החלה הקמת מרכזי מצוינות אקדמיים 3400
לאחר כעשור של קיצוצים בתקציבי המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, יוקצו החל משנת הלימודים שנפתחה השבוע כ-‏1.35 מיליארד שקלים לשם הקמת מרכזי מצוינות שישרתו כ-‏30 קבוצות מחקר. מטרותיה העיקריות של התוכנית שבמסגרתה יוקמו המרכזים הן חיזוק תחומי מחקר בהם ישראל בולטת והשבתם של כ-‏300 חוקרים ישראלים מחו"ל.

ביקורת על התוכנית: בכתבה ב"הארץ", מספר אסף שטול־טראורינג שמאחר וקבוצות המחקר שיזכו ב-‏45 מיליון שקל כל אחת יבחרו על־ידי ועדה חיצונית, יש הרואים בכך פגיעה משמעותית באוטונומיה התקציבית של האוניברסיטאות. נטען גם כי במתכונתה הנוכחית תיצור התוכנית היררכיה בין המוסדות, על־פי תחומי המחקר בהם הם מצטיינים. ביקורת נוספת שנשמעה היא שחלק ניכר מן הכסף מיועד להחזרת חוקרים מחו"ל, זאת על חשבון שימור אלו שעודם כאן.

ואולם, ההסתייגויות העיקריות מן התוכנית הן בשל הפערים שהיא מגדילה - בין תחומים ובין חוקרים. בתחומים בהם מתמקדת התוכנית, מדעים מדוייקים ומדעי החיים, משגשגת ישראל כבר עתה. זאת כאשר ישנם תחומים בהם אנו נמצאים מאחור ומהם גם תבוא תמורה שולית גבוהה יותר על אותו הסכום. ד"ר איריס אגמון מאוניברסיטת בן גוריון מזכירה גם את ההשלכות האנושיות של התוכנית: "מיעוט זעיר זוכה בכל הקופה. כולם נכנסים למרוץ עכברים, בתקווה האפסית שדווקא הם יצליחו לזכות בפרס".
קישורים
כתבה ב"הארץ"
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חינוך והשכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

586087
במקום להשקיע כ''כ הרבה בהשבת ''חוקרים'' מחו''ל, היה אפשר פשוט להכפיל את שכר הלימוד האקדמי (הנמוך באופן מגוחך בישראל), ובכך לשבור את מעגל הייצור העודף של מדענים (בהיעדר מילה מתאימה יותר) במדינה.
ועוד ביקורת שנשכחה 586088
''מרכזי המצוינות'' הם חלק מהאסטרטגיה ארוכת הטווח של האוצר לשבירת העבודה המאורגנת - מרכזי המצוינות יאפשרו לו סוף סוף להעסיק את המרצים מחוץ להסכמים הקיבוציים שלהם.
ועוד ביקורת שנשכחה 586190
באיזה מובן מרכזי המצוינות מעסיקים מרצים מחוץ להסכמי השכר? הרי החוקרים במרכזים מועסקים ומשתכרים כחברי סגל רגילים, לפי השכמי השכר הקיבוציים ונהלי ות"ת; הם פשוט זוכים למענק מחקר חמש-שנתי, כמותו היו יכולים להשיג גם ממגוון קרנות מחקר (לאחר תהליך הצעת מחקר ובחינתה).

בראשית הדיון במרכזים היו אמנם רעיונות לגבי דרכי העסקה שונות, אבל אלו התפוגגו (באופן בלתי נמנע, שכן היו בלתי ריאליים לחלוטין).
ועוד ביקורת שנשכחה 586465
אני שמח לשמוע
586107
"כאשר ישנם תחומים בהם אנו נמצאים מאחור ומהם גם תבוא תמורה שולית גבוהה יותר על אותו הסכום"
על אזה תחומים מדובר?
586108
אילו שבהם עוסק המצוטט.
586109
"מדעי המזרח התיכון"
מה כבר יש לדעת?
586144
ובפרט הנושאים הבאים:
History, Historiography, and Middle East Studies
Society, Culture, and History in the Middle East
Social History and Legal Sources
Family History in the Middle East

586149
אתה מתכוון שהנושאים הנ"ל יילמדו באנגלית?
586163
כנראה שאלו המקצועות שהגב' הנ''ל מתכוונת אליהם.
586200
לפי כתבה ב''מרקר'' אתמול, חיפושי גז ונפט.
צעד חשוב הצידה 586119
מסיבות היסטוריות האקדמיה מחוברת להכשרה המקצועית והמדינה מסבסדת את האקדמיה ע''י סיבסוד בתי הספר להכשרה מקצועית

זה יוצר תמריץ למוסדות אקדמיים לנפח את שכר הלימוד בבתי הספר המקצועיים המסונפים אליהם
יש נטייה לתקצב יותר תחומים אקדמיים שקשורים למקצועות פופולאריים
הצורך להיות גם מורה וגם חוקר הוא נטל מיותר על הרבה אנשים שעובדים בתחום
ואני בטוח שיש עוד הרבה בעיות שנוצרות מהחיבור הכפוי בין מחקר והכשרה מקצועית

סיבסוד ישיר של האקדמיה הוא צעד מתבקש בדרך להפרדה
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586208
אני חושב שיש הטעייה מסויימת בכך שמציגים את קהל היעד של מרכזי המצויינות כ''מוחות בורחים''. בשביל לקבל תקן של פרופסור באוניברסיטה הדרישה הלא-כתובה היא פוסט-דוקטורט בחו''ל. זה אומר שכמעט כל מי שרוצה בקריירה אקדמאית בישראל ימצא את עצמו מבלה שנתיים-שלוש בחו''ל. לא מדובר ב''בריחה'' אלא בישראלים שפשוט נמצאים בשלב הכרחי בקריירה שלהם. אחרי שישראלים אלו יסיימו את הפוסט אז לחלקם הקטן תוצע משרה אקדמית בישראל, לחלקם תוצע משרה אקדמית בחו''ל, וכולם ייחשפו להזדמנויות נוספות בחו''ל שאחרי שכבר עברו את החלק הקשה במעבר לארץ זרה עשוייות לשכנע אותם להשאר.

אז אחרי ששלחנו את כולם לפוסט בחו''ל, הם מגלים שאין בישראל מספיק היצע של עבודות שמתאימות לכישוריהם ומקדמות אותם מקצועית. אלו הם ה''מוחות הבורחים'', ואם חשוב לנו שהם יחזרו, אז יש להגדיל את ההיצע, וזה מה שישראל עושה.
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586217
הערה: הדרישה הלא כתובה הזו היא בעיקר במדעי הטבע ומדעים מדוייקים. במדעי הרוח והחברה - פוסט בחו"ל הוא שלב מועיל מאוד אבל לא הכרחי.
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586257
התרשמותי ממעקב בלתי מחוייב הוא שהתנאי לקבלת קביעות בחוג מסויים באומנויות הוא תמיכה (פיננסית) בלתי מוגבלת מקרן חיצונית. כך זה לפחות נראה מבחוץ.
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586262
חיצונית = חוץ לארץ?
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586268
לא.

חיצונית = לא שייכת לאוניברסיטה על שלל מכוניה.
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586270
איזה גופים למשל?
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586317
הספציפיים במקרה הרלוונטי?

היה את זה, וגם את ההוא, וחוצמזה גם זה.

ניכר שאתה לא מהאקדמיה. מאיפה אתה בא בעצם? למה אתה שואל שאלות כאלה? מי שלח אותך? איך אתם מממנים את עצמכם? מה האג'נדה שלכם? למה אין אתר בית מסודר שמסביר מה האג'נדה שלכם? יש לכם מה להסתיר? אתם אירגון סודי? אתם אוגרים נשק? יש לכם תכניות להרס המצויינות האקדמית בישראל? למה אתה מנסה להכחיש שיש לך אחות?
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586363
ברשותך אני אתעלם לרגע משאלות המוחבאראת.
מדוע לדעתך משרד הקליטה נחשב "מקור חיצוני"? מה ההבדל אם הכסף מגיע מממשרד החינוך או ממשרד הקליטה, אם בשני המקרים המקור הוא אוצר המדינה (כספי המסים של האזרח הישראלי)?
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586434
טוב, אחד-משלם-מיסים-מהפריפריה, קודם כל, הכספים הציבוריים מממנים רק כ60% מתקציב האוניברסיטאות (ראה דו"ח ות"ת עמ' 144 והלאה).

שנית, מדובר בגופים נפרדים המאויישים במקבלי החלטות נפרדים, המגיעים להחלטות על פי סדרי יום נפרדים. וכמו במקרים בהם מקור המימון הוא פרטי, איש האקדמיה מבטיח את מקומו ומביא "נדוניה"; המוסד האקדמי נהנה משירותיו של איש אקדמיה שלא במסגרת תקציבו המדולדל; שניהם נהנים, מעבר לתמיכה הפיננסית, מאישרור ליכולתיו האקדמיות של איש האקדמיה מגוף שלישי בלתי תלוי, מה שגם נראה מרשים בקורות החיים.

שלישית, למה אתה לא עונה לשאלותי? האם אתה חושש לגלות דבר מה? מה אתה מחביא? האם אתה זומם הפיכה צבאית? האם תכננת אי פעם להתנקש בחייו של איש אקדמיה ישראלי? האם אתה שייך או השתייכת בעבר למחתרת היהודית? האם אתה מקורב משפחתית או רגשית למי ששייך או השתייך בעבר למחתרת היהודית? האם יש לך קשרים עם אוונגליסטים קיצוניים מארצות הברית?
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586439
"הכספים הציבוריים מממנים רק כ60% מתקציב האוניברסיטאות".
הצהרה זו הינה:
1. שגויה (לא בכוונת מכוון כמדומני). הנתון האמיתי מעט קשה לחישוב, אני מעריך כ-‏80%.
2. לא רלוונטית (מה אכפת לי איזה אחוז זה מתוך תקציב ההשכלה הגבוהה? מעניין אותי האחוז מתקציב המדינה).

תודה, וסליחה על ההתערבות.
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586451
1. תוכל בבקשה לפרט?
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586455
אני לא בטוח בכלל שזה נכון. תוכל אתה לפרט מיהן 15% ה"הכנסות אחרות" שרשומות שם?
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586460
תוכלי את.
אצל אחרים ואחרות אולי אפשר להתבלבל, אבל להניח שמי שקוראת לעצמה "היא" ומתבטאת כאשה היא גבר?
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586496
טוב, את השאלה הזאת היית אולי צריך לשאול לפני שקבעת נחרצות ש"הנתון האמיתי מעט קשה לחישוב, אני מעריך כ-‏80%."

"הכנסות אחרות": מנויי ספריה למי שאינם סטודנטים וסגל; מנויים למתקני הספורט של האוניברסיטה (בריכה, חדר כושר, מגרשי טניס וכו'); קייטנת האוניברסיטה; תשלומים למגורי סטודנטים ובתי הארחה; השכרת אולמות לארועים וכנסים; הוצאת הספרים האוניברסיטאית (לא שאני מאמינה שיש מהן הרבה הכנסות, למעט אולי הוצאת האוניברסיטה הפתוחה);

אני לא יודעת אם תשלומים לתכניות לימודים מיוחדות (תלמידי חוץ ומשרד הביטחון) נכללות ב"שכר לימוד" או ב"הכנסות אחרות". בכל מקרה מדובר במתן שירות עבור תשלום ולא במימון ציבורי ישיר.
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586498
ואני אוסיף: הכנסות מפטנטים, זכויות יוצרים, עסקים שהאוניברסיטה מושקעת בהם‏1, תשלום על חניה, תמלוגים מטעם העסקים הפועלים בשטח האוניברסיטה (מסעדות, שירותי הצילום וההדפסה וכו'), כל מיני סכומים "קטנים" שנגבים מסטודנטים ולא בטוח שנכללים בעמודה של שכר הלימוד‏2

1לדוגמה: http://www.chiportal.co.il/main-news/42-2009-12-11-1...
2 בב"ש לדוגמה היה תשלום של שני שקלים אאז"נ אם רצית לצפות במחברת הבחינה באינטרנט.
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 588110
עכשיו זה כבר 5 ש"ח למחברת בחינה והרוב המוחלט רואה אותן באינטרנט כי החדר היחיד באוניברסיטה בו אפשר לצפות במחברות בחינה בחינם פתוח משהו כמו שעה ביום.
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586507
האמת שמה ששינה את דעתי היה התגלית כי מלגת פר''ח מחושבת כחלק מתקציב הות''ת.
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586221
בהמשך תשקיע הממשלה באופן דומה בתחומים נוספים - למשל תעודד את האזרחים להגיש תביעות הדדיות, או תחייב את יבואני הרכב לשתול תקלות במכוניות באופן אקראי.
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586248
סלח לי, אבל לא הבנתי את הבדיחה.
האם פוסט-דוקים הם מוחות בורחים? 586258
חוששני שלעיתים קרובות זאת אינה הטעייה, אלא בורות וחוסר הבנה של מקבלתי ההחלטות ושופרותיהם. יצא לי לדון בעניין עם גורמים רלוונטיים בממשלה וכן בתקשורת, והם נדהמו לשמוע על התהליך אשר תיארת באופן כה מדוייק.

לכן גם מנגנון התמריצים של הממשלה להחזרת "המוחות" מעוות מאד. לדוגמה, ההקלות המשמעותיים לשבים מחו"ל (מיסוי, מכס וכו') הן לאחר 6 שנים בחו"ל, כלומר אחרי שרוב ה-"מוחות" כבר סיימו את הפוסט-דוק, השתקעו במשרה מצויינת, השתכנו בבית נאה, ושלחו את הילדים לגן דובר אנגלית עם גננת מוסמכת לכל שלושה ילדים - ועכשיו נראה מישהו מחזיר אותם. בחלון הזמן הקצר של סיום הפוסט-דוק, מה שמחכה להם בארץ זה בעיקר פקיד השומה והקנסות של ביטוח לאומי/בריאות.
ביזבוז כסף. רק פתאים יחזרו למוסד כזה. 586413
ביזבוז כסף:
אם המדינה חפצה בחיזוק האקדמיה, עליה להזרים את הכסף למוסדות קיימים. המדינה אינה גוף שיכול לקבוע "מי ראוי" ומי "לא ראוי" להכלל בתור המוסד הזה, בסופו של דבר הם יפנו למאכרים מהאקדמיה שימליצו על אילו שהם חפצים ביקרם. כלומר החלטות יעברו דרך מסלול ביורקרטי מיותר ומעוות.

רק פתאים יחזרו מחו"ל,למוסד כזה:
מוסד זה יתחיל בקול תרועה (תקציב גדול) שלאחר מספר שנים ילך ויקטן (ירד, נאמר, לרבע מהתקיב הנוכחי), זו ההתנהלות התקציבית בישראל. במיוחד זו ההתנהלות בישראל כלפי גוף שאין מאחוריו כוח פוליטי (כמו שיש למוסדות האקדמיים הגדולים). המדען הפתי שיתכנן את עתידו במוסד של "מרכזי מצוינות" ימצא את עצמו ללא משכורת מינימלית עוד מספר שנים (בגלל קיצוצי תקציב ממשלתי למוסדות הללו).
ביזבוז כסף. רק פתאים יחזרו למוסד כזה. 586508
המעסיק של המדען הוא לא מרכזי המצוינות אלא האוניברסיטה. כלכלית, מכרזי המצויינות הם בסך הכל מענקי מחקר חמש-שנתיים למימון הפעילות המחקרית של המדענים המעורבים. ידוע מראש שהזרמת כספי המחקר תימשך חמש שנים, אשר בתומן (ולרוב, כבר במהלכן) המדענים החברים יגישו בקשות למענקי מחקר נוספים כמו כל חבריהם.
ביזבוז כסף. רק פתאים יחזרו למוסד כזה. 586569
לא רק. חלק מהכסף ישמש להקמת תשתיות וקניית ציוד שישמש את החוקרים החדשים והוותיקים לאורך זמן.
ביזבוז כסף. רק פתאים יחזרו למוסד כזה. 586572
אכן כך.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים