הכוורת: על ''לאלף את האינסוף, סיפורה של המתמטיקה'' מאת אִיאן סטיוארט, עם פרופ' נִצּה מובשוביץ-הדר 3523
בשיתוף עם הכוורת | רדיו רעיונות

"למה מלמדים בבית הספר על מלחמות כל־כך הרבה? על נפוליאון?" שואלת פרופסור נִצּה מובשוביץ־הדר. "כל כך הרבה היסטוריה לומדים. אבל לא לומדים לא ההיסטוריה של המדעים, ולא היסטוריה של המתמטיקה, שהיא באמת נכס בר־קיימא. היא לא הולכת לאיבוד. מתמטיקה לא מתיישנת, מתמטיקה רק מצטברת". כדי לעזור קצת בתיקון העוול תרגמה נצה לעברית את סיפרו של פרופסור אִיאן סטויארט, "לאלף את האינסוף – סיפורה של המתמטיקה". על הספר הזה, ועל פרויקטים אחרים שלה לקידום הבנת המתמטיקה בציבור הרחב, דיברנו בראיון הזה.

פרופסור נצה מובשוביץ־הדר היתה היועצת המדעית לסדרת משדרים במתמטיקה של הטלוויזיה הלימודית, כיהנה כראש המחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה בטכניון, ניהלה את המוזיאון הלאומי למדע בחיפה, הקימה את "קשר חם" – המרכז לקידום שיפור ורענון החינוך המתמטי בישראל – וכתבה ספרים ומאמרים רבים. המשותף לכל פעילויותיה הוא הניסיון להגיש את המתמטיקה בצורה המעוררת התפעלות ומעודדת יצירתיות.


לשמיעת התוכנית. אורך התוכנית 34 דקות.
כריכת "לאלף את האינסוף: סיפורה של המתמטיקה" מאת איאן סטיוארט
תקציר מאת המערכת

"סיפורה של המתמטיקה" אינו בדיוק ספר על ההיסטוריה של המתמטיקה; הוא בוחר, בכל פעם בנפרד ובאופן לא־ליניארי, נושא מתמטי אחד, וסוקר את תולדותיו ממש עד למתמטיקה בת זמננו. ההתמקדות בנושא אחד לאורך השנים מציגה את המתמטיקה כיצירה אנושית ומלאת דרמה, וכחלק בלתי נפרד מההיסטוריה האנושית בכלל.

על פי פרופסור נצה מובשוביץ־הדר, מתרגמת הספר, הוא מעלה שאלות רבות שקשורות ליחס של המתמטיקה לעולם הפיסי ולאינטואיציה האנושית. למשל, האם מתמטיקה מתארת את העולם, או שהיא מופשטת לחלוטין? גיאומטריה היא כמובן חלק בלתי נפרד ממתמטיקה, אבל מתמטיקה גם עוסקת בגיאומטריה של מרחבים רב־מימדיים, ובעלי יותר משלושה מימדים, שאינם אינטואיטיביים לנו כלל. מצד שני, אפשר לתאר גם רכיבה על אופניים כניווט במרחב 7-מימדי, ואת זאת אנו דווקא מבצעים בקלות רבה.

לעומת זאת, ישנן השערות (כגון השערת קפלר) שהתשובה להן דווקא ברורה ואינטואיטיבית, אבל מתמטיקאים בכל זאת נדרשו למאמצים כבירים ולמאות שנים לפני שהצליחו למצוא להן הוכחות. האורך והסיבוך של הוכחות מתמטיות בימינו, במיוחד כאשר חלק מאלה נכתבות על ידי מחשבים, מקשות לעתים עוד יותר על הבנה אינטואיטיבית של מתמטיקה מודרנית.

תרגום הספר עורר אתגר מיוחד, משום שהיה על פרופסור מובשוביץ־הדר לשמור על נאמנות למקור, על עברית בהירה ונכונה, וכן על הדיוק המתמטי. כל זאת, כאשר תוכן הדברים ונושאיהם לעתים סבוכים גם במקור.

פרופסור מובשוביץ־הדר דיברה גם על פרוייקטים לחינוך מתמטי שהיא מעורבת בהם, במיוחד לתלמידי החטיבה העליונה. בין שאר הרעיונות, היא מקדמת תוכנית בה לומדים התלמידים, במנות קטנות של רבע שעה פעם בשבועיים, על נושא מתמטי אחר – רק כדי לטעום ממנו, מבלי להיכנס לעומקו ממש. פרוייקט אחר הוא אוסף של "פרדוקסים": שתי טענות מתמטיות סותרות (למשל, שיש סוף למספרים הראשוניים ושאין להם סוף), כאשר שתי הטענות מלוות בהוכחות. על התלמידים לגלות את הטעות באחת מההוכחות, וכך למצוא את הפיתרון לפרדוקס.

הופיעו בתוכנית

מספרים ראשוניים, מפיתגורס עד מיכאל רבין; קוביות בארבעה מימדים; השערת קפלר, מקפלר עד תומאס היילס; הוכחות ממוחשבות; "פרדוקס הספָּר" של ברטראנד ראסל; משפט גדל; עצם אישנגו; הסֶּפֶר "0=1, ועוד הפתעות מתמטיות"; אֶפֶס, המספר ששינה את פני המתמטיקה.

הסדרה הרביעית של "מתמטיקה על כוס קפה" של נצה מובשוביץ־הדר תתחיל ב-‏13/11/2012 בהרצליה. בסדרה חמש הרצאות על חמישה כוכבים מתמטיים: אפס, אחד, פאי, e ו-i. פרטים והרשמה במרכז למדעים בהרצליה. "שידור חוזר" יתקיים בהמשך בחיפה.



"הכוורת" היא תוכנית ראיונות חודשית שעוסקת ברעיונות. בכל תוכנית דפנה שיזף נפגשת עם איש או אישה בעלי ידע, דעות, הבנה ועניין בתחום מסוים, ומבקשת מהם לקחת אותה לביקור בעולמם.

"הכוורת" משודרת באינטרנט בפורמט פודקאסט. אפשר להאזין לתוכנית בכל עת באמצעות המחשב, נגן mp3 או טלפון סלולרי. אורך כל תוכנית כשלושים עד ארבעים דקות.
קישורים
לשמיעת התוכנית - כדי להוריד למחשב כקובץ mp3 (בכרום יש ללחוץ בכפתור הימני ולבחור "שמור קישור"/"Save link as")
פרופסור נצה מובשוביץ־הדר
0=1, ועוד הפתעות מתמטיות
במרכז למדעים בהרצליה
לאלף את האינסוף - דף הספר באתר ההוצאה לאור
הכוורת - אתר התוכנית, כולל תוכניות קודמות
פודקאסט - הסבר באתר "הכוורת"
התוכנית באתר "הכוורת"
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "האזינו"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  תיקון טעות • המערכת
  ללא כותרת • אלמוני
  לתשומת לב המערכת • הפונז • 5 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים