הסנגוריה הציבורית תחל לספק את שירותיה בתשלום 3482
לאחרונה הכריז משרד המשפטים על רפורמה בכללי הזכאות לייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית, לפיהם תיגבה אגרה מהמיוצגים על ידה, בסכום של 300 ש"ח ומעלה. מטרת גביית האגרה היא לסייע במימון פעילות הסנגוריה הציבורית (ההכנסות צפויות להגיע לכעשרה מיליון ש"ח בשנה), וכן לחזק את הקשר המקצועי והמחויבות שבין הנאשם לסנגור. נאשם שיבחר בייצוג הסנגוריה הציבורית יוכל לשלם את האגרה גם במועד מאוחר יותר; כמו כן, נאשמים נזקקים לא יידרשו כלל לשלם אגרה עבור ייצוג.

הנושא הפך למוקד לדיון ער בבלוגוספירה המשפטית בישראל, ועורכי־דין ומשפטנים נחלקו לגביה. היו שהתנגדו לרפורמה בטענה כי היא פוגעת בחלשים ביותר בחברה, וכי היא אף עלולה לגרום, במקרים רבים, לניגוד בין האינטרס הכלכלי של הסנגוריה הציבורית לבין מחויבותה לייצג בצורה הולמת את לקוחותיה או לקוחותיה־בכוח. מנגד, היו שטענו כי תשלום סמלי או נמוך יחסית עשוי לשפר את איכות הייצוג ואת מחויבות הסנגור, וכי נאשמים שאין ידם משגת לשלם עבורו יהיו פטורים מתשלום ממילא.

הסנגוריה הציבורית הוקמה בשנת 1996. עד להקמתה רוב הנאשמים הפליליים לא יוצגו על ידי עורך דין, וגם אלו שמונה עבורם "סניגור ממונה" יוצגו באיכות לא אחידה ולעתים בלתי־נאותה. הסנגוריה מפקחת על איכות הייצוג, כאשר עורכי הדין מועסקים ישירות על ידה או נשכרים לפי הצורך. היא כפופה לוועדה עצמאית, ולא ליועץ המשפטי לממשלה.
קישורים
הכריז משרד המשפטים - באתר "הארץ"
על הסדרים חצי יעילים: מדוע לא לגבות כסף עבור ייצוג משפטי בתיק פלילי? - יהונתן קלינגר
על אגרות הסניגוריה - איילת עוז באתר "הטרקלין"
לקחת מהעניים (עוד קצת) – עוד על האגרות החדשות של הסנגוריה הציבורית - אבי חסון באתר "הטרקלין"
כולם מפסידים – עוד על אגרות הסניגוריה הציבורית - רועי רוטמן באתר "הטרקלין"
הסנגוריה הציבורית - ויקיפדיה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

נו באמת 599201
עשרת אלפים שקל בשנה? זה מה שישנה את איכות הייצוג?
נו באמת 599206
עשרה מיליון (במערכת חושבים בגדול, באלפים) אבל מי סופר?

הרי גם אותם 10 מיליון ש"ח לא הולכים לכיסו של הסנגור, הוא בכל מקרה מקבל את שכרו מקופת המדינה. את איכות הייצוג ומחוייבות הסנגור זה לא ישנה.
נו באמת 599207
אכן עשרה מיליון. תוקן, תודה.
נו באמת 599279
אם אני מבינה נכון, הרציונל הוא שכשתקציב הסניגוריה יהיה גדול יותר, שכר הטרחה לעורכי הדין (פרטיים במיקור חוץ, אם אני מבינה נכון) או המשכורת (של הסניגורים עובדי המדינה) יוכל להיות נדיב יותר, וימשוך עורכי דין חזקים יותר.
לא יודעת עד כמה זה זו תיאוריה נכונה. לא מכירה את המספרים.
נו באמת 599305
לפי זה:
התשלום לעורכי דין חיצוניים בלבד, לא כולל עובדי מדינה, הוצאות משרד וכיו"ב היה ב-,2009 135 מליון שקל. אין לי מושג כמה העלות הכוללת של הסניגוריה הציבורית אבל 10 מליון שקל, זה לכל היותר 7 אחוז מהתקציב וכנראה פחות.
נו באמת 599325
החשש הוא שהאגרה ההתחלתית תגדל פי כמה ותהפך לנטל (כמו ה''חינוך חינם'' בישראל).
נו באמת 599341
מוסיפים אגרה על סנגוריה ציבורית בשביל עוד 10 מליון. אבל את נמל אילת, שמרוויח 20 מליון בשנה, מפריטים ומוכרים ב-‏100 מליון...
נו באמת 599409
היום הוא מרוויח מחר הוא הוא יפסיד (צים, מפעלי הזיקוק, אל על ועוד), ובעיקר הוא ימשיך לדכא תחרות. אם יצליחו להשיג תחרות אמיתית בנמלים כולנו נרוויח בכל מוצר שאנחנו קונים.
נו באמת 599418
אוקי. ואיך אתה משיג תחרות אמיתית בנמלים כשאתה מוכר את נמל אילת לבעל הון?
נמל אילת יתחרה בנמל אשדוד או בנמל חיפה?
באותה המידה מוכר התפוחים בשוק מתחרה במוכר הבננות.

מילא, אם היו מפריטים את הנמל רציף-רציף.
נו באמת 599436
לא דיברתי על ''כיצד'' להפריט, אני לא מבין בזה מספיק, יכול להיות שצריך לפצל את הנמל, יכול להיות שצריך לבנות עוד נמל, יכול להיות שמכירה כשלם ותחרות עם הנמלים האחרים היא הדבר הטוב ביותר. דיברתי על עצם הצורך להפריט ולעודד תחרות, יכול מאוד להיות ששיטת ההפרטה שנבחרה היא דפוקה.

לעניין הסייפא, נמל אילת מתחרה בנמלים האחרים, יכול להיות כדאי יותר להוריד מכולה באילת ולחסוך את התובלה הימית ואולי עלויות גבוהות יותר בנמלים אחרים (במחיר תובלה יבשתית), ויכול להיות כדאי יותר להוריד מכולה באשדוד. אם המצב אחר, כלומר הנמל אמור לשרת רק את היישובים שדרומית למצפה רמון אין לו קיום ממילא, ויכול להיות שהדבר הטוב ביותר זה לסגור אותו.
נו באמת 599447
טוב. אז מכל האפשרויות שציינת, דבר לא יקרה.
לעומת זאת, כל עוד הנמל ברשות המדינה, מחיריו מפוקחים. ותמיד אפשר להפריט אותו בצורה יעילה.
מרגע שהוא נמכר לבעל הון אחד?
על מה מתערבים שהמחירים יעלו, שכר העובדים ירד למינימום, והשירות יתדרדר? ואז, אם רוצים "לפתוח לתחרות", צריך לפצות את הקונה, שלא רק קנה במחירי רצפה, גם מגיע לו פיצוי על שהקימו לו מתחרה.

נמל אילת לא מתחרה בנמלים אחרים, משום שכלכלי לשלוח דרך אילת ממקומות מסויימים, וכלכלי לשלוח דרך הים התיכון ממקומות אחרים. ולעשות את העיקוף דרך סואץ - לא תמיד כלכלי.
ובעניין זה -
נו באמת 599454
לגבי הניתוח הכלכלי: מעבר למה שאמרת יש לו גם בלעדיות ביבוא מבוניות מהמזרח.
נו באמת 599459
ועכשיו תהיה לו גם בלעדיות על הסחר עם אירן.
נו באמת 599461
לי ברור שהקונה ינסה למקסם את הרווח שלו, אם יש אפשרות להרוויח יותר עם מחירים זולים יותר המחירים יירדו, ואם אין אפשרות כזאת, או שהיא רבת השקעה או סיכונים, המחירים יעלו. נניח שהיום, העלות לנמל של טונה זה 100 שקל באילת ו-‏100 שקל באשדוד ומזה נגזר המחיר ללקוחות, נניח שמחר בעל הבית מוריד את העלויות שלו (כמו שאת חוזה שהוא יעשה) ל-‏70 שקלים לטונה יכול להיות שהוא עכשיו יוכל להתחרות באשדוד וחיפה. עובדתית רוב הייצוא והייבוא מה*מזרח הרחוק* ממתבצע באשדוד וחיפה, כנראה בגלל העלויות של התעבורה היבשתית + עלויות הנמל באילת. אני לא מבין בזה מספיק, ובלי מספרים הדיון עקר, אבל מאוד ייתכן, שבעל בית נבון באילת יוכל להעביר חלקים ניכרים מהתנועה בנמלים האחרים אליו.

הנמלים בישראל לא בדיוק ידועים באמינות מקצועיות ובמחירם הזול, כמובן שיכול להיות יותר גרוע, אבל השליטה הממשלתית לא הוכיחה את עצמה כיעילה במקרה הזה.
נו באמת 599507
גם הפרטה לא ידועה כמוזילה בהכרח את המחירים. תמיד מביאים את הדוגמא השקרית של העברת הטלפונים מהדאר לבזק- ממשרד ממשלתי לחברה ממשלתית. היכן הפרטה הוזילה את המחירים בלי לדרדר את איכות השירות?
נו באמת 599511
הדוגמה שתמיד מביאים בהקשר הזה היא השיחות לחו''ל.
נו באמת 599513
אל על, ההפרטה מובילה אט אט למדיניות שמיים פתוחים ולירידת מחירים.

תחרות מורידה מחירים, סתם הפרטה אין סיבה שתוריד מחירים.
נו באמת 599515
במקרה של אל-על יש שני דברים שונים:

* הפרטה (העברת החברה מבעלות המדינה לבעלות איש עסקים פרטי)
* מדיניות שמיים פתוחים, שהחלה זמן רב לאחר ההפרטה וללא קשר ישיר אליה.
נו באמת 599516
הידעת, טיסה מניו יורק לעמאן ב-Royal Jordanian הלא מופרטת זולה יותר מטיסה מניו יורק ללוד באל על המופרטת?
נו באמת 599518
מה אתה רוצה להגיד?

אני טענתי שההפרטה אפשרה לפתוח את השמיים כך שבסך הכל המחירים יירדו, בלי שהאוצר יתנגד כי זה יעלה לו כסף (אל על תפסיד), ארגוני העובדים ישביתו את המשק, ומרכזי המפלגות ילחצו על השרים.
נו באמת 599519
רציתי להגיד שירידת המחירים לא בהכרח קשורה להפרטה והיא קרתה גם במדינות שלא עברו את אותה.
נו באמת 599433
נכון, אבל היום הוא מרוויח, אז למה מוכרים אותו במחיר כאילו הוא מפסיד? וזה עוד כשאין ספק שערכם של נכסים ממשיים של נמל אמורים להיות בכלל בסדר גודל אחר.

גם אני רוצה לקנות נכס עם 20% תשואה שערכו גבוהה ממחירו, איפו הממשלה כשצריך אותה??
נו באמת 599439
אם מדובר בכזאת עסקת מציאה, איך הוא נמכר רק ב-‏100 מליון? הרי מדובר במכרז, למה לא מציע מישהו אחר 150 או 300 מליון ?

או שלא מדובר ברווח של 20 מליון שקל, או שהמכרז תפור, או שהוא לא יימכר ב-‏100 מליון, או שיש תנאים מגבילים רבים במכרז שגורמים לו להיות לא כלכלי במידה שאתם מתארים.
נו באמת 599444
היה מכרז. עופר האחרון שנשאר.

____________
מכל הגורמים, אני נוטה להאמין שהמכרז תפור.
נו באמת 599462
הוכחות? טענות קונקרטיות?
נו באמת 599477
איך זה שאף אחד לא הציע 150 או 200?
נו באמת 599485
ראש ועד העובדים שירת איתי במילואים, כנראה בגללו.
נו באמת 599492
אחרי שקראתי קצת, צריך להחזיר את הנמל אחרי 15 או 25 שנה (בתלות בהשקעה נוספת), הנמל תלוי במידה מסויימת בהחלטה ממשלתית שמחייבת ייבואני מכוניות מהמזרח לייבא דרכו. כי עשו שקשוקה, והאוניות בנמל של כיל (מסתבר שיש שני נמלים באילת), יזכו לעדיפות (אין לי מושג מה זה אומר בפועל) על פני האוניות בנמל החדש 16 ימים בחודש. כי הזכיין מחוייב בבטחון תעסוקתי לעובדים, כי הרציף במקום ניזוק וצריך לתקן בהשקעה של 45 מליון ובמשך זמן לא ידוע ועוד...

אז המכרז לא מכור, תנאי הסביבה דפוקים ורווי סיכונים, והמדינה נכנעה לכיל ולמשפחת עופר לא בהפרטה הזאת, אלא בשלל מקומות מסביב להפרטה שהשפיעו על שוויה.

נו באמת 599465
אגב, מדובר על קניה ל-‏15 עד 25 (בכפוף לתנאים מסויימים) שנים.
נו באמת 599453
אהה וגם שכחתי שדיברו לא מזמן על בניית פסי רכבת מאילת במימון משותף של שלנו ושל הסינים. הרווחיות שלו רק תעלה, אבל ההשקעה עלינו.
כמו מצלמות המהירות בכביש החוף 599217
זה מריח כעוד סוג של מס עקיף
כמו מצלמות המהירות בכביש החוף 599221
זה לא מס, זאת אגרה.
כמו מצלמות המהירות בכביש החוף 599309
התכוונתי במובן של מישהו שישב וחשב מאיפה מביאים עוד כסף.
ליטלפינגר ומס ה-''כניסה לעיר כדי לברוח מהמלחמה'' מיד קפץ לי לראש.
בעיקר עוד בירוקרטיה 599225
מי שידו אינו משגת, יצטרך להוכיח זאת... וזו במילים אחרות, עוד בירוקרטיה ועוד קושי לנאשם, שגם כך חייו השתנו - המדינה יצאה נגדו.
אם סניגוריה ציבורית - אז בחינם.
אם ללא סניגוריה ציבורית - אולי כך עדיף. יש בזה מימד מאד מרתיע למי ששומר בדר''כ על החוק.
בידיעה שאתה ניצב לבד מול המדינה במקרה שתעבור על החוק, או שתוציא כספים רבים על עורך דין פרטי - יש בזה עוד מימד להרתעה מלפעול כנגד המדינה וחוקיה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים