כתבתו של עופר אדרת מספרת על הוועדה לאישור ניתוחים לשינוי מין במשרד הבריאות. עד 1986 בוצעו בישראל ניתוחי שינוי מין באופן פרטי. אז קבע המשרד נוהל חדש, לפיו הניתוחים יבוצעו רק בבית חולים ציבורי, במימון המדינה (כיום כחלק מסל הבריאות), ובכפוף להחלטת ועדה. בוועדה חברים פסיכיאטר, מנתח פלסטי, פסיכולוג, אורולוג ואנדוקרינולוג. הנוהל מחייב את המבקש להיות בן 21 לפחות, ולחיות בזהות מגדר היעד שלו לפחות שנתיים לפני הניתוח.
לפי הכתבה, משרד הבריאות אינו מגלה כמה אנשים פונים לוועדה, וכמה מתוכם נענים בחיוב. הוא גם אינו מפרט את הסיבות והקריטריונים לדחייה. נורה גרינברג, המלווה טרנסג'נדרים בטיפול, טוענת שהיא ביקשה מהם נתונים ולא הצליחה לקבל אותם – ייתכן שהם אינם מנהלים כל רישום או מעקב. היא מספרת על התייחסות מאוד חסרת רגישות כלפי הפונים, לפעמים על גבול העבירה על החוק. לדבריה היא מפצירה במטופלים להתלונן במשרד הבריאות או בתקשורת, אך אלו מעדיפים להשאיר מאחור את החוויה הקשה.
ד"ר דליה גלבוע, הפסיכולוגית של הוועדה, אומרת כי היא מבקשת בעיקר לקבוע האם המבקש אינו חולה נפש שמבקש לשנות מין כחלק מהזיה חולפת. היא אמרה בשנה שעברה: "אני חושבת שאני מרגישה כובד אחריות מאוד גדול... להכניס אדם לניתוח כשאתה לא בטוח במאה אחוז שהוא טרנסקסואל. ואם אני לא בטוחה – גם הוא אולי לא בטוח."
ד"ר חיים קפלן, מנתח פלסטי, הוא היחיד בישראל שמבצע ניתוחי שינוי מין. קפלן סירב להתראיין לכתבה, אך הוא נפגש עם יעל סיני, הכותבת עבודת תואר שני על הוועדה, ואמר לה כי הוא בעצם אינו נלהב לבצע את הניתוחים האלו, היה שמח אילו רופאים אחרים היו מתחלקים ב"נטל", והוא גם אינו מרוצה מקיום הוועדה במתכונתה הנוכחית.
הכתבה רומזת שאולי ריבוי דחיות או זמן המתנה ארוך גורם לכמה עשרות טרנסקסואלים בשנה לעבור את הניתוח באופן פרטי בחו"ל. עם זאת, הכתב לא מביא כל ציטוט מפי מישהו שפנה לוועדה, ובכלל מפי מישהו מקהילת הטרנסג'נדרים פרט לגרינברג (טענות נגד הוועדה מובאות גם מעבודתה של סיני וזו של חוקרת אחרת, שיר רייכרט).
ב-2008, בעקבות פניה של "רופאים לזכויות האדם", החליט משרד הבריאות להקים ועדה לבחינה מחודשת של הנוהל. גרינברג ישבה בוועדה כנציגת קהילת הטרנסג'נדרים. אך הוועדה התפוצצה והתפזרה מבלי להגיע להחלטה. ממשרד הבריאות נאמר לכתב כי אחת הסיבות לאי־הסכמה היא דרישה של נציגי הקהילה לאפשר לכל אדם לעבור ניתוח ללא מגבלות כלשהן ומבלי שהרופא יוכל להתייעץ עם כל גורם מתחום הטיפול הנפשי. גרינברג טוענת שזהו שקר גס, ושלפי התרשמותה משרד הבריאות ביקש מלכתחילה למסמס את הדרישה לשינוי.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש