88% מבני השלוש והארבע ילמדו בשנה הבאה בגני הילדים שבחינם 3556
לפני כשבועיים נסגרה ההרשמה לגנים לשנה הבאה. לפי נתוני משרד החינוך 280 אלף מתוך 317 אלף בני שלוש וארבע נרשמו לגנים הציבוריים, שהפכו בשנה הנוכחית לחינמיים בעקבות המחאה החברתית ודו"ח טרכטנברג. בשנה הראשונה לפעולת הגנים בחינם נרשמו אליהם 74% מאותם שנתונים.

35 אלף מילדי השנתונים הללו לא ילמדו בגנים הציבוריים – חלקם מחוסר מקום וחלקם מבחירה. אלו יישארו בחלקם בבית, וחלקם בגנים פרטיים, המציעים לרוב יחס מספרי גבוה יותר בין אנשי הצוות לילדים. לפי הערכת ארגון הגנים הפרטיים, מספר הנרשמים להם ירד ל-‏10% מ-‏15-20% לפני הרפורמה. מאידך הם מדווחים על גידול במספר הפעוטות הנררשמים בגילים נמוכים יותר.

לצורך ביטול התשלום והגידול בביקוש, נפתחו בשנה הנוכחית 728 גנים חדשים, ובשנה הבאה יפתחו 377 נוספים. משרד החינוך הכשיר 910 גננות חדשות. כמו כן, הוא צירף 500 גנים פרטיים לתוכנית, ופסל 400 גנים אחרים שביקשו זאת מכיוון שלא עמדו בקריטריונים.

על־פי התקן של גני הילדים הציבוריים, עובדות בהן גננת וסייעת לכל 35 ילדים. יחס זה נשמר עם ביטול התשלום, אך גיל הילדים הנרשמים ירד, ורבים מהילדים אינם גמולים מחיתולים, כך שהעומס על הגננות והסייעות גדל, מה שעורר ביקורת. הסייעות מצידן פתחו במאבק בדרישה להעסקתן על־ידי משרד החינוך במקום על־ידי הרשויות המקומיות היום.

פרויקט אחר של סבסוד חינוך לגיל הרך הוא של הצהרונים בירושלים - התשלום הופחת מ-‏800 ל-‏100-200 ש"ח בחודש. אולם עבור חלק מהמטפלות המחיר הוא הרעה קשה בתנאי השכר שלהן, ובתחילת החודש הן פתחו במאבק והשביתו חלק מהצהרונים. קבוצה של הורים הפגינו יחד איתן לאות הזדהות. עיריית ירושלים טענה בתגובה כי השכר מוכתב על־ידי משרד האוצר, והוא אחיד בכל הארץ - וכנראה אטרקטיבי יותר בערים חלשות יותר, שרק הן היו אמורות במקור להשתתף בפרויקט. תגובת העירייה רמזה להורים המפגינים כי הם מוזמנים לשלוח את ילדיהם לצהרונים פרטיים ויקרים יותר, שיוכלו להמשיך לשלם שכר גבוה יותר למטפלות.
קישורים
נתוני השנה הבאה - TheMarker
מאבק מטפלות הצהרונים בירושלים - הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מה שאני מבין מזה (הוי, הרלוונטיות)... 612630
הוא שכנראה (הרבה?) פחות מ-‏12 אחוז מהילדים רשומים לגנים רוסיים. אז או שהילודה של ה"מגזר" נמוכה ביותר, או שהגיע הזמן להתחיל להספיד אותנו... כן, אני יודע – מה הקשר לרפורמה במחירי הגנים? אבל זה נושא כאוב בשבילי. לא שגנים רוסיים מבטיחים המשכיות של השפה, אבל הם לפחות מראים, אולי, שעוד לא ויתרנו לגמרי.
מה שאני מבין מזה (הוי, הרלוונטיות)... 612631
לא ויתרתם לגמרי על מה, אי-ההיטמעות בילידים של הלבנט?
מה שאני מבין מזה (הוי, הרלוונטיות)... 612635
מההקשר: לא ויתרו לגמרי על הסיכוי לשמר את השפה הרוסית (נראה שהיא בסכנת הכחדה).
מה שאני מבין מזה (הוי, הרלוונטיות)... 612636
מעניין אם בתוך 40-50 שנה יווצר דיאלקט רוסי-ישראלי (משהו כמו ערבית-ישראלית או גרמנית-שוויצרית).
מה שאני מבין מזה (הוי, הרלוונטיות)... 612645
מילים וביטויים עבריים יש למכביר בשפתם של העולים הוותיקים. אלה שנולדו או חיים כאן מגיל צעיר מניסיוני מעדיפים לא לדבר רוסית בכלל, ולכל היותר מתבלים את העברית שלהם בביטויים רוסיים. אלא אם כן הממסד יחל לתמוך בלימודי רוסית בקנה מידה נרחב, או שתהיה הירתמות רבתי של ה"עדה" לתחזוק הרוסית, אני נוטה לחשוב שהתשובה לשאלתך היא לא. בקרב הרוב לפחות, הרוסית תלך בדרכן של כל שפות העולים.

נדמה לי שבדבריו של ידידיה אני מזהה נימת זלזול, ואני רוצה להגיד להגנתי שאני לא חושב שמדובר בסוגיה חברתית בוערת. אנשים יכולים לחיות נהדר גם אם יזנחו שפה אחת לטובת אחרת – מדינת ישראל היא הוכחה. לעומת הפערים החברתיים והמתח על רקע אתני שקיימים כאן אובדן השפה הרוסית בישראל הוא ממש שטות. עדיין, חבל לי. במחשבה שניה, לא ברור לי למה הגבתי מלכתחילה.
מה שאני מבין מזה (הוי, הרלוונטיות)... 612651
כמי היה עד ושותף למאמץ לשימור העברית של הילדים הישראלים-אמריקאים, אני מאוד מזדהה עם החשש שלך.
מה שאני מבין מזה (הוי, הרלוונטיות)... 612653
זלזול לא היה, גם אם שמעת צלצול ;-) רק עקיצונת, אולי, כי אפשר היה לקרוא את הדאגה ל"המשכיות השפה" כדאגה לשפה הרוסית עצמה (נוסח הדאגה ליידיש או לאדינו).
מה שאני מבין מזה (הוי, הרלוונטיות)... 612655
כלומר, שחששתי שהשפה הרוסית תיכחד כליל‏1? לא, ודאי שלא. לשמחתי (?), השפה נתמכת ע"י מספר מדינות שאני בספק אם ארצה בכל קשר איתן.

1 הבנתי אותך נכון? קוללתי בהבנת נקרא נמוכה למדי. בתיכון הייתי חייב לקרוא כל שאלה במבחן חמש פעמים לפחות.
מה שאני מבין מזה (הוי, הרלוונטיות)... 612657
הבנת נכון וגם אני הבנתי אותך נכון, זו היתה רק בדיחה קטנה.
למה כל כך חשוב לך שהרוסית תישמר אצל הדור הצעיר (להבדיל מתרבות רוסית-ישראלית או רוסית-יהודית, נניח)? האם היית מצפה, למשל, שיהיו פה גם חיי תרבות עשירים ברוסית? אמנים שייצרו יצירות משמעותיות ברוסית, כאלו שתהיה להם משמעות גם בקונטקסט הרוסית הכללי ולא רק זה הישראלי?
סליחה על התגובה המאוחרת (החיים האמיתיים מנעוני) 613130
קשה לי לדמיין תרבות רוסית-ישראלית בלי השפה הרוסית. אולי האשם בחוסר ההיכרות שלי עצמי עם היבטים רבים של התרבות הרוסית, אבל כמדומני שאם נמחק את השפה, תיוותר רק שתיית וודקה לבלי סוף (ומניסיוני האישי, אף בצורה הרבה פחות מבוקרת מאשר ב"מכורה"), עץ אשוח בראשון לינואר (סיבה נוספת להתגלף), גישה צינית (תרתי משמע) אך רגשנית לחיים (מוזר, אה?), גזענות, הומופוביה, גאווה ואוסף קללות אתניות "עסיסיות". אחלה תרבות. הכרותי עם "רוסים צעירים", אלה שגדלו בארץ, היא די שטחית, אבל מהמכרים שלי קיבלתי את הרושם שהנ"ל, ככלל, הוא שנוטה להישאר. מאידך, רבים מהמכרים האלה נפלו עלי בעת שירותי הצבאי, ובאו מרקעים של עוני ובעיות במשפחה, אז אולי ההתנהגות שלהם היתה פונקציה של מצבם הסוציו-אקונומי. לא, למעשה, החברים הקרובים שלי שמרו אפילו על פחות! רק עץ אשוח ווודקה כמים...

עד כמה עדות אחרות שמרו על תרבותן לאחר שאבדה שפתם? אני שואל ברצינות. מנסיוני, לא נראה לי שבמיוחד, אבל אני לא בטוח.

אני אישית הייתי רוצה בתרבות ישראלית דוברת רוסית עם נטיה מערבית הומניסטית. מחד, בלי היבטים שהם, אולי, תסמיני השיטיון הסובייטי (קנאות לאידאולוגיה, חשדנות כלפי זרים וחיפוש מתמיד אחר בוגדים שצריך לערוף את ראשם כדי להציל את המכורה הכבירה), עם פחות שנאת השונה, אבל מאידך לא "מזרחית מדי"‏1. עם פחות דיבורים על "נחת זרוענו", "דמוקרטיה זה נפלא, אבל בואו לא נגזים", "הקם להורגך וגו"' ו"תהיי יפה ותמצאי לך בעל שמרוויח מיליונים" (לפי מה ששמעתי, הסקסיזם שועט ברחובות רוסיה), אבל עם ספרות ברוסית, טלוויזיה ברוסית, חינוך ברוסית (חלקית) והעיקר, חיי חברה ברוסית. אם יבחינו בנו בחו"ל, אולי זה טוב. לי אישית אין חשק שיבחינו בי במדינות דוברות הרוסית. זה יגרום לי לחשוד שאני מתדרדר מוסרית...

בטח יש למעלה הכללה לא אחת ולא שתיים, ואני מודה שאני לא יודע הרבה לא על תרבות הרוסים בארץ או בברה"מ לשעבר, לא על "מזרחים" (למרות שגדלתי בינם לא הייתי בן בית) ולא על קומוניזם (אבל כמדומני שהרוסית שלי לא רעה בכלל, יחסית ללא מעט "עולים צעירים" אחרים). אבל שאלת והשתדלתי לענות. אני בספק אם לחלומות הרטובים שלי יש אחיזה במציאות.

1 אני תומך בפלורליזם, אבל שומר לעצמי את הזכות לא להכריח את עצמי לחבב תרבויות – ומכבד את זכותכם לא לחבב את התרבות שלי, ואותי אישית. משתדל.
סליחה על התגובה המאוחרת (החיים האמיתיים מנעוני) 613134
מצטער על התגובה הקצרה לתגובתך הארוכה, אבל עדיין לא הבנתי למה זה חשוב לך. אם הבנתי אותך נכון, אתה שואף לתרבות רוסית-מערבית ולא לתרבות רוסית ייחודית לישראל (שלא לדבר על רוסית-יהודית).
אני כותב מלל הרבה ותוכן מעט. הפרעה כרונית. 613157
אני חושב שהתשובה לשאלתך היא שאני פשוט רוצה לחיות בסביבה בת-קיימא שיהיה לי נוח לנהל בה את חיי, על כל היבטיהם, בשפת אמי, שאני מאד קשור אליה ואוהב אותה (השפה. וגם אמא). במצב הנוכחי אני עוד יכול למצוא אנשים לדבר אתם רוסית, אבל מאחר שבארץ הרוסית נדחקת ע"י העברית, הרוסית של בני גילי‏1 לעתים קרובות לא מזהירה‏2, ואני לא צופה רוב שיח רוסי לילדי.

הבנת אותי נכון, אבל אני לא התבטאתי נכון... כבד פה וכבד לשון אנוכי (אבל ראיס אל יהוד כבר לא יצא ממני). אני דווקא כן מעוניין בסינתזה רוסית-ישראלית. אני נהנה מאד לדבר עברית, אוהב את החמימות והפתיחות של האנשים ואוהב תרבות עברית, גם "רצינית" לפעמים וגם "חגיגה בסנוקר". כן הייתי רוצה, למשל, שסופרים ילידי הארץ יכתבו ספרים ברוסית שעלילתם מתרחשת בישראלו ושיושפעו, נגיד, מעמוס עוז ומאיר שלו. המערביות שאני מעוניין בה אמורה להתבטא, בגדול, ביותר הומניזם ופחות אלכוהוליזם. ובשוויון בין גברים לנשים. "לא 'מזרחית מדי"' היתה התבטאות די טפשית, כי רוב המזרחים שאני הכרתי בחיי עונים להגדרות "ערס" או "ילד קטן שלא מבין מהחיים"‏3, ובמקרה הראשון אולי פשוט מדובר בנגזרת של מצבם‏4 הסוציו-האקונומי. ודאי שאידיוטי להכליל.

בסך הכול, מסתבר שאני כן מעוניין בתרבות ישראלית ברוסית, עם השפעות רוסיות; או תרבות רוסית בישראל, עם השפעות ישראליות חזקות. מגיע לי נכשל בחיבור.

עם היהדות ההיכרות שלי מוגבלת מאד, לכן לא הזכרתי אותה.

1 בקווים כלליים... אני בן 20.

2 וגם שלי קצת חורקת מחוסר שימוש וחוסר חשיפה, בעיקר בדיונים אינטלקטואליים, אבל חסרות לי גם בשליפה הרבה מלים יומיומיות. שלא נדבר על רמת הכתיבה שלי, אוי ווי איז מיר.

3 או "ערבי". אבל חברים ערבים דווקא היו לי. אחלה חבר'ה. צאחבים.

4 מצבנו, מצבנו... גם אני גר בלוד.
אני כותב מלל הרבה ותוכן מעט. הפרעה כרונית. 613158
רגע, רגע.
אתה בן 20. ולפני 7 שנים לא נדרש ממך כינוי.
כתבת כאן בגיל 13?

אתה מתלמידיה של המורה ההיא?
אני כותב מלל הרבה ותוכן מעט. הפרעה כרונית. 613160
של המורה שנכשלה בהסמכה להוראה והלכה ללמד בלוד? אולי. אין לי מושג על מה את מדברת.
אני כותב מלל הרבה ותוכן מעט. הפרעה כרונית. 613162
אני חושב שהכוונה לכיתת המידענות של רופין ודומותיה. אמנם אז היית בערך בן שמונה.
דיון 667
אני כותב מלל הרבה ותוכן מעט. הפרעה כרונית. 613161
קודם כל, תפסיק להתמסכן. אתה מתנסח בסדר גמור ואשמח אם לא תברח.
אני יכול להבין את הרצון שלך בסביבה רוסית בשל היותה שפת אימך, אבל בתגובה שפתחת בה את הפתיל, היה נראה שאתה מתייחס לדור הבא. לאלו ודאי לא תחסר הרוסית (שהרי אתה מקונן על כך שהם לא ישלטו בה כלל). האם אתה מעוניין שילדיך (ההיפותטיים?) וילדי רוסים אחרים ילמדו רוסית בגן, כדי שלך עצמך יהיה נוח יותר בזקנתך?
סליחה על התגובה המאוחרת (החיים האמיתיים מנעוני) 613141
וכל כך חשוב לך לא להטמע בלבנט?
למה באת הנה, אם התרבות המקומית כל כך נחותה בעיניך?
סליחה על התגובה המאוחרת (החיים האמיתיים מנעוני) 613159
כדי להפריח את השממה. כל מה שהתרחש כאן במשך מאה שנה לפני עלייתנו היה גרסת הדמו. עתה באנו להראותכם כיצד זה נעשה. שני מפתחות לזה השער: אשדי יי"ש ואפס סובלנות למטרדים, בראש ובראשונה להכול.

וברצינות: קודם כל, אותי אישית הביאו, בגיל גנון. מעבר לכך, מהסיפורים של הורי עולה שלא היה להם ולא יכול היה להיות להם מושג מה זה ישראל בכלל. העיקר בשבילם היה לברוח מאוקראינה, שהיתה נתונה במשבר קשה ביותר אחרי נפילת ברה"מ. שיקול משני היה שלא אצטרך לשאת את הכינוי יהודון (ז'יד) כל חיי.

חוץ מזה, התרבות לא נחותה בעיני, ולא כתבתי את זה. כתבתי שאני לא אוהב את התרבות של "המזרחים", מה שהיה באמת טפשי, כי מה אני יודע על מזרחים. אז אכלתי מופלטה וקראו לאמא שלי "מפתוחה" כל ילדותי... לא מחקר אנתרופולוגי. העניין הוא שאני לא שופט "איכות" של תרבות לפי העדפותי האישיות. בביטויים שנתתי בגרשיים ("נחת זרוענו" וכו') התכוונתי להלך רוח שנפוץ בציבור הרוסי דווקא, שאני בכלל לא מתלהב ממנו.

להיטמע די נטמעתי, אבל על הרוסית אני רוצה לשמור, כי אני קשור אליה מאד. זה הכול. גם בגרמניה, ארה"ב ואוטופיה הייתי מנסה לשמור עליה. שום כוונה להתבדל מה"לבנט" (בחיים לא השתמשתי במלה הזאת) דווקא.

נראה לי שאני יוצא די אהבל בדיון. כנראה צריך לפרוש מהאייל לעוד כמה שנים.
סליחה על התגובה המאוחרת (החיים האמיתיים מנעוני) 613178
מה זה "מפתוחה"?
סליחה על התגובה המאוחרת (החיים האמיתיים מנעוני) 613271
ניחוש: פרוצה.
סליחה על התגובה המאוחרת (החיים האמיתיים מנעוני) 613270
אם זה שווה לך משהו, אני נהנה מכל רגע של קריאת התגובות שלך.
מה שאני מבין מזה (הוי, הרלוונטיות)... 612654
ישראלי רוסי שיצא לטיול שורשים, גילה במהרה שמילים ברוסית בסיסית כמו ''סבבה'', ''מזגן'' או ''קופת חולים'', לא מוכרות במולדת הישנה.
מה שאני מבין מזה (הוי, הרלוונטיות)... 612658
הוא חשב ברצינות שאומרים "קופת חולים" ב"מולדת"? מביך. אני החלטתי אי-שם בגילאי העשרה המוקדמים להפסיק להגיד "מזגן", "גינה" ואת שמות ימות השבוע בעברית, ובכלל לקמץ במידת האפשר בביטויים עבריים ברוסית שלי. אבל יש ביטויים שממש לא נוח לי להגיד ברוסית משום מה. "תריסים" (שמקבלים אצלנו במשפחה ריבוי רוסי ונקראים "טריסי"), "תחנה מרכזית" ושמות משרדי הממשלה עולים בשליפה. את "קופת חולים" אני מתרגם מילולית בדרך כלל‏1 ל"בולניצ'נאיה קאסה", או שאני קורא לסניפים "פוליקליניקה", כמו הרופאים הרוסים.

1 עוד משהו שאני לא עושה בדרך כלל. לך תבין. אולי שמעתי מההורים‏2.

2 שכה אתפגר. חיפוש בגוגל מעלה את "מгניציפאלנאיה בולניצ'נאיה קאסה גורודה קייבה" – "קופת החולים העירונית של העיר קייב".
מה שאני מבין מזה (הוי, הרלוונטיות)... 612659
הוא לא חשב כך ברצינות, כמובן. אלה הן מילים שמשולבות חזק בתוך הרוסית שלו, והיה לו קשה להיגמל מהן בחו''ל.
מה שאני מבין מזה (הוי, הרלוונטיות)... 612660
אכן, יותר הגיוני ממה שאמרתי.
מה שאני מבין מזה (הוי, הרלוונטיות)... 612900
להערת שוליים 2, יכול להיות שהמקור ל"קופת חולים" גם לישראל וגם לקייב הוא גרמנית. מעניין שKrankenkasse מקשר, כמונחים מקבילים, ל"קופת חולים" בעברית אבל למשהו אחר (לא בולניצניה קאסה) ברוסית, ובאנגלית אין דבר כזה בכלל.
מה שאני מבין מזה (הוי, הרלוונטיות)... 613132
הערך הרוסי עוסק ב"סטראחובאיה מדיצינסקאיה אורגאניזציה", דהיינו "ארגון לביטוח רפואי". מקריאה חלקית‏‏1 עולה שמדובר כנראה, פחות או יותר, במה שאנחנו מכנים "קופת חולים". חיפוש "בולניצ'נאיה קאסה" מפנה לערך על "החוק לרווחת עובדים בעת מחלה" (משהו כזה). לפי הכתוב בפסקה הראשונה, ב-‏1912 נחקק באימפריה הרוסית חוק המבטיח לעובדי מפעלים פיצוי כספי בתקופת מחלה וכן טיפול רפואי חינם. לצורך מילוי לשון החוק הוקמו "קופות חולים", שהיו "גופים ציבוריים עצמאיים" שגבו דמי ביטוח מעובדים וממנהליהם ו"נוהלו על יד המבוטחים עצמם". זאת אומרת, נראה שמדובר במעין חברות ביטוח ותו לא. הטיפול הרפואי עצמו היה באחריות המעביד.

מתבקשת, אני חושב, השאלה מה פשר "קופת החולים" בעיר קייב. אולי אני אבדוק מאוחר יותר.

1 הפרעת קשב וריכוז שוחקת. ובואו נודה על האמת, צריך גם לחזק כמה ברגים ברוסית שלי...
אוודאי. 612643
אני גזען ידוע. מרוקאים‏1 לניקיון, ערבים לאוקיינוס האטלנטי (שהרי הים התיכון קרוב מדי; חו"ש יצליחו לשחות חזרה) ואשכנזים לחינוך מחדש במחנות ריכוז בפיקוחנו. היי ליברמן!

מסקרן אותי למה זו השאלה ששאלת. זו המחשבה הראשונה שעלתה בראשך, או שסתם החלטת להתעמר בי? התשובה לשאלתך, אגב, היא שהתכוונתי לשימורה של השפה הרוסית. מלבד השפה, התרבות הרוסית ברובה זרה לי, שכן עליתי בגיל צעיר מאד, והמעט שמוכר לי מאד לא חביב עלי. ולמען מלוא הכנות, אני אוסיף שערבים אכן מלחיצים אותי ואותם המזרחים שבקרבם גדלתי בלוד זרים לי ולא חביבים עלי, והייתי מעדיף לגור בחברה אחרת, אולי (מערב) אירופאית יותר. אני לא בטוח. אבל נראה לי שמדובר בהעדפה אישית, ושאני לא מוסמך לחלק ציונים לתרבויות. מאידך, כשאני אחשוב שאני יודע מספיק כדי לעשות כן, לא אהסס...

1 שם קוד לכל ה"מזרחיים".
ואתיופים וזרים שכחתי. כמובן... 612644
כבר יש נסיון 612637
במועצה האזורית שבה אני גר יש כבר הרבה שנים חינוך חינם מגיל 3 וגם הילדים שלי היו בגנים כאלה. הבעיה עם "חינם" היא המאמץ של הרשות לחסוך בכל מחיר. למשל, יש שלושה שנתונים שבכל אחד יש סביב ה-‏20 ילדים. המועצה לא רוצה לפתוח שלושה גנים ומסתפקת בשניים, אבל כל נסיון ליצור גן דו-שנתי יצריך תוספת של כוח אדם כי הגן יחרוג ממגבלת ה-‏35 ילדים. מה עושים? מפצלים את השנתון האמצעי לשניים כך שבכל גן יהיו פחות מ-‏35 ילדים. ילדים צריכים פתאום להפרד מהחברים שלהם שאיתם עוד מהפעוטון כדי לפגוש אותם שוב שנה אחר כך תוך יצירת מעמדות של "קטנים" ו"גדולים" שמלווה אותם אחר כך גם לכיתה א'.
במקרה שלנו ועד ההורים דרש מהמועצה לממן סייעת נוספת שתעזור בטיפול בנושאי נקיון והגיינה. המועצה סרבה בנימוק שאם היא תאשר לגן אחד היא תצטרך לאשר לכל הגנים במועצה, אבל הסכימה לתת שקל-מול-שקל, כלומר אם ההורים יממנו חצי משכורת לסייעת, המועצה תממן את החצי השני.
כבר יש נסיון 612649
בעיני אותו מאמץ לחסוך בכל מחיר הוא לא בעיה נקודתית אלא סימפטומטית - להנחת היסוד שהשתרשה פה, לפיה המדינה לא חייבת לממן שירותים בסיסיים, ואם היא כבר מארגנת אותם היא מעדיפה שזכיין חיצוני יבצע אותם, או לחלופין שהיא תבצע אבל תוך כדי היא תפעיל המון תכסיסים‏1 כדי להמעיט בהם ולחסוך כמה שאפשר. ההנחה שזה פשוט תפקידה של המדינה ושהיא אמורה לעשות את תפקידה לרווחת האזרח, דומה שהיא כבר לא תקפה ציבורית. רוצה לומר, הממשלות האחרונות ומדיניותן נתנו הכשר להתנערות של הממשלה מתפקידיה, ומכאן ואילך כל עובדי הציבור כאילו שכחו את האופציה האחרת.

לא, אני לא מעוניינת לפתוח עוד דיון שוק חופשי ואם יתחיל כזה כאן אשתדל מאוד לא להשתתף בו. הנושא כאן הוא הקונפליקט החריף שניכר בין מדינה שהבטיחה (תחת לחץ אזרחי כבד) תוספת שירות לאזרחיה (חינוך חינם) לבין חוסר המסוגלות שלה לפעול באמת ובתמיד למתן שירות כזה באופן ראוי. אחד בפה ואחד בלב.

1 מה נסגר עם המילה הזו, תכסיס? עולה בדעתי שאמורים לאיית אותה ב-ט', מלשון "לטכס".
כבר יש נסיון 612656
גם לי אין רצון לפצוח בדיון שוח נוסף, אבל מבחינתי:
- השאלה "מהו שירות בסיסי" איננה שאלה סגורה, אלא נושא לדיון פוליטי. לא ברור מאליו שהכלל צריך לממן את כל צורכי ילדינו.
- רשות מקומית שמקפידה לחסוך, ולא מפזרת משאבים בלי כיסוי, ומוודאת (בשיטת שקל-מול-שקל) שהאזרחים באמת מעוניינים בשירות, ראויה לתשואות.
כבר יש נסיון 612666
הפתעה - גם אני לא חושבת שמעון חינם בגיל 3 אמור להיות שירות בסיסי ומובן מאליו (להשקפתי היה עדיף שישקיעו בתנאי עבודה מתאימים לאמהות/הורים, ובפיקוח על משפחתונים קטנים, גנים בתוך מקומות העבודה בחברות בינוניות ומעלה, אפשרות של הוצאה מוכרת על תשלום למטפלת/משפחתון, ושאר אופציות מתאימות יותר לשמירה על פעוטות. ממש לא נוח לי לראות מסגרות של יותר מ-‏30 ילד ושני אנשי צוות בגיל הרך הזה).

לגבי רשויות מקומיות - זה תלוי מאוד בפרסונה שנמצאת ברשות העירייה. צריך להיות אדם בעל שיעור קומה, כזה שלא שכח שהוא משרת ציבור, כדי שלא יתפתה לחקות את ההתנהלות הממשלתית בנושא.
כבר יש נסיון 612748
אני דווקא כן רוצה לפצוח בשו"ח

תסבירי לנו בבקשה למה הציבור צריך לסייע לוולדנים לטפל בשרצים שלהם?
כבר יש נסיון 612751
כי זה אינטרס של הציבור שאנשים יביאו ילדים לעולם. וזה גם אינטרס של הציבור שהילדים הללו יזכו לחינוך טוב ולא יתגוללו ברחובות.

אחרת מחננו‏1 עוד ירב, עוד יגיעו לילות, בם נטרוף בהם טרף בסמטות אפלות.

________
1 של הילדים, כמובן.
כבר יש נסיון 612783
זהו, שאני לא. אבל אם כבר מסייעים לטפל, שיעשו את זה כיאות.
כבר יש נסיון 612826
סיבה אחת אפשרית ואף כלכלית: כדי לעודד את הנשים להצטרף למעגל העבודה‏1, להרוויח משכורת נאה, ולשלם הרבה מיסים למדינה. אולי מדיעבד זה אפילו יכול לחסוך כסף לציבור.

1 אני מתייחס כמובן למגזרים יצרניים ותורמים לחברה, לא לאלה שלא.
כבר יש נסיון 612851
אם שמרטפות לכל ילדי ישראל הייתה רווחית מבחינה כלכלית‏1 לא היה צריך לסבסד את זה

1ברווחית מבחינה כלכלית אני מתכוון שגם בלי מעורבות המדינה כל המעורבים (הורים,שמרטפים ומעבידים)מרוויחים
כבר יש נסיון 612869
אפשרות: לטווח ארוך היא רווחית, אבל הסבסוד עוזר להתגבר על הטווח הקצר (למשל, כדי לאפשר לצבור ותק\התמקצעות שתוביל להעלאת משכורת ולרווח בטווח הארוך)
כבר יש נסיון 612853
איך אהבתי את הפרק הזה בסימפסונס.
כבר יש נסיון 612989
טרכטנברג: "בכל רגע מדינת ישראל גורמת נזק בלתי הפיך לתינוקות"
מפרוטוקול הוועדה: "מאוד צורם לי שהנושא של 0-3 נמצא באחריות התמ"ת. יש בזה מסר והמסר הוא חמור, שהתינוק או הילד הוא אובייקט שאתה מפקיד אותו במחסן, במגרש חניה בדרך לעבודה, ונפרד ממנו וגמרנו את העניין. כן צריך להיות סטנדרט. האם מגרש החניה מתאים להחנות שם את התינוק? למי אכפת, הרי זה אובייקט. זה כמו גור של חיית מחמד. אז כל המסר צריך להיות מאוד חזק. צר לי להגיד שאני משוכנע שמדינת ישראל, בכל רגע ורגע, אנחנו גורמים נזק בלתי הפיך לתינוקות שנמצאים במקומות לא מפוקחים ולא עם סטנרדטים וכו"'.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים