מחר: מלחמה 35
צבא סוריה, בסיוע צבאות איראן ועיראק, יפלוש מחר (7/10/99) לישראל מגבולה הצפוני, ויפתח במלחמה הקשה ביותר שידעה ישראל עד כה.
לא, אין לי מקורות בחיל המודיעין. אין לי גם מקורות בצבא סוריה. אז מאיפה אני יודעת? יעקב אמר לי!

"יעקב עובד, נביא השם" מפרסם מזה חודשים ארוכים, במסע פרסום שוודאי עלה למסכן עשרות אלפי דולרים, על נבואתו. על־פי נבואה זו, עומדת ישראל להיות מותקפת מחר ע"י חלק מצבאות ערב, והצבאות האחרים יצטרפו בהמשך; למעשה, בסופו של דבר לא רק צבאות ערב ילחמו בנו, אלא גם צבאות רוסיה, סין, צרפת, איטליה וגרמניה. בתור התחלה, לפחות.

אליבא דיעקב, תהה זו מלחמת גוג ומגוג, ואל בני־האדם הלוחמים יצטרפו גם חייזרים (איך לא? חייזרים זה מאד "אין" היום, ואי אפשר להשמיד את העולם בלעדיהם!). בניגוד למה שחשבתם, תמימים שכמותכם, לא כל החייזרים חיים על כוכבים אחרים. הם חיים באוקיאנוס האטלנטי, בעומק של 5-6 ק"מ מתחת לפני המים. הם חיים גם מתחת לאדמה בדרום אמריקה. אחרים חיים בכוכב־לכת שטרם נתגלה באזור רצועת האסטרואידים, ויש גם כמה על הצד האפל של הירח.

היתרון היחיד של יעקב על פני חבריו הנביאים, הידעונים, ושאר עובדי הכוכבים הוא שכבר מחר יגלה העולם שמדובר, במקרה הטוב, בבדיחה גרועה. יעקב אינו עושה רושם של שרלטן - בניגוד לשאר המטורללים והרמאים, הוא כנראה מאמין בנבואתו שלו. הרי כל רמאי מתחיל יאמר לכם שהטעות הכי גדולה תהיה לתת תאריך יעד מוחשי, ועוד קרוב כל־כך, לטענה שאינה משתמעת לשתי פנים. הרי בצורה כזאת ניתן יהיה להראות שטעיתם!

מרבית הנביאים, הידעונים והקוראים בקפה לעולם לא יפלו בפח הזה. נבואה טובה היא לעולם מעורפלת, מנוסחת בצורה לא חדה, ואם אפשר, מיועדת לתאריך רחוק. לא מאמינים? בדקו את מדורי האסטרולוגיה בעיתון החביב עליכם. קחו את נוסטראדמוס, למשל: הוא היה פשוט רב־אמן. נבואות שניתן לפרש בכל דרך שרק תרצו - אם הנבואה לא תתגשם, תמיד יוכל המאמין התמים להבין ששגה בפירוש; ומיועדות לאלפי שנים קדימה. אין ספק, לו נוסטראדמוס היה חי כיום, הוא היה סלבריטי אמיתי, וגם מולטי־מיליונר מן הסתם - חברם הטוב של אורי גלר וקרלוס קאסטאנדה.

גם היהדות לא מנעה מעצמה את עונג ניבוי הקץ. טווח הזמן המועדף על מחשבי הקיצין היהודיים הוא כשני דורות - כך קבע הרמב"ם כי המשיח יבוא שני דורות אחרי "אגרת תימן", בה פרסם את נבואתו, בשנת 1216. רבנו בחיי קבע בשנת 1291 (שמונים וחמש שנים אחרי התבדותה של נבואת הרמב"ם), כי הקץ יבוא דווקא בשנת 1358 - לא קרוב מידי, אבל גם לא רחוק עד כדי יאוש. הרמב"ן, אגב, הקדים את רבנו בחיי בדור שלם, כשניבא את אותו התאריך כבר בשנת 1263. למותר לציין כי כל הרבנים הללו טרחו לציין בתחילת דבריהם כי חישוב הקיצין הוא דבר מגונה ומסוכן, שכן חישוב שגוי שכזה, עשוי לגרום לנפילת רוחם של ישראל. גינו, וחישבו. רוחה של ישראל, כמסתבר, לא נפלה גם אחרי שתי השגיאות הקולוסאליות הללו - והנה אנו עומדים, שוב, בפני נבואת סוף העולם העדכנית ביותר.

האמת היא שזה לא כל־כך מצחיק. העיתונות, והתקשורת בכלל (בישראל ובעולם) נותנת במה קבועה ל"נביאים", שהם במקרה הטוב טיפשים ובמקרה הרע רמאים. בכל תחילת שנה, עשור, או קדנציה, מוזמנים חוזי עתידות מן השורה הראשונה להמר בפומבי על עתידה של התקופה שזה עתה התחילה. משום מה, רק לעיתים נדירות בסוף כל שנה, עשור או קדנציה מוזמנים אותם ידעונים להתעמת בפומבי עם השטויות שדיברו. וגם אם כן, הרי ברור שמתוך עשרות נבואות, אחת או שתיים תתגשמנה, ואותם מהמרים שהצליחו יזכו לתהילה, ולגדילת קהל השוטים המשלמים להם במיטב כספם לנבואה, יעוץ או פסיכולוגיה בגרוש.

קשה יותר יהיה להתמודד עם גל הנבואות המטורפות שישטוף אותנו עם תחילת האלף. גם כך, "סוף המילניום" מוביל לגדילה משמעותית, ומדאיגה, של מאמינים ב"עידן החדש", ה-New Age: החל מאמונה בכוחם של קריסטלים להשפיע על האישיות וכלה באמונה בפלישות חייזרים מדי שני וחמישי (הממשלה, כמובן, מכחישה ומעלימה מידע. מזל שסקאלי ומולדר עומדים בפרץ). לצערי, תזמון גרוע במיוחד של גל האסונות האחרון (רעידות אדמה בכל רחבי העולם, הסופה הנוראה ביותר שהגיעה לחופי ארה"ב מזה עשורים, והתקלה הגרעינית ביפן) רק מחזק את ידיהם של כל הטוענים לסופו המתקרב של העולם.



אובדן הרציונליות שהאנושות סובלת ממנו עלול להסתיים בכי רע. בטור זה, שיתפרסם ב"אייל הקורא" על בסיס לא קבוע, אנסה לספק מדי פעם קצת עובדות שיחזקו את ידיהם של כל מי שמנסה להתעמת עם ה"מאמינים" השונים, ואולי אף אזכה ואצליח לשכנע חלק מה"מאמינים" (אם יש כאלה בקרב הקוראים) ישירות.



ואולי בכל זאת יעקב צודק. אם כן מתחילה מחר מלחמה, הייתי רוצה לבקש שתתחיל מוקדם בבוקר. אתם מבינים, יש לי מחר מועד ב' בהסתברות. חבל להבחן אם העולם עומד להיחרב, לא?

קישורים
נבואה - האתר של יעקב עובד
הצד האפל של הירח - הדיסק של פינק פלויד
אורי גלר - דווח על ההפסד בתביעת דיבה, מתוך אתר CSICOP המצויין.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "דת והעידן החדש"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  מאז חרב בית המקדש... • שרון אדמוני
  למה נותנים לו במה • אלי
  הערה פדנטית • יוסי גורביץ • 7 תגובות בפתיל
  סליחה?! • יותם קדוש • 2 תגובות בפתיל
  היה אחלה של סוף עולם.. • דור רוטמן • 24 תגובות בפתיל
  חדלו • תום • 2 תגובות בפתיל
  תפסיקו לעשות צחוק • האייל האלמוני

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים