מהפכה לימודית בדרך? 3723
על הפוטנציאל והקשיים של טכנולוגיות חינוכיות לשנות סדרי עולם פדגוגיים

מדי שנה מוציאים הוריהם של שני מיליון תלמידי בית־ספר מאות שקלים על ספרי לימוד מסורתיים לכל תלמיד. החל מ-‏300 ש"ח בבתי ספר עם תכנית רכש מרוכזת ומיחזור ספרים, והרבה יותר כאשר רוכשים ספרים חדשים באופן עצמאי. אבל אחרי שנים רבות של שילוב איטי של טכנולוגיה בהוראה (EdTech), שוק ההוצאה לאור נכנס לתקופת סוערת ומרתקת.

הפרה החולבת מתחילה להניב פחות חלב

עד לפני שנים מעטות חברות ההוצאה לאור של ספרי הלימוד היו הפרה החולבת של שוק הספרים, כפי שמעידה רשימת עשרים הגדולות בענף. אך כמו תחום העיתונות, שנאלץ להמציא את עצמו מחדש בעשור וחצי האחרונים, כך גם חברות ההוצאה לאור לומדות להתמודד עם תנועת מלקחיים הסוגרת עליהן. במקביל לחדירת מחשבים, מקרנים וטלפונים חכמים לכיתות, מתפתחת מגמה של פיתוח והפצה באינטרנט של משאבי לימוד, הוראה ומחקר עם רישיונות שימוש והפצה חינמיים ופתוחים, או בקיצור "משאבים לימודיים פתוחים" – Open Educational Resources או OER. כפי שנראה, שינוי זה נושא בחובו משמעויות נרחבות בהרבה מאשר הוזלת ספרי הלימוד.

מערכת החינוך הישראלית היא מקרה בוחן טוב להבנת השינוי. עד לפני כעשור, רוב מאמצי התקשוב בארץ התמקדו בבניית כיתות מחשבים רבות ככל האפשר. בהתחשב בגודל מערכת החינוך, התקציבים הנדרשים, וקצב השינויים הטכנולוגיים, כל ניסיון כזה נידון מראש לקשיים ניכרים. "מחר 98", תכנית הדגל של משרד החינוך לתקשוב שתוקצבה ב-‏1.4 מיליארד ש"ח, היא דוגמה כואבת לכישלון מהסוג הזה. במילותיהם של פורטס, מועלם ולוי נחום, מהמחלקה להוראת מדעים במכון ויצמן, שחקרו את כישלון "מחר 98": "לא ניתן מספיק דגש לתחזוקה שוטפת והכספים שיועדו לכך היו מוגבלים. ההתקדמות המהירה של טכנולוגיית המחשבים חייבה את החלפתם בתוך זמן קצר יחסית, ולזה כבר לא היה תקציב. הטכנאים שנשכרו עזבו מהר מאוד לטובת חברות הייטק ואחרות. התוצאה הייתה שמחשבים רבים עמדו בלא שימוש משום שאיש לא ידע לתקן אותם. יתרה מזו, במהרה כבר לא היה טעם לתקנם משום שהתיישנו."

הלקח: הבא את המכשיר שלך איתך

בעקבות כישלון "מחר 98", וקשיים דומים במקומות אחרים בעולם, עבר תחום המחשוב במשרד החינוך חשיבה מחודשת, וכיום המערכת עוברת מתהליך מסורתי של מחשוב כתות שלמות, למהלך בו התלמידים יביאו מכשיר מהבית – Bring Your Own Device או BYOD. משרד החינוך יספק את התכנים, ספרי לימוד דיגיטליים ותשתית תקשורת.

בעקבות שינוי מדיניות זה צוידו כיתות רבות בישראל רק במקרן ובמסך, וחלקן גם במחשב. במקביל, משרד החינוך מקדם את מסקנות החשיבה המחודשת על ידי תכנית תקשוב חדשה בגישת מחשוב ענן, המקיפה מאתיים בתי ספר. התכנית שמה דגש על אוריינות דיגיטלית, פועלת לקידום תפקודי התלמידים ומציעה שימוש רחב ומושכל בחומרי הוראה ולמידה. התכנית כוללת מערכי שיעור מתוקשבים, ספרים דיגיטליים, הרצאות מומחים, מאגרים פתוחים ועוד. בתי ספר בתכנית מקבלים מענק של 100,000 ש"ח כדי לצייד במחשבים את התלמידים שידם אינה משגת לרכשם; המחשבים נשארים עם התלמיד לאורך כל תקופת הלימודים, גם בבית.

המעבר ל-BYOD מפנה את בית הספר מהתעסקות אין סופית בציוד להתמקדות בתכנים ובשיפור הלמידה. כשההוראה המתוקשבת מצליחה, היא מגבירה את האחריות האישית של התלמידים להישגיהם, וכתוצאה מכך את המעורבות שלהם בלימודים, גם מחוץ לכותלי בית הספר. ג'ון האטי, שניתח 800 מחקרים של הישגי לומדים, כותב בספרו “Visible Learning" שכדי להשיג זאת על המורים לאמץ תפיסת עולם פדגוגית של תהליכי הוראה־למידה דינמיים, פתוחים ואוטונומיים, תוך שימוש בחומר עדכני עבור התלמידים. לצורך כך על המורה לזנוח את תפקידו המסורתי כמעביר ידע ולאמץ תפקידים אחרים – מנחה, מכוון ומדריך של התלמידים, תוך עידוד העצמאות. ככל שהתהליך מצליח, האחריות על הלמידה עוברת בהדרגה אל הלומד.

משאבים לימודיים פתוחים משתלבים במשחק

במקביל להתפשטות מודל ה-BYOD, מתפתח גם מודל המשאבים הלימודיים הפתוחים – Open Educational Resources, או OER. את המשאבים הפתוחים מקדמים, בין השאר, הממשל האמריקאי, הקרן על שם ביל ומלינדה גייטס וקרן היולט. המשאבים הלימודיים הפתוחים התחילו מחומרים אישיים שנוצרו ב-Web 2.0, אבל במהרה התפתחו לספריות מקצועיות משלל סוגים (Merlot 2), קורסים אקדמיים (Khan Academy), שביניהם קורסים של האוניברסיטאות הטובות בעולם (edX), ואפילו מדף ספרים עשיר ואיכותי במיוחד של המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי של ארה"ב. רבים מתכנים אלו מופצים לאחרונה תחת רישיון CC BY, המאפשר לצד שלישי לעשות במשאבים שימוש מסחרי בתנאים מקלים ללא תשלום תמלוגים. השילוב של נגישות למחשבים ותכנים פתוחים מייצר סביבה חדשה עם שפע הזדמנויות חדשות.

אך למרות היתרונות של גישות ה-BYOD וה-OER, גם הן מתמודדות עם קשיים. על פי דו"ח מ-‏2011 של המועצה המייעצת לנשיא האמריקאי לענייני כלכלה, ישנם שני גורמים עיקריים המשפיעים על תפוצתם של משאבים לימודיים פתוחים: הראשון הוא תשתית טכנולוגית, והשני הוא יכולת מדויקת ופשוטה להעריך את האפקטיביות הפדגוגית של המשאבים.

תלמידי תיכון בארה"ב (צילום: משרד החינוך האמריקאי)

תלמידי תיכון בארה"ב (צילום: משרד החינוך האמריקאי)



בעוד שהקושי הטכנולוגי – קרי, זמינות המחשבים והמקרנים – הולך ונעלם, הקושי להעריך את האפקטיביות הפדגוגית של תכנים וכלים נלווים רק הולך ומחריף עם הגידול בהיצע שלהם. הערכה אמפירית של האפקטיביות הפדגוגית של כלים לימודיים היא משימה מורכבת מאד. היא תלויה בבחירת המדדים לאפקטיביות, בהרכב ובשונות אוכלוסיית התלמידים והמורים הנבדקת, באופן מימוש הכלים בשטח, בתכנון הניסוי וניתוח התוצאות, ובעוד גורמים רבים.

כיצד לשרוד בביצה

מתוך הבנת הקשיים בהערכת כלים לימודיים, פרסמה החטיבה החינוכית של ארגון חברות התוכנה והידע האמריקאי, SIIA, מדריך להערכת טכנולוגיות חינוכיות. המדריך כולל הנחיות לגבי שיטות מחקר ייעודיות ונסמך על מחקרים וידע מדעי מעמיק ועדכני. אך גם מחברי המדריך מודים שביצוע מחקרים בהיקף ובעומק שמתוארים במדריך דורש תקציבים גבוהים ואורך נשימה. יתרה מזאת, המחיר הגבוה של מחקרי הערכה מקשה על הלקוחות להעריך את המוצרים באופן עצמאי, וכך נשארת מלאכת ההערכה בידי מפתחי הטכנולוגיה, המוטים, מטבע העניין, לטובת עצמם. בסופו של דבר, הערכת טכנולוגיות חינוכיות חדשות שמורה בעיקר למוצרים של חברות מבוססות. העלות הגבוהה של מחקרי הערכה אמינים לכלים לימודיים היא גם חסם כניסה לשחקנים חדשים בתחום, שרוצים להשתמש במחקרים כאלו לקידום המוצרים שלהם.

NESTA, ארגון בריטי ללא מטרות רווח, ו- New School Venture Fund, זיהו את הקושי להעריך טכנולוגיות חינוכיות, וגייסו שניים מבכירי הפדגוגים, מיכאל פולאן וקטלין דונלי, כדי שיעזרו למקבלי ההחלטות לזהות חדשנות פדגוגית טובה. השניים כתבו את "חיים בביצה: המדריך להערכת חדשנות בחינוך". השם מכוון לקושי ולסרבול בהערכת שפע הכלים הפדגוגיים המוצעים למי שמחפש לשלב תקשוב בהוראה. אבל בעוד שהמדריך של SIIA מנחה את הקורא להערכה אמפירית של הכלי הנבדק, המדריך של פולאן ודונלי מציע סרגל תיאורטי להערכת חדשנות פדגוגית ומאפשר הערכה ללא ניסויים בשטח, כך שהשימוש בו זול בהרבה.

המדריך לחיים בביצה מעריך חדשנות טכנולוגית על סמך הפדגוגיה, הטכנולוגיה ופוטנציאל ההשפעה של הכלי. פולאן ודונלי מספקים קווים מנחים להערכת הכלי הנבדק בכל קטגוריה, ולא מתחמקים גם מנקודות התורפה של טכנולוגיות לימודיות. לדוגמה, החדשנות הטכנולוגית לא אמורה לבוא על חשבון הפדגוגיה; זו נקודה רגישה במיוחד במשחקים לימודיים, שכן אם המשחק לא מושתת על פדגוגיה טובה, לתלמיד יהיה קשה ליישם במקומות אחרים את הכישורים והידע שרכש במשחק.

פוקוס על התלמיד

במשרד החינוך זיהו שלימוד מתוקשב הוא אתגר משמעותי לא רק עבור המורים ומפתחי המשאבים הלימודיים, אלא גם עבור התלמידים. בציבור הרחב רווחת התפיסה שלנוער אוריינות דיגיטלית גבוהה, אך בשטח מסתבר שיש מקום לשיפור יכולות העבודה עם מחשב של תלמידים רבים. בשביל ליהנות מיתרונות מודל ה-BYOD, על התלמיד לרכוש יכולות בסיסיות של עבודה על מחשב, כגון ניהול מידע אישי, שימוש באחסון ברשת ("ענן"), ועבודה מקוונת משותפת. אך מעל הכל, התלמיד נדרש למסוגלות עצמית גבוהה בהתמודדות עם כלי עבודה חדשים, כדי שיעז ויצליח לרכוש מיומנויות חדשות.

יישום לימוד מתוקשב במודל BYOD עם משאבים לימודיים פתוחים נתקל גם בקשיים טכניים הנובעים מהבדלים בין המחשבים של התלמידים, אובדן, חבלה וביטוח של ציוד, וכמובן, בריחה וירטואלית מהשיעור – התופעה הרווחת של שימוש במחשב לצרכים אחרים מלימודים.

גורמים מעודדי ומעכבי תקשוב

"המדריך לחיים בביצה" של פולאן ודונאלי לא רק מתייחס להערכה של כלים חינוכיים חדשים, אלא גם מצביע על הדרישות ממערכות חינוך השואפות לשפר את רמת התקשוב שלהן ולשנות את גישות ההוראה שלהן. פולאן ודונאלי טוענים שמערכות חינוך כאלו צריכות לעמוד בארבעה תנאים מרכזיים:
  1. לעורר מעורבות חזקה אצל התלמידים והמורים
  2. להשתמש בכלי הוראה אלגנטיים וקלים לאימוץ ולשימוש
  3. להיות מקושרות לטכנולוגיה 24/7
  4. להשתלב עם חיי היום־יום והבעיות של התלמידים מחוץ לבית הספר

חינוך מתוקשב בארץ

למרות כל הקשיים, התקשוב בחינוך נמצא במגמת עליה גם בישראל. בכיתות רבות יש מקרנים, והשימוש במחשבים ובטלפונים חכמים בשיעורים הולך וגדל. בניגוד לדימוי הציבורי הרעוע של משרד החינוך, הענן החינוכי של משרד החינוך מרשים מאוד בארגון ובעושר שלו. באמצעות הענן החינוכי המשרד מנחה את בתי הספר בכל רמות הארגון: מנהלים, מורים, מנחי מורים, ואנשי תמיכה טכנית. גם מפתחי תכנים וכלים למערכת החינוך זוכים להנחייה ותמיכה.

עבור המורים והתלמידים, הענן החינוכי מציג מערכת פשוטה לשימוש במשאבים ממוחשבים המאושרים על ידו, תוך ציון ברור מי מהם ניתנים בחינם (כיום רק מיעוט). חיפוש המשאבים בקטלוג החינוכי נוח ופשוט, ומאפשר למורה ולתלמיד לחפש חומרים לפי תחום דעת, גיל, אמצעי הוראה (ספר, תוכנה, אפליקציה, קורס ועוד), שפה, ועוד פרמטרים שימושיים. המסר ברור: בתי ספר שרוצים לקדם את התקשוב ימצאו במשרד החינוך אוזן קשבת וכתף תומכת.

בשיחה שנערכה לצורך מאמר זה עם ד"ר עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, מתבהר החזון ארוך הטווח של משרד החינוך. משרד החינוך שואף שלכל מורה תהייה מערכת ממוחשבת לניהול לימודים, שהיא "השלד והעץ" שעליו המורה מדביק את "העלים והפירות", שהם כלי ההוראה שהמורה מוצא כמתאימים ביותר לצרכיו. את הכלים ימצא המורה ב-App Store של משרד החינוך, הקטלוג החינוכי. משרד החינוך יספק את התשתית (חיבור לרשת, מקרן כיתתי, וכו') ויגדיר סטנדרטים לספקים, והמורה יבחר את הכלים ואת אופן השימוש בהם.

החזון של משרד החינוך מתמקד במורים לא פחות מאשר בטכנולוגיה. לדברי ד"ר רימון, משרד החינוך שואף לפתח קהילה של מורים מתפתחים ומפתחים כלים פדגוגיים, אשר ישדרגו את התכנים. כבר היום נערכות השתלמויות עבור מורים המעוניינים לשדרג את ספרי הלימוד הדיגיטליים, ואף נוסדה תחרות נושאת פרסים של עשרות אלפי שקלים למורים מפתחי תכנים.

ד"ר רימון מוסיף שלצורך העניין משרד החינוך מקצה 10,000 ש"ח לכל אחד מ-‏1,800 בית הספר בתכנית, כסכום התחלתי לרכישת תוכנות לימודיות, עם אפשרות להגדלת התקציב. רוחב הפס של בתי הספר מוקצה בהתאם לדרישה שלהם. בתמורה, בית הספר נדרש להעביר מקצוע אחד בכל שכבת גיל להוראה ללא ספר לימוד פיזי. מאתיים בתי ספר המשתתפים בתכנית מתקדמת יותר מקבלים תקציב התחלתי של 20,000 ש"ח לבית ספר, ונדרשים להעביר ארבעה מקצועות ללימוד ממוחשב.

הורים, בקרוב בבית הספר הסמוך למקום מגוריכם, אם תרצו

להורים המתעניינים, הנה שתי דוגמאות. תלמידי כיתה ו' יכולים ללמוד מתמטיקה באמצעות ספר מקוון חינמי, "פשוט חשבון", ותלמידי ביולוגיה ב־י"א ו־י"ב יכולים ללמוד את כל החומר לבגרות ממצגות באתר נחשון (סיסמה ושם משתמש: open). כל הפלא הזה מתרחש עם תקציב שנתי של 125 מיליון ש"ח, שהם מחצית מהתקציב שהוקצה למנהל המדע והטכנולוגיה עד לפני שנתיים.

דגם ה-BYOD מיושם מתשע"ה ואילך בהדרגה ובהתאם ליכולות של הרשויות וסגלי ההוראה, כמו גם בהתאם להירתמות ההורים. משרד החינוך מציין במפורש את מרכזיות ההורים בתהליך, ומעודד אותם לפעולה. הענן החינוכי מכיל שפע מידע והסברים, ומומלץ להורים להכיר אותו, כדי שיוכלו לקדמו בבתי הספר של ילדיהם.

איך מגיב המוציא לאור הגדול ביותר של ספרי לימוד בישראל?

חברת מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) היא המוציאה לאור הגדולה בישראל של ספרי לימוד מודפסים ותכנים דיגיטליים. גילה בן הר, מנכ"לית מטח, מסבירה בשיחה שנערכה לצורך הכתבה שכדי להבין את המוציאים לאור, שכעת הם גם מפתחי תכנים וכלים מקוונים, יש להרחיב את הדיון מעבר למודלים כלכליים גם אל תפקיד המורה ותפקיד בית הספר בעולם הפדגוגי החדש. לדבריה, כאשר בוחנים במטח את אופן ההוראה של המורים ואופן הלימוד של התלמידים, עולים יותר ויותר סימנים של פדגוגיה עם מאפיינים שונים וחדשים, שלא היו מוכרים בעולם הדפוס והכיתה הישנה.

אבי ורשבסקי, מנהל MindCET, המאיץ הטכנולוגי מבית מטח, שרואיין גם הוא לצורך כתבה זו, מחדד את המורכבות של ההוצאה לאור בעולם החדש. לדבריו, "אחד האתגרים הגדולים בהוצאה לאור זה ארגון רצף הלמידה והתכנים. המעבר לפלטפורמות דיגיטליות רק מגדיל את הקושי בגלל הרחבת היצע הכלים – הרצאות מוקלטות, סימולציות, משחקים ועוד. יתר על כן, אם בעבר רק המוציא לאור נדרש ליכולות ארגון חומר, בעולם של OER גם המורה נדרש להן, מה שמסבך מאד את העבודה ללא הוצאה לאור". משמעות הדבר, מוסיף ורשבסקי, היא ש"נוצרת דרישה לכלים מתוחכמים להערכת ביצועי הלומדים, איסוף חומרים והתאמתם לתלמיד". התוצאה, על פי בן הר, היא "שלפחות בכיתות הגבוהות יש מעבר לכיוון של קורסים דינמיים ולא רק חומרים בצורה של ספרים. לכן, מוציאים לאור שחיים את הפדגוגיה והטכנולוגיה גם יחד נמצאים בצומת דרכים חשוב, ששומר אותם רלוונטיים אולי יותר מתמיד".

אבי ורשבסקי

אבי ורשבסקי



ורשבסקי תומך את דבריו בדוגמאות של תכנים חופשיים מסוגים אחרים. "אם מסתכלים על ויקי ויוטיוב, אז יש שם אשליה שכל אחד יכול – החתול שמנגן על הפסנתר וגם דיסני. אבל כשבוחנים מי כותב ומעלה את התכנים הכי טובים והכי נצפים או נקראים, תראה שהתכנים האלו נוצרו על ידי מקצוענים. והקהל יודע להעריך את הטובים. האתגר הוא בעיקר בצד המודלים העסקיים. הצורך בחומר מקצועני לא ישתנה".

האתגר העיסקי בסביבה החדשה מתבטא בגיוון של מודלי התמחור של מטח: לצד מאגרים פתוחים, למשל בתנ"ך (מקרא־נט), בהיסטוריה (תולדוט) ובמדעים (נחשון), מטח מציעה גם מוצרים במחיר מלא, וכן מוצרים במחיר מוזל, כגון אפליקציה ללימוד לשון לבגרות עם 1,600 שאלות, שעולה פחות משבעה ש"ח לתלמיד.

אבל מטח אינה דוגמה טיפוסית להתמודדות של מוציא לאור עם OER, בגלל שהיא חברה לתועלת הציבור, וככזו, פונה גם לקהלים שחברה רגילה לא הייתה פונה אליהם, משיקולים כלכליים. הדוגמאות של בן הר לפעילות הייחודית של מטח היו פיתוח, תרגום והתאמת כל החומרים של מטח לערבית, פרויקט התיכון הווירטואלי שמנגיש הרצאות וכלים לתושבי הפריפריה, ופיתוח תכנים פתוחים לילדים עם צרכים מיוחדים ולקויות למידה.

סופה מושלמת בפתח?

ההשפעה של המודלים החדשים לתקשוב בחינוך חורגת בהרבה מעבר לשימוש במחשבים בכיתה. יתכן שהאפקט הגדול ביותר של המהפכה המתרגשת על מערכות חינוך בעולם כולו יצמח משינוי עמוק של המודלים העסקיים בתעשייה. דו"ח של איגוד תעשיות התוכנה והמידע האמריקאי חזה שהשימוש במשאבים לימודיים פתוחים במודל BYOD יתרחב כך שבסופו של דבר, הרוב המכריע של התכנים יהיו חינמיים, והתשלום יהיה בעיקר על כלים שייצרו ערך מוסף ללומד. כתוצאה מכך, תקציבים שבמקור יועדו לתכנים יופנו לכלים משפרי הישגים לימודיים, כלי הערכה, כלים להתאמת תוכן לרמת הלומד, כלים להעשרת חוויות הלימוד, משחקים לימודיים ועוד.

ואכן, החזון הופך במהירות למציאות. ההוצאות הגדולות של ספרי לימוד משקיעות תקציבים גדולים בחברות המוסיפות ערך לתוכן. המוציאות לאור המובילות של התחום הלימודי (למשל Pearson, Elsevier ו- Thomson Reuters) פתחו את התכנים והממשק שלהם למפתחים, ואחדות מהן אף הרחיקו לכת והקימו חממות טכנולוגיות לצורך כך. גם מגמה זו אינה פוסחת על ישראל, ומטח הקימה לפני שלוש שנים את MindCET, מאיץ למיזמים בתחום ה-EdTech.

איך עושים מזה כסף?

באירוע הסיום של תכנית המאיץ של MindCET בשנה שעברה, ניסו המשתתפים להבין כיצד ניתן לעשות כסף מהשינוי המתרגש על עולם ההוראה. פרופסור דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן, התבדח על חשבון איטיות המהפכה בחינוך ואמר שהמהפכה הגדולה ביותר שראה בחייו בבית ספר היה המעבר מעט נובע לעט כדורי. מאיר אדוני מקרן הון הסיכון JVC טען שעוד לא פגש מישהו שהתעשר מהוראה. גלעד נס, איש יחסי הציבור של MindCET ומנחה הדיון, תיקן את אדוני ואמר שהמורה הפרטית שלו למתמטיקה עשתה הרבה מאד כסף מהוראה.

צחוק בצד, השינוי העמוק אך האיטי שעובר על אופן ההוראה בכיתה נושא בחובו שינוי מקביל, עמוק ואיטי גם הוא, במודלים העסקיים של הגופים הפועלים בשוק. לדוגמה, אם בעבר מוציאים לאור פעלו בעיקר במודל "עסק לעסק" (B2B) מול ארגונים, בתי ספר או ועדות מחוזיות, בשנים האחרונות סטודנטים והורים נכונים לשלם עבור שירותים ממוחשבים שיעזרו להם או לילדיהם. כתוצאה מכך, ההוצאות לאור נדרשות ללמוד לעבוד ישירות מול הלקוחות הסופיים (B2C), מהלך לא פשוט לכל הדעות.

ענקיות הטכנולוגיה מצטרפות

בשנים הראשונות של חדירת התקשוב לעולם ההוראה ההוצאות לאור התעלמו מהנושא כמעט לחלוטין. למזלן, השינויים בשוק איטיים מאוד, וכך הן ניצלו מהגורל שציפה לחברת קודאק, שבוקר אחד גילתה שלמשאיות חלוקת סרטי הצילום שלה אין בשביל מי לנסוע. ההתפתחות הטבעית עבור המוציאות לאור הוותיקות היא להוסיף כלים משפרי ביצועי לימודים והוראה לתכנים, ולמכור את התכנים והכלים בחבילה אחת. הנוכחות ארוכת השנים בשטח, ההיכרות המעמיקה שלהן עם הלקוחות והגישה למקבלי החלטות מיצבה אותן בעמדת זינוק מעולה להמשיך ולשלוט בשוק. אבל ההשכמה המאוחרת שלהן עלתה להן בהופעת מתחרות מקטגוריה חדשה, והיום הן נאלצות להתמודד מול חברות eLearning ופלטפורמות לימודיות חזקות כגון BlackBoard ו-Edmodo, עם מכירות שנתיות של 50 מיליארד דולר.

ריח הדם, גודלו העצום של השוק ועומק השינויים שמתחוללים בו משכו גם את תשומת הלב של ענקיות הטכנולוגיה: אפל, עם תוכנת iBooks Author לכתיבת ספרי לימוד, מיקרוסופט עם שלל הצעות מפתות למורים, גוגל שרותמת את אוסף הכלים הגדול שלה לטובת המורים והתלמידים, אינטל עם המאיץ הלימודי החדש שלה, ואפילו AT&T עם אוסף הפתרונות הדינמיים לחינוך – כולן כבר עמוק בפנים, וכולן מחפשות איך לשפר את הישגי התלמידים ולהרוויח כסף. הולך להיות מעניין בסטארט־אפ הנכון.



המחבר הוא אחד היזמים של MabaMapa, מיזם טכנולוגיה חינוכית.
קישורים
מה ניתן ללמוד מניסיון "מחר 98"? - סיכום תחקיר
מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

667984
אחרי כל הטוב הזה שתואר במאמר, ליברליזציה והנגשה של כלי לימוד שונים למורים ולתלמידים, מגיע המודל הכלכלי ו-הפתעה מסתבר שהמצב שאנחנו רוצים לעודד על מנת שיעודד את המצב הוא מכירה אישית של אמצעי לימוד עדיפים להורים עם רצון ויכולת.
לא שיש לי הצעה נגדית (פרסומות לנוער?).
668194
ועוד בעיה במודלים הכלכליים: עד שמסיימים לפתח תוכנית לימודים, האופנות משתנות, והגרפיקה נראית ארכאית. או-אז, משקיעים שוב משאבים בהחלפת הגרפיקה, שעד שיסיימו - שוב תראה ארכאית.
669546
לא נשמע לי כמו בעיה, ההפך. בשבילך.
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668543
מאז ומתמיד,
מי שעיכב את המיחשוב בבתי-הספר, היו המורים.

זה לא סוד שאיכות המורים במדעי המחשב אינה מדביקה את
הצורך במורים טובים ומוכשרים שיוכלו להתמודד עם הידע
והכשרון של תלמידי-היום אשר נולדו עם מחשבים...
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668548
האם אתה רוצה להכריח את כל התלמידים לבוא עם מחשבים לבית הספר? ואם כן, מהן הדרישות שלך מאותם המחשבים? אם לא: האם משרד החינוך צריך לספק מחשבים לבית הספר?
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668556
נראה לי הפתרון הטוב ביותר שיביאו מהבית. לחמישון התחתון אפשר לסבסד קנית מחשב וכל השאר שיסתדרו.
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668559
שיביאו מה בדיוק? מחשב? מחשב לוח? מה צריך לרוץ עליו? האם אפשר להניח משהו מלבד דפדפן?
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668561
מה שיחליטו אנשי ה IT
קובעי המדיניות לא צריכים להחליט על הפרטים הטכניים.
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668686
נשבע לכם שזה לא גודווין

אחת הסיבות שגרמניה הפסידה במלחמת העולם השנייה הייתה שהמהנדסים שלהם היו אלו שקבעו את הפרטים הטכניים

למה אתה חושב שהטכנולוגיסטים של משרד החינוך הישראלי יהיו יותר טובים ממהנדסי הנשק הגרמנים?
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668691
אני לא מבין מי צריך לקבוע את הפרטים הטכניים, הפילוסופים? המשוררים? מועצת חכמי האייל?
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668733
איך נקבעו הפרטים הטכניים של המחשב שבו השתמשת כדי לכתוב את התגובה הזאת?
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668783
הם נקבעו בהסכם הקואליציוני בין טיורינג לסטיב ג'ובס.
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668784
אז בטח חדר הישיבות לגיבוש ההסכם היה בירושלים של מעלה, כי על גבי הכדור סטיב התינוק החמיץ את טיורינג בשבעה וחצי חודשים תמימים.
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668694
יש לך דוגמא (למקום בו מהנדסים קבעו את הפרטים הטכניים בגרמניה הנאצית ובדיאבד אנחנו יודעים שזה היה מהגורמים להפסד)?
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668732
מטוסי סילון

טנקים (פנתר וטיגר לעומת T34 ושרמן)
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668735
לברית המועצות היו הרבה יותר טנקים. זה היה ההבדל. לקראת אמצע וסוף המלחמה התעשייה הגרמנית הייתה מוגבלת הרבה יותר מהרוסית והאמריקאית.

ויקיפדיה לא מסכימה איתך לגבי פנתר (טנק) [ויקיפדיה]. גם במקרה של טנק הטיגר [ויקיפדיה] היה פיקוח די צמוד של הממסד על הפיתוח. לגבי טיגר [ויקיפדיה] יש לציין גם שהוא גבר על הדמות מפו הדוב והוא הערך העיקרי בשם הזה בוויקיפדיה.
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668739
ויותר פירוט (מה קבעו המהנדסים)?
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668707
הדבר הכי קרוב לזה ששמעתי הוא שבתכנון של Mercedes-Benz W126 [Wikipedia] הדור השני של ה S קלאס, קיבלו המהנדסים של מרצדס תקציב פיתוח פתוח לחלוטין, לאחרונה בהיסטוריה של תעשיית הרכב ואולי בעולם התעשייתי בכלל. יצא להם לא רע בכלל.
הבעיה היייתה ונשארה : "איכות" התלמידים 668760
וברצינות, זה נחמד שהמורה הוא רק מדריך והאחריות עוברת ללומד, אבל מישהו טרח לשאול את הלומד אם הוא בכלל *מעוניין* באחריות הזאת?
יש כמובן תלמידים שאוהבים ללמוד ומסתרים נפלא עם למידה עצמית (ולכן גם לא זקוקים למורה ש"ילעס" להם את החומר) אבל יש לא מעט תלמידים שלא אוהבים ללמוד לבד, ולא משנה אם זה מול הספר או מול המחשב. הם רוצים גורם אנושי מתווך שילמד אותם אקטיבית.

זה לא נאמר בהאשמה אלא כציון עובדה. גם אני לא תמיד נהנית מקריאת מאמרים מייגעים והרבה יותר נחמד לי לשבת מול מרצה שמציג לי את החומר (אותו חומר). כמו כן גם בשיטות לימוד כמו "האוניברסיטה הפתוחה" יש לא מעט דרכים לשלב לימודים פרונטליים (ולא רק הנחיה) כי מתברר שבני אדם רבים זקוקים לכך.

אפשר להחליף את הדפים בצגים, את הטלוויזיה החינוכית ביוטיוב, את המספריים בעכבר, את הבדידים במשחקי מחשב... אבל אי אפשר להחליף את הגורם האנושי, וזה נכון לא רק למורים אלא גם לתלמידים. בסופו של דבר טקסט הוא טקסט, דיבור הוא דיבור, וכדי שידע ייכנס למוח (ולא משנה אם הוא מגיע מספר, חוברת, מחשב וכיו"ב) הוא צריך לעבור דרך אחד חוש הראייה ו/או השמיעה (ניסיתי מנהור, לא עבד).

לפני שממהרים להפוך את הכיתה, אולי צריך לבדוק אם אפשר להפוך את התלמידים.

נ.ב.
אין ספק שיש מורים שמתקשים בשימוש במחשבים, אבל תופתעו לדעת כמה תלמידים כאלה יש (ויש להם מחשב וסמרטפון). בפרט, תלמידים רבים אלופים בסמרטפון, במשחקים, בווטסאפ וכו', אבל לא יודעים לגשת לאתר בלי גוגל, לא יודעים לבנות מסמך פשוט ב"וורד" או מסוגלים להתמודד עם האינטרנט רק כל עוד הוא בעברית. נתקלתי בתלמידים שיושבים ומשחקים במחשב כל היום אבל שם זה נגמר; אם הם צריכים להתקין תכנה פשוטה או להפעיל מיקרופון, שם הם נתקעים וזקוקים לעזרה. בקיצור, כשמכירים בעיקר גיקים נמצאים קצת ב"בועה", אבל כשנחשפים לתלמידים מכל רחבי הארץ ומקשת של גילים ושכבות, התמונה שונה.
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668864
אני חושב שהקושי הוא לא איכות המורים אלא התלות של המערכת באיכות המורים.

לפי הלמ"ס ב 2010 היו בישראל 120 אלף מורים.
מקצתם מורים מצויינים.
אני חושש שהנסיון להפוך חלק ניכר מהם למצויינים הוא עקר.

הבעיה של מערת החינוך במתכונת של מורה מול כיתה היא שההפעה של המורים המצויינים מאד נמוכה.
אני מניח שלרוב מורה ילמד עד כמאה תלמידים בשנה.
מספר התלמידים בישראל הוא כמליון וחצי.
חשיפה (לימוד של מקצוע, לא כל המקצועות) של מליון וחצי תלמידים למורים מצויינים שמלמדים 100 תלמידים דורשת 15 אלף מורים, כעשירית מהמורים צריכים להיות מצויינים.

לצען האמת, אני כבר שנים הייתי בטוח שהפתרון ברור וזו שאלה של פרק זמן זעיר את שמערכת הלימוד משתנה לחלוטין.
יש אינטנרנט, ויקיפדיה, MIT כבר שנים מפרשסמת את חומרי הלימוד שלה.
יש את stackoverflow ודומיו, קורסרה, אפשר ללמוד שפות עם duolingo.
רסברי פאי מציעים מחשב ב 5$ (אומנם צריך להיות גיק כדי להשתמש בו אבל לא מזמן השאיפה הייתה ליצר מחשב זול ב 100$).
כל כלי כזה דורש השקעה שלא תלויה במספר התלמידים, לא גדולה במיוחד וכבר עכשיו המאמץ להרחבת חומרי הלימוד קטן דרמטית מבעבר.

ברור שערך בויקיפדיה לא יהיה תחליף למורה עבור כל תלמיד.
מצד שני, ברור שהתועלת תהיה עצומה והיא תאפשר למורים להשקיע את הזמן בצורה ממוקדת ולתת לתלמידים הרבה יותר.
אני עדיין מקווה
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668870
לעניין הפאי: מדובר על לוח. ללא מארז, מסך, מקלדת וכדומה. יצרני הטאבלטים השונים משלמים כבר היום מחירים דומים על המעבדים ושאר הרכיבים, וזה מה שמאפשר להם למכור טאבלטים במחירים זולים ממאה דולר. הנה דוגמה למחיר שתשלם אם תרצה להצמיד לו מסך קטן בעצמך. עוד דוגמה הוא מחשבון במחיר 49$ שמבוסס על לוח במחיר 9$.

ומעבר לכך, האם יש לך כלים שיכולים לעזור גם למורה הממוצע ללמד ולחנך? רוב המורים אינם מצויינים. לא הבנתי את החישוב של 100 תלמידים למורה.
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668875
אני מסכים שפאי הוא לא פתרון שמתאים (כיום לפחות) למערכת החינוך.
חסרים הרכיבים הפריפראילים והוא מריץ unix.
מצד שני, הוא הופך את הרעיון של מחשב לכל ילד להרבה פחות יקר.
הבנתי מהמאמר שמערכת החינוך עברה ל BYOD אבל יתכן שאם ינסו את מחשב לכל ילד עוד 5 שנים אז הוא יצליח.

החישוב של 100 תלמידים למורה הוא קצת בניפנופי ידיים.
אני מניח שרוב המורים מלמדים עד שלוש כיתה ושבכיתה יש בערך 30 תלמידים.
הנקודה העקרונית של ההשפעה המאד נקודתית של מורה (גם מצויין אבל גם גרוע) נשארת תקפה גם עם מורה ילמד 200 תלמידים.

אני אישית עדיין מנסה לכתוב את ספר ההסתברות שלי.
אין לי כלים רחבים יותר.
מצד שני, אני חושב שכלים כאלו מועילים לכלל המורים (ולכלל התלמידים שלהם).
אם יש לך מורה מצויין, אתה כנראה לא תצטרך למצוא חומרי לימוד משלימים.
אם יש לך מורה אחר, אז הסבר נוסף, עוד דוגמאות וכדומה רק יעזרו.

אני מאד אשמח אם המורים עצמם גם יעזרו בספר שאני כותב.
נדמה לי שכל נושאי ההערשה ומעוררי העניין לא מגיעים לכיתה טיפוסית.
הלוואי שיהיו מורים שיקחו משם מקרים וככה יצליחו להלהיב את התלמידים שלהם.
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668887
אתה מבלבל בין המורה שבשיעור (שבו יש כשלושים תלמידים) לבין כמה תלמידים המורה מלמד בסך הכל (אבל יש מורים אחרים שמלמדים אותם).

מעבר לכך, הזלזול שלך ב־unix צורם. הנה לדוגמה tutorial1 בסיסי להכרות עם תכנות בסביבה שלו.

1 איך קוראים לזה בעברית?
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668889
1 הדרכה, מדריך (מדריך בסיסי להכרות וגו' - נשמע לי סביר).
הבעיה היייתה ונשארה : איכות המורים 668901
אני ממש לא מזלזל ב unix, היא אפילו מערכת הפעלה מועדפת מבחינתי.
מצד שני, לא הרבה תלמידים מכירים אותה ואני מניח שזה שיקול מרכזי בפרוייקטים כאלו.

אני התייחסתי למספר התלמידים הנחשפים למורה המצויין.
מבחינתי אם יש לתלמידים מורה מצויין לגאוגרפיה, אני סופר אותם.
אני מודע לפער המצער בין הסיכוי למורה אחד מצויין לרק המורים מצויינים.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 668747
בתקופה האחרונה אני עוסק בכתיבת ספר‏1 הסתברות לבית הספר התיכון בויקיספר.
ויקיספר היא פרוייקט אחות של ויקיפדיה כלומר גם היא פרוייקט חופשי.

הייתי שמח לשמוע מה הדעות במערכת החינוך על חומרי לימוד שכאלו.
לגבי כותב המאמר, מר צחי בר, הייתי רוצה לשמוע גם מה דעתך בתור אדם מ"תעשיית החינוך".

1 הספר עוד בשלבי כתיבה‏2 אבל מכיוון שהדיון נראה כה רלוונטי אני הוספתי לינק כבר עכשיו
2 ואשמח מאד לקבל משוב ועזרה בכתיבה
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 668764
כל הכבוד.

בפרט אני הייתי מצפה שמשרד החינוך (כנציג הציבור) ישתתף במימון כתיבת חומרי לימוד חופשיים (כמובן שכשמשרד החינוך מממן משהו, זה צריך להיות לפי תוכנית הלימודים המקובלת עליו וכדומה).
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 668789
השתגעת? משרד החינוך מרוויח מכל ספר שיוצא, משום שהמחבר / ההוצאה צריכים לאשר אותו במשרד, ולשם כך - לשלם סכום בן 5 ספרות. אי לכך, למשרד החינוך יש את האינטרס למנוע יציאתם לאור של חומרי לימוד חופשיים, משום שהכנסותיו יקטנו.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 668861
אוי, את כנראה צודקת.

אני עוסק בכתיבה של הספר כמעיין תחביב, בשעות הפנויות.

חלק מהכתיבה כוללת פתרון של שאלות הבגרות.

זו מלכודת דבש (מוצהרת, מוצהרת) שמטרתה להביא את התלמידים לספר.

לרוע המזל פתרון השאלות היא עבודה די טכנית ומשעממת הגורמת לי לצטט את המשפט הקלאסי של מורים בתיכון "אני את החומר הזה כבר יודע".

מה שמפתיע אותי שבעוד שפתרון שאלות הבגרות בנושא מסויים היא די מייגעת לאדם אחד, היא לא הרבה עבודה.

לנבחנים בבחינת הבגרות משרד החינוך מקצה 3 וחצי שעות.
אם נחשב זמן כפול בשכר סטודנט לככל בחינות הבגרות הרי שהתקציב הנדרש די נמוך.

יותר מזה, אם מורה המכין לבגרות יחלק את השאלות לתלמידים שלו אז כיתה אחת יכולה לגמור את המשימה תוך שבוע וחינם.

לא היה ברור לי למה זה לא קורה.
עכשיו נתת סיבה אפשרית.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 668859
תודה רבה.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 668768
הסתכלתי קצת על הספר, נראה לי שהכיוון נכון - דגש על השימושיות של חומר הלימוד ללומד. אבל כלי לימודי טוב הוא הרבה יותר מזה.

מבלי להתייחס לתכנים ולאיכות הפדגוגית שלהם, שכן אין לי את הכלים לכך, להערכתי ספרי לימוד במתכונת של הספר שקישרת אליו נמצאים בעמדת נחיתות קשה, אם לא בלתי אפשרית, מול קורסים מקוונים. מצד אחד אתה כבר לוקח עליך את כל המגבלות של כלי ממוחשב, אבל מצד שני אתה מוותר על רוב ארגז הכלים שעומד לרשותך.

הוראה באמצעות קורס פותחת לפניך מגוון עשיר לאין שיעור, של כלי הוראה, בפרט כלים שעוזרים לייצר מעורבות (engagement) גבוהה אצל הלומד. היום יש שפע כלים חינמיים, שעומדים בסטנדרטים של עולם החינוך (חשוב מאוד!), לדוגמה moodel, שמאפשרים לך, כמחבר הקורס לעשות דברים שבספר רק תחלום עליהם.

לדעתי, שווה לך לבדוק את העניין של קורס מקוון, על כל המשתמע מכך. צעד התחלתי טוב בכיוון יכול להיות להצטרף כמנוי ל newsletter של eLearning Industry.

קח בחשבון שבניית קורס מקוון טוב יכולה להיות גם מקור הכנסה, אבל זה מקצוע של ממש שצריך ללמוד אותו.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 668796
ניטפוק: התכוונת לMoodle [ויקיפדיה].
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 668800
כמובן. תודה.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 668798
מצד שני, צריך לקחת בחשבון שלא כל אחד יכול לעשות את כל הדברים. אם אתה רוצה לספק קורס מקוון, אתה צריך לעבוד בזה. אם אתה רוצה לספק חומר, אתה צריך לכתוב אותו. מישהו אחר יכול להשיך לתחזק אותו. מעבר לכך, אם החומר כתוב בצורה נכונה (ולא לגמרי ברור לי שזה המצב לגבי ויקיספר, אבל אני מניח שמשקיעים מאמצים בכיוון), נוח יחסית למחזר אותו כרכיב מתוך משהו גדול יותר.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 668801
אתה צודק. בנייה של קורס טוב זה דבר מורכב, שדורש אוסף של כישורים שבדרך כלל מפוזרים על פני צוות שלם. לכן, כדאי לחשוב על קורס כעל פרויקט צוותי, כמו שאכן נעשה בתעשייה.

יכול להיות שכדאי לאחראי על התוכן לארגן בשלב ראשון את התוכן בצורה של ספר, אבל לא נראה לי שבזה יסתיים הסיפור.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 668862
תודה על ההפניות, אני אבדוק.
לגבי מודול, יש מקומות שאפשר לארח בו מערכות שפותחו עבורו?
משרד החינוך מספק (או לפחות משתמש) בשרתים באלו?

אני ממש רחוק מלרצות להפוך את העניין למקור הכנסה.

הגעתי לויקיספר בתור פלטפורמה שהכרתי, אני חיצוני לתחום.

היום, עם קורסרה ויוטיוב עצם העניין של קריאה כבר נראה מוזר.
לא הלכתי לכיוון הזה כי לכתוב טקסט אני יכול בבית ולהפיק תוכניות נראה לי כבר אופרה אחרת לגמרי.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 668791
2 קצת לא נעים להגיד את זה, אבל הספר זקוק לקצת יותר מ"עזרה בכתיבה".
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 668863
אני מסכים לחלוטין, הוא נמצא בשלבים די ראשוניים.

כאשר התחלתי לחשוב על הנושא הגעתי לויקיספר שם מצאתי שלד קיים שנראה שנבנה לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך.

הרושם הראשון שלי מחומר הלימוד היה שהוא גם מצומצם במורה קיצוני בהיקף וגם שהוא חסר לחלוטין מעוררי עניין ואז התחלתי לעסוף רשימה של כאלו.
במקביל התחלתי למלא את חומרי הלימוד.
לשמחתי רובם כבר היו קיימים מראש בויקפדיה או ויקיספר כך שניתן היה להסתפק בהפניה או התבססות על החומר.
יש חלקם בחומר שאין לי מושג מהם למרות שאני עוסק בתחום.
אני חושד שאלו מושגים ורעיונות פדגוגים של משרד החינוך.

בשלב מסויים עברתי לפתרון שאלות מהבגרות.
הסיבה לכך היא שאני מניח שזה מה שיביא תלמידים.
לרוב קשה יותר לבנות קהל מאשר לשדרג את החומר ולכן נראה שהיה כדאי להקדים את השלב הזה.
זו החלטה שמרגישה עקרונית עולם הופכת את כתיבת הספר להרבה פחות מהנה...
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 668894
אני הייתי מתחיל מהצגת בעיות, לא מפתרונן. כידוע האינטואיציה ההסתברותית של רובנו פגומה וכנקודת פתיחה הייתי מנסה למצוא חידות הסתברותיות בהן האינטואיציה מכשילה אותנו, למשל העניין ההוא עם ימי הולדת חופפים, העובדה שבהטלת מטבע נקבל יותר רצפים ממה שאנחנו מצפים (אני מניח שאתה יודע על מה אני מדבר, ואיך אפשר להפוך את זה לניסוי משעשע) או משהו דומה. בטח יש מגוון שלם כזה אם כי כרגע אני לא מצליח להזכר בדוגמאות נוספות - מה שיקרה ללא ספק שניה אחרי הלחיצה על אותו "שלח" סופני.

מה שעוד הייתי עושה, הוא הצגת כמה התערבויות אפשריות (הטלת קוביה אחת או שתיים, הטלת קוביה מול הטלת מטבע וכאלה) ומאתגר את התלמידים לבחור את האטקרקטיביות יותר מתוכן. כמורה פרונטלי הייתי מבצע אותן בפועל אח"כ (במספר פעמים גדול מספיק) ומעניק לזוכה איזה פרס קטן תוך כדי ההסבר. בספר ניאלץ לדלג על החלק הזה.
אלמנט נוסף שהייתי מחפש הוא סיטואציות יומיומיות בהן צריך להפעיל שיקולים הסתברותיים, משהו כמו "מסי יכול עכשיו לבעוט ולכבוש שער בסיכוי של 80% (כמובן קודם צריך להסביר למה הכוונה במשפט הזה, רצוי במונחי שכיחות ולא הסתברות, כלומר "אם הוא נמצא בסיטואציה הזאת 100 פעמים הוא כובש 80 שערים") או למסור לניימאר, (בסיכוי 95% שהמסירה תגיע אליו) שיבעט ויכבוש בסיכוי 85%. מה היית עושה במקומו? לטובת הבנות בכיתה הייתי צריך להרחיב את עולם האסוציאציות שלי, אבל אני בטוח שגם הן נתקלות בדילמות דומות בחייהן (לצערי הדוגמאות היחידות שעולות בדעתי שוביניסטיות-סטריאוטיפיות מדי).

אבל כל מאה הצעות כאלה שוות בדיוק שקל אחד. הקושי הוא לתרגם אותן למסכת קוהרנטית שתוכל להוות שלד לספר לימוד.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 669030
מצטער על התגובה המאוחרת, פיספסתי את ההודעה.

אני מציג את פרדוקס יום ההולדת [ויקיפדיה].
אהבתי את הרעיון על רצפים בהטלות אקראיות והוספתי גם אותו, תודה.

לגבי מבנה הספר, כרגע הוא מתחיל בתוכנית הלימודים ואז בא חלק של מעוררי העניין והחלק של הפתרונות.
אני מתכננן לשלב את מעוררי העניין בפתרונות "למטרות שיווק".

הרעיון של להתחיל מהבעיה נראה לי מאד נכון.
אולי כדאי לעשות זאת ברמה של המבנה הפנימי של כל פרק.

תודה על הרעיונות.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 669006
מה אתה רוצה להשיג?

כתלמיד לשעבר אני מאמין שמה שהתלמידים רוצים זה חומר שיעזור להם בבחינה
ואוסף של שאלות ופתרונות זה הדבר הכי טוב לזה

מצד שני אם מה שאתה רוצה זה לקרב את התלמיד לנושא אז כישרון כתיבה הוא הדבר הכי חשוב
ספרים כאלו הם מעניינים אבל די חסרי תועלת מבחינת התלמיד (תועלת מוגדרת כציון גבוה בבחינה)
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 669020
אני מודע מאד לפער בין מה שתלמידים רוצים ומה שהייתי מעדיף שירצו.
לכן הספר בנוי כמלכודת דבש מוצהרת.

יש בו כבר את הפתרונות לבגרות במתמטיקה בהסתברות ל3 יחידות וחלק מפתרונות לבגרות במתמטיקה בהסתברות בארבע יחידות

אני נותן את הפתרונות כי זה אכן מה שהתלמידים רוצים. אני מקווה שככה יבנה לספר קהל קוראים.
אחרי שהם כבר יגיעו, הם יתקלו במעוררי העניין וכאן נותר לי לקוות שחלק מהם אכן ימצאו בנושא עניין.

לצערי, כאשר אני עברתי עכשיו על החומר לבגרות מצאתי אותו די משמים, פשוט כי הדברים המעניינים נותרו בחוץ.
זה לא חייב להיות כך, אפילו ברמה התיכונית.

לגבי מה שאני רוצה להשיג, השאיפה המקסימלית (והלא כך כך ראלית) הוא שהרעיון יתפוס.

שעוד כמה זמן יהיו חומרי לימוד חינמיים (בשביל הזמינות) טובים בכל מקצועות בגרות.
?אולי זה יקרה כי תלמידים שילמדו לברות יעלו פתרונות ויקבלו משוב (אמרתי לא ראלי, נכון).
אולי מורים יתלהבו ויעשו את זה עם הכיתה שלהם.

השאיפה הריאלית יותר, בה אוכל לעמוד, זה להשלים את הספר, להגיע למצב בו נושא זה מכוסה היטב.
אם רמת הידע הכללית בתחום תעלה (ציון ממוצע בבגרות?) ויהיו תלמידים שבמקום לפחד ממתמטיקה יראו את היופי שבה, דייני.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 669024
הציפיות שלך מעבר לספר עזר (כגון פתרונות לבגרות) אינם ריאלים.

מעבר לזה, לדעתי מקצוע הסטטיסטיקה לתיכון מיותר. סתם ניספח לרוחב בעוד צריך מקום וזמן להגיע לעומק. לדעתי יש רק שלושה נושאים מרכזיים _ששווה להתעמק בהם_ כמתמטיקה לתיכון:
(1) גיאומטריה אוקלידית,
(2) אינפי
(3) (למגמה "ריאלית" בלבד) יסודות התיכנות.

כל השאר הם ניספחים לרוחב שרק מעיקים מבחינת משאבי זמן.

ספר עזר לבגרות תמיד ימצא קהל (אם כי ספר כזה לא ממש מלמד). בזמנו התכוננתי לבגרות לפי אישהוא ספר מהטכניון (נדמה לי שזה היה ספר הכנה לבחינות כניסה או משהו כזה). זה לא לימד אותי משהו חדש אבל נתן לי מסגרת לימודית _מעניינת_ לחזרה על חומר שנילמד.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 669034
המאמר עצמו (של ד"ר צחי בר) דווקא עודד אותי.
אולי זה לא יהיה חופשי אבל נראה שאיכות חומר הלימוד כן תקפוץ מדרגה.

למה בחרת דווקא בשלושת הנושאים האלו?
ולמה יסודות התכנות הם במתמטיקה ולא במדעי המחשב? אנשים עלולים לצאת על זה למלחמת אזרחים :-)

במהלך פתרון השאלות בהסתברות ל3 יחידות יצא לי לרפרף על כלל הבחינה.
הרבה פעמים טוענים שתוכנית הלימודים מיותרת למיל שלא יעסקו במתמטיקה בעתיד וש"לא צריך לוגריתמים במכולת".
אני חייב לציין, שלהפתעתי, תוכנית הלימודים לשלוש יחידות ממש מתאימה למי שהולך לעשות מתמטיקה רק במכולת.
יש שאלות כמו השוואה בין שתי הצעות מחיר שונות לריצוף בית.
כמובן שמי שיתעקש להמנע ממתמטיקה יוכל לעשות זאת שכהוא משווה בין הרצפים.
מי שכן ירצה, יוכל לחסוך כסף.

אם מכיניסים לצד הרווח חיסכון בעסקאות גדולות (לקיחת משכנתא) ולצד ההוצאה את שעות הלימוד במתמטיקה אז כנראה הרווח לשעה יכול להיות די גבוה.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 669051
''הרבה פעמים טוענים שתוכנית הלמודים מיותרת למי שלא יעסקו במתמטקיה בעתיד ו''שלא צריך לוגריתמים במכולת''.
אז טוענים. אף אחד מהמקצועות לבגרות לא רלוונטי למכולת - לא היסטוריה, לא ספרות ולא אנגלית. מצד שני, אני בצד שלך לגבי מבחני הבגרות. הם אולי מטרה בשביל התלמיד, אבל בטח לא אמורים להיות מטרה של מערכת החינוך, אלא רק כלי.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 669061
כמה שאני אוהב מתמטיקה, אני חושב שצריך להיות מסוגלים לענות לתלמיד ששואל "למה לי ללמוד אותה?".
זה נכון מבחינתי גם לגבי היסטוריה, ספרות ואנגלית.

אפשר לענות לו "כי ככה משרד החינוך החליט", שזו כנראה התשובה בדרך כלל ובדרכה שלה היא משכנעת.

אני הייתי מספר לתלמיד על היופי שבמתמטיקה.
אני חושש שחלק ניכר לא היה רואה את היופי ואז התשובה שהזו לא קבילה מבחינתם.
כאן הטיעון הפרקטי יכול לעזור.
אני מניח שאנגלית מעוררת פחות אנטגוניזם מכל יתר המקצועות כי התועלת בה מאד ברורה.

צד אחר של הנושא הוא שאכן ראוי שתלמיד יסיים את לימודיו עם סט הכלים שיאפשר לו להסתדר הלאה בחיים.
החלטות על סוגי הלוואות, רכישת חבילות עם תמחור שונה הן החלטות בעלות השלכה כלכלית ניכרת שרוב הציבור יתקל בהן לא מעט ושמתמטיקה תיכונית יכולה לסייע לו בה.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 669112
אבא שלי ניסה לספר לי על היופי הפנימי של המתמטיקה. אבל אני לא ראיתי שום יופי, ולא הבנתי על מה הוא מדבר‏1.
אז הוא אמר, "כדי ללמד מתמטיקה בבית ספר". ככה אבא שלי, חכמולוג. אני כמוהו.
אבל ללמד בבית ספר, תודה רבה, יכולתי גם תנ"ך והיסטוריה, התחומים הקצת יותר חביבים עלי.

אילו הוא היה אומר, "כי יש כמה מקצועות מתגמלים היטב פיננסית ואפשר ללמוד אותם רק אם לומדים מתמטיקה", זה היה עובד יותר.

___________________
חלק מהבעיה שבמערכת החינוך כפי שהיא היום, היא שהיא לא מנסה שהתלמיד יסיים את לימודיו עם סט כלים שיאפשר לו הלאה להסתדר בחיים.

1 אני עדיין לא רואה שום יופי.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 669148
אני מסכים איתך לחלוטין.

יש בזה משהו עצוב.
אם מסתכלים על כל המקצועות שהוחלט שהתלמידים ילמדו, אפשר היה לצפות שתהיה תשובה שרוב הציבור יענה מיידית, תהיה יחסית בקונצנסוז ותסביר את הסיבה ללמוד אותם.

אני יכול לחשוב על:
ספורט - כדי לשמור על הבריאות
מקצועות טכנולוגים - כי הם מתגמלים כלכלית
מתמטיקה, מדעים - כי בעקיפין הם מתגמלים.
אנגלית - כי כל העולם מדבר בה (תבין סרטים, תגלוש באינטנרט, תטייל בחו"ל).

התשובה שלך (אני רוצה ללמוד תנ"ך והיסטוריה כי הם חביבים עלי) היא התשובה הכי פחות קבילה (בציבור ובמערכת ) במקום להיות התשובה מספר אחת.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 669055
לא התלהבתי מההצעות שמוזכרות במאמר של צחי בר. לא רציתי להגיב. דעתי היא שיותר חשוב שיהיו ספרים טובים מהסוג הישן ופחות חשוב להשתמש בעזרים ממוחשבים (שהם גימיקים בלבד אם הם אינם כלי עזר על גבי הנדבך של ספרים טובים).

הגבתי לך מכיוון שאתה משקיע מאמץ וחבל לי אם המאמץ שלך לא יהיה אפקטיבי.

לא הבנתי מה כוונתך בשאלת עלות ריצוף. זה נשמע כמו דיון שמטרתו לשכנע תלמידים שיש שימושים למתמטיקה ושהם לא מכלים את זמנם לשווא, כלומר (אולי) צורך דידקטי. אולי זה משהו אחר שלא מובן עד שלא קוראים את תוכנית הלימודים במלואה.

לא הבנתי מה כתוב בפיסקה האחרונה שלך.

לגבי השילוב של יסודות התיכנות במתמטיקה ׁׁ(דהיינו - שפת מחשב פשוטה ואלגורימים פשוטים) - לא מעוניין להכנס לדיון. בכל אופן, דעתי היא שזה מועיל מאוד.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 669062
תודה על התגובה והאכפתיות.

גם לי יש חיבה לספרים.
במקרה של מערכת החינוך יש סיכוי שעצם המעבר לאותם הספרים רק בפורמט דיגיטלי כבר ישתלם (להורים, למערכת) כלכלית.

הייתי שמח לשמוע מדוע בחרת את שלושת הנושאים שציינת ולמה שייכת את התכנות למתמטיקה.
לי אישית אין כוונה להכנס למלחמת אזרחים בנושא. כבר ראיתי יותר מדי כאלו.

הריצוף פשוט הייתה הדוגמה שמשרד החינוך השתמש בה כדי להציג את הבעיה.
היו שתי הצעות מחיר שונות אם תמחור אחר למחיר הבסיס ומחיר למטר‏1.
זו בעיה שאנשים נוטים להתקל בה (וכנראה פותרים בלבקש מהספק מחיר סופי. מצד שני, הספק צריך ללמוד איך לתת את ההצעה).

בפיסקה האחרונה ניסיתי לעשות חישוב בנוסח "חסכון של X אלף ש"ח בשל בחירה של תוכנית משכנתא טובה יותר לעומת השקעה של Y שעות של לימוד מתמטיקה בבית הספר תתן שכר של X/Y לשעה".
לצערי רוב האנשים כנרה לא יחסכו ולו שקל במשכנתא הודות ללימודי המתמטיקה כך שהשכר לשעה יעמוד עבורם על אפס.

_____________
1 ובהמשך נאמר כי האישה רצתה את ההצעה היקרה יותר בטענה שאיכות טובה יותר. נבחרה ההצעה הזולה שהבעל רצה והתלמידים היו צריכים לחשב כמה חסכה המשפחה הודות לבעל.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 669265
לאחרונה שיניתי את דעתי בנושא הנושאים המתמטיים המרכזיים שיש להתעמק בהם בתיכון והגעתי למסקנה שדווקא סטטיסטיקה והסתברות הם הם הנושאים החשובים לכל בוגר תיכון. צריך ללמד את הנושאים הללו כחלק מלימודי האזרחות.
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 669351
הטענה שלי היא שמאוד לא רצוי להתפרש לרוחב במקום להתפרש לעומק. עיקר הקושי בהבנת מתמטיקה הוא בהבנתה לעומק, כלומר להבין איך המתודות העיקריות עובדות.

ההתפרשות לרוחב (דהינו הוספת דוגמאות לאפליקציות שאמורות לשכנע שהמתמטיקה שימושית) צורכת זמן ולכן _תעשה תמיד_ על חשבון ההבנה לעומק (הבנה לעומק לדעתי מחייבת לימוד _המתודה האימפרטיבית_ שמושרשת בתוך המתמטיקה),

כפי שאמרתי - אני לא רוצה להכנס לדיון מפורט לשאלה למה לימוד "המתודה האימפרטיבית חשובה להבנת מתמטיקה" או מה לעשות עם התנגדויות בנימוק שזה "קשה מדי". דיונים כאלו לוקחים זמן וגם לא יביאו לתוצאות (ספק אם אשכנע רבים, או אפילו אשכנע אחד). אני מסתפק בהבעת דעתי בלי נימוקים.

אגב. בלי קשר, בפתיל ישן שכותרתו "חזית המדע" יש תחילת דיון עם עופר קומאי בעניין מודל חילופי ל"המודל הסטנדרטי של חלקיקים אלמנטריים". אם איני טועה - בעבר הבעת הסתייגות לגבי המודל של קומאי (האב והבן). אם רצונך להוסיף לדיון שם זה יהיה מעניין (רק אם אתה רוצה בכך).
מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 669354
ראיתי את הפתיל, תודה.
* מה הדעה במערכת על חומרי לימוד חופשיים? 693731
*תיקון:

במקום "המתודה האימפרטיבית" צריך היה לכתוב "המתודה הדדוקטיבית והמתודה האימפרטיבית".

"המתודה האימפרטיבית" היא המתודה שעליה מבוססים תיכנות ואלגוריתמים. כלומר זו המתודה שבה משיגים מטרה חישובית צעד-צעד (באמצעות "צעד" חישובי אחד לאחר "צעד" חישובי קודם).

המתמטיקה בכללה משלבת שתי מתודות: המתודה "המתודה הדדוקטיבית" יחד עם "המתודה האימפרטיבית".

המתודה הדדוקטיבית היא "הוכחת נכונות" של טענה על ידי הסקה לוגית מטענות "פשוטות יותר". בדרך כלל אין בה "צעדי בניה" (או שהשימוש בהם "צנוע מאוד" או "ניסתר") ולכן היא לא "אימפרטיבית". לא תמיד ניתן לעשות את ההבחנה בין שתי המתודות רק שזה לא חשוב ללימודים בתיכון.

המתמטיקה היוונית נתנה דגש מכובד לשיטה האימפרטיבית על ידי שאלות כגון:
1) איך אפשר לבנות צורה גיאומטרית בעזרת סרגל ומחוגה בלבד
2) איך מפרקים מספר טבעי לגורמים ראשוניים ?

כאמור בתגובה קודמת:
רק קורס של גיאומטריה אוקלידית מציג בצורה סבירה את המתודה הדדוקטיבית והמתודה האימפרטיבית. קורסים אחרים, במקרה הטוב, הן רק אפליקציות של סכמות מתמטיות כלומר "הצבת נתונים" בלי להבין מניין צמחה הסכימה לתוכה מציבים אצת הנתונים.

לגבי תלמידי תיכון. צריך להפריד בין תלמידים שישתמשו באופן כבד במתמטיקה (וילכו ללמוד מדעים מדוייקים או הנדסה מתקדמת) לבין תלמידים אחרים שאין להם עניין ממשי במתמטיקה. אין טעם להציק לתלמידים שאין להם עניין המתמטיקה, זה לא יועיל להם אלא רק יזיק כי יגזול מהם זמן למטרות חשובות יותר מבחינתם.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים