מורים ותלמידים רבים התלוננו, בין השאר בדף הפייסבוק של משרד החינוך, על כך שבחינת הבגרות בהיסטוריה שנערכה ביום ב' היתה קשה מדי.
''הארץ'' מביא טענות של מורה כי חלק מהשאלות לא היו קשות בגלל מהותן, אלא בגלל ניסוח. למשל, התלמידים נדרשו להסביר ''שלושה מאפיינים שקושרים בין בני אותו לאום ומלכדים אותם'', כאשר לדברי המורה אילו השאלה היתה משתמשת במושג ''לאומיות'' היא היתה ברורה יותר. כך גם בנוגע לשאלה שהתייחסה ל''מפה המדינית של אירופה'' (כמושג מופשט). לדבריה, ניסוחים כאלו פוגעים בעיקר במי שרמתו הלשונית נמוכה יותר, בפרט תלמידים מהפריפריה.
שר החינוך שי פירון השיב בפייסבוק כי הוא שואף בכוונה לבחינות שיעודדו חשיבה מקורית ולא שינון ודקלום, ובעצם רומז כי התלונות באו מצד מי שציפה לשאלות שינון ודקלום. לפי וואלה, אכן הבחינה משקפת מגמה שמנסה להוביל אורנה כץ עטר, המפקחת על המקצוע, להוביל למידה שמתבססת על חשיבה ולא על שינון.
עדכון בפייסבוק מטעם משרד החינוך מדגיש כי תשובות שונות לשאלות יכולות להתקבל כנכונות, ואין לתלמידים ולמורים סיבה לדאגה. פירון הוסיף כי רמת הקושי של המבחן תיבדק, ואם היא תימצא קשה מדי אז יתחשבו בכך בציונים.
''הארץ'' מצטט גם ''בכירים במשרד החינוך'' שטוענים כי גורמים בעלי אינטרסים כלכליים ליבו את זרם התלונות. הכוונה לבתי ספר אקסטרניים, ובעלי ספרים וסדנאות להכנה לבגרות. אלה מקווים, לדברי אותם בכירים, שככל שהבגרות תיתפס כקשה יותר כך יפנו יותר תלמידים לשירותיהם.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש