 |
3718 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "תרבות והיסטוריה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
במאמר נכתב: "באשר לעם המצרי, שמלכתחילה לא אימץ את השלום עם ישראל, הוא כיום העוין ביותר לישראל מבין כל עמי ערב" שלטונו של א-סיסי אינו עוין לישראל כאלו של מובארק ושל מורסי. אך עוינותה של האוכלוסיה בעינה עומדת, בהובלת השכבה האמידה והמשכילה. בישראל לא פעם מדווחות העובדות כהוויתן. אלא שכאשר את הדיון בעובדות אלו ואת כתבות ה-"follow-up" מחליפים פרשנויות ומאמרים דיעה מהפכיי מציאות, נמחקות העובדות מן הזיכרון הציבורי. |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את המצב המתואר במאמר: "אנשי עסקים מישראל שניסו לממש את המרכיב הכלכלי של הסכם השלום, כדוגמת דבורה גנני ועזאם עזאם, נאסרו. סטודנטים, מרצים וסתם תיירים מצריים, שניסו לממש סעיפים אחרים בהסכם, הוזהרו שלא לבקר בישראל, והמעטים שעשו זאת נרדפו לאחר מכן", ממשיך גם המשטר הנוכחי במצרים, 43 שנים לאחר חתימת הסכם השלום: אזרח מצרי שרוצה לבקר בארץ צריך לספק סיבה לביקור, וגם אז כלל לא בטוח שהוא יאושר...הוא מכניס את עצמו לרשימת הפיקוח והמעקב של שירות הביטחון למשך שנים ארוכות. היקף הסחר בין ישראל למצרים עומד על סכום זעום יחסית של כ-100 מיליון דולרים בשנה. להשוואה, כשנה וחצי בלבד לאחר חתימת הסכם השלום עם איחוד האמירויות, שגודל אוכלוסייתה כעשירית מאוכלוסיית מצרים, הגיע היקף הסחר בינה לבין ישראל לקרוב ל-1.5 מיליארד דולר, והוא צפוי להכפיל ואף לשלש את עצמו בשנים הקרובות - תמיר מורג, ישראל היום |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |