חזור שנית? 3452
פרויקט חדש מנסה לשחזר בשיטתיות מחקרים בפסיכולוגיה, ולאמוד את שיעור התוצאות השגויות הזוכות להתפרסם
קבוצה של כ-‏50 פסיכולוגים מאוניברסיטאות ברחבי העולם יזמו לאחרונה את "פרויקט ההדירות" (The Reproducibility Project): מיזם המבקש לאמוד באופן שיטתי את שיעור התוצאות ההדירות – כלומר הניתנות לשחזור – מבין התוצאות המדווחות במאמרים בפסיכולוגיה. החוקרים מתכננים לנסות ולשחזר במדויק את כל אחד מהניסויים המדווחים במאמרים שהתפרסמו בשנת 2008 בשלושה כתבי־עת פסיכולוגיים מובילים.

התוצאות המדווחות של מחקרים מדעיים בכלל, ושל מחקרים פסיכולוגיים בפרט, הן לעתים שגויות. הסיבות האפשריות לכך הן רבות: החל ממדגם לא מייצג של נבדקים, דרך הטיות (מודעות או לא) של החוקרים בתכנון וניתוח הניסוי, וכלה בפברוק גמור של התוצאות (כדוגמת פרשת דיידריק שטאפל). למרות שעל פי הגישה המדעית המקובלת אחת הדרישות הבסיסיות מניסוי היא הדירות, ניסויים פסיכולוגיים רבים – ביניהם כאלה שתוצאותיהם הגיעו לכותרות העיתונים המיועדים לציבור הרחב – נערכים רק פעם אחת. לדברי מתאם הפרויקט, הפסיכולוג בריאן נוסק מאוניברסיטת וירג'יניה: "אם יש כאן בעיה, אנחנו נגלה אותה, ואז נמצא דרך לתקן אותה". נוסק מציין עם זאת כי מטרת הפרויקט היא לא להפנות אצבע מאשימה לאף אחד, וכי גם כששחזור של ניסוי נכשל, לא נובע בהכרח כי הממצא המקורי היה שגוי: לא תמיד ניתן לשחזר במדויק את שיטת המחקר, וגם החוקרים המשחזרים עלולים לטעות.

שלושת כתבי־העת שנבחרו לפרויקט הם Psychological Science, The Journal of Personality and Social Psychology, וכן The Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition. בשלב ראשון ישוחזרו 30 המאמרים הראשונים משנת 2008 בכל כתב־עת, ובהמשך יתווספו עוד מאמרים בהתאם להיענות בקהילה האקדמית לפרויקט. מלאכת שחזור הניסויים צפויה להסתיים בסתיו הקרוב, ותוצאות הפרויקט צפויות להתפרסם תוך כשנה.

לדברי רוברט קייל, פסיכולוג מאוניברסיטת פורדו שהוא גם העורך של Psychological Science, אחד משלושת כתבי־העת שנבחרו לפרויקט: "היו בעבר הרבה ספקולציות בנוגע להיקף הבעיה, אך אף אחד עד כה לא יצר עבורה בפועל פרויקט אמפירי. זה דבר נהדר שמישהו סוף סוף עושה זאת". קייל גם סבור כי אחוז גבוה מהניסויים ישוחזרו בהצלחה. מנגד, הפסיכולוג ג'ונת'ן סקולר מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, שאחד ממחקריו עומד להיות משוחזר, מתריע מפני השלכות שליליות אפשריות: "רצוי שנראה מאמץ דומה בתחום אחר לפני שניתן יהיה להסיק ששיעור הדירות נמוך הוא ייחודי לפסיכולוגיה. זה יהיה חבל מאד אם דווקא התחום שיזם בדיקה דקדנית של עצמו איכשהו ייענש בשל כך. זה יניא תחומים אחרים מלעשות כן." לדברי נוסק, מתאם הפרויקט: "אדם בכיר בתחום ביקש ממני לא לערוך את הפרויקט, בגלל שהפסיכולוגיה היא תחת איום, והתוצאות עלולות להאיר אותנו באור שלילי. הייתי המום. אנחנו עושים את זה בגלל שאנחנו אוהבים מדע. המטרה היא ליישר קו בין הערכים שהמדע מסמל – שקיפות, שיתופיות, ביקורת עצמית והדירות – לבין הפרקטיקה של המדע."
קישורים
The Chronicle
מגזין Science (גישה מוגבלת)
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

594181
''רצוי שנראה מאמץ דומה בתחום אחר לפני שניתן יהיה להסיק ששיעור הדירות נמוך הוא ייחודי לפסיכולוגיה.'' - במדעים, רוב התוצאות החשובות נבחנות שוב ושוב ע''י קבוצות בלתי תלויות של חוקרים, לעיתים תוך שינוי פרמטרים שונים כדי לעמוד טוב יותר על טיב התופעה. ניסוי שמבוצע פעם אחת זו תופעה כמעט יחודית לפסיכולוגיה, ובמדעים קורית בד''כ רק כאשר לא ניתן לשחזר את הניסוי (למשל תצפית על אירוע אסטרונומי חד פעמי, או ניסוי יקר להחריד).
יבואו על הברכה 594219
יבואו על הברכה 594269
חזירים!
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594244
כשמדובר במדע קשיח כמו פיזיקה ודומיו ההנחה היא שהטבע אינו משתנה וכי בדיקה חוזרת של הניסוי יניב תוצאות זהות. אבל האם כך הדבר גם בפסיכולוגיה? האם מתכוונים החוקרים לשחזר את המחקרים הפסיכולוגיים עם אותם נחקרים ממש? ובהנחה שאכן כך, האם מצב הרוח של הנחקרים לא משתנה מדי פעם?
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594246
עם נחקרים אחרים, אבל עם אותו פרוטוקול. לדוגמה:

"בכובע יש שלושה קלפים: אחד אדום משני צידיו, שני לבן משני צידיו, ושלישי לבן מצד אחד ואדום מצד שני. מוציאים בעיניים עצומות קלף אחד וזורקים אותו לאויר; כשפוקחים אותן, רואים שהוא נחת כך שצידו העליון אדום. מהי ההסתברות שזה הקלף אדום־אדום?

העונים "חצי" נמצאים בחברה צפופה, אך לא כל כך מכובדת – למעלה מ 70% ממשתתפי מחקר בפניהם הוצגה השאלה נתנו את התשובה הזאת, למרות שהיא שגויה."

כך מתחיל לו עוד מאמר שקשור גם לפסיכולוגיה (והיה התוצאה הראשונה בחיפוש "כהנמן" באתר).

יכול להיות שכשהמחקר הזה נערך בפעם הראשונה, מי ששאל את השאלה לא היה מספיק נייטרלי והיטה את הנשאלים לכיוון אחת מהתשובות. קל מאוד להטות נשאלים (כמו שהראו במחקר של <הכנס קישור כאן>).
זיילר, קראדי או כהנמן? 594255
אתה בטח מתכוון לדיון 2518, אבל מה שנפתח אצלי עם הלחיצה על "מאמר" הוא דיון 2815, שכותרתו: "ועדת זיילר: לא להאריך כהונת המפכ"ל קראדי, להדיח קצינים בכירים במשטרה".
זיילר, קראדי או כהנמן? 594273
''ועדת זיילר'' הוא שמו של מחקר פסיכולוגי על תחושותיהם של קצינים מודחים (מחקר כושל, אגב).
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594311
אבל אם הנחקרים הם אחרים ייתכן בהחלט שהתוצאות תהיינה שונות ולא תואמות את המחקר המקורי, מה אם כן התועלת של השיחזור? יתר על כן, ככל שמדובר במחקר פסיכולוגי אדם עשוי לשנות את דעתו מניסוי אחד למשנהו. יוצא אפוא שגם אם המשחזרים יאתרו את הנבדקים המקוריים גם אז ייתכן שהתוצאות תהיינה שונות - אבל לא משום פגם כלשהו שנפל במחקר המקורי.
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594312
אם התוצאות משתנות מנעקב לנעקב ואין איזושהי מגמה קבועה, אז איך אפשר לדבר על מסקנות בעלות משמעות? הטענה של ניסוים היא שאפשר ללמוד מהם על היקף גדול יותר של אנשים (או של חברה מסוימת בכללותה).
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594252
וכבר אמר מי שאמר (מי באמת?) שמדע אמיתי אינו זקוק לתחילית "מדע". אף אחד אינו מדבר על "מדע הפיזיקה", "מדע הביולוגיה" או "מדע המתמטיקה". לעומת זאת "מדעי החברה", "מדעי המחשב", "מדעי המדינה", "מדעי ההתנהגות" ואפילו "מדעי הרוח" ניכסו לעצמם את התחילית מדע בלי להתבלבל.
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594258
מדעי הטבע, מדעי החיים, מדעי כדור הארץ... ולעומת זאת, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, לינגוויסטיקה. ו"מדעי הרוח" קיים רק בעברית. בלעז הם מכונים "the humanities" ואינם רואים בעצמם מדע רוב הזמן, אלא תחום ידע.
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594262
תחומים טורחים לתת לעצמם את התואר 'מדע', מקצועות ספציפיים לא. גם סוציולוגיה לא קוראת לעצמה ככינוי קבוע 'מדע הסוציולוגיה'.

(ואכן, 'מדעי הרוח' אינם מדע. גם המקצוע שלי הוא תחום ידע מועיל, אבל מדע הוא לא).
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594275
את ה"חרמפפפפ" אני אמורה לשגר לך או אתה לי?
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594276
ובכן, כיון שמר קננגיסר הקדימך ושלח את הבהרתו בתגובה שאליה את מגיבה, כבר בשעה 9:53 - את היא שצריכה לשגר אליו את החרפפפ, וכן גם לעמוד על רגל אחת, להצדיע, לשיר את התקווה בשלושה קולות, להזיל ים של דמעות ולחוש חרטה עמוקה שאין כמוה לעומק.

מפי ההוגה בכבודו ובעצמו: תגובה 307958.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594281
אני מוכנה לכל, אבל ''התקווה'' - לא. יש לי פטור. אני אתפשר על ההמנון המועדף עליי - ''שחקי שחקי'', הצעה מבריקה של אחד מחברי הכנסת הערבים.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594296
אני מציע את ההמנון הנפלא של פרופסור אורנן.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594302
אחלה המנון. בבית השני הייתי מחליפה את ''גם איש גם אישה'' ב''אישה וגם איש''.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594319
אורנן מגעיל אותי. אם הוא טוען שההמנון מדבר רק ללבם של יהודי מזרח אירופה, הרי שניתן להחליפו בשיר הזה: אחלה המנון אשר ידבר אל ליבם של ספרדים ואשכנזים כאחד.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594345
בלי קשר למסר, זה פשוט שיר גרוע.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594368
אכן שיר גרוע מאוד, גם בלי וגם עם קשר למסר.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594303
גועל נפש
אנטי ציוני ואנטי יהודי
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594377
על רקע תגובות קודמות שלך, אני מבינה, פחות או יותר, את אמירת ה"אנטי יהודי" (אם כי, למען הדיוק, אורנן הוא אנטי כפייה דתית ולא אנטי יהודי) - אבל למה "אנטי ציוני"? ככל שבדקתי, אין בו, בשיר, אמירה שניתן לפרשה כאנטי ציונית, ודווקא יש בו אהבת מולדת וגם הצעת "שבועה" למולדת. אורנן היה באצ"ל ועקב פעילותו זו נתפס ע"י הבריטים ונכלא במחנה מעצר מחוץ לישראל למשך זמן רב, כארבע שנים.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594352
"נפלא"? אתה צוחק, נכון? בשיר הזה יש רעיונות נפלאים, אבל הוא לא נפלא ואפילו קשה להתייחס אליו כאל שיר - הוא מזכיר יותר נאום של החבר ז'דאנוב זצ"ל. גם קומראדים נאמנים כמוני, נאמנים לא פחות מן הפרופסור, לא מתים על זה שההמנון שלהם ידפוק להם בכוח לתוך הראש ערימה מרוכזת של הטפות שוויון וצדק, עם כל הכבוד והחשיבות. בשביל מה להחליף את התקווה הבעייתית במשהו שחוץ מסגנונו הילדותי והקצת-מגוחך יתגלה גם הוא, מבחינת תכנו, כבעייתי לגבי חלק מן הציבור - זה המשקיף מן הכיוון ההפוך?

כוחו של אורנן בפרסומיו שבפרוזה. את הפואטיקה מוטב היה לו להשאיר לאחיו, רטוש ז"ל, שאולי היה מצליח להעביר את אותם רעיונות בדרך מעודנת קצת יותר.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594358
אולי תאהבי אותו יותר עם המנגינה (ועם שני בתים נוספים).
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594359
זה שיר זה ?
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594367
אני רק רוצה להזכיר, שבדרך כלל המנון לא בוחרים, הוא נקבע כך באופן די אמורפי.
גם ההמנון הצרפתי, המרסלייז, לא בדיוק מתחבר לצרפת המודרנית :

קומו ילדי המולדת,
הגיע יום התהילה.
נגדנו ניצבת העריצות,
דגל מוכתם בדם הונף.
דגל מוכתם בדם הונף.
שומעים אתם, בשדות
גועים הגייסות הפראים הללו,
מגיעים עד זרועותינו
לשסף את בניכם, את רעיכם.

אל הנשק, אזרחים!
הערכו בגדודים,
צעד, צעד!
ירווה דם טמא
את תלמינו.

אהבה קדושה למולדת
הדריכי, תמכי בידנו הנוקמת.
חירות,חירות יקרה,
הילחמי לצד מגיניך;
הילחמי לצד מגיניך.
תחת דגלינו, כדי שהניצחון
ירוץ לקול צליליך הגבריים;
כדי שאויביך הגוססים
יחזו בניצחונך ובתהילתנו!

(מויקיפדיה)
מה לא חסר פה? אויבייך הגוססים, צלילייך הגבריים, דם טמא ירווה את תלמינו.
בכל זאת, הצרפתים לא חושבים להחליפו. המשמעות שלו גדולה יותר מהמילים שלו.

גם בארה"ב, יש אותו המקרה :

פצצות מתפוצצות באוויר, קרבות, מלחמה, אויבים שדמם ישטוף את רחובותינו.

גם האמריקאים לא יחליפו את ההמנון שלהם בקרוב.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594376
ההמנון הצרפתי הוא אחד היפים שיש מבחינה מוסיקלית, לגבי הליריקה לא יכול לשפוט כי בקושי אני יודע שתי מילים בצרפתית. (גם התוכן של המרסלייז רלוונטי לכל הדורות: כלומר ששיחרור מעריצות נעשה רק בכוח והקרבה).

השיר של אורנן והמנגינה שלו — משעממים.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594531
ההמנון האמריקאי מתאר סיטואציה ספציפית אחת - בקרב מול הבריטים חייל נשבה ונכלא בבטן אוניה בריטית שהפגיזה את עיר הנמל האמריקאית. לאור השריפה והפגזים באויר רואה החייל שעל אף ההרס הנורא, הדגל של האומה הצעירה עדיין מתנופף. יופי של שיר. במוזיאון הלאומי האמריקאי בוושינגטון (שבו מאכסנים את כל מה שיש לו ערך שימור לאומי, החל מהשיניים התותבות של ג'ורג' וושינגטון וכלה באוטובוס שבו רוזה פארקס סרבה לעבור מקום) אפשר לראות את שרידי הדגל.
הבעיה היא המנגינה שלו, שהיא בלתי ניתנת לשירה על ידי כמעט אף גרון אנושי, מה שיוצר פדיחות נפלאות בכל פעם שמישהו שר אותו בציבור. וזכור לטוב בהקשר זה הרה"ג
אדי איזארד.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594379
צר לי, לא נעים להיות חלק, כביכול, מבליסטראות הבוץ, ואני מדגישה כי אינני שותפה בשום אופן לתחושת הגועל של האייל הפריפריאלי - אבל שלחתי את התגובה אחרי שכבר האזנתי להקלטה (בסוף הכתבה עם השיר יש לינק), וזהב קרניה של השמש רק הוסיף על הרושם הילדותי. גם אם היו מפזרים על השיר נצנצים מוזהבים של פורים ומבטיחים לכל אדם שישיר אותו אספקה חופשית של מנות גלידה ספיישל עם מזרה סוכריות צבעוניות - זה לא היה מתקן את הרושם במיוחד. באמירה שקשה להתייחס אליו כאל שיר התכוונתי ספציפית לשיר בהקשר שירה, פואטיקה, ולא לשיר במובן הפזמונאי-מושר. אימבר, למשל, היה משורר. יש חולקים על ערכה של השירה שלו (בכללותה, לא רק בעניין התקווה) ואולי הוא באמת לא היה מן הגדולים שבגדולים, אבל לפחות היה בו השכל, וכנראה גם הרגישות המשוררית, שלא להפוך את התקווה (''תקוותנו'', בהתחלה, אומרת הדודה) משיר על רגשותיו של עם גולה - לרשימת-מכולת דחוסה ברגשותיו של עם לכל פרטי-פרטיהם, דברי ימי הגלות כולל תאריכים ומראי מקום, תולדות התנועה הציונית כולל פרוטוקולים - וכל כיו''ב.

אבל אם אנחנו כבר בעניין ההקלטה, יש גם הרבה מה לומר על הלחן והריתמוס, ובאופן כללי על שאלות לחן וריתמוס שהם אופייניים, או, מכל מקום, ''מומלצים'' להמנוני מדינות, אבל את הדיון הזה אולי אשאיר לאלה שהם בעלי ותק בשיחות אייליות חביבות ולא-לוחמניות על אופיים של קטעי מוסיקה - למשל ירדן ויובל.

ו
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594550
"שחקי שחקי" אינו המנון לאומי. כשנחפש המנון למין האנושי המאוחד, אין ספק שהוא יתאים.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594565
עדיין עדיף לי המנון אנושי כללי מוצלח על המנון לאומי מפגר.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594566
קשה להאמין שימצא רוב שיסכים לקבל את ''שחקי שחקי'' כהמנון האנושות הכללי.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594579
משום שלא ירצו בכלל "המנון אנושות", או בגלל התנגדות ספציפית ל"שחקי שחקי"? ואתה מדבר על רוב ישראלי או על רוב אנושי?
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594583
המנון לאנושות ורוב אנושי וביחוד ל''שחקי שחקי''.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594586
עדיף המנון לאומי מפגר מהמנון במלעיל.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594595
אבל הרי גם ההמנון הלאומי המפגר הוא במילעיל...
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594596
רק בחלקו
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594600
לא מצאתי אפילו מילה אחת שנקראת מלרע כמשפטה. אולי ''אבדה''.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594605
לי קצת קשה לשפוט את המילים המתארכות בסופי המשפטים (פנימה, הומיה, קדימה, צופיה, תקוותנו, אלפיים, בארצנו, ירושלים) כי בכל אחת יש למעשה שתיים-שלוש הטעמות, אבל בכולן יש הטעמה גם על ההברה ה''נכונה'' (מלרע ברובן, מלעל בתקוותנו ובארצנו, כנדרש).
הטעמה מלעלית לא רגילה יש ביהודי, מזרח, ציון (ראשונה בלבד), חופשי. שאר המילים נשמעות לי עם הטעמה רגילה.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594608
תרגיל נחמד, זה מה שיצא לי:
א. בלבב, יהודי, ולפאתי, מזרח, לציון, אבדה, להיות, חופשי, ציון - מלעיל במקום מלרע
ב. פנימה, קדימה - מלרע במקום מלעיל
ולמעשה כמעט כל הטעויות מהסוג הראשון הן בפעימה השנייה של כל שורה, כלומר עם מנגינה אחרת הן היו מסתדרות כמו שצריך.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594609
גם:
תקוותנו, אלפיים - מלרע במקום מלעיל
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594631
ולפאתי היא במלרע (לפחות כשאני שר את זה - מאריך את ההברה האחרונה)
להיות היא גם במלרע (בתנאי ששרים את כל ההברות ולא מוותרים על האמצעית)
ציון מופיעה פעם במלעיל ופעם במלרע.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594682
כל אחד והטעם שלו.
התחושה שלי היא שהטעם נקבע על ההברה שנופלת על הפעימה, גם אם עושים אותה יותר קצרה.
אם הבנתי נכון איך אתה שר, זה מה שקורה ב-פ של פאתי, לי של להיות, צי של ציון.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594693
פנימה, קדימה, תקוותנו, בארצנו, אלפיים, ירושלים - כולן צ"ל מלעיל. לא התייחסתי אליהן.
הומיה, צופיה - באמת קצת קשה לשפוט, אבל עכשיו אני נוטה לדעתך (הן מוטעמות מלרע, כראוי).
ולפאתי - היא סמוכה ל"מזרח", אז אין לגביה משמעות של "מלעיל" או "מלרע". די שתאריך בפ"א ותבטא את החטיפה בא' ויצאת ידי חובתך.
להיות - יש פה שתי הברות סגורות, לא שלוש: לה-יות. צ"ל מלרע, אבל רוב העולם קוראים מלעיל (או ב"שלוש הברות").
כמעט אף פעם לא שמעתי את הציון השניה מלרע, וכשכך היה, גם האחרות הוטעמו כחוק.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594696
אני מנסה לדמיין את קריינ/ית החדשות החביב/ה עלי אומר/ת "צה"ל נכנס לפאתי רמאללה", מוטעם כמו בהמנון.
בהחלט מרגישים את הטעם, למרות הסמיכות.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594702
מה שמרגישים פה בפא זו געיה, לא טעם. קל לראות את זה כשיש יותר משתי הברות במילה, אבל כשיש רק שתי הברות (כמו שיש פה, אם לא מחברים את ''לפאתי'' ו''מזרח''), קשה יותר להבחין. אם ניקח את ''פאתי מואב'' משירת בלעם כדוגמה, אזי אפשר לגעות בפ''א או לא לגעות, והמילה ''פאתי'' עדיין תיקרא מלרע. כשיהיה פנאי אנסה למצוא הקלטות כדי להדגים את כוונתי.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594626
''בלבב'', ''לציון'', ''מזרח'', ''התקווה'', ''חופשי''.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594568
"ישוב יפרח אז גם עמי,
ובארץ יקום דור,
ברזל­ כבליו יוסר מנו,
עין ­בעין יראה אור.

יחיה, יאהב, יפעל, יעש,
דור בארץ אמנם חי,
לא בעתיד, בשמים ­
חיי רוח לו אין די."

ואגב, זה קצת חותר תחת כוונותיו המוערכות של חה"כ הערבי שהציע אותו. אני מניח ששורות 3-4 מצאו חן בעיניו, וכל אחד משני העמים כאן (ורוב העמים בעולם) יכולים לראות אותן כמתייחסות אליו, אבל שורות 7-8 בכל זאת מיוחדות לעם היהודי. ואם נתעלם מזה, הבתים האלו מעוררים שאלה לא נוחה - באתוס שייבנה סביב ההמנון הזה (בניסוי המחשבה שבו הוא יתקבל), אם ישאירו את שני הבתים האלו, מי הוא "עמי"? העם היהודי בשביל היהודי ששר והעם הפלסטיני בשביל הפלסטיני ששר? או העם הישראלי המאוחד? כל אחת מהאפשרויות מעוררת אי-נוחות אחרת.

ובכל זאת אני מאוד מסמפט את ההצעה. זה בטח יותר טוב מכל המנון שייכתב במיוחד עכשיו ויתקבל על-ידי ועדה.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594573
יש לי הרגשה שגם ערפאת היה חותם על "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון, ירושלים" (עם התרגום המתאים לערבית). יש שם דיבור על 2000 שנים לפניכן, אבל גם את זה אפשר לסדר.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594577
אולי ה"עם" כולל שני לאומים? ישאו שלום אז וברכה לאום מלאום (במקום "ולאום מלאום יאמץ").
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594578
חוץ מזה, כדאי להזכיר שחבר הכנסת מוחמד ברכה הוא קומוניסט.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594627
מה מיוחד לעם היהודי בשורות 7-8? ומה מעורר בך אי נוחות בעם הישראלי?
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594633
העם היהודי הצטיין במשך אלפיים שנה בחיי רוח, ואחד מהמוטיבים של הציונות היה שיתחיל לחיות גם חיי מעש.

העם הישראלי - זו האוטופיה (גם) שלי, אבל היא לא במיוחד אלקטבילית כרגע, בשני העמים. מכיוון שהייתי רוצה להחליף את ההמנון כבר אתמול, הייתי מעדיף משהו נייטרלי מבחינת לאום/עם על-פני משהו עם מחויבות כל כך חזקה לכיוון כל כך נועז.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594634
אבל העובדה שהעם היהודי הצטיין בחיי רוח ושאף/שואף גם לחיי מעש לא מונעת מהעם הפלסטיני לעסוק בחיי רוח ומעש כאחד. ועם ישראלי לא נראה לי דבר נועז כל כך. האמנם?
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594674
על רוב העמים יהיה מוזר לומר "חיי רוח לו אין די". כולם עוסקים במעש, רובם במידה זו או אחרת גם ברוח, אבל ממילא תמיד החומר בא לפני הרוח, ומהווה תנאי לו. הרבה יותר טבעי לומר על עם "חיי מעש לו אין די", כדי לבטא שאיפה להגדיל את תרומתו הרוחנית. הניסוח הזה נראה לי מאוד מכוון ליהודים.

עם ישראלי? מה הערכתך בנוגע לאחוז מהאוכלוסיה היהודית שיהיה מוכן לחלוק זהות עם הערבים (ואפילו תחת ניסוח ששומר על הזהות היהודית בתוך זה)? ובאולוכסיה הערבית? אחד מעשרים בשתי האוכלסיות נראה לי אופטימי מדי.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594694
יהודי מזרח-אירופה, ידם רבה היתה במעש.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594743
כן, ברור, אבל תזרמו (את ומחבר תגובה 594715) רגע עם טשרניחובסקי - אתם יודעים למה הוא התכוון, הוא ושאר אידיאולוגי הציונות המעשית האחרים: לסוגים מסוימים של מעש שהיהודים לא עסקו בהם. ומכאן למה שנראה כדגש על רוח, ומכאן לזה ש"חיי רוח לו אין די" רלוונטי דווקא לעם היהודי.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 594715
כיוון שאם אין לחם אין תורה, ובלי מעש אין לחם, אז גם העם היהודי עסק מאז ומתמיד בחיי המעש. ואני לא בטוחה בכלל שרוב העמים יסכימו איתך שאין לו עליהם ''חיי רוח וגו'''.
באוכלוסיה הערבית תהיה לדעתי נכונות גבוהה בהרבה ל''עם ישראלי'', ודאי אם יזכו גם למשהו מהשוויון המתבקש, ממילא, גם היום.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 663166
ניתן לבחון את ''שחקי שחקי'' לאורו של ''ניטשו צללים''. מנקודת המבט הזו, נראה לי שבשניהם התכוון טשרניחובסקי לאותו עם, אותה הארץ ואותה תקומה.
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 663394
ובכן, למי התכוון המשורר, די ברור.
ועדיין. את השיר הזה היה אפשר לשיר על כל עם, בכל ארץ, ולכן - הוא חביב מאוד בתור תחליף של האינטרנציונל‏1, לא בתור המנון לאומי.

יותר מזה. אם תקומתו של העם היהודי היתה תלויה בזה שקודם יהיה שלום עולמי, היינו מחכים עוד הרבה זמן...

1 ובפרט שאין שם כלל "אש נקמות" ו"לקראת אויב היכון לקרב".
מדע קשיח, החרמפפולוגיה הזאת 663421
אם תקומתו של כל עם תהיה תלויה בשלום עולמי, אותו עם יחכה הרבה זמן...
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594272
בחברה שבה אני עובד הבאזז הנוכחי הוא Service sciences. גם כן מדע...
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594274
ומה עם "מדעי המוח", "מדעי החיים", ןכמובן "מדעי הטבע" או "מדעים מדויקים"? הרי גם לא אומרים "מדע הספרות" או "מדע הארכאולוגיה".
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594278
אני מוחה על הטענה שמדעי המחשב אינם מדע, הסיבה היחידה שקוראים להם בשם הזה היא שהשם הזה הוא בערך היחיד שכללי מספיק.
אף אחד לא ילך ללמוד תואר ששמו ''אלגוריתמיקה, חישוביות, סיבוכיות, לוגיקה, מתמטיקה וקצת תכנות'' כשהוא לא מבין חצי מהמילים הללו..
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594279
מדעי המחשב בימי השיא שלהם עדין נשארו ענף איזוטרי של מתמטיקה בדידה. כיום הם משלבים בעיקר הנדסת תוכנה, חקר ביצועים ומעט אלגוריתמיקה.
יותר ויותר בוגרי מדעי המחשב ביותר ויותר אוניברסיטאות מסיימים את התואר מבלי שהם מסוגלים להגדיר פורמלית מכונת טיורינג מהי.
רשימת הנושאים שפירטת למעלה נראית לי בעלת הטיה טכניונית מובהקת.
מדעי המחשב לכן, הם עדין בשלב ה-wannabe.
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594280
נראה לי שמי שלמד לתכנת מחשב ולא למד לתכנת מכונת טיורינג למד תכנות ולא מדעי המחשב.
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594335
כמובן שיש הבדל בין תחום מדעי המחשב לבין מה שבפועל לומדים באוניברסיטאות, כי זה עניין של היצע וביקוש, אבל אתה מצביע על בעיה בתואר ולא בתחום - אדם שסיים תואר במדעי המחשב ואינו יכול להגדיר פורמלית מכונת טיורינג לא יוגדר כ''מדען מחשב'' אלא כמתכנת, ולראיה רוב האנשים העונים על הקריטריון הזה הולכים לתעשייה ולא נשארים באקדמיה.

הרשימה נראית כבעלת הטיה טכניונית, אבל אני לא למדתי בטכניון, אני למדתי במקום שלצערי שם דגש רב מדי על הנדסת תכנה, עם מעל שליש תואר שעוסק בתכנות ותו לא, אבל נהניתי הרבה יותר מהקורסים במדעי המחשב, ומכיוון שכך את חלק מהנושאים שעברנו עליהם הרחבתי לבד.

אני מסכים שהמצב שבו מי שרוצה ללמוד מדעי המחשב ברוב המוסדות צריך לגמור תואר שלם ואז ללמוד בהיקף של כחצי תואר באופן עצמאי הוא מאוד בעייתי, אבל זו בעיה בשיטות הלימוד ובשיווק(שגורם לאנשים שרוצים לדעת לבנות משחק מחשב ללכת למדמ''ח ולא להנדסת תכנה או לכמה קורסים לא אקדמיים), לא בתחום.
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594499
אין לי מושג מה מלמדים במכללות, אבל איזה חוג מדעי מחשב ובאיזו אוניברסיטה בדיוק לא מלמדים מבני נתונים, אלגוריתמיקה, חישוביות, סיבוכיות, לוגיקה, מתמטיקה וממש קצת תכנות?

בטכניון לא מלמדים "מעל שליש תואר שעוסק בתכנות ותו לא", גם לא באוניברסיטת חיפה ולא בתל אביב. על איזו אוניברסיטה אתה מדבר?
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594507
מלמדים את כל הדברים האלה, אבל ברמה נמוכה, ובמקום "ממש קצת תכנות" מלמדים "די הרבה תכנות", מעבר לקורסים שבהם לומדים שפות בסיסיות(C, C++, C#, JAVA) לומדים גם עוד לפחות 3 או 4 שפות עיליות, חוץ ממבנה המחשב(שאמנם רק חציו אסמבלי, אבל זה אמור להספיק) יש עוד קורס שבו לומדים אסמבלי שונה, בכל שפה מהבסיסיות(חוץ מC) יש קורס של פרויקט בנוסף לקורס שוב לומדים אותן, ויש 3 קורסים על עקרונות תכנותיים וDESIGN PATTERNS, וכל זה רק בקורסי חובה.

זו אכן מכללה ואני מקווה מאוד שאין אף אוניברסיטה שמלמדת במתכונת דומה, אבל הנקודה היא שרוב הסטודנטים ברוב המוסדות יכולים בכ"מ להתפקס על הנושאים האלה כי הם יותר קלים ו"מושכים" לאלה שלא באים בשביל מדמ"ח אלא בשביל תכנות, ולכן האייל הנקוד קיבל את הרושם שהוא קיבל..
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594512
הנה לדוגמא הדרישות עבור תואר ראשון במדמ"ח ב-Rice University, אוניברסיטה מכובדת לכל הדעות.
צריך לקחת את אחד מהקורסים COMP481 (אוטומטים, שפות פורמליות וחישוביות) או COMP482 (תכנון וניתוח אלגוריתמים).
כלומר ניתן לסיים תואר מבלי להתמודד באמת עם מכונות טיורינג.
מדע קשיח לעומת פסיכולוגיה 594523
וואו, ידעתי שאנחנו במצב גרוע, אבל לא דמיינתי שיתנו למישהו תואר במדמ"ח כשהוא לא יודע מה זו פונקציה חישובית/בעיה קשה בNP..
מדע 594408
מדע, כמו שאני מבין אותו, וכמו שאני מעביר אותו לתלמידיי, זה אוסף של כלים שתכליתם ליצר ידע. אבל לא סתם אוסף כלים, אלא אוסף שעונה למאפיינים מאוד מסויימים. הכלים האלו כוללים ניסוח שאלת חקר, ניסוח השערה שהיא תשובה לשאלת החקר, ובדיקת נכונות ההשערה באמצעות ניסוי. מכאן גם משתמע שההשערה צריכה להיות ניתנת לסתירה/הפרכה, לפחות ברמה התיאורטית.

אני מקווה שאני לא מכניס יותר מדי טעויות בכוונת המשורר (קרל פופר).

מכאן יוצא שהרבה תחומי ידע יכולים להיקרא מדע, העיקר שהם עובדים לפי המתודה הנ"ל.

עכשיו אפשר להתווכח אם מדע מסויים אכן מצליח ליצר ידע ניתן לשחזור, שימושי וכן הלאה והלאה.
מדע 594421
הבה ונשאיר את השאלות התיאורטיות ואת ההגדרות לפילוסופים של המדע, ונחזור לפרקטיקה הפשוטה. מה הם הסיכויים שמחקר פסיכולוגי הבוחן אנשים בשר ודם, במיתודה כזו או אחרת, יניב תוצאות זהות אם המחקר ייערך פעם על קבוצה א ופעם על קבוצה ב? ועוד יותר, גם אם המחקר ייערך על אותה קבוצה של אנשים בהפרש נניח של שנים אחדות, מה הם הסיכויים שהתוצאות תהיינה זהות לחלוטין?
מדע 594432
לא חושב שמישהו מצפה לתוצאות זהות לחלוטין. אבל כן מצפים לכיוון דומה של התוצאות.

גם במחקר פיסכולוגי שלא חוזר על מחקר אחר יש שונות בתוצאות.
מדע 594435
ראשית, בניסוי פסיכולוגי/התנהגותי(בניגוד לניסוי פיזיקלי לדוגמה) משתמשים בהרבה מאוד סטטיסטיקה ע"מ לנתח את התוצאות, ולכן לא צריך תוצאות זהות, אלא רק מספיק דומות ע"מ שנסיק את אותן מסקנות ברמת ביטחון דומה.

אם אותו המחקר בדיוק נערך על שתי קבוצות שונות ומקבל תוצאות שונות(ורחוקות אחת מהשנייה) אז הניסוי לא נערך כראוי(לדוגמה המדגם לא גדול מספיק, או שהניסוי לא נערך באובייקטיביות) ולכן לפחות אחד מהניסויים טועה.

לגבי הסיכוי, בהנחה שהמדגמים גדולים ומפולחים מספיק והמחקרים נערכו כראוי אין שום סיבה שנקבל תוצאות שונות מהמחקרים המקוריים, וזה בדיוק מה שהפרויקט הזה בא לבדוק(האם מחקרים פסיכולוגיים אכן נערכים כראוי)..
מדע 594439
בפרקטיקה, מחקרים רבים בפסיכולוגיה שוחזרו בהצלחה.
עליה בביטול מאמרים אקדמים 594441
שני מייסדי אתר המוקדש למעקב אחרי ביטול מאמרים אקדמיים טוענים במאמר שיש עליה דרמטית בביטול מאמרים, והדוגמאות שלהם מרוכזות במדעי החיים והרפואה. יש עליה של 50% בפירסום יחסית לעשור הקודם אבל פי 10 יותר ביטולים, למרות שמספר הביטולים בטלה בשישים יחסית ל 1.4 מליון פרסומים כל שנה. חשד ש- 193 מאמרים של רופא מרדים יפני מתבססים על נתונים גרועים ו-‏20 ביטולי מאמרים של חוקר אמריקאי מתחום הרפואה הם דוגמאות שתורמות להעלאת הנושא אצל עורכי מגזינים אקדמיים.
עליה בביטול מאמרים אקדמים 594445
מעניין מאד. תודה רבה.
לא רק בפסיכולוגיה 594501
לקראת סוף הדוקטורט התכוונתי לכתוב סקירה של תחום ההתמחות שלי, שתכלול בין השאר גם השוואה של שיטות שונות למדידת יעילות של איזו ראקציה. בניתי בסיס נתונים עם הרבה ראקציות ושלחתי את הנתונים הגולמיים לחוקרים השונים שפרסמו את השיטות שלהם למדידת היעילות. בצורה הזאת הם לא יכלו לעשות שום מניפולציה כדי לנסות ליפות את התוצאות.

התוצאות היו כל כך יותר גרועות ממה שהם הכריזו עליהן בפירסומים שזאת הייתה פשוט בושה וכלימה. רצף האירועים מנע ממני להוציא את הסקירה וההשוואה, אבל בינתיים התפרסמו מספר מאמרים שערכו את ההשוואות האלו וקבלו את אותן תוצאות ביזיוניות. אני רק חושב לעצמי איך הפרצוף שלי ושל החוקרים האחרים היה נראה בכנס הבא...

לשמחתי את שתי העבודות העיקריות שלי שיחזרו קבוצות אחרות שהגיעו לתוצאות ומסקנות דומות. כמובן שהייתה גם קבוצה שקטלה את השיטה הראשונה שלי ושיפרה אותה (עד שהשותף שלי ואני שיפרנו את השיטה גם כן :)). היום אנחנו משתתפים בפרויקט סטנדרטיזציה של האיחוד האירופאי בתחום שלנו (שלב שני כבר!), השיטה נבדקת על נתונים מיותר מ 200 מעבדות, ואולי גם נכנס לguidelines שהפרויקט יוציא בסוף.
לא רק בפסיכולוגיה 594528
ויש גם את זה
לא רק בפסיכולוגיה 594529
Bayer and Amgen found that the prestige of a journal was no guarantee a paper would be solid. "The scientific community assumes that the claims in a preclinical study can be taken at face value," Begley and Lee Ellis of MD Anderson Cancer Center wrote in Nature. It assumes, too, that "the main message of the paper can be relied on ... Unfortunately, this is not always the case."

פרסום מדעי צריך לדווח על תוצאות. הבעיה האמיתית כאן היא הסתמכות על תוצאות ללא שחזור. ברור שיש סיכוי שהתוצאות יהיו שגויות.

למען ההוגנות יש לציין גם:

During a decade as head of global cancer research at Amgen, C. Glenn Begley identified 53 "landmark" publications – papers in top journals, from reputable labs – for his team to reproduce. Begley sought to double-check the findings before trying to build on them for drug development.

Result: 47 of the 53 could not be replicated. He described his findings in a commentary piece published on Wednesday in the journal Nature.

האם המספרים הללו מעידים על אפקט מגרה חזק? איפה בדיוק? אצל החוקרים? אצל הירחונים? או אולי הוא בחר קבוצת מחקרים שמראש נראתה לו חשודה?
''הפסיכולוגים שמים את עצמם על הספה'' 594513
ב"הארץ" התפרסמה היום כתבה על ה-Reproducibility Project (חשיפה: אני הוא זה שהציע לכתב, אסף שטול-טראורינג, את הרעיון לכתבה).

לכתבה מרואיינים כמה פסיכולוגים ישראלים, ודרכם מתגלים דברים על המתרחש מאחורי הקלעים של הפרויקט, שלא הייתי מודע אליהם. למשל, מסתבר ששניים מכתבי-העת הנבדקים בד"כ דורשים כמה ניסויים כדי לאשש את השערת המחקר, בעוד שהשלישי, Psychological Science, "ידוע ככתב עת יותר סנסציוני ... הוא מפרסם מאמרים קצרים, שבהם יש רעיון חדשני שמנוגד לאינטואיציה. לכתבי עת מהסוג הזה תהודה ציבורית גדולה מאוד, ויש תחרות רבה מאוד לפרסם ממצאים מהסוג הזה... גם אם מובילי מיזם השחזור לא יגידו זאת במפורש, נראה שהם מעוניינים להשוות את כתב העת Psychological Science לשני כתבי העת האחרים, שנחשבים 'כבדים' יותר."
''הפסיכולוגים שמים את עצמם על הספה'' 604509
דרך אתר "העין השביעית" הגעתי לידיעה ב"וואלה", לפיה אסף שטול-טראורינג, כתב המדע והטכנולוגיה של "הארץ", פורש מתפקידו. עצוב מאד, כי לדעתי הוא עשה עבודה פנטסטית, ואפילו עוד יותר עצוב, כי ע"פ "גורם בעתון" ייתכן ולא ישובץ לו מחליף.
''הפסיכולוגים שמים את עצמם על הספה'' 604795
אכן אבידה, עשה עבודה מצוינת ולא שכיחה כלל בעתונות המקוונת בעברית, גם ברוחב היריעה של נושאי המאמרים, וגם בנסיון להסברים ללא שיטוח מוחלט של העובדות המדעיות. האחרון די נהוג למרבה הצער בדיווחים עיתונאיים על תגליות מדעיות. אולי יפתח בלוג עצמאי ורב ענין?
מגלה-רמאות אוטומטי? 599000
לא מזמן התפטר פסיכולוג הולנדי נוסף, דירק סמיסטרס (Dirk Smeesters) מאוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם, על רקע האשמות בפיברוק/שיפוץ נתונים במחקרים שלו. הטוויסט הפעם: הפרשה נחשפה באמצעות תוכנה סטטיסטית שכתב פרופסור מאוניברסיטת פנסילווניה בשם יורי (אורי?) סימונסון (Uri Simonsohn). השיטה שמאחורי התוכנה עדיין לא פורסמה, אם כי יש סיכוי שזה יקרה בשבוע הבא. עושה רושם שעולם הפסיכולוגיה הניסויית/התנהגותית בלחץ. עוד פרטים בדיווח ב"סיינס" משלשום.
מגלה-רמאות אוטומטי? 600518
סימונסון פרסם לאחרונה את השיטה שלו לאיתור הזיופים.
והתוצאות הן ... 662431
מתוך 100 ניסויים פסיכולוגיים שנערכו מחדש, רק 36 הצליחו לשחזר את התוצאות המקוריות.

והתוצאות הן ... 662444
נשמע שכנראה שיש כאן בעייה מתודולוגית בסיסית בצורת המחקר מלכתחילה.
למשל, היית יכול לחשוב שעד שנסיין מסויים לא מבצע את הניסוי שלו פעמיים (או יותר) ומשחזר את התוצאה, הוא לא יפרסם את הממצאים.
לכאורה היית מצפה שהסטטיסטיקה של הניסוי הבסיסי כבר תכלול את הענין הזה, לא?
והתוצאות הן ... 662446
המאמר רומז שיש כאן אפקט מגירה. אם יהיו מספיק ניסיונות, בסופו של דבר יהיו תוצאות מעניינות:
והתוצאות הן ... 662447
למה כיוונת בקישור הנ"ל?
והתוצאות הן ... 662448
לתוצאה הראשונה, כמובן. לצערי לא שמתי לב שסימן הקריאה נחתך.
והתוצאות הן ... 662449
מצטער, עדיין לא מבין את הקישור או ההקשר.
והתוצאות הן ... 662451
הדגמה של אפקט מגירה.

אבל מצד שני אנחנו צריכים להיות זהירים באותה מידה ולשאול האם משחזרי הניסויים לא ניסו בכוח להשיג את התוצאה ההפוכה כדי להציג תוצאה מזעזעת (כי זה מה שהם חושבים)?
והתוצאות הן ... 662452
איך קישור למשחק מיינקרפט מדגים אפקט מגירה?
והתוצאות הן ... 662455
ניסיון נוסף: https://duckduckgo.com/?q=found+playing+minecraft+sit...
והתוצאות הן ... 662456
אוקי.
והתוצאות הן ... 666441
דיברו על זה לא באחד הפודקאסטים שלהם אני מקשיב וטענו שם ששיעור שחזור כזה הוא דווקא לא רע (יחסית למה שהיה צפוי מהתחום).
והתוצאות הן ... 666455
התבלבלתי בפודקאסט. הפודקאסט האמור הוא ספק סביר. אני קצת פחות סומך על דעתם לגבי זה שזהו שיעור לא רע.

אבל מה שכן, שמעתי שם דברים מעניינים אחרים לגבי המיזם (ככלל, לא רק מיזם השחזור).

המיזם מציע אוסף של כלים לטיפול וחשיפה של ניסויים: תיעוד מוצלח יותר של הליכי הניסוי, איסוף מידע, ודרכים פשוטות להעלאתו לאינטרנט (אם זה רצוי). אחת ההצעות שלהם היא להתחיל את שלב ביקורת העמיתים כבר משלב תכנון הניסוי.
והתוצאות הן ... 662466
מה השיעור המקביל ברפואה?
והתוצאות הן ... 662486
יש מיזם מקביל בתחום חקר הסרטן. עדיין ללא תוצאות סופיות. אין לי מושג מעבר לכך.
והתוצאות הן ... 662586
שיעור סטטיסטיקה לרפואנים?
והתוצאות הן ... 662590
ההבדל בין רפואן לרופא הוא כמו ההבדל בין צוללן לצולל?
והתוצאות הן ... 662601
רפואן הוא מי שלומד רפואה.
והתוצאות הן ... 662483
קודם שיצליחו לשחזר את המחקר הזה עצמו :-)
והתוצאות הן ... 662485
הם הכריזו מראש על מה שהם יעשו. או ליתר דיוק (מתוך התקציר כאן): "בשלב ראשון ישוחזרו 30 המאמרים הראשונים משנת 2008 בכל כתב־עת, ובהמשך יתווספו עוד מאמרים בהתאם להיענות בקהילה האקדמית לפרויקט." בפועל זה היה יותר מסובך (הם היו צריכים להתאים את המאמרים שרצו לשחזר למה שהצוותים הזמינים יכלו או רצו לנסות לשחזר).

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים