הכוורת: ''חובת האהבה הקשה'' עם ד''ר אורית רוזין 3493
דפנה שיזף מראיינת את ההיסטוריונית ד"ר אורית רוזין על ספרה "חובת האהבה הקשה", על החברה בישראל של אחרי מלחמת העצמאות.

בשיתוף עם הכוורת | רדיו רעיונות

אנו גאים להציג מדור חדש בשיתוף עם "הכוורת – רדיו רעיונות". "הכוורת" היא תוכנית ראיונות חודשית שעוסקת ברעיונות. בכל תוכנית דפנה שיזף נפגשת עם איש או אישה בעלי ידע, דעות, הבנה ועניין בתחום מסוים, ומבקשת מהם לקחת אותה לביקור בעולמם.

"הכוורת" משודרת באינטרנט בפורמט פודקאסט. אפשר להאזין לתוכנית בכל עת באמצעות המחשב, נגן mp3 או טלפון סלולרי. אורך כל תוכנית כשלושים עד ארבעים דקות.



לשמיעת התוכנית

יש אנשים שאומרים שלא היו רוצים לנסוע בזמן, כי הם "מותאמים לתקופה הנוכחית" (לדוגמה יובל נח הררי). אבל ממתי מתחילה "התקופה הנוכחית"? עד כמה מוזר היה לנחות בישראל של ראשית שנות החמישים?

"לנו קשה מאד היום בהרבה מובנים להבין מה זה קולקטיביזם. כי קולקטיביזם זה איזשהו מיינדסט רגשי, תודעתי. והיום אנחנו חיים בחברה כל־כך אינדיבידואליסטית שקשה לנו בכלל להבין מה זה קולקטיביזם," אומרת אורית בפרק הזה של הכוורת.

ובכל זאת ספרה של אורית, "חובת האהבה הקשה", והראיון הזה עוסקים בתחילת השבירה של הקולקטיביזם, האכזבה וההסתגרות של אזרחי המדינה שרק הוקמה. מחאתן של עקרות הבית נגד מדיניות הצנע, והמרחק מהעולים החדשים, תושבי המעברות, לדוגמה.

ד"ר אורית רוזין היא מרצה בחוג להיסטוריה יהודית באוניברסיטת תל־אביב. היא מתעניינת בהיסטוריה חברתית, תרבותית ומשפטית של ישראל בשנים 1948-1967, וכן ביחסים בין האזרח למדינה, בהגירה יהודית, בקשר בין המשפט לבין הזהות הלאומית, בהיסטוריה של נשים וזכויות אזרחיות וחברתיות.

הספר "חובת האהבה הקשה" מבוסס על עבודת הדוקטורט של אורית. הוא יצא לאור בהוצאות עם עובד בשנת 2008.

הפרק עוסק בתקופה שהחל מהחלטת החלוקה (נובמבר 1947), דרך הקמת המדינה (מאי 1948), מלחמת העצמאות (1947-1949) והעליה ההמונית (1948-1951). דיברנו על משטר הצנע (1949-1952), על מחנות המעבר והמעברות (וגם על המלאח). הזכרנו את גיורא יוספטללוי אשכוליעקב זרובבל ואריה גלבלום. הזכרנו את האנתרופולוגית מרי דאגלס, ולא נמנעו גם מלדבר על סמרטוטי רצפה.

כריכת "חובת האהבה הקשה"

תקציר השיחה, מאת מערכת "האייל הקורא":

ד"ר רוזין עוסקת ביחס המתפתח של הותיקים בארץ, לאחר מלחמת העצמאות, לשלטון מחד, ולעולים החדשים מאידך. היא מציגה עולם בירוקרטי וריכוזי מאוד, שבו רוב פעילות המשק מרוכזת ומתואמת על ידי משרדי הממשלה השונים, וגם פעילות פרטית במרחב הציבורי מתבצעת תמיד במסגרת של ארגונים מסודרים. היא מתארת באופן חי את החלוקה המגדרית הברורה שהיתה נהוגה אז בחברה הבורגנית בין אחריות הגבר על הפרנסה, לאחריות האישה על ניהול הבית – חלוקת עבודה שהממשלה עודדה באופן אקטיבי, על ידי מדיניות מיסוי מתאימה. נראה, כי עבודות וניהול הבית לא נחשבו לעבודות פחותות, אלא להיפך: נעשה נסיון חברתי וממסדי להעלות את קרנן ולהחשיב את עבודתן כקריירה לכל דבר, וקשיים שנתקלו בהן עקרות בית כציבור זכו לתשומת לב ניכרת במנגנון הבירוקרטי ואף בממשלה. קשיים מסוג זה אכן התגברו עם החלת משטר הצנע, שהקשה את ניהול הבית לאין־ערוך.

כן מתוארים פתרונות הדיור השונים שנוסו על מנת לשכן את המוני העולים שהגיעו לארץ לאחר המלחמה. ד"ר רוזין מתארת את תנאי החיים הקשים במעברות, וכן את ההשפעה שהיתה לאותם תנאי חיים על תדמית העולים בעיני הותיקים. היות שעולים מארצות האיסלאם התקשו יותר להשתלב בשוק העבודה – בגלל אפליה מבנית בו – הם נשארו זמן רב יותר במעברות ובמחנות העולים מאשר עולים מאירופה, ונעשו מזוהים עם הסביבה הפיסית הירודה, ובפרט עם הלכלוך וחוסר התחזוקה של התשתיות. את זאת ניתן לראות בשורה של כתבות בעיתונות מאותה תקופה שמזדעזעות מהתנאים במעברות ובמחנות העולים, ולעתים מטילות חלק מהאחריות לאותם תנאים על תרבותם או מהותם של העולים מארצות האיסלאם.
קישורים
לשמיעת התוכנית -- כדי להוריד למחשב כקובץ mp3 (בכרום יש ללחוץ בכפתור הימני ולבחור "שמור קישור"/"Save link as")
הכוורת -- אתר התוכנית, כולל תוכניות קודמות
עוד אודות "הכוורת"
פודקאסט -- הסבר באתר "הכוורת"
אורית רוזין -- אתר אישי
חובת האהבה הקשה -- דף הספר באתר ההוצאה
תוכנית 10: חובת האהבה הקשה עם ד"ר אורית רוזין -- באתר "הכוורת"
פרסום תגובה למאמר


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

יש טרנסקריפט? 600799
להקשיב לפודקאסטים זה מעצבן.
יש טרנסקריפט? 600801
למה?
במה זה שונה מלהאזין לרדיו?
יש טרנסקריפט? 600802
מי אמר שרדיו כ"כ מוצלח? יותר קל להתייחס בדיעבד למסמך כתוב מאשר להרצאה בקול או בוידאו.

אני אישית מקשיב לפודקסטים בנסיעות ארוכות (וממליץ להאזין גם לפרקים הקודמים).
יש טרנסקריפט? 600803
אני גם לא מקשיב סתם כך לרדיו.

לרדיו אפשר להקשיב במכונית, כשבכל מקרה לא עושים שום דבר אחר.
יש טרנסקריפט? 600805
גם לפודקאסט אפשר להקשיב במכונית. כך תצא מורווח.
יש טרנסקריפט? 600825
אבל בשביל זה אני צריך להוריד את הפודקאסט ולצרוב אותו, לא פשוט לסובב את החוגה.
יש טרנסקריפט? 600829
אני מוריד את הפודקסטים לטלפון שלי. בהתחלה באמת שמעתי את הפודקסטים דרך הרדיו (יש בטלפון משדר רדיו קטן שמיועד כנראה גם למצבים הללו). הבעיה היא שקשה למצוא תדר נקי מהפרעות. עד שהבנתי שהרבה יותר פשוט להשתמש בחיבור Aux לרדיו.

אפשרות אחרת היא להשתמש בתוכנת פודקסטים על המחשב ובנגן פשוט (בהנחה שלרדיו במכונית יש חיבור Aux).
יש טרנסקריפט? 600954
אני לא אומר שיש לי בעיה טכנית להקשיב לפודקאסטים. אני אומר שזה מעצבן. אני קורא הרבה יותר מהר ממה שאנשים מדברים, ולכן אני מעדיף טקסט.
נקודות 600880
כמה נקודות מעניינות:

* השינוי שהכניס המקרר באורח החיים: יותר זמן פנוי.
* לטענת המרואיינת בהשוואה לשנות החמישים: לציבור יש כיום פחות כוח (השפעה) על המערכת הפוליטית מאשר בשנות החמישים. לא היה נימוק לטענה הזו.
נקודות 601152
לציבור היה אז יותר כוח, במובן זה, שלפחות בתקופת הראשית, מקבלי ההחלטות חשו מאויימים מהתפרקות של הסדר הציבורי. הם חשו שאין בכוחם לשלוט ממש על הציבור. לדוגמה במחנות העולים היו שביתות רעב בשל איכות/כמות האוכל. שרי הממשלה וכן ראש הסוכנות, שנתקלו בשביתות, התפרצויות למשרדי ממשלה/רשויות/סוכנות שונים חששו מאיבוד שליטה - פשוטו כמשמעו. משום כך היה צורך להיענות בכל דרך לצרכים ולהידבר באופן ישיר ככל שניתן עם האזרחים כדי לזכות באמונם או לפחות כדי להשיב את הסדר על כנו. השלטון היה זקוק לשיתוף הפעולה של האזרחים בשורה של עניינים נוספים - כמו למשל משטר הצנע.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים