האייל ששאל - דצמבר 2011 | 3412 | ||||||||||
|
האייל ששאל - דצמבר 2011 | 3412 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "טריוויה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הקישור הספציפי ההוא היה לסרטון מהערוץ של הוד גששיותו שייקה לוי, כך שאני צופה לו חיים ארוכים ;-) לי המתופף דווקא כן נשמע פניגשטיין, אבל העיבוד הוא כזה פונקציונלי-מינימליסטי, שבאמת קשה להגיד. כששוחחתי עם הפונז למעלה על "ילדי הירח", רציתי לכתוב שאני במיוחד מחבב את התיפוף בשיר הזה - כל כך פשוט, אבל יציב כמו סלע, ועם הפתיחה החיננית של ההיי-הט על השמינית האחרונה של כל תיבה. תמיד חשבתי שדני מקוב הצעיר (בן 16 אז!) תופף בכל השירים באלבום, אבל עכשיו אני קורא שבהקלטות השתתפו גם אלון הילל, מאיר ישראל ואיקי לוי, כך שאני כבר לא יודע למי מגיע הח"ח. |
|
||||
|
||||
איזה שיר של הביטלס מתחיל עם שירה של עשר הברות רצופות באותו טון? |
|
||||
|
||||
משה וילנסקי(!) עם תשע. (הסימן קריאה, כי הייתי בטוח עד לפני רגע שזה יאיר רוזנבלום. וילנסקי היה כבר בן 62 אז, שאפו על הצעידה עם הזמן - גם במקצב.) |
|
||||
|
||||
לא הגיע זמן לחזור לשם הרשמי שלך במקום לבטא משאלות לב צפונות? |
|
||||
|
||||
יש קצבת אלמנים? |
|
||||
|
||||
יש קיצבת שאירים, אבל אני לא בקיא בפרטים. |
|
||||
|
||||
איזו תולעת נוטה להיעדר מתוכניות הזמר העברי, ובאשמת מי? |
|
||||
|
||||
שלוש חידות בקיאות בזמר העברי - אחת קלה: איזו מילה נגמזה בהלחנה של "מסביב למדורה"? אחת בינונית (לזכר רב"י הי"ד): איזו ציפור הוחלפה במהלך תרגום שיר ידוע לעברית? אחת שמאד אופתע אם תפתרו: איזו דמות משונמכת בהפרש של שורה אחת? (רמז: מהשירים שהיו נפוצים בתנועות הנוער) |
|
||||
|
||||
את התשובה לשאלה הראשונה אני חושב שמצאתי ע"י השוואת הטקסט המקורי של אלתרמן לטקסט של הביצוע המושר. יש אכן הבדל של מילה אחת (שלא אכתוב אותה כאן, כדי לא לקלקל למי שיכול להסתדר בלי גוגל). |
|
||||
|
||||
מקשה נכבד - או רמזים, או פתרון. |
|
||||
|
||||
לא נכבד. יקר. ;) את החידה הראשונה פתרת. מי שאוזנו1 רגישה לענייני משקל, יכול להבחין בחריקה הקלה בביצוע שנגרמת מהשמטת ההברה. רמז לשניה: השיר נכתב במקור באידיש. פתרון השלישית: "עמדה לבדה צוענית יפהפיה. עמדה לבדה צוענית יפה." 1רמז לחידה של ירדן |
|
||||
|
||||
תודה. הפתרון לחידה השנייה זה מקדונלד קשישא שהפך לדוד משה? חוץ מזה שההחלפה היא לא של ציפור ושהתרגום הוא לא מאידיש, נראה לי שפגעתי בול. |
|
||||
|
||||
אין צורך, מה ששוקי כתב הספיק לי בשביל לגלות את התשובה. |
|
||||
|
||||
השיר באידיש נכתב ע"י אהרון צייטלין? |
|
||||
|
||||
כן. כשכתבתי את הרמז, הערכתי שזה יספיק לך. |
|
||||
|
||||
אז לפתור או לתת עוד רמז ממש טוב? |
|
||||
|
||||
בגלל שאני סקרן לגבי ה''ממש טוב'', אז רמז |
|
||||
|
||||
קשור לג'ון באאז. |
|
||||
|
||||
לא צריך רשות. מי שפותר בוחר בעצמו אם לכתוב את הפתרון או להסתפק ברמז שמעיד על פתירה (אפילו כשאינו הראשון). תתכבד. |
|
||||
|
||||
אני מרשה לעצמי להדחק לפודיום מפני שהנושא קרוב לליבי. יש כאן ד"ש מתור הזהב האידישאי של העיר היהודית הגדולה בעולם. מדובר בשיר המחאה האידישאי דונה דונה שמוכר לנו בעברית בתרגום ובביצוע של נחמה הנדל. במקור "דאנא דאנא דון" נכתב ע"י אהרון צייטלין והולחן ע"י שלום סקונדה למחזמר האידי 'אסתרק'ה'. בתור הזהב האידישאי של ניו יורק, היומון הסוציאליסטי באידיש היה הרביעי בתפוצתו בעיר ותנועת הפועלים האידישאית הבונד היתה דומיננטית בתרבות העיר שכללה סרטים, מחזות ותזמורות ג'אז באידיש. השיר הוא שיר מחאה המשווה בין גורלם של העגל (קאלבאל באידיש) המובל לשחיטה והסנונית (שוואלבל) העפה לחופשי. שלום סקונדה תרגם את השיר לאנגלית השומרת על השורש הגרמני ממנו שם הציפור (swallow). במסורת דור לדור יביע אומר, הזמרת ג'ון באאז עם הסופראן הדרמטי שלה (אז) העבירה את השיר ממחאת השמאל הבונדיסטי על גורל העם היהודי, לנוער הפרחים של שנות ה-60 המוחה על המלחמה בוייטנאם. כאשר תרבות שנות ה-60 הגיעה לישראל, תרגמה את זה יפה נחמה הנדל מלהקת הנח"ל, אלא שהציפור הפכה מסנונית לעפרוני בהתאמה מלאה למעוף המתרונן של ציפור השיר אל החופש. |
|
||||
|
||||
במדור הטריוויה של איתי הרמן במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות הופיעה היום השאלה מי כתב את השיר. מזה תקופה אני חושד שהנקניק גונב ממני בלי לתת קרדיט. |
|
||||
|
||||
אגב תיכון צייטלין ברח' צייטלין בת''א קרויים ע''ש הלל צייטלין, אביו של אהרון צייטלין, מחבר שיר העגל. |
|
||||
|
||||
לחידתך השניה. האם זהו ליבו של יוסי שכאב? |
|
||||
|
||||
אם התכוונת לתוכי, אז זה לא הכיוון. שוקי שמאל כבר פתר. אפשר לגשת לויקיפדיה עם המידע שהוא כתב, ולקבל את התשובה באופן די טריוויאלי. |
|
||||
|
||||
התכוונתי ליוסי בנאי שאמר ליגאל בשן שיבוא מחר כי יש לו ציפור (כאב) בלב. תודה על ההבהרה. |
|
||||
|
||||
אני אפרט קצת יותר. בהגדרות קלאסיות, הפתרון צריך להיות מושג שעומד בפני עצמו. נגיד, "שמענו תלוש קנייה באיכות של כוח גברא מנפץ מעל העמק" הוא הגדרה (שבניתי זה עתה, בכוח) ל"שובר בטבעון" (שהוא צירוף מילים שזה עתה הנפצתי באקראי לצורך הדיון). זו הגדרה מכוערת להחריד; הבעיה שלה מתחילה בזה שאין דבר כזה "שובר בטבעון", גם אם אפשר לשלב את צירוף המילים הזה במשפט טבעי. כלל שני מקובל (בהגדרות קלאסיות) הוא שאחד מחלקי ההגדרה הוא רמז "ישר" למושג שהוא הפתרון, והחלק השני הוא רמז עקום, או רמז דרך משחק מילים. נניח, בהגדרה שלי ל"קוורטט", "(רק) ארבע" הוא הרמז הישר, ו"הגיע הזמן למתקפה. שואל חייל הוויטקונג" הוא הרמז העקום. הרמז הישר היה יכול להיות הגדרה בתשבץ רגיל לאותו פתרון. רצוי שהוא יהיה קצת מעורפל או כללי מדי, כדי שתתקשה לפתור אותו בלי להתייחס לחלק העקום, אבל הוא צריך להיות יותר מסתם אסוציאציה. (קל לראות שאם הגדרה שוברת את הכלל הראשון (שהפתרון יהיה מושג העומד בפני עצמו) היא לא יכולה לציית לכלל השני, ובגלל זה בכלל הבאתי את הכלל הראשון.) מכאן, אריק, אני חושב שבהגדרה שלך יש פגם קטן ביחס לכלל השני: "אמנים ברנסאנס" הוא הרמז הישר, אבל הוא לא יכול להיות הגדרה, אפילו מעורפלת, ל"טריפטיכון". הייתי משפץ אותו כך: "מה עשו אמנים ברנסאנס? לקחו סמים בבית הספר". "מה עשו אמנים ברנסאנס" הוא שאלה ש"טריפטיכון" הוא תשובה אפשרית לה. זה עדיין משאיר פגם אתסטי קטן, פער האיות בין "-טיכון" ל"תיכון". הטריק בתשבצאות העברית להתגבר עליו הוא "מה עשו אמנים ברנסאנס? אומרים שלקחו סמים בבית הספר". זה טריק כל כך נפוץ שהוא הפך למכני (כולל הגיוון עם "שמענו ש-"), ולכן מנג'ס, ועדיין לטעמי הוא נחוץ אסתטית. הרבה הגדרות שוברות את הכלל השני. לפעמים יש לזה הצדקה אמנותית, לפעמים פחות. אני מכיר רק הגדרה אחת שהיתה לה הצדקה אמנותית לשבור את הכלל הראשון, והיא מהפתניאון של התשבצאות העברית, שאפילו הגיעה פעם לפרסומת בטלוויזיה: "למה לקחת פרה למסע בחלל?" (חמש ארבע. אני זוכר במעורפל ובספק שזכויות היוצרים ליגאל שילון). |
|
||||
|
||||
כהסתייגות או הבהרה לכלל הראשון, לפעמים יש הגדרות למושג שאינו קיים, אבל אפשר לדמיין אותו, או לפחות הוא משחק מילים, שאמור להיות מוצלח מספיק, על מושג קיים. לפחות אצל יורם הרועה מוסיפים בסוגריים "מחידושי המחבר". נאו לט מי גט איט טו יו אין אינגליש: Gordon and Mark have to move, so they say, the *very* smart entertainment apparatus (mihidushey hamehaber; 7, 2).
|
|
||||
|
||||
טור בעיתון שנכתב על-ידי GPT, אולי. (4, 8, מחידושי המחבר). |
|
||||
|
||||
שב בפינה, רובוט? |
|
||||
|
||||
(זו אמורה להיות הצעת פתרון, או הוכחת פתרון שאינה מגלה?) |
|
||||
|
||||
רמז להצעת פתרון, כדי לאפשר למי שעוד לא לחשוב גם. |
|
||||
|
||||
אז כן (-: |
|
||||
|
||||
חוכמת שלמה, למשל (4, 7) |
|
||||
|
||||
(-: |
|
||||
|
||||
בארור שפתרתי תוך 10 שניות, אבל לטובת כל הטפשים מסביב אולי מישהו יואיל בטובו לתת את הפתרון? |
|
||||
|
||||
פינה מלאכותית (או הפינה המלאכותית). |
|
||||
|
||||
אם יותר לי: מאכזב (פסלתי את הפתרון הזה מחמת חוסר ענייין ציבורי או משהו דומה). |
|
||||
|
||||
צודק. אנסה לשפר את מעמדי אצלך בעזרת חידוש מחבר אחר: כלב גרמני ללא בעלים (4, 5, 4) |
|
||||
|
||||
אם זה מה שאני חושב שזה (קשור לאון שריג?) אז זה גם קצת מאכזב. |
|
||||
|
||||
כן. קהל קשה. |
|
||||
|
||||
עם הרמז של איזי פתרתי, דוקא נחמד :) |
|
||||
|
||||
הניחוש שלי ''רואה ואינו נראה'', אבל לא מבין למה. |
|
||||
|
||||
אבל סוג כזה של ראיה מצריך, להבנתי, שמיעה (למרות שמהתחלה זה היה הניחוש היחיד שלי). |
|
||||
|
||||
אם אתה מתכוון שההגדרה דורשת איזו מילת ''שמיעה'' אז לא, כי ''רואה ואינו נראה'' לא נרמז בהגדרה ולא מופיע בפתרון. הוא רק נמצא ברקע ונותן להגדרה את ההצדקה האמנותית, במידה יש לה כזו. |
|
||||
|
||||
מן הסתם יכולתי להגדיר ''נשמע כמו כלב גרמני ללא בעלים, לאחר שתיית נוזל צבעוני'', עם פתרון אל''ף-אל''ף, אבל לטעמי זה הרבה פחות יפה. |
|
||||
|
||||
פחות יפה וגם קל מדי. |
|
||||
|
||||
רק אחרי שפתרתי שמתי לב לכך שאני עצמי (בגלגולי הקודם) הפתרון. |
|
||||
|
||||
נורית אכלה התפוח, הפרח זרקה בלי היסוס, אפילו לא הציעה לרעות לה ת'סוס (אני ושטקליס down by the schoolyard ) ___ הגרמני היה לא רע (גיליתי שאני הרבה יותר סלחן אם אני פותר מיד והחידה לא מבזבזת את זמני מבלי שתהיה שווה את זה). ואם כבר לטת הכלבים אאוט, קבל אחת קלה ונאה: עליו מתאבלת עזית |
|
||||
|
||||
את זה אפילו אני פתרתי בצ'יק. חביב. |
|
||||
|
||||
אכן חביב, אבל קל מדי. |
|
||||
|
||||
אה, אכן חביב ועכשיו עליתי על זה, כשהיינו ילדים היו בדיחות נפוצות בכיוון. |
|
||||
|
||||
אני לא סנוב - יפה ולא קל מדי. |
|
||||
|
||||
יא פולניה, כאילו שבחיים לא פורגנת :) |
|
||||
|
||||
אם זה קשור לאון שריג אין לי סיכוי, כי מטעמי גיל היתה לי רק הכרות שטחית מאד איתו, ומלבד ד''ר קתרוס והמשקה הסגול אני לא זוכר כלום. זה לא מנע ממני להיות ''דנידין'' בהודעות הראשונות שלי באייל, כינוי שגררתי לכאן ממקום אחר בו הוא ממש התבקש. |
|
||||
|
||||
על פי עדותך, יש לך מספיק ידע כדי לפתור בעצמך. |
|
||||
|
||||
שיט. אם אפילו עלה התאנה של חוסר ידע לא עוזר לי נשארת רק הטיפשות. יפה לעשות לי את זה? |
|
||||
|
||||
אה, פתרתי! טיפש תקראו לחברים שלכם! |
|
||||
|
||||
אני רואה או הרועה שלך, ומוסיף עליו חידה ששאלתי במקום אחר: איזו גבינה אפשר להכין מהחלב של שביל החלב? (ש) (7) __________ החידה נראית לי קשה, כך שאני מצרף כבר כאן רמז משמעותי (קריאת הרמז אסורה על הקשה ובני משפחתו): תינווי היגולותימ לע ובשיח |
|
||||
|
||||
מספר האותיות הוא 6, לא 7. אני חוזר: 6. |
|
||||
|
||||
ובכן, שביל החלב נברא ע''י האלה הרה כלומר הגבינה תהיה מוצר אלה ובעברית מוצרלה. מלכתחילה זאת חידה די מעפנית, אבל אחרי שהתברר לי שבכלל ההגיה של הגבינה זאת היא בחולם אין לי אלא להתנצל על כל העסק. |
|
||||
|
||||
דוקא מוצלח לדעתי. לגבי מוצרלה - כולם אומרים בשורוקף תהיה ההגיה הנכונה אשר תהיה. ושאלה מאד דומה, אם כבר - איך הוגים שמפו בעברית? עם חולם או שורוק? |
|
||||
|
||||
מפה לשם משם לפה אין כמו טקסטיל שמפו! (פרסומת ברדיו בילדותי, והרדיו קובע) |
|
||||
|
||||
יפה! זו גם הגרסה שלי, אבל להפתעתי שמעתי לאחרונה קולות אחרים. (אני מבין שבאנגלית זה אחרת, אבל אחרי כל כך הרבה שנים להגייה הישראלית יש עצמאות משל עצמה, כמו שיעידו כל האנברקסים למיניהם). |
|
||||
|
||||
על פי האקדמיה: שמפו בשורוק (בעמוד שמציג בכלל את המונח העברי, "תחפיף"). |
|
||||
|
||||
בקישור מופיעה המילה האנגלית (שברור שהיא בשורוק, אחרת בכלל לא היתה שאלה). אני שואל על המילה בעברית, למשל בשמפו [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
אני רואה בשורה האחרונה בקישור גם את המילה כתובה בעברית, בשורוק. |
|
||||
|
||||
עכשיו גם אני רואה. אני עדיין עם מה שכתוב שם, בויקיפודיה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהאקדמיה צודקת כאן, אפילו אם רוצים נאמנות למקור. היום אומרים באנגלית U, אבל אם אני מבין נכון את מקורותי, המילה שאולה מהינדית, ושם היא נגמרת ב-O ארוך; האיות עם שני O באנגלית רומז, אני חושב, שעד שלב מסוים גם באנגלית אמרו את זה עם O ארוך. |
|
||||
|
||||
מעניין, בחיים לא הייתי מנחש שהמקור הוא הינדית. אני מתפלא שבדיון הזה עדיין לא עלתה ההגייה של "אינטרקום". ובאותו עניין - אני עוקב נכון, ורוב הציבור תיקן את ההגייה השורוקית של "סלקום" להגייה חולמית? |
|
||||
|
||||
מעולם לא שמעתי סלקום או אינטרקום בהגייה שורוקית. לעומת זאת, נדמה לי שכבר הזכרנו פעם את ה''סודוקו'' עם ההחלפה הישראלית בין שורוק וחולם. |
|
||||
|
||||
וגם ''קוראסאווה'' עם שתי הפרעות תנועה, ועוד מפי סנובים. |
|
||||
|
||||
אף פעם לא שמתי לב ל"אינטרקום", יפה! יכול להיות שזה בהשפעת "אינטרפוץ"? אף פעם לא שמתי לב להגיה של "סלקום" בשורוק. |
|
||||
|
||||
די, נו, גם אתה וגם שכ"ג לא זוכרים סלקום בשורוק? אבל אני לא הוזה, והנה הוכחה מישראבלוג (באדיבות ארכיון האינטרנט): "סלקום (פעם שמעתי בטלויזיה את המנכ"ל דאז - יעקב פרי, מבטא אותו כמו כולם - עם שורוק)." אתם גם לא זוכרים את הכינוי "סלכלום" (מתחרז עם השורוק), במחאה על איכות הקליטה הזוועתית בתחילת ימי החברה, בשנות התשעים? |
|
||||
|
||||
מאמין, אבל זה חמק מאוזניי. אתה שמת לב שכמעט כל הסטודנטים העבריים אומרים אוניברסיטה בחולם בהברה הראשונה? לא שמתי לב עד ששמעתי סטודנטית מהחוג לבלשנות מציינת את זה1, ומאז אני שומע את זה אפילו אצלי בבית. 1 אבל מהזווית ההפוכה לשלי: היא השתתפה עם חברותיה בחווית התדהמה בקורס ניקוד, כשהן גילו שמנקדים את זה בשורוק. |
|
||||
|
||||
ואללה! לא שמתי לב, ובבדיקה עכשיו ביוטיוב של ארבעה או חמישה דוברים (צעירים) שונים, אצל כולם ה-ו' באוניברסיטה חלומה. (אני זוכר נכון, ואתה פעם תיקנת אותי על הדרך שאני הוגה את המילה "אבסולוטי"?) |
|
||||
|
||||
(לא זוכר. אם מדובר על התנועה בסמ"ך, יש לי הרגשה שאני הוגה אותה בשווא. אם אני צודק, ואם רבים הוגים אותה בשווא, אני יכול להרחיב קצת את ההיפותזה שלי מתגובה 765276.) |
|
||||
|
||||
לא, זה היה האל''ף, שהגיתי אותה יותר סגולה מאשר פתוחה. ההקשר היה ''שמיעה אבסולוטית''. אבל בלי קשר - תרחיב. |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא זוכר את האפיזודה. על מה להרחיב? |
|
||||
|
||||
האפיזודה היתה אחרי הרצאה שלי איפשהו (גוגל?) שנכחת בה, ושהזכרתי בה שמיעה אבסולוטית. ובעניין ההרחבה, אתה כתבת פה: "אם אני צודק, ואם רבים הוגים אותה בשווא, אני יכול להרחיב קצת את ההיפותזה שלי מתגובה 765276." |
|
||||
|
||||
זה אותו משקל כמו בהיפותזה (ארבע הברות, שלישית מוטעמת), רק שההיפותזה המקורית עסקה בתנועה שבמקור היא a או e (או שווא), וכאן יש לנו o. |
|
||||
|
||||
את "סלכלום" אני מכיר, סלקוּם לא, ומה שאני לא מכיר לא קיים. זהו. |
|
||||
|
||||
סתם אסוציאציה פרועה: בילדותי היתה אבקת כביסה בשם קוויק שהפרסומת ברדיו אמרה עליה "קויק - לכביסה לא תזיק" ואני חשבתי שזאת מחמאה קטנה מאד, כלומר הייתי מצפה שהיא תועיל ולא תסתפק באי גרימת נזק. |
|
||||
|
||||
הם ביטאו את זה kVik. |
|
||||
|
||||
I beg to differ - כמשתמש תדיר במכונת כביסה, כביסה אמנם מורידה לכלוך מבגדים, אבל מעבר לזה אין כביסה ש"מועילה" לבגד, כביסה פוגעת באיכות הבגד, השאלה היא עד כמה. כביסה שלא מזיקה לבגד זו כבר דרגה גבוהה ולא שכיחה. |
|
||||
|
||||
זה ברור, וזה היה ברור לי אפילו כששמעתי את הפרסומת ברדיו (בסביבות גיל 6) ובכל זאת לא הייתי מקבל לעבודה את הקופירייטר שהמציא את זה. |
|
||||
|
||||
בילדותך הציבור היה מוכן לקלוט מסרים מורכבים ואמיתות קשות. היו אפילו פוליטיקאים שהיו מסוגלים להבטיח לציבור דם, עמל, יזע ודמעות, ולהישאר פופולריים. היום, איפה. |
|
||||
|
||||
מסרים מורכבים עם עלילה! כאן יש המון דוגמאות לפרסומות מהימים ההם, חלקן הקדימו את זמני ואת חלקן אני עדיין זוכר. |
|
||||
|
||||
לכדה את עיני המודעה, טקסט בלבד, ''ח.נ. ביאליק מעשן דובק''. מי היה מאמין שביאליק הוא חלוץ הפרזנטורים בארצנו. (בטח הוא אפילו לא קיבל על זה כסף. מעניין עם הנחת סלב.) |
|
||||
|
||||
מוזר. לפי ויקיפדיה, דובק נוסדה לאחר מותו של ביאליק. |
|
||||
|
||||
באמת מוזר, כי באוסף העיתונות של הספרייה הלאומית אני רואה פרסומות לדובק החל מ-1932. מה, יכול להיות שבוויקיפדיה כתוב משהו שגוי? |
|
||||
|
||||
כמעט כולם בישראל אומרים בשורוק, אבל נדמה לי שעוד יותר כמעט כולם אומרים עם סגול בצד''י, שגם פוגע בחידה של שכ''ג. אבל אני מצטרף, גם לדעתי זה מוצלח. |
|
||||
|
||||
לגבי הצד"י: א. אני מופתע מהסגול שלך, זה לא מה שאני מכיר סביבי. ב. כשאני מנסה לומר מוצרלה בסגול, ואז בקמץ, שתי ההגיות נשמעות יותר דומות זו לזו מאשר ההבדל הגדול בין שורוק לחולם בהברב הראשונה. גם זה הפתיע אותי, כי ההבדל בין דג בקמץ או בסגול הוא עצום. אולי בגלל שה-צ' במוצרלה הוא הברה אמצעית פחות מודגשת ולכן פחות נשמעת? היא די עובדת אפילו כשאני מנסה עם שווא ב-צ'. אולי ללשונאי האתר יש הסבר לתופעה? |
|
||||
|
||||
ב. אני מסכים. אני אני שומע נכון, זו התנועה שנקראת שווא (פונטיקה) [ויקיפדיה] (להבדיל מהניקוד שווא), שמרוב שהיא קצרה היא לא מחויבת ל-A או ל-E. היא התנועה הכי נפוצה באנגלית, אבל בעברית אני חושב שהיא נדירה. אין לי הסבר למה "מוצרלה" זכתה, אבל יש לי היפותזה (לא מאוד מרשימה): זה מה שקורה למילים שאולות בארבע הברות וטעם על השלישית, כשהתנועה לפני הטעם במקור היא A או E. זה לפי רק דוגמה אחת נוספת, "סינדרלה" (קרובת משפחה שלי בהיותה ילדה קטנה אמרה את הדל"ת בתנועת A מאוד ברורה, מה שאולי מצביע שהמבוגרים לא אומרים את זה בתנועה ברורה). אגב, גם בהגייה האנגלית של שתי המילים זה שווא. |
|
||||
|
||||
אה, נדמה לי שגם ''קתדרלה'', ושם זה מאוד שונה מבאנגלית. |
|
||||
|
||||
א. גמני. מעולם לא שמעתי את זה מבוטא כך. |
|
||||
|
||||
(דוגמה לתת-ז'אנר של הגדרות ששוברות את הכלל השני) שובי לנחל, הוא מרווה (לא רק הודים) (4) |
|
||||
|
||||
הביתה? |
|
||||
|
||||
כן. בנעורי קראתי לז'אנר הזה ''הגדרות משולשות''. |
|
||||
|
||||
החסרון של ההגדרה הספציפית הזו זה שהיא מקושרת לאתר קטנטן שרק אזכורו בחדשות השבוע מאפשר פתרון. תוך שבועיים גג היא תאבד את הרלוונטיות שלה... |
|
||||
|
||||
בשביל זה יש שני חלקים אחרים להגדרה, וגוגל לוידוא החוליה החסרה. |
|
||||
|
||||
אני מרגיש ככלל ששיתוף גוגל בפתרון חידות מקטין מאד את תחושת ההישג. |
|
||||
|
||||
זה מאוד תלוי מה התפקיד של גוגל בפתרון. אם הוא מגלה לך את הפואנטה של החידה, אז ברור שזה לא זה. כעזר בתשבצי היגיון הוא בהחלט עוזר להנאה (אני לא מדבר על אתרים שמוקדשים לתשבץ של היום ונותנים את הפתרונות). שני מקרים נפוצים: אתה מסיק מההגדרה שכנראה יש נחל כזה "אסי", וגוגל מאשר; או (מה שיכול לקרות בתשבץ ממש, בניגוד לאייל - שאתה מקבל אותיות ממילים מצטלבות - אתה משער מההגדרה שיש נחל בשלוש אותיות, אמצעית "ס", ועובר על רשימת נחלים בויקיפדיה. כאן הסיפוק דווקא גדול במיוחד כשאתה מגלה כך את הפיתרון הנכון. |
|
||||
|
||||
לאסי! |
|
||||
|
||||
שכחתי לציין כתיב מלא (מי זה הולם בדלת? אתה, איזי?) |
|
||||
|
||||
תרומתי לחידון השבועי: משחה להגנה מפגעי המדבר התימני (3, 4). |
|
||||
|
||||
(ובשינוי האות האחרונה, זה משהו למרוח על סוג של לחם תימני!) |
|
||||
|
||||
יפה! |
|
||||
|
||||
בדיחה שרצה עכשיו בווצאפ יכולה להינתן גם כהגדרה, ששוברת את הכלל הראשון עם הצדקה אמנותית לדעתי: באיזו שפה מדבר דאודורנט? (5). |
|
||||
|
||||
סלובקית. איזו להקה אוהב דאודורנט? |
|
||||
|
||||
BS&T?
|
|
||||
|
||||
גיליתי שכמעט כל מה שיש לי לכתוב באתר כבר כתבתי פעם, ומה שעוד לא היה לי להגיד זה ההפך ממה שכבר כתבתי... ____ מי שמדבר |
|
||||
|
||||
המשולש החגיגי (ארבע שלוש כתיב מלא) נמצא, על פי השמועה, בבעל קונספציה (שלוש שלוש). |
|
||||
|
||||
אתה מתדרדר. שלא תגמור כמו מוטי בננה (או גרוע מזה, כמו שכ''ג). |
|
||||
|
||||
הקונספציה היא מבית הלל? |
|
||||
|
||||
לא עד כמה שאני מבין, יכול מאוד להיות שאני מפספס את כוונתך. לפי כוונתי, אם כבר היא מביתן אהרן. |
|
||||
|
||||
זה כי חשבתי על פיתרון שגוי. משהו בסגנון ''צלצל שמע'' ו''בית הלל''. |
|
||||
|
||||
את בעל קונספציה אני מכיר גם כדמות מקוצצת מספר ילדים מפורסם משנות השבעים. |
|
||||
|
||||
מה שעניתי לשוקי. |
|
||||
|
||||
הגדרה לא מוצלחת במיוחד, אבל: אלי(ס) זעירא. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שיש גם משהו כזה, אבל זה בסך הכל היה הפתרון של תגובה 763894. |
|
||||
|
||||
למי שמתעניין חרף הגמיזה של הקשה, ''אוזן המן'' ו''ראש אמ''ן''. |
|
||||
|
||||
יפה. |
|
||||
|
||||
כשקראתי בפעם הראשונה את החידה קראתי "בעל קונספירציה" מה שיצר את ההגדרה ל"בעל קונספירציה בטלפון" (3,3). (כן, זה קל מדי, אני יודע) |
|
||||
|
||||
מה שעשה תומ"ש בעזרת וילון גרוזיני (מוזמנים לחפש בגוגל) נשמע כמו המוות (5, 2, 5) |
|
||||
|
||||
ניתוח פלסטי קטן: עדיף עם מרכאות סביב "וילון גרוזיני". |
|
||||
|
||||
טוב, נעזוב את ההגדרה הזו. הנה אחת אחרת, במקרה גם היא (5, 2, 5): שמענו שהעליב את גלילי, בתגובה לגורודיש וחבריו. |
|
||||
|
||||
קלאסיקה אמיתית, וההוכחה: https://www.youtube.com/watch?v=Tagi-Klh8dg |
|
||||
|
||||
יפה מאוד, למרות הבעיה הקלה שבפרודיה שמאריכה ימים הרבה אחרי מושאה (פינת לילית של משוררים קוראים משיריהם בערוץ 2, אאז"נ), ויש לחמישיה סדרה שלמה של מערכוני פרודיה על הפינה הזו. |
|
||||
|
||||
בהחלט והזכורים שביניהם: "'חת, 'חת שתיים", "כוס אמק. כוס אמק ערס" והפנינה "בואו בנים". |
|
||||
|
||||
אני מוסיף גם את זה, שיורה חיצים שנונים לכמה כיוונים, אבל נראה לי שהאחרון הוא זה שבאמת עניין אותם לנעוץ בו. |
|
||||
|
||||
שר הד, כפי שמבקש גמזו (5, 7, 5). |
|
||||
|
||||
מה שרוצה הממשלה (נניח), או לפחות שר הדבק. |
|
||||
|
||||
בלי קיצור פרק הזמן שבין לקיחת הבדיקה ובין קבלת התוצאה ובלי שיפור ניכר ביעילות של החקירות האפידמיולוגיות זה פשוט לא יקרה. |
|
||||
|
||||
קיצור וגו' - אבל זה היה טריק קצת מלוכלך. |
|
||||
|
||||
בערך ויקיפדיה העברית על הים מופיעים משפטים מלבבים כמו "במהלך מלחמת העולם השנייה התגייס הים לשירות הצי הבריטי", ו"לאחר שחרורו מהצי הבריטי, שלח דוד בן-גוריון את הים לאיטליה". מה??? (הפתרון זמין בגוגל, מן הסתם, אבל אתם מוזמנים להשוויץ שהבנתם את דברי הדודה גם בלי עזרת הדוד.) |
|
||||
|
||||
רב חובל זאב הים? |
|
||||
|
||||
כן. מתברר שהבית החיפאי שלו, שנושא עדיין את ''חתימתו'', במרחק כמה מאות מטרים מהבית שלי ואני עובר לידו פעם-פעמיים ביום. |
|
||||
|
||||
החידה הבאה ניתנת לפיתרון ע"י תלמיד בכיתה ט': שוברים מוט בשתי נקודות אקראיות. מה הסיכוי שמשלושת החלקים שנוצרו ניתן להרכיב משולש? אפשר, כמובן, להסתבך עם אינטגרלים (בהצלחה!) או לרוץ לגוגל, אבל מי שמעדיף לחשוב קצת ואז לקבל רמז או שניים עשוי להנות מאד מהפתרון שהוא, כמובן, החלק היפה בכל העניין. יפה, אני אומר? יותר יפה מבלה חדיד! |
|
||||
|
||||
היי, צבע העיניים שלי מאוד דומה לשלה. אני רץ להירשם אצל בטי רוקאווי. |
|
||||
|
||||
כדי שאי אפשר יהיה לבנות משולש סכום שני החלקים הקטנים יותר צריך להיות קטן מהחלק הגדול. כלומר שהשבר השני צריך להיות בחלק הקטן, אחרי ששברנו את השבר הראשון. אז אתה מסתבך. אבל אפשר להסתכל על זה בצורה יותר פשוטה: 1. בכל המקרים ששני השברים יהיו מאותו צד של אמצע המוט אי אפשר לבנות משולש, וההסתברות לכך היא חצי. 2. אפשרות שניה היא ששני השברים יהיו משני צדדים של האמצע, אבל המרחק ביניהם יהיה גדול מחצי המוט, ואלו חצי מחצי האפשרויות שנותרו אחרי המקרה הראשון. אז בסך הכל רק רבע מהאפשרויות יתנו שלשה חלקים שאפשר לבנות מהם משולש. נכון? |
|
||||
|
||||
נכון (אם כי 2 מצריך נימוק). |
|
||||
|
||||
הנימוק הוא שבאקראי המרחק ביניהם יהיה בין 0 וכלום ל 1 פחות כלום ולכן ב(כמעט1) חצי המקרים יהיה גדול או שווה ל 0.5 __________ 1 אם מדובר באמת במקל |
|
||||
|
||||
בהינתן ששתי הנקודות בשני החצאים השונים של המקל, התפלגות המרחק בינהן אינה אחידה ולכן צריך עוד משהו נוסף כדי להסיק שההסתברות היא חצי. |
|
||||
|
||||
ההנחה שלי הייתה שבוחרים את הנקודה הראשונה באקראי ואחריה את השנייה באקראי. בהסתברות חצי, השנייה בחצי של הראשונה. ואז נשאר המקרה שהשנייה אינה בחצי של הראשונה: מהי ההסתברות שהמרחק ביניהן גדול מחצי? כאן כבר „אינטגרל״ פשוט (משולש) עובד. |
|
||||
|
||||
מה זה "השנייה בחצי של הראשונה"? |
|
||||
|
||||
הראשונה, בה״כ, קטנה מחצי. השנייה קטנה מחצי בהסתברות חצי. |
|
||||
|
||||
נכון. מתקן את הנימוק, אבל משאיר את זה פשוט- מספר אחד באקראי בין 0.0 ל 0.5 והשני באקראי בין 0.5 ל 1.0 במחצית המקרים ההפרש ביניהם יהיה גדול מ 0.5 |
|
||||
|
||||
רגע, לאור התיקון שלי התפלגות המרחק ביניהן כן אחידה. |
|
||||
|
||||
ההפרש בין שני מספרים כמו שתארת אינו מתפלג אחיד. |
|
||||
|
||||
אוקיי האחד מתפזר באופן אחיד בין 0.0 ל 0.5, השני מתפזר באופן אחיד בין 0.5 ל 1.0, וההפרש ביניהם מתפלג באופן סימטרי בין 0.0 ל 1.0 עם מקסימום ב 0.5. |
|
||||
|
||||
כן, זה מה שהתכוונתי (אין חשיבות למקסימום, רק לסימטריה). |
|
||||
|
||||
נכון אבל לא כל כך יפה וכפי שהעיר אורי 2 לא לגמרי טריביאלי. הפתרון היפה מסתמך על משפט שקל להוכיח בדבר סכום שלושת המרחקים מהצלעות של נקודה כלשהי בתוך משולש שווה צלעות. זה גם רומז להכללה של אורי (שוב הוא עושה זאת, ואני מריח את הצעד הבא שייקח אותנו למרחב n ממדי, ממנו מי יודע אם נמצא את הדרך חזרה). |
|
||||
|
||||
(במרחב n מימדי, n דרך חזרה). |
|
||||
|
||||
אני מהנN. |
|
||||
|
||||
דרך אגב, בשני הפתרונות יש "בעיה" - הם מסתמכים על כך שיש רק התפלגות אחת "אחידה". כלומר שלבחור שתי נקודות באופן אחיד על המקל ולבחור באופן אחיד שלושה אורכים שמסתכמים לאחד ולבחור באופן אחיד שלוש נקודות על המעגל ולהסתכל על אורכי הקשתות ביניהן, כולן מייצרות את אותה התפלגות. במקרה זה ההנחה נכונה, אבל לפעמים זה בעייתי. דוגמא מפורסמת היא הפרדוקס של ברטראן [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
אוי ואבוי. הפתרון היפה אליו כיוונתי (שמודגם למשל <קישור https://services.math.duke.edu/education/webfeatsII/g... כאן) ושבזכותו טרחתי להביא הנה את החידה סובל כנראה מבעיה דומה (בחירת שתי נקודות שבירה של מקל לעומת בחירה של נקודה בתוך משולש שווה צלעות). |
|
||||
|
||||
זה יפה, אבל גם האינטגרל טריביאלי. ברגע שבחרת נקודת שבירה ראשונה, נניח במרחק x מן הקצה של מקל שאורכו 1, הנקודה השנייה חייבת להיות בקטע שאורכו x, מן המחצית בכיוון הקצה השני ולכן ההסתברות המותנית היא x. האינטגרל מ-0 עד 0.5 יוצא 1/8. רק שצריך לזכור שאותו דבר אפשר לעשות מן הקצה השני. |
|
||||
|
||||
זה אמנם יפה, אבל אם אחד מקריטריוני היופי הוא פשטות, אני לא בטוח שזה יותר פשוט מהפתרונות האחרים. זאת מאחר וזה דורש שני שלבי ביניים - המשפט הגאומטרי (לא ממש מהמוכרים יותר), ולמה המשולש האמצעי פותר (זה אכן הדילוג הנאה בהוכחה הזו). ועל כל זה נטל ההוכחה שההסתברויות זהות בשני המקרים. לו היינו צריכים לנסח את הפתרון ברמה של מבחן במתימטיקה, הפתרון הזה היה לוקח יותר עמודים מאינטגרל קטן. |
|
||||
|
||||
טוב, על טעם וריח... בעיני הפשטות היא בכלים הנדרשים. תלמיד בכיתה ט' לא יודע אינטגרלים בעוד את המשפט הגיאומטרי קל להוכיח. |
|
||||
|
||||
אולי קל להוכיח אבל תלמיד כיתה ט' לא יכיר אפילו את המשפט הזה. ואת ההסתברות המותנה ההיא גם תלמיד כיתה ט' יכול להבין באינטואיציה עם קצת נפנופי ידיים ובלי אינטגרל (אם אני לא טועה דה-פקטו האיטגרל יוצא שטח של מולש, ואת זה אפשר לחשב בלי אינטגרל). בכל מקרה, אני מחבב את הפתרון הגיאומטרי כי הוא אכן נעים לעין. |
|
||||
|
||||
זה מעלה הכללה אחרת: אם שוברים מקל ל-n חלקים בנקודות אקראיות, מה ההסתברות שניתן להרכיב מהחלקים מצולע? |
|
||||
|
||||
החידה הזו היא מקרה פרטי של (הכללה של) החידה הבאה: בוחרים באקראי 4 נקודות על פני כדור. מה ההסתברות שהטטרהדר שנוצר מהן מכיל את מרכז הכדור? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלשני הכחולים והחום יש סרטון ארוך ומפורט שעוסק בחידה הזו. |
|
||||
|
||||
אולי, אבל אני נתקלתי בה אצל Presh Talwalkar, גם הוא ביוטיוב. ממנו למדתי שבסין משפט פיתגורס נקרא "משפט גוגו". |
|
||||
|
||||
אכן וגם: |
|
||||
|
||||
לא שני כחולים אלא שלושה, והנה הסרטון: https://www.youtube.com/watch?v=OkmNXy7er84 |
|
||||
|
||||
נישמע כאילו אתה מכוון לפתרון באמצעות בחירת שלוש נקודות אקראיות על מעגל והסתכלות "המצאות/אי הימצאות" מרכז המעגל בתוך משולש ששלוש הנקודות הנ"ל יוצרות. חשבתי על כיוון כזה אבל איני בטוח שאי אפשר לפתור ברמת קושי שווה את הניסוח המקורי (דהיינו הניסוח של שתי נקודות שמחלקות קטע). יתכן שיש לי פתרון לגבי הניסוח המקורי (שתי נקודות בקטע, וכולי ... ). מין טיוטא של פתרון. זאת על סמך שימוש פשוט במושג של "הסתברות מותנית". צריך לבדוק זאת שוב, במיוחד משום שעניין ההיסתברות המותנית נימצא בזכרון רחוק שלי. בכל מקרה: בניסוח המקורי קיום משולש כמבוקש , או אי קיומו המבוקש — שקול לחלוקת הקטע לשלושה קטעים כך שסכום האורכים של כל שניים מהקטעים גדול מאורך הקטע השלישי . (אם עקבתי נכון אריק לא ניסח במדוייק תנאי זה.). |
|
||||
|
||||
במחשבה נוספת, אולי בכל זאת עדיף להשתמש במעבר לניסוח על מעגל. לאוו דווקא למשהו דומה למקרה המוכלל (4 נקודות על פני כדור) אלא , אולי, שימוש אחר במעגל. |
|
||||
|
||||
האם התשובה היא 1/8? |
|
||||
|
||||
סליחה טעיתי בחישוב. האם התשובה היא 1/4? |
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
השיר הזה של לנון בוודאי מזכיר לכם שיר אחר שלו. (1) איזה איש עסקים, יהודי על פי שמו, גרם להקלטה הזו לקרות? (2) למה נזכרתי ב"הסמויה" (ולמה זה היה לא נעים)? (התשובה לשאלה 1 כנראה זמינה די בקלות בגוגל) |
|
||||
|
||||
בהחלט מזכיר את Come together אבל לא יודע את התשובות |
|
||||
|
||||
הסיפור הנחמד ב-Come_Together#Lawsuit [Wikipedia]. את הקשר ל"הסמויה" אפרט, אם צריך. |
|
||||
|
||||
צריך... |
|
||||
|
||||
ניתן קודם הזדמנות לקהל, אם הוא רוצה? |
|
||||
|
||||
הקשר הוא: מוריס לוי, אמנם באיות שונה של השם הפרטי. במקרה של לנון וברי, מנהל חברת תקליטים שנשמע לא סימפטי. ב"הסמויה", עורך הדין של ארגוני הפשע, ואחת הדמויות היחידות שהצופה מובל באמת לשנוא. |
|
||||
|
||||
1. מה הקשר בין נחושת, ורד וכפתור? 2. באסוציאציה לחידה הראשונה- מה תעשה המשוררת באינטרנט? (4, 3) |
|
||||
|
||||
"אל תקנה לי ורד"? אבל אני עדיין לא יודע מה הקשר לכפתור ופרח. |
|
||||
|
||||
כפתור ופרח לא קשור. סתם כותרת בסגנון עתונות הספורט. נראה לי שצריך לפתור את החידה הראשונה - נחושת, ורד וכפתור (בסדר זה) כדי להגיע לאסוציאציה. |
|
||||
|
||||
הגדרה יותר מדויקת: מה תבקש המשוררת באינטרנט? |
|
||||
|
||||
מה זה, חל"ת1? תביא עוד איזה רמז. 1 חידה ללא תשובה. |
|
||||
|
||||
הייתי בטוח שכולם (כמוני) חושבים שהמשוררת היא תרצה אתר. אבל אני לא יודע את ההמשך. |
|
||||
|
||||
תרצה אתר זה נכון. האסוציאציה היא גאוגרפית |
|
||||
|
||||
לא, על שניהם. צריך לפתור את החידה הראשונה בנפרד. נחושת, ורד וכפתור, בסדר זה, יתנו את האסוציאציה. |
|
||||
|
||||
עכשיו אני רואה שהזכרת את "אל תקנה לי ורד" - וגוגל מגלה לי שהיא המשוררת. אז זה אכן היה ברור לכולם. (חררמפ?) |
|
||||
|
||||
נחושת וורד הם לא בעברית. |
|
||||
|
||||
עוד. |
|
||||
|
||||
ריקי גל |
|
||||
|
||||
מגדלים, ציפורי ענק... |
|
||||
|
||||
אם בכיוון [צפון] מערב, אבל בלי להרחיק: נחושת: קפריסין, כפתור: כרתים. ורד: אין לי מושג. |
|
||||
|
||||
(חיפוש מכני למדי בגוגל העלה את הפתרון:) רודוס! |
|
||||
|
||||
נכון, מערבה מכאן (בערך) נמצאים קפריסין, רודוס וכרתים. בעת העתיקה קפריסין סיפקה נחושת לכל מזרח הים התיכון, והרומאים קראו לנחושת על שמו Aes cyprium (המתכת של קפריסין) ואחר כך קיצרו ל Cuprum. השם רודוס הוא מהמלה היוונית העתיקה לורד, וכרתים היא כפתור בתנ"ך. |
|
||||
|
||||
״copper״ של דאמון ראניון תורגם ל״כפתור״ בעברית. אני מניח שאפשר היה לחבר את זה עם Dream Street Rose, אבל המגדלים וציפורי הענק ממוטטים את בנין הקלפים הרעוע הזה... |
|
||||
|
||||
מי הגברת xxxxx שמטריפה את החתול? (למקרה שאתנתק מהאינטרנט — אין צורך לטעמי ברמזים). |
|
||||
|
||||
לקראת הסוף נאמרת המילה שעושה את זה קל. סרטון מצחיק, תודה. |
|
||||
|
||||
טעיתי בניסוח הייתי צריך לשאול. ''מי הגברת שהטריפה את החתול ומדוע היא הטריפה''. מצאת רק רמז אחד, יש רמזים נוספים שמתגלים בבדיקה מדוקדקת של החידה. זהות הגברת ידועה, צריך לגלות מה הזהות שלה. |
|
||||
|
||||
לא זו הגברת. ירדן מצא את הרמז הראשון, צריך ללכת בעקבותיו. הפתרון הוא בדרך של בילוש, שכן הרמזים מוטבעים בחידה (לא רק בטקסט של החידה כפי שנירשמה, אלא במסלול הפתרון). 2-3 רמזים. בפתרון הנכון תוכן הסרטון מתבהר. |
|
||||
|
||||
רק עוד אחד מאותם קליקבייטס נפוצים ברשת. |
|
||||
|
||||
ללהקה האהובה משנות השמונים, ___, היה מנהיג ברור, ___. הוא כתב והלחין כמעט את כל השירים, והיה זמר מוביל כמעט בכולם. אבל היו רגעים קצרים שבהם הבסיסטית, ___, מצטרפת בשירה, סולו או באינטרקאציה עם המנהיג; ואני בטוח שאיני היחיד מבין מעריצי הלהקה שאוהב יותר מכל דווקא את הרגעים האלה, מה שאייל שני היה קורא "הסוכריה בסלט". אתם חושבים שאני מדבר על ___? אתם צודקים, אני לא אכחיש, אבל לא רק. אני מדבר גם על ___! |
|
||||
|
||||
עולים בדעתי טוקינג הדז + טינה וויימות, הפיקסז + קים דיל, ומינימל קומפקט + מלכה שפיגל. אבל שלושתם נופלים טיפה הצידה מההגדרות שלך. |
|
||||
|
||||
את טוקינג הדז לדאבוני אני מכיר רק באופן שטחי ומהלהיטים. כוונתי היתה לפיקסיז ולמינימל. איפה הם נופלים הצידה? |
|
||||
|
||||
אני מקווה שאני לא מפספס, אבל למיטב ידיעתי הפיקסיז היא משנות התשעים בערך כפי שהיא משנות השמונים, למינימל קומפקט לא היה מנהיג ברור שחיבר, הלחין והיה הסולן בכמעט כל השירים, ושתי הלהקות הן אינדי / שוליים, כלומר לא בדיוק "להקות אהובות" במובן הסטנדרטי של הביטוי. |
|
||||
|
||||
החשבתי את הפיקסיז "משנות השמונים" במובן של "החל משנות השמונים", בדיעבד זה באמת ניסוח לא מוצדק. האם סמי בירנבך לא היה המחבר, המלחין והסולן כמעט בכל השירים? |
|
||||
|
||||
אני ממש לא בקיא במינימל קומפקט, אבל מתוך הערך בוויקיפדיה אני מצטט: "הלחנים היו פרי עבודה משותפת של שלושת חברי ההרכב ... את רוב השירים באלבום כתב בירנבך והלחינו חברי הלהקה במשותף ... חברי הלהקה כתבו והלחינו במשותף את כל שיריו". חשבתי גם שפורטיס ומלכה שפיגל שרו בחלק לא זניח מהשירים, אבל אני כבר לא בטוח. |
|
||||
|
||||
תודה. אני לא זוכר מאיפה באה לי הידיעה שבעיקר בירנבך הלחין, יכול להיות שזה כוזב. הרושם הסובייקטיבי שלי מהאזנה לאלבומים ומההופעה שלהם ב-SoLow 2019 היה שלפחות במה שנוגע לצלילים שאפשר לשייך לחברים ספציפיים, ולנוכחות על הבמה, הוא שבירנבך מאוד דומיננטי, במקום שני שפיגל ופרנקן(!), ופורטיס וסחרוף קצת שוליים (למרות שפורטיס עומד פיזית בחזית ועושה סוג של פריק שואו של פרצופים). |
|
||||
|
||||
אם האזנת באופן אקטיבי לאלבומים שלהם וגם היית בהופעה, הרי שאתה מבין במינימל קומפקט בכמה סדרי גודל יותר ממני. (ההופעה היתה בערב שלפני הערב שנפגשנו בפסטיבל ההוא, נכון?) |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על הראשים והנעורים? שתיהן אגב משמיעות קול, על פי שמן. |
|
||||
|
||||
השורה של בודק הקורונה המאצ'ו, בהשאלה משיר החסקה (6 מילים, קל). |
|
||||
|
||||
מטוש בארץ ומהתהלך בה. |
|
||||
|
||||
לא משכנע, בודק הקורונה (מאצ’ו או לא) צריך הרבה יותר ממטוש (למשל, מסכה, כפפות ושאר ציוד המיגון). איך אפשר להגיש שזה כל הציוד? |
|
||||
|
||||
מאצ'ו אמיתי לא מפחד מנגיפים (ומסורתית גם לא ממיקרובים אחרים, כידוע). |
|
||||
|
||||
מה משותף לג'ק ולג'וד? (רמז: לא רינה, אבל קרוב.) |
|
||||
|
||||
הג'יפ? |
|
||||
|
||||
לא, אבל אתה בתחום התרבות הנכון - מוזיקה קלה. |
|
||||
|
||||
היי ? |
|
||||
|
||||
כן. ועכשיו הסתלקי. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בין טומי לשני הפרחחים שהזכרת? |
|
||||
|
||||
כבר מגיע לנו פתרון מפורט? |
|
||||
|
||||
המשותף הוא התרגום של ג'וד וג'ק לעברית, או שמא נאמר - למואבית. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי יותר על היי של ג'וד והיי -גבוה - של הג'ק . אלא אם כן יש איזה שיר של היי ג'ק. |
|
||||
|
||||
אה, לא. ה"היי" שייך רק לצד של ג'וד. במה שנוגע לג'ק, כבר אמרתי לך, הסתלקי! |
|
||||
|
||||
הייתי בטוח שהתכוונת לזה. |
|
||||
|
||||
לא הכרתי את הקטע הזה, אבל זו דרך מצחיקה להבין את ההוראה לג'ק שלי. לכך התכוונת? |
|
||||
|
||||
לא, אבל זה כי לא הכרתי את ''הסתלקי רות''. |
|
||||
|
||||
תודה שגאלת אותי, חצי שעה שאני מנסה לגגל דברים שקשורים לג'ק או יעקב עם נעמי ובועז. |
|
||||
|
||||
לא שאני מתלונן, קראתי שוב את מצבת מישע וצפיתי בללדין שרות ''יעקב''. |
|
||||
|
||||
גם אני פתרתי. זה חווה אלברשטיין ושלישייתהתאומים. |
|
||||
|
||||
זאת שאלה לירדן, אבל התשובה היא: כן, אבל גם ג'ק הוא רות. |
|
||||
|
||||
אולי אפשר לקבל פתרון להדיוט ? פתרון החידה חידתי מדי. |
|
||||
|
||||
אני איתך, אם כבר מחלנו על כבודנו וביקשנו פתרון, לתת עוד חידה בתור פתרון זו כבר השפלה מיותרת ולא מנומסת. |
|
||||
|
||||
ג'וד הפך לרות (בביצוע שההיסטוריה של הפופ היתה יכולה גם בלעדיו, ועדיין הוא לא רע בכלל לטעמי). גם ג'ק הפך לרות. רות ורינה. מסקרנות - האם זו קלאסיקה או שרק אצלי בבית במקרה היה אחד מעשרה עותקים שנמכרו - מי עוד כאן מכיר אותן? |
|
||||
|
||||
גם לי יש שאלה מסקרנת אודות רות רינה , למה גוגל הביא לי את המודעה הזאת ? אולי בגלל ' אשר קרה בתל אביב , בשתי ילדות מאוד רעות' . בכל זאת ,שתי ילדות רעות בתל אביב , זאת שיא הזימה והתועבה . תמו ימי התום. |
|
||||
|
||||
נראה לי ששמעתי עליו לראשונה באייל הקורא, ממישהו ששמו היה קצר עדיין. תגובה 83891 |
|
||||
|
||||
הפוך בו והפוך בו... |
|
||||
|
||||
לדעתי דוקא השיר השני מיותר. דוד אבידן אחראי לכמה מן השיאים של השירה העברית (אין להם ילדים והם ישנים כמו ילדים קטנים / הקירות סוככים עליהם והתקרה רוחשת עננים / יש אלוהים בשמיים ומחר יום חדש אנשים משתנים / יהיה טוב יהיה רע, עניינים עדינים...), אבל גם להר של קשקושים פתטיים וירודים. |
|
||||
|
||||
(זה היה נראה לי מובן מאליו...) |
|
||||
|
||||
סיפתח מרשים בשאלה 19 כאן. אני צופה לו גדולות ונצורות בתחום. |
|
||||
|
||||
(-: |
|
||||
|
||||
מצטרף לברכות, גם אני זיהיתי והתלבטתי אם להעלות זאת כאן. |
|
||||
|
||||
הוא פרסם ב״הארץ״ וחששת לעשות אאוטינג כאן? |
|
||||
|
||||
חוץ מזה, רק אני חושב שהשאלות קשות אפילו משל גונן? |
|
||||
|
||||
אתה לא לבד. עניתי על 4 וחצי מ 60. הממוצע שלי הוא 4-5 מ 20. |
|
||||
|
||||
אוסף השאלות השני היה קשה במיוחד והצלחתי בו רק את השאלה הקלה שהייתה בו (ולצערי גם לא את שאלתו של כותב העבר כאן). בשניים האחרים הצלחתי, בסופו של דבר, כמו שאני מצליח בשבוע רגיל. |
|
||||
|
||||
את פאות הלחיים ידעתי רק בזכותך! |
|
||||
|
||||
כנ"ל! |
|
||||
|
||||
גם יותר קשה, עניתי על 8, ובדרך כלל גם 5 ולפעמים יותר מתוך עשרים. |
|
||||
|
||||
לי זה היה קשה בערך באותה מידה כמו השאלות של גונן (15 מ-63). |
|
||||
|
||||
אפילו יוענה גונן עצמה חושבת כך. ראה את הפיסקה האחרונה כאן. |
|
||||
|
||||
גם לנו היה קשה יותר. אבל עזבו, בתור עורך טריוויה בדימוס, הקושי פחות משנה, חשוב יותר היופי. אלו היו ברובן שאלות ממש יפות. |
|
||||
|
||||
א. ירדן לא פרסם, פרסם מישהו שהוא אולי קרוב אליו. ב. מאחר ולא כל המגיבים כאן מזוהים בשמם האמיתי, האינסטינקט שלי הוא לא לקשר אירועים מהעולם האמיתי למגיבים כאן. אני מודה שהצירוף ניר-בוכבינדר נשמע מספיק לא נפוץ כדי לשמש לזיהוי יחידני. |
|
||||
|
||||
קוראי המדור הוותיקים זוכרים חידה שנערכה על ידי אותו קרוב. אני זכרתי את שמו משם. |
|
||||
|
||||
לא מכיר, חידה איפה? |
|
||||
|
||||
בדיון הזה. ולא מתחבאת מאחורי כל מיני בלגים. |
|
||||
|
||||
כמו כן, ירדן סיפר לנו את שמו כשנולד... (באיחור קל: יומולדת שמח!) |
|
||||
|
||||
בגלל הפרוטקציה של גונן לילדים, היא נמנעה מלפרסם חידה יפה יותר שיצאה מהבית שלנו. לצורך האייל אקשה אותה קצת: אפרים שמיר ← י"א ← ש"ד; ר"פ ← ד"מ ← באדי הולי. מה מייצגים ראשי התיבות? (ושאלה פתוחה: התוכלו למצוא שרשראות נוספות באורך שלוש? ארוכות יותר?) |
|
||||
|
||||
לע ובתכ |
|
||||
|
||||
ולמען הדקדוק המשפטי, "יש ל-X שיר שהוא על Y, לפחות לפי פרשנות רווחת", כי חלקם מכחישים את הטענה. |
|
||||
|
||||
אז, מיהם ש"ד ור"פ? |
|
||||
|
||||
אם אתה יודע מיהי י״א ודאי תזכור על איזו זמרת היא שרה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שזה מתחיל לעצבן את מי שלא יודע את הזהויות, וכבר נהיה מספיק מעניין עם השרשראות גם בלי שזה יהיה חידות. אז: בחידה המקורית מהבית שלי: אפרים שמיר ("נכון את יפה") -> ירדנה ארזי ("עגילי דמאר") -> שושנה דמארי; רוברטה פלאק (Killing me Softly) -> דון מקלין (American Pie) -> באדי הולי (ועוד שניים). |
|
||||
|
||||
ש״ד -> ש״ד וב״ש :) |
|
||||
|
||||
אני מניח שבצד שמאל של החץ כוונתך לשוד"מ ובוש"ר, אבל מעבר לזה אין לי מושג (האם הש"ד הראשון היא שוד"מ - איזה שיר? - או אחר/ת?). גם על כל האחרים ששרשרת אני באפלה. |
|
||||
|
||||
כן שני הצדדים שוד״מ (סתם רמזתי לדואט שהם מזכירים שהם שרים ביחד). איך ר״פ קשורה למצרים אני מניח שהבנת? |
|
||||
|
||||
(החוליות שהוספתי לשרשרת קצת פחות טובות משלך כי הן מזכירות את המושא במפורש) |
|
||||
|
||||
רגע, אז התכוונת לזה שדמארי שרה על שרעבי ושרעבי על דמארי באותו שיר עצמו? טוב, זה נראה לי רמאות... זה רק קצת יותר מפותח מהמקרים הרבים שבהם זמר שר על עצמו. |
|
||||
|
||||
כן, זו לא היתה אמורה להיות הרחבה ממש אלא רק הוכחת פתרון. לא ברורה, ככל הנראה... |
|
||||
|
||||
לא, לא הבנתי את מצרים. דלידה? דמיס רוסוס? |
|
||||
|
||||
אולי *אני* מפספס משהו. האם ד"מ הורג את ר"פ? |
|
||||
|
||||
טוב בינתיים ראיתי שפרסמת את השמות. על פי ויקיפדיה השם האמצעי של רוברטה פלאק הוא ''קלאופטרה''. |
|
||||
|
||||
אנתוני קידיס מפלפלים חריפים אדומים ולוהטים מזכיר את רוברטה פלאק בשיר "My Lovely Man". הראפר "לוג'יק" מזכיר את אנתוני קידיס בשיר "Everybody". למען הסר ספק, לא היכרתי בכלל אלא מצאתי בחיפוש. כאמור, חזרתי בי מההארכה מכמה טעמים: השירים האלה הרבה פחות משמעותיים, הם רק מאזכרים את המאוזכרים ולא עוסקים בעיקר בהם, והם מזכירים במפורש ולא ברמז. |
|
||||
|
||||
השרשרת השניה מתחילה במצרים (צטער זה ממש קל כשזה לא טריוויה אלא חיפוש) |
|
||||
|
||||
ואאריך לך, א״ק-> רפ |
|
||||
|
||||
ל->א״ק טוב נראה שזו אורגיה אחת גדולה, אתגר אמיתי יהיה למצוא מעגל. |
|
||||
|
||||
מסלול מעגלי באורך 2 נחשב? תגובה 693173. |
|
||||
|
||||
צ'רלי דניאלס => ל"ס => נ"י (בטח יש חוליה רביעית) |
|
||||
|
||||
יש חוליה רביעית. ב''ד כמובן. הייתי די בטוח שזה יהיה הוא וכך מצאתי. |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי על א"ב-->מ"א-->ב"ד |
|
||||
|
||||
זיהיתי את בוב דילן, וזהו. |
|
||||
|
||||
רמז: שני הראשונים הם משלנו. |
|
||||
|
||||
אוקיי, מאיר אריאל. |
|
||||
|
||||
מוסרים לי פה ש''שלוות עולמים פרדס חנה כרכור'' זה על מאיר אריאל, אז אהוד בנאי. |
|
||||
|
||||
בינגו! "הנר שלך, מאיר, עדיין בוער". |
|
||||
|
||||
פאדיחה, 5 דקות אחרי שכתבתי את התגובה זה עלה בראשי. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון, אתה עושה אותה הטעות שעשיתי אני. נ״י נזכר בפירוש אצל ל״ס, הדוגמאות של ירדן היו לשירים שרומזים למישהו אך לא אומרים זאת במפורש. |
|
||||
|
||||
מי זה ל"ס? |
|
||||
|
||||
מיהם או מיהי, זו להקה. |
|
||||
|
||||
רמז - יש להם בית מתוק בדרום. |
|
||||
|
||||
אה. |
|
||||
|
||||
לא אמור להיות קשר ישיר של התיחסות בין הזמרים? ל"ס שרו על ניל יאנג. צ'רלי דניאלס התיחס לל"ס? אאז"ן הוא קדם להם. |
|
||||
|
||||
יש לי יש לי :-) מצאו את האייל - ואת עופר האיילים - שזכו להיכלל בין שולחי חידות הטריוויה למדור החגיגי "עשרים שאלות": |
|
||||
|
||||
העופר כבר נמצא וקיבל ברכות מתגובה 733541. לגבי האייל גם אני באפלה. |
|
||||
|
||||
אני יודע מי הוא האייל לשעבר שעליו מדובר (אתה יודע אם הוא חזר לישראל?), אבל אין לי מושג איך הוא קשור לכותב תגובה 733607. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין קוסובסקי, קוזלובסקי, בוליבסקי וחבינסקי? |
|
||||
|
||||
מעולה, לא הייתי פותר כי רק ''קוסובסקי'' היה מוכר לי. |
|
||||
|
||||
אני יושב בעבודה1 ליד קוזלובסקי, וגר כמה דקות מקוסובסקי, אבל בחיים לא הייתי מבין את החידה בלי גוגלסקי. 1 בלשון פרו-קורונסקי |
|
||||
|
||||
כולם שמות משפחה |
|
||||
|
||||
שנגמרים ב'סקי'! |
|
||||
|
||||
הם ניהלו רומן? |
|
||||
|
||||
שהם תופרים תיקים לביבי מלכנו. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין סבא של צ’רצ’יל לבין יוסוף הגמל שמסיע על גבו תיירים לפירמידות? |
|
||||
|
||||
בערך. אחד מהשלושה לא קשור. במחשבה שניה, מה שייחסתי כאן לסבא של צ’רצ’יל היה כנראה מעליב אותו. |
|
||||
|
||||
לא סתם גמל. |
|
||||
|
||||
זה לא חייב להיות דווקא הסבא של צ’רצ’יל. זה מתאים אפילו יותר למפורסם יותר שקדם לו. (למה דווקא הסבא של צ’רצ’יל? בין השאר כי הוא בן זמנו של פיליפ מוריס. אבל זה לא קשור ישירות לחידה) |
|
||||
|
||||
בקיצור: ג’ו קאמל ואיש המארלבורו, שפרסמו סיגריות. |
|
||||
|
||||
יפה! |
|
||||
|
||||
בלי גוגל, מה המשותף לשלושת הדברים הבאים? - חיל האוויר האמריקאי במלחמת העולם השנייה - הקולות שחסידות מפיקות מגרונן - הפירמידה שבה נקבר תות ענח' אמון |
|
||||
|
||||
אני די בטוח שתות ענח’ אמון לא נקבר בפירמידה ואני לא זוכר שהחסידה שבורת הכנף שקיבלה מחסה בפינת החי של הקיבוץ השמיעה קולות מגרונה. הייתכן ששלושת הדברים לא באמת קיימים? |
|
||||
|
||||
נראה שאתה צודק, אבל חיל האוויר כמובן השתתף במלחמה. אחרי בדיקה, אולי יובל רומז לכך שהוא היה אז חלק מהצבא ונקרא "חילות האוויר של צבא ארצות הברית", ורק ב-1947 אורגן כגוף נפרד בשם "חיל האוויר של ארצות הברית". |
|
||||
|
||||
זה היה זריז! כן, זה הפתרון שהתכוונתי אליו. חיל האוויר של ארצות הברית (כך הייתי צריך לכתוב, ולא "האמריקאי") הוקם רשמית רק אחרי מלחה"ע השנייה, חסידות לא מפיקות קולות מגרונן, ותות ענח' אמון לא נקבר בפירמידה. |
|
||||
|
||||
שכחת את פרס נובל לכלכלה ואת הארנק של ביבי (מי שימצא את השני - ראוי לראשון) |
|
||||
|
||||
מיהו הקבלן תאב הבצע של שמו יש רחוב מפורסם באירופה? |
|
||||
|
||||
המוטו שלו הפך ב-1999, במקרה (או אולי לא במקרה?), למקושר שוב לשם שלו! |
|
||||
|
||||
אז אולי אני יכול לציין (גם בהתחשב בתאריך) שהוא עבד אצל מריה אם יעקב וצאצאו הוא יעקב. אבל אני לא ארחיב על כך הפעם. |
|
||||
|
||||
מה היה המוטו שלו בשנת 1999 ? |
|
||||
|
||||
המוטו שלו לא השתנה, שהרי הוא מת לפני כמה מאות שנים, אבל ב-1999 המוטו הזה קיבל טוויסט קולנועי. (אגב, זו חידה קלה יותר משנדמה. אין הרבה רחובות באירופה שהם מפורסמים גם בקרב ישראלים. אבל נחמד ללמוד על הברון.) |
|
||||
|
||||
1. חשבתי שאירופה זאת רוזולוציה רחבה לחידה כזאת. יש על שמו רחובות גם בארה"ב. 2. הכרתי את הברון מזכרונותיו של צ'רצ'יל על מלחמת העולם השנייה בפרק 17 'הבליץ': 'קבוצת הבנייינים הממשלתיים סביב וייטהול נפגעה שוב ושוב. דאונינג סטריט מורכב בתים רעועים בני מאתים-וחמישים שנה,שנבנו בניה קלה על ידי אותו קבלן תאב-בצע שעל שמו קרוי הרחוב' |
|
||||
|
||||
גם 2001 יכול להשתלב בחידה העתידית בנסיבות הבנייה הקלה-אסון אולמי ורסאי [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
די מעצבן שבסופו של דבר אתם לא מפרסמים את התשובות... מי היה הקבלן? מה המוטו? מי רצח את ארלוזורוב? מה הטוויסט הקולנועי? |
|
||||
|
||||
קיבלת תשובה: דאונינג סטריט מורכב בתים רעועים בני מאתים-וחמישים שנה,שנבנו בניה קלה על ידי אותו קבלן תאב-בצע שעל שמו קרוי הרחוב. (ג’ורג’ דאונינג). ירדן (ואני בעקבותיו) ענה תשובה שגויה: רחוב בונד. ג’יימס בונד אמור להיות צאצא של תומס בונד, שעל שמו הרחוב, וזה גם מקור שמו של הסרט The world is not enough. |
|
||||
|
||||
פיזיקאי נודע שהעיד במשפט לטובת רוצח ראש הממשלה |
|
||||
|
||||
ראש הממשלה הנרצח: הרוזן קרל פון שטירגק,ראש ממשלת אוסטריה רוצח ראש הממשלה: פרידריך וולפגנג אדלר עד אופי לרוצח ראש הממשלה: אלברט איינשטיין |
|
||||
|
||||
יפה! (עבורי, לפחות, חידות הטריוויה של האייל הם חוויה מענוות למדי) |
|
||||
|
||||
<טריוויה> מה משותף לרפסודיה בוהמית, Life on Mars ו Hey Jude? |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון מקרתני, בואי ופרדי מרקורי ניגנו את השירים שלהם באולפן ההקלטה על אותו פסנתר. |
|
||||
|
||||
נכון! (לא בואי אלא ריק וויקמן מנגן קלידים ב Life on Mars). שלשתם (ורבים נוספים) הלכו לאולפני טריידנט בלונדון כדי לנגן על הבקשטיין משנת 18981 __________ 1 על פי מקורות שונים כנראה שרפסודיה בוהמית דווקא לא (להיטים מוקדמים יותר של קווין כן), אבל Your song של אלטון ג'ון, Perfect Day של לו ריד ולהיטים נצחיים נוספים בהם הפסנתר בולט כן. יש לפסנתר הכוכב הזה אפילו פלייליסט בספוטיפיי |
|
||||
|
||||
זה לא מפתיע. אמנם שלושתם היו בוגרים של בתי ספר לאמנות, אבל מקארתני ומרקיורי היו מוזיקאים ונגנים מקצועיים, דייויד בואי התעניין יותר באופנה ועיצוב. כאשר בואי נפטר לפני כמה שנים, התפלאתי כמה שירים ממש טובים הוא יצר. כאשר חיפשתי את התשובה, ראיתי שקן סקוט טכנאי הקול של Hey Jude באולפני טריידנט, היה המפיק של Life on Mars באולפני RCA. |
|
||||
|
||||
הענין הוא - ורציתי לכתוב זאת עוד לפני אריק - שהמנהג של להקות מפורסמות להקליט באותם אולפנים מצטיינים נראה כמנהג נפוץ מאד. ולכן, כנראה שפרט הטריוויה הנ''ל הרבה פחות יוצא דופן ומעניין ממה שנשמע בפעם הראשונה שקוראים אותו. או בקיצור - זה כנראה קורה כל הזמן. |
|
||||
|
||||
לפסנתר הזה היה צליל מיוחד במינו. פסנתר מהמאה ה 19 שכיכב בשירי רוק. |
|
||||
|
||||
כבודו במקומו מונח. אבל אם כיכב במאה שירי רוק מפורסמים, המשותף לשלושה מהם שבחרת כבר נשמע די טריוויאלי. לצורך הענין, אם הייתי שואל על שלושה שירים אחרים והתשובה היתה שמנגנים בהם על גיטרת גיבסון לס פול, היא בטח היתה מאכזבת אותך. |
|
||||
|
||||
1. אלו שירי רוק שמלווים בפסנתר, לא כל כך סטנדרטי כמו שירי רוק שמלווים בגיטרה. לא בחרתי אלטון ג'ון. 2. הצליל של הפסנתר המסויים הזה (היה צריך להקיש עליו בכח) היה מיוחד והוא נותן להם גוון (הכי בולט ב Perfect day). 3. פסנתר מהמאה ה 19 שמככב בשירי רוק. |
|
||||
|
||||
מי יודע מדוע ולמה, לובשת הזברה פ'יזמה? |
|
||||
|
||||
מי שרואה סרטים תיעודיים של ערוץ נשיונל ג’אוגרפיק? |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שצוותי הצילום של הערוץ הגיעו למאה שערים. |
|
||||
|
||||
הכינוי 'זברה' בשאלה למה לובשת הזברה פיג'מה? [ויקיפדיה] היא בהקשר של הלבוש ה'מסורתי' 1 - הוא 'כתונת הפסים' של חסידות תולדות אהרון [ויקיפדיה] המכונים גם בכינוי 'זברות'. --------------- 1 במקור היה הבגד של נכבדי הערבים באימפריה העות'מאנית וכונה גם קאפטאן. בשנת 1720 היהודים האשכנזים גורשו מירושלים עקב חובות. האשכנזים שבחרו בכל זאת להשאר בירושלים,הסתפרדו או קיימו את מצוות האשכנזים בסתר מעל 100 שנים בירושלים. 'מערכת הלבוש של נכבדי הערבים, כשל רבים מתושבי אימפריה העות'מאנית, כללה את הדגם המקורי של מעיל הקאפטאן - מעיל פסים, בהיר בדרך כלל, וארוך. הקפטאן נקרא בערבית: قُفْطَان (קֻפְטַאן), בטורקית: kaftan, ובפרסית, שהיא כנראה מקור השם: خفتان (ח'פתאן). שמו ביידיש, כשגור בפי אנשי היישוב הישן האשכנזים, היה געלע קאפטן.' - מתוך ויקיפדיה. עם השנים כותונת הפסים יצאה מהמודה אצל הערבים,הספרדים והמסתפרדים בעקבותיהם. מאחר וחסידות תולדות אהרון עלו לארץ ישראל רק בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת,תמוהה מאוד דבקותם במודה ערבית שלא נס לחו. |
|
||||
|
||||
בהחלט מרתק. נראה לי שהלבוש הזה ממלא את מטרותיו שהן - להבדיל באופן ברור את החסידים מחצרות אחרות (או, רחמנא ליצלן, מסתם אנשים) תוך כדי שליחת מסר ברור לסביבה שלאיש בתוך הלבוש ההדור הזה אין שום כוונה לעסוק בעבודת כפיים. |
|
||||
|
||||
יתכן והם בתפקיד יוסף וכתונות הפסים המתנשא על פני יתר אחיו החרדים לדבר האל. 'אנשי הזברות' שייכים לקבוצת ה'ירושלמים', ובסלנג החרדי הם מכונים 'צ'למרס' וזאת כלעג על כך שהם בולעים הברות ומשבשים את המילה 'ירושלמערעס' ומכונים על ידי חלק מהחרדים כבטלנים או פרזיטים, לאור הסתמכותם הכלכלית על חסידות סאטמר.1 בנימין בראון 2, מתאר את ה'ירושלמי', כיהודי הישן(בעיני החרדים) של היהודי הישן (בעיני הישראלים), מה מעורר אצלו את המחשבה, 'שמה כל חברה זקוקה ליהודי כזה כחלק מן הצורך שלה להגדרה עצמית על דרך השלילה'. הם עצמם מתגאים בזה שהם היהודים הישנים ו'רואים בעצמם שומרי גחלת המסורת הארצישראלית השורשית,שלא נתקלקלה על ידי ההגירה והחילון' חסידות תולדות אהרון הם היחידים שנותרו נאמנים לכתונות הפסים מכל הקבוצות הירושלמיות. אגב,השמרנות בצבעי הסינר והמטפחת אצל הנשים נפרמה עם הזמן ממטפחת וסינר שחורים בלבד לכל צבע שתחפוץ האישה חוץ מהצבע האדום. ---------- 1 בנימין בראון,מדריך לחברה חרדית.הירושלמים והחוגים הקיצוניים. 2 נתמכים ע"י חסידות סטאמר מארה"ב ושוללים השענות/תמיכה כספית מהמדינה. |
|
||||
|
||||
אני כמעט בטוח שזה כבר נדון פעם באייל, אבל לא מצאתי. מדובר בחידה הזאת (מתורגמת מ 100_prisoners_problem [Wikipedia] ע"י גוגל, עם שלושה תיקונים שלי שמקטינים קצת את ההתלהבות שהבעתי במקום אחר בקשר למצב התרגום הממוכן1): "מנהל בית סוהר מציע ל-100 אסירים הנידונים למוות, הממוספרים מ-1 עד 100, הזדמנות אחרונה. חדר מכיל ארון עם 100 מגירות. ה̶ב̶מ̶א̶י̶ המנהל שם באקראי מספר של אסיר אחד בכל מגירה סגורה. האסירים נכנסים לחדר, בזה אחר זה. כל אסיר רשאי לפתוח ולהסתכל לתוך 50 מגירות בכל סדר. המגירות נסגרות שוב לאחר מכן. אם במהלך החיפוש הזה כל אסיר מוצא את המספר שלו באחת המגירות, כל האסירים מקבלים חנינה. אם ר̶ק̶ לפחות אסיר אחד לא מוצא את המספר שלו, כל האסירים מתים. לפני שהאסיר הראשון נכנס לחדר, האסירים ע̶ש̶ו̶י̶י̶ם̶ יכולים לדון באסטרטגיה - אך אינם יכולים לתקשר ברגע שהאסיר הראשון נכנס להסתכל במגירות. מהי האסטרטגיה הטובה ביותר של האסירים?" (אגב, לא ברור לי בשביל מה לאפשר לאסירים לתכנן את האסטרטגיה, מספיק שכולם יהיו גאונים - אלא אם קיימת אסטרטגיה אטרנטיבית שנותנת אותה תוצאה ועליהם לתאם באיזו אסטרטגיה לבחור). ____________ 1- הבעיה הראשונה שמוצפת כאן ("במאי")לא שייכת לכך שהתרגום הוא לעברית אלא לעניינים קשים של התייחסות להקשר: בד"כ director הוא אכן במאי, אבל כאן הוא לא. גם השלישית - "may" שתורגם ל"עשויים" - נובע מקושי דומה. הבעיה השניה נגרמת בגלל שגם באנגלית ("if just one prisoner does not find...") הניסוח אינו אופטימלי, אבל באנגלית הוא קביל, כלומר אפשר לצפות שדוברי אנגלית יפרשו אותו נכון, ואחרי התרגום ממש לא. |
|
||||
|
||||
גם אני חושב שנדון. לפני 3-4 שנים בערך, כי אני זוכר בן כמה בערך היה הבן שלי כשסיפרתי לו על זה. |
|
||||
|
||||
(בתקווה שזה לא יותר מידי ספוילר, כל פונקציה חד חד ערכית ועל ממספר האסיר למספר המגירה היא ''אסטרטגיה אלטרנטיבית'') |
|
||||
|
||||
אתה בטוח שמספר האסיר יהיה בלולאה בכל פונקציה כזאת שתבחר? אני מתקשה לראות זאת (אבל בהחלט סביר שהבעיה נעוצה בראיה שלי). מכל מקום, בהעדר תכנון מוקדם כל אסיר סופר-רציונלי יבין שהאסטרטגיה היחידה שיש לה סיכוי להבחר ע"י כל חבריו היא זאת שמתוארת בפתרון, כך שההערה שלי בתוקף). |
|
||||
|
||||
חידה מצוייינת, וגם לדעתי שמעתי עליה באייל לראשונה (מישהו קישור למאמר על "שבע חידות שבטוח תחשוב ששמעת לא נכון" או משהו דומה). לתזה שלך, אגב, יש שם: Focal_point_(game_theory) [Wikipedia]. |
|
||||
|
||||
ברור, זה הרי סתם מורפיזם של הבעיה, הוא מתייחס לזה באיזה שהוא שלב... תחשוב שלאסירים אין מספרים מ-1 עד 100 אלא ת"ז (או שם פרטי ושם משפחה יחודיים, או תאריכי לידה..) והמגירות לא ממסופרות אלא מסודרות בשורות (א-י) ועמודות (1-10)... אחרי הכל, אם מנהל בית הכלא חכם כמו האסירים הוא יסדר את המגירות מראש ככה שפונקציית היחידה תוביל למעגל אחד גדול. |
|
||||
|
||||
גם אני חושב שהתשובה לשאלה שלך היא שלילית. |
|
||||
|
||||
אני זוכר גרסה שונה במעט (במהלך מותר אחד כמדומני) שבה *באמת יש פתרון* שיחלץ את האסירים. נדמה לי שבגרסה הזאת הקריטריון רך יותר (ולכן אני פחות אוהב את החידה כך). פחות כיף לענות על חידה שבה התשובה לשאלה "מצא אסטרטגיה מיטבית" היא "מצאתי אסטרטגיה שתצליח ב-0.765 אחוז מהמקרים והיא הכי נפלאה", ויותר כיף לענות על חידה שבה הצלת את האסירים. |
|
||||
|
||||
לא מדובר באיזה שיפור זניח, אלא ב-2 אסטרטגיות שנשמעות (לי) על-פניו כשקולות לחלוטין, ועם זאת באחת יש להם הסתברות אפסית להצליח (2 בחזקת מינוס 100), ובשניה יש להם הסתברות של 3\2 להצליח. זו חידה מוצלחת מאד לטעמי (אבל בסוף זה לא יותר מעניין של טעם). |
|
||||
|
||||
החידה הזאת מזכירה לי להיות קצת פחות זחוח כשאני מתווכח על שיטות פלא להעלאת הסיכוי בהגרלות הלוטו/טוטו. |
|
||||
|
||||
נראה שקשה להתקדם מכאן בלי לדון בפרטי הפתרון, כי לפחות עבורי כשאני מיישם את הכיוון שאני זוכר, אני מתקשה להכריז על רגל אחת שהסתברות ההצלחה שלו היא 2/3. |
|
||||
|
||||
לך לסרטון אליו קישרתי. על רגל אחת קצת קשה לחשב את (sum(1/n|n∈{51,100} |
|
||||
|
||||
אז לפני שאני הולך, על רגל אחת ומחשבון עשיתי קירוב של ln(100) - ln(51) ויצא לי 0.673, שנשמע לי די באזור, לא? |
|
||||
|
||||
אז אחרי שהלכתי לסרטון1, אני חוזר וטוען כמו שאמרתי קודם, שבנוסח שאני מכיר (והוא מזכיר אותו אי שם באמצע הסרטון), החידה הרבה יותר אלגנטית. בנוסח הזה2, גם יש פתרון חד וחלק לבעיה - שנראית בתחילה בלתי פתירה לחלוטין בדיוק כמו בנוסח המדובר כאן - וגם צריך הרבה פחות שכנועים למה זה עובד, כולל חישובים סטטיסטיים ארוכים ומפותלים. בנוסח הזה קל לראות שהפתרון עובד, בלי חישוב ולו של הסתברות אחד לרפואה, שלא לומר של טורים הרמוניים ארוכים. אפשר להסביר את זה לתלמיד כיתה ו' בקלות והוא יבין גם את הפתרון וגם למה זה פותר. בנוסף, מה שלא אהבתי בחישובים הסטטיסטיים, זה שיש להם הנחות יסוד על ההתפלגות של התנאים האפריוריים של הבעייה. כולל המילה "אקראי" שתמיד מכניסה קצת סיבוכים הגדרתיים. מנהל כלא שאין ברשותו מחולל מספרים אקראיים והוא אוהב לסדר את המספרים לפי הסדר (וכמובן לא להתחיל בתא הראשון דוקא), ישבור לחלוטין את האסטרטגיה של האסירים ויהפוך את סיכויי ההצלחה שלהם לאפס מאופס. בנוסח החביב עלי, גם הבעייה הזו לא קיימת. הפתרון יציב ותקף בלי קשר לתנאים האפריוריים של סידור המגרות. 1 וטפחתי לעצמי על השכם כל זה שעל רגל אחת הגעתי ל-ln(2) שהוא מראה שזה הגבול של החישוב כש-N שואף לאינסוף. 2 שמותר לאסיר הראשון להחליף שני פתקים. |
|
||||
|
||||
הסתברות ההצלחה היא קצת מעל 30%. לא שזה גורע במשהו מהוואו. |
|
||||
|
||||
האסירים הצליחו במשימתם, אך במקום לתת להם חנינה מנהל הכלא (שהוא סדיסט לא קטן ובכלל, ממתי מנהלי כלא מוסמכים להעניק חנינות?) הודיע לאסירים שכל אחד מהם מקבל את אחד משלושת השמות האמצעים - אייל, צבי, ודב. למחרת כל אחד מהם יכנס לחדר המכיל את רשימת כל השמות האמצעיים פרט לשלו ויצטרך לנחש את שמו האמצעי. אסיר שכבר ניחש לא יוכל לתקשר עם מי שלא. המנהל לא טרח לאיים בשכר ועונש, אך רמז שכדאי מאוד שכולם ינחשו נכונה כבר בנסיון הראשון - איזה אסטרטגיה תיתן להם סיכוי של שלושים אחוז לפחות להישאר בחיים1? ___ 1. אם לזה אפשר לקרוא חיים. כבר עדיף לחלק שלל עם פיראטים. |
|
||||
|
||||
האם נדרש רמז, או שגם ככה השאלה פשוטה מדי? |
|
||||
|
||||
לפחות לי זה לא פשוט. האם מובטח משהו על התפלגות השמות? |
|
||||
|
||||
בשלב הזה כבר ברור שמנהל הכלא הוא פסיכופאט לא צפוי, ואין לאסירים מושג כיצד יחלק את השמות. |
|
||||
|
||||
הסתברות או תורת המשחקים? |
|
||||
|
||||
אני מבין נכון שזה הכל או כלום? שהפיתרון הוא אסטרטגיה שנותנת 30% שכולם ינחשו נכונה? יש לי הוכחה (קלה מדי כנראה) שזה לא אפשרי... |
|
||||
|
||||
כן, כדי להישאר בחיים כולם עד האחרון צריכים לנחש נכונה. האם תוכל לשתף בהוכחה? |
|
||||
|
||||
לא, היתה לי טעות ב''הוכחה''. |
|
||||
|
||||
ֿאוקי, אז אחכה לפתרון :) |
|
||||
|
||||
כל החכמים כאן שותקים, לי נדרש רמז. |
|
||||
|
||||
כל רמז שאני מצליח לחשוב עליו יהפוך את הפיתרון לטרוויאלי. כרגע אני בנסיעות/טיסות עם חיבור אינטרנט לא רציף. אם עד חג ההודיה שבעוד שבוע וחצי אף אחד לא יפתור, אכתוב את הפתרון (הפשוט למדי). |
|
||||
|
||||
אני מודה בבושה שלקח לי יומיים עד שנפל האסימון. בתור רמז, קבל שתי ורסיות קלות יותר של החידה. את הראשונה אני מניח שאתה מכיר: חידה 1 - עשרה אנשים בטור עורפי. כל אחד רואה רק את אלה שלפניו. שמים לכל אחד מהם על הראש כובע שחור או לבן.כל אחד בתורו, החל מהאחרון, אומר צבע (שחור או לבן) כשכולם שומעים. מותר להם לתאם אסטרטגיה מראש. איך לפחות תשעה יקלעו לצבע הכובע שעל ראשם? חידה 2 - הנח שלכל המשתתפים זכרון מעולה. איך תרחיב את הפתרון של החידה הראשונה למקרה שבו מספר צבעי הכובעים גדול מ-2 (אבל ידוע מראש)? |
|
||||
|
||||
את התשובות לשתי הוורסיות שלך אני מכיר, והחידה המקורית שקולה למקרה של שלושה צבעים ושכל אחד רואה את הכובעים של כל האחרים. ההבדל הוא שאף אחד לא יודע מה אלה שלפניו ניחשו, בניגוד לוורסיות שלך. |
|
||||
|
||||
לכן זה רק רמז ולא הפתרון. הבדל נוסף הוא שכולם צריכים לנחש נכון, אבל בהסתברות של... (חישוב ההסתברות המדויקת ממש פשוט). |
|
||||
|
||||
אז אם אני מבין נכון, נניח שהכובעים (או השמות) ממוספרים 0, 1, 2 והאסירים מגרילים מספר בתחום הזה ומחליטים ביניהם להניח שסכום כל המספרים מודולו 3 הוא המספר שהגרילו. כעת, כל אחד רואה את כל השמות/כובעים/מספרים חוץ משלו, ואומר שהשם/כובע שלו הוא המשלים מודולו 3 למספר שהוגרל. ככה כולם צודקים ביחד בהסתברות של שליש. |
|
||||
|
||||
וואו. יופי של חידה! |
|
||||
|
||||
תודה! ___ שכחתי לכתוב באותיות קטנות שההשתתפות אסורה על הקשה המקשה ובני משפחתו :) כל הכבוד לו על הפיצוח! |
|
||||
|
||||
נזכרתי בחידה דומה, אבל הפעם בלי אסירים: לשני שחקנים יש על הראש ערימה של אינסוף כובעים, שחורים ולבנים בסדר אקראי, שניהם צריכים להגיד בו זמנית (נגיד, על פי סימן) מספר טבעי לבחירתם. אם שניהם בחרו מספרים כך שהכובע על ראשם שזה מספרו (הכי תחתון הוא 1, זה שעליו הוא 2 וכך הלאה) הוא לבן הם נצחו, אחרת הם הפסידו. האם יש אסטרטגיה שנותנת להם סיכוי יותר טוב מ-0.25 לנצח? |
|
||||
|
||||
שניהם יכולים לראות את הערימה שעל ראש האחר? אם כן, כנראה שיש לי משהו כך שההסתברות מתכנסת לשליש. אני בכיוון? |
|
||||
|
||||
כן. כן! |
|
||||
|
||||
נראה לי שהבנתי. האם הסדרה אכן מתכנסת לשליש או סתם גבוהה מרבע? |
|
||||
|
||||
התשובה, אם הבנתי נכון, היא: השחקנים מהמרים על כך שהכובעים התחתונים על ראשם זהים. אם אינם, הם הפסידו (50%), אם הם כן, וגם לבנים (25%), הם נצחו. במידה שהכובעים זהים אך שחורים (25%), הם עוברים לכובע הבא - שם הם חוזרים על המשחק. לכן האלגוריתם הוא בחירת מספר הכובע הלבן התחתון ביותר של השחקן השני. וההסתברות לניצחון היא סכום הסדרה רבע בחזקת N (מאחד לאינסוף). |
|
||||
|
||||
ואמנם שליש, כמו שפסק המקשה: |
|
||||
|
||||
זה אכן הפתרון. (אתה באמת צריך את וולפרם בשביל סכום של סדרה הנדסית?) |
|
||||
|
||||
אח שלי, אני תשע שנות לימוד אני. צברתי כמה חורים בהשכלה. ובכל מקרה, תודה על שאלה יפה. |
|
||||
|
||||
לא חייבים לסכום סדרה הנדסית, הם מצליחים אם ורק אם שני כובעים שחורים מופיעים לפני שמופיעים שחור-לבן או לבן-שחור וההסתברות לכך היא שליש. |
|
||||
|
||||
דרך אגב, ההסתברות המקסימלית האפשרית בשאלה הזו לא ידועה. יש אסטרטגיה שנותנת 0.35 ויש חסם מלעיל של 0.375. |
|
||||
|
||||
מה האסטרטגיה שנותנת 0.35 ? |
|
||||
|
||||
לרגל הופעתך הנדירה במחוזותינו, קבל שי צנוע שיגזול שלוש שניות מזמנך. בין הפותרים יוגרל כרטיס השתתפות בהפגנה בירושליים מחר. |
|
||||
|
||||
יכול להיות, אבל הן לא ממש נראות לי נשות היי-טק או מדעניות טילים. |
|
||||
|
||||
אל תהיה גזען! |
|
||||
|
||||
יש כמה אסטרטגיות, קצת שרירותיות. אחת מהן מתוארת במאמר הזה (משפט 2): וגם נראה שיש חסם העליון טוב משזכרתי: 0.3616 |
|
||||
|
||||
תודה |
|
||||
|
||||
יפה! |
|
||||
|
||||
החידה הזו קשורה לבעיה פתוחה: יש n שחקנים במקום 2 וכל השאר זהה. האם יש אסטרטגיה שמבטיחה הסתברות הצלחה חיובית קבועה בלי תלות ב-n או שההסתברות דועכת לאפס כאשר n שואף לאינסוף? |
|
||||
|
||||
האם אתה מאתגר אותנו למצוא אסטרטגיה עם הסתברות הצלחה חיובית קבועה, או שאתה מספר לנו שהוכחת/הפרכת קיומה זאת בעיה פתוחה? ____ כי בנתיים אני תקוע בתוחלת של חצי בחזקת לוג n, שדועכת לה בשקדנות עם השאיפה לאינסוף ... |
|
||||
|
||||
אני מספר שזו בעיה פתוחה להכריע האם יש או אין אסטרטגיה שמבטיחה הסתברות הצלחה חיובית קבועה, ללא תלות ב-n. יש אסטרטגיה ידועה שנותנת הסתברות הצלחה אחד חלקי לוג n (שזה הרבה יותר טוב מחצי בחזקת לוג n). ידוע גם שאם דורשים מהם להצביע על הכובע השחור הראשון, אז אי אפשר להשיג יותר מאחד חלקי לוג. |
|
||||
|
||||
מה האסטרטגיה הנ״ל? (אם היא פשוטה מספיק להסבר להדיוטות) |
|
||||
|
||||
היא פשוטה ודומה למדי לפתרון החידה המקורית. נסתכל על המיקום של הכובע השחור הראשון על ראש כל משתתף. בהסתברות גבוהה (הכנס חישוב מתאים) כל המיקומים הללו קטנים מלוג n. המשתתפים מנחשים מה סכום המיקומים מודולו לוג n. אם הם צודקים (מה שקורה בהסתברות אחד חלקי לוג n), אז כל אחד יכול לחשב את מיקום הכובע השחור הראשון על ראשו. |
|
||||
|
||||
תודה על ההסבר! |
|
||||
|
||||
לאוהבי הזאנר - עוד בעיה שנראית (לכאורה) בלתי פתירה. לאוהבי הספויילרים - היא מגיעה עם הפתרון. למדעני המחשב שהם גם חובבי 3כחול1חום, הפעם זה עלול להיות קצת מאכזב. ויזואליציה יפה לקוד האמינג, אך נראה לי שזה המקורי פשוט יותר להבנה. (או שאולי אני מרגיש כך כי למדתי את זה המקורי לפני רבע מאה; מצוייד במוח קצת יותר צעיר ורענן מזה הנוכחי) |
|
||||
|
||||
על כל זה אני יכול להגיד רק הללויה!. |
|
||||
|
||||
מעולה! |
|
||||
|
||||
מה או ליתר דיוק מי הקשר בין תות ענח' אמון לבין הסדרה הבריטית אחוזת דאונטאון? |
|
||||
|
||||
לא יודע כלום על הסדרה, אבל לא נשאיר את חידתך מיותמת - מה? |
|
||||
|
||||
אחוזת דאונטון (באנגלית: Downton Abbey) היא סדרת דרמה תקופתית בריטית, זוכת פרס גלובוס הזהב, פרס אמי ושלושה פרסי גילדת שחקני המסך. בית האחוזה "טירת הייקליר" (Highclere Castle) שבמחוז המפשייר שימש לצילומי החוץ וגם לרוב צילומי הפנים של הסדרה. הטירה-ארמון הייקלר היתה ביתו של ג'ורג' הרברט, הרוזן ה-5 מקרנרבון, שהיה שותפו והמממן של הווארד קרטר, האגיפטולוג שגילה את קברו של פרעה תות אנח אמון. לפי הויקיפדיה, הטירה כוללת עד היום מוזיאון ובו מוצג האוסף אגיפטולוגי של הלורד. הקשר אינו מסתיים כאן. לגיבור הבדיוני של הסדרה, רוברט קרולי הרוזן ה-5 של גרנתהם, יש קשר נוסף ללורד קרנרבון. שניהם נישאו ליורשת משפחה יהודית עשירה (משפחת רוטשילד במקרה של קרנרבון). בקיצור, הסדרה צולמה בביתו של אחד משני השותפים לגילוי קברו של תות אנח אמון. |
|
||||
|
||||
''תות הנח המון'' היתה הבדיחה הנושנה במקומותינו. |
|
||||
|
||||
להיסטוריון העתידי: "מקומותינו" = גלקסיית שביל החלב. |
|
||||
|
||||
איפה בגלקסיה, איפה? זוית, רדיוס ושנה, בבקשה. |
|
||||
|
||||
מה אתה מתיימר? נשמע אותך נותן בכפיים את את היצירה הקלאסית! (2, 3) (אני שומע עוד שאלה? אני יודע, שושן!) |
|
||||
|
||||
ניסיתי לשחק עם "מי שמך" ו"מי שמחא" (כפיים) ולא הגעתי לשום מקום. (גם שושן - גבי? - לא עזר, אבל לפחות למדתי שהוא מת). לא נראה שהמקשה יתעורר כך שלדעתי הגיע הזמן שתיתן את הפיתרון. |
|
||||
|
||||
הגעת לפתרון, ואתה מילימטר מההסבר הנכון. מיסה מְחָא. העיר שושן היא תשובה לשאלה "מי שמחה?". |
|
||||
|
||||
ד'רבה. |
|
||||
|
||||
איש המארינס שנמלט לאחר ביצוע רצח אינו חזק בלוגיקה (4, 6). _______________ רמז (או ליתר דיוק: פתרון): תגובה 760410 |
|
||||
|
||||
יפה! |
|
||||
|
||||
זה ישן: תגובה 515510 |
|
||||
|
||||
אופס (ואם יש צורך - סליחה). כרגיל במקרים כאלה, לעולם לא אדע אם המצאתי את זה באופן עצמוני או דליתי את זה מזכרון חבוי. |
|
||||
|
||||
יועמ''ש שנשמע כמו דיאלוג |
|
||||
|
||||
(אם החלק האחרון של השם היה במלרע זה היה אפילו יותר נשמע.) (זו כמובן לא ביקורת על ההגדרה, רק הוכחת פתרון.) |
|
||||
|
||||
- מני - מה? (בקוצר רוח) - זוז! והתשובה המלאה היא כמובן אליקים רובינשטיין |
|
||||
|
||||
כמובן. |
|
||||
|
||||
אה, נכון. אני חשבתי על הדיאלוג הקלוש בהרבה - גלי, בא הרב! - מי ירה? ועכשיו אני מצטער ומתנצל שייחסתי לך רמה ירודה שכזו. |
|
||||
|
||||
אפשר לשפר, הן מבחינת השמיעה והן מבחינת הלוגיקה: - גלי, בא הרב! גלי (בזלזול): מעארה... אבל לא הייתי טורח לכתוב את זה כשאלה באייל |
|
||||
|
||||
רק למקרה שזה עבר מעליי - השורה האחרונה היא בדיחה, נכון? |
|
||||
|
||||
בארור. |
|
||||
|
||||
וגם הפך להיות ביטוי איילי (תגובה 515627, תגובה 515636, תגובה 551986, תגובה 614632). |
|
||||
|
||||
ישוב בארץ שמשמר בשמו איות יידי. (אולי יש עוד פתרונות חוץ מזה שלי, נראה.) |
|
||||
|
||||
כפר סאלד |
|
||||
|
||||
אכן לזה התכוונתי. |
|
||||
|
||||
סל אביב. |
|
||||
|
||||
כפר חסידים |
|
||||
|
||||
דוקטורית לפיזיקה, כמו מרקל, שסרבה להתבלבל. (לא כותב כמה אותיות, זה גם ככה קל.) |
|
||||
|
||||
הוא החריב, והיא ... |
|
||||
|
||||
נכון, ברכות לפותר (המצהיר) הראשון. |
|
||||
|
||||
ויש כמובן שלט כזה. |
|
||||
|
||||
ברור, לא המצאתי את זה, אין פה טענה למקוריות. |
|
||||
|
||||
התפלאתי שלא היה שלט בהפגנות הנגד שהזכיר את עמוס. |
|
||||
|
||||
"תיבלס שקמה"? |
|
||||
|
||||
1. כך המליץ ביבי להתפרפר (שתי מילים) 2. מה האנכרוניזם ב-1? |
|
||||
|
||||
1. תהיו חילונים. |
|
||||
|
||||
אגב, כאמור, גם זה שם של דג. |
|
||||
|
||||
וואו, לא ידעתי! התשובה המלאה: "תהיו כחלונים". סוג הפרפר "כחלון", למשל כחלון האספסת, נקרא בשם זה רק מאז הרפורמה בשמות הפרפרים מ-2018, שבע שנים אחרי קריאתו של נתניהו לשריו. לפני כן לא היה שם לסוג, והמינים נקראו בשם המשפחה "כחליל", למשל "כחליל האספסת". |
|
||||
|
||||
כ(חלונים). זהו ההבזק לשאלתך. |
|
||||
|
||||
כן, הבנתי שפתרת (-: |
|
||||
|
||||
חצי תשובה וגם זה לפנים משורת הדין. אין אנכרוניזם בחילוניות ואני לא רואה בחילוניות פרפר אלא יותר דרור, שמהותו הוא לנוע בחופשיות. |
|
||||
|
||||
אחת הפאראנויות שחלפה במוחי בשבועות האחרונים, זה בדיוק זה: שבבחירות הבאות תקום מפלגת "כחלון" ימין-מרכזית שתסחוף מנדטים, ואז תחבור לקואליציית נתניהו-חרדים בבחירות הבאות. תרגיל שביבי עשה יפה עם כחלון, בנט וכו'. אולי זו אפילו תהיה קבוצה של "פורשי ליכוד ליברליים" ש(לכאורה)מצאו פתאום את עמוד השדרה הליברלי שלהם, רק בשביל לאבד אותו אחרי הבחירות. |
|
||||
|
||||
זה היה מכוון? אז אם כבר: פורשי ליכוד ליברלים ימניים (סליחה). |
|
||||
|
||||
זה ממש לא פרנויה. זה תסריט שהוא כל כך סביר שהוא על סף הטריביאלי. |
|
||||
|
||||
כידוע, זה שאני פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחרי. |
|
||||
|
||||
1. "תעשו חיים". 2. אמצעי המניעה שהורסים את כפל המשמעות. (אני יודע כמובן שזאת לא התשובה הנכונה אל אולי אקבל נקודות על המאמץ) |
|
||||
|
||||
החתול הוא תום או תומאס? כך או כך, הוא החתול. |
|
||||
|
||||
תומא, Θωμάς Thomas תומאס הוא החתול, השליח הוא תומאס יהודה דידימוס. המכונה גם כתאומו הרוחני של ישו, במקרא תאומיה המתרוצצים בבטנה של רבקה, ״וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ", ובמשנה רבי יהודה בן תימא אומר ׳ הווי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים" — האקדמיה מחדדת - תום או טום |
|
||||
|
||||
עניין המקרא והמשנה מאולץ ברמה חמיצרית כך שחוששני שהניקוד שלך לא יהיה גבוה. אגב, את ''תומים'' המשעשע לא זכרתי למרות שבטוח למדתי את הפרק הזה לפחות שלוש פעמים בחיי, ובד''כ אני דווקא נוטה לזכור שטויות כאלה. |
|
||||
|
||||
לגבי המשנה אתה צודק. רציתי לתקן אבל זה כבר נכתב. התאומים במקרא לא מוכר וידוע. |
|
||||
|
||||
הסימבוליקה הטריטוריאלית - התחבורתית כפי שבאה לידי ביטוי בסימול ההירוגליפי המצרי niwt היא זאת המוקפת חומה ומגינה על תושבי העיר באמצעות חומות אבל מאידך מפוצלת לדרכים ראשיות שמחברות אותה לעולם החיצון מחוץ לחומה. נקודת התפצלות השבילים כ- מרכז העיר - מקום מפגש של תרבויות ומסורות. המציאות כמדינת ישראל - כמו אותן הקהילות היהודיות הנקהלות בעיר בכוונת מכוון של תודעה קולקטיבית ופועלות כנגד אותה קולקטיביות עירונית/אזורית ובנסיבות היהודיות - אוטונומיזם יהודי [ויקיפדיה] . וגם אם לימים הציונות - הטריטוריאלית - זונחת אותו , הרי שהיא שואבת מהמשנה האוטונומיסטית את המסגרות ודפוסי הפעולה של הוועדים והקהילות. הקהילה, הוועד, בתוך העיר הם אותם התאים היסודיים שמפצלים את לכידותה של העיר. הקהילה למרות שהיא חלק בלתי נפרד מהעיר - היא למעשה הניגוד ובין הגורמים הבולטים לפיצולה של העיר. הקהילה היהודית בערים התגבשה כחומה בתוך חומה ללא מוצא. |
|
||||
|
||||
בלי גוגל: איזה זמר/ת ישראלי/ת מפורסמ/ת חיבר/ה שיר על אחיו/אחיה/אחותו/אחותה הקטנ/ה, שגדל/ה ונהיה/תה זמר/ת מפורסמ/ת לא פחות? |
|
||||
|
||||
מאיר על אביתר? |
|
||||
|
||||
כן, בדיוק. אולי זאת פיסת טריוויה ידועה, אבל אני איכשהו התוודעתי אליה רק ממש לאחרונה. |
|
||||
|
||||
עוד יותר קל, אבל להרחבת היריעה הזו: זמר מפורסם שר שיר על בנו, ודווקא בן אחר שלו נהיה זמר מפורסם לא פחות. |
|
||||
|
||||
שימי, דניאל ובן-אל תבורי? (הייתי צריך גוגל בשביל זה...) איזה עוד זוגות יש, של אבות ובנים זמרים מפורסמים (פחות או יותר) באותה המידה? עולים לי לראש רק האמדורסקים, ויוסי + יובל בנאי. |
|
||||
|
||||
גם לי ישר קפצו תבורי ובנאי. ישנם גם פרנק וננסי סינטרה, אם השאלה מנוסחת א-מגדרית, וברכה צפירה ואריאל זילבר. ופחות בתחום שלך- שיר לוי בנו של ישי לוי. |
|
||||
|
||||
פרנק סינטרה היה הרבה יותר מפורסם מננסי, לא? אבל אוקיי, אם מתגמשים על השיוויון במידת הפרסום, ומרשים את שני המינים, גם מחו"ל, אז יש הרבה זוגות: נט ונטלי קול, ריטה + רמי ומשי קליינשטיין, וודי וארלו גאת'רי, בוב וג'ייקוב דילן, ג'ון וג'וליאן לנון, בוב וזיגי מארלי .... |
|
||||
|
||||
לומר שפרנק וננסי מפורסמים פחות או יותר באותה מידה זה למתוח את ''פחות או יותר'' הרבה מעבר לסביר. אה, אבל העילה בוטלה. סליחה. |
|
||||
|
||||
רק בהקשר להחלטות ממשלה. |
|
||||
|
||||
כן, כמובן, אותו "ריכוך" מפורסם. |
|
||||
|
||||
יפה! ויץ שלך? |
|
||||
|
||||
יפ. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי על שלמה ובן ארצי, אבל אני לא כל כך מכיר את מכלול יצירתם של השניים. בעצם יש להם איזה שיר שהם שרים ביחד ושמדבר על מערכת היחסים שלהם, לא? |
|
||||
|
||||
בזכות תגובתך למדתי לשימי תבורי יש בן ויש שיר שנקראים "דניאל"1, אבל מילות השיר מדברות על אהובה, לא על הבן. מה שאומר שנחשפה פה שאלת טריביה עוד יותר מגניבה. אני התכוונתי לאלירן, שהיה להיט גדול בזמנו, עם מילים וקליפ שמבהירים מהשנייה הראשונה שמדובר בבן טרי. 1 ואגב, עוד שני בנים, אלעד ואוראל, חמישה בסה"כ בלי עין הרע. |
|
||||
|
||||
יפה. ואיזה הפקת אייטיז פר אקסלנס. רק טריביה ב-ב'? עקרונית זה עובד, אבל דומני שזה לא הכתיב הטריוויאלי. |
|
||||
|
||||
אתה צודק על האיות, וגם יצאתי שוביניסט כי יש לתבורי גם בת, בת-אל. ועוד בן, אריאל (אני מבחין באיזה דפוס...). הסתמכתי על איזו תמונה מפנאי פלוס, בלי לשים לב שהיא לא מתיימרת להציג את המשפחה המלאה. |
|
||||
|
||||
היה זמן בו התעקשתי לאיית "טלביזיה" כדי לחסוך הקשה מיותרת כי בקצב שאני מקליד כל תו שווה חצי דקה מחיי. בסוף נכנעתי לקונבנציה (הה!). |
|
||||
|
||||
לדעתי טלביזיה זה סבבה. |
|
||||
|
||||
תודה. כאמור, כתבתי מה שכתבתי רק אחרי שמצאתי בחיפוש בגוגל מה שנראה לי בתור תשובה, ולא העליתי בדעתי שיש עוד אחת. השיר לא נשמע לי מוכר. הגילוי המסעיר בקליפ, מבחינתי, הוא האורגן שמול שימי ואלירן. זה PS-55 של ימהה, ובדיוק עם אחד כזה עשיתי בילדותי את הצעדים הראשונים ה"רציניים" שלי במוזיקה. כמו כל האורגנים של התקופה, הוא היה בלי דינמיקה (כלומר הווליום של צליל לא היה מושפע מעוצמת הלחיצה על הקליד), שזה דבר איום ונורא. לקח לי בהמשך שנים להשתקם מהנזק שלו. |
|
||||
|
||||
חשבתי שהיעדר דינמיקה זה בהגדרה של אורגן - שאם יש דינמיקה אז זה פסנתר [חשמלי]. מה אם כך ההבחנה בין אורגן חשמלי לפסנתר חשמלי? |
|
||||
|
||||
התשובה הקצרה היא שאין הגדרות פורמליות-מדעיות מדויקות לחלוטין ל"אורגן" ו"פסנתר חשמלי". ונעבור לתשובה הארוכה: אנחנו מדברים על טקסונומיה של כלי מקלדת חשמליים. אבחנה בסיסית היא בין כלים אלקטרו-מכניים לבין כלים חשמליים לחלוטין (שיכולים להיות אנלוגיים או דיגיטליים). כלים אלקטרו-מכניים הם כלים שיש בהם משהו מכני רוטט או מסתובב, והתנודות האלה מותמרות לזרם חשמלי מתנדנד, שאותו מגבירים ומשמיעים דרך רמקול. במשפחה הזאת, שתור הזהב שלה היה שנות השבעים, חברים הפנדר רודס, וורליצר, קלווינט, המונד, ימהה CP70, ופיאנט. מבין אלה, רק ההמונד נקרא "אורגן", ורק הוא חסר דינמיקה. לפיאנט יש דינמיקה מוגבלת. הרודס, הווורליצר ה-CP70 והפיאנט נקראו - ועדיין נקראים - "פסנתרים חשמליים", אבל ראה למטה הרחבה על המושג. קלווינט הוא לא אורגן ולא פסנתר חשמלי, אלא בעצם קלוויקורד (מעין צ'מבלו) חשמלי. כלים חשמליים לחלוטין מתבססים על רכיבים חשמליים שנקראים "אוסילטורים" ליצירת זרם מתנדנד, שבהמשך מוגבר ומושמע כצליל. עד שנות ה-90, בערך, שמות הכלים הרלוונטיים היו "אורגן" (שאינו המונד) ו"סינתסייזר". האורגנים של שנות ה-60 עד ה-80 הפיקו צלילים יחסית פשוטים ובלי הרבה אפשרויות לעיצוב, היו חסרי דינמיקה, אבל היו פוליפוניים (כלומר איפשרו נגינה של כמה צלילים בבת אחת). היו אורגנים (שאינם המונד) שכיכבו על במות של להקות רוק, והיו אורגנים ביתיים עם ליווי של מקצבים אוטומטיים, שיועדו בעיקר לילדים. בסינתסייזרים היתה הרבה יותר שליטה על גוון הצליל. עד אמצע שנות השבעים הם היו מונופוניים, ולא היתה להם דינמיקה. ב-1983 יצא ה-DX7 שהיה הסינתסייזר הדיגיטלי המצליח הראשון, שהיה גם פוליפוני וגם עם דינמיקה (ואפילו עם after touch, כלומר אפשר היה לשנות את עוצמת הלחיצה אחרי שהצליל התחיל, וכך להשפיע עליו). אז מה זה "פסנתר חשמלי"? השאלה מסתבכת כשמבינים שבאנגלית אומרים לפעמים Electric Piano ולפעמים Electronic Piano. כשאומרים Electric Piano מתכוונים בד"כ לחלק מהכלים האלקטרו-מכניים שהזכרתי לעיל, והכלים האלה הם כאמור עם דינמיקה. כשאומרים Electronic Piano (ובהמשך, digital piano) מתכוונים בד"כ לכלי חשמלי לחלוטין שמנסה בעיקר לחקות פסנתר. הכלים הראשונים בקבוצה הזאת (למשל ה- Electra Piano של RMI) היו בלי דינמיקה, אבל כבר הרבה שנים שכולם עם. העסק מסתבך עוד יותר כי הוורליצר שווק תחת הכינוי Electronic Piano, שממש הופיע על הכלי. קצת מצחיק שערך הוויקיפדיה המתאים מתחיל במילים The Wurlitzer electronic piano is an electric piano ... מתישהו בשנות ה-90 או בתחילת שנות האלפיים עברו יותר ויותר להשתמש במושגים "מקלדת" (keyboard) או "תחנת עבודה" (workstation) בשביל כל כלי המקלדת החשמליים החדשים. חלקם (למשל זה) הם בעליל ממשיכי דרכם של האורגנים, וחלקם הם מעין שילוב מודרני של סינתסייזרים, פסנתרים חשמליים (במובן של Electronic) וסמפלרים. לכולם יש דינמיקה. |
|
||||
|
||||
תודה על ההסבר המפורט! שתי שאלות המשך: 1. כשאתה כותב יש דינמיקה או אין דינמיקה - מדובר תמיד בשליטה כמו בפסנתר אקוסטי, באמצעות חוזק ההקשה, או שבחלק מהמקרים זו דינמיקה של עניים, באמצעות סיבוב כפתור? (אני מנחש ששליטה באמצעות חוזק הקשה היא באמת אתגר טכנולוגי, אבל שליטה באמצעות סיבוב כפתור היא טריוויאלית?) 2. מה בעצם היה האתגר בפוליפוניה? (או, למה זה היה בטרייד אוף עם גמישות בעיצוב הצליל)? זה שהיא דורשת מתנד לכל קליד, ומתנדים זה יקר / קשה למזעור / משהו אחר? |
|
||||
|
||||
1. הכוונה ב"דינמיקה" זה כמובן ההשפעה של עוצמת הלחיצה על הקליד, מה שנקרא velocity. לכל הכלים החשמליים (שאני ראיתי) היה כפתור ווליום, ולהרבה מהאורגנים היה גם פדל ווליום, שזה "כפתור" ווליום שנשלט ברגל (ומאפשר להשאיר את שתי הידיים תמיד על הקלידים). 2. כדי לסנתז באופן אנלוגי צליל בודד "כמו שצריך", צריך בנוסף לאוסילטור הראשי (שקובע את התדירות של הצליל שיופק) עוד מודולים: פילטרים, אוסילטור תדירות נמוכה (LFO) שיכול ליצור למשל ויברטו, מחולל מעטפת, מחולל רעש, ועוד. בטכנולוגיה של שנות השישים והשבעים זה היה עסק יקר - אלפי או עשרות אלפי דולרים לשרשרת אחת של כל המודולים האלה, מה שמהווה סינתסייזר מונופוני. התדירות של האוסילטור הראשי היתה "נשלטת מתח" (VCO - voltage controlled oscillator), וכל קליד שנלחץ היה משגר מתח אחר לאוסילטור, וכך מפיק צליל בגובה אחר. זה לא היה כלכלי שכל קליד יפעיל שרשרת מודולים נפרדת (היו כמה עשרות קלידים), וגם לא מעשי: כדי לשנות את הגוון של צליל בודד היה צריך לסובב הרבה כפתורים ולחבר הרבה פאטצ'ים בין המודולים, דבר שלקח דקות ארוכות (אולי אפילו שעות?). אז תדמיין להכפיל גם את הפעולה הזאת בכמה עשרות. |
|
||||
|
||||
לכבוד החג: 1. מכשיר שכולנו מכירים, ואשר שמו נועד בכוונה להטעות זמנית, ונשאר עימנו עד היום, לאחר יותר ממאה שנים. 2. מדען שלא זכה להנצחה המקובלת בתחומו אלא לוריאציה שלה כדי למנוע טעויות. חקסמח. |
|
||||
|
||||
1. הערך בגימטריה = 159? |
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
אאוץ', זה רמז חושפני יותר ממה שנדמה. (זה בסדר, הספקתי לחשוב על זה הרבה לפני שחשבתי לבדוק את הרמז, ולא הגעתי לפיתרון. אני מקווה שגם אחרים הספיקו, כי מי שהרמז לא היה לו חושפני עד עכשיו, עכשיו החשפתי אותו.) |
|
||||
|
||||
האם מדובר בעיר של הבנאי האהוד? אם כך - אכן הרמז עזר מאד. |
|
||||
|
||||
עיר? החידה של שכ"ג עסקה בהמצאה. |
|
||||
|
||||
שיניתי את הניקוד, אבל המילה היא אותה מילה, לא? |
|
||||
|
||||
צר לי, עובר מעלי. המקום היחיד שאני מכיר שמזכיר את הפתרון הוא מחוז באנגליה שהוא אנגרמה. |
|
||||
|
||||
אחרי הרמז *הזה* פתרתי, ולא הייתי מצליח אחרת. "מכשיר" זו מילה קצת מטעה. |
|
||||
|
||||
רגע, אז הפתרון הוא לא מקלט? |
|
||||
|
||||
לא מסתדר עם הגימטריה. אבל גם לא ברור לי למה זה מתאים להגדרה. |
|
||||
|
||||
2. יש לי רק ניחוש אחד לא ממש מוצלח: מדובר על השמטת אות? |
|
||||
|
||||
2. לא, אבל מעניין על מה חשבת. |
|
||||
|
||||
(אני מניח שהוא חשב על פאראדיי, ושתי היחידות שקרויות על שמו פאראד (לקיבול) ופאראדיי (למטען, היום משתמשים בקולון)) |
|
||||
|
||||
חשבתי דווקא על באוד. |
|
||||
|
||||
2 זה מישהו שגילה יסוד כימי? |
|
||||
|
||||
לא. |
|
||||
|
||||
1. טנק [ויקיפדיה] (וצודק . ש"מכשיר" אינו אופטימלי, אבל כלי רכב או נשק היו קלים מדי ולא עלה במוחי משהו אחר). 2. רמז: כמו שהפסיכולוג לא התייאש מלחזור ולהגיד לי, אם רק תצליחו להוריד את ההתנגדות הבעיה תיפתר. |
|
||||
|
||||
מה, אוהם לעומת אום? אם לזו כוונתך, אז זה לא כדי למנוע בלבול. |
|
||||
|
||||
יפה לראות שאפשר להיות קרוב כל כך לתשובה ועדיין לא לראות אותה. התשובה הנכונה היא שההתנגדות מסומנת באומגה ולא באות O כדי שלא יטעו לחשוב שזאת הסיפרה אפס - 100O בהחלט עלול להיקרא כאלף במיוחד בימים שהכל נכתב בכתב יד. זה כמעט כמו לשאול מה יוצא הדופן ברשימה A ,V, W, Ω ... (המפתיע בזה מבחינתי היה שעד שנתקלתי בזה באקראי אף פעם לא עצרתי לחשוב על האנומליה הזאת, ומן הסתם גם רוב האנשים האחרים לא שמו לב אליה). |
|
||||
|
||||
נחמד לחשוב על MΩ. לעומת זאת: * מצד אחד אין גם אף יחידה שמסומנת ב־I. אגב, יחידה שמסומת ב־O גדול מוכרת להרבה מהקבועים כאן מתחום שונה במקצת: ניתוח סיבוכיות אלגוריתמי מחשבים: סימון אסימפטוטי [ויקיפדיה]. אבל מדובר על סמלים שהגיעו ממתמטיקאים שמדייקים הרבה יותר ממהנדסים בכתיבת סמלים. * מצד שני, נראה שהאומגה הייתה אחד הסימולים הראשונים בתחום: האוהם קדם לאמפר ולוולט1 כי המהנדסים היו חייבים למדוד ולסמן התנגדות של כבלי נחושת. 1 שקר: בשנת 1861 הוגדרו רשמית היחידות לזרם, מתח והתנגדות כפאראד, אוהמה ו־וולט, בהתאמה. המהנדסים בשטח העדיפו להשתמש ב־אוהם ובאומגה על התכתיבים הרשמיים. וההגדרות נאלצו להשתנות. |
|
||||
|
||||
ההימנעות ברורה: I ו l נראים מאד דומה (הראשון כאן הוא uppercase i והשני הוא lowercase l), ושניהם דומים ל-1. |
|
||||
|
||||
יפה. ולגבי 1, מקלט הוא אכן לא טנק, ואפילו בחישוב הגימטריה טעיתי. בושה. |
|
||||
|
||||
וכדי להוסיף עלבון על פצע: מקלט הוא עוד פחות מכשיר מטנק. |
|
||||
|
||||
הכוונה למקלט רדיו, כמובן. מכשיר למהדרין, וגם די מתאים ללפני מאה שנה לערך. |
|
||||
|
||||
אה. מאז שקול ישראל הפסיק להתעניין במנוחת השכנים מישהו עוד משתמש במילה הזאת בכלל? |
|
||||
|
||||
גיגלתי ''זה הזמן וזו העת להפעיל את המקלט'' ולא קיבלתי שום תוצאה (פורטל ההתגוננות לשעת חירום לא נחשב). |
|
||||
|
||||
בהתחשב בשואל, הנחתי שזה בכל זאת חלק מאוצר המילים שלו :-) |
|
||||
|
||||
ובענייני טנקים: האם לא נכון היה לצה"ל לייצר חלק מטנקי המרכבה עם תותח הרבה יותר קצר למלחמה בשטחים עירוניים? מי צריך את המפלצות שיכולות לירות לטווח של כמה קילומטרים אבל מתקשות להסתובב ברחוב צר בעזה או בחאן-יונס, במיוחד כשתותחיהן מגבילים את יכולת הצידוד (ואולי גם ההגבהה במקרים מסויימים). מעין נמ"ר עם תותח קצר לאותן הזדמנויות בהן פגז או שניים יכולים לעזור. גם את קוטר התותח ואת כוח ההדף של הפגזים אפשר להתקטין, מה שיאפשר לשאת הרבה יותר מהם בבטן המפלצת. ובשבוע הבא הפרשן הצבאי שלכם יספר כאן על ההמצאה החדישה, "טנקיפוד" שמה, שנמצאת כעת בפיתוח מואץ. הפרטים חסויים, אבל דמו בנפשכם קיפוד מגודל שבמקום קוצים הוא פוער לכל כיוון לועות של מטולי רימונים משולבים עם זעיר תותחים ופה ושם במארג גם כמה מקלעים להגדלת השמחה, ובמהרה בימינו גם לייזר או שניים. למותר לציין שכל הקנים מאותו סוג מוזנים דרך hub אחד בבטן הטנק, ושההחלטה באיזה משלל האפשרויות להשתמש מול איום מזוהה תהיה בידיה האמונות של תא"ל בינה מ., שידועה גם בשמה ידידת השריונר. אלה היו 60 שניות (לי זה עלה יותר) בסדרה "לשכ"ג יש יותר מדי זמן פנוי ופחות מדי ביקורת עצמית". |
|
||||
|
||||
טנקיפוד נשמע כמו נשק ימיבינימי שתועד במחקריו של ק. הלבריטר. |
|
||||
|
||||
ואללה! |
|
||||
|
||||
משהו כזה?. ועוד הערה - אני מבין את המחשבה השכ"גית, אבל קנה - גם של טנק - חייב כוונון מדויק, כי הוא מכסה חלק קטן מהמעטפת הזויתית סביב כל כלי משורין. ז"א שאפילו אם היה לך טנק עם מאתיים קנים - עדיין הייתי חייב לשלוט בכל אחד מהם באופן מדויק כדי לפגוע במשהו, או לסובב את כולם בבת אחת שזו בכלל משימה מאד מסורבלת. אבל לגבי המפרט של שכ"ג - כלי עם קנה קצר יותר ויכולת כיוונון וכח אש מהיר לסביבה הקרובה - היה פעם משהו שעונה על זה לא רע: וולקן על נגמ"ש. למי שמכיר קצת את התותח הזה, הוא מייצר כח אש מרשים מאד. |
|
||||
|
||||
תפסיק להיטפל לפרטים! אני הוגה, לא מהנדס. אבל: כשיש לך הרבה קנים תוכל לבחור את זה שזוית הסיבוב הדרושה עבורו היא המינימלית, כך שזמן הצידוד יקטן בהרבה. ואני חושב שמשהו כמו אותו נגמ"ש עליו דיברת באמת יכול להועיל מאד לסוג הלחימה בעזה. זיווג של נמ"ר ומרכבה אמנם מעלה ריח של גילוי עריות (כי היא האמא שלו) אבל מה שטוב לבנות לוט בטח טוב גם לצה"ל. אם זה לא ברור מאליו מהחינטרושים שלי - אין לי שום מושג בתחום (אלא אם 5 כדורי עוזי במטווח נחשבים לנסיון צבאי עשיר), ובכל מקרה נרמז לי בעדינות שלא נכון לתכנן את כלי הנשק העתידי של צה"ל כאן בפומבי, כך שהמשך הדיון עובר לרפאל. |
|
||||
|
||||
נראה שאותו כלי עשה עבודה טובה במלחמת לבנון הראשונה. נראה שצה"ל לא חשב שאי פעם הוא ייכנס שוב לערים מאוכלסות בצפיפות כדי להילחם משם - מה שמצריך אימוג'י של תמהון רב כאן1. 1 שאני לא יודע לעשות |
|
||||
|
||||
1- 😲 😮 - העתק והדבק עושה את העבודה. |
|
||||
|
||||
אני מכיר את הוולקן מהסטילים. לשים אחד כזה על משוריין נראה לי אס בשטח בנוי. הוולקן יורה צרור של 60 פגזים בשניה. הבעיה היא שצרור אחד יוריד אמנם את הבניין, אבל כנראה גם את הבניין שמאחוריו. |
|
||||
|
||||
יש דיון מעניין בנושא בכתבה הבאה - בעיקר בתגובות. |
|
||||
|
||||
בעקבות התגובות שם, חוכמת הבדיעבד אותה הזכרתי לפני שניה מתעקשת לשאול אותי איך ייתכן שרק עם תחילת המלחמה ציידו את הטנקים והנגמ''שים בסוכך נגד מטענים קטנים שמושלכים מרחפנים, אחרי שהמלחמה באוקראינה הוכיחה את נחיצותם ויש מליון סרטוני יוטיוב שמוכיחים זאת. שמעתי טענה שהפעולה הקרקעית התעכבה גם בגלל העניין הזה. גם השאלה איך לא הגנו על מערכת ''רואה-יורה'' מפני האיום בטח תישאל ביום מן הימים. |
|
||||
|
||||
אני איתך לגבי הסוכך (שלא לומר איך התעשייה הצבאית לא פיתחה כבר מזמן משהו פחות מצ'וקמק למטרה הזו.). לגבי מערכת הרואה-יורה: מבלי שיש לי שום היכרות עם המערכת, גודלה ויכולותיה, כאן אני יותר סקפטי. מערכת אופטית מורכבת ונייחת, שנמצאת בקרבה מקסימלית לאויב1 (מרחק אפס - היא על הגדר), הנחת הבסיס צריכה להיות שהיא תנוטרל במוקדם או במאוחר. אם 10 קילו חומר נפץ לא יחסלו אותה, יביאו מאה. 1 אולי כבר שאלנו כאן - זה בסדר שהמערכת על הגדר, אבל למה לעזאזל התצפיניות יושבות שם באזור? הואתה מידת יעילות יכלו לשבת בקרון בגוש דן, כמו מפעילי המל"טים. אין שום יתרון (וחסרונות איומים כמו שראינו) בכך שהן פיזית קרובות לגדר. |
|
||||
|
||||
1 זאת באמת שאלה טובה, אבל הן שייכות לאוגדת עזה ויותר קל לבדוק להן את צבע הלק כשהן ליד המפקדה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שמצלמה מקוונת שעולה 50 דולר היתה פותרת את הבעייה הזו גם מקרון שליטה מרוחק. למי שצריך כיולי צבע למצלמות, יש לי חבר שמבין בזה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שוולקן הוא הכלי הנכון לענייננו. קצב האש שהוא היתרון הגדול שלו ככלי נ.מ.1 חשוב כשאתה משתמש בו כנשק נ.מ. אבל בתור מחליף של תותח טנק לא זה הפרמטר החשוב, ובשטח בנוי זה אולי אפילו חיסרון בדיוק בגלל אותו "בניין שמאחריו". __________ 1- גם על זה יש לפרשנכם הצבאי מה להגיד, אבל אולי יש גבול. רק ארמוז שטיפול בכטב"מים ע"י F16 או טמיר כמוהו כהריגת זבוב עם פטיש עשר קילו. |
|
||||
|
||||
אבל מה ששכ''ג רצה זה בדיוק קצב אש - היכולת לירות תוך חצי דקה במגוון מטרות סביבך. |
|
||||
|
||||
פרשננו לענייני שכ"ג מוסר שמה שדרוש בעיקר הוא יכולת צידוד-כיוון מהירה ולא קצב אש. הרעיון הוא לא לרסס באלפי פגזים (100 פגזים בשניה עפ"י ויקי) באזור בנוי. |
|
||||
|
||||
לדעתי לתותחים האלה יש יכול צידוד מהירה למדי. ולצורך הענין צרור קטן של חצי שנייה למטרה יספיק, ואפשר לעבור למטרה הבאה. קל להניח (בטח מהכורסה בבית) שרק עקב המשקל ומומנט האינרציה הנמוכים יחסית לתותח של טנק, הרבה יותר קל לצודד מערכת כזו במהירות, כמו למשל שעושים <קישור Phalanx_CIWS [Wikipedia] בגרסה הימית שלה>. |
|
||||
|
||||
העיקר בעיני הוא שתותח של טנק לא מתאים ללוחמה בשטח עירוני צפוף. קטונתי מלהתווכח על החלופה האופטימלית. |
|
||||
|
||||
דומני שעל זה אנחנו מסכימים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שכלי מתאים יותר לעזה הוא נגמ"ש איתן (או כלים מקטגוריה דומה). הבעייה העקרונית היא שלבנות ולהצטייד במאות כלי רכב צבאיים (לא משנה מה הכלים: משאיות, טנקים, מסוקים) זה תהליך יקר שלוקח שנים רבות. אז צריך כלי שיתאים לכמות מספקת של משימות בהווה ובעתיד - למשל גם להלחם בחיזבאללה. אז בשורה התחתונה: משתמשים במה ש"מספיק טוב" ומשפצרים בהתאם למשימה. אפשר כמובן להצטייד מהר יותר ב 10 כלי רכב סופר מותאמים לעזה (אני מתאר לעצמי שאפשר להזמין מעלי באבא). אבל בתמונה הכללית של מאות (או אלפי?) כלים מסוגים שונים ברצועה - זה יהיה זניח. |
|
||||
|
||||
לסיכום הגותי הצבאית בעניין זה: אני לא חושב one size fits all מתאים לתותח של הטנק. אמנם יותר קל לתחזק מערכת אחידה, אבל לא נראה לי מסובך מדי לצייד את הטנקים בתותחים עם תכונות שונות, כשברירת המחדל יכולה להישאר כפי שהיא היום (אני מניח שהיא מתאימה לשימוש ה"רגיל" בכלי הזה). מתוך כ-4000 טנקים צהליים אפשר היה לצייד כמה מאות בתותח קצר (ואולי גם הקוטר לא חייב להישאר 120 מ"מ - בשביל הפחונים של עזה גם הקולט של הארי המזוהם מספיק, וזה אומר יותר פגזים בבטן וגם פחות כסף על כל אחד מהם). חלק גדול מהתכנון של הטנק נובע גם מהכנתו לקרבות שין-בשין12, ומאחר שגם לחיזבאללה אין חיל שריון מפואר ייתכן שמישהו צריך לתת על כך את הדעת, גם אם אותו מישהו הוא השוטה המקומי. _____________ 1- לשוקי: דומני שאתה מתעלם מהפרט הזה, גם אם בתחילת הדרך המשימות היו שונות. 2- לו היו כאן חובבי פוטבול (הו, שבע נשמות, לאן סחפה אותך הרוח, לכל הרוחות) הייתי משווה את המצב למה שקורה בתחום קסדות המגן של השחקנים. לומשנה. |
|
||||
|
||||
2 אתנחתא קומית בין פגז לקנה - https://t.me/moriahdoron/6038 |
|
||||
|
||||
אם זאת אתנחתא קומית, זה בטח ממש קורע. |
|
||||
|
||||
מי שמעוניין באתנחתא קומית שלא כרוכה בסכנה לבריאות, מוזמן לפה (טוויטר) או לפה (אינסטגרם). היוצר הוא גיא מוסקוביץ. |
|
||||
|
||||
גדול. תודה. |
|
||||
|
||||
קורע את עור התוף ואולי את האור הטוב. |
|
||||
|
||||
לדעתי הענין נופח מעבר למידתו. לדעתי אם מסתכלים היטב,התותח פונה בלפחות 45 מעלות 'פנימה' ממישור התמונה, והחיילת אמנם קדימה לו אבל גם הרבה שמאלה ממנו. ייתכן מאד וזה עדיין קרוב מדי, אבל תגובות כמו 'חיילת עומדת מול תותח יורה' הן שטחיות ומוגזמות. |
|
||||
|
||||
אם התותח רעם בין עזה לרפיח, אזי הבנות אמורות להיות בצריח. |
|
||||
|
||||
כשיורים בתותח לא עומדים בצריח. זה לא טנק. האזכור לשיר חביב בכל זאת :-) |
|
||||
|
||||
ברור ש"עמדה מול תותח יורה", טריק שאולי רק גל גדות ברגעיה הטובים מסוגלת לצאת ממנו בחיים, אינו אלא קליקבייט. אבל ראית איך ההדף מעיף אותה ואת אטמי האוזניים שלה? קשה להבחין אם יש לה אפילו משקפי הגנה. |
|
||||
|
||||
כתותחן, אסור באיסור חמור, פגיעה באוזניים מובטחת, המקום לעמוד הוא מאחורי רגלי התותח והאידיאלי ממש מאחורי הקנה כמה מטרים אחורה, נקרא קונוס הדממה. |
|
||||
|
||||
נשמע הגיוני, ותמיד טוב לשמוע דעה מקצועית. אני רק בן של תותחן, אז זה לא נחשב. |
|
||||
|
||||
א: איפה שרתת? ב: בתותחנים. א: ואיך השמיעה שלך? ב: מה? (לא זוכר אם זה היה ב"גמד" או במסטיק בזוקה) |
|
||||
|
||||
והנה הצעה לשיפור, שעלתה בדעתי רק אחרי השליחה: א: איפה שרתת? ב: מה? א: אה, בתותחנים. |
|
||||
|
||||
אז מסתבר ממחקר עדכני, שלעמוד ליד התותחים גורם לא רק לפגיעות בשמיעה, אלא גם לפגיעות מוחיות חמורות, שמביאות לסיוטים, הזיות, פוסט טראומה ושאר רעות חולות מאד. |
|
||||
|
||||
בטח כבר קישרתי פעם. |
|
||||
|
||||
היסטורית, מדוע הטנק נראה כפי שהוא נראה? בגלל שהוא אמור היה להיות בעל מוביליות גבוהה בקווי חפירות (תעלות, גדרות, בורות, מוקשים). הטנקים הראשונים לאו דוקא היו מצויידים בתותח ממש. התותחים התארכו בגלל שהמרחק בין קווי החפירות התארכו והיה צורך לפגוע בחפירה הבאה. חשיבות התותח התחדדה כאשר לידלהארט ופולר חשבו על הטנק כתחליף המודרני לסוס ונועד לגמוע מרחבים כחלק מאגרוף ברזל. אני חושב שכאשר משתמשים בטנקים בתוך כרכים גדולים, חוזרים לעידן החפירות, כאשר הטנק נדרש לפגוע במטרות הנמצאות במרחק קילומטרים ממנו. כיוונוןמהיר יכול להידרש כאשר הטנק יכול לקבל מספר מטרות בעת ובעונה אחת וצריך לפגוע במהירות בכולן. |
|
||||
|
||||
______________ החיזיון המרשים הזה מרמז על עתיד לא מלבב במיוחד. בינתיים נראה שהשימוש בכטב"מים למיניהם נעשה במספרים קטנים, אבל כאשר נחילי רחפנים למיניהם יפעלו יחד (עם או בלי שליטה מרכזית) ההגנה האוירית כפי שאנחנו מכירים אותה תהיה חסרת אונים. |
|
||||
|
||||
אולי הגיע הזמן דוקא לשימוש מועיל בקורי עכביש? |
|
||||
|
||||
סוף סוף מישהו במערכת הביטחון הגיע לתגובה הזאת. "ראינו את האוקראינים והרוסים נלחמים באמצעות כטב"מים מתאבדים, ראינו גם את איראן עושה את זה ודי ברור לנו שגם אצלנו יהיה אתגר דומה" הודה השבוע גורם ביטחוני בשיחה עם "כלכליסט". אנגלמן - קדימה. |
|
||||
|
||||
בדף הויקיפדיה שאתה עצמך קישרת עליו כתוב ש"המחבטים1 במבצע חומת מגן במשימות סיוע באש כבדה לכוחות הקרקע, שיתוק אש עוינת וטיהור גגות מצלפי אויב." אז צה"ל ידע מכלי ראשון על ערכם בערים צפופות, ואם בכל זאת החליט נגדם אני מניח שהיו לו סיבות טובות (או פוליטיקה ארגונית, אבל לאו דווקא אי-מחשבה). 1 היורשים של המערכת שאליה קישרת. |
|
||||
|
||||
ממה שהבנתי שיקול של עלויות. התחמושת מאוד יקרה והתחזוקה לא פשוטה. |
|
||||
|
||||
ובענייני הלייזר, משהו שמדגדג בבטני זה זמן: בשיר הפטנטים התאהבתי משמיעה ראשונה, ובחוצפתי החלטתי להוסיף לו בית. עם חובבי חיים חפר הסליחה. קחו למשל המצאה יוצאת מן הכלל... לייזר פטנט היסטרי לייזר ממש תותח בלי רעש ובלי ירי משמיד הוא כל מטח. טילים וגם כטב"מים שורף קלי קלות וגם מול צי עב"מים פסק דינו חלוט. כמו באקדח קפצונים, קליע לא נורה אך כשזיליון פוטונים פוגשים במטרה הגוי מוכה בסנוורים1, וליהודים אורה. זה כבר עשור או שניים שהוא על השולחן תמיד זה עוד שנתיים עד שיהיה מוכן. זה גדול, זה גדול... ________________ 1- הַךְ־נָ֥א אֶת־הַגּוֹי־הַזֶּ֖ה בַּסַּנְוֵרִ֑ים (מלכים ב' ו' י"ח) |
|
||||
|
||||
גדול מ(ה)חיים! |
|
||||
|
||||
תודה. (בגירסה הבאה "עלות" תמצא את מקומה הטבעי במקום אותו "חלוט" שיעבור לפיגלט. מזל שזה עוד לא עבר להדפסה): ... טילים וגם כטב"מים שורף קלי קלות כותש ציי עב"מים כמעט ללא עלות. ... |
|
||||
|
||||
אישית אני יותר אוהב את גרסת ה''חלוט''. זה כמובן חרוז מאולץ, לעומת גרסת ה''עלות'' שמתבקשת תוכנית. אבל זה צירוף שמפתיע למצוא אותו, וזו הפתעה נעימה. |
|
||||
|
||||
אני לפחות צריך עוד רמז. |
|
||||
|
||||
747 |
|
||||
|
||||
את זה הבנתי כבר קודם, רק לא מצליח לקשר לשם של שום אישה. |
|
||||
|
||||
אני עדיין לומד לחוד חידות - עימכם הסליחה. אישתו של מנהיג מיתולוגי - צפורה, אשת משה ציפי קרה כקרח - כוכב שביט (עשוי מקרח) - ציפי שביט הכינוי ג'מבו ניתן בישראל בתקופת שנות השבעים לנשים מלאות או שמנות על שם המטוס הענק. לדעתי השחקן הענק בשיר 'כולם הלכו לג'מבו' נראה ככה כי הוא מרמז על מטוס הגמבו הענק. מכל מקום לא מצאתי התייחסות לכך. |
|
||||
|
||||
אה, יפה, רק שאם כך הרמשמיוטיוב היב ממש קרוב (מדי?) למטרה. |
|
||||
|
||||
כן. תיארתי לעצמי שלא ינוחש אז הרשתי לעצמי להשיב לעצמי. |
|
||||
|
||||
אם מצטער אבל אתה טועה וגם קצת ... איך לומר נוגע בחוסר טעם. ג'מבו זה בכלל מילה בסווהילית שמשמשת כמילת ברכה: שלום. נכון שזה היה שמו של פיל אפריקני שחי בגן החיות של לונדון במאה ה-19. לכן המילה הפכה גם לתואר שהדביקו לדברים גדולים (עסקת ג'מבו, מארז ג'מבו). אבל לג'מבו של ציפי שביט אין שום קשר לנשים שמנות (או למטוס הגדול) וציפי שביט כששרה את השיר, יכלה להחשב שמנה ממש אולי אצל סוכני דוגמניות. ג'מבו היה שמו של מופע מוזיקלי רב-משתתפים שהועלה בשנת 1971 על ידי המפיק אברהם דשא (פשנל). במופע השתתפה גם ציפי שביט (שהיתה אז אאז"ן חיילת צעירה) שבדיוק אז שברה את רגלה. פשנל שאהב מאד את מיני החוכמות השיווקיות האלה שידך בין שיר ילדים יפני שהיה מאד פופולרי בעולם אז לבין תרגום של יעקב רוטבליט שהפך אותו לשיר על ילדה ששברה את הרגל ולא יכלה ללכת למופע הקסום של פשנל. כך השיר שהפך ללהיט גם שימש כפרסומת למחזמר וסייע במחירת הכרטיסים. בשיר היפני (שהיה בעצמו תרגום של שיר ילדים איטלקי שאומר "בסה"כ רציתי חתול שחור") החתול של הילד נקרא טנגו וזה מה שהדליק לרוטבליט את הקישור לשם המופע ג'מבו. אפשר למשל: הזמרת שהפכה חתלתול שחור לפיל אפריקני. |
|
||||
|
||||
>>> הכינוי ג'מבו ניתן בישראל בתקופת שנות השבעים לנשים מלאות או שמנות על שם המטוס הענק. לדעתי השחקן הענק בשיר 'כולם הלכו לג'מבו' נראה ככה כי הוא מרמז על מטוס הגמבו הענק. מכל מקום לא מצאתי התייחסות לכך.<<< --------- ראה את שכתבתי לעיל - טענתך לחוסר טעם, אפילו לא נרמזת. טענתי שהאיש שליד ציפי הוא ענק ולא ציפי עצמה שגם רואים שהיא לא שמנה. מכל מקום, תודה על ההבהרות שלא היו ידועות לי בחלקן. רציתי להאיר פינה שלא מוכרת לכולם. |
|
||||
|
||||
רק אפנה אתכם לפיסת ארכיאולוגיה איילית, דיון 2409 חידה שלישית. |
|
||||
|
||||
לרוב אני בודק לפני שאני מנסה לחוד, בתוצאות ה'חיפוש' באם הייתה כזאת ארכיאולוגיה. לא העלתי על דעתי ששוקי פתר זאת לפני כעשוריים. גם זה קורה. |
|
||||
|
||||
למען האמת, את החידה שכחתי לגמרי. דוקא את השיר של ציפי שביט זכרתי היטב. הוא היה להיט ענק בימי הערוץ היחיד. אאז''ן הקטע ביוטיוב צולם מתוך הופעות האורח באחד מפסטיבלי השירים שהיו אז באופנה. |
|
||||
|
||||
מה משותף לבמוו, פיאט ואלפא? |
|
||||
|
||||
ר"ת שמשמעותן: חברת רכב + <שם מקום> (בוואריה, טורינו, לומברדיה בהתאמה). |
|
||||
|
||||
כבוד לשניכם, חידה יפה! לא הייתי מנחש שפיאט ואלפא זה ר"ת. |
|
||||
|
||||
בלי לגגל- באיזה סרט משחקים בין היתר בראד פיט, ואל קילמר, סמואל ל. ג'קסון וג'יימס גנדולפיני? |
|
||||
|
||||
שאלת כיוון - משהו מהאייטיז, כשהיו צעירים ופחות מוכרים? |
|
||||
|
||||
אכן צעירים. כולם בתפקידי משנה. התפקיד של סמואל ל. ג'קסון ממש גמדי, אבל כבר אז כל מה שהוא מוציא מהפה זה גסויות. |
|
||||
|
||||
דמני שהיו שני סרטים אז, נערי הכרך וראסטי ג'יימס, שהתאפיינו בזה שהמון צעירים שהפכו לכוכבים אחר כך היו בהם בתפקידים קטנים. אבל ספציפית אני לא זוכר דוקא את השמות שהזכרת. (להמר על ''אהבה בשחקים'' בגלל ואל קילמר נראה לי טריויאלי מדי, וכנ''ל ''סודי ביותר''). |
|
||||
|
||||
והתשובה היא : רומן על אמת [ויקיפדיה] סרט משנת 1993 על פי תסריט של טרנטינו (אחרי "כלבי אשמורת" ולפני "ספרות זולה"). צפיתי בו מחדש אתמול אחרי שעברתי על רשימת הסרטים במחווה של יס לכבוד 60 לבראד פיט, והתפלאתי למצוא את הסרט הזה. וכן, בראד שם בתפקיד השותף לדירה המסטול של מייקל רפפורט ידידנו. חתיכת קאסט- כריסטיאן סלייטר ופטרישיה ארקט מככבים. גארי אולדמן עושה תפקיד מופרע במיוחד, וכן מופיעים דניס הופר, כריסטופר ווקן, טום סיזמור, כריס פן (מ"כלבי אשמורת"), הקומיקאי ברונסון פינצ'וט. ואל קילמר מופיע בתפקיד "המנטור" הדמיוני של הגיבור (בעצם אלביס פרסלי), ולא רואים בסרט את פניו וסמואל ל. ג'קסון נרצח כבר בתחילת הסרט והטקסט שלו כולל רק שלשה-ארבעה משפטים שהמלה Pussy מככבת בהם. |
|
||||
|
||||
יפה, ואחלה סרט. זכורה לי במיוחד סצינת משחק משובחת של כריסטופר ווקן ודניס הופר זה מול זה. |
|
||||
|
||||
כן, זו היתה סצינה טרנטינואית ביותר. בצפיה הראשונה לא הכרתי את טרנטינו ואהבתי מאוד את הסצינה. בצפיה הנוכחית, אחרי כל המטען של צפיה בסרטים של טרנטינו שאני כבר נושא איתי, היא העלתה חיוך כזה של הכרות. |
|
||||
|
||||
לפחות אצלי היא מעלה אסוציאטיבית סצינה אחרת וידועה יותר של ווקן אצל טרנטינו. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מי זה קנדל רוי, אבל חיפוש בגוגל הראה שזאת דמות בסדרת טלוויזיה שנקראת “יורשים”. מאחר שכל בכירי הליכוד הם יורשים מטעמם של נתניהו, אני מנחש שכל אחד מהם ממתין לרשת. |
|
||||
|
||||
גם בעיני. |
|
||||
|
||||
תודה לשניכם |
|
||||
|
||||
👍 |
|
||||
|
||||
כשיש שתי מלים שנשמעות דומה אבל נכתבות שונה, איזו מהן היא הפתרון? |
|
||||
|
||||
אתה מזכיר לי את הערת הרגל הראשונה כאן. |
|
||||
|
||||
מאחר והתגובה/שאלה/תהייה שרשמת היתה מאד סתומה בעיני, עניתי תשובה סתומה (ואף סתמית) :-) |
|
||||
|
||||
אריק רשם, לא אני. |
|
||||
|
||||
מה אתם, בני שלושים, אתה והפונז? בבקשה לא לכתוב "רשם" במקום "כתב". אתם גורמים לי להרגיש עוד יותר זקן. |
|
||||
|
||||
חרמפף אני כתבתי, לא רשמתי. |
|
||||
|
||||
תרשום! אני ערבי. |
|
||||
|
||||
מתי התחיל השימוש הזה ב"לרשום" במקום "לכתוב"? באתר של האקדמיה אני רואה פרסום מ-2012 שבו כתוב (ולא רשום!) שזה מנהג שהחל להתפשט "בשנים האחרונות". אני הבחנתי בו לראשונה רק קצת יותר מאוחר, אני חושב. אם כבר מדקדקים בענייני לשון, אז בפרסום הנ"ל כתוב "בשנים האחרונות הולך ופושט המנהג ...", ולא "הולך ומתפשט". תהיתי האם זה בגלל שלדעת האקדמיה "מתפשט" זה רק "הסיר בגדים", אבל מסתבר שלא, כי ע"פ אותה אקדמיה, אחד הפירושים של "מתפשט" הוא "נפוץ ברבים". |
|
||||
|
||||
מסתבר שאצלנו באייל היה מי ששם לב ל"לרשום" כבר ב-2010. |
|
||||
|
||||
אז אחרי שאלון עידן מתלונן קשות על "לתכלל" שעלתה לגדולה השנה, אני שמעתי ברדיו מישהי, כנראה חיילת שהשתמשה ב"לתרחש": "כבר כמה פעמים תרחשנו את הסיטואציה הזו" - שזה אומר תרגלנו את התרחיש הזה בעברית של פעם. |
|
||||
|
||||
ואני מדמיין הכלאה של תחש וברחש. לתרחש- לזחול על ארבע תוך השמעת זמזום דק ומעצבן. |
|
||||
|
||||
נראה לי שזה מתאר היטב את התרחיש שבו אנחנו נמצאים. |
|
||||
|
||||
היום סיפר קצין בכיר בטלוויזיה על תיספוק של תיספוקת ( חלוקת אספקה) |
|
||||
|
||||
ואם כבר אנו עוסקים באביוז של השפה - מה דעתכם על תרומה שלא מרצון? |
|
||||
|
||||
היה פעם משהו שנקרא בלצון מלוה חובה מרצון. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון ל-'מלווה בששון' ? |
|
||||
|
||||
חידוש טרי? "הכוח מחטיבה 4 יכניס אותנו לנקודת הגבול, שם שחלוף לאכזרית, נגמ"ש ממוגן..." |
|
||||
|
||||
"הלוחמים איתרו תשתית חשמל בתוך המנהרה המחוברת למבנה המטה המרכזי, דבר המעיד על תספוק חשמל לתוואי המנהור באמצעות נכסי אונר״א." לו זה היה תלוי בי, הייתי מְתַחְנֵּק למוות את מסרסי השפה העברית האלה. |
|
||||
|
||||
אל תספוק את כפיך בייאוש, המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע. |
|
||||
|
||||
ברוח הזמן אני מיחזרתי את הפועל שהפונז בחר. נא להעביר לחשבוני 30 א"ג. |
|
||||
|
||||
טוב, לא הצלחתי לנסח את זה שיהיה קשה, אבל זה מוצא חן בעיני ואני רוצה לפרסם: שמענו שיש סימנים לעכבישים בדימונה ובכרכור, ואולי גם בשדרות (6) |
|
||||
|
||||
כשהנטל כבד, לפניו או בלעדיו אומרים אותו דבר ומתכוונים לאותו דבר (5, 3) |
|
||||
|
||||
כריעה תחת? |
|
||||
|
||||
וואו, בחיים לא הייתי עולה על זה |
|
||||
|
||||
כריעה תחת וקריעת תחת אומרים אותו דבר ומתכוונים אותו דבר. יפה בעיני. |
|
||||
|
||||
את 'לפניו' הבנתי, את 'בלעדיו' פחות. באם חידתו של ירדן נחדדה בעקבות איורו של בידרמן מאמש, אולי המילה תחת שהיא נרדפת ל'במקום' 1 מסדרת את הפינה. -------------- 1 תחת אשר, עין תחת עין וכו'. |
|
||||
|
||||
"קריעת תחת" = "כריעה תחת הנטל". הראשון בלעדיו, השני לפניו. |
|
||||
|
||||
הידד! |
|
||||
|
||||
אחרי הפתרון, ירדן תגיד לי אם זה חוקי- אין סנדלר בתחנת דלק, וזה יקר מאוד (2, 5 כ"מ, 3) |
|
||||
|
||||
לי קשה להבין איך החצי הראשון מתאים למילה האמצעית (הראשונה והשלישית זה ברור). אני הייתי מנסח את הגדרה כך: אולסי לא התבלבל בתחנת דלק, וזה יקר מאוד. |
|
||||
|
||||
אפשר לבלבל עוד יותר עם הגדרה ישירה: לא שוקלים רכבים בתחנת דלק. |
|
||||
|
||||
בגלל זה שאלתי אם זה חוקי. האם מותר להמציא פעלים? יסולה- יקבל סוליה. אגב, דווקא "יקר מאוד" הוא לטעמי לא פירוש מדויק. כמו "לאין ערוך" הכוונה לדבר שמחוץ לסקאלת המחיר. "יסולא בפז" הוא יקר מאוד, ואילו "לא יסולא בפז" הוא מחוץ לסקאלה. |
|
||||
|
||||
כותבים (ש) בסיום ההגדרה, ובכך אומרים שזה על פי שמיעה. הגדרה יפה. |
|
||||
|
||||
להמציא מילים זה מעולה, אבל "לסלות" לא מחליק לי היטב כפועל שפירושו לעשות סוליה. חוץ מזה, אילו הפועל הזה היה קיים, "יסולה" היה נגמר בתנועת E, בעוד ש"יסולא" נגמר ב-A, לא? חוץ מזה, הייתי מהדק קצת "הנעל שלו תישאר קרועה בתחנת הדלק". אני אוהב את ההגדרה של איזי, אבל היא כמובן בכיוון אחר. לא נורא, שכ"ג והפונז אהבו, אתה לא חייב אותי. ולבסוף, יש איזה מישהו באייל, קוראים לו נדמה לי אריה או אליק, שאומר תמיד ש"האם זה חוקי" זו לא בהכרח השאלה הנכונה. |
|
||||
|
||||
מתוך הערך המילוני: „נהוג להשתמש בפועל באל"ף סֻלָּא שמופיע פעם אחת במקרא. אך פעמיים הביטוי מופיע כפועל בה"א (נלי"ה) ”לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר,בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר“ (איוב כח, פסוק טז) ”בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה“ (איוב כח, פסוק יט)״. כלומר ההגדרה הזו מאמצת את ספר איוב במקום את איכה. אני חושב שזה תירוץ לשונאי סביר. |
|
||||
|
||||
(תהיתי כמה שניות מי אילו ''שונאי סביר'' ולמה הם מקבלים את התירוץ הזה). |
|
||||
|
||||
וואו, אילו היו קוראים את מה שכתבתי ולא מבינים- דיינו אילו היו מבינים אבל לא זוכרים - דיינו אילו היו זוכרים אבל לא משתמשים - דיינו אילו היו משתמשים אבל לא מביאים לי אותה בהפוכה - דיינו. בקיצור-עשית לי את היום. וכן, ההגדרות שלך ושל איזי יותר טובות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |