לקוח של הבחירות 3700
יוסי נתנזון מבקש שהמדינה תכבד אותנו כמו שארגונים מסחריים מכבדים לקוחות. בפרט, כשזה מגיע לבחירות.

בבחירות הבאות, אלא אם יחולו שינויים משמעותיים, אין בכוונתי להצביע. התאפקתי עד אחרי הבחירות והרכבת הממשלה כדי להגיד את זה. המחשבה הזו חדשה למדי אצלי. אם הייתי מעלה אותה בקול זמן קצר לפני הבחירות אפשר היה לייחס אותה לעצלות, או להתחמקות מבחירה בין מועמדים שאף אחד מהם לא מלהיב במיוחד...

מדוע לא אצביע? בשורות הבאות אנסה להסביר.

האם הייתי משתמש בשירותי בנק שעובד עם טכנולוגיה של שנות החמישים של המאה שעברה? בלי אינטרנט או אפילו שירות טלפוני? שלצורך בירור יתרה עלי להגיע לסניף ולעמוד בתור? אילו חברת טלפונים כלשהי היתה אומרת לי לחכות כמה שבועות לפני שהם מחברים אותי, תוך כמה שניות הייתי פונה לחברה אחרת?

ומן המשל אל הנמשל:

ביום הבחירות, התחלתי את יומי באילת. אני גר באזור השרון, ולכן כדי להצביע "סינג'רתי" את האנשים שהיו איתי שיחזירו אותי צפונה כך שאגיע אל ביתי ואל הקלפי בזמן. אדם מאוד יקר לי היתה צריכה להפסיד חצי יום עבודה כדי לממש את זכותה להצביע, מאחר והיא מתגוררת באופן זמני בישוב אחר. אפשר להביא עוד דוגמאות רבות, אבל העקרון ברור. מה אתם חושבים לעצמכם? חקיקה שהיתה טובה לפני 60 שנים עדיין בתוקף? אף אחד לא סיפר לכם שהעולם השתנה? האם המועמדים הנכבדים המצטלמים בקלפי מגיעים לשם עם מכונית בת יותר מעשר שנים?

אני רוצה להיות מסוגל להצביע בכל קלפי במדינה. שאגיע לאן שנוח לי, אגיש תעודה מזהה ונגמר. אני מוכן לוותר על האפשרות להצביע מהבית, בסדר – בואו לא נגזים (מה שכל בנק זניח יכול לעשות הוא מעבר ליכולתה של מדינת ישראל, שיהיה), אבל את המינימום הזה של גמישות בקלפי אני דורש. זה לא מגוחך שבשנת 2015 ועדת הקלפי צריכה לאתר את שמי ברשימות מודפסות בלי מסוף מחשב שיגיד לה אם נפטרתי בין תאריך הדפסת הרשימה ליום הבחירה? הסמארטפון של כל יושב־ראש ועדת קלפי יכול להחזיק את כל רשימת הבוחרים של כל המדינה כולל מספרי הנעליים שלהם. תתעוררו!

מבחינה טכנית, יש לציין, השינוי במנגנון הבחירות פשוט ביותר. מחשוב הבחירות הוא רעיון טוב באופן כללי, אבל גם אם נרתעים ממנו, יש כבר מערכת מוכנה שתאפשר לכל אזרח להצביע בכל קלפי במדינה: כמו שהחיילים והמאושפזים יכולים להצביע במעטפות כפולות, אפשר להפעיל את אותו הפתרון לגבי אזרחים הרחוקים מהקלפי שלהם. כך שאם לא רוצים לא חייבים להמציא את הגלגל מחדש, אפשר להשתמש בפתרון הקיים.

אל תספרו לי שזה יקר או מסובך. כל הבחירות יקרות ומסובכות. אז מה? אם קופת החולים שלי יכולה, גם ממשלת ישראל יכולה. לדמוקרטיה יש מחיר, והמחיר הוא לא רק בשקלים אלא גם בהתגייסות ומאמץ של המערכת לקיים אותה.

כולנו השלמנו עם כך שלמחרת הבחירות אין עם מי לדבר והנבחרים שוכחים את הבוחרים שלהם. בסדר, אלו כללי המשחק. עד כמה שזה מצער – זה מה שיש. אבל מותר לי לדרוש מהמדינה שלי להתייחס אלי כמו אל לקוח. המדינה היא ספק השירותים הגדול ביותר: היא מספקת לי חינוך, ביטחון, בריאות ועוד הרבה דברים אחרים. אבל כל ספק יודע שהוא חי מהלקוח שלו, ותלוי לחלוטין ברצונו הטוב של הלקוח. ואני לקוח של המדינה.

מה שקורה היום הוא שבמידה רבה המדינה מתייחסת אלינו כמו שרועה מתייחס אל העדר שלו. דואגים לו, מטפלים בו, אבל לא באמת מתחשבים בו. וזה צריך להשתנות, זה צריך להיות שינוי מחשבתי. לאו דווקא לחשוב "מה יותר יעיל לנו", אלא להתחיל לחשוב "מה טוב ונכון לאזרח".

שינויים שקרו בעשרות השנים האחרונות בשירות הציבורי הפכו את השירות ליעיל יותר. ננסה לסקור כמה מהם:

  • תהליך בדיקות בחינות הבגרות הפך להרבה יותר מהיר ויעיל. למה? כי הבודקים עושים את העבודה בביתם, תוך שימוש במחשביהם האישייים והפרטיים. נכון שהיה לחץ של מערכות שונות לייעל את השיטה (למשל – הצבא), אבל החשבון הלאומי הוא שזה יותר זול ויעיל למדינה.
  • כאשר גויסתי לצה"ל (וזה היה מזמן) הצבא לא טרח לשאול את החיילים לרצונם ופשוט שיבץ לפי הסדר והנוחות שלו. היום יש מנילות, וכל חייל מקבל את האפשרות לבקש יחידות ותפקידים מסוימים. צה"ל מאוד גאה בכך שהדבר שיפר את יעילותו ופעילותו שלו. שוב – השיפור לאזרח, החשיבה על המתגייס כלקוח, הביאה תועלת גם לצה"ל.
  • מערכת גביית המס מתמחשבת ומתייעלת בקצב מהיר (תוך הטלת עוד נטל ואחריות על משלמי המסים והמדווחים). כתוצאה, גביית המסים עולה למרות ירידה מתמדת במספר עובדי המערכת. לפיכך, ההכנסה לכל גובֶה עולה משמעותית.


תאמרו, למי אכפת? מי יבחין? התשובה, והסיבה לפרסום המאמר, היא שאם מספיק אנשים עושים משהו, הממשל מבחין בכך. המדינה מגיבה ללחצים, הפגנות בסיכומו של דבר מביאות שינוי. לא כל מחאה קטנה משפיעה, אבל אם נוצר משקל מצטבר של אנשים רבים לאורך זמן – יש מנגנונים שמעבירים את המסר "למעלה".

אני רוצה שהמדינה, כעיקרון או כשיטה, תתחיל להתייחס אלי. לא כאל נתון או נתין אלא כאל לקוח או אדם עם רצונות וזכויות שהיא צריכה לתת לי. הדרך הקטנה שיש לי היא לא להשתתף במשחק. אתם מתייחסים אלי כמו לפני 50-60 שנים? אז אני לא טורח. למה שאשתתף בעניין שהמערכת עצמה מזלזלת בו עד כדי כך שהיא לא טורחת לעשות את המינימום לקראת האזרח־הלקוח? רוצים שאכבד את התהליך הדמוקרטי, אז בבקשה – בשביל כבוד צריך לעבוד. אני לא רוצה להיות "קהל". אני אדם, אני צרכן, אני דורש יחס ראוי.

לסיכום – בבחירות הקרובות אצביע במקום עבודתי או הבילוי שלי, שהוא רחוק ממקום מגורי, או שלא אצביע בכלל. אתם לא סופרים אותי אחרי הבחירות, נכון? אז לא תספרו את הקול שלי ביום הבחירות.
קישורים
מעטפות כפולות
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  להצביע מהבית • צפריר כהן
  להצביע מהבית • האייל האלמוני • 12 תגובות בפתיל
  להצביע מהבית • מלאכי • 7 תגובות בפתיל
  להצביע מהבית • יוסי נתנזון
  להצביע מהבית • עומר
  להצביע מהבית • האייל האלמוני
  להצביע מהבית • עומר
  להצביע מהבית • האייל האלמוני
  להצביע מהבית • עומר
  להצביע מהבית • האייל האלמוני
  להצביע מהבית • ירדן ניר-בוכבינדר
  להצביע מהבית • האייל האלמוני
  להצביע מהבית • עומר • 2 תגובות בפתיל
  להצביע מהבית • צפריר כהן • 27 תגובות בפתיל
להצביע מהבית 656480
רוב הויכוח שלך עם האחרים נסוב בינתיים על ההשפעה המעשית של קולות קנויים או מאולצים על תוצאות הבחירות. שכנעת אותי שההשפעה לא משמעותית, יפה. בעיניי מלכתחילה הבעיה לא היתה ההשפעה הזו, אלא הפגיעה בפרט הנתון לאילוץ.

תמיד מצחיק אותי קצת (ובטח כתבתי את זה איפשהו באייל) הפער בין העניין הגדול שכל אחד ואחת מרובנו עושה מההצבעה האישית שלו, ושל האנשים שהוא מכיר אישית, לבין הסיכוי הזעום שההצבעות הבודדות האלו תשננה משהו (מעשית, בתוצאות הבחירות).

יש מערכון של החמישיה הקאמרית, שאני לא מוצא אותו כדי לקשר אז אתאר מה קורה בו, וסליחה מראש על ההלאהה ועל קטעים שמוקפים מרכאות אבל אינם ציטוטים מדויקים. אב (שי אביבי) יוצא מאתר הקלפי עם בנו (דב נבון) שהצביע זה עתה בפעם הראשונה. האב אומר לבן בחיוך סמכותי ובוטח "נו, כמה טוב שכמו אבא שלי כל השנים, ואחריו אני כל השנים, גם אתה עכשיו יכול. ברור שהצבעת -?" בצירוף ניד ראש שמבהיר ששניהם יודעים על איזו מפלגה מדובר. ואז הבן בפרצוף קודר אומר "תראה, אבא..." וממשיך במונולוג קשה רגשית שבסופו הוא מצהיר, אחרי שנימק מדוע, שהצביע - (ניד ראש שמבהיר ששניהם יודעים על איזו מפלגה אחרת מדובר). האב בולע את רוקו, עושה פרצוף של הבנה והשלמה, ואז אחרי כמה צעדים מתפרץ וזועק בזעם ובאבל "לא, לא, מה עשית, הרסת את המדינה, הרסת את המדינה, לא...".

זה מערכון נפלא, אבל משהו אחד מקטין את האפקטיביות הקומית שלו - הוא לא מספיק רחוק ממציאות סבירה ונפוצה. הוא קריקטורה שדומה מדי לדיוקן. כשאני קורא את התיאור שלו שכתבתי, יש לי תחושה שמי שקורא אותו בלי להכיר את המערכון אולי לא מבין מה מצחיק פה (תצטרכו להאמין לי שזה מצחיק, אולי רק בזכות גאונות המשחק שהיתה אז לאביבי ונבון).

מה שרציתי להדגים בכל הסטייה הארוכה הזו מהנושא היא שרובנו מתייחסים להצבעתנו האישית, והצבעת הקרובים לנו, לא רק כמכשיר בעל אפקטיביות נתונה להשפעה על השלטון, אלא כביטוי לזהותנו ועצמיותנו. אותי זה מצחיק, חצי מבחוץ וחצי מבפנים. אם יש אנשים שנתונים לסוג של מרות של אחרים, הקלפי הוא מקום אחד שבו הם יכולים להתמרד, ולו בינם לבין עצמם‏1. ואם לוקחים להם את אפשרות המרד הזו, זו פגיעה, גם אם השפעתה על הרכב הכנסת זניחה בסוף. זו פגיעה אחרת, עמוקה יותר, מהפגיעה שנגרמת למי שקשה לו (אפילו עד אי יכולת) להצביע מסיבות של לוגיסטיקה. אגב, בהמשך הפתיל רמזת איפשהו שהפגיעה האחרונה מקפחת בפועל מגזר מסוים ופוגעת בייצוג שלו, אבל פספסתי - מי המגזר הזה?

כל זה לא אומר שלא כדאי לפגוע את הפגיעה הזו כדי לחסוך את הנזק הכלכלי בשיטה הנוכחית, או את הפגיעה בייצוג (אחרי שתשתכנע אותי בקיום הפגיעה הזו), אבל לדעתי זה המחיר שכדאי או לא כדאי לשלם אותו.

1 מובן מאליו, אבל צריך למנוע אי-הבנות: המערכון לא בא להדגים את זה.
  להצביע מהבית • האייל האלמוני • 12 תגובות בפתיל
להצביע מהבית 741585
חיפשתי את המערכון על שוחד הבחירות שהזכרת בתגובה אחרת, והפלא ופלא, ראיתי את התגובה הזו. מסתבר שהמערכון שהזכרת כאן כבר זמין עכשיו.
להצביע מהבית 741586
תודה!

(מוצא חן בעיני המגיב הזה שהסתובב פה פעם, שהשם שלו דומה לשלי. בעיקר נחמדה המילה "ההלאהה" שעצרה אותי בחריקת בלמים לשניות ארוכות עד שפענחתי אותה.)
  להצביע מהבית • אביר הקרנפים • 3 תגובות בפתיל
  חצי יום עבודה • צפריר כהן • 3 תגובות בפתיל
  זה מכוון • האייל האלמוני
  ללא כותרת • האייל האלמוני • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • צבי • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • שלמה • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • שלמה • 3 תגובות בפתיל
  המדינה היא מונופול, וההצבעה היא לטובתך ולא לטובת המדינה • מיכאל • 8 תגובות בפתיל
  ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה • גוטה

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים