתם עושים בים... ושכה אני אחיה, שזו רק ההתחלה.''
לדפוק את הראש בקיר 572441
מצאתי את ההמשך: >
לדפוק את הראש בקיר 572457
אני חובב לוקוס ופירות ים

התפלצתי מזה שאנשים בוגרים במאה ה21 יכולים לכתוב פסקה שבה שהסיפא שלה (הנזקים שפיקוח ותקינה גורמים בחקלאות הימית) סותר את הרישא (פיקוח ותקינה יקדמו את החקלאות הימית)
בשביל מה חלבונים 572353
אני מנצלת כדי לשאול ידענים אם הם נמצאים פה או שיזדמנו לכאן במקרה.
הגוף זקוק לכך וכך סוגי חלבונים ואת רובם הוא מסנטז בעצמו. איזה חלבונים הגוף אינו יודע לסנטז, מה התפקיד שלהם, איזה מזון מכיל אותם, ואיזה כמות מהם נחוצה לנו.
בשביל מה חלבונים 572359
הנה מה שהדודה מספרת
בשביל מה חלבונים 572383
תודה לדודה, ניסיתי לקרוא ושוב נתקפתי סחרחורת, יש לי הרגשה שהמספרים מוגזמים ולמעשה אנחנו זקוקים להרבה פחות, אבל לכי תוכיחי.
בשביל מה חלבונים 572385
ייתכן כי הסחרחורת קשורה למחסור בליזין ו/או בהיסטידין
הגבירי את צריכת הפיסטוק חלבי (לא זה הקשור באחים עופר) ואל תקמצי בפקאנים.
בשביל מה חלבונים 572391
לא, תה עושה סחרחורת.
השחקן והים 574117
טד דנסון, אוהב דגים, יוצא נגד חוות הדגים, בעד אכילת דגים קטנים, וגם אומר כמה מילים טובות על התאגידים: " "זה אולי כיף לזרוק אבנים על מוסדות ועסקים, אבל זה לא מוביל לשום מקום", הוא אומר. "התחברנו עם כמה מחברות הנפט שנאבקנו בהן בכל יום וגילינו אנשים נהדרים, שאנחנו יכולים למצוא דברים שאנחנו כן מסכימים עליהם."" - כלכליסט
השחקן והים 574187
המפתח הוא בהמשך הציטוט: "אתה חייב לעבוד עם העסקים הגדולים, אין דרך להשיג דברים אם לא נעבוד יחד איכשהו". יש לו חוש פוליטי, והוא לא אנרכיסט שמרגיש חופשי לומר כל מה שבא לו.

חוץ מזה, מרגיז אותי התרגום האוטומטי מאנגלית (וחבל כי יש עורכים טובים באכסנייה הזו): "... זה עניין של להיות מסוגל להמשיך לאכול אותם לנצח". בעברית היה אפשר לומר "העיקר הוא שנוכל לאכול אותם לנצח". או "הנושא הוא הרצון שלנו להמשיך לאכול דגים גם בעתיד". או "חשוב יותר שנוכל להמשיך לאכול דגים". או כל תרגום חופשי אחר. מרואיין באנגלית הוא לא קהלת ולא מחבר תהילים, ואפשר לתקן לו מילה פה ושם כדי שהעברית תישמע טוב יותר.
השחקן והים 574192
אני מניח שמטרתו היא באמת לשנות ולא סתם לעשות רעש לשם מיתוג חברתי או פורקן של חרדות. אבל גם זה לא אומר שהוא ממציא את האפשרות שגם לאלו שבראש הפירמידות הכלכליות עשויות להיות תחושות של אחריות ומחוייבות לעולם טוב יותר, תחושות שאותן הוא כנראה מצליח להגביר ולמנף.

לגבי התרגום - למרות שמדובר בביטוי לא עברי, תרגום המילולי כאן דווקא נעים לאוזניי ונראה לי מתאים.
השחקן והים 574228
נראה לי שקראת בתגובתי קנטרנות שאין בה.
(והאם ניתן לקרוא בדבריי צידוד ב"אנרכיסט", או סלידה מ"בעל חוש פוליטי"? בסך הכל יש מקום גם לאלה וגם לאלה וטוב שכך).
השחקן והים 574262
זה לא את, זה אני - הפכתי אותך לאשת קש (מזל גדול שהפסקת לעשן) והתנסחתי בטון שנשמע בטעות כעוס או מקונטר. למעט באשר לנושא התרגום, שזה עניין של טעם, אין ביננו מחלוקת.
"בדרך לרעב המוני"? 588926
החלב ומוצריו יתייקרו ב-‏45%, הבשר ב-‏30% ; בעשור האחרון הוכפלו מחירי המזון בעולם ; ב-‏2050 צפוי רעב המוני במדינות המתפתחות ומחצית האוכלוסייה בעולם תסבול ממחסור במים:

"בדרך לרעב המוני"? 588933
מלתוס, מי יגל עפר מעיניך?

אגב, המאמר המצוטט מתעלם מכך שלמרות "הירידה בשטחי הגידול למזון צמחי באוסטרליה ואירופה, שהוסבו ליצור ביו-דיזל" יש עליה מתמדת ביצור החקלאי בעולם.
"בדרך לרעב המוני"? 588979
התפיסה היא כנראה ש"אין חלב ובשר = אין אוכל".
"בדרך לרעב המוני"? 588936
הדיווחים הרבעוניים שג'רמי גראנטם, המייסד והאסטרטג הבכיר של חברת ההשקעות GMO (מנהלת כמעט $100 מליארד) נוהג לשלוח ללקוחותיו נוגעים בנושאים רחבים של כלכלה, חברה ותרבות. המכתב למשקיעים שהוא כתב בקיץ <(קישור http://www.gmo.com/websitecontent/JGLetter_ResourceL... קובץ pdf>) מתרכז בבעיות שצפויות לנו בעשורים הבאים, החל מאנרגיה, חקלאות (מחסור במים ודילדול חומרי דשן), והתפוצצות אוכלוסין. הבעיה העקרית לדעתו היא הדילדול של אדמה פוריה, בעיקר באפריקה אך גם בארה"ב ושאר העולם. הוא מראה בגרף שהשטח העולמי ירד בערך בחצי בחמישים השנים האחרונות, ועקירת יערות היא הסיבה העיקרית לדילדול משאבי האדמה, וזו מגבירה את עקירת היערות. "במשך 40 השנה האחרונות העולם איבד כשליש אדמה ראויה לעיבוד וכל שנה העולם מאבד 100,000,000 דונם...". יש לו גם בשורה טובה ל"מלתוסיאנים". הוא מספר על שיטות חקלאיות "ללא חריש", שמנסים אותן בדרום אפריקה וארה"ב, שיכולות להאיט את הדילדול וגם להגדיל את כמות האדמה הפוריה, ללא השקעה מסיבית חוץ מאשר "הרצון לשנות את הדרך שלך, דבר שחוואים לא כל כך מצטיינים בו".

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים