 |
החללית הפרטית ''דְרַגוֹן'' שבה בשלום לכדור הארץ | 3466 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "מדע"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
הלואי שיימצא המודל הכלכלי שיאפשר את ניצול משאבי החלל ((בעתיד הרחוק) גם התנחלות. זה הפתרון האמיתי לבעיות האוכלוסין ודלדול המשאבים בכדה''א. החללית הנ''ל היא צעד קטן (וקצת נכה) אבל משמעותי בכיוון. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה דחוף לך לקבל גינוי באו"ם על ההתנחלויות שעל הירח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה של איוש משימות בחלל כרוכה לדעתי בשאלה מי ינצח במירוץ בין פיתוח בינה מלאכותית (בינה מלאכותית צרה) לטכנולוגיית הטיסה בחלל. אין לי שום ספק שטכנולוגיית הבינה המלאכותית תנצח בענק. כיום אסטרונאוטים מספקים את הגמישות הדרושה לצורך תיקונים או הפעלת ניסויים בחלל. תפקוד גמיש בסביבה מוגדרת היטב, בתוך חללית, או על פני השטח של גרם שמימי הן בהחלט בהישג יד של הבינה המלאכותית כבר כיום. אם אכן כך יהיה, אין שום הגיון תיפקודי לשלוח אנשים לחלל. תפקודית, כמכונות, בני אדם הם חלק מהאקולוגיה של כדור הארץ. בחלל צריך להשתמש במכונות שתוכננו לתפקד בחלל. נמאס לי מהרעיונות המד"ביים "המאויישים": ההתנחלות על כוכבי לכת חיצוניים, ספינות חלל שהן כאילו ספינות-ים אבל בחלל. כל כך מיושנים, נאיביים, ילדותיים. אם כבר מד"ב והגיגים על עתיד האנושות ומסע בחלל, אז לדעתי השאלות המסקרנות קשורות לסינגולריות הטכנולוגית, ומה ניתן לצפות מאופיין של תרבויות פוסט-סינגולריות. אני מתכוון למערכת היחסים, או יותר נכון המערכת האקולוגית שאולי נוצרת בגלקסיה בין תרבויות פוסט-סינגולריות לבין עצמן, ובינן ובין סביבות חיים ספונטניות שהתפתחו על כוכבי לכת שונים, ולא עברו סינגולריות. אני חושש מאוד שתפקידן של אותן תופעות חיים ספונטניות (כמו התרבות הפרימיטיבית שלנו) במשחק הגלקטי הוא תפקיד פסיבי ואולי אפילו קורבני. אבל זה בסה"כ מד"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הרעיונות המד"בים המאויישים הם כל כך מיושנים וילדותיים? מה שמוביל אליהם הוא ההבנה שכדור הארץ הוא בעל משאבים מוגבלים ואוכלוסיה שמכלה את המשאבים בקצב הולך ועולה (מן הסתם בקצב מעריכי), ואם אנחנו רוצים להמשיך להתקיים, צריך לצאת מכאן ביום מן הימים. אתה רואה לזה פתרון אחר מכך שחלק מהאנושות תעזוב למקומות אחרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשאב העיקרי שיש על כדור הארץ הוא מוחות של בני אדם. לכן, ככל שיהיו יותר בני אדם, יהיו יותר משאבים. מבחינה כלכלית ילדים הם השקעה. כמו כל השקעה ילדים מחייבים חיסכון וויתור על רמת חיים בהווה, אבל תמורה גדולה בעתיד. קח לדוגמה את סין: הטווח הקצר צימצום הילודה תורם להעלאת רמת החיים. מה יקרה בטווח הארוך? מי יפרנס ויספק שירותי גריאטריה לאוכלוסיה המזדקנת? הבעיה האמיתית היא שהבעיה שאתה מציג לא קיימת באמת מפני שבמדינות מודרניות האוכלוסיה לא מתרבה. אז נגיע ל-10 מיליארד בני אדם לפני שגודל האוכלוסיה יתיצב, אולי יותר. אבל לא משנה באמת. קרקע לא חסרה, והשאר תלוי במדע ובחופש כלכלי - כלומר אך ורק בנו. אם אכן חסרים משאבים על כדור הארץ, באילו משאבים נשתמש לדעתך כדי להעביר נניח מיליארד בני אדם לירח או למאדים? זה לא פרוייקט גדול במקצת על התרבות האנושית אפילו אם נהיה פי אלף יותר עשירים ממה שאנחנו כיום? אתה לא חושב שאולי הסביבה באחד המדבריות השוממים על כדור הארץ קצת פחות עויינת והוצאות הנסיעה זולות יותר? עד עכשיו דיברתי על העתיד הנראה לעיין. הקטע המעניין באמת הוא הדיון בטווח הלא נראה לעיין. אני לא מתכוון בהכרח לעתיד מרוחק מאוד בזמן, אלא לעתיד שבו האנושות מדלגת מעל לתחום האקסטרפולציה של מה שהיא כיום ומתעלה לדבר אחר ושונה. קח למשל את קומנדר דאטה ממסע בין כוכבים הדור הבא. מדובר ברובוט, בבינה מלאכותית המשמש כאיש צוות בחללית. מבחינה קוגניטית דאטה שם בכיס הקטן את כל שאר הצוות ביחד, ומצליח להציל בזכות תכונותיו את המצב יותר מפעם אחת. דאטה גם חזק עמיד והגון יותר מאדם רגיל. אם כך מדוע דאטה הוא לא מפקד החללית? בחללית יש מתקן בשם הולו-דק שמסוגל כדרך אגב ליצור סימולציה של פרופסור איינשטיין. כלומר עוד בינה מלאכותית רצינית. מדוע דאטה וההולו-דק לא מסוגלים להיות כל הצוות של החללית? מדוע הם זקוקים ליצורים הנחותים ששורצים סביבם? ליצורים הנחותים יש צרכים קפריזיים כמו כבידה מלאכותית ושאר מערכות קיום חיים. מדוע החללית צריכה להשקיע משאבים מיותרים ביצורים שמתאימים (אם בכלל..) לחיים על ככוכב לכת קטן ומרוחק ולא מתאימים כלל לסביבה שבה החללית מתפקדת? מדוע קומנדר דאטה הוא דמוי אנוש בכלל? מדוע שירצה לדמות לאדם? מדוע החללית לא מיצרת וממחזרת "אנשי צוות" לפי הצורך? בעתיד הזה בני אדם מיותרים אולי אפילו מפריעים, ולכן הם כנראה לא צריכים להיות בו כלל. עתיד אחר מגולם שם ע"י ה"בורג" בעיקר בסידרה Voyager. מדובר בישות של בינה קיבוצית שכל אחד מפרטיה הוא סייבורג, דמוי אנוש שעבר שיפורים גנטיים וקיבל שתלים מלאכותיים. ה"בורג" הוא ישות אחת, יצור גלקטי אמיתי, מעין אמבה חללית טורפת. הם סובלים מהבעיות הרגילות, כלומר דמויי אנוש (זומבים...) וחלליות שתומכות בחיים אנושיים. כנראה מפני שאחרת צוות ה-Voyager בראשות הקפטן הסמולנית לא היו יכולים לבצע פעולות קומנדו בתוך החלליות שלהם ולתחמן את ה"בורג" למרות שה"בורג" מוכשרים הרבה יותר לפי כל מדד. בעתיד זה יש מקום לבני אדם, אבל לא בגירסה המקורית ולא בטוח שכל אחד מאיתנו יהיה מוכן להשתדרג מפני שאנחנו עדיין לא מוכנים תרבותית לשינויים כאלה. הז'אנר המאוייש דומה בעיני ל-Steampunk. בני אדם, לפחות בתצורה הטבעית המקורית שלהם, הם גורם אנכרוניסטי בנוכחות של בינה מלאכותית, מרחקים של שנות אור ופרקי זמן של מאות שנים שיהיו דרושים למשימות בינכוכביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Being Borg is fun! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה בגוף התגובה,מדובר ברובוט ולכן סביר להניח שלו עצמו אין את אותם מניעים שיש לאדם (נגיד למצוא מקורות מים..). לכן כנראה שלא מדובר בבינה מלאכותית מלאה .כי באמת לו אישית אין שום אינטרס לשתף פעולה עם אנשי הצוות. מכאן השאלה שלך היא כמעט בריאתנית,אם האדם ייצר רובוט עם בינה מלאכותית מלאה ,איך הוא יוכל לוודע שהוא מבצע את המשימה? שכן שוב,לרובוט אין אינטרס לשתף פעולה עם משימה כזאת.הוא פשוט ישוט לכוכב עם שמן מכונות טוב וידפוק שם את הראש. הוא דמוי אדם כי כל הספינה מתאימה לגוף אדם (החליפות,השולחן ניתוחים,המשגר וכו')ובכלל יותר קל לשתף פעולה עם מישהו שדומה לך. והסיבה הכי חשובה,הצופים לא יזדהו עם ספינה ששטה לבדה+רובוט דמוי סוס ים מרחף. השאלה היותר חשובה היא למה לעזאזל כל החיזרים הם במבנה כללי של אדם אנושי? איך מסבירים את התועבה הזאת? בעיות תקציב של ההלבשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נפט הוא משאב, לא רק מוחות. גם גז טבעי וגם כל חומר שהוא. בלי שליטה בלתי מוגבלת בחומר נישאר תוך זמן כלשהו (לא משנה אם האוכלוסייה תגדל או לא) בלי חומר שהכרחי להרבה צרכים חשובים כמו למשל חימום, תחבורה, תקשורת וכו'. כדי להגיע למשאבים נוספים מהסוג הזה, יכול להיות שנוכל לשלוט בכימיה באופן לא מוגבל אבל סביר גם להניח שדרך פשוטה יותר תהיה לצאת מכאן. כדי להוציא מכאן אוטובוס מלא תיירים (לאו דווקא מיליארד וממש לא בהכרח אל הירח) מספיק שיהיו כמה אנשים עשירים שירצו לצאת מכאן (נניח שיהיה צפוף כאן מספיק כדי שמי שיהיה ירצה לצאת) ויהיו להם הכלים הטכנולוגיים. זה לא מופרך לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Mars One plans to establish human settlement on Mars in 2023 מסתבר שטעיתי. מאדים עומד להיות מיושב בקרוב ע"י בני אדם, והכל ביוזמה פרטית. הפרוייקט ימומן מהכנסות תוכנית ריאליטי על חיי החלוצים במושבה על המאדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
8 אנשים בחליפות חלל שלא עושים כלום? נשמע להיט בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותרת ההספד בניו יורק טיימס: "קירב אלינו את מאדים עם כישרון לירי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם שינוי כתבת דבר נכון. הבעייה היא שזה לא עולה בקנה אחד עם האתנוצנריות היהודית שאתה מפגין בשאר תגובותיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם שינוי כתבת דבר נכון, הבעייה היא שזה לא עולה בקנה אחד עם האנטישמיות שאתה מפגין בשאר תגובותיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה כאן מנגנון של התאבכות הורסת והיינו נפטרים מהמנטרות המשומשות עד אימה שלך ושל ארז, העולם היה יפה יותר או לפחות נעים יותר. אז אפשר היה באמת לברך את הברכה שבכותרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוצא לך לשמוע את המנטרות האלה הרבה פעמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היו תולים אותך מהרגליים, היה מתהפך לך המוח ויוצר התאבכות הורסת עם הליצנות שלך. באשר ל''מנטרה המשומשת'' שלי, בימים אלה אנחנו רואים כיצד הופכת ישראל לאתנוקרטיה. את האמירה של אחמד טיבי שמדינת ישראל היא דמוקרטית ליהודיה ויהודית לערבייה ניתן להרחיב לגבי כלל הזרים. מי שלא רואה את זה, יש לו בעייה בתפיסת המציאות. מי שזה לא מפריע לו, יש לו פגם בחוש המוסר. ומי שמשווה את ההתראה על כך לאמירות של ימנים קיצונים בשם גישה מרכזית ''מתונה'', הוא בעל תפיסה ערכית מעוותת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
A person without a sense of humor is like a wagon without springs. It's jolted by every pebble on the road.
Henry Ward Beecher |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאני חסר חוש הומור אבל יש תגובות ששיכות לתחום החוצפה ודורשות תגובה בהתאם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוש הומור הוא כמו מוסר, זה מה שיש לי ואין לאחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת את הטעם הטוב. תגובה 478890 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה צודק, אתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכיכר העיר? תיקח מספר, שהפדרמנים לא יקדימו אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יודע מה שלום space-il? יש להם עדין סיכוי ריאלי לזכות ב-Google lunar X prize? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי כתבה במקו מלפני חודש הם כרגע במקום 4-5. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושאלה - להבנתי הראשון שמגיע לאדמה חדשה יכול להכריז עליה כשלו, זה אומר שהתאגידים שיגיעו לכוכבים חדשים יוכלו לכנן שם מדינות משלהם בהם חברי הדירקטוריון הם השליטים ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הירח שייך לדניס הופ והוא מכר חלקים ממנו, כולל 500 דונם לחיל האוויר הישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חביב למדי. לדוגמה: ברור שדניס הופ לא היה יכול לקחת סתם כך את הירח, מכיוון שהירח כבר הוענק במתנה ע"י פרידריך הגדול לאיזה אדון יורגנס ולצאצאיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד זה לא משנה לאף אחד,שיתחילו להפיק משאבים ,החזק יכריז עליה כשלו. אבל הרעיון מעניין, כוכבים שונים שמתנהלים קפיטליסטית ולכל אדם יש זכות לבחור ע"פ חוקי כלכלת השוק איפה לגור. כוכב סוציאליסטי יוכל להמשיך להתנהל במסגרת כלכלת שוק כזאת? זאת לא תיהיה חזרה בסדר גודל קוסמי של המלחמה הקרה? ישתבח שמו לעד,ממציא הכוכבים ויוצר החיזרים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד שיגיעו לחלל, אפשר ללמוד ממקרה דומה הברית האנטרקטית [ויקיפדיה] (ובכלל המצב החוקי באנטרקטיקה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא פירטו שם,האם ידוע לך אם יש שם משאבים יקרים,כמו נפט? כי אם כן,מה קורה עם זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיהיה יישוב - מביאים סחורות שיוצרו שם. על כל פנים - מביאים מחצבים. ומביאים אנשים משם ולשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם סתם לנוע שם סחור-סחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל אפשרי שאתה משתמש בOld Spice | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק את מה שעושים היום עם חלליות ממשלתיות, רק בצורה מסחרית תמורת תשלום מאיזו ממשלה או מגורם פרטי: - מספקים לנאס"א שירותי תעבורה לתחנת החלל הבינלאומית. מביאים אספקה, מחזירים ציוד יקר שדורש תחזוקה, מביאים ומחזירים אסטרונאוטים, או עוגנים שם באופן קבוע למקרה שיהיה צורך בפינוי מהיר עקב בעיה טכנית או רפואית לא צפויה; - אותו דבר, רק עבור התחנה הפרטית שביגלו אירוספייס מתכננת; - משכירים את כל החללית (והשיגור) למולטי-מיליונרים הרפתקנים שכבר טיפסו על האוורסט וצללו לתחתית האוקיינוס, ובחלל עוד לא היו; - משכירים את החללית לגופים מסחריים, אקדמיים, פרטיים או ממשלתיים שרוצים לערוך מחקר מדעי או רפואי בחלל (באפס כבידה, נניח); - חוקרים אסטרואידים, את הירח או את מאדים; ועוד היד נטויה. מקווים שאם המחיר ירד משמעותית, שווקים חדשים יפתחו. באופן כללי (לאו דווקא לגבי דרגון) יש מודלים כלכליים שטוענים שבשוק שירותי השיגור לחלל, הביקוש קשיח יחסית, כי יש מספר מסוים של לווינים שצריך לשגר כל שנה, וזהו, בלי קשר למחיר. אבל אם המחיר ירד מתחת לכמה מאות דולרים לק"ג מטען, אז הרבה שימושים חדשים יתאפשרו כלכלית, והביקוש יעלה עשרות מונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה נעשה בשביל ליצור שווקים חדשים ל-Paypal. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע יש שני שימושים מסחריים שאני יכול לחשוב עליהם לטיסה בחלל: 1. תקשורת לווינית - לא רלוונטי למאדים, אבל חזק מאוד קרוב לכדור הארץ - וזה כולל GPS 2. כריית מחצבים - כריה בחלל היא עדיין מדע בדיוני. אבל כריה על פני כדור הארץ גוררת נזקים סביבתיים מחרידים, וסביר שתיאסר כשתהיה לנו אלטרנטיבה הגיונית. אם הייתי מיליארדר שחושב שלושים שנה קדימה, הייתי משקיע בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק היופי בקפיטליזם אתה יכול לחשוב על שני שימושים מסחריים לטיסה בחלל, אבל אנשים עם קצת יותר רוח יזמית, יכולים חשוב על עוד אלף כאלה. בסופו של דבר, אחרי מספיק כשלונות, מישהו יעלה על הדרך לעשות מזה כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אופטימי. תמיד יכול להיות שזה ייכשל. מצד שני, יש מי שעושה כסף גם מכל כישלון (על חשבון המשקיעים הפריירים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכשלון הוא חלק בלתי נפרד מהקפיטליזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזבוז משאבים עצום. הרבה אנשים מנסים, משקיעים את כל הונם ומרצם, ונכשלים. על הדרך הם מכשילים את כל מי שהשקיע בהם, לפעמים בעל-כרחו. בסוף אולי אחד יצליח. כל ההון והמרץ של כל האחרים יכלו להיות מוצאים בכיוונים אחרים, במקום זה. לא חבל? מה גם, שכעיקרון, אנשי עסקים מעוניינים לעשות כסף. באיזה תחום - זה פחות משנה. יוצא מזה, שישתלם לאיש עסקים לפתוח פלאפליה, לפתוח רשת בתי אופנה, לפתוח קניון, לבנות שכונה, לקנות חברה ולמכור - ולא להשקיע ביישוב המאדים, נניח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישתלם לאיש עסקים לפתוח פלאפליה, לפתוח רשת בתי אופנה, לפתוח קניון, לבנות שכונה, לקנות חברה ולמכור - ולא להשקיע בפיתוח מחשב, נניח. ישתלם לאיש עסקים לפתוח פלאפליה, לפתוח רשת בתי אופנה, לפתוח קניון, לבנות שכונה, לקנות חברה ולמכור - ולא לחפש גז לחופי ישראל, נניח. ישתלם לאיש עסקים לפתוח פלאפליה, לפתוח רשת בתי אופנה, לפתוח קניון, לבנות שכונה, לקנות חברה ולמכור - ולא להשקיע בסטארט אפ, נניח. לקיחת סיכונים היא חלק מעשיית עסקים, עם סיכונים גדולים מגיעים סיכויים גדולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיש עסקים שיפתח עסק על סמך סיכונים גדולים יש אכן סיכויים גדולים להיכשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת המשמעות המילולית של סיכונים גדולים. מצד שני כנראה שרווחיו, אם יצליח, יהיו משמעותיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. סיכונים צריך לצפות, להיערך ולנהל. מי שרק לוקח סיכונים לשם הגדלת סיכונים נשאר כנראה בתחום המשמעות המילולית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת, כדאי שהממשלה תכוון את האנשים על מה להוציא את ההון והמרץ שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתרגם את מה שאמרת אדיסון: נועה תראי על מה אני עובד- נורה חשמלית! אמנם עדיין לא מצאתי חומר מתאים לחוט הלהט אבל אני עובד על זה יומם ולילה, רוצה להשקיע במיזם? נועה ו: לא תודה, אני רק אשב לי פה בחושך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי "עובד על זה יומם וליל": החבר'ה מהמעבדה עבדו על זה. הם ניסו כל מיני חומרים לפתיל: צמר, כותנה, ועוד. כמה חודשים לאחר שהם קיבלו את הפטנט הם יצאו לנופש מאורגן מטעם העבודה (נסעו להרים לראות ליקוי חמה). בין השאר הם שיחקו שם עם תליית סיבים מבמבוק על חכה. ומזה הגיע הרעיון להשתמש דווקא בסיבי במבוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגום אחר :דיון 2118 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בועת הדוט קום תרמה בסופו של דבר לרמת החיים שלנו היום. במסגרת הריצה המטורפת אחרי השקעות בדברים שקשורים לאינטרנט, בוצעה גם השקעת יתר מופרזת לכל הדעות בתשתית סיבים אופטיים. אבל עודף השקעה בתשתיות הוא בדרך כלל חיובי בטווח הארוך. העודף האדיר ביכולת הולכה מלפני עשר שנים הוא המאפשר היום מחשוב ענן, צפיה בסטרימינג (יוטיוב, סקייפ, מסנג'ר) ועוד אפליקציות זללניות ברוחב פס. היום אנחנו משלמים גרושים למפעילי שיחות בינלאומיות בזכות עודף ההשקעה ההוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגום: כשעצים נחטבים, שבבים עפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה השעשוע, כבר היתה בועת חלל שהספיקה לפקוע בסוף שנות ה1990. אז חשבו שטלפונים לוויניים זה העתיד, והרבה חברות הוקמו כדי לספק תחבורה זולה ויעילה לחלל כדי לשגר את כל לווייני התקשורת שתשתית כזו היתה אמורה לצרוך. הרבה מהחברות האלו היו באמת חדשניות והציעו פתרונות מעניינים ומתקדמים שהו יכולים להיות שימושיים גם להרבה מטרות אחרות, אבל בסופו של דבר התברר שטלפונים לוויניים יקרים בהרבה ולא נותנים יתרונות משמעותיים לעומת הרשת הסלולרית לרוב המשתמשים, והשוק קרס בקול גדול ולקח איתו את כל חברות השיגור, שחלקן כבר היו בשלב פיתוח די מתקדם אבל כבר לא היו מסוגלות להשיג שום מימון כדי להמשיך אותו. עד היום זה כמעט בלתי-אפשרי למצוא מימון לפרוייקטי חלל מסחריים חדשים, וזו הסיבה שכל כך הרבה מהחברות בתחום, וודאי השאפתניות והמרשימות מביניהן, מסתמכות על מימון מחוזים ממשלתיים או על השקעה של מיליונרים נועזים ובעלי חזון שכבר עשו את הונם בתחומים אחרים1. 1 אילון מאסק ורוברט ביגלו כבר אמרנו, ולאלה אפשר להוסיף את ג'ף בזוס (אמאזון), פול אלן (מיקרוסופט), ג'ון קארמאק (ID Sofware). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד יותר יפה שזה ימנע התקעות עם רעיונות מטומטמים זמן רב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה יש שילוב של הון יזמי ותמיכה ממשלתית. הממשלה תומכת בשני יזמים במקביל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. אתרי סילוק פסולת 4. אתרי תיירות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. זה חייב להיות זול מספיק כדי שיהיה כדאי לעשות את זה. או שהפסולת מסוכנת מספיק כדי שיהיה כדאי לשלוח אותה לחלל בעלות כל כך גבוהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שבשביל בקבוקי הפלסטיק שלך זה לא יהיה כלכלי, אבל בשביל זה זה בהחלט יכול להיות כדאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. 3. כבר כאן (אסתר דייסון) 4. הגיוני לפסולת רדיואקטיבית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא הגיוני לקחת חומרים מסוכנים, לשים אותם על חומר נפץ, להעיף אותם באוויר, ולהתפלל שהם לא יתנהגו כמו הצ'אלנג'ר. הרבה יותר סביר לחפור בור עמוק באדמה, ולהחזיר לשם את החומרים שנכרו משם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה ממש לא הגיוני לעשות X, והרבה יותר סביר לעשות Y, אז ההימור שלי הוא שיבחרו לעשות X. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון ש-X הרבה יותר יקר, ואת Y כבר עשו הפינים, ההימור שלך נכשל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חייבים חומרי נפץ בשביל להגיע לחלל (תיאורטית לפחות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לדמיין מצב שיהיה כלכלי יותר לכרות מחצבים משמעותיים בחלל ולהביא אותם לכדור הארץ, ולא משנה כמה המצב יחמיר. נגיד, אף אחד היום לא מטיס מחצבים במטוסי תובלה, תמיד משתמשים ברכבות ובאוניות. אבל כן מדברים (ודיברו, כבר משנות ה1970) על תחנות כוח סולריות בחלל, שם אין עננים ואין לילה. דיברו הרבה על כרייה כדי לבנות כבר בחלל את תחנות הכוח האלה במקום לשגר אותם מכדור הארץ. הרעיון היה שהתשתית התעשייתית והאנושית שתידרש כדי לבנות אותן תשמש גרעין להתיישבות בחלל גם למטרות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך יעבירו את החשמל לכדור הארץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברו על קרן גלי מיקרו שמכוונת לתחנת קליטה מתאימה על האדמה. תוכניות מפורטות אפשר למצוא באתר של הNSS |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב מצאתי את זה: יש הערכת עלות? בסופו של דבר זה מיזם כלכלי, אם עלות הפקת החשמל תהיה נמוכה מספיק מישהו ירים את הכפפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כל מיני הערכות עלות במאמרים בלינק. חלק הגדול מהסעיפים מצוץ מהאצבע, אבל מטבע הדברים אי אפשר לבסס את ההערכות על עלויות של מיזמים דומים בעבר. מה שכן, ברור שהעלויות גבוהות מספיק (מאות מיליארדים לכל הפחות) שאף אחד לא יכול להרים את הכפפה חוץ ממעצמות עולמיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוף שמקיף את כדור הארץ במסלול נמוך (למשל תחנת החלל, לווייני ריגול וכד') עובר בצל של כדור הארץ ולמעשה יש לו לילה. אם אתה רוצה להקים תחנת כוח סולארית רחוק מכדור הארץ זה יהיה קשה למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז"נ דיברו בעיקר על מסלול גיאוסינכרוני, שהוא מספיק גבוה להימנע מלילה (אלא לעתים נדירות מאוד). הקושי של הבניה דווקא שם ולא במסלול נמוך אמור להיפתר על ידי כרייה והרכבה בחלל. ראה תגובה 597886 לקישור למידע נוסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך חשבו בדיוק להביא את החשמל ממרחק של 36,000 ק"מ (שזה הגובה של מסלול גאו-סטציונרי, ולא שמגובה של 100 ק"מ זה כזה פשוט)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי1 הרעיון הוא לא לייצר את החשמל בחלל, אלא לכוון מראות אשר יפעילו תאים סולריים, או אפילו סתם יאריכו את שעות התאורה. ____ 1 וזה לא הרבה יותר מדי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שהרבה יותר פשוט מגאו-סטציונרי מאשר מגובה 100 ק"מ, כי אז לפחות אתה לא טס ב25,000 קמ"ש תוך כדי. אני די בטוח שראיתי במחסן של חמותי כבל מאריך מספיק ארוך, אבל אם לא, תראה את התגובה שקישרתי אליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרות נוספת היא כריית הליום H3, שיש לו אולי שימוש לצורך היתוך גרעיני, מעל פני הירח. אבל כיצד נתמודד עם בעיית עקלתוני החולות של הירח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שסקוט אדאמס קורא את האייל: http://dilbert.com/strips/comic/2012-06-20/ | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |