על תעשיית כתיבת העבודות האקדמיות בתשלום 3633
כתבה שהתפרסמה ביום ה' ב-TheMarker מתארת את תופעת המסחר בעבודות אקדמיות באוניברסיטאות ובמכללות.

באינטרנט פועלות חברות רבות המוכרות עבודות אקדמיות לסטודנטים – עבודות סמינריוניות, הצעות מחקר, מצגות, ואף תזות. עבודות "בהזמנה אישית", הנכתבות במיוחד עבור הסטודנט הלקוח, נמכרות תמורת אלפי שקלים, ומחירן עשוי להאמיר עד ל-‏10,000 ש"ח לתזה. עבודות שהוגשו כבר בעבר נמכרות תמורת מאות בודדות של שקלים.

סטודנטים וכותבי עבודות שרואיינו לכתבה טענו כי מדובר בתופעה רחבת היקף. מתרגל במכללה המכונה שי אמר: "זו תופעה נפוצה מאוד בקורסים מסוימים, אבל קשה לזהות מקרים כאלה שבהם הסטודנט מגיש עבודה שלא הוא כתב, וגם כשמזהים עבודה כזאת – קשה להוכיח את זה, ומקרים רבים לא מגיעים בכלל לוועדת משמעת. למרצים ולמתרגלים קשה להתלונן כי הביורוקרטיה היא עצומה, והתחושה בסגל היא שלפעמים המתרגלים שתפסו סטודנטים מעתיקים נהפכים לנאשמים במקום הסטודנטים. נטל ההוכחה נופל עליהם".

מנגד, פרופסור מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, טוען כי "הבעיה היא לא רחבת היקף". לדבריו, "זה נכון שיש נוכחות דומיננטית מאוד של אתרי אינטרנט וכשמסתכלים על זה אתה אומר לאיפה הגענו – אנשים ממש מוכרים תחליפים להשכלה ואדם יכול להתעטף בנוצות זרות ולקבל ציון שלא מגיע לו. אבל אנחנו יודעים שהיקף הבעיה באוניברסיטאות לא גדול במיוחד." מהאוניברסיטה העברית נמסר כי בארבע השנים האחרונות הורשעו 13-19 סטודנטים בשנה בעבירות העתקה, פרט לשנת 2009, בה הורשעו 35 סטודנטים. בן ששון הוסיף כי האוניברסיטאות שוקלות לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולמשטרה על מנת לבדוק האם ניתן לעצור את פעילות האתרים של כותבי העבודות בתשלום, וכי הרקטורים של האוניברסיטאות בארץ צפויים להיפגש בקרוב על מנת לדון בתופעה.

בכתבה מרואיין בעל חברה לכתיבת עבודות המכונה בשם דורון. אף שבאתר החברה כתוב כי היא מספקת שירותי כתיבה עבור סטודנטים, הוא טוען כי החברה "לא מוכרת עבודות אלא נותנת סיוע", וכי "אנחנו לא הבעיה, הבעיה היא השיטה". בנקודה זו הוא מפרט: "ההתנהלות של המרצים היא לא לעניין. אם הם מכבדים את הסטודנטים, שיישבו אתם על הצעת המחקר פעמיים בשבוע ויעזרו להם. אי אפשר להיפגש אתם רק פעם או פעמיים וזהו. כשלמישהו יש בעיה הוא מחפש פתרון". עוד מצוטט דורון בכתבה כאומר "לא תמיד דוקטור שלא יודע סטטיסטיקה יהיה דוקטור פחות טוב."
קישורים
תואר ברמאות: כך מתנהלת תעשיית השקר של מכירת עבודות אקדמיות - Themarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חינוך והשכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

626332
אני רק שאלה לדורון הנ"ל: בכמה אחוזים מהמקרים ד"ר שלא יודע סטטיסטיקה יהיה ד"ר טוב?

אבל קצת יותר ברצינות:
1. אני לפעמים תמה אם החברות הנ"ל השתכללו עד כדי לקחת עבודות *שמישהו הגיש* ולשכפל אותן בלי ידיעתו.פה ושם אני תמה עם עבודות סמינריוניות שלי מלפני עשור מצאו את דרכן למקום כזה (מן הסתם לא, ובכל זאת אני תמה).
2. ממה שאני מכיר, אלה שנתפסים יותר, ככלל, הם ערבים ועולים חדשים-יחסית. זה לא דווקא בגלל שהם מעתיקים יותר, אלא בגלל שקל יותר לעלות על הפער בין ההתנסחות בעבודה להתנסחות שלהם בחיי היום-יום.
3. לא מעט מרצים כבר משתמשים בחבר גוגל כדי למצוא העתקות. ויש מציאות.
626333
אצלנו (קורס אחד באונ' גדולה, לא חשוב איזו) יש מערכת שאוספת עבודות משנים קודמות, ומשווה כל עבודה חדשה שמתקבלת עם כל העבודות במאגר. אחרי השבוע הראשון ההעתקות כמעט ונעלמו. המערכת עובדת בצורה דומה לn-gram (מייחל לישום בינ-אוניברסיטאי).
626336
רוצה לומר: ״אחרי השבוע הראשון, התפיסות כמעט ונעלמו״?
עמידה במבחן 626340
זכור לי שהתברר שאחת המערכות הללו זמינה לבדיקה גם לכל משתמש (בגרסת ניסיון). כלומר: כפק"ל העתקה הסטודנט היה צריך לדעת על קיומה ולבדוק את העבודה בעצמו במערכת לפני ההגשה. לא זכורי לי פרטים נוספים.
עמידה במבחן 626389
כאן מדובר במערכת שלנו (כלומר התמשקות לא מאוד מוצלחת שלי לקוד פתוח שמצאתי ברשת), אבל באופן עקרוני אני רואה בזה ערך גם אם המערכת שמאפשרת לסטודנט לבדוק את עצמו. בסופו של דבר אין בנמצא תוכנה שיכולה לזהות שיכתוב של עבודה של חבר, וכולם יודעים את זה.

זה כמובן בא בנוסף לבחינות ולצורך להגיע מוכנים למעבדה.
626343
הפתרון הזה לא יעבוד עבור עבודות ''בהזמנה אישית'', שם מישהו מחבר (תמורת תשלום) עבודה חדשה לחלוטין, שיגיש הסטודנט.
626392
נכון, אבל רוב הסטודנטים לא יוציאו סכומים נכבדים על העבודות הרבות שיש להם להגיש במהלך התואר, ועל עבודות חשובות באמת (דיסרטציות למשל) לפחות אצלנו נבחנים. מעבר לזה, אני כן חושב שזה לגיטימי לבחון את הידיעות של הסטודנט בתחום כאשר יש אי-התאמה בין רמת הסטודנט לרמת העבודה.
626393
נורא! אפליה על רקע מעמד כלכלי!
שירות נגד פלגיאריזם 626345
תגובה ישנה על אוניברסיטאות "חתימת כשרות" מחברת Turnitin.
באוניברסיטה שבה למדתי פעם, 626448
במחלקה למחשבים, היו אוגרים את כל התרגילים שהוגשו - תרגילים של כתיבת קודים. עבודה שהציגה קוד שכבר קים במאגר נחשדה מיידית בהעתקה אפילו אם הקוד היה תוצאה של עבודה עצמאית שפשוט לא הייתה מקורית, בלא ידיעת התלמיד.
626338
לפחות ידיעת הסטטיסטיקה קלה לבדיקה במבחן סטנדרטי.

לגבי 1., אני סמוך ובטוח שזה חלק ממאגר המידע שלהם.

אני תוהה עד כמה זה שונה עקרונית מפתרון תרגילי בית על ידי חיפוש באינטרנט של התשובה הנכונה. (זה שונה כי מישהו מרוויח מזה כסף כמובן, אבל זה לא עקרוני כאן).
626410
בימי התואר הראשון שלי, אם אני זוכר נכון, הציון על תרגילי הבית היה לא יותר מ-‏10% מציון הקורס. במובן זה, אין אולי הבדל עקרוני, אבל ההבדל הכמותי הוא תהומי.

אבל יש בכל זאת גם הבדל עקרוני: כל מי שהכרתי בתואר הראשון, כולל אני, העתיק פה ושם בתרגילי הבית (אז לא העתיקו מהאינטרנט, אבל העתקה מחבר זה אותו דבר, נכון?). אולי באמת זה יותר טוב מרע. ברור שתרגילי הבית נועדו לעזור לך להבין ולהפנים את החומר. אם השקעת רבע שעה בשאלה כלשהי ולא הצלחת, ואז העתקת את הפתרון ועמלת להבין אותו, אז זה עזר לך להבין ולהפנים יותר טוב מאשר חברך שהשקיע רבע שעה, לא הצליח, ולא הגיש פתרון. אם לא השקעת אפילו שניה, אלא ישר העתקת, אבל טרחת להבין את הפתרון, אז זה עזר לך להבין ולהפנים - פחות מבמקרה הקודם, אבל יותר מאשר חברך שלא השקיע שניה ולא הגיש פתרון. ואם לא טרחת להבין את הפתרון שהעתקת? אז הרווחת ברמאות כמה נקודות יותר מחברך שלא הגיש פתרון. אבל אם עשית את זה מספיק כדי שתהיה לזה משמעות בציון הקורס, מצבך לקראת המבחן לא מזהיר.

(אז למה בכלל לתת חלק מציון הקורס עבור התרגילים? כי כסטודנטים לתואר ראשון רובנו עדיין לא בוגרים (הא). צריך לתת לנו קצת מקלות וגזרים כדי שנעשה את מה שטוב לנו לטווח רחוק אבל קשה בטווח הקצר.)

הזעקה בדיון הזה היא על רמאות בעבודות סמינריוניות ומעלה. אלו כבר חלק חשוב מציון הקורס ומהזכאות לתואר. הם לא נועדו רק לעזור לך, הם נועדו להוכיח לאחרים מה אתה יכול.
626413
אני מסכים. כולל הסוגריים. בציון לתרגילים אתה גם נותן משוב לסטודנט לאורך הסמסטר, ומאפשר לו לתקן את שגיאותיו כך שיגיע למבחן מוכן יותר.
כרגע פורסם איך התעשייה בדיוק עובדת 669049
ניתן לראות בכתבה שפורסמה על איך עובדת תעשיית כתיבת העבודות האקדמאיות
הגשת עבודה בכתב זה לא מספיק 626334
צריך גם לבחון את הסטודנטים על העבודה שהם מגישים.
עכשיו נזכרים? 626335
פוסט מלפני כמעט 7 שנים בנושא הזה.

אמא שלי עבדה מספר שנים במכללה מסויימת כמרצה בחוג לחינוך. היא היתה מספרת לי על כל ההעתקות הבוטות ועל חוסר האכפתיות של המכללה לנושא.
היא היתה נותנת לסטודנט(ית בדרך כלל) את הציון הנמוך ביותר שנחשב לעובר. הסיבה - אחרת היא תצטרך לעבור את אותו הסיפור שוב בסמסטר הבא.
עכשיו נזכרים? 626374
לחברה של אשתי שמתרגלת במוסד אוניברסיטרי גדול בחיפה, קרה מקרה דומה במקצוע שהיא מתרגלת. סטודנט שהגיש עבודה ממוחזרת.
הייתה לה באמת דילמה מה לעשות, אבל עמדו מאחוריה והסטודנט נאלץ לחזור על הקורס.
The Shadow Scholar 626368
ב-Chronicle of Higher Education התפרסמה לפני כמה שנים כתבה מאת סטודנט צללים שמתפרנס מכתיבת עבודות בתשלום, שבה הוא מתאר את המציאות מהזווית שלו. מאד מעניין.

אצלי באוניברסיטה מופיעות על לוחות המודעות פרסומות בלי סוף ל"סיוע בכתיבת עבודות", "עריכת עבודות" וכו'. לפעמים היזמים לא משאירים מקום לדמיון. למשל, מודעה שטרחתי לתלוש ולשמור שכותרתה "כתיבת סמינרים, תזות, עבודות בציון גבוה", ותוכנה הוא: "למה לשבור את הראש? תנו לי לעשות את העבודה בשבילכם. בעלת תואר שני מאוניברסית ת"א - בהצטיינות, כותבת עבודה מקורית, איכותית, עם ציונים גבוהים. לסיים את התואר בראש שקט, עם ממוצע מדהים! תפור לפי דרישת הסטודנט!". אולי עבור המתלבטים, בצד מופיעה הסטמפה "דיסקרטיות מובטחת!".
The Shadow Scholar 626375
(בהקשר לאחד הדיונים הקודמים) גם לידע של כותב העל שלנו יש גבולות:

"As long as it doesn't require me to do any math or video-documented animal husbandry, I will write anything."
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626443
בעקבות ספרו המצויין והמשעשע של דן אריאלי "האמת על באמת" הגעתי למאמר על הסבתות המתות.

מתברר שישנה תופעה של פטירת סבתות וקיים אפילו מתאם בין שיעורי הפטירה של סבתות לבין הקירבה למועדי המבחן מצד אחד ורמת הציונים של הסטודנט מהצד השני...

מעבר למאמר המשעשע למדי, המידע המעניין שם (הגרף בע"מ 5) הוא שעם השנים התופעה מתגברת והסבתות מתות להן בתדירות הולכת וגדלה.

נקודה רצינית נוספת שברצוני לציין היא שמי שמעתיק עבודות כסטודנט, יעתיק עבודות במקום עבודתו ו/או ינקוט בקיצורי דרך אחרים. זו התופעה הבאמת מדאיגה, לטעמי...
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626445
ובחיים האמיתיים קיצורי דרך זה רע?
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626450
אם בחיים האמיתיים אתה צריך להגיש מרפסת של בניין מגורים חדש, אז כן.
Tipex Engineering 626454
ממש לא בטוח.

הסכוי שתטעה בחישוב סטטי של מרפסת, גדול הרבה יותר כאשר אתה מבצע את החישוב מאפס, מאשר אם אתה לוקח תכנון קיים ומשנה בו את הפרמטרים הרלוונטים.

____
דיסקליימר: המגיב אינו מהנדס אזרחי.
Tipex Engineering 626455
אבל כדי להעתיק בצורה נאותה לבעיה דומה (לשנות את מה שמותר לשנות ולא לשנות את מה שאסור) צריך להכיר את החומר.

מצד שני, על המרפסת עברה העתקה לא נאותה בגלל חוסר הכרות עם החומר.
Tipex Engineering 626456
ברור שצריך להכיר את החומר. לכן נותנים למהנדס להעתיק, ולא מטילים את המשימה על הפקידה‏1.
נכון שקל להתפס לאנקדוטות, אבל לרוב גלגלים מועתקים עובדים היטב. נסיונות להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש‏2 מועדים הרבה יותר לפורענות.
___
1 אני מקוה.
2 מי שמדבר. אם אפשר היה לרשום פטנט על המצאת הגלגל כבר מזמן הייתי מליונר. המצאתי עשרות‏3 גלגלים במשך חיי.
3 אם לא יותר.
Tipex Engineering 626471
אני דווקא התכוונתי לקבלן הביצוע ולא למהנדס.
Tipex Engineering 626472
יש להניח שרוב קבלני הבצוע לא העתיקו עבודות במהלך לימודיהם האקדמים.
Tipex Engineering 626473
לא התייחסתי לעבודות אקדמיות אלא עניתי ישירות לשאלתו של קונשטוק: תגובה 626445
Tipex Engineering 626460
מי שלא בודק את האלגוריתם או החישוב שלו, ולא משנה אם לקח תכנון קיים ושינה אותו או חישב מהתחלה, כדאי שיעסוק במקצוע אחר.
Tipex Engineering 626462
אני מבין שלשיטתך אין מקום לחברה כמו מיקרוסופט.
Tipex Engineering 626463
בוא לא נגזים. אני בטוח שה-QA שלהם עושה עבודה יותר טובה מרוב החברות שאנחנו מכירים‏1.

1 חוץ מויסטה, המוצר הגרוע ביותר שנתקלתי בו.
Tipex Engineering 626464
ועדיין, בגירסאות המסחריות שלהם, יש טעויות רבות ובכלל זה פרצות אבטחה. טעויות הן חלק מהעשיה. על חלקן‏1 עולים בשלב התכנון, חלקן מתגלות רק כאשר המוצר כבר הופץ ללקוח. אם מדובר במוצר תכנה, מפיצים Service pack, אם זאת מכונית מכריזים על Recall, אם זה גשר או מרפסת אז shit happens.

___
1 רובן, לפחות בגופים המכבדים את עצמם.
Tipex Engineering 626466
בחברות פיתוח מקובל גם לעיתים מודל המרחיב את ה-QA ללקוחות (לא ביטא, ממש לקוחות). בחישוב סיכונים הן כנראה משערות שעדיף להתמודד במקרים מסוימים עם תלונות מאשר להשקיע ב QA פנימי, או להקדים את המתחרים או כל שיקול אחר.
Tipex Engineering 626468
אני מזכיר שמדובר פה בתקלות בטיחות (תקרות נופלות) ולא באיזה תכנה שמקסימום תתקע לך את הקנדי קראש ברמה 3‏1.
הקריטריונים לבדיקות של דברים שקשורים בבטיחות, כולל תוכנות, הם קצת אחרים.

1 אין לי מושג מה זה אומר, אבל שמעתי שמדברים על זה.
Tipex Engineering 626469
ולכן, פרצות אבטחה‏1 הן משהו שבא Built in בכל פעם שמיקרוסופט מוציאה לשוק דפדפן או מערכת הפעלה חדשה, בעוד מרפסת (או גשר) קורסים פעם בעשור.

____
1 ופרצות אבטחה הן קצת פחות סימפטיות מהתקעות הקנדי קראש ברמה 3‏2
2 גם לי אין לי מושג מה זה אומר.
Tipex Engineering 626470
2 3‏2 = 9
Tipex Engineering 626465
וינדוז ויסטה הייתה מוצר מוצלח יחסית לוינדוס ME (ובגרסתו העברית עוד יותר).

אנקדוטה על XP, בזמן שיצא וינדוס XP, עבדתי בתמיכה טכנית ביחידה מסויימת בצבא, שהחליטה להעביר את מחשביה לXP (מוינדוס 95...), בעקבות המעבר, קרסו מחשבים‏0 בצורה אקראית, שלא הצלחנו למצוא את הגורם לה, ובלתי ניתנת לשחזור‏1 ביחידה‏2, המצב נמשך כמה חודשים, ולא מעט עצבים, אחרי שהגיע SP1, הבעיה נפתרה.

0 וינדוס לא עלה כלל, ונדרש תיקון מסובך שלא נלאה אתכם בפרטיו, או התקנה מחדש

1 כלומר, לאחר התקנה מחדש הבעיה לא קרתה בהכרח שוב.

2 אבל זה קרה בתדירות נמוכה מספיק ולא מיד אחרי התקנת המחשב, כך שחלק ניכר מהיחידה עבר כבר ל-XP, לפני שזיהינו את המצב.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626584
על המרפסת עברו פועלים עצלנים וקבלן שניסה לחסוך בחומר.
וסבורתני שלאיש מהם אין תואר אקדמי.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626585
אמור להיות פיקוח על הבניה. אמור להיות מהנדס שישים לב לניסיונות החיסכון ויגיד איפה אסור לחסוך.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626586
זהו, שלא.
כלומר, צריך שיהיה מתכנן, שהוא קונסטרוקטור מורשה שאומר מה צריך לעשות, איפה וכמה. אבל הבחירה למנות מפקח על הביצוע, שישים לב לניסיונות החיסכון, ויתעקש על בניה בהתאם לתכניות ולנהלים - זוהי בחירה וולונטרית לחלוטין.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626605
מתוך ראיון עם קבלן על על הכשל במרפסת [ולמה אצלו זה לא יכול לקרות]:

ש: איך אתה מסביר את העובדה שהחוק לא מחייב פיקוח?
ת: אולי יש בעיה בחוק, אבל הבנקים המלווים וחברות הביטוח דורשים פיקוח, והיום אין לנו שום פרויקט בלי פיקוח.

(מהו הניקוד של המילה "מלווים"?)
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626610
בנקים היום מלווים לווי פיננסי פרויקטים של נדל"ן - נותנים לקונה ערבות על כספו ומציבים דרישות ליזם.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626603
הפועלים המתבטלים במרפסות הזכירו לי שעוד לא מצאתי את השיר מתגובה 588252 .
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626474
אחד הדברים שאתה אמור ללמוד הוא מתי בדיוק קיצורי דרך מותרים (או בז'רגון הפיזיקלי: "זניח").
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626475
או מה שיותר חשוב: מתי קיצורי דרך אסורים.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626476
הטענה שמי שמרמה כסטודנט ירמה גם בהמשך נשמעת לי די סבירה. אבל האם יש לה ביסוס מחקרי?
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626478
לא כל דבר אפשר לחקור, אבל לפי האוניברסיטה של החיים רמאי נשאר רמאי (רמאות היא תכונת אופי מושרשת שבאה לביטוי כאשר כאשר יש אפשרות להרוויח ממנה בלי להתפס). תמיד ימצאו התירוצים להצדיק אותה, גם התירוצים הללו הם סוג של רמאות, רמאות עצמית.

עכשיו יש לי דילמה. הזמנתי מסין ספל חשמלי להקצפת קפה בחלב ובטעות קיבלתי שני ספלים כאילו. עכשיו אני מחפש תירוץ למה לא לשלם עבור הספל השני.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626482
אני תוהה, האם אתה‏1 מוריד קבצי סרטים/ספרים/סדרות מבלי לשלם עליהם כחוק?

1 לא אתה, חבר שלך כמובן, ולעיתים מאד רחוקות.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626486
לפי חשבון גס הורדתי לפני שנה וחצי כ- 30 סרטים מאתר שיתוף קבצים שהייתי מנוי בו לשבוע לצורך כלשהו. מתוכם צפיתי עד היום בחצי מהם. לפני כן קניתי כ- 30 סרטים צרובים, מתוכם צפיתי גם כן בערך בחצי. עכשיו אני מוריד באופן קבוע עשרות סרטים מלאים ביוטיוב באדיבות אתר שיתוף המידע reddit , מדור fullmoviesinyoutube , מתוכם צפיתי בפחות מרבע הסרטים. יש לי מינוי מלפני 3 שנים על 33 סרטים בספריית ווידאו , מתוכם השאלתי 6 בלבד וצפיתי רק ב- 3 (כל ה- 6 על הדיסקים הקשיחים שלי). כך שאני מוריד ומשאיל הרבה יותר ממה שאני צופה בפועל, כי קל יותר להוריד מאשר לצפות (לוקח זמן לצפות כי אם כבר אני צופה, אז צופה מספר פעמים כדי לקלוט את כל הפרטים). לגבי ספרים הורדתי עשרות אבל כמעט לא קורא מה שהורדתי, רק מעיין, כי אם כבר לקרוא אני מעדיף לקרוא ספר מודפס. סדרות לא מוריד ולא צופה, דורש יותר מדי זמן עבור מה שנראה לי לא הכי מעניין. אני מניח שכוונתך הייתה לשאול האם יש לי נקיפות מצפון על הורדת תכנים מוגנים , לא אין לי; לא נראה לי בעיה אתית כמו רמאות במבחנים, רמאות בהתנהגות, או בעשיית עבודה חפיף. לא ניתחתי למה זה נראה לי דבר אחר , גם לא אנתח עכשיו, כללית נראה לי שרמאות גורמת הרבה יותר נזק לציבור מאשר צפיה בתכנים מוגנים ללא תשלום .

ועכשיו אעמיד אותך בדילמה
מצורף למעלה לינק לסרט מלא ביוטיוב. הסרט נקרא the grave of the fireflies או שם דומה. זה סרט איכותי ביותר, יצירת מופת, על אח ואחות יתומים ביפן במלחמת העולם השניה. הסרט מוגן כנראה מבחינת זכויות יוצרים , מה שיכול להטריד אותך. הברירה עכשיו בידך: להוריד את הסרט מייד ולצפות בו, או להשיג אותו בדיוידי מארצות הברית (לא יודע אם ניתן לצפיה ישירה דרך האינטרנט).
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626488
פשוט רציתי לראות אם אתה עומד מאחורי התיזה שלך לפיה ''רמאות היא תכונת אופי מושרשת שבאה לביטוי כאשר כאשר יש אפשרות להרוויח ממנה בלי להיתפס'', כאשר נחליף 'רמאות' ב'גנבות' (אם כי בעצם זה סוג של רמאות ממילא.)

אז גם אם אתה כנראה מורידן די צנוע, עדיין אתה לא עומד מאחורי התיזה הנ''ל, ולא טרחת לנתח למה זה שונה מלפרוץ לחנות ספרים ולגנוב כמה ספרים, פלוס איזו רציונליזציה על הנזק הציבורי.

לדעתי חלק ניכר מהאנשים יטען שיש גם הבדל בין העתקת עבודה בהיסטוריה של המאה התשע עשרה לבין מכירת דירה שאינה שלך, למשל. כולל איזו רציונליזציה על הצדק הציבורי. לכן נראה לי שהתיזה הנ''ל היתה קצת גורפת מדי.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626489
מעניין שדווקא דוגמא מהסוג הזה עלתה בדעתך, מאחר שזה רלוונטי לנושא האקדמיה.

במדעי הרוח לכתיבה עצמאית יש יותר משקל, והדעת סובלת פחות העתקות בעבודות ומבחנים.
לעומת זאת הנורמה היא שניתן לשעתק חומרים בלי לבוא במשא ומתן עם בעלי הזכויות: מקראות שנמכרות בדרך קבע; מאמרים שמוצבים בPDF לרשות תלמידים באתרי הקורסים; סרטים וקטעי סרטים מועתקים ומוצגים בדרך קבע - בכל ספריה אקדמים עם סרטים תוכל למצוא כמה עותקים מפרי זכויות - לרוב זה החלק המרכזי באוסף.

ואני יכולה למנות לכך מספר רציונלים, כשהעניין תמיד נקשר בזכות אקדמית כלשהי. אבל אולי הטיעון המשכנע ביותר שאני שמעתי לכך, היא שבמקרה אחד (בגרמניה) בו ניסו באופן פתוח לבוא עם בעלי הזכויות בדין ודברים ולהסדיר את העניין, הדבר הוביל לכך שבמשך כמה שנים לא היה ניתן לעשות הקרנות סרטים אקדמיות בכלל.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626494
אני מבין שיש כאן בעיה, אבל את מציינת בעיה ברמת המוסד (האקדמי) ולא ברמת הסטודנט היחיד. קשה לי לבוא בטענות לסטודנט שמוריד מאמר שמופיע באתר הקורס - אין לו שום סיבה להניח שזה חומר לא חוקי וכו'.

ודרך אגב, בתור מי שנהנה כחובב מדפי הרצאות (Lecture notes) שמצאתי באתרים אוניברסיטאיים כאלה ואחרים, לא חשבתי שיש בעייה אם זה - בשביל זה המרצים שמו אותם שם, לא?
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626498
אני מבינה שלא הבהרתי את כוונתי בצורה מספקת.

גם בעיני הדילמה היא לא בתחומו של הסטודנט (אם כי אין סיבה שסטונדט לא יקלוט שמדובר בהפרה די ברורה של מה שקרוי זכויות יוצרים, היות שהוא יודע לקרוא, וברגע שהוא פותח ספר, הוא יכול למצוא את זכויות היוצרים המופיעות בראשיתו - ''אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם... וכו''').

כל מה שהתכוונתי לאמר, זה שפרקטיקות פיראטיות משולבות בהתנהלות היומיומית במוסדות האקדמיים. וההבדל בעיני הוא לא גדול, אם הצוות האקדמי מעמיד מקראות ועותקים לרשותם של הסטודנטים, או שולח אותם לאתר אותם בעצמו בספריה, היכן שמספרן של מכונות הצילום עולה על מספר העותקים המקוריים של המקורות המבוקשים. מי שנלחם בתופעות הללו אגב, לא יהיו בדרך כלל היוצרים, אלא בעלי זכויות היוצרים - הוצאות לאור וחברות הפצה.

אודה ואתוודה, אני לא יודעת מה זה בדיוק מדפי הרצאות. אם מדובר בעותקים של טקסטים שפורסמו בספרים וכתבי עט, אז אכן מדובר בהפרה של זכויות יוצרים.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626503
אין כאן לא עניין של פיראטיות ולא הפרה של החוק. חוק זכויות יוצרים מסייג במפורש, ומתיר מטעמים אקדמיים להעתיק‏1.

1 "...כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית"
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626508
הסייג הוא לצורך מחקר של היצירה. לאו דווקא שימוש ביצירה לצורכי מחקר אקדמי באופן כללי.

אבל מדבריך עולה רעיון שבוודאי אינו מקורי במיוחד: בואו ונפתח חוג לקולנוע שידון במגוון יצירות. את היצירות יותר למשתמשים להוריד לשם לימוד עצמי.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626509
כן, כן. זו גם התשובה המוכנה בפי לכל מקרה שלא יהיה.

רק שאם זה היה כל כך פשוט, נדמה לי שהאוניברסיטה העברית לא היתה נדרשת להליך גישור ומשלמת 300,000 שקל:
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626512
אני מניח שהם היו זוכים במשפט, אבל העדיפו להתפשר (ובעיקר לקבל גושפנקא להמשיך להנגיש מאמרים ועד 20% מכל ספר עד 2017).
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626533
ועל סמך מה אתה מניח שהם היו זוכים במשפט?

כי אם זה המצב, האוניברסיטה העברית חילקה לתובעות כמה מתנות ייקרות ערך:
גם כסף, גם החלטה תקדימית שמכירה בצדקתן הבסיסית וגם את הזכות להתמקח שנית בעוד ארבע שנים.

אם "אין כאן לא עניין של פיראטיות ולא הפרה של החוק", מה פתאום הם צריכים לקבל גושפנקא?
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626548
על סמך החוק (והעדר תקדימים המחייבים את האוניברסיטה לשלם תגמולים על העתקה למקראות).

אין בפשרה הזו שום החלטה תקדימית, האוניברסיטה טוענת ל''כמחווה של רצון טוב ולפנים משורת הדין.''
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626490
מוריד סדרתי.
אני מוריד סרטים שלא הספקתי לראות בקולנוע (וגם כאלה שכן ראיתי בקולנוע ואהבתי), אני מוריד סדרות טלויזיה (הטלויזיה בביתי לא מחובר לכבלים/YES - אלא רק למחשב), ואני מוריד ספרים מוקראים Audio books ושומע אותם במכונית.
בעבר הייתי מוריד משחקי מחשב, כיום אני קונה אותם ב-Humble bundle, Steam, ו-GoG (אתרים/פלטפורמות שמאפשרים לקנות את המשחקים בזול, ולהוריד דיגיטלית).

מבחינתי יש הבדל עצום בין גניבה של מוצר פיזי, לבין גניבה/צריכה של מוצר וירטואלי.
לספר יש דפים ודיו - קרי בשביל לייצר עוד ממנו, צריך להשקיע עוד משאבים (לכרות עוד עצים, להפיק עוד דיו, להדפיס, לכרוך, וכל המסביב), וכך גם כל מוצר פיזי אחר.
מוצר דיגיטלי מייצרים פעם אחת - אם רוצים לייצר עוד ממנו לא משקיעים משאבים - במקסימום אפשר להתווכח שהעלויות הן עלות החשמל, מקום פיזי בשרת/מחשב, וכוח עיבוד, שלושתם עלויות זניחות מאד.

כלומר בפועל - אם אני גונב מוצר פיזי, בעליו של המוצר הפסיד בפועל, הוא השקיע בייצור של הפריט, וכך הוא איבד את הכסף של הייצור וגם (בתאוריה) את הכסף שהוא יכל לקבל עבורו
אם אני גונב מוצר דיגיטלי - העלות לייצור הפריט היא אפסית, ונשארה רק העלות התאורטית של "מה שהוא יכל לקבל עבורו"

כאן אנחנו חוזרים לכתיבת/העתקת עבודות.
אישית אני חושב שזטת איננה הבעייה, אלא פתרון שאנשים מצאו לבעייה (לא פתרון טוב, ולא פתרון אתי - אבל פתרון).
אפשר לנסות לחסום את הפתרון הזה (ואת הפתרון הבא אחריו, וכו') או לנסות להבין את מקור הבעייה ולפתור את הבעייה.
האם מדובר בחוסר זמן? האם לא מלווים את הסטודנט מספיק?
אולי חסרה הכנה מתאימה לסטודנטים?
האם מדובר במאמץ גדול מדי (היחס בין העלות הנתפסת של כתיבת העבודה בעצמך לעומת הרווח שתפיק מזה)?

ואז כשיפתרו את הבעייה, אנשים כבר לא יטרחו לשלם בשביל כתיבת עבודות.

מצד שני - למה לחשוב ולפתור את הבעייה מהשורש? יותר קל להתלונן ולנסות לחסום את הפתרון הזה (ואולי בדרך לייצר עוד כמה מקומות עבודה פיקטיביים)
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626491
יש גם הבדל בין מוצר שאדם משיג במרמה כדי ליהנות ממנו בצפייה או האזנה, לבין משהו שאדם משיג במרמה כדי להוכיח שהוא ראוי למעמד כלשהו (תואר אקדמי במקרה הזה). לא שהמקרה הראשון ראוי, אבל המקרה השני חמור יותר כי הוא כורך גם השגה במרמה, גם התהדרות בנוצות של אחרים וגם הגעה למעמד האמור שלא ביושר.

חוץ מזה, האפשרות הטכנולוגית היא רק פלטפורמה שמאפשרת לסטודנטים להיות יותר ''מפונקים'' (ע''ע התלונות על בחינות הבגרות בגלל קוצו של יו''ד).
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626493
מסכים עם ברקת ומוסיף: אני חושב שהטיעון של "העבריין איננו הבעיה, ועדיף לפתור את הבעיה מהשורש ולא להאשים אותו" הוא טיעון שלא מחזיק מים.
לדוגמא: " אני חושב שהעלמת מס איננה הבעייה, אלא פתרון שאנשים מצאו לבעייה (לא פתרון טוב, ולא פתרון אתי - אבל פתרון). אפשר לנסות לחסום את הפתרון הזה‏1, או לנסות להבין את מקור הבעייה ולפתור את הבעייה.". איך זה נשמע לך?

ודרך אגב, מקורותי אכן מאששים את האמירה שהסטודנטים היום מאד מפונקים, והקטע הזה שצריך להתאמץ כדי לפתור תרגילים/להבין את החומר/להצליח במבחן אכן בא להם די בהפתעה.

1 ז"א למצוא מעלימי מס, לשפוט אותם ולהעניש אותם
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626497
זה נשמע לי כמו התחכמות, והתחמקות.

אני מסכים שזה טיעון בעייתי (להאשים את השיטה ולא את העבריין), אבל במקרה של כתיבת עבודות/תארים אני חושב שהאוניברסיטאות, הסטודנטים, והמעסיקים העתידיים של אותם סטודנטים מזמן איבדו את הדרך, בדרך אל המטרה.

ממה שאני נחשף אליו בשוקק העבודה, וחברים/משפחה מסביב ‏1 - אנשים עושים תואר בשביל שיוכלו להתקבל לעבודה.
מהצד של האוניברסיטאות - תפקידו של התואר הוא לתת ידע וכלים לסטודנט.
וכשעונים על השאלה "איזה ידע", מתברר הפער שמוביל לרכישת עבודות (ורכישת תעודות תואר מאוניברסיטאות בחו"ל "בהתכתבות")

ברור לי שהסטודנטים מפונקים, למה שהם לא יהיו?
הם רוצים לעבוד. למה הם צריכים ללמוד מגוון קורסים מסביב למקצוע שלהם?
איך כתיבת עבודה בקורס כלשהוא (לצורך הדוגמא נניח שלא מדובר בנושא ליבה שמתקשר ישירות למקצוע), תעזור לסטודנט בעבודה הבאה שלו?

1 כמובן שיש יוצאת מן הכלל, שבדיוק סיימה את התזה שלה, ומתחילה את הפוסט דוקטורט - היא מתכננת קריירה בתור חוקרת באקדמיה, ולכן רוב‏2 הקורסים רלוונטיים לגביה
2 וכמובן שגם פה יש יוצאים מן הכלל, אבל זה יחסית מעט קורסים
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626499
האם אתה מיישם את זה גם על מה שלומדים בתיכון על מנת להוציא תעודת בגרות?
הרבה ממה שלמדנו שם לא משמש טכנאי מכונות בחיי היום יום.
לפי ההגיון הזה לא צריך לבוא לתלמידים בטענות כשהם גונבים עותק של מבחן בגרות ובאים עם תשובות מוכנות מהבית, אלא להתחשבן עם המערכת שהעיזה לדרוש מהם בכלל משהו.

בתואר ראשון באוניברסיטה רוכשים ידע בסיסי בדיציפלינה מסויימת.
מה שנדרש מעבר לכך (במדעי הרוח) הוא חיפוש מקורות, הבנתם והתמודדות רטורית איתם, יצירת תזה בסיסית, ניסוחה וכתיבתה על פי חוקי הדיציפלינה.

מדובר בסך הכל בתרגול מאוד התחלתי בחשיבה וכתיבה. ועל כך מקבלים תואר. וכן, זה כרוך בעומס מסויים ולחץ.

לי נראה שתרגול אינטלקטואלי ועמידה בתנאי לחץ רלוונטים לרוב המקצועות שדורשים תואר אקדמי. לעומת זאת רכישת עבודות והגשתם כאילו היו שלך - יכולים להיות רלוונטיים להרבה פחות מקצועות.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626501
ממה ששמעתי מאנשי אקדמיה בכירים, תלונות של הסטודנטים וחוסר מוכנות לאתגרים לימודיים קיימים גם במקצועות ריאליים ואפילו ריאליים מאוד כמו מדעי המחשב.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626496
אני מניח שברור לך שהעלות הפיזית של ייצור ספר היא זניחה היום, לא?

אבל אני לא הולך להתווכח כאן על ההבדל בין גניבה פיזית לוירטואלית, מאחר ו-
א. כבר חרשתי פתילים שלמים על זה כאן באתר לפני כשנה, לא זוכר באיזה דיון, מן הסתם משהו על חוק הסופרים.
ב. בתגובה שהגבת אליה הבאתי את שתי הגניבות האלה כדוגמה להבדלים שקיימים בין רמאות א' לרמאות ב', ככה שלפחות לצורכי הדיון כאן אני שותף לדעתך שיש הבדל כלשהוא.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626505
השווית בין דברים שונים זה מזה שדומים זה לזה באופן שטחי ומזה קפצת למסקנות לא נכונות. זה כמו מישהו שאומר: תפוח עץ דומה לתפוח אדמה ותפוח אדמה הוא מוצר שמיוצר מאדמה, לכן מחיר כל מוצר שמיוצר מאדמה צריך להיות שווה למחירי תפוחי עץ.

לא ניתחתי מה ההבדל, אבל אני משוכנע שרמאות היא "עבירה" ברובד עמוק הרבה יותר מעבירת "גניבה" , קל וחומר מעבירת "גניבה לייט" , קל וחומר ממה שניתן לחלוק עליו אם הוא בכלל "גניבה לייט" או "שימוש במוצר שהבעלות עליו אובסולטית". שימוש פירטי במוצרי אומנות, דומה בעיני בחומרתו לעבירות תנועה ולא יותר. כלומר — יש מצבים בהם החלת זכויות יוצרים היא מעבר לסביר, גזירה שאי אפשר לעמוד בה, לכן איני מכבד אותן. אני עדיין ממליץ בחום לצפות בסרט grave of fireflies שאת הלינק אליו נתתי בתגובה הקודמת, פירטיות או לא פירטיות, מי שלא צפה בסרט מפסיד.

אני מתפלא אם בזמן לימודיך, או בזמן עבודתך השוטפת אתה לא מצלם קטעים מתוך ספרים ומאמרים בלי שקיבלת רשות לצלם. זו גם עבירה על זכויות יוצרים, אלא שרוב החוטאים בה עושים זאת מתוך הרגשה שזכויות היוצרים במקרה זה הן אובסולטיות.

להערכתי — הסיבה לפירטיות בהפצת אומנות וחומרים דומים היא ששימוש בתשלום הוא יקר ומגביל בצורה לא ניסבלת. מכיוון שפתרון לאובסולטיות זו לא יבוא מרצון חופשי של היוצרים/המפיצים הדרך היעילה היחידה היא להעמידם בפני עובדה (אם תמשיכו למכור יקר יגנבו מכם את הסחורה).

בפירוט שלי בתגובתי הקודמת ציינתי בכוונה את האחוזים הגבוהים של אי שימוש בחומרים שהורדתי, עשיתי זאת כדי להצביע על ייקור המוצר מעבר למה שנדמה במבט שטחי; הייקור הוא לא רק בגלל שרשרת התיווך אלא בגלל ששיטת המכירה הנובעת מזכויות יוצרים היא שיטה כושלת (כושלת במובן זה שחלק גדול מהקניה הוא ביזבוז כסף על מוצר שלא יעשה בו שימוש ראוי). אין לענין הביזבוז הזה פתרון נאות במסגרת שיטת המכירה הנוכחית.

ועכשיו לעניין טענתי בדבר הליקוי השורשי בעבירת "מרמה" בעניין עבודות סמינר. "מירמה" לא דומה כלל לעבירת "גניבה" (למרות שאיכשהו טענת שזה "אותו הדבר"). לדעתי עבירת מירמה היא ברובד עמוק יותר של האישיות. עבירת מירמה יש אצל מי שאצלו הגבול בין "אמת" ל"שקר" מטושטשים. לדעתי, מי שמרמה (בעניין משמעותי) לוקה "בשיפוט המציאות" באופן רוחבי: הוא לא מרמה רק בעניין אחד הוא ירמה בכל עניין שבו הפיקוח עליו לא הדוק, הוא גם יטה לרמות את עצמו. במילים אחרות — ברוב המקרים מי שמרמה בעניין משמעותי לא מבדיל היטב בין אמת לשקר או חושב שההבדל הזה כפוף למניפולציות. לעומתו "גנב" ובמיוחד "גנב לייט" יש לו שיפוט נכון של המציאות, לכן הוא מסוגל מבחינת התפיסה לתחום בין מה שלגיטימי לגנוב ( לדעתו) ובין מה שלא לגיטימי לגנוב.

כל זאת אינו נוגע ל"שקר לבן". שקר לבן זו שיטה לעקיפת אי נעימות במצבים בהם אמירת האמת מעוררת קונפליקטים לא נעימים, במצבים אילו אמירת אמת לא מועילה לאף אחד.

טוב. אמרתי שאיני רוצה לנתח מה ההבדל בין מרמה לבין גניבה לייט בתוכן פירטי ובכל זאת עשיתי כאן ניתוח חלקי (היה אצלי ברקע כאשר הגבתי). לא רוצה להמשיך בניתוח מעבר למה שאמרתי.
נוגע בזה מכוון טיפה אחר 626587
אני לא מסוגלת לצפות בסרט הזה מאז הפכתי לאם.

_______________
צפיתי בו בעבר. סרט נהדר.
מיעוט שולי 626446
האנשים שקונים עבודות בדר"כ כלל עושים את זה בקורסים שהם לא חושבים שהם חשובים להתפתחות המקצועית שלהם

כך שהנזק של זה הוא באמת מצומצם ויותר תוצאה של אקדמיזציית (יש מילה כזאת!) היתר של ההכשרה המקצועית

.

.

גילוי נאות: עבדתי בתעשייה
מיעוט שולי 626447
על סמך מה הנתון שבשורה הראשונה?
מיעוט שולי 626483
ידע אישי. (ראה שורה אחרונה בתגובה הראשונה בפתיל זה)
צירוף מקרים מעניין 626506
כי זה רק ספורט, או שלא 626560
אוקיי, אז לאן זה הולך?

אי אפשר לא לחשוב על האנלוגיה לספורט וסמים. פעם חשבתי שהספורט חייב להילחם מלחמת חורמה בסמים וחייב לנצח, אבל לאחרונה התחלתי לחשוב שהמאבק אבוד (הרי עוד לא הגענו להתערבות גנטית), והשאלה היא רק מה יהיה הנזק. אם, כמו שאני (עדיין) חושב, אוהדי הספורט פחות רוצים לראות ספורטאים עם סמים, הם יאבדו חלק משמעותי מהעניין שלהם בספורט; אם ירד העניין בספורט, תרד המוטיבציה להשתמש בסמים. אבל לא אלה ולא אלה לא ידעכו לאפס, אלא אולי לאיזו נקודת שיווי משקל נמוכה.

בעניין העתקה וזיוף עבודות אקדמיות, נראה שהמאבק עוד יותר אבוד. ה"קהל" של התואר האקדמי הוא מעסיקים וארגונים ממסדיים שמשתמשים בתואר האקדמי כהוכחה למשהו. לעתים קרובות לא ברור למה המשהו שהתואר לכאורה מוכיח רלוונטי (שכר גבוה יותר לעובדי מדינה?). אבל הוא כנראה היוריסטיקה שמועילה במידת-מה. אם באמת ההעתקה והזיוף יגברו, כולם בהדרגה יתרגלו לכך שהתואר הוא היוריסטיקה פחות טובה, וישתמשו בו פחות. במקום זאת, המעסיקים / ה"ממסד" יסתמכו אולי על בדיקה עצמית של כישורי המועמד, מה שיחייב אותם לתת את הדעת אילו כישורים באמת רלוונטיים לקבלה לעבודה ולגובה השכר. ככל שישתמשו בתואר האקדמי פחות, תרד המוטיבציה להעתיק ולזייף, והמערכת תגיע לנקודת שיווי משקל נמוכה יותר.

הבדל אחד מעניין הוא שבספורט יש נקודת שיווי משקל אפשרית מעניינת: כל הספורטאים העיליים ישתמשו בסמים (או מה שלא יהיה הדור הבא של מניפולציות בגוף), אולי על השולחן, יהיו אוהדים שזה לא יפריע להם, ואותם אוהדים יספיקו כדי לפרנס את הספורט על סמיו. אני לא רואה איך דבר כזה אפשרי באנלוגיה האקדמית.

עצוב רק שעד ששתי המערכות תתייצבנה, יהיו רמאים שיקבלו פרס על חשבון הצדיקים. ובעצם, אם הן תתייצבנה על משהו שגדול מאפס (שימוש לא-חוקי בסמים / תועלת מוחשית מהישגים בספורט; העתקות / תועלת מעשית מתעודה אקדמית), אז יישאר מצב של רמאים שמקבלים פרס.
כי זה רק ספורט, או שלא 626565
בספורט, לאוהדים אכפת רק אם הם יודעים שX השתמש בסמים וניצח את Y שהוא נקי. אבל במצב בו מפסיקים לבדוק, או שכולם משתמשים ואי אפשר לגלות, אז העניין בספורט נשאר זהה. דווקא בדיקות קפדניות יותר, פוגעות בספורט (מבחינת העניין בו), כי לפתע פתאום, מה שהיה תוצאה ריאלית בימי הסימום העליזים, הופך לתוצאה בלתי אפשרית, ושיאים בלתי שבירים מעצבנים אוהדים.
כי זה רק ספורט, או שלא 626570
הבעייה היא שכמו שסמים לא משפיעים בצורה דומה על כל הספורטאים כך גם עם עבודות. לקנות יכולים רק מי שיש לו מספיק כסף (בטח עבודה איכותית). תהיה גם בעייה של קיצוניים. אנשים מוכנים לקחת סיכונים עצומים בספורט כבר היום, אז אם סמים יהיו חופשיים הרבה ספורטאים ימותו משימוש לא זהיר בסמים. באקדמיה, יהיו כאלו שיקנו את כל התואר בכסף ואז לא תהיה לאקדמיה ערך יותר.
כי זה רק ספורט, או שלא 626577
יש רק הבדל קטן אך משמעותי:
בספורט הרמאות היא לשם ההישג עצמו, והמטרה הסופית היא השתתפות (או זכייה) באיזו תחרות כלשהיא.
במקצועות אחרים (רפואה, הנדסת בנין, ביולוגיה, מחשבים, פסיכולוגיה וכו') הרמאות רק עזרה לקבלת טייטל כלשהוא, אבל הפרקטיקה בעצמה היא המהות של המקצוע, והרמאות בעצם גרמה לך להכשיר בעל מקצוע פגום, שיבצע את המקצוע שלו בצורה פחות מקצועית, ועשוי לגרום כך נזק לא מבוטל.

אז עם כל הכבוד לחשיבות של המיקום של האצן בתחרות מסוימת, הנזק הסביבתי של הרמאות בספורט נראה לי זניח לעומת הנזק הסביבתי הפוטנציאלי של הכשרת בעלי מקצוע כושלים.
נראה לי שבתגובה שלך אתה רומז ש"כוחות השוק" אמורים להתמודד עם הבעייה הזאת. מול זה אני טוען ש-

א. אני לא סומך על כוחות השוק, אפילו לא בתחום שבו הם הוגדרו מלכתחילה.
ב. כמו שאומר סטיב בושמי ב'ארמגדון' - הרעיון של לשבת בתוך טיל עם ארבעים אלף חלקים, שכל אחד מהם יוצר על ידי מי שנתן את הצעת המחיר הנמוכה יותר, גורם לי להרגיש קצת לא נוח.
כי זה רק ספורט, או שלא 626602
מסכים. מצד שני, במקצועות האקדמיים המעשיים אני מניח שהתעודה ניתנת בעיקר על סמך מבחנים בזמן אמת ומבחנים מעשיים, ופחות על סמך עבודות טקסטואליות מהבית, אז הם יותר חסינים לבעיה.
גאולה לעולם 626622
גאולה לעולם 626623
גם ג'ון גלן כנראה לא מקורי, כנראה בדיחת פולקלור של אסטרונאוטים.
גאולה לעולם 626624
כן, והיו עשרות מהם לפניו.
כי זה רק ספורט, או שלא 626594
לא נראה לי שזה יעבוד באקדמיה. כי אם אפשר להתקדם באקדמיה ככה, אז זה מספיק.
חלם ופרנסיה 626563
שני מקרים שאני מכיר אישית.
א. נהג משאית כבדה בחברה גדולה שעזרנו לו במילואים בהכנה לתעודת בגרות כדי שיוכל להתקדם בדירוג ולקבל העלאה במשכורת.
ב. למשרת מנהל בשמורת טבע אחד התנאים במכרז היה תואר אקדמאי בביולוגיה או נושא קרוב, עקב אילוצים הסתפקו בתואר אקדמאי, עקב אילוצים נוספים הסתפקו בתואר מקביל, כך התברג לעבודה מי שלמד שנה הדרכה ועבד כמדריך לשייט מיפרשיות בחוג נוער.
חלם ופרנסיה 626588
א. האם חומר הלימודים לבגרות כולל גם משירת ימי הביניים?
חלם ופרנסיה 626589
לפחות בזמני הם כללו. למדתי מספיק יהודה הלוי כדי להגיע מיפו ועד הבימה.
חלם ופרנסיה 626590
חוכמה גדולה, בזמנך זה נכלל תחת ''שירה בת זמננו''.
חלם ופרנסיה 626607
יפה. האמת, אני חושבת שסיפקת לי הסבר הגיוני למה תמיד בסוף אני חורשת את אבן גבירול.
''כל עוד לא נתפסת - זה חוקי'' 669834
עוד כתבה על סחר בעבודות אקדמיות. עצוב.

אחת החברות, אשר לפי הכתבה "מציעה עבודות סמינריוניות של כ-‏20 עמודים תמורת 2,400 שקל", סיפקה תגובה רשמית שהסתיימה במשפט: "[שם החברה] אינה מעודדת הגשת עבודות אקדמיות שלא נכתבו על ידי הסטודנט".
חיפוש מאמרים 710982
שלום רב
אני סטודנט שנה ג' ואני עושה סמינריון בבנושא של קניית עבודות אקדמאיות, אני רוצה לחקור את התופעה הזו בעבודתי ומתקשה למצוא מאמרים בנושא.
מצאתי הרבה מאמרים המדברים על רמאות במוסדות לימודיים ואקדמאים אבל לא משהו ספציפי על קניית עבודות.
קושי נוסךף הוא שכשכותבים בגוגל "קניית עבודות אקדמאיות מאמרים" מופיעים אלפי הפרסומות של חברות המקנות את השירות הזה אבל לא מאמרים בנושא

האם מישהו מכיר מאמר או מקור אחר בנושא הזה?
חיפוש מאמרים 710983
אני לא מכיר מחקר אקדמי בנושא, אבל הנה כתבה עיתונאית מעניינת: http://faculty.etsu.edu/odonnell/readings/shadow_sch...

(הכתבה הופיעה במקור כאן: https://www.chronicle.com/article/The-Shadow-Scholar/...)
חיפוש מאמרים 711009
אשמח לכתוב בשבילך את הסמינריון, תמורת

לא משנה, בדיחה גרועה.
חיפוש מאמרים 711010
אבל בכל זאת יש פה טוויסט מעניין. מישהו יכול לכתוב בתשלום סמינריון על כתיבת עבודות בתשלום; והוא פחות ממך צריך מקורות אקדמיים, כי יש לו היכרות מכלי ראשון עם הנושא...
פסק דין בכיוון הנכון 715261
הבעלים של מאגר עבודות אקדמיות אינטרנטי ישלם פיצויים בגובה 90,000 ש"ח למסטרנטית שעבודתה נגנבה ונמכרה. פסק הדין המלא כאן.
צדק פחות 715535
מצא חן בעיני הניסוח של השופט לסעיף 1.3.
לא הכל שחור לבן 725539
הנושא כולו דורש בחינה מעמיקה יותר. ולמה.
1. יש לכתוב למישהו עבודה, והוא מגיש אותה as it is. תרמית.
2/ יש סיוע אקדמי, הדומה להפליא למורה פרטי בתיכון. עולים חדשים, ערבים, ואחרים- לא יודעים לערוך, לכתוב כתיבה אקדמית, לחפש מקורות - למרות שהאוניברסיטאות חושבות שהן מדריכות כמו שצריך. אין עבודה רצינית מול הסטונדט. לא כולם מגיעים מבתי ספר תיכונייים מבוססים.
3. יש ליווי סטודנט בתהליך, הוא כותב, המסייע מתקן, הוא מעצב ראשי פרקים, הוא כן עומד בקשר אישי עם המסייע בשכר- כי במוסד בו הוא לומד הוא נתקל בחוסר סובלנות, ביהירות, בהתנשאות. במרצים ומתרגלים לא זמינים, אלא שעות מועטות, וחלקם גוערים ולא נעימים כלפי הסטודנט.
4. יש מרצים שסוחבים את התגובות לגבי חלקי העבודה המוגשת - חודשים. מזלזלים בסטודנט, ששילם מכספו לאוניברסיטה \\\\ מכללה.
5. יש מרצים \\\\ מתרגלים שכל מה שיש להם להעיר בעמודת ההערות זה על דברים טכניים, רישום ביבליוגרפי (חשוב), אף פעם לא על תוכן, אין דיון על התוכן.
6. יש מרצים שאינם משאירים פתח למקוריות של הסטודנט - הם רוצים מלה במלה שתהיה התייחסות רק למאמרים ולדעות שהם מובילים.
7. אין דחיפה להעצמת העברית והאנגלית, בנפרד מהקורסים הרגילים. צריך ללמוד מאוניברסיטת קלארק (לשעבר?).
8. יש לחייב בחינה בעל פה (אפילו קצרה) על העבודה. לא מפתחים בכלל את הדיאלוגים, שיח פתוח, רטוריקה (ארצות הברית). וככה מגיעים לסטודנט רובוט \\\\ ציונים
הכל בהכללה. יש כמובן מרצים נפלאים, מעניקים מצגות רקע, מעניקים יחס, מכוונים, איכפתניקים.
מישהו צריך לערוך פעם מחקר מקיף על תופעת חברות כתיבת עבודות- מהזוית של האוניברסיטאות - למה זה קורה? איפה המחדל?

בהכנעה, תלמידם לשעבר של הפרופסורים יעקב טלמון, שלמה אבינרי, אמנון לינדר, אניטה שפירא, שלמה אהרונסון.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים