הוכרזו הזוכים בפרס נובל לרפואה לשנת 2012 3515
פרס נובל לרפואה יוענק השנה לחוקרים ג'ון גורדון מבריטניה ושינייה ימנאקה מיפן, שיקבלו אותו בזכות מחקריהם בתחום תאי הגזע. גורדון וימנאקה גילו כיצד ניתן לגרום לתאים בוגרים לשנות את יעודם. כך לדוגמא ניתן (באופן עקרוני) לקחת תאי עור של אדם ולהופכם לתאי כבד ולהשתילם בו, למשל כאשר כבדו נפגע ממחלה כלשהי. לחילופין, ניתן להשתמש בתאים אלו כדי לחקור את תפקוד הכבד, למשל כאשר אותו אדם סובל מהפרעה גנטית.

את ניסוייהם ערכו השניים בצפרדעים ובעכברים. פריצת הדרך הראשונה היתה בשנת 1962 (בה גם נולד ימנאקה) כאשר גורדון נטל תא ביצית של צפרדע והחליף את גרעינו בזה של תא מעיים בוגר. למרות זאת התפתח התא לראשן בריא. גורדון מצא שהנוזל שבתא הביצית הוא שאחראי לקביעת יעוד הגרעין ולתכנותו מחדש במקרה הצורך. דבר זה עמד בניגוד לתפיסה שרווחה עד אז לפיה תא שהתפתח ליעוד מסויים (שריר, עצבים, עצם), אינו יכול עוד להפוך לתא מסוג שונה.
בזכות מחקריו של גורדון שובטה בשנת 1996 הכבשה דולי, ולאחר מכן שובטו גם כלב, חתול וסוס. עשר שנים לאחר מכן מצא ימנאקה כיצד לבצע את התהליך בעכברים, ללא צורך בהסרת גרעין התא, תוך שימוש בנגיפים. לאחרונה התפתחה הטכנולוגיה כך שעתה ניתן לבצע את תהליך "ההצערה" של תאים גם ללא שימוש בנגיפים.

עבודתם של גורדון וימנאקה (שזכה בפרס וולף הישראלי לפני שנתיים) צפויה להציל מיליונים ברחבי העולם - למשל באמצעות גידול דרמטי במספר השתלות מח עצם שהיא עשויה לאפשר. הפרס שיקבלו השניים הינו בסך 1.1 מליון דולר במקום 1.4 מיליון, עקב ביצועיה הצנועים של קרן נובל בשנה האחרונה.
קישורים
דיווח ב"הארץ"
דיווח ב-Ynet
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

סקרנות גרידא 604056
למה הידיעה מסווגת תחת פוליטיקה?
רמיזה חתרנית או שגיאה בשוגג?
סקרנות גרידא 604057
תוקן, תודה.
בובוינג בובוינג 604254
למה רק להציל? אפשר גם להאכיל. "הצערת" תאים ע"י חלבונים ופוליסוכרים קלים ליצור תקדם את מחקר בשר-המעבדה בקפיצה נחשונית קדימה.
פירוט על הנושא בשפה פופולרית 604277
מדע אחר
פירוט על הנושא בשפה פופולרית 604282
מאמר מופלא.
פירוט על הנושא בשפה פופולרית 604322
אכן, חציו השני של המאמר נהדר. (אישית הייתי מקצץ את רוב החצי הראשון: הסבר על ההידרה הזואולוגית הוא רקע ראוי מאוד להסבר על תפקיד תאי הגזע, אבל כדי להסביר על ההידרה הזואולוגית לא חייבים להיכנס לפרטים על ההידרה המיתולוגית, ואם נכנסים לפרטים על ההידרה המיתולוגית לא חייבים לספר את סיפורו של הרקולס, ואם מספרים את סיפורו של הרקולס לא חייבים להקדיש פסקה שלמה למקומה של המיתולוגיה היוונית בתרבותנו - זה רקע לרקע לרקע לרקע. ואם כבר הלאיתי אתכם בביקורת מיותרת, אוסיף גם קטנוניות: בתעתיק שמות יווניים וצרפתיים הוא הלך שולל אחרי האיות שהוא מכיר מאנגלית. אבל חלקו השני של המאמר נהדר.)
פירוט על הנושא בשפה פופולרית 604332
זה מיועד לציבור הרחב - אם אתה מקצץ את החלק הראשון, מי יקרא?

בקשר לקטנוניות, תוכל לפרט?
פירוט על הנושא בשפה פופולרית 604345
בהתאמה עם נשוא המאמר, ייתכן והוא קיצץ את החלק הראשון, אבל זה צמח לו שוב מאליו :)
:) 604376
פירוט על הנושא בשפה פופולרית 604563
אני לא חושב שבמקרה זה החלק הראשון מפתה קוראים יותר מהחלק השני, בוודאי לא את הקוראים שאתה רוצה לפתות. אתה עלול להפסיד יותר קוראים "נכונים" שיימאס להם. ול"כבשה" - גלילה קדימה זה טוב, אבל אתה צריך לדעת לאן לגלול וצריך לדעת שכדאי לך לבדוק עוד למטה.

קטנוניות: רק שגיאה גסה אחת ביוונית ואחת בצרפתית. אני סולח לו על "הרקולס", "הראקלס" זה למתקדמים. אאוריסתאוס (לא הייתי שם יו"ד בין האל"פים) לא היה מלך העיר מיסייניי, אלא מלך של עיר אחרת בממלכה‏1 המיקנית. ולא "אנדריי מלרוקס" (אני מדמיין אותו אומר את זה במלעילים, הורור), אלא אנדרה מאלרו.

1 או משהו, אני לא מתיימר להבין בסוגיה ההיסטורית-גיאוגרפית.
פירוט על הנושא בשפה פופולרית 604570
אני רשום לבלוג שלו מזה זמן מה ויש לו הרבה מאוד רשומות כאלו, בהן הוא משלב סיפורים היסטוריים (בדיוניים או אמיתיים) כהקדמה לעיקר הרשומה שבד"כ עוסקת בעניינים ביולוגיים. אני לא מבין הרבה בביולוגיה, ובאופן אישי, ההרחבות שאינן קשורות ישירות לנושא מקלות על הקריאה ולפעמים אף מאירות באור שונה טיפה את הנושאים ה"כבדים" יותר.

ספציפית זכורה לי סדרה של 7 רשומות בבלוג שבונות אט אט הבנה של עולם הגנטיקה (הרשומות מבוססות על קורס שהוא העביר), הנה השלישית לדוגמא (ניתן לקרוא אותה במנותק מהשתיים הראשונות):

אדיפוס, תרזיאס ומחלת הנטינגטון: הנבואה שהתגשמה
פירוט על הנושא בשפה פופולרית 604599
הוא גם מרצה בחסד עליון, כדאי לך לתפוס הרצאות שלו באייקון, מאורות, עולמות וכו'
פירוט על הנושא בשפה פופולרית 604600
הייתי בהרצאה שלו לפני שנה בערך, לא הייתי קורא לו מרצה בחסד עליון. שלא תבין לא נכון - הוא אחלה של מרצה, אבל רואים שהוא ביישן ושקצת קשה לו מול קהל.
פירוט על הנושא בשפה פופולרית 604335
למה? גלילה מהירה היא כלי מובנה בקריאה בימינו.
גם בספר- דפדוף קדימה באמצע הקדמה מענינת אך ידועה חלקית זו אופציה, אבל לספר ניגשים לעיתים קרובות מתוך חיפוש החוויה הסוחפת (ולא המדפדפת), ולטקסט אינטרנטי עם האצבע על הגולל שניה לפני.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים