אכלהו וחשדהו 3642
מזון מהונדס גנטית נמצא כאן כדי להישאר. אולם איך נוכל להישמר מהסכנות הנלוות אליו?

מאז שחר החקלאות ניסה האדם לשלוט במזונו על ידי התערבות באבולוציה של בעלי חיים וצמחים. עדויות על הכלאות מתוכננות של בעלי חיים או טיפוח זנים מסוימים של צמחים קיימות מלפני למעלה מעשרת אלפים שנה. גם בלי לדעת על קיומו של ה-DNA ידעו הקדמונים שזרעי חיטה המניבה יותר גרעינים יניבו בתורם יותר גרעינים.

בעשורים האחרונים, עם התקדמות הידע והטכנולוגיה, מסוגלים המדענים להחדיר גנים רצויים לתוך הכרומוזומים של תאים, "לשפץ" גנים קיימים, ולהעלים אחרים. היכולת הזו, הנקראת "הנדסה גנטית", פתחה אין־ספור אפשרויות בפני התעשייה החקלאית להשבחת צמחים באופן מיידי וישיר.

הצרכים הרבים – הן מבחינת כמויות המזון הדרושות והן מבחינת האיכויות הרצויות במזוננו – גרמו לטיפוח עצום של יכולות ומוצרים, וקיימת הסכמה גורפת שהמחקר ההנדסי־גנטי נמצא רק בתחילת דרכו. מזון מהונדס גנטית נמצא בשוק רק מזה כ-‏20-30 שנים, אך בסוגים מסוימים של מזון מרבית הייצור העולמי מהונדס גנטית.

במקביל לחדירת המזון המהונדס גנטית אל צלחותינו התפתח דיון סוער סביב שאלות אתיות ובטיחותיות הקשורות במוצרים אלו. גופים רבים העלו טענות נגד השימוש בהם, גייסו לא מעט ידוענים למלחמה, וניסו לעכב את חדירת המזון המהונדס במגוון דרכים. כך, למשל, הביטוי Frankenfood זכה לפופולריות רבה.

לאחרונה החלו הממסד המדעי ושוחרי המדע לצאת ממגדל השן ולהשיב על הטענות וההאשמות נגד מזון מהונדס גנטית (בדרך כלל המדענים אינם משקיעים די מאמץ ביחסי הציבור של ממצאיהם, וחבל). בנוסף לטיעונים העניינים בדבר בטיחות המוצרים והתהליכים, סנגורי התעשייה מעלים האשמות חמורות למדי בתחום האתי נגד חלק מהמתקיפים. ברוב הדברים, מגיני המזון המהונדס גנטית צודקים. יותר מכך, המזון המהונדס גנטית נמצא כאן כדי להישאר – פשוט אין דרך להאכיל שמונה מיליארד בני אדם בלעדיו. האנושות תלויה כיום בתעשייה זו, ובלעדיה צפויה לעולם קטסטרופה הומניטרית. עם זאת, יש בנושא ההנדסה הגנטית של צמחים ומוצרים כמה וכמה היבטים אשר אמורים להדאיג כל אדם חושב ומתעניין. בשורות הבאות אנסה לפרט כמה מהם.

צילום: וישאיה קיאטינג־אנגסולה, freedigitalphotos.net

צילום: וישאיה קיאטינג־אנגסולה, freedigitalphotos.net



משחקים באלוהים

כן, זה נכון. מהנדסי המזון "משחקים באלוהים". אמת – התערבות גנטית קיימת מאז שהמין האנושי למד לביית צמחים ובעלי חיים, אבל לא בכזה היקף ובכזו עוצמה. יש הבדל מהותי בין ההכלאות הפשוטות שערכו קדמוננו, לבין התערבות ישירה בגנום על ידי הדלקת גן מסוים או כיבויו של אחר. מדובר בהתערבות שונה לחלוטין באופייה ובמהותה. כאשר ההשבחה הגנטית בוצעה באמצעות הכלאות, המדובר היה בתהליך איטי. חלק מהשינויים הביא לכישלון ונזנחו. ההנדסה הגנטית, להבדיל, מבצעת קפיצות דרך ישירות תוך עקיפה של מנגנון הברירה הטבעית, כך שהיא אינה נותנת הזדמנות לכשלים לצוץ בעודם קטנים וניתנים לטיפול.

הבדל נוסף הוא שבתהליך ההשבחה המסורתית, אם קרתה תקלה, היא היתה מקומית – אצל החקלאי ואולי בסביבתו הקרובה. גם כך קרו לפעמים אסונות גדולים. כיום, תודות לתהליך ההפצה העולמי הרחב, מוצרים היוצאים מן המעבדה יפוצו במהירות בכל העולם. כתוצאה מכך, אם משהו ישתבש – זה יהיה בגדול.

נקודה אחרונה הנגזרת מהקודמת היא חוסר היכולת המעשית להתקין מנגנוני בטיחות הניתנים להפעלה אחרי השקת המוצר. ברגע שהוצאנו מוצר אל העולם, אם יתברר שמשהו השתבש, הוא כבר מפוזר באינספור שדות בעולם, בלתי ניתן לשליטה – לא הוא ולא המוטציות שהתפתחו ממנו.

זחיחות הדעת

סניגוריה של התעשייה הגנטית טוענים שמזה עשרות שנים לא ארעה שום תקלה משמעותית, ואינספור מחקרים שבדקו את הנושא מצאו פעם אחרי פעם שהמדובר בתעשייה בטוחה. הצהרה כזו, גם אם היא נכונה, היא מדאיגה.

ראשית, אין ספק ששיבוש גדול הוא רק עניין של זמן. זוהי דרכו של העולם. לכל יצרן משתרבבות תקלות: בתעשיית התרופות מושכים לפעמים תרופות שהיו בשוק שנים רבות, ובתעשיות מסורתיות ומבוססות הרבה יותר קורים לפעמים אסונות סביבתיים עצומים. אין שום סיבה לצפות שבתחום ההנדסה הגנטית הדבר יהיה אחרת. את המחקר והתעשייה מבוססי ההנדסה הגנטית מנווטים בני אדם בשר־ודם הנוטים לטעות, לעשות קיצורי דרך מפוקפקים וכדומה. העובדה שטרם קרה אסון גדול עד עכשיו רק מגבירה את ביטחונם העצמי. זה קרה בתחומים אחרים ויקרה גם כאן.

בנוסף, חשוב לזכור שתעשיית המזון המהונדס גנטית, כשמה כן היא – תעשייה. היא מתקיימת על ידי חברות הפועלות למטרת רווח. בתור שכאלו, ישנם לחצים לזרז הליכי הגעה לשוק, רצון לחסוך בהוצאות (ובדיקות הם דבר יקר) וכיוצא בזה.

עניין נוסף שחשוב לזכור הוא התהליך הארוך והמורכב שעובר המוצר. בניגוד לתרופה, אשר נצרכת בדיוק כפי שיצאה מהמפעל, בין יציאת הזרע מהמפעל ועד הגעת המזון למערכת העיכול האנושית עוברת דרך ארוכה. תנאי אחסון, גידול, עיבוד, שינוע, ומה לא, יוצרים אינספור גורמים העלולים להשפיע על המוצר הסופי אחרי שיצא מרשות היצרן. קל לנו לדמיין את קו ההגנה במקרה אסון: "הזרע יצא מאתנו תקין, משהו השתבש בדרך".

צילום: adamr, freedigitalphotos.net

צילום: adamr, freedigitalphotos.net



המדינה

הגורם הנוסף שאמור להיות מעורב בתהליך הוא המדינה. באופן פרדוקסלי, לצרכן הסופי יש מעט מאוד מה להגיד או לעשות בתחום, ופעילות צרכנית, אם ניתן לפעול, תהיה בעיקר דרך ארגוני צרכנות מייצגים.

המדינה, כגורם מפקח ושולט, אינה מפעילה די בקרות על תהליך ייצור המזון. הליכי הרישוי והניטור של שרשרת המזון רחוקים מלהיות מספיקים ועליהם להיות יותר הדוקים מאשר תעשיית התרופות (תזכורת: השם המלא של ה-FDA הוא “מנהל המזון והתרופות”).

מעבר לנקודה שצוינה לעיל, תרופות נלקחות "רק" על ידי חולים, בעוד מזון נצרך על ידי כלל האוכלוסייה. צרכני התרופות נמצאים תחת מעקב עצמי או מקצועי, ואילו צרכני המזון לא. לכן, ההשלכות של שיבוש, אם יחול (וכאמור, זה קורה בכל תעשיה לרבות הרפואית ואין סיבה להניח שלא יקרה גם בייצור מזון מהונדס גנטית), תהיינה חמורות פי כמה.

לתעשייה הרפואית יש לובי חזק המפעיל לחץ על המדינה לקיים פיקוח הדוק: המערכת הרפואית. לצרכני המזון אין משקל פוליטי מתאים כדי לוודא שהמדינה תמלא את תפקידה כראוי. כאשר רואים את הקלות (שלא לאמר "חפיף") שבה ניתנים רשיונות לתעשיית המזון ותוספי התזונה, לא נותר לנו אלא לדאוג.



המזון המהונדס גנטית יישאר כי אין לנו ברירה – לא נוכל בלעדיו. עם זאת, החששות והדאגות הנלווים לנושא הם בעלי משקל, והדרך להתמודד עם הסיכונים היא על ידי מערכת פיקוח ובקרה ממשלתית, ואפילו עולמית, הרבה יותר הדוקה.

קישורים
הנדסה גנטית - ויקיפדיה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  הכלאות פשוטות • צפריר כהן • 30 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • תשע נשמות
  תו תקן • אח של אייל
  ללא כותרת • האלמוני המזוהה • 5 תגובות בפתיל
  אם אין לחם • יובל נוב
  מזון מהונדס • דוד • 11 תגובות בפתיל
  מזון מהונדס • דוד • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 14 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 14 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 21 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 33 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 394 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 3 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 185 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 5 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 4 תגובות בפתיל
  שאלה לדוד • צב מעבדה • 64 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 29 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 19 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 22 תגובות בפתיל
  גמזו הביתה! חבל שלא לכלא. • דוד
  אפרופו קונספירציות • שם(חובה)המקורי
  ''חיסונים זה שמחה'' • דוד
  האם באמת צריך לתקוף את דוד כל כך? • אילן
  האם באמת צריך לתקוף את דוד כל כך? • צפריר כהן • 14 תגובות בפתיל
  האם באמת צריך לתקוף את דוד כל כך? • easy
  האם באמת צריך לתקוף את דוד כל כך? • האלמוני המזוהה
  האם באמת צריך לתקוף את דוד כל כך? • אילן • 5 תגובות בפתיל
  האם באמת צריך לתקוף את דוד כל כך? • הפונז
  האם באמת צריך לתקוף את דוד כל כך? • האלמוני המזוהה
  האם באמת צריך לתקוף את דוד כל כך? • איציק ש. • 6 תגובות בפתיל
  האם באמת צריך לתקוף את דוד כל כך? • שוטה הכפר הגלובלי
  האם באמת צריך לתקוף את דוד כל כך? • האלמוני המזוהה • 49 תגובות בפתיל
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ירדן ניר-בוכבינדר
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • אין סולין • 3 תגובות בפתיל
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • אריק • 3 תגובות בפתיל
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • רון בן-יעקב
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ג'וד
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • אריק
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ג'וד • 17 תגובות בפתיל
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ג'וד
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ג'וד
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • הפונז
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ג'וד
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • הפונז
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • הפונז
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • דוד
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • שוטה הכפר הגלובלי • 2 תגובות בפתיל
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ג'וד
  אנחנו לא צריכים כולסטרול מבחוץ • ג'וד
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • שוטה הכפר הגלובלי
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • הפונז
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • דוד
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ג'וד
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • הפונז • 15 תגובות בפתיל
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • צפריר כהן
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • דוד
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ג'וד
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ג'וד • 179 תגובות בפתיל
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • דוד
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ג'וד
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • האייל האלמוני
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ג'וד
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • קליסון
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • האייל האלמוני
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ג'וד
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • האייל האלמוני • 24 תגובות בפתיל
  שוב אני מתחיל לשאול • מיקי • 3 תגובות בפתיל
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 631752
צפיתי בשתי ההרצאות של ד"ר גרגר והתרשמתי שהוא נואם מוכשר יותר מד"ר אולגה רז, שראיתי את סרטון הביצים שלה.
ד"ר גרגר אומר הרבה דברים, המון דברים. רובם ככולם נכונים אבל חלקם הוצאו מהקשרם.
ספציפית לעניין הביצים- בדרך כלל ד"ר גרגר מביא מחקרים ממש עדכניים על היתרונות או החסרונות הבריאותיים של סוגי המזון אבל בנוגע לביצים בהן המחקרים העדכניים הביאו לשינוי חיובי בגישת החוקרים לסוג מזון זה, הוא חורג ממנהגו ומביא את עמדת משרד החקלאות והתכתובת מ 2007. לכן אני טוען שעמדתו של ד"ר גרגר לא פחות משוחדת מעמדתה של ד"ר אולגה רז.
בסרטון הביצים של ד"ר רז מצאתי רק עובדות וטענות מוכחות מחקרית. לא היה שם דבר שהוצא מהקשרו. אמנם היתה התעלמות מכך שהשומן בביצה הוא שומן רווי, אבל זה בקטנה. אני לא מבין מה יש לך נגדה (חוץ מזה שהיא לא כל כך עוברת מסך).

לפיכך אני מוסיף לאחוז בדעתי שאכילת ביצים מרובה בגיל צעיר, וביצה ליום למבוגרים, בריאה לנו.
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • שם(חובה)המקורי • 14 תגובות בפתיל
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ג'וד • 58 תגובות בפתיל
שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול 705349
ואחרי שהוציאו את ההמלצה להגביל את צריכת הכולסטרול מהמלצות התזונה של משרד הבריאות האמריקאי ב 2015
עכשיו שוב אומרים שאכילת ביצים (כולסטרול), גם 4-5 בשבוע, זה רע לבריאות.
המחקר עצמו: Victor W. Zhong et al. Associations of Dietary Cholesterol or Egg Consumption With Incident Cardiovascular Disease and Mortality. JAMA, 2019 DOI: 10.1001/jama.2019.1572
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • שוטה הכפר הגלובלי • 50 תגובות בפתיל
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • אח של אייל
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ירדן ניר-בוכבינדר • 6 תגובות בפתיל
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • הפונז • 3 תגובות בפתיל
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • שוטה הכפר הגלובלי • 2 תגובות בפתיל
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • הפונז
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • אריק
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • אריק • 17 תגובות בפתיל
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • ג'וד • 39 תגובות בפתיל
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • האלמוני המזוהה
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • שם(חובה)המקורי
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • שוטה הכפר הגלובלי
  שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות, מה לאכול • הפונז • 21 תגובות בפתיל
  האם באמת צריך לתקוף את דוד כל כך? • הפונז
  חג שמח • אילן
  אירוניה מהונדסת במיטבה – אוכל אורגני לאליטה • דוד • 18 תגובות בפתיל
  הרוסים אומרים לא • דוד • 10 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • א. דה (בוטון) • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 7 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 2 תגובות בפתיל
  הטעם של פעם • דוד • 2 תגובות בפתיל
  אושר: הקלות במכס על מוצרי בשר וחלב • דוד • 5 תגובות בפתיל
  חלב • דוד • 34 תגובות בפתיל
  ולתפארת מדינת ישראל • דוד
  נראה שדוד צדק אחרי הכל • שם(חובה)המקורי
  Holy Cow! • צפריר כהן
  דמוקרטיה אמריקנית • דוד
  חברת מונסטו חתמה הסכמים עם מדינת ישראל • אמ • 39 תגובות בפתיל
  קוטלי עשבים • ג'וד • 7 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • ירדן ניר-בוכבינדר • 6 תגובות בפתיל
אמונותיהם הטפלות של השבעים 696740
בטור דעה בניו-יורק טיימס, כותב מיטש דניאלס1 על סוגיית המזון המהונדס:
Here, there are no credibly conflicting studies, no arguments about the validity of computer models, no disruption of an ecosystem nor any adverse human health or even digestive problems, after 5 billion acres have been cultivated cumulatively and trillions of meals consumed.

And yet a concerted, deep-pockets campaign, as relentless as it is baseless, has persuaded a high percentage of Americans and Europeans to avoid GMO products, and to pay premium prices for “non-GMO” or “organic” foods that may in some cases be less safe and less nutritious.

Instead, we hear demands that developing countries forgo the products that offer them the best hope of joining the well-fed, affluent world. In the words of a gullible former Zambian president, “We would rather starve than get something toxic.” Marie Antoinette couldn’t have said it better.

It’s time to move the argument to a new plane. For the rich and well-fed to deny Africans, Asians or South Americans the benefits of modern technology is not merely anti-scientific. It’s cruel, it’s heartless, it’s inhumane

כמו מתנגדי ההפלרה, גם כאן פוגעים בני שכבות וחברות מבוססות בבריאותם של השאר (שכבות חלשות, חברות חלשות) בשם חרדות אופנתיות.

(מן הזיכרון) לפני שנים הצליח לחץ אירופאי להביא להכרזתן של כמה מדינות באפריקה כ"נקיות מהנדסה גנטית" לאחר שאלו השמידו וחדלו לגדל אורז שהונדס גנטית להכיל רמות גבוהות של ויטמין A, מה שאיפשר למדינות אלו להמשיך לייצא מזון לאירופה.
מחסור בויטמין A אחראי ל1-2 מיליוני מקרי מוות שנתיים ברחבי העולם, רבים מהם באפריקה, ולכחצי מיליון מקרים של התעוורות.

1 אגב המושל לשעבר של אינדיאנה
אמונותיהם הטפלות של השבעים 696749
(מסכים עם שאר התגובה)

נראה לי שזכרונך מטעה אותך. האורז הזהוב (Golden rice [Wikipedia]) הוא גידול חדש יחסית.

לעניין היוזמה האירופית: יש את: https://www.theguardian.com/global-development/2016/j...

נדמה לי שהיה גם משהו קודם שהביא למצב הנוכחי שבו רק שלוש מדינות מתירות שימוש בדבר הזה עם השם המפחיד GMO. אבל זה קדם לזמנו של האורז הזהוב.

האורז הזהוב משמש תמיד דוגמה טובה מכיוון שאין עליו מגבלות פטנטים, כמו על רוב הגידולים המהונדסים.

מה שכן, העובדה שרק לכמה חברות ענקיות יש יכולת להוציא לשוק גידולים מהונדסים גנטית היא תוצאה של הדרישות המחמירות מאוד שחלות עליהם (ביחס לדרישות מזנים אחרים שמפותחים בשיטות לא מאוד שונות מבחינה מהותית: אם תיצור את התכונה הנחוצה בעזרת מוטציה מכוונת על הזרע, תידרש לעבור הרבה פחות בדיקות. למרות שאף אחד לא יודע בדיוק מהם השינויים שהכנסת לגנום). והפחד של הקהל מגידולים מהונדסים תורם לכך שכל השיפורים שמוכנסים מוכנסים רק בדברים שעוזרים לחקלאים, ולא בדברים שתורמים לצרכנים (לדוגמה: בוטנים שלא גורמים לאלרגיות).
אמונותיהם הטפלות של השבעים 696777
נראה שאתה צודק.
אגב, מתברר שבשנת 2002, למרות הרעב שפשה בה, דחתה זמביה סיוע על רקע זה.
נראה שהטירוף התחיל בסוף שנות ה-‏80:
Once they were given access to the protocol negotiation process, anti-GM organizations such as Greenpeace, Friends of the Earth International, and the Third World Network spread scare stories about the risks GMOs and advocated that the new Protocol be modeled around a 1989 Basel Convention on the Control of Transboundary Movements of Hazardous Wastes.
כשהמדע וההומניזם עוזבים, נכנס הטירוף 696934
פטריק מור, נשיאה לשעבר של גרינפיס, מספר מדוע הוא עזב את האירגון.
הוא מתייחס גם למאבקו של האירגון באורז הזהוב.
כשהמדע וההומניזם עוזבים, נכנס הטירוף 697126
הפניה נהדרת לערוץ הסרטונים של PragerU.
כשהמדע וההומניזם עוזבים, נכנס הטירוף 697131
אכן. מומלץ למי שרגילים לקבל מידע וטיעונים או מן הצד השמאלי/ליברלי של המפה (שזה כמעט כל הזרם המרכזי בתקשורת המערבית), או מן הרובד הנמוך, הנרחב במיוחד, של הצד הימני/שמרני.
כשהמדע וההומניזם עוזבים, נכנס הטירוף 697136
אוי ואבוי.
אז מי נשארו לנו בתור Good Guys?
כשהמדע וההומניזם עוזבים, נכנס הטירוף 697137
באמת בעייה.
חשבתי אולי שבמקום להחליט מי הטובים ובמקום לשאול את עצמי מי אני וממי אני רוצה להבדיל את עצמי, פשוט לבדוק בכל עניין בנפרד מהן העובדות ומהו הראוי.
אבל זה לא פשוט (:
כשהמדע וההומניזם עוזבים, נכנס הטירוף 697145
זה ממש לא קל. כשחפרתי בעניין בטיחות חיסוני הפוליו (בטוחים, תגובה 629735) זה גזל לי המון לילות.

עכשיו אני חופר בעניין הסוכר (הפרוקטוז הרשע). ד"ר לוסטיג נראה לי רציני ואמין, ואת הביוכימיה בהרצאה שלו עשה ד"ר ז'אן מארק שוורץ - ד"ר לביוכימיה במחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת ברקלי, שעכשיו מחקריו תומכים חזק ב"אשמת" הפרוקטוז שבמשקאות הקלים. משפט המחץ בשלב התודות בסוף ההרצאה של ד"ר לוסטיג אכן מעורר אמון, אבל אין לי מושג אם יש, למשל, נתיבי עיכול חלופיים לאלו המוצגים בהרצאה. יש ביוכימאי בקהל?

הייתי מצפה שיהיה קל יותר להפריד את המוץ מהבר, אבל לא. למשל כל הסיפור של השומן הויסרלי (תוך בטני), שהוא בעצם רקמה פעילה שפולטת רעלנים, האם זו תגלית חדשה? מדוע אין לו ערך בויקיפדיה, גם לא האנגלית?
אמונותיהם הטפלות של השבעים 698057
תירס מהונדס בריא יותר (לא שזה ישנה משהו).
אמונותיהם הטפלות של השבעים 698058
הביקורת הבסיסית: לא ברור מהו בדיוק תירס מהונדס. יש סוגים שונים של שינויים שאפשר לבצע בהנדסה גנטית ויש להם השפעות שונות.

(אני מביא את הביקורת הזו מכיוון שהיא מובאת כלפי הביקורת שיש למתנגדי דמון ההנדסה הגנטית שכורכים את כל סוגי השינויים ביחד ומפחידים מפני השינויים של כולם)
אמונותיהם הטפלות של השבעים 698059
לא הבנתי את שילוב המשפט הראשון והשני. האם תירס מהונדס הוא לא כל תירס שהתקבל באמצעות הנדסה גנטית?
אני מניח שכוונתך לומר שאולי מוטב היה למתנגדים לדרג את השינויים הגנטיים עפ"י האופן בו הם נעשים.
אמונותיהם הטפלות של השבעים 698060
יש שינויים שונים עם השפעות שונות. נראה שעיקר ההשפעות מתמקדות בעמידות לקוטלי עשבים, שמאפשרות צורות שימוש שונות בקוטלי עשבים שונים.

וכמובן: לא ראיתי תוצאות של מחקרים. אבל יכול להיות שחלק לא לגמרי מבוטל מהתירס הלא מהונדס מגודל כאורגני (בגלל שהאורגניים מתנגדים כיום להנדסה גנטית, למרות שאין סתירה עקרונית בין השניים). תירס אורגני מגודל עם פחות ריסוסים ולכן מועמד לקבל יותר מיקוטוקסינים. האם המחקרים טורחים להשוות גם תירס שנוקה כהלכה?
אמונותיהם הטפלות של השבעים 698061
שאלה טובה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים