האם מותר למדינה לכוון אותנו להחלטה נכונה? 3719
אפשר לנצל את מדע הכלכלה ההתנהגותית כדי לשפר את חיינו מבלי לכפות עלינו דבר. אבל האם זה ראוי? פולמוס הפטרנליזם הליברטריאני
מחקרים רבים בעשורים האחרונים, מאז טברסקי וכהנמן דרך דן אריאלי ורבים אחרים, הראו כי קבלת ההחלטות של אנשים אינה רציונלית, והאי־רציונליות הזו היא עקבית. הם הראו כי ניתן באמצעות תכסיסים שונים לכוון את החלטתם החופשית (או חופשית־לכאורה) של אנשים, למשל על־ידי ניסוחים שונים של השאלה הנשאלת, קביעת ברירת מחדל כזו או אחרת, או מסגור הבחירה בהקשר מסוים.

בספר Nudge: שיפור החלטות בנוגע לבריאות, עושר ואושר מ-‏2008 הציעו ריצ'רד ת'אלר וקאס סאנסטיין קריאה לרשויות ציבוריות – ממשלות, עיריות, וכו' – להשתמש ברעיונות כאלו כדי להניע אזרחים לקבל החלטות טובות יותר. תוצאות מחקריות מראות היתכנות לשיפור, או אף שיפור בפועל, בהתנהגות הציבור בנושאים כמו תרומת איברים, שיעור חיסכון לפנסיה, או אכילה בריאה יותר. הגישה, שמכונה "פטרנליזם ליברטריאני" או "פטרנליזם רך" מתקבלת בהתלהבות על־ידי רשויות בעולם, שמקימות צוותי חשיבה כדי לנצל את התובנות הללו.

החוקרים אילה ארד ואריאל רובינשטיין מציגים גישה המתנגדת לפטרנליזם הליברלי. הם מזכירים את ספרו של הפילוסוף מארק וייט, המניפולציה של הבחירה: אתיקה והפטרנליזם הליברטריאני, המתנגד לגישה מטעמים מוסריים. בין נימוקי הנגד: מה שטוב לחלק מהאנשים, או אף לרובם, יכול להיות רע לאחרים, ואין זכות למדינה להעדיף את הראשונים; הפטרנליזם הליברטריאני עלול לעודד הסרת אחריות מצד הציבור; ויש סכנה למדרון חלקלק שבסופו קובעי המדיניות יתמרנו את העדפות הציבור למען האינטרסים האישיים של עצמם.

ארד ורובינשטיין אינם פוסלים א־פריורי ניסיונות השפעה מצד המדינה על החלטות האזרחים, אך הם מבקשים שההחלטה על צעדים כאלו תהיה בשליטתם של האזרחים ולא של מדענים ומומחים. הם ערכו מחקר שבו נשאלו משתתפים לדעתם על חלופות שונות של צעדים מצד המדינה להשפעה על צריכת מזון בריא ושיעור חיסכון, והראו כי שיעור ניכר מהאנשים מתנגדים להתערבות הממשלה, גם כשהם מסכימים בתועלת הישירה של ההתערבות, או מעדיפים התערבות עדינה גם אם התערבות בוטה מביאה לתוצאות טובות יותר.
קישורים
Nudge: שיפור החלטות בנוגע לבריאות, עושר ואושר
נגד פטרנליזם - ארד ורובינשטיין ב-TheMarker
המניפולציה של הבחירה: אתיקה והפטרנליזם הליברטריאני
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ממתי סקר בקרב סטודנטים זה מחקר? 664440
זה לא ניסוי. זה סקר בקרב קבוצה מאוד לא מייצגת (במיוחד בשאלות כמו חסכון פנסיוני).
ממתי סקר בקרב סטודנטים זה מחקר? 664518
יתרה מזאת, אני מוכן להמר שאילו הסטודנטים האלה היו במצב אמיתי ולא במצב של מענה לסקר התוצאות היו שונות בתכלית. אם יש לפרופ' רובינשטיין תקציבי מחקר מספיקים הוא יכול לעשות בדיקה אמיתית באוניברסיטאות בארץ: חלקן לפחות גובות תשלומי רווחה שונים או אפילו חברות באגודת הסטודנטים דרך שכר הלימוד, עם אפשרות להמנע מתשלום. הוא יכול לבקש מאוניברסיטה כזו לאפשר לו לערוך סקר בקרב הסטודנטים על מה הם מעדיפים וכמה מהם היו מוכנים לשלם גם אם זו לא היתה ברירת המחדל, ובשנה הבאה להפוך את ברירת המחדל לאי-תשלום עבור מחצית מאלה שהשתתפו. הסיבה לכך שהוא יזדקק לתקציב גבוה היא שהאוניברסיטה תדרוש ממנו להשלים את החור הגדול שיווצר בתקציב של האגודה ותשלומי הרווחה כתוצאה מהשינוי הזה.

שעשע אותי קצת הסקר לגבי המסעדות שמכיל (כמובן) את ההנחה המובלעת שהמצב ללא ה-nudge הוא מצב נייטרלי ואובייקטיבי. אילו השאלה היתה "האם היית מעדיף שהתפריט יהיה מסודר באופן שיעודד אותך לבחור את המנות הרווחיות ביותר למסעדה או את אלה המועילות ביותר לבריאותך", מה היו הנסקרים משיבים? האם ניסוח כזה הוא בעצמו nudge? האם הוא מדויק פחות או יותר מניסוח שמסתיר את העובדה שהתפריט המקורי מסודר גם הוא על פי אינטרס שאינו של הסועד?
ממתי סקר בקרב סטודנטים זה מחקר? 664552
ופה המקום לחזור אל המקור, בו סר האמפרי אפלבי מדגים כיצד לתכנן סקר אופטימלי.
ממתי סקר בקרב סטודנטים זה מחקר? 664938
איפה כתוב ניסוי במאמר?
רגע של עברית 664445
"החלטה רציונלית" - מה זה?
רגע של עברית 664784
החלטה שתואמת את ההעדפות של החוקר

זו התשובה שרצית,נכון?
רגע של עברית 664844
אני בכנות לא מבין את המונח הזה. לאכול בריא זה רציונלי? לתרום איברים זה רציונלי? על מה ולמה? מי קובע את זה?
רגע של עברית 664850
אני מניח שהמונח מתייחס ל''החלטה רציונאלית'' מהתיאוריה ההיא.

שם, נדמה לי, אם אתה מעדיף להיות בריא, אז זה רציונלי לאכול בריא. אם אתה מעדיף לחיות בחברה שבה אין סחר באיברים, אז זה רציונלי לתרום איברים וכו'.
רגע של עברית 664888
איזו תאוריה?

אני מסכים. אבל מה עם מישהו שאומר "אני יודע שג'אנק פוד מזיק לבריאות, אבל רבאק, אני חי פעם אחת, מחר אני יכול למות בתאונה, כבר עדיף לי להנות מאוכל בזמן הקצר שבו אני כאן, ולא לדאוג כל הזמן לגבי בריאות." - נשמע לך לא רציונלי? בעיני זה רציונלי מאד.
רגע של עברית 664889
יש סיכוי די נמוך שתמות בתאונה (או בדרך אחרת) בגיל צעיר יחסית.

מעבר לכך, אם ניקח דוגמה, אתה באמת חייב לשתות כמות כזו גדולה של סוכר במשקאות? משקאות יכולים להיות טעימים גם בלי כמויות גדולות של סוכר. אבל אף יצרן לא יעז לספק משקה פחות מתוק מאחרים. והדבר הכי גרוע הוא השם הרע שיצא לכל הממתיקים המלאכותיים.
רגע של עברית 664890
מעולם לא הבנתי את העניין של דיאט קוקה קוקה, וגרוע מכך- קולה ללא קפאין.
הרי כח המשיכה של המשקה הוא בסוכר ובקפאין. תוציא אותם ממנו ונשארת עם סודה צבועה.
רגע של עברית 664903
נשארת עם זכרון של פרסומות ''טעם החיים'' ועם אוטוסוגסטיה.
רגע של עברית 665230
זה ברצינות? כוח המשיכה לרוב האנשים הוא המתיקות, לא הסוכר.
רגע של עברית 665246
אם כך אני במיעוט. בלי סוכר זה פשוט לא זה.
אני גם מסוגל להריח אם בכוס קפה נמס יש או אין סוכר.
רגע של עברית 665256
סוכר לעומת ממתיק אחר, זה כבר עניין של טעם. אם תשתה מספיק, יכול להיות שתתרגל לאספרטיים ולא תבין מה זה הסוכר המגעיל הזה.

לעומת זאת, נראה לי שהטעם המתוק הבסיסי הוא משהו שאנחנו די מתוכנתים לאהוב.
רגע של עברית 665903
ירדן, אני מבקש את סליחתך על שאני מטריד אותך בזוטות בימים טרופים אלו, אך אני לא מכיר מישהו אחר שיכול לעזור:
בימים אלו מפיץ מישהו באתר תפוז את השיר הבא "דור לדור יביע אומר"
השיר מיוחס שם לנעמי שמר.
משהו לא מריח לי טוב כאן ובכלל השיר נראה כדוגמה מובהקת של יצירת בוסר בעלון הקיבוץ או כתיבה של גרפומן (אולי אחד המורים או אפילו התלמידים בביה"ס ע"ש "נעמי שמר"?). נעמי שמר אמנם כתבה שירים רבים שנקראים כמכתבי קוראים או כפיליטון עיתונאי, אבל לבטח היו לה גבולות משלה.
האם יש דרך לודא שנעמי שמר לא כתבה את הקישקוש הזה?
רגע של עברית 665907
גיגול קצר של מילות השיר מראה שרוב התוצאות מצביעות על מישהו אחר, ואף אחת נוספת לא על נעמי שמר, כך שכנראה אין שום בסיס לטענה שהיא כתבה זאת.
זה אכן לא נראה ונקרא כלל כמתאים לה.
רגע של עברית 665915
השיר מדבר על סלולארי ואינטרנט מדור 3. זה קצת אחרי זמנה של נעמי שמר. לא?
רגע של עברית 666004
מוזר, הייתי בטוח שכתבתי כאן תגובה, והיא נעלמה.
רגע של עברית 666012
אתה מתכוון לתגובה 665916?
רגע של עברית 665979
תודה לכל העונים. רווח לי!
באמת השיר נראה "צעיר" מדי עבור נעמי שמר (אפשר להוסיף את "כישלון חלוץ" לרשימת האנכרוניזמים). בימים אלו, בהם נראה שהתחביב הלאומי הוא התעללות בגופות, נראה שגם על גופתה של המשוררת החשובה והמיוחדת הזו לא חסו.
אמנון שמוש הוא אולי סופר טוב, אבל אם שיר זה יצא מתחת ידיו, מוטב שישאיר שיריו במגירה. החלק השני 'תשובת הנכד' כתוב עוד יותר רע ונראה לי שהוא גם נכתב ע"י מישהו אחר מכותב החלק הראשון.
רגע של עברית 665916
מאוד פשוט
נעמי שמר נפטרה ב 2004
המאורעות הנרמזים בשיר קרו לאחר מכן:

אריאל שרון "נשם עצמונית" ב2006
קצב "נבצר זמנית" גם כן ב2006
בורג הוציא דרכון צרפתי והמליץ לכל ישראלי לעשות כן ב2007
רגע של עברית 664902
קראתי פעם כי השינוי בטעם האישי מהיר, בין 4-14 יום של הפחתת המלח או הסוכר והטעם החדש נחווה כטעים. מניסיון אישי של הפחתת הסוכר בקפה, אכן כך.
רגע של עברית 664907
השם הרע הוא לא סתם, הטעם שלהם פשוט מגעיל (חלק יותר וחלק פחות).
רגע של עברית 664918
להפך: השם שיצא להם כלא בריאים (אם הם כל כך לא בריאים, הם צריכים להיות טעימים). לאספרטיים יש אכן בעיות ידועות. אבל לסכרין וציקלמט הבעיות לא קיימות בפועל.
רגע של עברית 664920
אבל אספרטיים הוא עדיין המרכיב העיקרי בדיאט קולה לסוגיו. אז השם הרע עדיין מוצדק.
רגע של עברית 665279
השם הרע שיצא לאספרטיים, ולעוד הרבה ממתיקים מלאכותיים מוצדק רק אם מתעלמים מעובדות.

אתה מוזמן לקרוא את עמוד ההסבר של ה FDA על ממתיקים מלאכותיים, מתוספי המזון הנחקרים ביותר מאז חרב בית המקדש.

יש גם כתבה בהארץ על הנושא. קצת ישנה אבל טובה.

למעשה, אם ניקח אספרטיים כדוגמה, אז הכמות היומית הסבירה (תרגום שלי, אולי לא כל כך טוב ל Acceptable Daily Intake (ADI) לפי ה FDA היא 50. כלומר אדם ששוקל 80 ק"ג יכול לצרוך כל יום 4000 מ"ג של אספרטיים. בפחית קולה יש 80 מ"ג, מה שאומר שאדם יכול לשתות 50 פחיות דיאט קולה כל יום, מיום היוולו עד ליום מותו ללא סיכון.

סוכר לבן לעומת זאת הרבה יותר מסוכן. ראה לדוגמה, את המלצת ארגון הבריאות העולמי, שמדברת על מגבלה של 25 גרם סוכר לבן ביום, פחות ממה שיש בפחית קולה אחת.

מי יותר מסוכן עבור הציבור הרחב?
רגע של עברית 665295
שים לב במעלה הפתיל שבמקור אני טענתי שהשם הרע הוא בגלל הטעם, אז אני לא בטוח שאני הכתובת להתעלמות מהעובדות שלך.
רגע של עברית 665297
התכוונתי רק לכך שישנם אנשים (אם כי מדובר על קבוצה קטנה יחסית באוכלוסיה) שלהם אספרטיים מסוכן.
רגע של עברית 665314
אאז"נ כל עניי האספרטיים נעוץ במחקר ישן על עכברושים שבעקבות הנטילה נטו לפתח סרטן. מאוחר יותר התברר שהזן המסויים בו השתמשו בניסוי נוטה לפתח את הסרטן הזה כמעט בכל הזדמנות כך שהמחקר ההוא הגיע למסקנות שגויות. אבל אחרי שהקישור בין אספרטיים לסרטן" כבר התקבע בציבור, קשה מאד להשתחרר ממנו.

מצד שני, מחקר של מכון ויצמן מצא השפעה של ממתיקים מלאכותיים (כולל אספרטיים ולצערי גם סוכרלוז) על חיידקי המעיים ומשם על תנגודת אינסולין (דומני שכבר קישרתי אליו פעם), ומאז הצטרפו עוד כמה מחקרים שמצביעים על כך שממתיקים מלאכותיים הם קצת פחות תמימים ממה שאפשר לחשוב - שוב, דרך השפעתם על אוכלוסיית חיידקי המעי. לידיעת הקורא אריק: אני צופה שגשוג של חברות פרוביוטיקה.
רגע של עברית 665317
עניין, לא "עניי".
_____________
התרגלתי לאחרונה לפורומים בהם ניתן לערוך הודעות גם לאחר השליחה, וזה גורם לי לרשלנות מסוימת. עם רבבות קוראי הסליחה והמחילה.
רגע של עברית 665493
ככה, יש לך פורומים אחרים?
רגע של עברית 665519
:-) אפלטוניים בלבד.
רגע של עברית 665528
אפלטוניים זה אורי קציר?
רגע של עברית 665574
:-)
נדמה לי שהוא כבר לא מעדכן כבר הרבה זמן (או שאני צריך לבדוק אם לא השתנה משהו ב RSS).
רגע של עברית 665502
_____
Q?
רגע של עברית 665740
הפורומים האלה, הצעירים והיפים, בטח גם לא נוזפים בך כשאתה מקליד שני סימני קריאה רצופים. שברת לי את הלב.
רגע של עברית 665767
אני לא צוחק כשאני אומר שיש לי פתק מהרופא.
רגע של עברית 665318
לעניין הפסקה האחרונה: עד כמה שאני זוכר מדובר במחקר די ראשוני עם מסקנות מוגזמות. מה שלא סותר את המשפט האחרון.
רגע של עברית 665341
ראשוני הוא אכן היה, ומסקנות נחרצות לא מומלץ להסיק משום מחקר בודד,אבל לדעתי זה מחקר מצויין ואני מקשר אליו (שוב?) כדי שכל אחד יוכל להתרשם. אגב, הוא פורסם ב-Nature.
רגע של עברית 665437
שווה לציין שלחברות המשקאות יש ענין כפול לקדם את צריכת המשקאות המומתקים בממתיקים מלאכותיים. מצד אחד זה משפר את התדמית הבריאותית השלילית שלהם ומושך אליהם לקוחות שחוששים מהסוכר, ומצד שני המשקאות האלה כדאיים כלכלית - עלות היצור שלהם נמוכה יותר (80 מ"ג אספרטיים זולים מ-‏25 גרם סוכר) אבל הם נמכרים באותו מחיר ולפעמים יותר (קולה זירו, למשל, נמכרת בארץ במחיר גבוה מקולה רגילה).
רגע של עברית 665442
לעלות הייצור אין שום קשר למחיר המשקה התעשייתי המוגז. לעתים אפילו ההיפך הוא הנכון- משקאות דלי סוכר וצבע שמוצבו גבוה נמכרים היום במחיר גבוה מאלו עתירי הסוכר והצבע.
רגע של עברית 665626
ברור. כלל יסוד בתמחור הוא שאין קשר בין עלויות הייצור למחיר המכירה, פרט לכך שהעלויות קובעות גבול תחתון למחיר המכירה (וגם הגבול הזה אינו קשיח).
רגע של עברית 665660
וליד הנעלמה אין מה להגיד על זה? היא הפכה ליד הנאלמה?
רגע של עברית 665667
היד הנעלמה חיה ובועטת, רק שהיא נעלמה לא במובן של כוחות-מיסתורין-מאזנים אלא במובן שהיד שייכת לבעלי הכוח והיא נעלמת מעיני הצרכנים. לדוגמה, חברות תרופות משלמות ליצרני תרופות גנריות כדי שלא ישווקו את המוצר הזול.
רגע של עברית 665668
הולי שיט - הם קנו גם את היד הנעלמה!
רגע של עברית 665669
אנ-הולי.
רגע של עברית 665675
בדיוק כך.
ספר חדש של שני כלכלנים מעוטרי נובל "Phishing for Phools" מנסה להסביר את המנגנון.
סקירתו של גיא רולניק הופיעה בדה מארקר ביום ששי האחרון.
רגע של עברית 665738
היד הנעלמה מונעת קרטלים ומונופולים? היא הצליחה אי-פעם למנוע מחברות המים המינרליים למכור בשני שקלים בקבוק של ליטר וחצי כשהן משלמות למדינה על אותם מים עצמם שני שקלים לקוב?

בקורס מבוא לכלכלה מראים שליצרנים כדאי להמנע מתחרות על מחיר, כיוןן שתחרות כזו מסתיימת רק כאשר הרווח של כל המתחרים פרט לאחד יורד לאפס או מתחת לו. היצרנים מכירים היטב את השעור הזה, ולמרות החשש מנזיפותיו של אדם סמית מנסים בכל כוחם לדאוג לרמת מחירים שלא תשאיר אף אחד בלי רווח. בכל שוק שבו מגוון היצרנים לא גדול הם גם מצליחים בזה.
רגע של עברית 665764
גופים ממשלתיים שילמו למעלה מ-‏10 מיליון שקל לחברת קשת לשם קידום קמפיינים שלטוניים וראיונות עם בעלי תפקידים בכירים, תחת המינוח "שיתופי פעולה".

ממסמכי הרשות השנייה עולה כי הפלטפורמות הפופולריות ביותר למימוש ההתקשרויות הם משדרי אקטואליה ומגזין.

בתמורה לכספי הפרסום הממשלתיים עורכים מגישי התוכניות ראיונות וכתבות שטח עם ועל הגורמים המממנים, ובכך מסייעים להם לקדם את ענייניהם, ובמקרים מסוימים גם את תדמיתם האישית.

תחקיר "העין השביעית": הערוץ של המדינה.
רגע של עברית 664983
נכון, אם כי אולי לא כולם רגישים לטעם של ממתיקים שונים.

הפעם הראשונה ששתיתי בקבוק קולה דייט (רק בחלקו) היתה גם הפעם האחרונה, לא יכולתי לסבול את הבחילה. לעומת זאת סוכרזית לא עורר בי בחילה, אבל בכל מקרה אני שותה רק עם סוכר ולא סוכרזית. גם תרכיז לימון או אשכוליות שמומתקים בממתיק מלאכותי טעימים לי.

גם דבש מעורר בי בחילה קלה משום מה, לא יכול יותר מכפית דבש אחת. אולי משום שבדבש המתיקות חזקה מדי. כל הנושא של טעים/לא טעים אינו סיסתמטי לגבי. יתכן שמה שמפריע לי זו מתיקות יתר.
רגע של עברית 664985
מעניין כמה קולה מתוקה ביחס לדבש.
רגע של עברית 664988
אם אני זוכר נכון, קולה מכילה כ-‏10% סוכר לעומת כ-‏80% בדבש (ביחס למשקל). פעם היה אפשר להגיד שלא מדובר באותו סוג של סוכר, אבל נדמה לי שכיום במקומות רבים קולה מכילה פרוקטוז כממתיק עיקרי.
רגע של עברית 665000
זאת השוואה קצת לא הוגנת, מצד אחד משקה ממותק שרובו מים ומצד שני מרקם מוצק (נוזל צמיגי במקרה הטוב) שרובו סוכר.
אולי בתור השוואה הוגנת יותר - בקולה יש כמות סוכר‏1 דומה מאד לזאת שבמיץ תפוזים סחוט טרי.

1 ל-‏100 מל' של נוזל, או כל יחידת נפח אחרת.
רגע של עברית 665002
לגבי "לא כולם רגישים"‏1 - לפני שבועיים השתתפתי בערב חברתי שכלל טעימה עיוורת של משקאות קולה שונים - רגיל ודיאט, ומחברות שונות.
בין כ-‏10 המשתתפים, התוצאה הכי מובהקת היתה שכמעט כולם הבחינו בקלות בין המשקאות ממותקי הסוכר לבין ממותקי האספרטיים ושאר הממתיקים המלאכותיים. האבחנה המדויקת בין דיאטים שונים, עם קפאין ובלי קפאין, כבר היתה פחות ברורה‏2.

1 ותודה על ההרמה להנחתה :)
2 להגנתי אומר שכיוון שלא היתה לי שום היכרות קודמת עם קולה דיאט ללא קפאין, הוא בעיקר בלבל אותי ומנע ממני סט ניחושים מושלם. אולי.
רגע של עברית 664892
התיאוריה הזאת Rational choice theory [Wikipedia]

עם מה אתה מסכים?

אם מישהו אומר "... אבל רבאק ... כבר עדיף לי ..." אז יש לו העדפה מסוימת. העדפה הזאת איננה רציונלית או בלתי רציונלית.
רק מה שהוא עושה לאור ההעדפה הזו יכול להיות רציונלי או לא.
בדוגמה שהצגת ברור שההעדפה של אותו מישהו איננה בריאות אלא מקסימום הנאה מידית. במקרה שלו, לאכול "בריא" במקום "טעים" זה לא רציונלי.
664453
"ויש סכנה למדרון חלקלק שבסופו קובעי המדיניות יתמרנו את העדפות הציבור למען האינטרסים האישיים של עצמם." - "סכנה" למדרון חלקלק?! ביילין משתמש בשיטות האלה שנים ("חלון ההזדמנויות לשלום" שאוטוטו נסגר כבר 25 שנה)
664544
ביילין משתמש? כבר 7 שנים שהוא לא בפוליטיקה. ולא. מקום 119 במפלגת מרצ לא נחשב "פעילות פוליטית", וגם לא "קביעת מדיניות".
חוויית משתמש 664568
במקרה הזה מקום 119 במפלגת עלה ירוק היה ראוי יותר, לא?
664629
ביילין כותב טור קבוע ב''ישראל היום'' בו הוא מטיף לתורתו, ועומד בראש ''משרד חוץ פרטי'' (מה שזה לא יהיה)
664630
ובוחש לא מעט מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית
664644
"משרד חוץ פרטי" זה הניסוח של מי שכתב את הכתבה שאליה קישרת. זה לא מופיע במקור המקושר (שמספר בסך הכל שביילין פועל כיועץ או משהו דומה עבור כל מיני אנשי עסקים ישראליים.

ביילין נשאר (כאדם פרטי) פעיל למען יוזמת ז'נבה. כמובן שאם הממשלה הייתה מראה סימני פעילות מדינית (להבדיל מפאסיביות מוחלטת), כל הפעילות של ביילין ואחרים (לפיד, בר) לא הייתה אפילו מורגשת (או אפילו לא מתרחשת).
664745
יש עוד מקורות.
מוזר שאתה לא מכיר את הכתבה בקישור ולא את הלשעברים ממשרד החוץ והקרן החדשה שהוא מעסיק.

664895
אדם נוסף שמשתמש, בניגוד ל"השתמש" בשיטות אלו שנים, הוא נתניהו, "אירן נמצאת במרחק שנה-תיים מהשגת נשק גרעיני", כבר כ-‏15 שנה. שימוש לא רק לאינטרסים אישיים אלא בזבוז מיליארדי שקלים שלא הופנו לטובת האזרח.
664905
זו התגובה האינטליגנטית שלך? אני מראה שזה לא "מדרון תלול" אלא אנחנו כבר שם - ונתתי דוגמה לפוליטיקאי אחד שמשתמש בשיטות האלה כבר שנים, ואת "סותרת את זה" בכך שפוליטיקאי אחר משתמש בהן? את הרי רק מחזקת את הטענה שלי.
664906
יתכן ופספסת את העובדה שאיני מנסה לסתור את דבריך אלא מסכימה שאנו כבר נתונים במידה זו או אחרת למניפולציות בדעת הקהל, לדעתי במידה רבה, לכן משלמים ליועצי תקשורת למיניהם והבאתי דוגמא מהצד הפוליטי הנגדי.

המאמר מתייחס למדיניות ציבורית לגבי בריאות הציבור ורווחתו והאם מוסרי לעשות מניפולציות על הציבור בתחומים הללו ובאיזו מידה. את הזירה הפוליטית, אתה הכנסת.
664924
לפיגועי ההתאבדות, תוצאה ישירה של המניפולציות של ביילין, יש השפעה קריטית על בריאות הציבור.
664933
לבחירתו של נתניהו, תוצאה ישירה של המניפולציות של נתניהו, יש השפעה קריטית על בריאות הציבור. ועל רווחתו ותחושת הביטחון שלו ומידת אי קבלת השירותים האזרחיים שלו.
664989
זה ההבדל בין דיון לבין התנצחות. את מנסה לסתור את הטענה שלי באופן פבלובי (בגלל שאת שמאלנית עדרית שלא יכולה לראות מלה רעה על ביילין וחייבת מיד לענות במלה רעה על ביבי) אבל את לא מבינה שאת מצליחה רק לחזק אותה - למניפולציות של השלטון יש השפעה על הציבור ובכלל זה על בריאותו.
והערת אגב - הפעם היחידה שהצבעתי לביבי היתה ב96', סלידתי ממנו היום לא פחותה מסלידתך. אבל הוא רה"מ הנבחר והלגיטימי - נרצה או לא. ביילין לעומת זאת פעל במחשכים ונגד הדמוקרטיה.
665010
משום מה אינך מסוגל לקלוט שברצוני לחזק את טענתך לגבי הקשר בין מניפולציה להשפעה על הציבור ואתה שב ומטיח בי שאני נכשלת בדבר שאיני חפצה בו ממילא.

לגבי השאר, נו שוין.
שאלה מצויינת למורים 664656
לי אין בעיה שההחלטה על ההתערבות תהייה של האזרחים, אם ברירת המחדל היא לטובת רוב הציבור. זה מבטיח שמי שבוער לו שסדר המנות בתפריט יהיה לפי החלטת המסעדה (מהרווחית ביותר לפחות רווחית) ולא לפי שיקולי בריאות, יוכל לבקש תפריט כזה. אבל אם מישהו לא מבקש הוא יקבל תפריט רגיל כברירת מחדל.

ברור שהיוצמחים הממושקפים שייבקשו את התפריט שמסודר לפי רווחיות המסעדה יזמינו את המנות הבריאות. אבל אם זה עושה להם טוב, שהם אדונים לגורלם. שיהיה.
שאלה מצויינת למורים 664742
למה שלא נקבל את התפריט בXL לסלולרי וכל אחד ימיין אותו איך שהוא רוצה?

מישהו קרא מספיק כדי להסביר את "... אך הם מבקשים שההחלטה על צעדים כאלו תהיה בשליטתם של האזרחים ולא של מדענים ומומחים."?
האם הם רוצים שסדר התפריטים במסעדות יקבע ברוב קולות של האזרחים או שהם רוצים שהתשובה לשאלה איזה מזון בריא יותר תקבע בהחלטה דמוקרטית... או מה?
שאלה מצויינת למורים 664747
אם המדינה קובעת את הכללים אז לפחות תאורטית הם אכן בשליטת האזרחים, דרך נציגיהם - בדיוק כמו המסים שהאזרחים משלמים וכל רגולציה אחרת. אותו דבר נכון לגבי הטענה של "הם עלולים לקבוע את הכללים לפי נוחותם האישית" - ובאיזו רגולציה זה לא ככה?
שאלה מצויינת למורים 664849
כן, אני מבין שלעניין זה "המדינה" או "האזרחים" זה היינו הך.

מה שלא הבנתי הוא מה הם טוענים שצריך להיקבע בהחלטה מרכזית של המדינה/האזרחים?

האם החלטה מרכזית (דמוקרטית וכו?) לגבי סדר התפריטים במסעדות תהיה יותר רציונלית (ביחס להעדפה כלשהי או כל ההעדפות)?

האם החלטה מרכזית של מה הוא מזון בריא היא יותר רציונלית מהחלטה מבוזרת בעניין זה?

ואם כבר החלטה מרכזית בשאלה איזה מזון בריא, אז האם החוקרים טוענים שהציבור הדמוקרטי יקבל החלטה רציונלית ("נכונה?") יותר מאשר מומחים? גם יותר ממומחים שנבחרו על ידי המוסדות הדמוקרטיים?
שאלה מצויינת למורים 664852
מה הבעיה עם הנוהל הרגיל לפיו הציבור בוחר נציגים שמתייעצים עם מומחים וקובעים מדיניות?
שאלה מצויינת למורים 664856
לי אין בעיה עם הנוהל. רק לא הבנתי אם עליו הם ממליצים - לפי הכתוב ''אך הם מבקשים שההחלטה על צעדים כאלו תהיה בשליטתם של האזרחים ולא של מדענים ומומחים.'' כלומר, האם החוקרים ממליצים שסדר המנות בתפריטי המסעדות ייקבע על ידי נציגי הציבור הנבחרים,
(א) אחרי שהנציגים התייעצו עם מומחים, או
(ב) אחרי משאל שייתעלם ממומחים ויתן קול אחד לכל אחד , או
(ג) שנציגינו הנבחרים יקבעו אילו מומחים בתחום המזון הבריא יקבלו רישיון לכתוב מאמרים במדורי הבריאות של העיתונים, שישפיעו על דעת הציבור לפני משאל העם של (ב)
שאלה מצויינת למורים 664863
קראתי את המאמר המקורי. להבנתי הם מתייחסים להחלטה האם בכלל המדינה צריכה להתערב ולא מה הצעדים שינקטו ע״י המדינה. ההחלטה הזו (לשיטתם) צריכה להתקבל בסוג של משאל.
במאמר הם מתארים מחקר(ים) שבו אנשים נשאלו: מה דעתם על התערבות ממשלתית בעניין תזונה/חסכון ומתארים כל מיני קבוצות: כאלו שמתנגדים באופן גורף להתערבות; כאלו שמעדיפים התערבות מסוג א ולא מסוג ב וכו׳.

הערת אגב: בקריאת המאמר שמתי לב שגם את המחקר הנ״ל ניתן להטות ע״י אותם תכסיסים (ניסוח השאלה וכו). אז עכשיו צריך לעשות מחקר על האם מותר למדינה להתערב במשאל ששואל האם מותר למדינה להתערב. ברקורסיה, אין גבול לנושאי המחקר האפשריים..
שאלה מצויינת למורים 664893
תודה. עדיין לא הבנתי מה דעתם של החוקרים בשאלת מקומם של מדענים ומומחים מול אזרחים מהשורה, לפי הכתוב במאמר למעלה: "... אך הם מבקשים שההחלטה על צעדים כאלו תהיה בשליטתם של האזרחים ולא של מדענים ומומחים."?

אבל אפשר לחיות גם בלי להבין את זה.
שאלה מצויינת למורים 664753
בפרק בהסידרה הדוקומנטרית Chef's Table מספר השף השוודי מאגנוס נילסון שהוא מגיש ארוחה שכוללת עד 30 מנות( נראות קטנות מאד ביחס לשיפודיה מצויה) והוא שולט גם על סדר ההגשה וגם על הקצב שמשתנה בהתאם לשלב בארוחה.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666637
קצת אירוני לכתוב בדיון המתלבט אם מותר למדינה לכוון אותנו להחלטה הנכונה על תכנית טלוויזיה המדגימה עד כמה המדינה אינה מכוונת אלא פועלת באופנים המשפיעים על חיינו במידה כזו שנותר בידנו מרחב החלטה מאד מצומצם לשליטה בהם.

צפיתי בשני הפרקים הראשונים וזוהי תכנית שחובה לצפייה למי שחי ומגדל כאן את ילדיו. התכנית קולחת ומרתקת, בעלת הגיון פנימי וקצב מהיר וברור למרות התכנים האמורים להיות מורכבים אבל התוכנית הופכת אותם לפשוטים ולקלים להבנה בשכל ישר.

התכנית מגש הכסף / מורה נבוכים למציאות הישראלית / במאי: דורון צברי, משודרת בערוץ 8 ונחלקת לשלושה פרקים:

1. השליחות של גיא רולניק

2. ירון זליכה, שומר הקופה

3. דני גוטווין ושודדי מדינת הרווחה

1. השליחות של גיא רולניק:

מדובר מחד במעין מבוא לכלכלה ומאידך בהבנת התמונה הגדולה והתהליכים שהובילו אליה, המוסברים באופן פשוט ומעמיק. גיא רולניק מסביר מושגים כגון:

*ריכוזיות, *שוק הפנסיה, *שליטת הבנקים וחברות הביטוח, *מונופול וקרטל, *שוק חופשי לעומת רגולציה (חוקים, תקנות ופיקוח), *רנטה מונופוליסטית, *הקרב על הריכוזיות (או דמוקרטיה או ריכוזיות), *שחיתות מוסדית, *הון חברתי - והקשר ליעילות כלכלית ולרפורמות ציבוריות, *סקטור ציבורי - וכלכלה, *הסתדרות, ועדי עובדים, עובדי קבלן - ויעילות כלכלית, *פנסיה רגילה ופנסיה תקציבית.

המושגים מוסברים ומודגמים בפועל. למשל, בהדגמת המושג קרטל נבחן השוק הסלולרי שבו תוך 1-2 שנים ירדו המחירים ב-‏80%. לפני כן כ-‏75% מתיקי העיקולים היו קשורים אליו, כך לפי כחלון.

ריכוזיות: 19 משפחות עם היקף הכנסה של 300 מיליארד שקלים. ריכוזי, לא יעיל, לא שוויוני.

שחיתות מוסדית: ישראל היא במקום הראשון במתן שוחד בין הארצות המערביות.

השליטה של מונופולים וקרטלים: המונופול של *חברת החשמל. בחינת הבעלות וההשליטה של מונופולים וקרטלים ב*ערוץ 2 , אולי ערוץ החדשות הנצפה בישראל ולכן: אין דיווחים ושיחה על קרטלים במשק אלא רק "אבו מאזן" ו"בוז'י" כי הם משרתים את האינטרס של הבעלים, הקרטלים. *הבנקים, "החמצן של המדינה", בחינת מנגנוני השליטה שלהם במשק ובגידת הרגולטורים, משרד האוצר והחשבים הכלכליים והממונה על ההגבלים העסקיים (המכונה גם: "הדלת המסתובבת") ובקיצור: ג'ובים.
מערכת הביטחון: קבוצת אינטרסים שאפילו שטייניץ מתייחס אליה כ"קופסא אטומה" שאינה מספקת נתונים כלכליים, שערוריית הפנסיה התקציבית, מחוייבות אקטוארית שצמחה מ-‏30 מילון שקלים ל300 מיליון שקלים.

מה למדנו? (נוסח חוזר ומסכם את הנתונים שפורטו קודם לכן)

1. ישראל נשלטת ע"י מועדון קטן של בעלי הון, הממשלות מתחלפות והם נשארים

2. חברי מועדון הריכוזיות מממנים אחד את השני בכסף של הציבור, שולטים בעם באמצעות כספו של העם

3. מועדון הריכוזיות שולט גם בכלי התקשורת המרכזיים וכך שולט בתודעה של העם

4. הרגולטורים, שומרי הסף של האינטרס הציבורי, עוברים לעבוד בשירות הטייקונים, מי שומר על השומרים?

5. שני בנקים שולטים ב-‏60% מהאשראי בישראל, ריכוז כוח גדול כל כך בידי מספר קטן של אנשים מסכן את הדמוקרטיה

6. השחיתות בישראל היא מהגבוהות בעולם המערבי, שוחד וקומבינות מנצחים כשרון ויצירתיות

7. השירות הציבורי זקוק לרפורמה יסודית, המערכות עסוקות בעצמן במקום לשרת את האזרחים

8. מערכת הביטחון מנופחת ותקציבה גדל ללא קשר לאיומים הצבאיים, יכול להיות שמערכת הביטחון היא קבוצת האינטרסים הגדולה מכולן?

מי יביא שינוי?

התפרקות של חברה, שחיקת ההון החברתי, לאט לאט החברה מרקיבה: אתם האנשים להם חיכיתם.

סוף פרק ראשון.

(הפרק השני עונה בין השאר על השאלה: כיצד משתלבים נתוני העוני עם בתי הקפה ושדה התעופה המלאים?)

כמה מילים על גיא רולניק כפי שמובאים בתוכנית: בן להורים שמאלנים ומבוססים, נשוי ואב, אמו נשאלה מדוע הוא נכנס לעימות עם האנשים והגופים החזקים במדינה והשיבה: "כי זה הדבר הנכון לעשות". הוא עצמו אומר: "אני כאן למען האזרח" ומגבה - מייסד העיתון "דה מרקר". קיבל אינספור איומים בתביעה מצד הגופים החזקים במשק, טייקונים ואחד, בנימין נתניהו, אותם הוא מתייק בתיקים עבי כרס.

____________

דעה אישית: רולניק מגלם את אחת הסתירות לכאורה בשמאל (איני יודעת מה עמדתו הפוליטית, אלא ששני הוריו שמאלנים) לפיה אנשים מבוססים נלחמים למען (החברה כולה) והאזרח העני שלעולם לא יצביע עבורם. ומדוע? "כי זה הדבר הנכון לעשות". מתוך שאיפה לצדק ולשוויון ולכאורה בניגוד לאינטרסים הכלכליים שלהם. הגישה בימין בד"כ הפוכה והמניע: חמדנות, פחד מאבדן ולו חלק מההון.

עוד על קרטל חברת החשמל

(dd אם אתה סבור שאלה פמפלטים - התכנית "מגש הכסף" - ואינך מסכים עם תכנם, תביא נתונים שסותרים אם יש לך ואני בספק אם תמצא)
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666640
הנתונים אינם הבעיה, אלא השימוש הסלקטיבי בהם והפרשנות להם (וגם הדחיפה הבעייתית לאי-פעולה. כשמציגים לך תמונה שבה הכל, אבל הכל, מושחת ורקוב מהשורש, לאן תלכי? כל הפיד שלי בפייסבוק מלא פוסטים מיואשים של צופי הסדרה הנ"ל הקוראים להפגנות, עצומות, תלישת שיער וצעדים דומים באפקטיביות שלהם).

מחפשת שימוש סותר בנתונים? הנה למשל פוסט שכתב עומר מואב (מהצד הימני של המפה. זה לא מקרי) על גוטווין:
ובהמשך הוא גם מביא מאמר של אפרים קליימן על דני גוטווין:
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666646
אקרא ואתייחס בהמשך כרגע אני מפרגנת מנוחה ליגעה :)

מחשבה ראשונית, כנראה שאת זליכה ואת הנתונים שהוא מביא יתקשו לתקוף, אבל יש טעם בנקודה שהעלית המתייחסת לפרשנות. (לגבי פאסיביות, כפי הנראה מדובר, במחשבה ראשונית, באיך הם תופסים את תפקידם).
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666653
ונקודה נוספת, שהעלה רוגל אלפר‏1 היום: גוטווין ורולניק די צהובים זה לזה מבחינת התיאוריות שלהם. למעשה הם אומרים דברים סותרים וגוטווין אף טוען שרולניק עצמו הוא משת"פ של המערכת/השלטון המושחת. אז להביא את שניהם כדוברים בקול אחד זו טעות שמטעה.

1 בכל זאת יש גבול, ממתי התחלתי לצטט את רוגל, אז לא אביא קישור.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666801
בנקודה הזו יש ביננו הסכמה. בכלל, החלק השלישי בסדרה חלש בעיני משני טעמים. ראשית, גוטווין, כהסטוריון, מביא תיאור של התרחשויות ופרשנות שמטבעה היא סובייקטיבית וניתן בקלות יחסית לחלוק עליה. שנית, לגוטווין יש הטיה אידיאולוגית כה חזקה שכמעט מפתה לערער עליה ואינה תורמת ואפילו מחלישה את הטיעון הענייני. היה עדיף לוותר עליו.

1 באמת נסחפת. אבל אהבתי את הביקורת על ספרו "כבוד המשפחה" ואחת התגובות "עוד שמלאני אבוד, ערירי ואומלל" גרמה לי לפרוץ בצחוק.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666980
במקום לדבר על המסר מדברים על השליחים. הם צריכים לדבר במקהלה? הם מגיעים לאותן מסקנות למרות שתפיסת העולם שלהם שונה.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666667
הנה אחד (שו"חיסט ותיק, נראה לי) שתוקף יופי את זליכה, גם את אופן השימוש בנתונים וגם את הפרשנות:
זה סתם משוטטות אקראית. לו הייתי מחפשת אקטיבית, כלומר בודקת את הדפים של חבריו וכולי, יש לי הרגשה שהיה פה עומס לינקים גדול מאוד. גם לא התעמקתי במה שאמר ואין לי כלים אמיתיים לבדוק את נכונותו. אבל עקרונית, אני בכלל לא מבינה איך מישהו חושב ש"יתקשו לתקוף" טענות בתחום הכלכלה והחברה (אנחנו לא מדברים כאן על משפט פיתגורס). כל מה שצריך זו דעה בסיסית אחרת ויכולת ניתוח נתונים באופן שאינו זהה, ושני הגורמים הללו כבר יזינו זה את זה.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666749
אני בדרך... קצת קצרה בזמן, אני מסכימה שבכלכלה ניתן לשחק במספרים אבל כאשר מפורטות טבלאות השוואה בינלאומיות וכאשר ניתנים שפע מדדים, יכולת התמרון מצטמצמת.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666757
יכולת התמרון במקרים כאלה מתמצה בבחירה באילו תקופות להתמקד, לאילו נקודות בזמן להשוות אותן, מאיזה גורמים להתעלם וכולי.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666803
הטיעון של הבחירה בתקופות ובנקודות זמן מסויימות כדי להטות את התמונה אינו רלוונטי במקרה הזה שכן בטבלאות ההשוואה העולמית זליכה מביא השוואה תקופתית, החל מנתונים משנים קודמות עד לעדכון כמה שיותר קרוב לשנה הנוכחית ובכך מראה מגמות.
לגבי בחירה סלקטיבית, כאמור, שפע הנתונים שהוא מביא מצמצם את האפשרות הזו.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666805
אולי דוגמא מהנתונים שאת הבאת תעזור להבין את הבעיה? למשל, הנתון הראשון שהבאת בשמו:
"מדד השוויוניות בעולם. שבדיה במקום ה-‏1, (אוסטריה - 10, צרפת - 26, אנגליה-‏38) ישראל במקום ה- 66, ליד מונגוליה, אינדונזיה, תימן. מעלינו:, הודו (55), זו עם הקאסטות, אתיופיה ואזרביייז'ן."
הוא לגמרי נכון, רק שהוא (או את?) שכח להזכיר שמדינות עשירות כמו ארה"ב, שוויץ, סינגפור או ארה"ב נמצאות הרבה מתחת לישראל ומדינות לא כל כך עשירות כמו הונגריה, בלרוס, אלבניה, קזחסטאן ופאקיסטאן נמצאות הרבה מעל ישראל (וצרפת ואנגליה), ושהשכנות שלנו כוללות גם את יפאן, ניו זילנד.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666808
אני מתכוונת להרחיב, בעיקר בהקשר של עמיתי מורי. (הוא). כרגע, התיחסתי נקודתית לתגובה של ברקת.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666821
אני חוששת שאת ואני משחיתות את זמננו ואולי גם זליכה ורולניק בשל הקושי לשנות עמדות.

אבל באנו להנות.

(התלבטתי מהי הצורה התקנית ל"ליהנות" ורוביק רוזנטל בא לעזור)
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666818
ההתרשמות שלי הפוכה משלך. מורי יוצר מצג שווא של "תוקף יופי" את זליכה וניתן לראות זאת בכמה אמצעים בהם הוא נוקט (הסטת הדיון כאמצעי עיקרי, דמיון צורני לכתבה בהצגת הסעיפים שיוצר רושם של תגובה עניינית אבל בתוכן יש הסטת הדיון ופחות מענה לנתונים של זליכה ולבסוף העקיצה, ניסיון ההקטנה בהצגתו כרואה חשבון ולא ככלכלן) אבל נכשל בלהפריך עניינית את תוקפן של הסיבות למצב כמו גם את תיאור המצב עצמו.
מורי אינו מתיחס בתשובתו לטענותיו של זליכה אלא למשהו אחר ובכך מסיט את הדיון. כאשר אתה מתיימר לתת תשובה עניינית וישירה ואינך עושה זאת, יש בכך משהו מהותי בעייתי.

למשל, בסעיף השקר ה-‏1: "ישראל עניה בגלל המצב הביטחוני", מורי מתיחס בתגובתו להשוואה למדינות המערב אבל זליכה כלל לא דיבר עליהן בנקודה הזו ואין מענה לטענתו התקפה כי שיעור ההוצאה לביטחון ירד מ-‏31% ב-‏75' ל-‏6.5% כיום ושיעור העוני עלה ולכן לנעוץ את ההסבר לעוני במצב הביטחוני הוא שקר שמספרים לציבור. אין תשובה עניינית אבל יש מצג כזה.

למשל 2, בסעיף המתיחס למחירי המזון בישראל, מורי נותן כמענה את שווייץ ושוק המזון שם כריכוזי ודומה לשלנו. אבל בנתונים עצמם את רואה שאין זה מענה כלל וכלל כי המצב שם בנקודה זו שונה מהותית מאשר המצב בישראל, החל משוני של 70%(!) במספר החברות הקטנות המתחרות בשוק וההבדל במשקל שליטת המונופול, אצלנו מתקרב ל-‏50% ובשוויץ ל30%. התמונה שונה משמעותית ולמרות הליקוי מורי טוען, אולי בתקוה שלא נשים לב: "אינני יודע אם זה משנה את התמונה". אבל אתה כן יודע שזה לא משנה את התמונה אבל צורנית ושטחית יצרת מצג שווא של מענה.

למשל 3, בלכאורה מענה לשקר 2: "ישראל עניה כי היא קטנה", אין כלל מענה לעובדה שאכן זה שקר וקוטנה של ישראל אינו סיבה לעניה, אלא הסטה להשוואה שגם היא לפחות לא מדויקת למשל לשווייץ שבה "הצביעו נגד שכר מינימום" כאשר הוא אינו מציין ששכר המינימום שם גבוה מאד (כך לפחות ע"פ אחד המגיבים) ולכן אין צורך בחקיקה מתקנת עוול וחשוב מכך, שמדיניות הרווחה שם מגולמת בהטבות לאזרח (השכלה, דיור, גידול ילדים) באופן שמבטל את טענת הקפיטליזם שמביא.

למשל 4, בסעיף שקר 3: "ישראל עניה בגלל החרדים והעניים" מורי אינו מצליח כלל לערער את המשוואה שזליכה מביא כהוכחה לכך שמדובר בשקר: התעסוקה במגזרים הללו עלתה ושיעור העוני לא ירד אלא עלה ולכן הם אינם הסיבה לעוני כפי שמוכרים לנו. אבל נשמרת המצגת הצורנית.

למשל 5, בהתיחסות למחולל עוני 5: מחירי הדיור. שוב אינו עונה לטענה של זליכה כי אינו יכול לערער אותה. מדבר על הסתכלות אחרת על מחירי הדיור ו"נתון מעוות", לא, לקחת גורם התיחסות שונה ולא הוכחת שהגורם ההשוואתי של זליכה שגוי, לכן אינו "מעוות", אבל אינו מצליח לחלוק על העובדה שהדור הנוכחי צריך לעבוד פי 3(!) מהוריו כדי לרכוש את אותה הדירה, פי 4(!) מאשר בשוויץ ובשבדיה ופי 2 בארה"ב ובצרפת. (מתוך אחת התגובות, נתונים קשיחים:) מחירי הנדל"ן, לפי הלמ"ס, עלו משנת 2007 ב-‏72% (נדרש כאן סימן קריאה נוסף), השכר לא עלה בשיעור המתקרב לכך ולכן בעית גיוס ההון הראשוני לרכישת דירה גדלה משמעותית.

לפחות הוא מסכים שקיימת בעיית שחיתות ובעיית חקיקה לטובת החברות הגדולות.

מורי אינו מצליח לערער בנתונים את הנקודות העיקריות. קיימת ריכוזיות, קיימים מונופולים וקרטלים, מדד ג'יני משקף את חוסר השוויוניות העמוק, ההולך ומחריף, הכל מופרט למקורבי בעלי ההון והשירות הציבורי הופך לבלתי נסבל.
נבחרי הציבור ופקידיו קרובים ומשרתים את בעלי ההון ההופכים להיות המעסיקים שלהם. אאז"נ 80% מהחשבים הכלכליים, עברו לעבוד עבור הטייקונים. אחלה כלבי שמירה.

זליכה שילם על מאבקו למען הציבור במשרתו היוקרתית ששווה הרבה כסף וקשרים וראוי לכל הערכה על כך. הוא ראוי להערכה גם על נסיונו לפקוח את עיני הציבור ולהפוך אותו למודע יותר למתרחש כאן. אולי אנחנו או הדור הבא, כציבור מודע יותר, נידע לדרוש מנבחרנו לעבוד בשבילנו ולא עבור בעלי ההון והמונופולים.

ציטוט של אחד המגיבים: "אני באמת לא יודע מספיק כדי לסתור את כל הטענות שלך ואין לי זמן לעשות כרגע תחקיר, אבל נראה שהשורה התחתונה שלך היא שהכל בסדר והקרן החדשה מנסה להרוס לכולנו את הכיף, כי זה בערך מה שאתה עושה כשמישהו כבר מצליח להכניס את הנושאים האלה לתודעה הציבורית שתקועה על הסקאלה שבין מדיני-בטחוני למשחק האחרון של מכבי, ואתה מתעצבן מזה נורא כי הוא לא מדייק בהכל - "הנתון המעוות של מספר המשכורות הנדרשות לדירה" - רבאק, יש לך בכלל ספק שמחירי הדיור פה הזויים?
יורד פה גשם של חרא ואתה עסוק בלהתווכח אם יש בו חתיכות תירס או לא.
בהצלחה עם זה."

ברחבי האינטרנט קורה דבר מעניין: כצפוי, יש מתקפה של בעלי עניין (לפחות אחד מהם, לא ציין שהוא עובד כיועץ לחברות הגז וכשהעירו לו על כך אמר כי העובדה הזו גלויה אבל מה בנוגע לגילוי נאות?)
אבל לא רק שלהם. אם דעותיך ימניות ומצבך הכלכלי מבוסס, ודאי שתנסה לתקוף ולערער על הנתונים. אז זהו, שכאן, העומק, הפירוט, היסודיות והנתונים הקשיחים (מספיק שרובם המוחלט כאלה) לא מאפשרים לשקף מציאות שונה כי לצער כולנו, אין כזו.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666824
לגבי הפסקה האחרונה. ראיון על זליכה העלה שבדעותיו הפוליטיות הוא ימין (חידוש עבורי); אמנם הוא איננו מצטייר כימין נוקשה אידאולוגית. אך מכיוון שהפן החברתי-כלכלי חשוב לו, הוא הצביע מרצ (כמדומני גם שמצבו הכלכלי מבוסס).
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666826
חידוש מפתיע. הוריו כשלו בגידולו. אשמח אם תוכל להביא קישור.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666828
במחשבה שניה, אולי זה חידוש אבל לא כל כך מפתיע לאור העובדה שהקיטלוג הכמעט בלעדי בישראל לימין הוא על בסיס סירוב מוחלט להכרה בזכות הפלסטינאים להגדרה עצמית. בשעה שימין חברתי-כלכלי-בטחוני הוא תפיסת עולם חוצה מפלגות בישראל עוד מזמן אחה''ע.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666830
אחה"ע? אחינו העולים? אחינו העורבים?
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666837
הכוונה כנראה לאחדות העבודה.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666932
תודה.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666859
ראיון עם פרופ' ירון זליכה.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666988
אני לא מאמין שנתניהו הציע לזליכה להיות נגיד בנק ישראל.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666829
מה השאלה לאן אלך? אל הרבי כמובן. השם יעזור.

ואם לא, תלישת השיער נשמעת אפקטיבית.
נאום שש האשליות 667334
נאום שש האשליות של זליכה - אני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל. אולי באמת בזה שכל טענה מנוגדת לשלו נראית לו כ"אשליה". זה כמובן הכרחי כדי לתת לקהל מאזיניו הרגשה שהם פרצו את בועת התודעה, התפכחו וכעת חיים במציאות ורואים נכוחה. נגיד. זה כמובן גם עוזר לומר שכל מומחה בכלכלה או איש ציבור שתומך במתווה הגז קיבל כסף ממישהו, או עומד לעבוד אצל מישהו, ואילו רק אלה שמתנגדים לו לא יעבדו לעולם אצל איש.

שנית, "האשליה שכביכול הרוב חוזר לציבור" - מה זה משנה, הרי הרוב חוזר לממשלה. ואם היא תבחר להוציא את הכסף הזה על רכישת נרות ריחניים או טילים חדשים, זה מה שירכשו בו. כרגע לאיש אין שליטה על סדרי העדיפויות שלה, ובכל זאת יוצאים לרחובות כדי להגדיל את העוגה הכוללת ולספר לעצמם שמעכשיו ההוצאות יהיו על רווחה וחינוך. אותה הערה תקפה גם לגבי סעיף 5 של נאום זליכה.

שלישית, "האשליה שהמחאה הזו היא פוליטית" - כמובן שהיא פוליטית, כיוון שהקריאה להקשיח רגולציה (ראו סעיף 3) שייכת מטבעה לשמאל הכלכלי. ימנים מבחינה כלכלית מרוצים בדרך כלל מהעסקה עם נובל.

רביעית, אל תשימו לב אלי, מקלקלת המסיבות. אני פשוט לא מבינה מה נכנס לאנשים בראש. אבל זליכה דרש ש"תתנו את הכלים וההסברים יחד עם שש האשליות ותפריכו אותן" אז זה מה שעשיתי. לצערי הבנתי את ההנחיות לא נכון והפרכתי את הנקודות שלו עצמו.

("אני רוצה לבקש שלהפגנה הבאה כל אחד לוקח על עצמו להביא את עצמו ועוד ארבעה אנשים" - אוי, לא! הם הולכים לחפור לנו אפילו יותר מקודם!)
נאום שש האשליות 667338
אני לא מבין את הבעיה שלך עם "האשליה שבסוף הרוב חוזר לציבור" - מה הטיעון שלך, שבגלל שאת לא שולטת בלאן הכסף ילך, כדאי מלכתחילה לא לגבות אותו? זה נראה לך טיעון תקף?
ובהמשך, מתחת לכותרת הזאת הוא מפרט: "מספרים לנו שרוב הכסף יחזור לציבור, אבל האמת היא שאת הוצאות הביטחון השיתו עלינו - ואת התמולגים ‏1 ישלמו בעתיד." יש לך טיעון שנוגד את זה?

באשר למחאה הלא פוליטית - במדינת ישראל שמאל וימין (שעליהם הוא מדבר בפסקה שמלווה את הכותרת הזאת) אינם מוגדרים כלכלית, אלא מוגדרים בטחונית-מדינית. זה מעצבן, בעיקר את מי שחברה וכלכלה מעניינים אותו וחשובים לא יותר מההתעסקות הבחונית המעייפת, אבל ככה זה כאן. כבר עשרות שנים שהמשנה הכלכלית, וודאי העשייה הכלכלית של שתי המפלגות הראשיות היתה דומה עד זהה, כשההטייה היא אם כבר לכיוון שינוי נתיבי ההשקעה ליותר התנחלויות/פחות התנחלויות (ויותר/פחות קצבאות לדתיים), מאשר הטייה על פי הקווים המוכרים של שמאל פוליטי ימין פוליטי.

(כמובן, אפשר להפסיק לחפור ולחזור להתקפד, זה תמיד יותר נעים ונוח. אבל כמו שראינו ואנחנו רואים עד היום עם כי"ל - הטבה שניתנת, גם שלושים שנה אחרי זה כבר אי אפשר להחזיר אותה, ואם אפשר זה כבר פירורים. אז לחכות כשזאת תהיה שחיתות גלויה וברורה ורק אז לנסות להוציא את הערמונים מהאש, כנראה שלא יעזור).

1 טעות במקור.
נאום שש האשליות 667340
התמלוגים ישלמו בעתיד: זה מה שהובטח. לעומת זאת, אפשר לטעון שהתמלוגים יהיו קטנים בהרבה ממה שהובטח.
נאום שש האשליות 667341
נכון.

אבל התמונה היותר גדולה היא, שהעניין עם אבטחת אסדות (ככה קוראים לזה?) הגז מבהיר באור השמש ומוציא מהארון את העובדה שפרוייקט הגז איננו ולא יכול להיות מנותק מהמשאבים של מדינת ישראל, והנסיון להציג אותו כמיזם פרטי שהצליח של חברה פרטית שהשקיעה המון (הרבה פחות ממה שחושבים, אבל מילא) ויש לה בעלות ואחריות מלאה עליו ועל תוצריו והפעלתו הוא נסיון מופרך בעליל שגובל בהונאה מכוונת.
גם לבקש מהמדינה לשלם מכיסה מיליארדים‏1 על האבטחה וגם להכריז שהרווחים לא שייכים לה זה כמו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

אבל כמו שאמר אתמול יפה משה כחלון ב"גב האומה" - אנשים עשירים הם לא אנשים שמסתפקים במועט. אם הם היו מסתפקים במועט, הם לא היו עשירים‏2.

1 שאני מקווה שברור לך שזה מה שתעלה, האבטחה הזאת. וזה בהנחה שלא נצא למלחמה בחיזבאללה אחרי הפעם הראשונה שהם יירו על האסדה - שאז אתה יכול להעלות את זה לעשרות מיליארדים.
2 ציטוט מדויק, עד כמה שזכרוני וגו'.
נאום שש האשליות 667377
"מיזם פרטי שהצליח של חברה פרטית שהשקיעה המון (הרבה פחות ממה שחושבים, אבל מילא) ויש לה בעלות ואחריות מלאה עליו ועל תוצריו והפעלתו"

חוק הנפט תשי"ב מסדיר את ההיתרים שנותנת המדינה לחיפוש נפט (כולל גז). היתר מוקדם- לצורך עריכת בדיקות מוקדמות, רשיון- לצורך ביצוע קידוחי ניסיון, חזקה- לצורך הפקת נפט בשטח הרשיון. הוא מסדיר את התמלוגים (בשיעור 12.5%) וקובע את התנאים בהם פוקעת החזקה.

לפיכך זה כן מיזם פרטי שהצליח של חברה פרטית, אבל אין לה בעלות ואחריות מלאה עליו ועל תוצריו אלא היא חייבת לעמוד בתנאי הזיכיון.

החלק החשוב יותר לדעתי הוא לא שיעור התמלוגים שתקבל המדינה אלא המחיר שתשלם חברת חשמל בפועל על הגז- זהו המחיר שיקבע תכלס את מחירי האנרגיה בישראל. מחירי הגז בארה"ב מרחפים מתחילת השנה ברמות שפל היסטוריות מתחת 3$ למיליון BTU ואף צנחו לרגע לפני שבועיים מתחת 2$ למיליון BTU.
אם המחירים שחברת החשמל תשלם יהיו קרובים כמטחווי אבן למחירי השוק האלה- דייני. אפילו אם תשלם פרמיה נאה תמורת מחיר קבוע לשנים ארוכות, נגיד מחיר פיקס 3.5$ למיליון BTU לעשרים השנה הקרובות (50% יותר ממחיר השוק היום)- דייני. אבל הניחוש שלי (לא עקבתי אחרי הסיפור) הוא שהמחיר שחברת החשמל תשלם יהיה גבוה בהרבה. כך אני מנחש כי לא היזם ולא הממשלה יהנו ממחיר אנרגיה זול, רק הציבור. לכן יש לממשלה וליזם אינטרס משותף להעלות את המחיר ולריב ביניהם מי מהם יהנה יותר מעושק הציבור.
נאום שש האשליות 667381
יפה. איפה בחוק הזה כתוב שהממשלה צריכה לממן אבטחה למתקני הפקת הנפט?
ושאלה אנקדוטלית: עד כמה מסמך שאחד הסעיפים בו הוא "19. בעל רשיון ישלם אגרת רשיון שנתית חמש לירות לכל אלף דונם: האגרה תשולם
כל שנה מראש" אמור להיות רלבנטי ומייצג את המצב הכלכלי המצוי והרצוי בשנת 2015?
נאום שש האשליות 667396
אני לא משפטן. זה צריך לענות על שתי השאלות שלך.
מאידך מישהו אמר (לא בדקתי) ששותפות לוויתן עברה על סעיף 27 לחוק.
נאום שש האשליות 667398
אם המתקנים נמצאים בשטח הטריטוריאלי של ישראל, ועניין האבטחה איננו אבטחה פרטית-עסקית אלא אבטחה אל מול טרור והתקפות המכוונות דווקא נגד ישראל וישראלים, אולי יש מקום לדרוש שהמדינה תגן על אזרחיה ורכושם.
נאום שש האשליות 667418
זה נכון גם למתקנים של חברת טבע, של קניון איילון ושל הבורסה ליהלומים ברמת גן.
דא עקא, שכל החברות הפרטיות האלה לא מקבלות מימון מהמדינה עבור אבטחה שוטפת.
נאום שש האשליות 667423
לא בהכרח.
המתקנים של טבע, קניון איילון והבורסה ליהלומים נמצאים עמוק בתוך מרכזים עירוניים בהם כבר מפטרלים ושומרים על הסדר כוחות הבטחון של ישראל. מטבע הדברים הם מוגנים יותר ונדרשים לנהל אבטחה ברמה האזרחית.
שונה המקרה כאשר מדובר באסדת קידוח או שאיבה הנמצאת בלב ים, כאשר בגדול יש אפס נוכחות מסביב על מנת להתריע ולשמור והגישה קלה יותר לכוח תקיפה או ירי ארטילרי.

כל אחד שנמצא בעיר (לכאורה) אינו צריך לדרוש אבטחה מיוחדת מן המדינה, כי מטבע הדברים כוחות הבטחון כבר מאבטחים אותו, בתוך שאר חולי ישראל. מה יעשה מי שהצבא לא מאבטח אותו מלכתחילה?
נאום שש האשליות 667432
עד כמה שזכור לי, גם כשכל המתקנים, בתי הקפה והקניונים נזקקו לאבטחה לא ''אזרחית'' בתקופת האינתיפאדה השנייה, הם שילמו על זה מכיסם הפרטי.
נאום שש האשליות 667448
נכון, כי זו היתה אבטחה יתירה על האבטחה שהמדינה סיפקה. והמדינה עצמה הגבירה באופן משמעותי את האבטחה הרגילה שלה.
בנוסף, אין להשוות בין עלות האבטחה הנוספת שנדרשת מקניון, לעלות האבטחה הבסיסית והנוספת שנדרשת מאסדת קידוח או שאיבה. ואני מדבר על רמת המאבטחים וציוד האבטחה.
נאום שש האשליות 667455
אז אתה אומר שאסדת קידוח זה מקרה ייחודי? - זאת בדיוק הנקודה שלי. שמקרה ייחודי שדורש משאבים אדירים, ראוי שחלק מכספי המיסים שלי שיתבזבזו על שמירה על הונם ורכושם של נובל ותשובה, יסובסד על ידם. או על ידי התמלוגים הנוספים.
נאום שש האשליות 667459
יש צדק בדבריך, אבל נראה לי שצריך לחשוב גם על שיקולים נוספים.
האחד הוא עניין הריבונות וההגנה הכללית על האזרחים. די ברור שהיציאה למלחמת לבנון או למבצע צוק איתן לא נועדה להקריב עשרות חיילים על מנת להציל כמה חטופים בודדים. נראה לי שהשיקול במקרים כאלה הוא להכריז בפומבי שהמדינה מגינה על אזרחיה ואבוי למי שיפגע בהם.
כך כשרוצים לבדוק את היעילות של הנסיגה מלבנון או מעזה, בודקים לא רק כמה הרוגים היו לפני ואחרי, אלא גם איך זה משפיע על הידיעה הכללית שמדינת ישראל מגינה על אזרחיה, ועל ההעזה של גורמים חיצוניים לפגוע באזרחי מדינת ישראל.
לכן כשהמדינה מקצה משאבים להגן על אסדת קידוח/שאיבה, היא לא מקצה אותם אך ורק כדי להגן על הונם של נובל ותשובה, אלא כדי להגן על טריטוריה ישראלית ולהכריז שמדינת ישראל שומרת על אזרחיה ורכושם.

השיקול השני אומר שאם המדינה נתנה רישיון מטעמה לעבודה במקום כלשהו, המדינה צריכה לדאוג שהמקום יהיה בטוח לעבודה. אין תועלת או היגיון בכך שהמדינה תעניק רישיון ותגבה אגרות ותשלומי מיסים עליו, אם היא לא דואגת לאפשר סביבה בטוחה על מנת לממש את אותו רישיון.
בערך כמו שאתה משלם אגרה על רישיון נהיגה או רישיון רכב, והמדינה דואגת שיהיו לך כבישים לנסוע בהם, בין רכבים שבטיחותם נבדקה ונהגים שנמצאו כשירים לנהיגה.

לכן אני מצפה מחברות הקידוח לאבטח את עצמן כמו שכל עסק מאבטח את עצמו, ואני מצפה מהמדינה להגן עליהם ועל רכושם כשם שהיא מגינה על כל עסק הפועל כחוק.
נאום שש האשליות 667461
הם נמצאים בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל, אך לא בתחום המים הטריטוריאליים שלה.
נאום שש האשליות 667474
בסדר. אז ישראל צריכה להגן על הזכויות בתחום המים הכלכליים שלה, או שאין לה תחום של מים כלכליים...
נאום שש האשליות 669561
כבר למדנו במשבר של 2008 שיש שותפות בין הממשלה לתאגידים: הממשלה שותפה לקשיים ולהוצאות של התאגידים (במקרה הזה הוצאות ההבטחה)אך לא לרווחים שלהם. שהממשלה תקבל 60% מס? הממשלה מקבלת מטבע 25% מס חברות?
נאום שש האשליות 669566
עד כמה שידוע לי איכשהו הממשלה מקבלת הרבה פחות מס מטבע, ושאר חברות גדולות. משהו עם רווחים כלואים או שקר כלשהו אחר.
נאום שש האשליות 667411
מסתבר שהניחוש שלי די מדויק המספרים שנזרקים שם הם בין $4.9 ל $5.7 למיליון BTU עם הצמדה לכוון 6.25 עד 8.5.
למרות שמחיר הגז בעולם בשפל היסטורי המחירים האלה גבוהים בהרבה ממחירי החוזה עם מצרים
נאום שש האשליות 667419
נשמע משכנע, הענין הזה עם המחיר המופקע.
נאום שש האשליות 667464
לצערי יותר כיף למדינה שהצרכנים ישלמו מחיר מופרז אבל המדינה תקבל תמלוגים גבוהים ותבזבז אותם כראות עיניה.
בנורבגיה עשו את זה הכי סוציאלי ונכון- ההולכה בבעלות המדינה.
נאום שש האשליות 668084
משהו מוזר בטוקבקים אודות ההפגנות נגד מתווה הגז.
הרוב מגנים את ההפגנות, אבל אין שם שום טיעון, רק חזרה על "שמאלנים" ו "אנרכיסטים" ו"הקרן החדשה לישראל", עם יותר או פחות קצף על השפתיים.
נאום שש האשליות 668742
בסופ"ש האחרון נחמיה שטרסלר התייחס לענייו המחירים (לצערי אין לי לינק למקור באינטרנט)

"
שקר מספר 4: מחיר הגז גבוה בהרבה ממחירו העולמי. הוא צריך לעמוד על 3 דולרים ליחידת חום.
זה שקר מגוחך, כי אין בנמצא "מחיר עולמי" לגז. לא מדובר בקומודיטי כמו נפט. לגז יש מחירים מקומיים שונים בכל מדינה ובכל איזור, תלוי במשתנים רבים כמו קידוח יבשתי או ימי, ים רדוד או עמוק ועוד עשרות משתנים. מחיר הגז בישראל דומה למחירו באירופה, אך גבוה ממחירו בטקסטס, משם לקחו המתנגדים את הנתון של 3 דולרים. אבל לא כל העולם הוא טקסס. במדינת ניו יורק או במדינת וושינגטון, למשל, מחיר הגז כפול. בטקסס המחיר הכי נמוך בעולם, כי מדובר בהפקה זולה במיוחד, שרובה ביבשה, ובכמויות עתק. לעומת זאת, במקרה של תמר צריך היה להקים אסדה ענקית בלב ים. על המקדח היה לחצות 1.6 ק"מ של מי ים ולחדור עו 4 ק"מ באדמה. אח"כ היה צריך למתוח צינור, בקרקעית הים היתוכן, בעזרת רובוטים תת ימיים, לאורך 155 ק"מ, עד לפלטופורמה הגדולה לקליטת הגז מול חופי אשקלון. וכל זה עלה עד כה 4.25 מיליארד דולר. אז איך אפשר בכלל להשוות זאת עם קידוח יבשתי וזול בטקסס? אפשר גם אפשר. אם המטרה היא שקר.
"
נאום שש האשליות 668743
נסה כאן.
נאום שש האשליות 668756
קראתי, והתרגזתי. להכניס את עלויות ההפקה כגורם מסביר למחיר השונה זה אנטי כלכלה. זה טיעון שהייתי מצפה לשמוע משלי יחימוביץ', לא משטרסלר.

ומחיר הגז הראשי בארה"ב נקבע בצומת הראשי בלואיזיאנה, לא בטקסס, שנקרא Henry Hub [Wikipedia]. בחודש האחרון נע מחירו בין 2.0-2.4 דולר ליחידת חום, ולא 3 (20%-30% פחות מ 3, אבל מי סופר). מחירי ראש הבאר בארה"ב עוד זולים יותר כי הם לפני הובלה. זה עובד הפוך ממה ששטרסלר מתאר- יש מחיר נתון אחרי הובלה, וממנו נגזרים אחורה מחירי ראש הבאר.
מחירי ראש הבאר של נפט בצפון דקוטה, למשל, לוקחים בחשבון עלויות הובלה של 13 דולר לחבית ולכן כאשר מחיר WTI הוא 40 דולר לחבית- בראש הבאר בבאקן מקבלים רק 27 דולר לחבית.

נכון שבאירופה המחירים יקרים יותר, הנה מחיר הגז הרוסי בגבול גרמניה, ואפשר להתווכח למי אנחנו דומים יותר.

אם שטרסלר היה עקבי בעמדותיו הכלכליות הוא היה צריך להרים את קולו בעד מחירי גז נמוכים יותר, לתועלת הציבור, וגם מיסוי נמוך יותר, כדי להשאיר רווח נאה ליזם. במצב הנוכחי היזמים יקבלו יותר והממשלה תקבל יותר (ואנחנו יודעים למי היא תחלק את זה) והציבור יקבל מה שהוא מקבל תמיד: שטוצר.
נאום שש האשליות 669682
מחירי חוזה הגז בארה"ב נגעו הבוקר בשפל חדש - 1.88 דולר ליחידת חום. המחיר הכי נמוך מאז 2001. אני רק אומר.
נאום שש האשליות 669808
והבוקר 1.79 !סימן קריאה!

אם אני לא מתבלבל אז במחירים האלה משתלם לייבא גז נוזלי במיכליות יותר מאשר לקנות אותו במיזם הגז.
עלות LNG בכמויות גדולות צריכה להיות בערך $1.1 מעל מחירי החוזה - בערך 0.5 עלות הנזלה, ובערך 0.6 עלות הובלה. נוסיף 20% רווח יזמי ועל הכל 20% בלת"מ וקיבלנו $4.2 ליחידה לכל היותר.

למה לשלם לברונים השודדים 6?
נאום שש האשליות 669818
כנראה שהמספרים שלי לא מדויקים.
הנה מחירי גז נוזלי באוקטובר מסביב לעולם. המחירים הרלבנטיים עבורנו $6 ועודף.
אבל גם כאן הטכנולוגיות משתפרות והמחירים כל הזמן בנסיגה.

בושה אם נשלם על גז מקומי מחירים שאפילו מתקרבים לסביבה של מחירי גז נוזלי מיובא. להזכיר- כשאנחנו ייבאנו גז ממצרים שילמנו $3 ליחידה וזה היה כשהמחירים בעולם היו הרבה יותר גבוהים.
נאום שש האשליות 669832
אתה מבין מה עשית כאן עכשיו?
אנחנו שנים מחזיקים אותך כאורים ותומים בענייני מניות, נגזרים ושווקים פיננסיים, ואז תוך שבוע אתה מתהפך עלינו מציטוט מחיר של 1.8$ לציטוט של 6$. על מי נסמוך מכאן והלאה?
נאום שש האשליות 669837
:)

כבר הכנתי וידאו לאמרנו לכם הבא
נאום שש האשליות 669839
כי דבר לא מרחיב דעתו של אדם יותר מריקוד סטפס על‏1 ארון הקבורה שלו.

1 או מתחת
נאום שש האשליות 669843
כמתחמק מענייני אקטואליה אין לי מושג מה הולך שם, באותו מתווה גז, אבל אם הבנתי נכונה הרעיון הוא שחלק מהגז יימכר לגורמי חוץ כמו מצריים, ירדן ואולי תורכיה (אם יימצא כסא נמוך מספיק לשבת עליו מולם). האם המתווה כורך באיזו צורה את המחיר שנשלם אנחנו תמורת הגז ואת המחיר שישלמו לקוחות אחרים? האם ייתכן מצב תיאורטי בו הירדנים יוכלו לקבל את הגז במחיר זול יותר מאשר ממשלת ישראל (ואולי למכור אותו לנו בחזרה ברווח קטן)?
נאום שש האשליות 669882
ככל שהבנתי הצרכנים הישראלים יוכלו לעשות חוזים במחירי חוזי היצוא.
אני חושש שכל סיפור הייצוא הוא מסך עשן ובפועל חברת החשמל תחתום על חוזים יקרים. משום מה נוסחת המחיר נשענת על מחיר הנפט ברנט ולא על מחיר גז כלשהו. לא הצלחתי עדיין לרדת לחקר נוסחת המחיר, אבל נראה לי ששם תשובה ושותפיו השקיעו את מירב המאמצים כאשר כל הסעיפים הרגולטוריים מסביב הם מסך עשן שהם פיזרו כדי להסתיר את כוונתם.
עם המאגר החדש שנתגלה השנה במצרים, ולאור מתקני ההנזלה שקיימים במצרים, נראה לי שבשנים הבאות מעת שיפותח המאגר המצרי מחיר הגז לחופי הים התיכון לא יהיה גבוה בכלל.
נאום שש האשליות 669894
המחיר גם מוצמד למדד המחירים לצרכן בארה"ב. למה? ככה.
נאום שש האשליות 669895
זה ההסבר למה הסבר טיפשי, אבל זה הכי טוב שמצאתי.
נאום שש האשליות 669897
למי שיש זמן פנוי ואוהב להתרגז בזמנו הפנוי הנה הפרוטוקולים של הדיונים למתווה הגז
נאום שש האשליות 669900
אבל זה אפילו לא הסבר. למה? כי זה מה שנקבע בחוזה האחרון של חח"י עם חברות הגז? אבל מה הקשר בכל זאת? אם אתה עושה מתווה חדש למה שתקבע לפי חוזים קיימים, אם אין לדברים איזו הצדקה עניינית ברורה? אפשר להבין הצמדה לפי מדד כלשהו שקשור לתשומות של החברות או למחירי הגז בארצות מסוימות, אבל מה הקשר למדד לצרכן בארה"ב?
נאום שש האשליות 669919
אה, הזהרתי שזה רק למי שאוהב להתרגז בזמנו הפנוי.
תקרא את הפרוטוקולים, תתרגז עוד יותר.
למשל למה המדינה כל הזמן חוששת "שהמאגר לא יפותח בזמן" כאשר בחוק הנפט קיימת חובה ברורה על בעל הזכיון לפתח את המאגר, והרגולטור כבר השתמש בזכותו בעבר לקחת את הרשיון ממי שלא פיתח את המאגר שלו בזמן?

אני יכול לענות לך את התשובה שנתנה לי פעם הרופאה בקופת חולים כששאלתי יותר מדי שאלות "למה! למה, למה, למה?"
נאום שש האשליות 669922
על סוג כזה של שאלות כבר שרו הגששים:
מה הוא עושה לה מה הוא עושה
עם מן פרצוף תמים כמו שה?
מילא אם היה באמת כזה אז טוב
אלא שהאמת היא
שזה בכלל לא כך וחוץ מזה
מה שמרגיז פה עוד זה שבעצם ברור מאוד
מה הוא עושה לה מה הוא עושה.

בעצם זה ברור מאד.
נאום שש האשליות 670079
שכחת חלק נוסף שקשור:

וכשבאים אנחנו
עם כוונות טובות זה לא מועיל
איזה מזל נבזה איך זה הולך לו מן קלף כזה
מה הוא עושה לה מה הוא עושה.

ברור מאד איך זה הולך לו מן קלף כזה.
נאום שש האשליות 670095
וכמו שאמר מישהו על גיבור השיר: "לא יודע מה עושים ממנו עניין גדול, בסך הכל ישב בשקט ליד הבר וליקק את הגבות".
נאום שש האשליות 670107
בתור חתול אני לא מתרשם ממלקקי גבות.
נאום שש האשליות 667342
וגם החרדים ישרתו בעתיד: זה מה שהובטח‏1.

1 יש מחווה מסוימת שמערבת אצבע ועין שאין שום יכולת להעביר אותה במדיום הזה, שמתאימה כאן.
נאום שש האשליות 667343
התמלוגים אולי ישולמו, אבל התמונה הנהדרת שציירו של יותר כסף שיוקצה לחינוך ולבריאות, רחוקה מהמציאות. נשמע כאילו אני מסכימה עם זליכה אבל לא כך - מהדרישה שלו משתמע הוא חושב לקבוע לממשלה איך תקצה את הרווחים. ובכן, הממ.
וכמובן, מה זה קשור ל"אשליה"? זהו זליכה שמוכר אשליה, שלפיה אם נמחה ונעלה או נוריד סכום מסוים, יהיה לנו גם say באשר לאופן חלוקת הכסף.

האמת היא שגם מעצבנות אותי כתבות הפולו-אפ היומרניות של גיא רולניק, משתתף מרכזי בסדרה. עד עכשיו היו לנו כותרות כמו "למה הסדרה חשובה" ו"מה עוד לא הספקתי לומר בסדרה". מצפה בקוצר רוח ל"למה חשוב שגם אתם תביאו 4 חברים". לפעמים לעיתונות יש תפקיד נעלה (בלי ציניות) לחנך ולהשכיל את הציבור. ולפעמים זה גולש לגבולות האינדוקטרינציה חסרת הבושה - מי שלא לנו, לצרינו. ואולי פשוט אני מוקפת צדקנים וצריכה להסתובב יותר באייל.

ולסוף דבריך: זהו, שאני לא מסכימה אתך שזה "פירורים". והתמונה אינה בשחור-לבן. עניין של טעם.
נאום שש האשליות 667344
אני מסכים שזה לא שחור לבן, ובסוף השאלה היא כמותית - עד כמה הפירורים האלה גדולים ו/או ראויים ו/או דומים למקובל בעולם הנאור.
עצם ההתנהלות והתרגיל המסריח של ביבי עם דרעי מריחים מאד לא טוב, אם את מבינה למה אני מתכוון.
אם הכל כל כך נפלא, למה אי אפשר להעביר אותו בצורה מסודרת, עם הסברים מושכלים, ולא כגנבים בלילה?
נאום שש האשליות 667346
לעולם לא אסלח לזליכה על שגרם לי לסנגר על נתניהו. לא יודעת לגבי התרגילים המסריחים, זה באמת היה קצת ליהטוט פוליטי מפליג. אבל הסברים מושכלים היו הרבה - הם פשוט לא מתקבלים על דעת המוחים. ולא סתם לא מתקבלים, אלא הם נדחים כשקרים / מניפולציה אינטרסנטית / תוצר של תודעה כוזבת. אי אפשר לחשוב אחרת על מתווה הגז בלי להיות שקרן, רמאי או טיפש חסר מודעות.

אגב (כלומר אין שום קשר לפסקה הקודמת), ראיתי תמונות של ילדים בהפגנת מתווה הגז. אני לא מחנכת את ילדיי על פוליטיקה לעומתית. אני כן מציגה בעיות פוליטיות, מראה את טיעוני שני הצדדים ואומרת מה דעתי האישית. לא אגדל אותם מגיל צעיר לחשוב שהכל מושחת, ולא אלמד אותם שהממסד כולו נגדם, כשיטה בת קיימא. מצדי שיתפכחו בגיל מאוחר או שימרדו בי בגיל העשרה, זכותם.
נאום שש האשליות 667348
מצד שני, אם תחנכי אותם שהכל מושחת, אולי המרד שלהם יהיה לעשות לך דווקא ולהיות קונפורמיסטים מלאי אופטימיות קוסמית.
נאום שש האשליות 667349
וברצינות - לא היו הסברים מושכלים, להיפך, הכל היה מוסתר עד שמשהו טירפד את האישור הראשוני (פרישת הממונה על ההגבלים? אני כבר לא זוכר), ואז עוד איזה פרוצדורה חייבה את הממשלה לפרסם את פרטי ההסכם.
את מכירה את הפתגם על ההוא שהולך כמו גנב ומתנהג כמו גנב?
נאום שש האשליות 667355
צודק, הכל נכון. אבל אפשר לחשוב שבנושאים אחרים כן פונים אל העם, מציגים יתרונות וחסרונות ומשתפים בהחלטה. הצגת הטיעונים נדרשת רק לפני הצבעות על התקציב. זה לא מצב טוב, אבל גם לא בלתי שכיח כאן.

המחאה של "הארץ" גם תומכת בדמוקרטיה ישירה ושקופה יותר, שזה מצוין, ומצד שני זה פונה לעתים לכיוונים מופרכים כמו הכתבה שהציגה את המחאה האיסלנדית (300 אלף איש ואוכ' הומוגנית, מאוד דומה לארץ) ודרבנה למחאה דומה כאן.
נאום שש האשליות 668998
מה, עורכי האייל לשעבר מקבלים ג'ובים אצל הטייקונים? (-:
נאום שש האשליות 669285
בהחלט! אני כבר למעלה מעשור עובדת בצמידות לספקית גדולה של גז מרכזי. לזכותי ייאמר שבלי הקשר העסקי הנ"ל לא היו חביתות בבית הזה.
נאום שש האשליות 669292
יש לך קשרים לקודחי נפט? יש לי פתיליה (מתנה מהסוכנות להורי לחתונתם).
נאום שש האשליות 669312
אם כך אתה בקליקה של האליטות הישנות.
נאום שש האשליות 669321
אני מקווה שהבנתי נכון. נראה לי שאת מקושרת למשהו שגרוע מתשובה. לתשובה יש גז טבעי. לעומת זאת, את מקושרת לספקית של גז תעשייתי מעובד (וכעדות לכך: מסריח).
נאום שש האשליות 669322
יש אפילו מצב שהגז של תשובה לא רק טבעי, אלא אפילו אורגני.
_________
מדי פעם כשאני נזכר שהמכוניות והחביתות שלנו עובדות על שריפה של גופות - אמנם של יצורים זעירים ועתיקים מיני ים - חולף רעד לא נעים בגווי.
נאום שש האשליות 669345
הם היו רוצים שיהיה לך אוטו. וחביתה.
נאום שש האשליות 669347
אין כמו פלנקטון אלטרואיסטי כדי לעשות לי את היום.
נאום שש האשליות 669349
לעשות לך את הים.
נאום שש האשליות 669369
ניטפוק: גפ"מ הוא חסר ריח. את הריח האופייני מוסיפים לו מטעמי בטיחות כדי שיהיה קל לזהות דליפות.
נאום שש האשליות 669514
זו בדיוק היתה הנקודה של צפריר.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666880
תודה רבה על הסיכום.
ראיתי אתמול והיום את הפרק הראשון והשני.
הדברים לא חדשים, רולניק מניף את הדגלים שלו לא מאתמול וגם זליכה. החיבור שעושה הסדרה ביניהם (וגם ההצגה הגרפית הנאה) הוא שנותן לדברים נוכחות חדשה ומטלטלת.

בסך הכל אני מסכים עם מרבית הדברים שנאמרו, ואם יש לי מחלוקת היא של מינון. מספר בעיות שמוצגות כבעלות השפעה רבה נראות לי פחות מאיימות. עם זאת אני שותף בכל לבי לתמה המרכזית שנקראת בסדרה הפרת האמנה החברתית ובמילותי אבדן הסולידריות.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 666933
התמה המרכזית של אבדן הסולידריות כפי שהיא נפרטת בסדרה מפוררת והופכת אותנו לקבוצות נפרדות הנאבקות ביניהן (שיש מי שמכנה אותן: "שבטים" אולי כרמז לתקופה בה טרם התגבשנו לעם) מזכירה לי את בן גוריון שלמרות חסרונותיו עשה מעשים שחברו אותנו כעם, אחד החשובים בהם, הפסקת קיומם של בתי הספר השייכים למפלגות, על כל המשתמע מכך. אין מנהיגים יותר שמאחדים, שדואגים לציבור.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667010
ייסלח לי אם אומר שאני לא רואה את זליכה וגוטווין עושים יותר למען הסולידריות (אולי הם מודאגים לגביה, אבל פעולותיהם מביאות לאפקט הפוך). הם אולי טובים בנענוע הסירה, אבל איומים בהצעה לפתרונות קונסטרוקטיביים. כאלה שהאזרח יכול לתרגם לדרישה ספציפית מנבחריו.

ובהתאם, התגובות שאני ראיתי לסדרה, ממי שהסכים עם עיקריה, היו תערובת של יאוש, זעם, חישובי דרכון זר ובמקרה הכי איכפתי קריאה להפגנה. למעשה נדמה לי שמתארגנת הפגנה במוצ"ש בת"א. זו כמובן הפגנה חשובה מאוד והיא מכוונת נגד... מי? המערכת? הכנסת? ביבי? שלטון מפא"י לדורותיו? יצחק תשובה? הבנקים? הממונה על ההגבלים?

הצעדים הנדרשים למשק הישראלי הם כנראה שילוב של הפחתת רגולציה כאן, הגברת רגולציה שם, ביעור של שחיתות אישית והפסקת הגיבוי של מוסדות ההון הפיננסי לטייקונים בחובות, ובטח עוד 4-5 כיוונים שקצרה היריעה מלמנות. גם זה כשמתעלמים מדרישות סותרות כמו הצורך בהפחתת מיסוי מול הצורך בהגברת השקעה ממשלתית. אין פה כתובת אחת להפגין נגדה, ואם הכתובת היא "הסדר הקיים" אז מצטערת, הם איבדו את הרוב וזכו בחבורות אנרכיסטים אבל ממש משולהבים.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667015
עד כמה לדעתך מותר להטיל אחריות ל"מצב הקיים" על ממשלה או המפלגה/האנשים שמובילים אותה שמכהנת כבר כהונה שלישית ברציפות?
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667019
ודאי, מותר, גם אם חלקית (אפשר להתווכח איזה חלק, אם זה 30% או 85%). העניין הוא שממה שראיתי, אפילו הדוברים עצמם, זליכה ושות', לא טוענים שהאשם הוא רק בממשלה. או שאם נחליף את כל הממשלה המצב ישתנה. או שהמצב התחיל בעשור האחרון.
כל מה שהם עושים זה ליצור בצופים סלידה בסיסית ממנגנונים של כוח פוליטי. במקום לעודד להשפיע דרך מנגנונים כאלה.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667026
נדמה לי שכאן את טועה ובדברי הסכום של רולניק וזליכה הם בפירוש מעודדים לבחור מנהיגים אחרים המחוייבים לבער שחיתות ולעבוד עבור הציבור בניגוד לנוכחיים המעודדים חקיקה לטובת בעלי ההון ואינם נלחמים בשחיתות ההולכת ומעמיקה בשלושת העשורים האחרונים. מבלי לומר את השם "נתניהו" הם מראים מדוע יש לסלוד מהממשל הנוכחי האחראי להרבה מהליקויים ושניתן דרך כח פוליטי שונה ליצור הזדמנות להתנהלות שונה.
אחד ההשגים של המחאה החברתית הוא הכנסתו של שיח כלכלי לשיח הציבורי ולשיח הפוליטי. הסדרה הזו דוחפת להמשך הכיוון הזה ובכך חשיבותה כשלב ראשון בשינוי מתבקש להטבת המצב.
יש כאן נקודה של סלידה ממנגנוני הכח הפוליטי אבל יותר מכך יש כאן עידוד לשנות אותם כך שיקדמו אותנו תוך דרישה ולחץ ציבורי על הנבחרים.

"אתם האנשים להם חיכיתם" / רולניק, "אתם בחרתם את שומרי הפרדס, האינטרס בדיור, מיסוי, גז ויוקר המחיה. מפחידים אתכם באירן.
ביום שבו תבחרו להנהלה במי שיעצור את הביזה, ילחם בגנבים וישמור על האינטרסים שלכם, באותו היום, תהיה פה מדינה אחרת." / זליכה.

רוב הוא עניין שמשתנה. פעם נתניהו היה "המלך", אח"כ אנשים הצביעו עבורו *למרות* הסלידה ממנו. אולי כאשר ההבנה שהמצב הכלכלי, המונופולים והשחיתות והפערים הכלכליים הם הסכנה האמיתית והנסיון לסמן איומים חיצוניים כעיקר הוא הסחת דעת שכן הממשל הנוכחי משרת את האינטרסים של המונופולים תחלחל ליותר שכבות, אולי השינוי יתבטא לא רק בשיח אלא גם בהיבטים מעשיים שישפרו את חיינו.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667027
אבל מי? מי זה ש"יעצור את הביזה"? הרבה אנשים הצביעו לכחלון או ליאיר לפיד בדיוק מפני שחשבו שהם יפעלו בכיוון הזה. דובר גם רבות על השיח שהשתנה ועל קהל הבוחרים בעידון שאחרי המחאה החברתית, המציב ציפיות ודרישות שלפוליטיקאים קשה יותר להתעלם מהן.
אבל: א) רבים גם התאכזבו מהם. ב) אני מניחה שרולניק לא מתכוון לאף אחד מאלה. ולא ראיתי שהמציאו נייר לקמוס שמאפשר לבחון עד כמה פוליטיקאי יקיים את הבטחותיו.
(האם באמת אנחנו אמורים להמתין לאישור מרולניק לגבי הפתק שנשים בבחירות?)

מצד שני גם לא נראה לי שמישהו מהדוברים, למעט גוטווין, יטיף להצביע לדב חנין למשל.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667030
נהגתי לקרוא מאמרים של רולניק. תוכן הביקורת שלו ינעם לכל תומך שוק חופשי, כלומר לימין הכלכלי. אבל האווירה היא אווירה של שמאל כלכלי, ובעצם שמאל בכלל. מה רולניק רוצה? הוא רוצה כמובן שנקרא במרקר ונהיה מודעים למה שקורה במדינה, ושהיה איכפת לנו, וכולי - אבל מה הוא מציע? הוא לא מציע לשנות את חוקי המשחק. הוא מציע שנהיה טובים יותר, ואז הכל יהיה טוב יותר. רולניק מעצבן אותי.
___
האם רולניק הצהיר על תמיכה במפלגה כלשהי לפני הבחירות?
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667059
לו היו בידי כל התשובות, הייתי מנהיגה פוליטית. בואי נתחיל בהסכמה שהמנהיגים הנוכחיים כושלים כבר עשרות שנים בכל המדדים שזליכה ורולניק מפרטים. אגב, קיימת סתירה לכאורה מפתיעה בין ההצהרות על רצון בשוק חפשי ותחרותי לבין המעשים בפועל המקדמים שוק רכוזי חף כמעט מתחרות.
האבחנות שלך לגבי הנדרש בתגובה 667010 מקובלות עלי כולל כמה תוספות, אולי תקופת צינון לרגולטורים (שילכו ללמד במכללות) שהפיתוי למעול בתפקידם כנראה רב מדי.
לכן אין ברירה וצריך לתת למישהו אחר הזדמנות ומוטב לא למפלגות אוירה שאכן חוזרות ומאכזבות בתוצאות זעומות-עד כלום גם אם כוונותיהן כנות.
כדוגמא, שמעתי היום את אחד החברים בועדת לוקר (שכזכור בין חבריה שני אלופים ושהנתונים עליהם נסמכו הגיעו מהצבא עצמו) אומר שעיקר הוצאות הבטחון אינן על צרכי הבטחון אלא על פנסיות ותגמולים ולכן צה"ל מתלונן ובצדק על מחסור בכסף לאימונים. שינוי תודעה מתרחב שמפלגות המציעות סדר יום אזרחי וחברתי כמרכזי במצען (אם הן טורחות לנסח מצע) הן הדרושות לנו, חיובי.
האם ניתן לפתח ציפיות ראליות אחרות מיוצרי הסדרה? ספק.
אלא אם יפתחו בקרירה פוליטית ואז יהיה פה מעניין.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667177
===>"אתם האנשים להם חיכיתם" / רולניק, "אתם בחרתם את שומרי הפרדס, האינטרס בדיור, מיסוי, גז ויוקר המחיה. מפחידים אתכם באירן.
===>ביום שבו תבחרו להנהלה במי שיעצור את הביזה, ילחם בגנבים וישמור על האינטרסים שלכם, באותו היום, תהיה פה מדינה אחרת." / זליכה.

לי שני הפרקים הראשונים - על העובדות המכעיסות שהם מציגים בבהירות - נשמעים כמו התחלה של תעמולת בחירות. יש מצב שזליכה ו/או רולניק מכינים לעצמם כניסה לפוליטיקה?

הפרק השלישי - פרופגנדה שקרית שרק מי ששמו הפרטי הוא "פרופםסר" יכול להפיץ בלי לחשוש שיבדקו את דבריו ויפריכו אותם.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667183
הלוואי. יש להם מצביעה אחת בוודאות. אבל דעתי שונה, שני המשפטים הללו נאמרו בסוף ובסוג של צניעות. בסדרה הם רכזו את מעשיהם בשנים האחרונות בדה מרקר ובהרצאות ברחבי הארץ וכוונתם לעורר ולהרחיב מודעות תוך תקוה שהמעשים (שלנו) יבואו בהמשך.

הפרק השלישי הוא דעה סובייקטיבית נחרצת אבל לאו דווקא פרופגנדה.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667123
את רואה כפעולה רק הפגנה? התרומה העיקרית של התכנית מגש הכסף, היא ליצור הבנה למה שקורה. שלושת האנשים הם בעלי השקפות עולם שונות; השווה אצלם שהם מציגים מצב בו הממשלה והממסדים שקשורים בה אינם עובדים בשבילנו. כמו שכתב מרקס בזמנו, הפעולה צריכה להתחיל בבניית ההכרה. אנחנו עדיין במצב שעובדים על רובנו בעיניים ואנחנו מקבלים את זה. עדיין הרבה מהחדשות נפתחות ב: "ראש הממשלה אמר" ורובנו מתייחסים לכך כאילו הוא כבר עשה. הצעדים אינם הפחתת רגולציה כאן והגברתה שם. צריך קודם כל להקים רגולציה. הרגולציה היום אינה עובדת בשבילנו. להקים רגולציה פירושו אנשים עצמאיים שלא באים ממרכזי הכוח וחוזרים לשם. צריך להציף את השקר; מירי רגב החברתית שמשמשת את מונופול הגז. רגולטורים כמו המפקחים על הבנקים לדורותיהם וכו'. עיתונות עצמאית ולא ישראל היום או וואלה. להציף את הקנויים. הרבה עבודה. הפגנות היום לא יקדמו שום דבר; פוליטיקאים מפולפלים ואנשי ההון ישתלטו עליהן.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667161
גם עיתונות לא משנה כבר כל כך הרבה - תלוי איזה עיתון ומה מידת המחויבות שלו לנושא. ובוא נגיד גם שכשהארץ מחויב למשהו, וישראל היום מחויב למשהו, מידת ההשפעה על רוב העם שונה.

לעניין סוף תגובתך - זהו בדיוק, ששינוי יצטרך לבוא מן הפוליטיקה, הרחוב יכול לצעוק אבל בכנסת נגזרים הדברים. היו כבר כמה מועמדים שרצו על הטיקט הזה, מאלדד יניב ועד סתיו שפיר. גורלם בחיים הציבוריים קשור לא רק למספר מצביעיהם אלא למידת הכוח הפוליטי שהם יוכלו להפעיל, בשילוב נקיון כפיים. אם יקום מישהו כזה, אני ממש מאחלת לו שיעמוד היטב בפני לחצים ציניים מלמעלה, ומצד שני יינצל מביקורת טהרנית של מצביעיו.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667155
ערכה של הסדרה מתבטא ביצירת אפקט מצטבר של מודעות שלהערכתי ישפיע על המציאות.
באוצר שלחו השבוע את ראש אגף התקציבים ואת סגניתו להתראיין ברדיו כמתקפה תקשורתית. הממונה על התקציבים אמר שעסקת גולן-טלקום וסלקום היא ''על גבול הלא מוסרי''.
נתנו לגולן תדרים ונכסים של המדינה, נכסי ציבור, לא כדי שאחרי שלוש שנים הוא יעביר אותם לסלקום ויגזור קופון של מעל מיליארד שקלים ולכן הם לא יאשרו את העסקה וידרשו שגולן יחזיר את הרשיון והתדרים למשרד התקשורת שיקצה אותם לגורם נוסף. אפילו דיבר על ''סיבוב'' של גולן על חשבון הציבור.
הרגולטורים מתחילים לדבר במונחים של ''מוסר'' - חידוש, ''עושים סיבוב'' ובעיקר, מתחילים לעשות את עבודתם. מדברים במונחי ריכוזיות ותחרותיות ומקשיחים את גישתם כלפי חברות.
היום יהיה קשה יותר לעשות תספורות לטייקונים.
הראיונות הללו נערכו לאחר שחברת הוט, בצעד מרשים, שחררה את הסדרה לפייסבוק.
יתכן שזו נקודת מפנה.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667162
הביקורת על עסקת גולן ראויה אבל לא קשורה לסדרה לדעתי, ונולדה הרבה לפניה (בזמן רפורמת כחלון).
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667041
רק הערה קטנה (ותודה על הטיקסטוט של תכניות הטלוויזיה)
אבדן סולידריות מרמז על סחף של מנהיגים ואנשי ציבור בכח תהליך חברתי, והפרת אמנה מותיר יותר רושם של יצירה או קידום מכוון של התהליך.
מנהיג יכול לתמוך ולקדם מדיניות שעלית העוני היא תוצר לוואי(?) ידוע וצפוי שלה ביודעין.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667051
את התודה נא להפנות למאיה.

שאלה טובה באמת עד כמה זה ביודעין:
מנחם בגין באמת ובתמים רצה להיטיב עם ה"שכונות". האם כך גם אריה דרעי? הרי שולמית אלוני דאגה לקהל מצביעי ש"ס פי עשרה ממה שדאגו להם הנבחרים "שלהם".

קשה לדעת מי מוביל את הסחף ומי מובל, אבל אני חושב שהפוליטיקאים הם אלו שמובילים. מאז ש"ס הפוליטיקאים התחילו להשתין מהמקפצה. ראה הפרשנות שלי בתגובה 630297. אני חושב שהדג מסריח מהראש וזה שהנשיא עבריין מין סדרתי, ראש הממשלה נוטל שוחד ושר האוצר גנב מחלחל נורמות שליליות לציבור.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667068
צפיתי בפרק השלישי עם דני גוטווין.
גם כאן אני מסכים עם הניתוח , הבעיה שלי היא עם המסקנות.
ד"ר גוטווין טוען לכוונת מכוון מצידם של מנהיגי העבודה (פרס, רמון) ששיתפו פעולה עם תכנית על של הליכוד. הוא לא מביא לכך סימוכין.
אני מסכים שהמדיניות הכלכלית בשלטון הליכוד 1977-1984 הרסה את הכלכלה, ובעיקר את חברת העובדים. אבל לטעון שהאינפלציה היתה אמצעי להרס מכוון זו טענה קיצונית שזקוקה לסימוכין שד"ר גוטווין לא מביא.
אני מסכים שההפרטה לא היתה צורך או הכרח אלא תוצאה של אידאולוגיה. אני מסכים שרמון ביצע מה שבגין תכנן, אבל לדעתי לשניהם לא היתה מספיק הבנה בכלכלה לדעת מה הם עושים.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667124
דני גוטוויין אינו יכול להביא בתכנית סימוכין. אם אתה רוצה לקבל הסברים תיאורטיים ומעשיים על האינפלציה- מי הרוויח ומי הפסיד, על פי כלל הברזל "לך בעקבות הכסף", קרא את הפרק על האינפלציה בספרם של ביכלר וניצן ובספרה של אסתר אלכסנדר. ביכלר וניצן מסכימים רק חלקית עם אלכסנדר. מה שכתבו מיכאל ברונו, אפרים קליימן ואחרים-אותי לא משכנע. אינפלציה היא תהליך יזום. כל אינפלציה. גם האינפלציה של 1924 בגרמניה הייתה יזומה: היו שהרוויחו והיו שהפסידו-רבים. לא באופן מקרי-מכת שמים. זהו תהליך של העברת עושר וריכוזה בקבוצה מסויימת.
מה שאני לא מסכים עם גוטוויין זה תפיסתו לגבי חברת העובדים וההסתדרות. ההסתדרות שיתפה פעולה עם הממשלה במידה רבה. אסתר אלכסנדר טוענת שבגלל אי הבנה. אחרים טוענים שמאינטרס. בכל אופן, ההסתדרות נוסדה כארגון שליטה של מפא"י על העובדים במדינה שבדרך. בזמן תכנית הייצוב, אסור היה לה לוותר על תוספת היוקר. בשלב מסויים קודם, היא הגיעה להסכם עם הממשלה שתוספת היוקר לא תהיה פיצוי מלא לאינפלציה והממשלה הסכימה לכסות גרעונות אקטוארים של קופות הפנסיה. בהסתדרות לא הבינו שהממשלה אינה רוצה להבריא את קופות הפנסיה ההסתדרותיות אלא להרוס אותן כדי להפקיע אותן מידיה. דני גוטוויין טועה כשהוא טוען שניתוק קופת החולים הכללית מההסתדרות הרס אותה. מה שהרס את בסיס כוחה היו שני דברים: השחיתות בתוכה וחוסר הדמוקרטיה שנבעה מהיותה ארגון משרת שלטון במהותו, ואי הבנה שלה שקופות הפנסיה הן בסיס הכוח העיקרי של ארגון עובדים - כל ארגון עובדים. ראו בסקנדינביה.
אינני מסכים שלרמון לא הייתה מספיק הבנה בכלכלה. הייתה לו תפיסת עולם ניאו ליבראלית. זה לא בצד של הכלכלה אלא בצד של האידאולוגיה.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667129
בסימוכין אני מתכוון ציטוט של מישהו או משהו- ציטוט שאפשר ללמוד ממנו על כוונת מכוון. בעימות מול יגאל כהן אורגד אומר כהן אורגד בדיוק מה שאני טוען- שזה מה שקרה דה פקטו, אבל זה לא היה מתוכנן. גוטווין לא מביא שום ציטוט נגדי. הוא אמנם מנסה לבנות תזה הגיונית, אבל לדעתי זו הפרחת מגדלים באוויר.

האינפלציה אז היתה תוצאה של חוסר אחריות מוניטרית ופיסקלית, וערב תכנית הייצוב מדינת ישראל הגיעה לעברי פי פחת כלכליים, כפסע מקריסה דרום אמריקה סטייל. האם בגין תכנן מעין "תמות נפשי עם פלשתים?" האם הוא היה מוכן להקריב את כלכלת המדינה כולה כדי להרוס את חברת העובדים? זה לא עקבי עם אופיו והאידאולוגיה של בגין.

אני חושב שמי שהשמיד סופית ובאופן מוחלט את ההסתדרות היה חיים (המשמיד) רמון. אמנם בסיסי הכח שלה התערערו בשנות השמונים אבל רמון הוא שהנחית עליה את מכת המוות. אני מסכים שהאידאולוגיה הכלכלית של לא מעט מנבחרי מפלגת העבודה מרמון עד ברק היתה הפוכה מזו של מפא"י, והעבודה, במקום להיות הלייבור הישראלי הפכה למיש מש של חננות.

רמון ואחרים אמנם שיתפו פעולה עם האג'נדה הליברלית של הליכוד (ושר האוצר של פרס היה מודעי מהמפלגה הליברלית). לדעתי הם עשו את זה מחוסר הבנה כלכלי. אני יכול להעיד מכלי ראשון על חוסר ההבנה של רמון בכלכלה תגובה 438323

לדעתי בהסתכלות היסטורית חשובה העובדה שמ 1977 עד 1988 כיהנו במשרד האוצר ברציפות שרי אוצר בעלי השקפה ליברלית מובהקת, שקיצצו במודע בסובסידיות.
בייגה שוחט היה שר אוצר מהמוצלחים שידעה המדינה, ובכלל ממשלת רבין השניה עשתה דברים גדולים בתחום האזרחי, אבל בשנות התשעים היתה השפעה כלכלית חזקה למדיניות הריבית הגבוהה במודע של נגיד בנק ישראל יעקב פרנקל. מדיניות שתרמה לגידול באי שוויון הכלכלי.
מאז בייגה שוחט ועד היום שר האוצר החזק היחיד היה נתניהו, ומה האידאולוגיה הכלכלית שלו אנחנו יודעים. מספר לא מבוטל של חדלי אישים מילאו את התפקיד בעשרים השנה האחרונות, כולל הירשזון הגנב, אולמרט המושחת ויאיר לפיד "אני לא מבין כלום בכלכלה". גם את פרות הבאושים האלה אנחנו אוכלים.
יוצא שבארבעים השנה האחרונות היה רק פסק זמן קצר (ממשלת רבין השניה) שבה היתה בשלטון מדיניות ברורה של מדינת הרווחה המודרנית (תקציבי חינוך ותשתיות מוגדלים).
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667133
מדוע לדעתך ריבית גבוהה מגדילה אי שיוויון?
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667135
אולי משום שכשהרבית גבוהה מי שיש לו הון מרוויח יותר ומי שיש לו אוברדרפט משלם יותר.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667137
בעלי ההון מגדילים את ההון מהר יותר ובעלי החוב מגדילים את החוב מהר יותר. זוכר את ארגון נפגעי המשכנתאות?
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667159
התגובה הזו היא מענה גם לך וגם לתשע נשמות.

אני חשבתי שהדעה המקובלת‏1 היא הפוכה.

"העשירים"‏2 הם בעלי הקרקע, העסקים הפרטיים והמניות, ו"העניים" מתפרנסים ממשכורות, ריבית על חסכונות וקצבאות. ה"עשירים" מגייסים מימון באמצעות הלוואות ואג"ח, ו"העניים" חוסכים באמצעות פקדונות בבנקים ורכישת איגרות חוב.

רוב האשראי במשק מגוייס באמצעות אג"ח ע"י הממשלה וחברות ציבוריות, וחלקם של משקי הבית קטן יותר. יש לשער שרוב האשראי שמגייסים משקי הבית, מגוייס ע"י המבוססים יותר כדי לרכוש נכסים יקרים יותר.

המצב הוא ש"העניים" מלווים כסף ל"עשירים", ולכן ריבית נמוכה מעשירה את העשירים על חשבון העניים. כמובן שכאן ה"עניים" הם למעשה המעמד הבינוני, והעשירים הם בעלי עסקים מהאלפיון העליון.

תוסף לסיפור את התאוריה המקובלת‏1 שריבית נמוכה גורמת בסופו של דבר לאינפלציה שממנה נפגעים בעיקר בעלי הכנסות הנקובות בערכים של כסף - האופייניות ל"עניים". ה"עשירים" (בעלי הרכוש) מוגנים ממנה באופן יחסי.

1 זו דעתי, ואני כמובן מניח שזו הדעה המקובלת.
2 השתמשתי במרכאות כדי להסתייג מפשטנות החלוקה לעניים ועשירים.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667221
אתה מדבר על "העשירים" ו"העניים". תוריד את המרכאות ונדבר באמת על החמישון העליון מול ארבעת החמישונים התחתונים.
ה"עניים" מתפרנסים מריבית על חסכונות? כמה מרכאות צריכים "עניים" שיש להם נכסים פיננסיים מניבי ריבית?
בארה"ב כמחצית ממשקי הבית אינם יכולים לעמוד בהוצאה לא מתוכננת של 400 דולר בלי למכור משהו בבעלותם (לא פק"מ) או לקחת הלוואה.
איך זה בישראל? אין כזה סקר בדיוק, אבל משקי הבית לוקחים יותר ויותר אשראי מהבנקים. הנכסיפ הפיננסיים מרוכזים בחלק העליון. לשני החמישונים התחתונים אין כמעט בכלל הכנסה מפדיון של קרנות השתלמות, לדוגמה (כי אין להם). רוב נכסי קרנות ההשתלמות בישראל מוחזקים על ידי החמישון העליון.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667230
אין נתונים על התפלגות ההון בישראל (רק על התפלגות ההכנסה של משקי בית שכירים)
אבל הנה סרטון שמסביר יפה באופן גרפי את התפלגות ההון בארה"ב.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667231
יש מי שגונב לכיסו מאחורי הגב שלנו או מול הפרצוף, יש מי שהוא חזיר, יש מי שיש לו נאמנויות והתחיבויות לגופים כאלו או אחרים ויש מי שנסחט בידי מישהו. יכול להיות שיש יותר כאלו מבעבר ויכול להיות שהנורמות השתנו.
ההנחה שלי היא שיש גם מי שמאמין באידיאולוגיה על פיה חוסנה של מדינה עולה ככל שהעושר שלה מרוכז בידי קבוצה קטנה ואיכותית שיודעת להזיז דברים, כשחברי הקבוצה יכולים לכרות בריתות ולהתחרות בינם לבין עצמם במינימום הפרעות מלמטה.
נראה לי סביר שחלק מהאנשים שדמותם מתעצבת בחוג הסילון הכספים והכוח ירגישו ככה, ושחלק מאלו אפילו יפתחו משנה סדורה כזו.
(אפשר לתבל אולי משנה כזו בימינו גם בתחזיות למשבר כלכלי עמוק ובלתי נמנע, אחריו יהוו הברונים מנוע צמיחה יעיל יותר מעושר מפוזר ומבוזר.)
והנה גרסה מרוככת - המדינה החסונה ביותר היא זו שיש בה מעמד מובחר רחב למדי (20%) עם כח ברמה של כמה מאות אחוזים יותר מהמעמד הבא אחריו.
האמת, זה שישנם אנשים עם אידיאולוגיה כזו זו ודאות ולא הנחה, ע"ע דיקטטורות דרום אמריקאיות למשל, השאלה היא אם בעלי אידיאולוגיה כלכלית כזו יכולים למצוא את דרכם לפסגות השלטון במדינה דמוקרטית ולהשאר שם.
בעצם זה כמעט בלתי נמנע, זה האינטרס של בעלי הכסף והכח, וכברירה אחרונה גם סתם שלטון אדיש או חלש יעשה את העבודה - אם כי לא מהר מספיק אולי.
בעצם הדרך היחידה להאט או להפוך את התהליך היא לבחור בהנהגה שממש אפשר לסמוך עליה שהכוונות שלה הפוכות לריכוז העושר ושיש לה יכולת לבנות סכרים.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667237
תפישת העולם שתיארת וודאי קיימת אבל יש בה חוסר יושר מובנה שכן בעלי בבון (טעות תמימה שהושארה, להחליף את הב' בה') אינם מקדמים תחרות בינם לבין עצמם אלא הסכמות המייצרות רמות מחירים שאינן לטובת האזרח. אין תחרות ותנועה אמיתיים. 19 משפחות האוחזות במיליארדי דולרים (אאז"נ 400 מיליארד) אינם 20% של כח מובחר אלא הרבה פחות. זו אינה הצדקה אפילו לשיטתם.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667978
לאו דווקא חוסר יושר מובנה בתפיסת העולם עצמה, אפשר להאמין ביצירת אריסטוקרטיה-כלכלית - 20% מופרדים מההמון במדרגה גבוהה (אפשר לקרוא לזה חיזוק אנשי העסקים) ולקבל כפועל יוצא מהמדיניות את אותם הבודדים חזקים עוד יותר.
והנה הדבקת תחזית מהאצבע: בקרוב נשמע שגיוס כסף תוך הגדלת החוב החיצוני זה מנוע צמיחה לפעמים. בסוף יתברר שהחוב גדול משצפו. צריך לפצות מישהו על הצמיחה שהובטחה ולא קויימה (גם אם המישהו ידע להמר או לגדר כנגדה, הבטחה זו הבטחה) וצריך לרפד את הדיסוננס.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667997
נראה כי הנתונים הכלכליים קרובים יותר לדיקטטורה כלכלית מאשר לאריסטוקרטיה ומכאן טענתי בדבר חוסר היושר. כתאוריה היא תקפה אולם כאשר היא מתורגמת בעולם הממשי ליצירת שכבה כה דקה האוחזת את מרב העושר, התאוריה הופכת לעלה תאנה המסתיר חמדנות המתורגמת להפעלת לחצים וקשרי הון-שלטון של חקיקה אינטרסנטית.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668175
בעיקר שאין שום הוכחה שיש לבעלי ההון נטיה להרחבת הפעילות הכלכלית; לא פעם הם מאופיינים בסבוטז׳ כי הם מעדיפים את הטווח הקצר ומימוש הרווחים ולא השקעתם חזרה בתעשיה.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668214
בנוסף לדבריך הם מעדיפים להקים מפעלים באזורים זולים יותר. תאוריית חלחול העושר למטה אינה עובדת לכן הרגולציה ותקופות צנון לרגולטורים כה חשובים.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668284
אין דבר כזה, תיאוריית החלחול. איש קש.

מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668293
מה איש קש? במו אוזני שמעתי את ביבי נתניהו מדבר על זה, בזמנו. ועל כך שזה עובד, כביכול.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668294
מראה מקום?
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668295
אולי זה?
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668319
נניח. אני יכולה לחפש עוד.

אני מוכנה לקבל את הטענה שתאוריית החלחול היא הנפצה של פוליטיקאים מהימין הכלכלי, ולא של כלכלנים.
לא שזו המצאה של השמאל הכלכלי.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 668297
האינבסטופדיה דווקא סבורה שיש, אם כי לא תחת השם הזה; "כלכלת צד-ההצע" של רייגן היתה בנויה על ההנחה הזו. ברור שאף כלכלן לא יקרא לתאוריה שהוא תומך בה בשם שמעורר עוינות עוד מאז נאום "צלב הזהב" של ויליאם ג'נינגס בריאן שהביא אותו למועמדות המפלגה הדמוקרטית ב-‏1896.
מגש הכסף, הזמנה לצפייה 667204
על מה את מאתגרת אותי? שהמערכת מושחתת? שבעלי ההון קונים פוליטיקאים ובעלי משרות? שההון משתלט על המדינה, ואין הוא שבע מספיק, ואת נפשו את נושא להשתלט גם על מדיניות החוץ והביטחון? שבעלי ההון השתלטו על התודעה הציבורית? שהתקשורת שלכתחילה תפקידה הוא לשמש במה לדעות שונות, הפכה למקדמת דעה? שההפרטה - פראית היא כדי כך שהעבירה אל תחומה כל אתיקה וכל מושג אידיאולוגי? ש"היד הנעלמה" השתלטה על התודעה של העדר, שגורמת לו ליישם את הפילוסופיה הזו בכל תחום של החיים, או לקבל את "החירות" כערכאה שמכשירה כל דבר ועניין? בכל אלה הויכוח שלך הוא עם האייל האלמוני, לא איתי.

רצונך לדעת, רק עתה נכנסתי לדיון, לפי שממילא אין לי עניין בדיוני שוק חופשי. אבל צפיתי בתכנית, ואני יכול לחשוב על הדברים הבאים. הצד המשותף, ואיתו יכול רוב הציבור למעט המעמד הגבוה, להזדהות, הוא ההרגשה שיש משהו לקוי. ויחד עם זאת הדוברים בתכנית מושכים לכיוונים הפוכים. דוברי שני הפרקים הראשונים מאמינים בשיטה. כאשר זליכה מדבר על הסרת חסמים, הוא דובר בשם השיטה. מישהו שם מקלות בגלגלים. לו הייתה השיטה מתקיימת כפי שצריכה הייתה להתקיים, המשק היה מתייעל והמחירים יורדים. הריכוזיות, אפשר להניח, היא בעיניהם סוג של כשל שוק. נדמה שרוב הציבור מקבל את העמדה הזו. גוטווין לעומתם, אשר משום מה נוטים לפסול דעתו, מבקש לתקן את השיטה עצמה. הליקויים בשיטה, הם ליקויים מהותיים. מי שלא רצה את ריכוזיות המדינה, קיבל את ריכוזיות בעלי ההון. האמנם עדיף? הויכוח לאמיתו של דבר הוא בין זליכה לבין גוטווין.
מגש הכסף, פרק 2 : ירון זליכה, שומר הקופה 666643
פרק 2: ירון זליכה, שומר הקופה

בפרק הזה, החשב הכללי באוצר לשעבר, פרופ' ירון זליכה מסביר מדדים השוואתיים של ישראל למדינות אחרות בעולם מדד ג'יני, השוואת מספר המשכורות הנחוצות לרכישת דירה, מדד וטבלת השחיתות העולמית, הפערים ברמות החיים בין מדינות, מדד העוני, מדד הריכוזיות של קבוצות שולטות, מדד איכות המאבק הממשלתי במונופולים, השוואת תמלוגי הגז, טבלת השחיתות העולמית.
מדבר על שלושת השקרים הגדולים של הכלכלה הישראלית ועל חמשת מחוללי העוני.

מדד ג'יני: מדד השוויוניות בעולם. שבדיה במקום ה-‏1, (אוסטריה - 10, צרפת - 26, אנגליה-‏38) ישראל במקום ה- 66, ליד מונגוליה, אינדונזיה, תימן. מעלינו:, הודו (55), זו עם הקאסטות, אתיופיה ואזרביייז'ן.

הכל מגובה בנתונים: אנחנו עובדים הכי הרבה במערב, מרוויחים הכי פחות במערב וחיים בחברה הכי פחות שוויונית במערב.

3 השקרים הגדולים של הכלכלה הישראלית:

1. ישראל עניה בגלל המצב הביטחוני:

תקציב הביטחון מהתוצר ירד מ31% ב-‏1975 ל-‏6.5% כיום והעוני רק גדל.

2. ישראל עניה כי היא מדינה קטנה:

השוק קטן ולכן הצמיחה הכלכלית מוגבלת. אבל לא מספרים לנו שלפי המחקרים, הגודל האופטימלי לצמיחה גדולה הוא בין 6-12 מיליון איש. אנחנו נמצאים בטווח הזה. מדינות מצליחות הנמצאות גם כן בטווח: סינגפור (5.5), שבדיה (9.7), דנמרק (5.5) ומביא עוד דוגמאות.

3. ישראל עניה בגלל החרדים והערבים:

הם לא עובדים ולכן הם עניים ועלינו לסבסד אותם באמצעות המיסים המוטלים על שאר האזרחים.

מתברר שתעסוקת החרדים עלתה ב-‏6 שנים ב100,000 איש ושל הערבים ב-‏150,000 איש ושיעורי העוני בישראל גדלו.

עבודה לא מחלצת מעוני בישראל, עובדים ונשארים עניים.

חוסר השוויוניות מדד ג'יני מסביר את הפער בין נתוני העוני של אזרחים ושל ילדים ללבתי הקפה ולשדה התעופה המלאים: מעטים מדי מחזיקים בהרבה מדי ורבים עניים.

קו העוני: לזוג - 4,512 ₪ בחודש, ליחיד - 2,812 ₪ בחודש. 22.7% מתחת לקו העוני, 33.7% מהילדים מתחת לקו העוני, כל ילד שלישי. מה זה אומר על עתידם?
אנחנו במקום ה-‏1 בעולם המערבי.

חמשת מחוללי העוני:

מחולל עוני 1: מדיניות מיסוי: ככל שאתה עשיר יותר אתה משלם פחות מיסים למדינה. חוקים לטובת בעלי ההון.

טבע: 0% אינטל: 1.6% ודוגמאות נוספות (כיל, מפעלי ים המלח) למונופולים המחזיקים באוצרות הטבע של המדינה ומשלמים כלום-עד-כמעט-כלום מיסים. נחקקים חוקים לטובת בעלי ההון, למשל מסלול אסטרטגי, פטור מלא ממס לטובת חברות בינלאומיות כדי ש"יקימו מפעלים ויספקו עבודה לתושבי הנגב והגליל", בהמשך ההטבות מופעלות גם על מרכז הארץ אבל הן מקימות מפעלים ב<הודו וסין> ולא בארץ וההטבות רק מתרחבות.

הפטור המלא תפור לטובת "טבע" וחברות בינלאומיות אחרות לא באו לכאן והיא הקימה מפעלים בהודו ובסין.

4 חברות מקבלות 70% מההטבות ודוחקות חברות בינוניות וקטנות. הן ייצאו 40 מיליארד שקלים לחו"ל להקמת מפעלים שם (גם ביפן ובהונגריה)וזנחו את קרית שמונה והנגב.

מדובר בירידה של עשרות מיליארדים מהכנסות במיסים ואי הקמה של מפעלים חדשים והנטל עובר אלינו.

למשל, ב2012, "טבע" שלמה למשרד רואי החשבון שלה pwc 22 מיליון דולר ולמיסים בישראל, 5 מיליון דולר.

חקיקה נוספת לטובת המונופולים היא מאות אחוזי מס במכס למניעת תחרות בהן.

מחולל עוני 2: חוסר תחרותיות

חברות האשראי מול הבנקים. 3 בנקים: פועלים, לאומי ודיסקונט שולטים ב-‏80% מהיקף האשראי בישראל.

במדינות מערביות נורמליות יש הרבה יותר בנקים שותפים והרבה יותר חברות אשראי ואילו בישראל הבנקים הם הבעלים של חברות האשראי.

לפי החוק הריבית המקסימלית שמותר לגבות בשוק האפור היא עד 7.8%, הבנקים דורשים ריבית של 9%, 13% ו-‏15%. שוק מונופוליסטי ללא תחרות.

שוק מונופוליסטי נוסף: חברות המזון הקובעות את מחירי המזון בישראל הגבוה ב20%-25% מאירופה. ("היקרה").

5 חברות השולטות בשוק: אוסם, תנובה, עלית, שטראוס וקוקה קולה. הן שולטות ב-‏48% מהשוק ו-‏1,108 חברות אחרות מתחלקות בחצי שנשאר ורואים זאת בפריסה במדפים בסופר (נסטלה למשל - תנובה, קנור - זו תלמה) ובמחירים.

מיסים (חקיקה לטובת בעלי ההון) של 190% ויותר על מכס ליבוא מזון מונע תחרות ואנחנו משלמים.

שוק הרכב: אותו סיפור. וכאשר זליכה מונה לעמוד בראש ועדה שתבחן רפורמה, הם עבדו 7 חדשים, ובפועל, ישראל כץ שר התחבורה והממשלה הוציאו לפול בערך 5% מההמלצות השוליות היותר.

אנחנו אחת המדינות הכי לא תחרותיות בעולם. ישראל מדורגת במקום ה-‏141 מתוך 148 במדד הריכוזיות של קבוצות שולטות. לצידנו, סרביה, אתיופיה, מונגוליה, צ'אד.
מעלינו: לוב.

ישראל מדורגת במקום ה-‏109 בעולם, באיכות המאבק הממשלתי במונופולים. קיים חוסר רצון להילחם בהן וישראל היא המדינה הכי לא תחרותית במערב.

מחולל עוני 3: שוד משאבי הגז

דובר על כך רבות אבל מאלף לראות שהבשורות טובות: ישראל מדינה עשירה באוצרות טבע, אשלג, פוספטים, ברום וכעת גז בשווי 250 מיליארד דולר, טריליון שקל.
המחשה יפה: אם מימי דוד המלך ועד היום היינו מקבלים מיליון שקל ל*יום, היינו מגיעים לטריליון שקל. כסף ששייך לנו כמו הכנרת, הכרמל, הנגב.

אבל הזיכיונות, הרישיונות לכרייה ניתנו, בניגוד למדינות אחרות (יש טבלת השוואה) כמעט בחינם. תשובה ונובל אנרג'י קבלו אותם בחינם וללא מכרז.

והתמלוגים מהכרייה? בחו"ל החברות משלמות בין 50%-80%, בישראל - 12.5%. רישיונות בחינם והתמלוגים הכי נמוכים בעולם. בנוסף, בניגוד לחוק הם מחזיקים בשטח הגדול פי 4 מהמותר בחוק.
בעקבות המלצות ועדת שישינסקי נקבע שישלמו 62% ותשובה החל לאיים בסיוע של ח"כים: לא נפתח את המאגרים והסף יגיע לאירן. בעקבות האיומים,הורידו את אחוז התמלוגים ל-‏50% ונקבל אותם רק ב-‏2020. מונופול של חברה אחת על 90% מהמאגרים.

מחולל עוני4: השחיתות

בטבלת השחיתות העולמית ישראל ב-‏2001 - מקום 16 המכובד. ב- 2005 -28. ב- 2014 - מקום 37.

זוהי מגמה: ב-‏13 שנים יורדים ביותר מ- 20 מקומות. אם המגמה תמשיך ב-‏15 השנים הקרובות, נמצא עצמנו לצד מדינות כרואנדה, נמיביה, אנגולה ותימן. קשרי הון -שלטון רקובים.

מדוע הנתון הזה כה חשוב?

לפי המחקרים, השחיתות אחראית ל-‏40% מהפערים ברמות החיים בין מדינות. ביננו לבין המערב.

מחולל עוני 5: מחירי הדיור

מספר המשכורות לקניית דירה בישראל:

ב- 1988 - 44. ב- 2008 - 103. ב- 2014 - 137. עלנו לעבוד פי 3 מהורינו כדי לקנות דירה.

זליכה מסביר מדוע בהשפעת איומי והפחדות הבנקים ובעלי ההון ב2005 קפצו מחירי הדירת, הקשר בין הריבית למחירי הדירות וכיצד המשכנתא גדלה ב- 6 שנים מ-‏3,500 ש" ל-‏7,000 ₪ואם אחד מבני הזוג מאבד את עבודתו, הם נכנסים לקו העוני. בכלכלה הם נקראים: "הדור האבוד".

מפורטת טבלת ההשוואה העולמית לפיה הזוג הישראלי צריך לעבוד פי 4 מזוג דומה בשבדיה ובשוייץ ופי 2 מזוג בארה"ב ובצרפת.

אז מה למדנו?

1. ישראל היא מדינה עשירה עם שיעורי העוני הגבוהים במערב

2. ישראל היא אחת המדינות הפחות שוויוניות בעולם, אנחנו מתקרבים לרמת אי השוויון בעולם השלישי

3. העוני בישראל נוצר ביד מכוונת, המדיניות הממשלתית דואגת לבעלי ההון במקום לאזרחים

4. החברות הגדולות בישראל כמעט שלא משלמות מס, נחשו מי צריך לשלם יותר?

5. ישראל היא אחת המדינות הכי פחות תחרותיות בעולם, גן עדן למונופולים וגיהנום לצרכנים

6. משאבי הטבע של ישראל חולקו חינם לבעלי ההון, אנחנו מידרדרים מדמוקרטיה לנסיכות גז

7. השחיתות היא גורם מרכזי לפערים ברמת החיים וזה מה שמרחיק אותנו מהעולם הראשון היישר ללב העולם השלישי

8. מחירי הדיור זינקו לשמים בגלל מדיניות הממשלה, הדור הנוכחי עובד פי 3 מהוריו עבור אותה דירה

אז מה אתה מציע?

אם נמשיל את הכלכלה לפרדס, היום לוקחים לנו את הפירות, את העצים ומשתלטים על חלקות שלמות. אתם בחרתם את שומרי הפרדס, האינטרס בדיור, מיסוי, גז ויוקר המחיה. מפחידים אתכם באירן.

ביום שבו תבחרו להנהלה במי שיעצור את הביזה, ילחם בגנבים וישמור על האינטרסים שלכם, באותו היום, תהיה פה מדינה אחרת.

זליכה זוכר שכאשר היה ילד, אביו, סגן מנהל בנק, לקח אותו לעבודתו וביקש שיספור כסף. כשראה שירון ממהר, הניח יד על כתפו ואמר: "כסף של אחרים זו אחריות".

בסרט מתואר גם אפקט "עידן החמניות", המתקפה הממומנת נגדו ע"י בעלי ההון.

__________
(dd כנ"ל)
מגש הכסף, פרק 2 : ירון זליכה, שומר הקופה 666657
מה המטרה בלסכם תוכנית טלויזיה שראית ושכל מי שרוצה לראות יכול לראות? האם זה קשור איכשהו לדיון?
מגש הכסף, פרק 2 : ירון זליכה, שומר הקופה 666660
יש מי שקל לו יותר לקרוא במרוכז, יש מבוגר שמנוי על יס ופחות יודע להשתמש במחשב, יש מי שאין לו סבלנות לתוכנית טלוויזיה די ארוכה, יש וודאי עוד קטגוריות שמצדיקות את הסיכום.
ובוודאי, כפי שכתבתי, לטעמי, בדיון על הלגיטימיות של הממשלה להשפיע על בחירות האזרחים בתחומים שונים, יש מקום להרחבה על השפעותיה המשמעותיות על חיינו.
האומר דברים בשם אומרם 666662
ואת מתכוונת לעשות את זה עם כל תוכנית טלויזיה עתידית שתגע בנושא? רק עם תוכניות שאת מסכימה עם המסקנה שלך?

גם זליכה וגם רולניק הם אנשים שיודעים להתבטא היטב גם בכתב וגם בעל פה, שניהם מפיצים את דעותיהם בכל מקום שהם מוצאים (והם מוצאים הרבה מקומות כאלה). אני לא חושב שהסיכום שלך מביא משהו חדש שלא קראתי מפיהם בעבר. לא עדיף היה לתת קישור לטקסט שהם כתבו?
האומר דברים בשם אומרם 666663
אני מתכוונת לעשות את זה עם כל תכנית שיתחשק לי. אתה חושש להתמעטות המקום באינטרנט?
הסיכום אינו מביא דבר חדש שאתה קראת, מדובר באני ואפסי עוד? יש עוד אדם אחד או שנים בסביבה כפי שכבר עניתי לך. אולי תפרגן להם?
ולא, לא עדיף.
נמאס לי מהשאלות ומהטון שמנסה לפקפק בלגיטימיות של מה שכתבתי. לא מתאים לך? אינך נהנה? דלג!
האומר דברים בשם אומרם 666664
אני לא חושש להתמעטות המקום באינטרנט, אני כן "חושש"‏1 מהצפת האייל בתוכן ממוחזר שמונע מהתפתחות של דיונים רציניים. (אחרי הכל, הבאת דברים של זליכה, זליכה לא פה להגן עליהם, את לא הולכת להגן עליהם בשם זליכה, א אי אפשר באמת לקיים עליהם דיון רציני?).

כן, יש עוד אדם אחד או שנים בסביבה. העצה שלי, במקום לסכם את מה כל שהם אמרו, תני קישור (או שניים או שלוש) למאמרים\ראיונות\סרטונים בו הם אומרים את הדברים עצמם ותוסיפי את את דעתך על אותם דברים (ככה שגם נבין למה הם רלוונטיים, וגם אפשר יהיה לנהל דיון‏2).

זאת רק עצה. לא מתאים לך, תתעלמי ממנה.

1 "חושש" בערך כמו שאני "חושש" שהיום יום חמישי. זה כבר מזמן לא חשש - רק חבל לי לראות גם אותך משתפת פעולה
2 הרי אי אפשר לנהל דיון על השאלה אם זליכה אמר מה שאמר, אני מניח שאתה מצטטת אותו נכון. אפשר לנהל דיון על השאלה אם זליכה צדק, או על השאלה עם ההבנה שלך של מה שזליכה אמר היא נכונה.
האומר דברים בשם אומרם 666822
יש טעם בהצעתך, תודה. ההסתייגות החלקית שלי ממנה היא שלפעמים יש נימוקים טובים להבאת ''תוכן ממוחזר'' או דברים בשם אומרם כפי שהם.
לעיתים הם מעוררים דיון, כבמקרה אל''מ מלכא ומקרה פרופ' אגבריה, במיוחד כשהם קצרים ונראים לי משמעותיים.
במקרה הנוכחי, התכנית העלתה באופן מסודר, מפורט ומעמיק את הנתונים כמו גם את תפישת העולם ומכאן חשיבות הבאתם לכאן באופן מקובץ, כפי שהם. יתכן והיה מקום לתוספת דעה אישית עליהם, כפי שהצעת.
לקשר, לתמצת, ולבטא דעה אישית זו עצה טובה.
האומר דברים בשם אומרם 666961
תודה. הנה קישור לסרטון המלא.

(לא נראה לי שזליכה מחדש משהו שלא שמעתי אותו אומר קודם. לדעתי, אנימציה היא כלי מרשים שיכול לעזור להעביר חומר "משעמם", לפרטים, נא לפנות לTED, אבל כשמדובר בדובר כל כך אנרגטי ויעיל, הצורה שבה הם הוסיפו את האנימציה פוגעת בו, אפשר היה לעשות את זה טוב יותר, או בכלל לא. גם הקריינות, המעברים, חצאי הראיונות וקטעי החדשות לא מועילים לטעמי. אפשר היה פשוט להביא את ההרצאה שלו כמו שהיא, ועדיף היה לעמת אותו אם אנשים שמסוגלים לאתגר אותו קצת יותר)
האומר דברים בשם אומרם 667101
תודה על הקישור. לטעמי, הרצאה פרונטלית המיועדת לקהל רחב ומגוון עשויה להיות משעממת. העזרים המתודיים שציינת מועילים להעברת המסר ולהפגת השעמום שבקליטת כ"כ הרבה נתונים מספריים.
בTED ההרצאות הרבה יותר קצרות ומיועדות לקהל משכיל.
לגבי אתגור של זליכה, רעיון טוב אבל אני מבינה את השיקולים (שאולי היו) כדי לדחות זאת להמשך. כשלב ראשון, הסדרה עשויה לדעתי באופן יעיל ומהנה. מתי לאחרונה יכולת לצרף את התיאורים הללו להרצאה בנושא כלכלי? (אלא אם אתה חנון מתמטי). כמי שנוטה למדעי הרוח והחברה, התוצאה מלהיבה ולרגע לא משעממת.
האומר דברים בשם אומרם 667107
האם "גיק" הוא כינוי מעליב? חשבתי שלא אבל בשל הספק נמנעתי מלכתוב כך כי אולי יש באתר הזה אחד או שניים כאלה, גיקים. (זו לשון הרבים?)
המגהק דברים בשם גיקם 667118
אבל אם הם גיקים למה הם צריכים להיעלב?
המגהק דברים בשם גיקם 667120
אין שום דבר רע בזה. לרגע חשבתי שזהו סלנג (אולי מעליב) ל''חנון''. שלכשעצמו, בעיני, זו מחמאה.
האומר דברים בשם אומרם 667111
נסי את זה או זה. (כלכלה היא חלק ממדעי החברה, ולדעתי, כחנון מתמטי, החלק היותר מעניין בה).
האומר דברים בשם אומרם 667184
תודה רבה. עוררת בי רצון להרחיב קצת את הידע בכלכלה.

אקטואריה
מאזן אקטוארי
קצת הסטוריה ותחומי עבודה של אקטואר
האומר דברים בשם אומרם 667186
הניגוד בין הניגוד המשמעותי של אקטואריה ואקטואליה והדמיון הצלילי לא מפסיק לשעשע.
האומר דברים בשם אומרם 667191
הניגוד שאתה מתייחס אליו הוא במוקד ההתייחסות ההפוך של הזמן? כמו גם עיסוק קשיח יחסית לעומת נגיעה (אנדרסטייטמנט) ספקולטיבית? או שפספסתי משהו.
האומר דברים בשם אומרם 667193
כן, הניגוד במימד הזמן הרלבנטי. זה עוסק בהווה בלבד וזה עוסק בעתיד הרחוק.
האומר דברים בשם אומרם 667195
פעם במעלית של בית חולים קראתי בשעמומי את שמות המחלקות ברוסית, והשתעשעתי מהדמיון בין ''נפרולוגיה'' ל''נברולוגיה'' ולכמה טעויות בדרך (וגרוע יותר) הוא בוודאי גורם.
האומר דברים בשם אומרם 667196
ועכשיו אנחנו יודעים שאתה קורא רוסית!
לקח לי חיפוש גוגל כושל להבין מה זה "נברולוגיה"‏1.

1 נוירולוגיה במבטא רוסי‏2, אם כיוונתי לדעת המשורר.
2 בניגוד לקודמי אני חוסך מהקוראים את שיעורי הבית.
האומר דברים בשם אומרם 667209
עוד על אקטואליה של אקטואריה (שינויים בפנסיה).
האומר דברים בשם אומרם 667211
כן, כששמעתי על הענין הזה לפני כמה חודשים, הופתעתי מאד ששינוי עצום כזה שהיה אמור לגרום לרעידת אדמה ציבורית‏1, עובר (או נידון) בשקט בתקשורת ובציבור, כשאלה מרעישים עולמות על תנודה עונתית אנקדוטלית של מחירי העגבניות, רחמנא ליצלן.

[]1 למי שבמקרה לא נכנס ללינק - מדובר בהורדה של 30-40 אחוז של הפנסיה החודשית המשולמת, על אותו סכום נצבר כמו היום, לאורך שנות התשלום. משהו ששקול להעלאת מס ההכנסה ב-‏30% לאורך חיי הפנסיונר. לא פלא שכולם רצים לקנות דירות.
האומר דברים בשם אומרם 667229
ואם זה לא מספיק, למה לא להתחיל בקיצוץ נוסף של הטבת המס להפרשות לפנסיה עבור הכנסות מעל 24 אלף שקלים?
__________
לא פלא שכולם רצים לקנות דירות.
האומר דברים בשם אומרם 667232
אם הם יקנו דירות זה יעלה את הטבת המס לפנסיה שלהם?
האומר דברים בשם אומרם 667233
כמובן שלא, אבל אם פוגעים בתנאים של החיסכון ארוך הטווח שלהם, הכדאיות הכלכלית היחסית של אפיק השקעה נותן תשואה ארוכת טווח אחר משתפרת בהתאם.
אתה יכול לחסוך מיליון שקל בקרן פנסיה ולקבל X כסף בחודש, או לשים את אותו מיליון שקל בדירה, להשכיר אותה ולקבל Y שקלים בחודש. כשמקטינים את X, הכדאיות היחסית של Y עולה.
האומר דברים בשם אומרם 667234
אני לא משוכנע כלל שדירה ופנסיה עומדות זו מול זו אצל אדם שיש לו עוד הרבה שנים עד הפנסיה, וחוץ מזה אם פגעו למישהו בהטבת המס זה לא אומר שיש לו עכשיו מיליון שקלים לקניית דירה: יהיו לו אם הוא יחסוך את הכסף שהוא לא יפריש לפנסיה בעשרים השנים הקרובות, אבל כרגע אין לו. בכל אופן, מבחינת התמונה הגדולה - ככה זה נראה כל עוד האוצר ממשיך להתחמק מהצעד שבאמת נדרש: הנהגת חובת דיווח אוניברסלית (כמו בארה"ב) ומסוי כל ההכנסות מכל מקור שהוא, כולל שכר דירה, קצבאות למיניהן וכו'. במקום זה יש לו אוסף של טלאים על גבי טלאים. הח"כים רוצים הטבות ב-X מיליוני שקלים? בסדר, נמצא מקום שבו אפשר להוסיף את הסכום הזה בתקבולים בלי לעורר זעקה צבורית גדולה מדי ובלי שיהיה קל להתחמק ונוסיף שם.
האומר דברים בשם אומרם 667239
ודאי שהן עומדות (לפחות אם הוא פועל באופן רציונלי וכלכלי). פנסיה היא חיסכון (:=השקעה) ארוך טווח שאמור לתת קצבה חודשית עתידית לזמן בלתי ידוע (ואולי ארוך מאד במקרה הרצוי), ודירה היא השקעה ארוכת טווח שמספקת תמורה חודשית קבועה - שכר דירה.

בבואו של אדם לשקלל את כל השקעותיו כדי להעריך כמה כסף יזרום לחשבון הבנק שלו בכל חודש מרגע שהפסיק לעבוד, הוא אמור לשקלל את שני הרכיבים האלה. אגב, מי שקיבל לאחרונה ייעוץ פנסיוני מסוכן הביטוח שלו או מיועץ חיצוני, יודע שגם הם מזכירים את שני התחומים האלה, גם אם הם כמובן מתמקדים בתחום הביטוחי ולא הנדל"ני.

אני אתן אגב דוגמה ספציפית - שנכונה עד כמה שאני יודע - לחליפיות בין שתי האופציות:
נראה לי שאם כרגע חסכון הפנסיה שלך נמוך ותחזית הקצבה החודשית שלך (לעוד הרבה שנים על פי התסריט שלך) נמוכה, קרן הפנסיה שלך יותר מתשמח לקבל ממך סכום חד פעמי נאה ולצרף אותו לחסכון הפנסיוני שלך‏1. עכשיו, אתה יכול להחליט אם להשקיע את הסכום הנאה הזה בפנסיה או בדירה.
דוגמה הפוכה היא כמובן ההיוון - ברגע היציאה לפנסיה, ניתן להוון חלק מהקצבה החודשית המובטחת לסכום חד פעמי (נאה לא פחות). כדאיות ההיוון - והוצאתו האפשרית על קניית דירה להשכרה למשל - תלויה כמובן ישירות בתנאים שמובטחים לך לקצבה העתידית. אם הממשלה פתאום מעלה לך את המס על הקצבה ב-‏20%, זה מעלה באופן מיידי את כדאיות ההיוון.

1 עד איזה תקרה מסוימת כנראה.
האומר דברים בשם אומרם 667257
אני מדבר על אדם מציאותי, ואתה מדבר על אדם רציונלי וכלכלי... שני הטיפוסים האלה כמעט לעולם לא נפגשים. ההבדל ביניהם הוא ההבדל הידוע בין תאוריה לפרקטיקה - באופן תאורטי אין הבדל ביניהן, אבל במציאות...

ספציפית לגבי שוק הנדל"ן, לשוק הזה יש חסמי-כניסה גבוהים יחסית שמונעים מרבים להכנס אליו. השקעה בנדל"ן לא יכולה להתבצע כמו במניות, בקליק ברשת והחל משקל אחד. אתה צריך הון התחלתי גדול, הבחירה של נכס להשקעה היא לא קלה וכרוכה בשלל עלויות (מתווכים, עו"ד, מסים), הפקת רווח מהנכס כרוכה גם היא במאמץ מתמשך, עלויות שוטפות וסיכון מסוים. מצד שני, גם היציאה מהשוק הזה כרוכה בעלויות ובזמן. לכן ההחלטה על השקעה כזו היא לא אפשרית כלל לרבים, ולא מתאימה לאופי של רבים אחרים.

האדם שאתה מדבר עליו הוא לא האדם של שינויי המסוי. האדם של שינויי המסוי זכה עד עכשיו לפטור ממס על ההפרשה לפנסיה מחלק משכורתו שבין 28,000 ל-‏32,000 ש"ח, כלומר על 17.5% מ-‏50,000 ש"ח בשנה. אם עכשיו מבטלים לו את הפטור הזה, הוא מפסיק להנות מהטבה בשווי כ-‏4500 ש"ח בשנה. עכשיו יש בידו הברירה - להמשיך להפריש אותו סכום לפנסיה ולקבל נטו קטן יותר, או להקטין את הפרשותיו לפנסיה ולשמור על אותה רמת נטו שהיתה לו קודם. את המס הוא ישלם בכל מקרה. נשאלת השאלה איך מכאן הוא אמור פתאום להגיע לאפשרות לקנות דירה, שלא היתה בידו קודם? אם היה לו ביד סכום שמספיק לדירה, הוא היה יכול להחליט גם קודם להשתמש בו כדי לשדרג את הפנסיה או לקנות דירה - בלי הטבת מסוי בשני המקרים.

בתגובתי הקודמת התיחסתי ספציפית לאדם שמרוחק עדיין שנים רבות מיציאה לפנסיה ולכן לא עומד בפני שאלת ההיוון.
האומר דברים בשם אומרם 667258
קודם כל לנתונים היבשים - מאחר ומדובר ב-‏24,000 ולא 28 כמו שכתבת, אזי הסכום גדל ל-‏9000 ש"ח בשנה.
האומר דברים בשם אומרם 667320
או קיי, מקובל. אבל מה לגבי עצם הענין?
האומר דברים בשם אומרם 667324
הסכום הזה, אם תתרגם אותו להחזר חודשי, יכול לתת לך עוד 150,000 שקל משכנתא. זה נראה לי כמו תמרוץ די משמעותי.
תודה שסיכמת 666665
לי למשל לא היה זמן לראות ומה שכתבת מאד עניין אותי. תודה.
תודה שסיכמת 666666
יש שכר לעמלי :) תודה.
תודה שסיכמת 666673
גם אני לא ידעתי על התכנית ועכשיו אצפה בה.
תודה על הסיכום.
תודה שסיכמת 667187
לגמרי יש, תראי איזה מספר תגובה מפוצץ קיבלת. פעמיים מספר החיה.
תודה שסיכמת 667188
אמאל'ה!

זו היתה תגובתי לו הייתי בעלת אמונה.

באמ'שך. זו תגובה של חסרת אמונה.

כל הכבוד על חדות העין!
תודה שסיכמת 667189
התגובה הראויה היא כמובן: "מעשה שטן!".
תודה שסיכמת 667190
טושה!
תודה שסיכמת 667226
:)
תודה שסיכמת 666746
ולי אין הוט.
תודה, אבל זה רק בגלל שאני מסכים עם תוכן ההודעה.

מצד שני יש משהו בזה שאפשר לתת קישור ולהביע דעה.
תודה שסיכמת 666750
תודה לך ולאנטילופה על התודות (אני מפסיקה עם זה:)).
האומר דברים בשם אומרם 666688
סיכום מצוין וממצה לאלה מאיתנו שזמנם לא היה בידם לראות את התכנית הנ''ל. אל תתני למתנגדים לרפות את ידייך.
האומר דברים בשם אומרם 666748
תודה רבה על התמיכה ואני מתנצלת שלא הצלחתי להגיב מוקדם יותר.
מגש הכסף, פרק 2 : ירון זליכה, שומר הקופה 667095
כל השידורים הועלו ליוטיוב.

המצגת מסבירה יותר מטקט נטול גרפיקה ומרצים טובים משפרים את ההבנה כי הניואנסים של דיבור זה משהו שאי אפשר להעביר בטקסט. רולניק וזליכה הם מרצים מחוננים, לא ראיתי את ליטווין לכן אין לי דעה עליו.
.
מגש הכסף, פרק 2 : ירון זליכה, שומר הקופה 667100
ראוי לציין שקריאת הסיכום של מאיה לא מונעת מהקורא המתעניין להמשיך ולהרחיב את אופקיו מול החומר המלא והמקיף. להיפך, כמו כל תקציר ראוי, זה דוקא אמור לעודד את הקורא לעשות כן, בהינתן זמנו ומשאביו.
מגש הכסף, פרק 2 : ירון זליכה, שומר הקופה 667102
כפי שעניתי לאייל האלמוני, בהתחשב בקהל היעד, עמישראל, התוספות המתודיות היו לדעתי במקומן.
מגש הכסף, פרק 2 : ירון זליכה, שומר הקופה 666949
דרוקר וספור הנדל"ן שלו "ממרום ניסיוני כאהבל"
מגש הכסף, פרק 2 : ירון זליכה, שומר הקופה 666977
תודה מאיה, אני מחכה לסיכום של פרק 3. בשבילי הוא היה מעניין במיוחד כי גוטווין עשה סדר בהשתלשלות הכרונולוגית הלא מקרית של הכלכלה הישראלית, שהביאה אותנו לנקודת האין-מוצא. למשל, אני מאלה שזוכרים את האינפלציה, בזמנו לא הבנתי כלום, לא הבנתי למה היא קורית ואיך במטה קסם היא הסתיימה, מטה קסם כביכול, כי האינפלציה כמו הסיום שלה היו פוליטיים.
למי שלא ראה את הסדרה - הסיכומים האלה הם לא תחליף, יש הרבה מה ללמוד בפרקים האלה, ראיתי אותם פעמיים וזה לא מספיק. הם גם מעניינים בצורה לא רגילה ועשויים נהדר, אני מציעה לראות בסדר הפוך: גוטוויין, זליכה, רולניק.
מגש הכסף, פרק 2 : ירון זליכה, שומר הקופה 666979
הסיום שלה היה פוליטי (מאמץ מכוון של המערכת השלטונית בארץ).
מגש הכסף, פרק 2 : ירון זליכה, שומר הקופה 667017
מצטערת ג'וד, איני מתכוונת לסכם את הפרק עם גוטווין שכן הוא חלש בעיני ופחות רלוונטי למציאות חיינו כיום. גם בעיני הסדרה עשויה נהדר והושקעה בה עבודה רבה. הם עבדו עליה במשך שלוש שנים.
מגש הכסף, פרק 2 : ירון זליכה, שומר הקופה 667064
לגבי הגז, יש ויכוח אינסופי לגבי המחירים - אבל מה שבאמת מעניין הוא סטטוסים כמו זה, שמעקר את שאלת המחירים מתוכנה ומגחיך קצת את זעקות השבר (משני הצדדים):
לטובת מי שלא בפייסבוק:

"פרופורציות לגבי המחירים האמיתיים שכולנו משלמים היום:
"הרי הגז הוא גז לתעשייה. לחברת חשמל יש כבר גז, על הבתים הפרטיים לא מדובר, מדובר בגז לתעשייה. 99% מהציבור לא מבין בנושא הגז והפופוליזם מנהל את השיח הציבורי. היום אנחנו משלמים על אנרגיה שמופקת מסולר, מזוט, גז בין 12 ל-‏17 דולר. אם נוכל לשלם 5 או 6 דולר, זה לא משנה 20 סנט לפה או לשם, אין בעיניי הבדל. נהיה מהזולים בעולם. אנחנו התעשיינים יודעים מה טוב לנו ומחכים לרגע שנתחיל לשלם 5 או 6 דולר ליחידה״.
ציטוט של שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים".

(כותב הסטטוס, שמצטט את ברוש, הוא יועץ לחברות הגז).
מגש הכסף, פרק 2 : ירון זליכה, שומר הקופה 667067
(שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים בכובע אחד, ובעל עסק לחיבור עסקים לגז בכובע אחר)

מחיר הגז אינו הסוגיה היחידה. יש גם את סוגיית החיבור הנוסף לחוף, לדוגמה.
מגש הכסף, פרק 2 : ירון זליכה, שומר הקופה 667103
כוונתך לסוגיית הנחת הצינור הנוסף והחיוני שאם אינני טועה ההסכם משחרר את החברות מהתחייבותן להניח אותו. כמו גם זמן תשלום התגמולים למדינה שנדחה ל2020. והתקדים השערורייתי של הקפאת הליכי חקיקה ל(?) שנים, כך שהכח נשאר קבוע בידי חברות הגז, גם אם הממשלה תתחלף ואפילו אם יתברר שההסכם נגוע בשחיתות רצינית.
מגש הכסף, פרק 2 : ירון זליכה, שומר הקופה 669570
קריאה בפייסבוק: ביום שלישי 15.12.15 "מגש הכסף המחאה יוצאת לדרך", יום שביתה בין 10:00-24:00 ("יום מחלה") ללא קניות - חשוב! וללא עבודה.

בקישור יש מענה לשאלות:

- מה בדיוק עושים?
- מה בעצם המטרה/למה שנעשה את זה?
- אבל למה דווקא שביתה?
- מה הדרישות שלנו?
- מי מארגן את זה ולמה?

ועוד.

הקריאה היא לשכירים ולעצמאים, "למען כל האזרחים, ימנים, שמאלנים, חילונים, דתיים וכו'. נתקלנו ביוזמה מקומית של בעל בר קטן מבאר שבע בשם טל ברון שנמאס לו בדיוק מאותם דברים והחליט לעשות מעשה ולשבות ליום אחד, והחלטנו להתגייס ולהפוך את הרעיון הקטן והבודד לשביתה גדולה ועוצמתית שתקדם את השינוי שכולנו צמאים לו."

מי ייתן.

מגש הכסף המחאה יוצאת לדרך

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים