 |
רוב הויכוח שלך עם האחרים נסוב בינתיים על ההשפעה המעשית של קולות קנויים או מאולצים על תוצאות הבחירות. שכנעת אותי שההשפעה לא משמעותית, יפה. בעיניי מלכתחילה הבעיה לא היתה ההשפעה הזו, אלא הפגיעה בפרט הנתון לאילוץ.
תמיד מצחיק אותי קצת (ובטח כתבתי את זה איפשהו באייל) הפער בין העניין הגדול שכל אחד ואחת מרובנו עושה מההצבעה האישית שלו, ושל האנשים שהוא מכיר אישית, לבין הסיכוי הזעום שההצבעות הבודדות האלו תשננה משהו (מעשית, בתוצאות הבחירות).
יש מערכון של החמישיה הקאמרית, שאני לא מוצא אותו כדי לקשר אז אתאר מה קורה בו, וסליחה מראש על ההלאהה ועל קטעים שמוקפים מרכאות אבל אינם ציטוטים מדויקים. אב (שי אביבי) יוצא מאתר הקלפי עם בנו (דב נבון) שהצביע זה עתה בפעם הראשונה. האב אומר לבן בחיוך סמכותי ובוטח "נו, כמה טוב שכמו אבא שלי כל השנים, ואחריו אני כל השנים, גם אתה עכשיו יכול. ברור שהצבעת -?" בצירוף ניד ראש שמבהיר ששניהם יודעים על איזו מפלגה מדובר. ואז הבן בפרצוף קודר אומר "תראה, אבא..." וממשיך במונולוג קשה רגשית שבסופו הוא מצהיר, אחרי שנימק מדוע, שהצביע - (ניד ראש שמבהיר ששניהם יודעים על איזו מפלגה אחרת מדובר). האב בולע את רוקו, עושה פרצוף של הבנה והשלמה, ואז אחרי כמה צעדים מתפרץ וזועק בזעם ובאבל "לא, לא, מה עשית, הרסת את המדינה, הרסת את המדינה, לא...".
זה מערכון נפלא, אבל משהו אחד מקטין את האפקטיביות הקומית שלו - הוא לא מספיק רחוק ממציאות סבירה ונפוצה. הוא קריקטורה שדומה מדי לדיוקן. כשאני קורא את התיאור שלו שכתבתי, יש לי תחושה שמי שקורא אותו בלי להכיר את המערכון אולי לא מבין מה מצחיק פה (תצטרכו להאמין לי שזה מצחיק, אולי רק בזכות גאונות המשחק שהיתה אז לאביבי ונבון).
מה שרציתי להדגים בכל הסטייה הארוכה הזו מהנושא היא שרובנו מתייחסים להצבעתנו האישית, והצבעת הקרובים לנו, לא רק כמכשיר בעל אפקטיביות נתונה להשפעה על השלטון, אלא כביטוי לזהותנו ועצמיותנו. אותי זה מצחיק, חצי מבחוץ וחצי מבפנים. אם יש אנשים שנתונים לסוג של מרות של אחרים, הקלפי הוא מקום אחד שבו הם יכולים להתמרד, ולו בינם לבין עצמם1. ואם לוקחים להם את אפשרות המרד הזו, זו פגיעה, גם אם השפעתה על הרכב הכנסת זניחה בסוף. זו פגיעה אחרת, עמוקה יותר, מהפגיעה שנגרמת למי שקשה לו (אפילו עד אי יכולת) להצביע מסיבות של לוגיסטיקה. אגב, בהמשך הפתיל רמזת איפשהו שהפגיעה האחרונה מקפחת בפועל מגזר מסוים ופוגעת בייצוג שלו, אבל פספסתי - מי המגזר הזה?
כל זה לא אומר שלא כדאי לפגוע את הפגיעה הזו כדי לחסוך את הנזק הכלכלי בשיטה הנוכחית, או את הפגיעה בייצוג (אחרי שתשתכנע אותי בקיום הפגיעה הזו), אבל לדעתי זה המחיר שכדאי או לא כדאי לשלם אותו.
1 מובן מאליו, אבל צריך למנוע אי-הבנות: המערכון לא בא להדגים את זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש