 |
האם חבר טוב שלך משתמש בסמים? | 3386 |  |
|||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
קצת לא ברור. מי זה "הוא"? אם "הוא" זה החבר הטוב שמשתמש בסמים, אז איך יכול להיות שהחבר הטוב שמשתמש בסמים בעצם לא משתמש בסמים? האם הכוונה היתה "מה השימוש המקסימלי בסמים מבין חבריך הטובים"? אבל אם זו המשמעות של השאלה וכך כולם מבינים אותה, אני אהיה מופתע אם "משתמש קבוע" יפול מ80%, מה שהופך את השאלה ללא מעניינת. חוץ מזה, "סמים" דורש הגדרה. (גם "חבר טוב", אבל נעזוב את זה.) |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, האם "חבר טוב שלך" משתמש, משמע, האם אתה משתמש, (ותענה בכנות, גם אם לא נעים לך להודות בפה מלא)? זה מסביר את כל התמיהות שלך. קצת כמו לקרוא לשוחד "בקשיש". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. אז יצא שהבנתי לא נכון ולכן עניתי תשובה לא נכונה :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אני... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אני... אבל ההצבעה רלוונטית באותה מידה כי "אמור לי חבריך ואומר לך מי אתה" – גם חבריי הקרובים, כמוני, לא צורכים ולא מעשנים כלום (גם לא ניקוטין). במעגלים רחוקים יותר אין לי ספק שיש כאלה שלפחות ניסו, אבל לא חושבת שמעבר לכך. אישית פשוט לא מעניין אותי לסמם את עצמי; אני קונטרול פריק. מעולם לא השתכרתי ואני לא חובבת גדולה של אלכוהול ופאבים (שותה אלכוהול פעמים ספורות בשנה – כמה שלוקים מהבירה של בן הזוג, איזה קוקטייל עדין סמלי בחתונה ויין בליל הסדר); אני לא שותה קפה (אולי פעם בשנה) אם כי לעתים נדירות חוטאת בקולה (כשאני רוצה להעיר את עצמי) ואני מתעבת סיגריות בצורה קיצונית. הדבר היחיד שהתמכרתי אליו בחיי (פרט לאינטרנט? ;-)) היה מסטיקים (גם להרגל אפשר להתמכר; הייתי כמו הילדה ב"וילי וונקה") אבל אחרי עשור של העלאת גירה בלתי פוסקת הלסת שלי התחילה להשמיע רעשים מדאיגים... זה לא ממש עצר אותי, אבל כשהלעיסה הפכה להיות פעולה כואבת הבנתי שהגוף מאותת לי משהו והפסקתי קולד-טרקי. כיום יוצא לי ללעוס לעתים די נדירות, אבל זה לא עושה לי את זה (ובכל מקרה אני לא יכולה להתמיד בלי שזה יכאב לי פיזית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת 'מה חבר שלך...' הייתה הדרך שבאמצעותה הליכוד הצליח לערוך סקרים מהיימנים אצל עולי חבר העמים לפני כמה שנים (~עשר?) הם שאלו 'מה חברך הטוב היה מצביע?' והמשיבים השיבו על עצמם. אבל הדוגמה הכי ידועה היא כמובן מתוכניות הרדיו שמשודרות באמצע הלילה: קריין: כן מאזין אלמוני, מה רצית לשאול את המומחה שלנו? מאזין: חבר שלי רוצה לשאול אמ..אא... [התמהמהות]. קריין: כן? מה הוא רוצה לשאול? מאזין: חבר שלי, כלומר לא חבר שלי, אלא יותר חבר של חבר שלי, שאני בכלל לא מכיר שואל אם XXX של 7 ס"מ בזיקפה נחשב ל XXX קטן. לא שאי פעם האזנתי לתוכניות האלו, ובטח ובטח שלא התקשרתי. אבל חבר של חבר שלי סיפר לי, ואני אפילו לא מכיר אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה קראתי איפשהו, אולי אפילו באייל, על הרצאה שבה התנהל הדו-שיח המשעשע הבא: מישהו מהקהל: חבר שלי רוצה לדעת האם <שאלה מביכה כלשהי>. מרצה: אז למה הוא לא שואל בעצמו? המישהו: כי הוא מתבייש. מרצה: אבל תמיד הוא יכול לשקר ולהגיד שחבר שלו רוצה לדעת, לא? מישהו מכיר, וזוכר איפה זה היה? דרך אגב, למרות שאני הגיתי את פורמט ה"חבר טוב שלי" לסקר, נפלתי שוב ושוב בקריאה ראשונה של חלק מהתגובות כאן, שסיפרו על חוויות/העדפות של "חבר טוב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר הבדיחה והחידוד של דרויאנוב, כמדומני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי תוכנית רדיו שינה "חוכים וחיוכים". דורי בן זאב מגיע לתוכנית בתור אחיו של הקוסם הידוע פרפה פרפטרה. כששאלו אותו מדוע אחיו המפורסם לא בא לתוכנית דורי ענה "הוא מתבייש". "למה הוא מתבייש?" שאל המנחה ודורי בן זאב ענה "כי הוא ביישן". (חיפוש זריז בגוגל מראה ששליש מהאיזכורים לתוכנית ולקוסם הביישן הופיעו בדיון 676 ובתגובה 499958). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת התפלאתי על הניסוח, אבל לרגע לא חשבתי בכיוון הזה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נשאלת השאלה, מהם סמים? מבחינה ביוכימית, הרי, אלכוהול ידוע בתור אחד הסמים הקשים המוכרים לאדם. אבל אם אלכוהול הוא סם, אז אין גולש באתר שיכול להצביע למשהו אחר מ"משתמש קבוע". גראס זה סם? הפרמטר היחידי לפיו גראס יותר "חמור" מאלכוהול הוא חוקי. מכל בחינה אחרת הגראס הרבה יותר ידידותי ובריא למשתמש. ומה עם התרופות להפרעת קשב? ריטלין הוא וריאציה רכה של כמה סמים קשים מאוד. כל ילד שהרופא נתן לו ריטלין הוא צרכן סמים קבוע? במילים אחרות, למה מכוון הסקר הזה? אתם רוצים לשאול עד כמה השימוש בגראס נפוץ? עד כמה אנשים מכבדים את החוק? כמה אנשים משתמשים בחומרים כימיים כדי להשפיע על המצב הקוגניטיבי שלהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלותיך. א. כן ב. לא ג. כן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משתמש באלכוהול באופן קבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתמימותי כי רבה, חשבתי ש''חבר טוב שלי'' אכן מתייחס לחבר טוב שלי, ואני די בטוח שלכל אחד יש חבר טוב שצורך אלכוהול לפחות אחת לחודש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וסיגריות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיגריות אמנם מגרות את האיזור במוח שנותן לנו תגמול חיובי, ובכך ממכרות אותנו, אבל בזה מתמצות ההשפעות הקוגניטיביות שלהן. לדעתי, הן לא גורמות מניפולציה מספיק חזקה על המוח כדי להיכנס להגדרה של ''סם''. אם אתה מגדיר סיגריה כסם, אפשר לומר שכל חומר שמשפיע על המוח בצורה כלשהי הוא סם, וזה משאיר מעט מאוד חומרים בחוץ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, יש ספק שניקוטין הוא סם? נכון שהוא משנה תודעה, אם בכלל, באופן ממש מוגבל. אבל סמים הם לא רק חומרים משני תודעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מכניס אותו לקטגורית הסמים? מה קורה למי שמעשן סיגריה אחת בחודש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם קולה? קפה? שוקולד? מה ההבדל בעצם בין קפאין וניקוטין? אם כבר הקפאין אפילו יותר "סם" מהניקוטין כי הוא ממריץ. בכלל אפשר למצוא מאכל או משקה שאין בו "סמים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אלה חומרים ממכרים כמובן. בעיני הם סמים. אני מכורה לקפה, למשל. הגדרת המחוקק היא לא הגבול בעיניי, רק עוד קריטריון. אולי אתה רוצה להתעלם מהפקטור של התמכרות כשאתה קובע מה זה סם. אבל איך אתה קובע בעצם? יש לנו כבר שינוי תודעה, התמכרות, ומה עוד? על פי ההגדרה בוויקיפדיה יש סמים פסיכו-אקטיביים, אבל רובם לא כאלה, וסם מוגדר כ"חומר, סינתטי או טבעי, הנצרך שלא לצורכי תזונה. הסם מיוצר מחוץ לגוף, להבדיל מחומרים אנדוגניים המיוצרים בגוף. כשסם נצרך, כלומר נכנס לגוף האורגניזם, הוא גורם להשפעות פרמקולוגיות - משנה את תפקוד הגוף או הנפש". http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9D_(%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוון לקשר לסם (כללי) [ויקיפדיה]. לפי ההגדרה הזאת גם חמצן ומים הם שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, כי הם לא משנים את תפקוד הגוף אלא מאפשרים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם נזקים שעלולים להיגרם מצריכה עודפת מאוד של מים. אבל אם יורשה לי לצטט את כב' דליה דורנר, לא זו היתה כוונת המחוקק. סלט מלפפונים בריא מאוד. אם תאכל רק ממנו כל היום, כל יום, יהיו לך חסכים תזונתיים חמורים. אבל מכאן אתה לא מסיק שהוא מזיק לגוף בפני עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלפפונים זה דבר ממכר. כשהבטן מלאה יש תחושה טובה ומערפלת, כשעושים את זה מספיק זמן הקיבה מתנפחת ואז צריך יותר אוכל כדי לקבל את אותה תחושה. רוב המכורים לתחושה הזאת מעדיפים לעשות את זה עם מזונות אחרים, אבל בדיאטה הרבה פעמים מגבילים להם הכל חוץ מירקות ואז מלפפונים היא האופציה הכי ''טובה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניקוטין משמש במנות גדולות יותר מהמקובל במערב כסם הזייתי. השימוש בסיגריות דומה לשימוש שמכורים להרואין עושים בסם ע"מ לשרוד שימוש קבוע ורצוף, מחלקים את הסם למנות קטנטנות ונמנעים מרוב ההשפעה הפסיכואקטיבית. גם סוכר לבן וקפה נכנסים לקטגוריה הזו בנוחיות, אם אתם לא מאמינים - תנסו להפסיק את השימוש בסוכרים ובקפה לחודשיים ואח"כ, על קיבה ריקה, שתו 2 כוסות קפה שחור חזק עם 2 כפיות סוכר כל אחת. אם אתם שוקלים מעל 100 ק"ג תוסיפו כוס נוספת - אתם תהפכו לאנרג'ייזר באני לשעות. לא כדאי לעשות את זה ליד הבוסית, חברים ויצורים חיים באופן כללי. הבעייה עם סמים איננה ההשפעה של חומרים על הגוף, הבעייה היא הסרת האחריות שבאה מעצם הגישה שאני חייב להענות למרכזי הנאה שלי גם אם הם אומרים לי להכניס לפה מלכודת עכברים (הכרתי גם מקרה כזה...). להשתין עכשיו ומייד זה כיף, ועדיין, רוב האנשים לא משתינים במכנסיים. כדי להפנים את ההתאפקות הם נאלצו ללמוד שלהשתנה יש הקשר מועיל והקשר מזיק ולהפריד אותם זה מזה. כך גם עם 'סמים'. יש מי שקולה עושה לו את זה, עבודה קשה, סקס, הרואין וכו' ושות' הנקודה היא שקולה טובה נגד כאב בטן, והיא אחלה עם אוכל כבד, כשאין לך צורך לספוג מינרלים וויטמינים. סקס הוא אחלה, עם הפרטנר המתאים, בנסיבות המתאימות. הרואין הוא אחלה, אם אתה צריך להרדים כאב. לכל זמן ועת לכל חפץ. לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. מן המפורסמות הוא בשדה מדיניות מניעת הסמים שככל שסם נתמך בהקשר תרבותי רחב יותר השימוש המזיק בו פוחת. יש פחות אלכוהוליסטים בתרבויות שלהם יש גם הקשר חיובי לשימוש באלכוהול (יהודים-דתיים למשל מבינים את הקונספט של רק כוס אחת לקידוש, או 4 כוסות לפסח ולכן סביר פחות שיגדלו אלכוהוליסטים) ויש פחות שימוש לרעה בסמים הזייתיים כגון MDA ונגזרותיו בתרבויות שבהן יש לסמים הללו שימוש מידתי מובחן. המסקנה שלי היא ששלילה גורפת - הרחקה בשמאל מבלי לקרב בימין - יוצרת נזק עצום: הילת מיסתורין, חוסר אמון במעט המידע שכן עובר, עמדת התמסכנות צדקנית מול כוחו הכל יכול לכאורה של הסם, חוסר מיומנות באומנות השליטה העצמית... או בקיצור - נרקומנים. כמו שאומרים - Put that in your pipe and smoke it! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העדות האנקדוטלית שלי שתומכת במה שכתבת על קפה: רוב חיי הבוגרים שתיתי שלוש כוסות תה ליום, ושמתי לב שבצורה ברורה הוא לא מעורר אותי, אם כבר להפך - אם אני קצת עייף לפני התה, אני נרדם בנעימים קצת אחריו. אני מניח שנהייתי סביל למינון הקפאין שבו, והאפקט המרגיע שלו עזר להירדמות. לפני שנה וחצי ירדתי לכוס פעם בשבוע-שבועיים. בשלב מסוים גיליתי שאם חפץ שינה אנוכי בשעתיים הקרובות, התה צריך לחכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתמשת באלכוהול רק לצרכים רפואיים. ולעניין עצמו, אכן סקר מגוחך ללא אבחנה בין סמים קשים וקלים (למרות שגם בעניין הזה אפשר כמובן להתווכח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי מגוחך, בעולם שלנו מריחואנה מידי פעם זה סם - בגלל סוג ההשפעה, תתארי (לעצמך) אותה כפי שתתארי, ואלכוהול מידי פעם זה לא, שוב בגלל אופי ההשפעה - מבוסמות קלילה בארוחת ערב חג היא אירוע מקובל הן ע''י הממסד והמשפחה. יש משהו בהשפעה של המריחואנה, גם אם מדובר בעשב גינתי חלש שנצרך מידי שישי בשקיעה, שמשפיע באופן נבדל מהמקובל, אפילו שהעשב עצמו מזמן אינו טאבו בתרבות הכללית. לגבי האינדיאנים למשל, אלכוהול לא היה מעולם מקובל במינון תרופתי בצריכה חברתית, ואין לי ספק שכשאבא צ'יף תפס את הבן עם בקבוקון בורבון הוא התבאס לא פחות מהורה שחושד שהילד שלו מסטול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלכוהול היה אחד מכלי הנשק החזקים ביותר של האמריקאים הלבנים במלחמתם לנישול האינדיאנים. האינדיאנים שהתמכרו לאכוהול הפכו לחסרי אונים. לא יודע מה המצב היום אצל האינדיאנים. כאשר מוחמד אסר על המוסלמים שתיית אלכוהול, הוא ידע מה הוא עושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל בין שיכר לבין אלכוהול ? נראה לי (בלי שבדקתי) שהמילה שיכר גזורה מהמילה שיכור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיכר הוא אלכוהולי, אבל לא כל אלכוהול הוא שיכר. יש מוסלמים שמתירים לעצמם יין או ברנדי ונמנעים מבירה (שיכר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נישול זה חתיכת אנדרסטיטמנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו מצב. לפחות בצפון קנדה האלכוהול הוא הבעיה המרכזית בשמורות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עושה רושם שיש שלושה קריטריונים: חוקיות, פסיכואקטיביות, ומיכור. מי שעונה על שלושתם הוא מאוד סם, מי שעונה על שתיים הוא קצת סם, ומי שעונה על אחד או פחות הוא לסיסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קריטריון רחב יותר מחוקיות סתם: הגבלה חוקית על הפצה. נגיד, אלכוהול וסיגריות נכנסים בזה, אוכל לא. אחר-כך צריך להוריד מזה תרופות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת כנראה עוד חקיקת סרק מהסוג שהח"כים שלנו מצטיינים בה. אבל נניח, דמיונית, שזה יעבור. אז זה יהפוך את האוכל במקדונלד'ס לסמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מה ההגבלה. אם היא אוסרת על מכירת המבורגרים מתחת לגיל 18, אז כן. אבל כל השאלה קצת טאוטולוגית. אם הרעיון של החקיקה הוא לומר שמקדונלד'ס זה בעצם סמים ולכן נדרשות אותן ההגבלות כמו סיגריות ואלכוהול, אז היעד של האד-אבסורדום שלך הוא לא ההגדרה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכורת: לא (רק?) מחוקקינו1. דמיין כאן קישור לדיון קודם שבו הוזכר חוק חדש בנידון בדנמרק. 1 מילה ש-hspell לא מכיר. יש לו סיבה לגיטימית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גת נחשב? ומה לגבי מיץ נבט חיטה או משרה שזיפים מיובשים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גת (או: קת, שם נוסף של אותו חומר) הוא סם לפי חוקי המדינה ולפי חוקי מדינות רבות. גת הוא חומר ממריץ שפועל בדומה למחלקת האמפטמינים על ידי החדרת החלק-המולקוקלי מתיל NH2 למוח. מחלקת האמפטמינים כוללת את החומרים: אמפטמין, מתאמפטמין, וריטלין. שושת אילו מחדירים למוח את חלק-המולקולה NH או את חלק המולקולה NH2 . חלקי מולקולה אילו הם שיוצרים את האפקטים הממריצים במוח. הגת כנראה הוא סם פחות מסוכן משלושת הסמים ממחלקת האמפטמינים, כי המולקולה הנושאת אותו (מולקולת קתינון). היא מולקולה לא יציבה. חוסר היציבות של הקתינון אינו מאפשר לשווק ביעילות את הקת בשוק הסמים או בשוק התרופות. הדרך היעילה היחידה לצרוך את מולקולת הקתינון (בלי שתתפרק) היא לעיסת עלים טריים של הצמח (בעלים יבשים של הצמח מולקולת הקתינון מתפרקת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלי הקאת עצמם (מכונים בפקודת הסמים "גת") הותרו ללעיסה בפירוש. ראה תוספת ראשונה, חלק א' סימן ב' 3.א. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לעשות חיפוש במסמך DOC שהבאת, אבל מה שמצאתי שם הוא משנת 2004 , כך שיתכן שיש שינויים בפקודת הסמים שאינם ניכללים בחוק עצמו (כלומר הם כרגע בצנרת של תיקון לחוק). יתכן כמובן שלא ניתן לעצור את צריכת עלי הגאת כי חומר זה בשימוש _נפוץ_ בין יהודי תימן (ואולי גם בין עולי אתיופיה). צמח הגאת גדל בחצי האי ערב ובמזרח אפריקה (כלומר זה גידול חקלאי שם). כמו כן, אם לסמוך על ויקיפדיה אנגלית יש טעות בחוק. שכן החוק מתייחס למולקולה "קתין" בתור החומר הפעיל של של צמח הגאת , בעוד שהחומר הפעיל (לפי דעה המקובלת היום) הוא הקתינון. שוב, לפי אותו ערך בוויקיפדיה אנגלית, הקתינון מתקיים ביציבות חלקית בתוך עלים טריים של צמח הגאת, הוא מתפרק לחומרים לא מסממים כאשר העלה לא טרי (ובפרט כאשר העלה מתייבש). יתכן שהקתין שהזכרתי הוא אחד מהתוצרים של ההתפרקות. משתמע (לכאורה) מאותו ערך בוויקיפדיה שהדרך היחידה לצרוך קתינון היא על ידי לעיסת עלים טריים, על כן מה הועילו חכמי הכנסת בתקנתם ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם להפוך1 את את הקתינון למת-קתינון ואז יש לך חגיגת. 1 אל"כ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך לינק אמין להרכב הכימי של "חגיגת" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא היה משתמש לעתים רחוקות, והפסיק לחלוטין. "הוא"? נדמה לי שמאז ימי א. מאן לא פנו למישהו באייל בגוף שלישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל התשובות הומוריסטיות חוץ מהאחרונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר שלי שואל מדוע הקטגוריה העליונה היא פעם בחודש, ולא כמה פעמים ביום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתמכרות נוצרת על ידי שימוש _רצוף וממושך_, לא על ידי שימוש פעם בחודש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באלו מהסמים הבאים אתם משתמשים? (כן כן, אתם, אתן, או את. הדרת הנשים באתר הזה עולה לי על העצבים וראוי להעלות את העניין מדי פעם למרות התגובה המקובעת הרגילה והצפויה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפוש קצר "לנשים בלבד" בגוגל העלה אתרי הכרויות, מכוני כושר, חופשות, קהילות ומעגלים, קורס פסיכומטרי, ספא, קורסים כלליים, חווית צילום, חנות בגדים, מלונות ובתי הארחה, יוגה, סדנאות כלליות, שיעורי ריקוד ואתר קניות (כל זה מ-3 העמודים הראשונים). 3 הדפים הראשונים של חיפוש "לגברים בלבד" העלה בעיות אי אונות, בדיקות פרוסטטה, קורסי דת, טיולי עירום בטבע, מספרה, כתבות על הדרת נשים בארץ ובעולם ונושאים שהם "לא לגברים בלבד". מעבר לקטנוניות וההתקרבנות שבתגובתך, את נלחמת גם בתופעות הדרת גברים באותם עצבים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צורך אלכוהול וקפאין באופן קבוע מאד, אבל חבר שלי: מעשן גראס מעת לעת וגם חשיש לבנוני, נניח פעם בחודש-חודשיים ניסה LSD והחליט שאין לו זמן לזה ניסה קוקאין והחליט שהוא מעדיף אלכוהול ניסה מורפיום וויקודין בנסיבות רפואיות והחליט שעדיף לו לא לנסות הרואין כי ההתמכרות מובטחת ניסה סם פסיכדלי עדין המופק מקליפת עץ טרופי בשם Balche והיה די נחמד אבל לא בדיוק נגיש לו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מרגישים כשלוקחים LSD? (הסם היחיד שמעורר את סקרנותי) ולאחר מכן? (למה יש כאלה שאומרים שהטריפ שינה להם את כל הפרספקטיבה על החיים?) ומהן הסכנות? אודה לך אם תשאל את חברך :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלק השני מעניין יותר: מדוע יש אנשים הטוענים שמסע אלאסדי שינה להם את הפרספקטיבה על החיים. בפעם הראשונה שאכלתי אסיד חשבתי על דקארט, ומה היה אם הוא היה לוקח אסיד. חישבו שאתם מסוגלים לחוות את ההגיונות במספר צורות מוחשיות. אני אנסה לתאר זאת בצורה סכמטית אם כי הדברים עשויים להיחוות במקביל. ראשית כל, עם השינויים בפרספציה החושית, הנוסע חווה עד כמה הוא תלוי בתפיסה החושית, ואם זו משובשת, הרי שהוא ניזון ופועל על פי מידע משובש. 1 שנית, הנוסע שואל את עצמו, ממש כמו בטיעון החלום של דקארט, כיצד אני יודע שכל מה שהיה קודם, עד ששתיתי את הטיפה, לא היה גם טריפ, או שהחלק הקודם היה הטריפ, ואילו כששתיתי את המים המאררים אולי השתחררתי מהטריפ וחזרתי לראות את הדברים כהוויתם. זהו בעצם אובדן המקור. זו תחושה שחשתי מאד בחוזקה, שאם עד האסיד ידעתי מאיפה באתי, הרי ברגע שהחלטתי לשתות את האסיד בעצם זרקתי לפח את הוודאות. תחושה זו גם מושפעת מכך שאתה חושב על יונה וולך, ושואל את עצמך האם אני שונה? מדוע שאני אהיה שונה ולא אתקע במסע אלאסדי? ואולי אחשוב שחזרתי משם, אבל אני עוד שם? אולי כל חיי קודם היו גם מסע אלאסדי, ופשוט חשבתי שאני כאן, אבל הייתי שם? ומה עם כל האנשים שראיתי לוקחים אסיד, וראיתי שהם חזרו? ואולי הם לא חזרו, אולי ברגע שלוקחים אין דבר כזה לחזור? רק חשבתי שהם חזרו, והם בעצם היו שם כל הזמן? ומה שאנשים שם עושים זה להביא עוד אנשים לשם? ועכשיו אני שם, ומה יש לי לעשות שם? מעגלים כאלה עשויים לרוץ בסחרחורת אינסופית, וסופם הטוב בא בדרך של השלמה, סטואית או זנית עם כל מה שקרה. אז מה נשאר? אה היפותזת האל הרמאי. החליפו את האל בטיפה אחת, טיפה אחת שמשנה לך את כל המציאות, בשביל להרגיש עד כמה בנינו בנייני ענק של הבנה הבנויים על היפותזה לא מוכחת. אני משווה את זה לרגע בו אדם תיאיסט מבין, כדברי ראסל, שהאל הוא היפותזה מיותרת; הרגע בו הוא מסוגל לתאר את העולם, ללא האל, והעולם נשאר קוהרנטי וקונסיסטנטי. rien a faire הם המילים הפותחות את מחזה האבסורד של הטריפ,alea jacta est אני יושב שם, ביער, בלילה, מול מדורה דועכת, ואין לי יותר וודאות. אני לא יכול לסמוך על הראייה ועל השמיעה, אינני יודע כמה זמן עבר, אני לא יודע מאיפה באתי, ואני ממש לא בטוח שהשמש תזרח יותר. אני מעלה אפשרויות שיתכן ואני כבר במצב הזה במשך זמן רב, ובעוד שאני חושב שאני עדיין ביער, הרי שאני כבר מזמן מאושפז בבית חולים לחולי נפש. אני מבין שיתכן מאד, ובוודאי שאין לי שום יכולת לשלול את האפשרות שיתכן ואני עומד על מעקה גג ועומד לקפוץ, ואנשים מנסים להניא אותי, ואני רק חושב שאני ביער. עולות גם אפשרויות מטאפוריות יותר, כמו בסיפור קצר של אברהם הפנר על האדם שמבין שאתה מת רק שאתה מחליט למות, ויכול להיות שאני כבר זקן וגוסס, ובאים אלי המשפחה, ואני נפרד מהם, ואני משתמש בכזו פרידה קלישאית, שישר אני חושב על האוניברסליות של מילים אחרונות, ועל כך שאולי הסטרוקטורליסטים צדקו בכמה דברים בכל זאת, שכולנו חיים ומתים לפי תבנית שמוכתבת מראש על ידי האסיד. ואני חושב שאולי כבר מתתי, וכמו במשלו של הרמבם, הגעתי למעין חיים שאחרי החיים, רק שאין גן עדן וגהינום, מה שיש זה מה שהבאת איתך, מה שלמדת בחיים, ומה שחווית, ומי שאהבת ומה שנתת והענקת, ועכשיו לקחו ממני את האפשרות למעשה, לשינוי, וזו המשמעות של החיים שאחרי החיים.ועוד עשרות מחשבות פילוסופיות הנחוות כתוצאה מדקונסטרוקציה עצמית. על הרקונסטרוקציה אולי בפעם אחרת. כללו של דבר: בין המסע לבין החיים נוצר איזשהו ביניים, וכל אחד לוקח את זה לאיזה כיוון שהוא רוצה (בהנחה שיש לאנשים רצון ושהם אכן נוהגים לפעול על פיו). שינוי מחשבתי. שעליו אני יכול להצביע אצלי: אינני אתאיסט יותר, אלא מעין אגנוסטיקן. אני חושב שבין אם יש או אין אלוהים בעולם, לא רק שאין לי שום דרך לדעת איזשהו דבר עליו, אלא שזה בכלל לא מענייני. אין שום יחס ביני לבין גורם טרנסצדנטי. שינוי קונקרטי: אני משתדל לעזור כמה שיותר לאנשים, מתוך הבנה שכולנו בטריפ כל הזמן, וכל עזרה בדרך היא דבר אלוהי. 1פה חשוב להדגיש שהאסיד, כמו תיאטרון, הוא חוויה פרפורמטיבית שעוברת בזמן. ישנו הבדל משמעותי בין לחשוב על התלות בתפיסה החושית, לבין הכאפה שאתה אוכל כשאתה רואה כמה היית ניזון מפקספקטיבה אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התיאור הנהדר. לגמרי מחכים לרה-קונסטרוקציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. בצעירותו חבר שלי רצה וחשש לקחת אסיד, ומעולם לא מצא את ההזדמנות המתאימה. אחרי שקראתי אני מצטער יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה על התגובה. בקשר להערת השוליים: זו בדיוק הסיבה לעניין שלי בנושא - מבחינה שכלית השגתי לחלוטין שאין מציאות אובייקטיבית, וכל התפישה התודעתית שלנו היא מעין אשליה (המוח רואה ושומע את עצמו – או יותר נכון משהו שהוא עצמו מחולל – ולא איזו מציאות אובייקטיבית הקיימת מחוץ לנו), אבל בוודאי שאני שבויה בתפישה הספציפית הזאת ובלתי אפשרי לי לדמיין איך משתחררים ממנה או פורצים אותה. הסיבות לאמונה המוחלטת שלי הן רבות, למשל, כל מיני תסמונות מוחיות, לדוגמה: תסמונת קפגרס - שהחולים בה מאמינים שאחד מבני המשפחה הקרובים להם ביותר (בד"כ בן/בת-זוג או הורה) הוא מתחזה שנראה בדיוק כמו בן משפחתם הקרוב אך הוא אינו אלא נוכל מתוחכם, ולעתים הם אף מאמינים שזהו רובוט שמתחזה לבן ה משפחה הקרוב; וזה מוסבר בכך שכנראה יש נתק בין מנגנון זיהוי הפנים - שתקין אצלם - לבין הרגשות שבני-זוג/הורים אמור לחולל בתוכם, וזה המקור לבעיה. בכל אופן, כשמנסים לדבר על לבם בהגיון, ולהסביר להם שבכלל לא קיים בעולם רובוט שמסוגל להתחזות כך, עדיין הם בשלהם – רק אצלם בבית קיים דגם של הרובוט הזה וכו'. שוב, אין טעם להאיץ בהם "לחשוב בהגיון" – זהו ההיגיון של המוח הבריא של האדם הבריא שמשוחח איתם (אם המוח בריא, תמונת העולם שהוא מייצר עולה בקנה אחד עם המציאות כמו שאנו מכירים מקדמת דנא ועם מוחותיהם של כל האחרים = היא "הגיונית"), ואילו ההיגיון שלהם – שנוצר ממוח שמחווט אחרת - הוא אחר, והם מאמינים בו בדיוק באותה רמת שכנוע פנימי שבן-שיחם מאמין בהגיונו שלו, ובסופו של דבר כל ה"דיאלוג" שנוצר ביניהם הוא למעשה לא יותר מאשר דו-שיח של "חירשים-לוגית" (ויש עוד הרבה דוגמאות לתסמונות "מוזרות" כאלה). כולנו כל הזמן בטריפ, נכון – אבל קצת משעמם בדרך כלל לדעתי. אולי חוץ מהתקופה של כמה שבועות הראשונים של התאהבות, אני בפירוש זוכרת כשזה קרה לי לאחרונה שחשבתי שכנראה ככה מרגישים אנשים שלוקחים סמים מסוימים (אני מעולם לא התנסיתי) – כאילו המציאות הסתובבה בכמה מעלות והיא נוצצת בשמש, ההוויה עצמה פלאית ומכושפת מעבר להשתוקקות לאדם הספציפי (ויש את המבט הזה גם כשחושבים על מושא ההתאהבות– מביך מאוד האמת – כמו מישהו שלקח משהו: המבט ממוקד פנימה ולא החוצה.) והאמת היא כשאני חושבת על זה, גם לתינוקות שזה עתה נולדו – יילודים עד גיל כמה שבועות נראה לי – יש את המבט הזה שממוקד פנימה ולא החוצה: גם הם בטריפ מיוחד במינו :) ברור שמה שאתה מתאר נשמע הרבה יותר עמוק וחובק-כל מבחינת תפיסת העצמי והמוסר והעולם, וזה מעניין ומפתה מאוד אבל גם מפחיד מאוד (במיוחד מפני שאתה אומר שהשאלות הפילוסופיות הגדולות ישר מרימות ראש וגורמות להסתחררויות במעגלים, ומאחר שהנטייה הטבעית שלי היא פילוסופית, אם תחול דה-קונסטרוקציה של המוח הספציפי והבלתי מנוסה שלי, נדמה לי שיהיה קצת יותר מדי "חומר בעירה" להסתחררויות מעגליות אינסופיות). אגב, לאחר שקראתי את תגובתך, קראתי קצת על לס"ד בויקיפדיה, ואע"פ שהתיאורים שם מעניינים ומתאימים לתיאוריך כאן – איזה הבדל בין לשמוע סיכום מדעי אובייקטיבי שבו "חלק מהמשתמשים מציינים ש" ו"חלק מהמשתמשים מדווחים ש" וכד' לבין לשמוע את החוויה הספציפית מאדם שחווה זאת בעצמו. ולגבי השינויים האישיים שחלו בך: מעורר קנאה, מה יש להגיד. ושוב תודה רבה על השיתוף וחג אורים שמח ונעים :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפית אולי בסרט Inception [Wikipedia]? אולי כדאי לך להצטייד בחפץ כלשהו שיאפשר לך להבחין בין חלום ומציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מניח שההתנהגות בחלום אמורה להיות כללים מסוימים. אם תצליח להגדיר מהם אותם כללים אולי גם תצליח להגדיר מהי אומנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הוא מתייחס להיגיון של הסרט שקישר אליו (שעובד היטב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתוך אותו הסרט או בחיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך? אגב, הסרט מומלץ. בידור אינטליגנטי מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי ליתר בטחון. עקביות היא ממילא לא הצד החזק של הסרט הזה. יש מבחינתי שתי בעיות בשימוש בטכניקה המוצעת להבחנה בין מציאות להזיה. הטענה שמוצגת בסרט היא שהחלום לא יכול לדמות את העולם האמתי בצורה מושלמת. לכן החולם מכין לו חפץ שהוא אמור להכיר היטב1. כאשר הוא רוצה לדעת האם הוא חולם, הוא מסתכל על החפץ ובודק האם החפץ מתואר נכון. הסרט מדבר גם על תופעה נוספת: חלימה מודעת [ויקיפדיה] (lucid dream) שאולי קיימת ואולי לא. מה שברור הוא שהדיווחים על אודותיה מוגזמים והרבה ממי שמדווחים על חלום מודע סתם חולמים2. החלום הוא משהו שנגזר מהזיכרונות ומעולם המושגים שלנו. אם עולם המושגים שלנו כולל התעסקות אובססיבית בבובת פיל ירוק, לא מן הנמנע שהחלום ידע לתאר אותה בדיוק רב. יתרה על כן, הזיכרונות מהחלום עוברים סינון: את לא זוכרת (רק) מה באמת ראית, אלא גם מה שהרגשת. אם היה לך חלום שבו הרגשת שאת רואה את בובת הפיל הירוק בדיוק רב, אז זוהי בובת הפיל הירוק המדויקת. הסרט, אגב, מזכיר עוד סימן הכר לחלומות: מתחילים פתאום, ללא עבר. אבל על דברים כאלו המוח יודע למסך לא רע, לפי מה שאני זוכר מחלומות. ועכשיו לנקודה השניה: הנושא האמור הוא הזיות מסם LSD ודומיו. לא מדובר כאן על חלום שמתרחש בחלל הריק ללא שום קלט חיצוני. כאן מדובר על בלבול במוח עם קלט חיצוני. כלומר: בובת הפיל הירוקה יכולה להראות פתאום כתומה עם נקודות סגולות. האם זה אומר שלא רואים את בובת הפיל האמתית? 1 אגב, כמה מכם יודעים לתאר בדיוק את כף ידכם? 2 אני לא מכיר את התחום. בשלב מסוים ערכתי קצת את הערך האמור בוויקיפדיה העברית והצצתי באסמכתאותיו. נראה שיש מחקר פעיל בתחום ולא יפתיע אותי אם יהיו תוצאות חיוביות בהרבה בשנים הקרובות. בינתיים אני נשאר ספקני למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 לדוגמה, הציגו לי את 1 כמאמר שמדגים שחזור עצמאי של התופעה ע"י חוקר שאינו סטפן לה-ברג'. מסתבר שהם התחילו שם מקבוצה של 20 אנשים שטוענים שיודעים להשיג באמינות רבה יחסית חלימה מודעת. הם צמצמו את הקבוצה לשישה (לא ברור למה. לא מן הנמנע שהיו להם רק שישה מקומות. אבל למיטב זכרוני הם לא מפרטים במאמר את הסיבות). לאחר מכן במשך חודש שלם אותם נבדקים ישנו במעבדת שינה. רק אצל שלושה מביניהם הם הצליחו לתעד (פעם אחת אצל כל אחד) רצפים של חלימה מודעת: הזזת העיניים לצד ימין שמונה פעמים ברצף. דבר כזה ישכנע אותי יותר אם תהיה קבוצת ביקורת (עם סמיות כפולה), כדי לוודא שאין גם אצל קבוצת הביקורת במקרה רצפים כאלו פעם בעשרה לילות. להגנתם יש לציין שהשינה במעבדת שינה אינה בתנאים אופטימליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח איך שליטה פיסית בגוף מוכיחה חלימה צלולה. כל הרעיון הוא להיות מודע לשינה בזמן שינה רגילה. מנסיוני חלימה צלולה היא חוויה מדהימה, סוג של חלימה בהקיץ עם מעורבות חושית מלאה (ריח, טעם, ומגע מציאותים לחלוטין) ואין שום בעייה להבחין בין המציאות לחלום (מספיק להסתכל על שעון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה הבסיסית היא שכל מה שאתה יודע עובר דרך המוח. הטענה שאין בעיה להבדיל בין מציאות לחלום היא טענה שנויה במחלוקת במקרה הטוב: בהרבה מקרים אנשים בטוחים שהם ערים או חולמים חלימה צלולה בזמן שהם בעצם חולמים. הרעיון בניסויים הללו הוא להוכיח למישהו אחר שאתה שולט על הגוף בזמן שנת חלום. בזמן שנת חלום כמעט כל הגוף משותק. אחד האיברים היחידים שאפשר להזיז הוא העיניים. האדם החולם אמור לנסות להזיז את עיניו בדרך רצויה כלשהי בצורה מודעת כדי להדגים לבודק חיצוני שהוא שולט עליהן. האם יכול להיות שהוא יחלום על הצורך להזיז את עיניו בדרך הרצויה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמן חלום מישהו יודע שהוא חולם ופועל בו כרצונו, האם זה חלום רגיל או חלום צלול? האם תנועות העיניים בזמן REM מחקות במדויק את תנועות העיניים בחלום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הבסיסית היא האם הוא פועל כרצונו, או חולם שהוא פועל כרצונו. לפי מה שאני מבין, חלימה מודעת קיימת, אולם במקרים רבים (אולי אפילו רוב המקרים) אנשים מבלבלים בין השניים. תנועת העיניים בזמן REM היא תנועת העיניים בזמן החלום, לעניות דעתי: כל הגוף מהצוואר ומטה משותק. העפעפיים לא משותקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בזמן חלום זיהיתי שאני חולם והפכתי את גופי למים - האם חלמתי שרציתי להפוך למים או שבאמת רציתי להפוך למים? אני לא חושב שיש הבדל אני חושב שההבדל הוא בהגיון ובקבלת המציאות. בחלום רגיל ההגיון לא עובד ואנו מקבלים את המציאות בחלום כפי שהיא ללא קשר לכמה הארועים בה מופרכים. בחלום מודע ההגיון עובד ואנחנו יודעים שזה חלום אבל עדיין מקבלים את מציאות החלום כפי שהיא. בחלום צלול אנחנו מבינים שהמציאות בחלום היא בשליטתנו. ההבנה הזו, אגב, גורמת כמעט תמיד להתעוררות. בשיתוק שינה העיניים באמת לא משותקות, אבל השאלה היא אם הן מסונכרנות עם העיניים בחלום. אני מניח שכן במידה חלקית, אבל לא הייתי מבסס ניסוי על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה היא שאפשר לגרום לתזוזות עיניים בשליטתו של אדם ישן (ישן: לפי גלי המוח. מדובר על מעבדת שינה). אם הם מצליחים לגרום לזה להופיע, ובשנת חלום טיפוסית התבנית הזו לא תופיע בהסתברות מספיק גבוהה, הרי שאפשר להשתמש בהופעת התבנית כמבחן לטענה. כלומר: אם התבנית לא מופיעה זה לא סותר את הטענה שיש חלימה מודעת (נראה לי שיש כמה דברים אחרים שיכולים להשתבש). אבל אם התבניות מופיעות (בצורה מובהקת. כמו שציינתי קודם, אני מחכה לקבוצת ביקורת וכו') יש כאן עדות לכך שלחולם יש שליטה על העיניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. שאלה מעניינת היא עד כמה דימויים של אדם אחד דומים לדימויים של אדם אחר בזיכרון. איסוף ספרייה כללית כזו זה משהו שיכול לעבוד. ספרייה פרטית לכל אחד זה כבר משהו הרבה יותר מסורבל ופחות מעשי. לגבי חלימה צלולה, אני חייב לציין שגם בניסוי (המעניין והמרשים!) שהוזכר בכתבה לא הייתה ביקורת. לדוגמה: הם לא ניסו לבדוק האם החולמים מכווצים את יד ימין או את יד שמאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן שאלתי ''מה דעתך'' ולפי תשובתך אני רואה שאתה סבור שמישהו באמת חושב שכמו בסרט, בעולם האמיתי נשיאת חפץ יכולה לעזור להבדיל בין מציאות לחלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שכבר נתקלתי בהצעה הזו במציאות (כחלק מהקריאה על חלימה מודעת) אז כן: יש אנשים שמתייחסים להצעה הזו ברצינות, למיטב זיכרוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסרט לא באמת מתמקדים במראה של החפץ או בנוכחות שלו, אתה יודע. החפץ הוא רק ייצוג נקודתי למציאות הפיזיקלית. אם הסביבון למשל עושה משהו שבלתי אפשרי במציאות, למשל ממשיך להסתובב עד אינסוף, אז מדובר בחלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רציתי להזכיר את זה. אבל בסרט הסביבון הוא רק דוגמה אחת לחפץ (יש גם חייל שח וקוביית מתכת) והכוונה היא להתמקד בדיוק במשקלו ובתחושתו: בפרטים הקטנים שאותם קשה יהיה למוח החולם לזייף. הסיבוב האינסופי הוא דווקא עניין מורכב יותר שרק במקרה מאפשר הבדלה בין חלום למציאות. בד"כ חפצים בחלום מתנהגים בצורה טבעית. וגם אם לא, יש לנו יכולת נהדרת להתעלם מזה: אנחנו יודעים באותו הרגע שככה אמור העולם להתנהג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי היכולת הנהדרת להתעלמות - לי היו לא מעט1 חלומות לאורך השנים בהם זיהיתי שזהו חלום ולא מציאות על פי התנהגות בלתי הגיונית בעליל של משהו במהלך החלום. לגבי הפסקת חלום יזומה לאחר הגילוי הנ"ל - ה"בעיטה" מאינספשן דווקא לא רחוקה ממה שאכן עובד. 1 כמובן שברוב החלומות התנהגויות כאלה "מוחלקות" ומתקבלות כטבעיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין פסול בשיטה שמזהה רק חלק מהפעמים שבהם אתה חולם. אבל האם השיטה הזה מזהה בטעות גם מצבי ערות כחלום? כמה פעמים קרה לך שמצב מציאותי נראה לך לא הגיוני ושקלת את האפשרות שמדובר בחלום? (לי אישית: לא זוכר כרגע. אבל אני לא חושב יותר מדי על הדברים הללו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עולה בראשי גם ההשערה ההפוכה: אתה מבחין שאתה חולם כחלק מהחלום. בפרט, כחלק מההתעוררות מהחלום. הגיוני? מתאים או סותר את זיכרונותיך מהחלומות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך הבנתי את השערה שלך: ברור שההבחנה מתבצעת "כרונולוגית" כחלק מהחלום, מאחר שהיא קורית בזמן החלום. וכמו שנרמז מהתגובה של ברקת למטה, לעיתים זה קורה הרבה לפני ההתעוררות, לכן זה סותר את ההשערה שזה "חלק מההתעוררות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי קרה כמה פעמים שזיהיתי שאני בתוך סיוט. ובכל זאת זה לא עזר לי לצאת ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי, יש שיטות שעובדות לעיתים, ואכן עצם הזיהוי לא תמיד גורם לסיום החלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה קטנה. לפי מה שהבנתי בסרט, החפץ לא יכול לעזור לך להבדיל בין חלום למציאות, אלא רק לאפשר לך לזהות שאתה נמצא בחלום שמישהו אחר (שלא מכיר את החפץ שלך היטב) בנה את העולם עבורו. אם זה חלום ״שלך״, החפץ יהיה בדיוק כפי שאתה מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צפיתי בסרט, למרות שרציתי (הסרט "ממנטו" של נולאן הוא אחד מהסרטים האהובים עליי ביותר), פשוט לא יצא. אני אשאל אותו בדי.וי.די - הנושא (והיוצר כאמור) מעניינים אותי מאוד. אם הכוונה לחפץ מסוים שישרה וודאות וביטחון כלשהם - אם אי פעם אחליט בכל זאת להתנסות בלס"ד (כאמור, זה מושך ומפתה למרות הפחד) - אני אעשה את זה אך ורק בחברת מישהו/מישהי שאני מכירה, לא לבד ולא בחברת זרים, וזה מה שיספק את הביטחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לציין שהחוויה משתנה בין אדם לחברו. אצל חבר שלי, לדוגמא, החוויות היו חיצוניות, רגשיות ורוחניות כמעט לחלוטין. היה שם מעט מאוד ניתוח עצמי, או במילותיו של אחד רופא The acid had shifted gears on him. זה גם קורה, אבל מנסיונו של חברי, ע"פ רב זה נראה כך
The next phase would probably be one of those hellishly intense introspective nightmares. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זה רק מדגיש את העובדה שכל אחד חווה ביתר עוצמה מה שממילא הוא נוטה אליו, לא? ושאלה עוד יותר עקרונית: אם לא עוברים את שלב החקירה העצמית המייסרת (כמו שקורא לו כאן הרופא), מחמיצים את שינוי הפרספקטיבה ותפיסת העצמי והמציאות (כמו שסיפר האייל הפסיכדלי)והאסיד הופך כמו עוד כל סם: חוויה נעימה ונחמדה כל עוד היא נמשכת וזהו, לא? (שאגב, לי באופן אישי אין כל משיכה לחוויות מהסוג הזה, לעומת שינוי הפרספקטיבה שממש מעניין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת אם שינוי התודעה ב"כל סם" הוא תמיד חוויה נעימה ונחמדה. חברה אחרת שלי1 פשוט שנאה את התחושות האלה כשניסתה גראס למשל, וחיכתה שהן יעברו כבר. אין לה מושג למה כל כך הרבה אנשים אומרים שהם נהנים מהן (אבל היא לא מתווכחת איתם, שייהנו). 1 לא חברה שלי - חברה שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אני מניחה שאלה שמשתמשים באופן קבוע, מעבר להתנסות ראשונית, נהנים מזה, זה עושה להם טוב. אני למשל גם לא מבינה את ההנאה שבעישון סיגריות רגילות, אבל המון בני משפחה שלי מעשנים (דודים/ות ובני ובנות דודים), וכולם ניסו כמה פעמים להיגמל, בכל מיני שיטות מהיפנוזה ועד כל מיני מדבקות וגמילות מניקוטין, וחלקם אף הצליחו לכמה חודשים, ואז חזרו, חלק אפילו חזרו לעשן בסתר (עד שזה התגלה...), חלק מעשנים עכשיו עם פומיות, ממש סאגה שלמה. עובדה שהם מנסים כל הזמן להיגמל ורובם (אבל לא כולם!) לא מצליחים כי העישון של הסיגריה עצמו מהנה ונחמד ונעים להם (מעבר להתמכרות לניקוטין, כי הם חזרו לעשן אחרי שנגמלו מניקוטין) ורובם פשוט לא מצליחים להיגמל. לפעמים, בכל מיני שיחות בעבודה או עם חברים, מישהו אומר על איזה מעשן/ת שאומר שהוא מנסה להיגמל, שזה סתם שטויות ואילו באמת רצה, היה מצליח, פשוט מחליט ומפסיק וזהו! אם הוא לא מצליח סימן שהוא לא באמת רוצה להיגמל. אני לא חושבת כך, מהניסיון מהמשפחה המורחבת שלי, זה קשה קשה לאנשים לוותר על סיגריות, וזה לא נובע מחוסר עמוד שדרה או חוסר רצון או חוסר מוטיבציה (או חוסר נדנוד מהחלק העוד יותר מורחב של המשפחה הקרובה והמורחבת, אבל זה פשוט לא עוזר, אולי להפך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. החקירה העצמית היא דבר שקורה אם מנסים ורוצים להגיע אליו או כתוצאה מזה שמנסים להלחם בהשפעות הסם, מחוסר מוכנות לקבל את זה שתפיסת המציאות השתנתה או מפחד ורצון להפסיק (בדרך כלל קורה אחרי כמה שעות, שלאור תפיסת הזמן המשובשת נראה כמו נצח, ואז מתגנבות להם מחשבות ה-'ומה אם זה לא יפסיק לעולם?'). תפיסת המציאות קורסת, גם אם עסוקים בפנימי, גם אם בחיצוני וגם אם ברוחני. העולם ושום דבר בו לא נראים אותו דבר אח"כ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר שלי אומר שהסכנות מעטות ומתחלקות לסכנות בזמן הטריפ (למשל, קפיצה מהחלון כדי לבדוק אם באמת יודעים לעוף, או בדיקה האם הסכין באמת חד) ולסכנות לבריאות הנפש כתוצאה מטריפים משפיעים מאד לכאן או לכאן. הוא אומר שבמקרה שלו הוא בילה כמה שעות בצפייה בחייזרים ובפיתוח חוזר ונשנה של מודל מתמטי למקומות בהם מופיעים מתוך הקיר, כמה שעות במחשבות עמוקות, אבל הוא לא זוכר על מה ועוד בערך יומיים במצב של תפקוד מופחת (עייפות, חוסר רצון לדבר וכו') אבל נעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל בין גראס לחשיש לבנוני? (חבר שלי סקרן) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גראס מורכב מעלי תפרחת נקבית מיובשים. חשיש הוא השמן המופק מהנ''ל, ומכיל יותר חומר פעיל ופחות קש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר שלי לא בדיוק, אבל חברה שלי בסם שקעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קסיסה אדיש? (4,2) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דק דק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתרתי גם (למרות שאני רק מוצץ קש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשות יצאה לא מזמן בקמפיין חדש נגד גראס (תכנסו ל"לדעת עוד" בשביל התמצית). הטענה הכי מעניינת שם היא: "גראס לא יהפוך אתכם לנרקומנים,אבל כן יהפוך לסם שאתם תלויים בו". זה בעצם מוציא את האוויר מהטענה הכי חזקה שלהם ומעלה את התהייה: האם הרשות במלחמה הנכונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שבני החברה יצרכו פחות סמים, אלכוהול, סיגריות וכיו"ב הם יהיו "פרודוקטיבים" יותר ובריאים יותר, ולכן רצוי שיהיה נסיון מדינתי להסביר על ההשלכות שלהם, ולחנך לצריכה מתונה או לאי צריכה בכלל שלהם, כמה אנחנו מוכנים לשלם על זה? זה כבר עניין אחר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא יש הרבה שקושרים את תור הזהב הטכנולוגי לצריכת הסמים המוגברת של שנות השישים, ובפרט לסמי ההזיות שנעשו פופולאריים אז. הטענה שכחברה נהנה מפרודוקטיביות גדולה יותר ללא סמים1 היא לכל הפחות שנויה במחלוקת. 1 זאת אומרת, רובנו נסכים שעדיפה חברה בלי קראק, אבל לאו דווקא בלי גראס/ל.ס.ד./מסקאלין וזאת מבלי להזכיר סמי מרשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל "In his 1986 essay "From Satori to Silicon Valley",71 cultural historian Theodore Roszak pointed out that Apple Computer emerged from within the West Coast counterculture. Roszak outlines the Apple computer's development, and the evolution of 'the two Steves' (Steve Wozniak and Steve Jobs, the Apple's developers) into businessmen. Like them, many early computing and networking pioneers — after discovering LSD and roaming the campuses of UC Berkeley, Stanford, and MIT in the late '60s and early '70s — would emerge from this caste of social "misfits" to shape the modern world." מתוך(וצר לי שהנתון הראשון שקפץ התמקד באפל, לדעתי מהחברות הפחות מעניינות בתחום). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כוח לקרוא את החיבור האמור, אבל בהצצה ראשונה נראה שהוא מתייחס בעיקר לבודהיזם ולא לסמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תמצא עניין בפרק THE SHORT CUT TO SATORI, שדן בעיקר בLSD. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אין כמעט התייחסות לאפל. יש משהו ב: אבל זה לא משהו רציני. זה אמנם עדות לכך ש"יש מי שטוענים". אבל אם אני אטען שהירח עשוי מגבינה ירוקה אתה תכתוב את זה בערך הוויקיפדי על הירח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר שיהיה קמפיין אבל הקמפיין גרוע. בן אדם ממוצע שיראה אותו ירצה לדעת שתי דברים 1) מי עמד מאחורי פרסומות העבר? 2) למה מריחואנה יותר גרועה מדברים אחרים? להגיד "מצד אחד הטלוויזיה מנסה להפחיד אותכם" זו התחמקות מהשאלה הראשונה וגם השאלה השנייה נותרת ללא מענה. אם אני רק מסתכל על הפרסומת המסקנה שלי היא שעומדים מאחוריה אנשים שגם לא מוכנים להודות בטעות וגם רודפים אחרי המריחואנה ללא סיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא סיבה? הם מגלגלים תקציבי ענק. (בלי ניחושים פראיים על האינטרסים של טבע ויצרני תרופות אחרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו בזמן האחרון מספר החלטות חשובות מבחינה סביבתית. החליטו לבנות רכבת לאילת ומצד שני לסגור את שדה דב. והכי חשוב עיר הבה''דים ממשיכה להתקדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם נבנה ולו צריף בעיר הבה"דים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי מדובר בהחלטות. בנוגע לעיר הבה"דים נקבעו זוכות במכרז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה התגובה הזו עושה כאן? התכוונת אולי לדיון הקודם (אילו מהפעולות הבאות אתה נוקט כדי להגן על הסביבה?) או אולי לאילו ממיזמי הבנייה הבאים הוא הנורא ביותר, אם יתממש? שהזכיר גם הוא את עיר הבה"דים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, לסקר הקודם, טעות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בגרסה עתידית של האייל יהיה כפתור "הודעות שמקושרות לכאן" :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה התגובה הזו עושה כאן, זה ברור. השאלה שהיתה צריכה להישאל היא "מה חבר שלך עישן לפני שהוא הציב את השאלה הזאת כאן?" | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |