בקש שלום אך אל תרדפהו 3708
אולי מוטב להשאיר את הסכסוך הישראלי־ערבי בלי "פתרון" ובלי "אופק מדיני"?

במאמר זה אבקש לחלוק על המלה השלישית במשפט הקצר של משורר תהילים, "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ", משפט המשולב גם בשיר היפה "מי האיש". כדי לעשות זאת, אבחן את יחסי מדינת ישראל עם שכנותיה מאז הקמתה, אתבונן ביתרונות שהניבו עבורה, אם בכלל, שני הסכמי השלום שחתמה עם מצרים וירדן, ואתבונן גם בחסרונות, אם היו, של אי החתימה על הסכם שלום עם סוריה. לבסוף אעסוק בלקח שעלינו ללמוד מהנ"ל לגבי התועלת שב"פתרון מדיני" ביהודה ושומרון. אחד המניעים העיקריים שהביאו אותי לחזור ולעסוק בנושא זה הוא המצב שמתהווה במזרח התיכון מאז פרוץ "האביב הערבי".

השלום עם מצרים הוא כבר כמעט בן ארבעים שנה. תמונה נאמנה של מהות השלום הזה נמצאת בכתבה על ביקורו בארץ של היסטוריון מצרי "תמהוני" במאי האחרון. כפי שמתואר בכתבה, ביקור שכזה נחשב במצרים "חטא", למרות השלום הפורמלי בין שתי המדינות. את היחס לישראל מצד האינטלקטואלים המצריים יש לבחון לאור העובדה שאנחנו נמצאים היום, בתקופת הנשיא א־סיסי, במעין תור זהב מבחינת היחסים הבטחוניים בין שתי המדינות, ומספרים לנו על קשרים טובים ותיאום הדוק בינינו. יחסים משופרים אלה נובעים מאינטרס משותף, שנוצר בזכות אויב משותף – האיסלאם המיליטנטי נוסח אל־קאעידה – שמפעיל טרור כנגד שתי המדינות. מבחינה זו המזל שיחק לטובתנו, שכן בקלות אפשר היה לראות את מורסי והאחים המוסלמים שולטים במצרים עד היום, כשהמשטר עושה יד אחת עם גורמי הטרור בסיני נגדנו. אך למרות המזל הזה והאינטרס המשותף, עדיין אנו נחשבים במצרים למצורעים אסורים במגע. דווקא על רקע התקופה הטובה, בולטים השנאה והבוז שרוחשים לנו במצרים. קשה למצוא יתרון ביחסים הפורמליים בין המדינות – אפילו בתקופת א־סיסי, שגרירות ישראל בקהיר מוחזקת במצור, ושגרירות מצרים בתל אביב פועלת ללא שגריר. כשיש אינטרס ביטחוני משותף, אין צורך בשלום פורמלי כדי לשתף פעולה, כפי שמוכיח סיפור יחסינו עם ירדן, שבו אדון בהמשך. שלום פורמלי הייתי עושה עם מצרים רק כאשר תתהווה בחברה המצרית נכונות לעשותו, והמשטר היה עושה אותו למען השלום במהותו, ולא לשם קבלת אתנן. כל היתרון של שלום דה יורה על פני שלום דה פקטו קיים רק כששני העמים בשלים לעשותו.

תכניתו הנבואית של סאדאת

האם לולא חתימת השלום עם מצרים היינו נקלעים לעוד מלחמות גדולות דוגמת מלחמת יום הכיפורים? נכון שלא קל לדעת "מה היה אילו", אבל לדעתי, מצב אי הלוחמה הנוכחי לא נבע מהסכם השלום הפורמלי, אלא מהמצב החדש שנוצר עקב התמוטטות ברית המועצות. סאדאת, שהיה בקשר הדוק עם הסובייטים, חש כי זה מה שעומד לקרות, והגה תכנית שתתאים לסיטואציה החדשה. המצב החדש גרם למצרים להסתמך על ארצות הברית, תוך הסבת הנשק בצבאה לנשק מערבי. העימותים הגדולים בין ישראל למצרים התחוללו על רקע המלחמה הקרה בין הגושים וחימוש מדינות ערב בידי ברית המועצות. ללא הבסיס הזה לא היו יכולות מדינות ערב לקיים עימותים גדולים, ומכאן גם השקט ששורר מאז נפילת ברית המועצות עם סוריה, שעמה לא נחתם הסכם שלום. ברור גם שלו המשכנו לשבת בסיני היה היום המקום הזה, כמו הגולן הישראלי, אחד המקומות הבודדים במזרח התיכון שבהם לא שולט דאעש או מי מדומיו.

ידיעה מעניינת אחרת בנוגע ליחס מצרים של א־סיסי לישראל עוסקת ביזמתה של מצרים לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. איני סבור שא־סיסי באמת חושב שנשק גרעיני ישראלי מהווה סכנה למצרים ומנוגד לאינטרס שלה, אבל דווקא הוא מחליט להציק לנו בנקודה זו ולא, למשל, סעודיה, שעמה אין לנו הסכם שלום. אין זה מן הנמנע שדווקא השלום עמנו גורם לא־סיסי לעקוץ אותנו בנקודה מביכה זו. אינטרס בטחוני משותף זה עניין אחד, אבל מעין התנצלות כלפי העם המצרי על קיום שלום עם ישראל המצורעת היא עניין אחר. לא הייתי מתפלא לו דווקא בהיעדר שלום פורמלי, אבל במצב של קיום אינטרס משותף וקשרים בטחוניים הדדיים, א־סיסי היה נמנע מצעד כזה, בגלל שאין לו סיבה אמיתית לעשות זאת וכדי לא לסכן את הקשרים עם ישראל.

תולדות יחסינו עם ירדן והשלום עמה מעניינים בגלל המצב שקדם לחתימת הסכם השלום. עוד ב-‏1973, כשהתחוללה מלחמת יום הכיפורים, שרר שלום דה פקטו בין ירדן לישראל, ומסופר אפילו על אזהרה חשובה שהעביר חוסיין לישראל ערב המלחמה, שעצם העברתה הייתה יכולה להיחשב לבגידה בעמו. גם המצב הזה נבע מאינטרס משותף. ישראל לא רצתה בהתמוטטות המשטר בירדן ובהחלפתו במשטר בעייתי יותר לנו, וחוסיין נעזר בנו כדי לשרוד. באותה תקופה נערכו תיאומים ושיחות הדדיות בין המנהיגים – בכירים ישראליים ביקרו בירדן וחוסיין ביקר אצלנו (לא אוכל לשכוח קריקטורה שבה יגאל אלון, שכיהן כשר החינוך בעת שהייתה שביתת מורים, יושב במשרדו, מחזיק שני טלפונים ואומר: "לחזור מיד לעבודה. לא. לא אתה אדוני המלך. התכוונתי למורים"). הפגישות נערכו בחשאיות, שפתרה הרבה בעיות. חוסיין לא היה צריך להתנצל ולהתעמת עם הפרלמנט שלו ועם העם הירדני, שיחסו לישראל היה ועודנו דומה ליחס העם המצרי לישראל. בתקופה ההיא לא היו מצדו טענות ומענות כלפי ישראל, העניינים זרמו על מי מנוחות, ובאין שגריר ירדני בתל אביב, הוא לא היה צריך להחזירו מדי פעם במחאה ולגרום לנו מבוכה. האין מצב זה עדיף על שלום פורמלי?

זיק חשמלי מסוכן במוחו של ברק

עם סוריה לא נחתם הסכם שלום. לפני זמן לא רב נעשה עורי חידודין חידודין בעת ששמעתי סיפור מאחד המשתתפים בשיחות השלום עם הסורים בתקופת כהונתו של ברק כראש ממשלה. עד ששמעתי את הסיפור לא העליתי בדעתי כמה קרובים היינו אז לאבד את הגולן, שגורלו נקבע על־ידי, הייתי אומר, זיק חשמלי רגעי ומקרי במוחו של ברק. הדיונים נסובו כבר על קו החוף הדינמי של מזרח הכינרת, שנודד מזרחה בחורף ומערבה בקיץ. על כל היתר כבר סוכם הוויתור.

האויבת המרה והמסוכנת ביותר שיש למדינת ישראל כיום היא איראן. איראן היא המחמשת העיקרית של חמאס ושל חיזבאללה, שיושב בלבנון, עמה אין לנו שום סכסוך טריטוריאלי, ובכל זאת הוא אויב מאיים. מדוע לא קמה תנועת מחאה שמאלנית שדוחפת ולוחצת, במסגרת הרדיפה אחרי שלום, לעשות שלום עם איראן? מדוע אין אנו שומעים את המילים "אופק מדיני" ו"פתרון" בנוגע אליה? התשובה מובנת: אין לנו שום טריטוריה שאנו יכולים להציע לאיראן, והיא גם לא מצפה להגדיל את שטחה הענקי על־ידי נתחים קטנים ממדינת ישראל. הכול מבינים שבגזרת איראן אין "פתרון", והפתרון שנותר הוא להמשיך לחיות ללא "פתרון".

הניסיון לעשות שלום עם סוריה, אבל לא רק עמה, מבליט את הבעייתיות ואת הסיכון הרב שבמעשה כזה. המציאות בעקבות "האביב הערבי" מוכיחה בעליל שכאשר אתה חותם על הסכם באזור שלנו, אינך יודע היכן יהיה מחר המשטר שעמו חתמת. הנסיבות אצלנו הן כאלה שעבור השלום אנחנו משלמים במחיר טריטוריאלי. לו היה זה ההיפך, ואנו היינו מקבלים טריטוריה תמורת השלום, ואולי אפילו אם היינו עושים שלום ללא תמורה, לא הייתה לי כל בעייה. אבל הבה נתאר לעצמנו שאותו זיק חשמלי גורלי לא היה מתחולל במוחו של ברק. הקרבות בין אסד לבין ג'בהת א־נוסרה (פלג של אל־קאעידה) היו מתנהלים היום ליד גדרות הקיבוצים בעמק החולה, ורוב השטח היה נשלט על־ידי כנופיות שלא היו חייבות לנו דבר, אלא רק לאללה.

בגזרה הפלשתינית נעשו עד כה שני מעשים מדיניים: הסכמי אוסלו וההתנתקות. המעשים האלה הניבו בדיוק את ההיפך ממה שצפו עושיהם. ביהודה ושומרון נאלצנו להחזיר את הצבא לשטח, ממש מחוסר ברירה, ובגזרת עזה יצרנו עולם מפחיד של רקטות (שהיו יכולות להיות אפקטיביות בהרבה אלמלא "כיפת ברזל") ומנהרות, עד שלעתים עולה השאלה האם לא עדיף לשוב ולכבוש את עזה ולטהרה במחיר דמים כבד. מצדדי ההתנתקות חייבים להודות שהשנאה והביקורת כלפינו בעולם מגיעים לשיאים חדשים כל אימת שאנו מנסים, כמיטב יכולתנו, להפסיק את ירי הרקטות מעזה, למרות שהם ציפו שהשנאה והביקורת כלפינו יקטנו עקב ההתנתקות.

אולי יידרשו עוד חמישים שנה בשביל "פתרון" אמיתי

וכאן אנו מגיעים לעניין הכי אקטואלי: "האופק המדיני" ו"שתי מדינות לשני עמים" ביהודה ושומרון. ברור שבן שיחנו הפלשתיני לשלום, אבו מאזן, לא באמת רוצה באותו אופק מדיני כי הוא יודע שעצם קיומו תלוי בשליטה הבטחונית שלנו ביהודה ושומרון. כח החמאס עולה לאין ערוך על כוחו, וגם התמיכה בו בקרב הציבור שלו פחותה מהתמיכה בחמאס. שתי העובדות האלה הוכחו שוב כשצה"ל והשב"כ סיכלו הפיכה של החמאס כנגדו בזמן מבצע "צוק איתן", כשהחמאס זכה בבחירות לאגודת הסטודנטים באוניברסיטת ביר זית, ובסקרים שנערכים בקרב הציבור הערבי ביהודה ושומרון.

השמאל מנסה להחדיר לתודעתנו מוסכמה לפיה החתירה לשלום, וניסיון להגיע להסכם עם אבו מאזן, מהווים איזשהו "פתרון", לעומת אחיזה בסטטוס־קוו שאינו "פתרון". אני חושב שבנתונים הנוכחיים, במיוחד לאור המתרחש בעולם הערבי סביבנו, ל"פתרון" הזה אין שום סיכוי. כל הסכם שיכלול יציאה משטח הנמצא ממש בלב המדינה יוביל במקרה הטוב לחזרה לשם לאחר מרחץ דמים, כפי שקרה עם הסכמי אוסלו ביהודה ושומרון. הדרך האפשרית היחידה בתנאים האלה היא אחיזה חזקה בהמשך המצב הקיים. המצב הזה, שהוא בוודאי לא אידיאלי, שורר כמעט חמישים שנה. אולי במהלך חמישים השנים הבאות יקרה משהו שיאפשר הסכם שייעשה בצורה טבעית וברצון כן של שני הצדדים. אבל כרגע הדברים לא נראים כך. "רדיפת השלום", כלומר נסיונות לחיפוש פטנטים עוקפי מציאות, יכולה להביא אך ורק נזק. ואם יגיד מי שיגיד שבחירה בהמשך המצב הקיים אינה "פתרון", אומר לו שעדיפה הדרך הזאת, גם אם לטעמו אין בה פתרון.
קישורים
לבד בצריח: היסטוריון מצרי מקדם נורמליזציה עם ישראל - ynet
ארה"ב דחתה מסמך הקורא לפירוז נשק גרעיני במזה"ת - מאקו
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  ללא כותרת • יהונתן בר • 64 תגובות בפתיל
  רדפוהו אך אל תסלפהו • נמר טמילי • 45 תגובות בפתיל
  מעניין • אריק
  הערה טכנית • דב אנשלוביץ • 2 תגובות בפתיל
  2 הערות על פתרון בעיות • יוסי נתנזון • 2 תגובות בפתיל
  עם כל הכבוד, יש לך טעות בהנחת הבסיס • דליל החורש
  בארץ העיוורים אף אחד לא רואה. • ארז לנדוור • 4 תגובות בפתיל
  פרדי על הבוקר • הפונז • 218 תגובות בפתיל
  זהבה גלאון על הגולן ועל יתר ה''שטחים'' • דב אנשלוביץ • 4 תגובות בפתיל
  ''מחיר השלום'' • דב אנשלוביץ • 2 תגובות בפתיל
  מצעד האיוולת הישראלי ממשיך • ארז לנדוור • 757 תגובות בפתיל
  יש אופק מדיני והוא נקרא קונפדרציה. • ארז לנדוור • 4 תגובות בפתיל
  אור לגויים • דב אנשלוביץ • 518 תגובות בפתיל
  איזה מלכוד 22-זה מצחיק! • אישקש • 9 תגובות בפתיל
  השלום הפורמלי עם ירדן • דב אנשלוביץ • 486 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • אישקש • 10 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • dd • 65 תגובות בפתיל
  לאור נאומו של אבו מאזן • אביר הקרנפים
  ללא כותרת • dd • 11 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דב אנשלוביץ • 34 תגובות בפתיל
  בלי טובות • דב אנשלוביץ • 175 תגובות בפתיל
  מפתיע, מעורר מחשבה ומפחיד. • דב אנשלוביץ • 41 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • אח של אייל • 2 תגובות בפתיל
  עוד תזכורת • דב אנשלוביץ • 6 תגובות בפתיל
  גדעון לוי שוב אינו בעד שתי מדינות לשני עמים • דב אנשלוביץ • 9 תגובות בפתיל
  תכנית המאה בדמות עז • דב אנשלוביץ
  תכנית המאה בדמות עז • דב אנשלוביץ
  תכנית המאה בדמות עז • הפונז
  תכנית המאה בדמות עז • דב אנשלוביץ
  תכנית המאה בדמות עז • אח של אייל
  תכנית המאה בדמות עז • דב אנשלוביץ
  תכנית המאה בדמות עז • אח של אייל
  תכנית המאה בדמות עז • דב אנשלוביץ
תכנית המאה בדמות עז 724031
לא מעניין אותי לשמוע את דעתך על עיתונאים. אתה לא מעוניין ללחוץ על לינק כלשהו? זכותך. אולי מישהו ירים את הכפפה ויעשה כמוך גרף שבועי של כמות השטיקים השבועית של נתניהו. כך יהיה קל יותר לדעת אם כמות השטיקים בעלייה או בירידה...

בכל מקרה, דווקא קראתי משהו מעניין אחר שמקורו בספר חדש בשם ״החיים הם תקופה קשה״ של חנוך דאום. את הקטע הזה ניתן למצוא בכתבה הבאה:
בתקופה לפני בחירות 2015, חנוך היה מתראיין מדי פעם בפאנל של תוכנית ה״מטה״ של ערוץ 10. בתקופה ההיא הוא נחשב ל״אוהד המשפחה״. הוא מספר שדובר הליכוד העביר דברים שחנוך בתוכנית אל הגברת שרה נתניהו. ואז חנוך קיבל שיחה ממנה. בשיחה שרה אמרה לו כל הכבוד, ושצריך גם להכנס בבנט ושקד כי הם האויב האמיתי. והיא ביקשה לספר שיש בינהם רומן. חנוך כותב שהוא נקרע מצחוק אבל בשקט, כדי ששרה לא תשמע. ואז הוא ענה לה שאין בינהם בכלל רומן, ושזה לא מקובל להגיד דברים כאלו על אנשים בתקשורת. אבל היא רק חזרה על הצורך להגיד את זה. בסוף כדי שהשיחה תסתיים דאום אמר: אוקי, אגיד את זה.

שבוע לאחר מכן הוא הגיע שוב לתוכנית המטה ואז קיבל מסרון מדובר הליכוד ש״הגברת ממתינה שתגיד מה שסיכמתם״. דאום ענה לו ״חחח״ ובשידור לא הזכיר את זה כמובן. מיד לאחר השידור שרה נתניהו התקשרה כדי לגעור בו ווידאה שהוא יעשה את זה בשבוע לאחר מכן. סיפור דומה לכך קרה שבוע לאחר מכן.

נחמד, אה?
  תכנית המאה בדמות עז • דב אנשלוביץ
מכונת הרעל 754441
היום קראתי כתבה על כך שבנט תובע רב שפרסם שאימו של בנט אינה יהודיה. אותו פרסום זכה (לטענת בנט) להד כזה, עד שההשלמה האוטומטית של גוגל גם היום משלימה "אמא של בנט.. גויה". אגב, ניסיתי את ההשלמה האוטומטית.. זה נכון. בנט נמצא במהלך שבו הוא תובע אנשים רבים שהפיצו עליו שקרים.

הסיפור הזה הזכיר לי את אותו סיפור של חנוך דאום (טפו, שמאלן!) על שרה נתניהו - שפנתה עליו כדי שיפיץ שקר ברור וילדותי על בנט.

לא קשה לנחש מה המקור של לפחות חלק השקרים שמופצים לגבי האויבים שמשפחת נתניהו סימנה.
מכונת הרעל 754450
הסיפור על אמו של בנט מזכיר את הסיפור הידוע שאמו של פרס ערביה. הגשת תביעה כנגד מפיץ סיפורים מעין אלה מגוחכת לא פחות מהפצת הסיפור עצמו. בניגוד לבנט, פרס לא תבע, וכך לא נוסף עוד מעשה רע למעשיו הרעים האחרים.
אשר לסיפור של חנוך דאום, לאחרונה הניסיון לימד אותי להתחיל אולי להאמין לסיפורים מעין אלה רק אחרי שהמספר עובר חקירה נגדית. . .
מכונת הרעל 754469
אז מה עושה בנאדם שמעמתים אותו עם העובדה שהוא הפיץ שקרים? חוזר בו? טוען שאולי לא הבין? לא, מתחפר בעמדותיו – יסמין לוי, מתארת ראיון של יגאל מלכה, נתבע אחר של בנט, ע״י עופר חדד ויאיר שרקי:

„לא יותר פשוט להגיד 'טעיתי' ולחזור בך? לא נראה לי שאתה חושב שיש בחשבון שלו 50 מיליון שקל מקופת המדינה", תהה חדד. "בואו, אם רוצים לתפוס אנשים במילה אז כן", הודה מלכה, כמי שכנראה לא מבין שזה מתמצת את שעושים במשפטי דיבה. משם הפליג לספר איך השביחו לבנט את הנכס עם הכסף שלו, ונימק כיצד התבסס על פרסומים בחדשות 13. ״
מכונת הרעל 754471
נראה שעומד להיות צפוף מאד על המקפצה על פי הרוח שנושבת מנבחרי הציבור החדשים. ועם זאת:
א. אני סמוך ובטוח שנהנה מהתוצרת של כולם על פדחתנו,כל אחד בתורו.
ב. וכשהרוח משנה כיוון, אנחנו יודעים מה עולה בגורלם.
מכונת הרעל 758209
יגאל מלכה ממשיך לשקר והמנגנון ממשיך להפיץ את כזביו.
מכונת הרעל 754479
===> הגשת התביעה.. מגוכחת לא פחות

כך אימו של בנט הגיבה.

מירנה לא הכחישה שבנה התייעץ איתה לפני שהגישת תביעת לשון הרע נגד הרב שאולוב: "התחלנו לדבר על זה בוואטסאפ. יש פערים שם שמתחילים להיות עובדות. זהו, אני שמחה מאוד שהוא עושה את זה". עוד הוסיפה, כי אם יזכה - בנט יתרום את הכסף למשפחות שכולות, כמו שכבר הצהיר בתביעה הראשונה שהגיש. "אז אין חיסרון לזה, זה רק לטובה", אמרה.

כך הגיב בנט לאדם שהתנצל בפומבי

== יאיר לוי ===
אני מתנצל בפני ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט על שהוצאתי את דיבתו בפרסום דבר שקר כאילו שיפץ את ביתו הפרטי על חשבון המדינה, כאשר בפועל מדובר היה בהצבת אמצעי אבטחה סביב ביתו על פי דרישות השב"כ.
בנט נענה לבקשת השב"כ שלא להיכנס למעון בבלפור בשל הצורך לבצע עבודות שידרוג אבטחה חיוניות.
רה"מ בנט לא השביח את ביתו ולא לקח לכיסו ולו שקל אחד. אני מצר על הדברים שפרסמתי ומבקש את סליחתי של רה"מ בנט אישתו וילדיו על עוגמת הנפש שגרמתי להם.

=== בנט ===
מודה ועוזב ירוחם.

כראש הממשלה נמנעתי מעיסוק בדיבה כי סברתי שתפקידי לספוג, אך אני מבין כעת שאין ברירה:
הנושא אינו בנט אלא עתיד המדינה שלנו ועצם קיומה.
עלינו לכבות את מכונות רעל אשר מזהמות את חיי כולנו.
אתרום את מלוא הסכום לעמותת אור למשפחות חללי צה״ל.

אחים אנחנו.
מכונת הרעל 754481
האם לפני שבנט תבע את אותו רב הטוען שאמו אינה יהודייה הכרת את הסיפור הזה?
ועל יאיר לוי ודבריו על העבודות בביתו של בנט שמעת לפני שהוגשה התביעה?

הסיפור על העבודות בביתו של בנט ברעננה פורסם לראשונה בערוץ 20 ואחר כך ביתר הרחבה בערוץ 13 בתכנית של איילה חסון. את אלה בנט לא תבע כנראה משום שכל מה שנאמר שם היה אמת. במקום זה הוא מצא איזה אלמוני שאולי לא פרש נכון את מה ששמע ולא דייק.
שיהיה בריא בנט. אני לא מקנא בו.
מכונת הרעל 754493
==> את אלה בנט לא תבע כנראה משום שכל מה שנאמר שם היה אמת.

האמירה הזו באמת תמוהה בעיני. בנט לא תבע כמות עצומה של אנשים, למשל הוא לא תבע את דב אנשלוביץ. גם נתניהו תבע את אולמרט ומאידך לא תבע כמות עצומה אחרת של אנשים וגופי תקשורת. איך אפשר ללמוד מזה משהו, אני מתקשה להבין.

==> הוא מצא אלמוני שאולי פירש לא נכון

אותו יאיר גולן לא כתב בהתנצלות: "לא דייקתי כאשר ציטטתי את ערוץ 13". אלא כתב בפירוש דברים שתואמים לגרסתו של בנט - שבנט לא לקח שקל לכיסו וגם לא יזם את העבודות. לכן אני מתקשה להבין את הטענה שלך על כך שבנט תבע אותו בשל פרשנות לא מדוייקת של מישהו אחר. זוהי השערה חסרת בסיס.

בכל מקרה סיפור העבודות בבית בנט דובר כבר בפתיל אחר, ואין טעם לפתוח זאת שוב.
מכונת הרעל 754495
תמיהתך על כך שציינתי שבנט לא תבע, למשל, את איילה חסון וערוץ 13 שהיו ראשי המפרסמים של סיפור הבית, ובמקום זה בחר לתבוע אלמוני שאני ואתה לא שמענו עליו לפני כן, תמוהה בעיני.
קשה לי להאמין שהם פרסמו משהו לא נכון, ובנט, כשהחליט לפתוח במסע תביעות, בכל זאת בחר להתעלם דווקא מהם, וגם קשה לי להאמין שאתה מאמין בכך.
מכונת הרעל 754502
אתה מעוות את דברי. לא תמהתי על כך שאתה מציין את זה שבנט תבע אנשים אלמוניים יחסית ודווקא את ערוץ 13 לא.

תמהתי על המסקנה שלך לגבי הסיבה שבנט לא תבע אותם.
מכונת הרעל 754503
מה היא לדעתך הסיבה? הוא עשה הגרלה?
מכונת הרעל 754513
האמירה שלך בעניין המחשבות/סיבות של בנט היא כמובן ספקולציה. אני לא זורם איתה. אבל אין לי כוונה להמשיך להתנצח איתך בעניין. זה פשוט לא מספיק מעניין אותי. תגובה 754493 היא מספיקה בהחלט מבחינתי.

גם מה שכתבתי בתחילת הפתיל (מי עומג מאחורי השקרים על בנט) הוא בסך הכל ספקולציה.
מכונת הרעל 754555
מצאתי מקור אפשרי למי עומד מאחורי שקר אחד על בנט: שבנט גנב 50 מיליון. זה לא ערוץ 13.

אתר 0404
"""
הליכוד: "בנט משקר כמו שהוא נושם, הוא שיקר לבוחריו ושיקר לבג״צ פעמיים. אפילו התשובה השקרית שלו היום לבית המשפט מוכיחה שבנט השקיע 50 מיליון שקלים מכספם של אזרחי ישראל בבית הפרטי שלו ברעננה.

מבחינת בנט הבית הפרטי שלו ברעננה הוא ״מעון רשמי״ כשמדובר בכספי המדינה, בקניית רהיטים יוקרתיים ובהשבחת הבית שלו בעשרות מיליוני שקלים, ו״מעון פרטי״ כשמדובר בחובות שמוטלות עליו – כמו הזכות להפגין או החובה בשקיפות מלאה ביחס להוצאות.

כמובן שערוצי התעמולה, שפתחו מהדורות על כל קרטון חלב של נתניהו, לא יתייחסו ולו במילה לשוד הגדול של 50 מיליון ש״ח מאזרחי ישראל על ידי בנט".
"""

וגם ב ynet , כולל לינק לטוויטר
"""
מהליכוד נמסר בתגובה לפוסט של בנט:

בנט ירד לשפל המדרגה. הוא איבד את העשתונות בגלל תחקיר אחד של עיתונאית שעשתה את עבודתה נאמנה וביקרה את הממשלה. כנראה שהוא התרגל רק לתקשורת מלטפת. שום פוסט שקרי ובכייני לא יסביר מדוע בנט החליט לבזבז 50 מיליון שקלים מכיסם של אזרחי ישראל על שיפוץ ביתו הפרטי ברעננה – ללא אישור ובניגוד לחוק."

...

יש להדגיש כי בניגוד לטענות הליכוד, עלות שיפוץ הבית ברעננה לא עומדת על 50 מיליון שקלים, אלא על 15-13 מיליון שקלים, וממילא לא מדובר בשיפוץ הבית הפרטי עצמו, אלא שיפוץ שנוגע לאבטחה ולאמצעי תקשורת. הליכוד טוען גם שהמדינה השקיעה אפס שקלים בשיפוץ ביתו של נתניהו, וגם טענה זו לא נכונה. לפי פרסומים שונים, שלא הוכחשו, משרד רה"מ בתקופת נתניהו השקיע מיליוני שקלים בשיפוץ ביתו הפרטי בקיסריה, ובתיקונים שדרשה משפחת נתניהו כמו בבריכה ובתריסים.
"""
אבו ג'ילדה 754504
אמש חזרה איילה חסון בתכניתה על עיקר טענותיה בעניין ביתו של בנט ברעננה, וגם סיפרה שאותו יאיר לוי אלמוני הוא חרדי חסר אמצעים שסיפר לה שבנט פנה אליו והכתיב לו את אותה התנצלות שהוא מבקש ממנו לפרסם, כתנאי לכך שלא יתבע אותו במיליוני שקלים.
מדביר המגיפה בארבעה שבועות, המתווך המופלא להשכנת השלום בין רוסיה ואוקראינה. ראה לאן דוהר האביר המופלא הזה היום ומנופף בחרבו. . .
מכונת הרעל 754511
בערוץ 13 יודעים להזהר. הם לא אמרו דברים נחרצים אלא קרצו ורמזו; הם לא היו מפורשים. להערכתי הם ידעו בדיוק איך הרמיזות שלהם יתפרשו באוזני הציבור.
למשל, הם מעולם לא אמרו שבנט לקח את הכסף לכיסו, אלא שהבית הפרטי שלו שופץ "בסכום שמוערך כ 50 מיליון" (כלומר מדובר ב"מעריך" אנונימי, אף אחד לא מבטיח שזה באמת הסכום) ו"בניגוד לכללי מנהל תקין" (אמרה שיכולה להיות נכונה גם אם מדובר בסה"כ באיזה טופס תקול).

מי שהאזין לערוץ 13, הבין לא נכון ומהדהד את מה שהבין - מסתכן בתביעה.
מכונת הרעל 754512
הכתבות של איילה חסון לא כללו לא קריצות ולא רמזים אלא עובדות בלבד.
עקרי העובדות שאני זוכר:
בתוך ביתו של בנט ברעננה נבנה חדר עבודה בעלות של כמה מאות אלפי שקלים אל חשבון המדינה (איני זוכר כרגע את המספר המדויק, אבל הכתבות נמצאות ברשת).
בסמוך לבית נעשו עבודות לצורך הבטחה לפי דרישת השב"כ שעלותן עשרות מיליוני שקלים. העבודות האלה כולל סגירת הרחובות שינו את אופי הסביבה ופגעו קשות בחיי השכנים.
כל העבודות נעשו תוך מעבר על החוק משום שלא הוצאו היתרי בנייה, והדבר אושר על ידי בית המשפט העליון.
הבית הוגדר כמעון רשמי לצורך העבודות, וכמעון פרטי לצורך הפגנות.

ומה זאת אומרת "בנט לא לקח את הכסף לכיסו"? מישהו אמר או רמז שחוץ מהעבודות דובר בעוד כסף שהוכנס לכיסו של בנט?
מכונת הרעל 754533
הכוונה שלי לא שהכתבה כללה רמזים, אלא שהעובדות נוסחו בצורה שכזו שבה אפשר לטעות ולהבין דברים נוספים שלא נאמרו מפורשות.
המח האנושי עובד בצורה כזו, אנחנו משלימים פרטים חסרים בשיחה כדי להקל על התקשורת - רק הבעיה היא שלפעמים ההשלמה שלנו שגויה, ולעיתים יש מי שמנצל אותה.
למשל, הכתב אומר "עלות השיפוץ הוערכה ב 50 מיליון ש"ח", והמאזין מבין "עלות השיפוץ היא 50 מיליון ש"ח" וכותב זאת בטוויטר. את הכתב אי אפשר לתבוע - הוא רק מדבר על הערכה. את המאזין אפשר לתבוע, כיוון שהוא כבר נוקב מספר בצורה נחרצת ולא יכול לגבות זאת.

באשר לשאלתך, "מישהו אמר או רמז שחוץ מהעבודות דובר בעוד כסף שהוכנס לכיסו של בנט?", היו שהבינו מהכתבה ש"בנט שיפץ את ביתו הפרטי במימון המדינה"; מספר אנשי טוויטר - יאיר לוי ויגאל מלכה נתבעו, יאיר לוי חתם על הצעת פשרה שכללה את הפסקה הבאה: "אני מתנצל בפני ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט על שהוצאתי את דיבתו בפרסום דבר שקר כאילו שיפץ את ביתו הפרטי על חשבון המדינה, כאשר בפועל מדובר היה בהצבת אמצעי אבטחה סביב ביתו על פי דרישות השב"כ. בנט נענה לבקשת השב"כ שלא להיכנס למעון בבלפור בשל הצורך לבצע עבודות שידרוג אבטחה חיוניות. רה"מ בנט לא השביח את ביתו ולא לקח לכיסו ולו שקל אחד. אני מצר על הדברים שפרסמתי ומבקש את סליחתו של רה"מ בנט, אשתו וילדיו על עגמת הנפש שגרמתי להם". יגאל מלכה לא התפשר.
מכונת הרעל 754535
אם אתה רוצה לשפץ את הבית שלך, והעלות של השיפוץ היא 50 מליון שקל, אז אין באמת הבדל בין לתת לך 50 מליון שקל לכיס או לשפץ אך את הבית.
מכונת הרעל 754544
אף אחד לא עוצר רגע וחושב איזה שיפוץ זה יכול להיות אם מחירו 50 מליון שקל? אמנם שמעתי שהשיפוצניקים העלו מחירים לאחרונה, אבל לא תיארתי לעצמי באיזו מידה.
מכונת הרעל 754550
(הנחתי שזאת העלות של בניית בונקר גרעיני עם תקשורת מאובטחת מתחת לבית קיים. אבל כשאני חושב שוב אני מסיק שאין לי שמץ של מושג בקשר לעלויות של דברים כאלה)
מכונת הרעל 756862
אני מניח שאתה מגנה בעוצמה ובכל פה את האישור לראש הממשלה לקחת *לכיסו הפרטי* מאות אלפי שקלים בשנה לכיסוי שני בתיו ובגדיה של הקיסרית.
מכונת הרעל 756864
יום אחד ילמדו בשיעור היסטוריה שקיסריה זה על שם נתניהו.
  שלום אחר • דב אנשלוביץ • 5 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים