בראיון לגידי וייץ ורוני לינדר־גנץ מ-TheMarker מספר פרופסור גבי ברבש, מנהל המרכז הרפואי איכילוב, על האופן שבו הוא נותן טיפול מועדף לעשירים ואח"מים אחרים, בתמורה לתרומות גבוהות מצידם. מדובר, בין השאר, בשרי אריסון, מוזי ורטהיים, יצחק תשובה, ותד אריסון וסמי עופר המנוחים.
ברבש דואג להתיידד איתם, להיות נוכח באירועים חברתיים שלהם, ובעיקר – לעודד אותם לבוא בעת הצורך לטיפול רפואי באיכילוב, ושם לדאוג לכך שהם יקבלו טיפול מהיר וטוב במיוחד. לעתים הוא גם שלח צוותים רפואיים מאיכילוב ללוות את אותם אח"מים בחו"ל ולהביא אותם לאיכילוב.
"כשבאתי לבית חולים לא היה לי ברור ממי אני אקבל כסף. ממשלת ישראל תיתן לי כסף?... [שרי ותד אריסון] בדיוק עלו אז ארצה. [תד] לא כל כך העניק תרומות לבתי חולים. הוא תרם לאופרות ולכל מיני דברים כאלה. ולקחתי אותה פה לסיור. אפשר להגיד על שרי הרבה דברים, אבל כשהיא גמרה את הסיור היא בכתה. פשוט בכתה עם דמעות. אמרה לי, תגיש לי הצעה, ובגלל זה קם מגדל אריסון. מאז הם תרמו, תרומה אחרונה לפני חודש, קרוב ל-50 מיליון דולר. וסמי עופר תרם גם הוא עשרות מיליוני דולרים".
"אני לקחתי גם את סמי עופר וגם את תד אריסון על כיסא גלגלים מבדיקה לבדיקה... משפחה ביליונרית נוספת, חברים שלי מארצות הברית, תורמים אנונימית לבית החולים כסף רב. לפני כשנה אחד מבני המשפחה חלה. אני תכננתי מי ינתח אותו, איפה הוא ינותח – הכל – וישנתי איתו בחדר שלו בבית חולים שבוע ימים כשהאישה והילדים שלו הלכו למלון לישון. בסופו של דבר, אם האנשים האלה תורמים זה בגלל שנוצרה לך כימיה איתם והם יודעים שאתה בשבילם אם הם צריכים משהו around the clock".
לפי הראיון, ברבש נותן טיפול מועדף לא רק לעשירים, אלא גם לשופטים, עיתונאים ואנשי תקשורת. מאידך, הוא מצהיר כי הטיפול המועדף לא בא על חשבון חולים מהשורה, לפחות לא ישירות: "אין מצב שחולה מוצא מחדר בשביל להכניס פרוטקציה. איווט ליברמן בא לפה עם אמא שלו, אושפזה במחלקה פנימית, שכבה 24 שעות במסדרון עד שהתפנה מקום בחדר, הוא לא צייץ מילה. אמרתי לו: 'איווט, אני מצטער, אני אף פעם לא מוציא בן אדם מחדר'. הוא לא ביקש, אבל אני התנצלתי לפני כן."
בעשרים שנותיו של ברבש כמנהל קיבל איכילוב תרומות בסך 350 מיליון דולר, שהביאו אותו ממעמד של בית חולים מוזנח מעט לאחד מבתי החולים המובילים בארץ. הכתבה מציינת גם את פרופסור זאב רוטשטיין, מנהל המרכז הרפואי שיבא, כמי ששיטות עבודתו והצלחתו דומים לאלו של ברבש.
פרט לתרומות לבית החולים, נהנה ברבש מעבודות כיועץ או דירקטור בחברות רבות, בפרט חברות בשליטת אותם טייקונים שהוא מיודד איתם.
בטור של מירב ארלוזורוב ב-TheMarker, בעקבות הראיון, היא קוראת להתמודד באופן גלוי עם תופעת הפרוטקציה, ולגבש נהלים המסדירים אותה. היא משווה את ברבש ורוטשטיין למורשעי פרשת הולילנד. אצלם הפרוטקציה הוגדרה כשוחד והם נידונו למאסר. ואולם קשה לדבריה להשלים עם אובדן התרומות, שמקדמות את כל מערכת הבריאות הציבורית, ותלויות כנראה באותן פרוטקציות.
"מתעוררת השאלה הבעייתית והרגישה, האם ניתן להכשיר את הפרוטקציה – אבל רק במקרים מסוימים ורק בהגבלות חמורות? כשם שוועדת לנדוי הכירה במציאות הקשה של עינויים בחקירות השב"כ ובחרה להסדיר את כללי האסור והמותר בעינויים, אולי הגיע הזמן שמדינת ישראל תכיר במציאות המכוערת של הפרוטקציה בשירות הציבורי, ולפחות תנסה לצמצמם ולהסדיר את הפרוטקציה הזו?"
ארלוזורוב מבקשת לאסור לפחות על התרועעות אישית של מנהלי בתי חולים עם אילי הון שזוכים אחר כך לטיפול מיוחד. כמו כן היא מבקשת לאסור על טיפול מיוחד לעיתונאים, שופטים, וכו', שאינם תורמים ישירות כספים לבית החולים.
|
קישורים
ראיון עם פרופ' ברבש ב-TheMarker
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש