 |
חוקי הים הפנימי | 3423 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מי שהוריו מבוגרים יש סיכוי טוב שימצא את עצמו בשיר. נפלא. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בסופו של שיר כולנו שם. רגיש וטוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מי שהוריו לא זכו להיות מבוגרים במיוחד יכול. בהחלט נפלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיר נפלא. כתוב נהדר ונוגע ללב. יפה בעיניי שהמשורר בחר לאזכר את המיתולוגיה היוונית דווקא - אורפיאוס ואורידיקה, הספן שמעביר נשמות תמורת תשלום, פוסידון אל הים הזועם - ללא חיבור למורשת היהודית, שאצלה השאול אפל ו/או בוער. יותר קל, כך נראה לי, להציל נפשות במים מאשר באש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שיש הורים מבוגרים? לכל הנקלעים למערבולת עוד בעמדת התצפית שעל החוף בכף רגלם היבשה. שבמשקפת שלהם גובה הגלים מתרומם עד מעל לידו הנטויה של גובה השכר העתיק. אלו הגובים מעצמם מטבעות של צער, יצירם האחד, כל יום ושעה. ראיתי כבר הורים צעירים ויפים שיצרו לאט ובטוח ילדים הכושלים בצידי החיים. וראיתי גם את הילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבית הראשון חזק. נגע בי היטב. הייתי מוותר על שני הבתים האמצעיים ונשאר עם הראשון והסיום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |