משרד הבריאות עצר מסע פרסום שלו נגד חטיפים מלוחים 3742
משרד הבריאות הורה לעצור את שידורי הטלוויזיה של תשדיר שהכין, המתריע על הנזקים מאכילת חטיפים עתירי מלח, ימים ספורים לאחר שמסע הפרסום התחיל. סרטון הפרסומת גם לא מופיע באתר משרד הבריאות, אך הוא עדיין קיים ביוטיוב ובפייסבוק.

התשדיר הראה בבירור חטיפי במבה, ביסלי, בייגלה ותפוצ'יפס כגורמי נזקים בריאותיים, אך לא נקב בשמם. לפי "כלכליסט", חברות המזון הפעילו לחץ על משרד הבריאות בהקשר למסע הפרסום.

לדברי משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות: "יצאנו בהיקף מוגבל בנוגע לקמפיין הזה באופן מתוכנן ובחינה מתמידה של האפקט שאנחנו יוצרים. אנחנו ממשיכים לעבוד במסגרת הוועדה, ושמחים במקביל על שינוי התודעה מצד התעשייה והרצון שלהם לפעול לשינוי". עוד אמר בר סימן טוב: "פנינו לא למלחמה. אנחנו לא מחפשים להכחיד את תעשיית המזון ולא שאנשים יפסיקו לאכול. אנחנו רוצים ליצור שינוי יחד עם התעשייה ויש פה הזדמנות גדולה לתעשייה כי הרבה מאד דברים כבר קורים - לא רק בעקבות ההתערבות שלנו. רואים את השינוי בבחירות של הציבור, והתעשייה מבינה בעצמה שנדרש פה שינוי. אנחנו שמחים מאד על שינוי הגישה של התעשייה. הציבור רוצה לדעת מה הוא אוכל ושהוא אוכל בריא. בסוף הציבור לא מחפש להפסיק לאכול, והתפקיד שלנו זה לעזור לתעשייה להשתנות - כפי שקרה במהלך להפחתת הנתרן ממוצרים שונים".
קישורים
משרד הבריאות מתקפל? עוצר את שידור הסרטון נגד חטיפים מלוחים - TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

שיטת האלכסון 678327
שמעתי טענות מיצרים שונים שהם מורידים בהדרגה את כמות הסוכר והמלח במוצריהם. מצד אחד, זה נשמע הגיוני (שרצוי לא להוריד מהר מדי). מצד שני: האם זה מתקיים בפועל?

דוגמאות שניתנו: כמות סוכר במעדני חלב שונים של תנובה, כמות מלח באחד החטיפים הפופולריים של אסם.
שיטת האלכסון 678355
ישנה תכנית להפחתת מלח במסגרת התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים.

ההמלצה בישראל לצריכת נתרן למבוגרים היא כ- 1,500 מ"ג/יממה וגבול הצריכה המרבית הוא כ- 2,000-2,400 מ"ג/יממה, כמות שהיא שוות ערך לכ- 5-6 גרם/יום מלח (כפית לערך).

בילדים יש להתאים את כמות המלח הנצרכת לכמות האנרגיה בהתבסס על ההמלצות למבוגרים, מאחר ונמצא קשר חיובי בין צריכת נתרן לצריכת אנרגיה. לפי "התדריך להזנת התינוק הבריא והפעוט" של משרד הבריאות, תינוקות עד גיל שישה חודשים מקבלים את כל הדרישות שלהם לנתרן מחלב אֶם או מתרכובות מזון לתינוקות. בין גיל שישה חודשים לשנה מומלץ לצרוך עד 1000 מ"ג/יממה. בין 1-3 שנים לצרוך עד 1.5 גרם/יום, בין 4-8 שנים עד 1.9 גרם/יום, בין 9-13 שנים עד 2.2 גרם/יום.

הוועדה המדעית המייעצת הבריטית בנושא תזונה המליצה שהשינוי יתרחש בהדרגה, כיון שדרוש זמן על מנת לשנות את תפיסת הטעם באוכלוסייה הכללית.

להלן ייעדי ההפחתה בחטיפים

חטיפים- אסם, שטראוס, יונילבר, מאיר בייגל, מותגים פרטיים (מגה, שופרסל)

חטיף בוטנים: לפחות 5% ,ערך רצוי 390 מ"ג נתרן ל- 100 גרם מוצר עד דצמבר 2015.
תפוצ'יפס: לפחות 5% ,ערך רצוי 520 מ"ג נתרן ל- 100 גרם מוצר עד דצמבר 2015.
חטיף חיטה מטוגן: לפחות 5% עד דצמבר 2014.
בייגלה: לפחות 5% הפחתה עד דצמבר 2015.
שקדי מרק: לפחות 5% הפחתה עד דצמבר 2014.
קרקר (תואם קרם קרקר): לפחות 5% עד דצמבר 2015.

פירוט נוסף יש http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%AA%D7%9B%D...
פירוט מלא מוצרי המזון 678359
לחם
ברמן, אנג'ל, דגנית, דוידוביץ'

לחם אחיד: ערך רצוי - 400 מ"ג ל- 100 גר' בהדרגה עד 2017

מוצרי חלב
שטראוס, תנובה, טרה, כפיר, גד

גבינה רכה (בכל אחוזי השומן): לפחות 2.5% עד אפריל 2014.
גבינת קוטג' (בכל אחוזי השומן): לפחות 2.5% עד אפריל 2014.

סלטים
צבר-אסם, אחלה-שטראוס, שמיר ומעדני מיקי.

חומוס חלק: לפחות 2.5% עד אפריל 2014.
טחינה: לפחות 2.5% עד אפריל 2014.
חצילים במיונז: לפחות 2.5% עד אפריל 2014.

תבשילים ומרקים
אסם, יונילבר (קנור), מותגים פרטיים של מגה ושופרסל

מרק נמס ומרק בישול: ערך רצוי - 340 מ"ג נתרן ל 100 מ"ל מרק מוכן עד ינואר 2015.
תבשיל אישי ותבשיל משפחתי: נקבע עם חברת אסם.

מרק תיבול עוף:
לא טבעי - 12850 מ"ג נתרן ב- 100 גרם אבקה עד ינואר 2015.
רכיבים טבעיים - 10200 מ"ג נתרן ב- 100 גרם אבקה עד ינואר 2015.

מרק תיבול בטעם עוף:
לא טבעי - 12,700 מ"ג נתרן ב- 100 גרם אבקה עד ינואר 2015.
רכיבים טבעיים -10,600 מ"ג נתרן ב- 100 גרם אבקה עד ינואר 2015.

חטיפים
אסם, שטראוס, יונילבר, מאיר בייגל, מותגים פרטיים (מגה, שופרסל)

חטיף בוטנים: לפחות 5% ,ערך רצוי 390 מ"ג נתרן ל- 100 גרם מוצר עד דצמבר 2015.
תפוצ'יפס: לפחות 5% ,ערך רצוי 520 מ"ג נתרן ל- 100 גרם מוצר עד דצמבר 2015.
חטיף חיטה מטוגן: לפחות 5% עד דצמבר 2014.
בייגלה: לפחות 5% הפחתה עד דצמבר 2015.
שקדי מרק: לפחות 5% הפחתה עד דצמבר 2014.
קרקר (תואם קרם קרקר): לפחות 5% עד דצמבר 2015.

מאפה מלוח
מעדנות, שלושת האופים, זוגלובק, בונז'ור, מאפה הבלקן, גידרון
פיצה ללא תוספות: לפחות 6%, ערך רצוי 450 מ"ג נתרן/ 100 גרם פיצה עד דצמבר 2016.
פיצת זיתים: לפחות 6%, ערך רצוי 550 מ"ג נתרן/ 100 גרם פיצה עד דצמבר 2016.
בורקס גבינה ותפוחי אדמה: לפחות 6%, ערך רצוי 400 מ"ג נתרן/ 100 גרם בורקס לפני אפייה. 480 מ"ג נתרן / 100 גרם בורקס אחרי אפייה עד דצמבר 2016.
יעדי הפחתה לג'חנון, מלאווח ובצק עלים: עדיין לא נקבעו.

מאפה מתוק
אסם, לחמי-ויסוצקי, שטראוס, בונז'ור, מאפה הבלקן, אחווה

עוגות בחושות: לפחות 6%, ערך רצוי בשנת 2020 230 מ"ג / 100 גרם עד דצמבר 2016.
עוגות שמרים: לפחות 6%, ערך רצוי בשנת 2020 120 מ"ג / 100 גרם עד דצמבר 2016.
בראוניס: לפחות 6%, ערך רצוי בשנת 2020 130 מ"ג / 100 גרם עד דצמבר 2016.
עוגיות פתי בר: לפחות 6%, ערך רצוי בשנת 2020 200 מ"ג / 100 גרם עד דצמבר 2016.
עוגיות סנדוויץ': לפחות 6% , ערך רצוי בשנת 2020 130 מ"ג / 100 גרם עד דצמבר 2016.
עוגיות חמאה: לפחות 6% , ערך רצוי בשנת 2020 150 מ"ג / 100 גרם עד דצמבר 2016.

רטבים:
קטשופ ומיונז אסם, יונילבר, מיטב, אוליביה, מותגים פרטיים (שופרסל, מגה)

קטשופ: לפחות 5%, עד דצמבר 2014.
קטשופ חריף: לפחות 5% הפחתה עד דצמבר 2014.
רוטב לפסטה: נקבע עם חברת אסם.
מיונז: לפחות 5% עד דצמבר 2014 (שאיפה להגיע לערך של 460 מ"ג נתרן ל-‏100 גרם מיונז).
מיונז לייט: לפחות 5% הפחתה עד דצמבר 2014.
רוטב סויה קלאסי: לפחות 10% עד דצמבר 2015 (שאיפה להגיע לערך של 5,600 מ"ג נתרן ל- 100 מ"ל מוצר).
רוטב סויה סיני: לפחות 10% עד דצמבר 2015.
רוטב טריאקי: לפחות 10% עד דצמבר 2015 (שאיפה להגיע לערך של 1,700 מ"ג נתרן ל- 100 מ"ל מוצר).
רוטב צ'ילי מתוק: לפחות 5% עד דצמבר 2015.
רוטב אלף האיים: לפחות 5% עד דצמבר 2015.

בשר מעובד
מאמא עוף, יחיעם, טיבון ויל, טירת צבי, זוגלובק, טבעול, עוף טוב

שניצל תירס: לפחות 2% הפחתה עד סוף 2014. ערך רצוי 300 מ"ג נתרן ל- 100 גרם מוצר.
נקניקיות סויה: לפחות 5% הפחתה עד סוף 2014.
שניצל מעובד: עדיין לא נקבעו.
קציצות עוף והודו: עדיין לא נקבעו.
נקניקיות עוף: לפחות 10% עד דצמבר 2015. ערך רצוי 700 מ"ג ל- 100 גרם מוצר.
פסטראמות: לפחות 10% עד דצמבר 2015. ערך רצוי 700 מ"ג ל 100 גרם מוצר

שימורים
בית השיטה, ויליגר ,יכין, סטארקיסט, קבוצת יבנה, מותגים פרטיים(שופרסל, מגה) התקיימו שתי פגישות בקטגוריה ונבחרו תתי קטגוריות ומוצרים בהם תתבצע ההפחתה:

חמוצים : מלפפון בחומץ, מלפפון במלח, זיתים ירוקים.
ירקות: אפונה ותירס
עגבניות מרוסקות , עגבניות קוביות,
טונה במים, טונה בשמן.
678367
צריך להוריד את כמות המלח ברוב החטיפים הפופולריים בצורה דרסטית ובאופן דחוף.
מי שאוהב חטיף מסויים (מי לא?) ימשיך לצרוך את המותג ומי שמחפש מלוח יותר שיתכבד בכפית מלח.
לתפיסתי השיקול הכלכלי של תאגידי המזון לא אמור לעניין את משרד הבריאות. גם לא הלוביסטים והפחדות בדבר הפיטורים שיתרחשו כתוצאה מירידה במכירות.
בעלי התפקידים במשרד מקבלים תשלום כדי לשמור על בריאות הציבור ואם צריך (בוודאי שצריך) שיפרסמו אזהרות מפני מאכלים מזיקים שכיחים יומם ולילה.
ילדי ישראל משמינים בקצב מבהיל. אצלנו בשכבה היה שמן אחד או שניים והרוב היו רזים. כיום בכל שכבה יש כעשרה שמנים וכעשרה רזים. השתיקה הממושכת של משרד הבריאות בכל הנוגע לפיצות והמבורגרים וגלונים של קטשופ מתוק שילד ממוצע מחסל בשנה מעידה שהמשרד כושל.
678583
מי שאוהב חטיף מסוים, אוהב אותו בגלל הטעם הנוכחי שלו. כשהטעם ישתנה, אין הכרח כי ימשיך לצרוך אותו. לדוגמא: לא כל מי שאוהב קוקה קולה, ישתה קולה זירו.

השיקול הכלכלי אולי לא אמור לעניין את משרד הבריאות, באם שר הבריאות משחק אותה ראש קטן ואומר כי הוא אחראי רק על הבריאות בלבד. אבל אחריות לאומית כחבר בממשלה, צריכה לקחת בחשבון את השיקול הכלכלי וההשלכות הכלכליות שיהיו לשינוי בסדר גודל שכזה, על תעשיה בסדר גודל שכזה.
אנקדוטה אישית 678368
לפני מספר שנים גילו אצלי מחלה שדרשה שינוי תזונתי קיצוני.
הדרישה הייתה להוריד את צריכת הנתרן למינימום האפשרי.
כלומר להתחיל לבשל יותר בבית, ולקנות רק מוצרים דלי נתרן.

במשך שבועיים האוכל הרגיש לי תפל וחסר טעם.
לאחר שבועיים, התחלתי לגלות טעמים שלא ידעתי שיש לאוכל.
למשל לתפוח אדמה בצורותיו השונות (צ'יפס, פירה, מבושל במרק וכו') - יש טעם ייחודי ושונה מהותית מהטעם הרגיל שכולנו מכירים (שהוא בעיקרו מלוח)
עכשיו אני ממשיך עם המאמץ להפחית מלח ונתרן - וזה מפתיע כמה אנשים חושבים שאוכל הוא תפל כשמורידים את כמות המלח.

אני מניח שזה מאמץ רציני להרגיל את כל האוכלוסיה להוריד מלח.
בנוסף יש את החשש של יצרני המזון, שמי שיוריד את המלח מהר מדי, יחווה נטישה המונית לחטיפים מתחרים...

למה אין לימודי אוכל/תזונה/משק בית בבתי הספר היסודיים?
זה לבטח יכול להועיל יותר מ-X שעות בנושאים קצת פחות קריטיים...
אנקדוטה אישית 678369
תגובה 584015
אנקדוטה אישית 678424
האם יצא לך להתנסות בתיבול האוכל במלחים שאינם נתרן?

זה נראה לי מוזר לא לצרוך מינרלים בכלל. הדבר הראשון שניזוק, כך לפי העיתונות, אצל אנשים ששובתים רעב הוא המוח היות ואין לו מספיק מינרלים בשביל הפעילות החשמלית.
אנקדוטה אישית 678544
יש מינרלים באופן טבעי במזונות. והיה סמוך ובטוח שגם אם לא תתבל את מזונך במלח כלל, עדיין תקבל מספיק מלח שנמצא גם-כך במזונות שאותם אינך מייצר בעצמך.

מינרל (תזונה) [ויקיפדיה].
אנקדוטה אישית 678545
(סליחה, הכוונה - עדיין תקבל מספיק נתרן שנמצא גם-כך במזונות שאותם אינך מייצר בעצמך).
היום בדהמרקר 678370
כתבה בדה מרקר על הסכנות הבריאותיות של משקאות ממותקים שגורמים להשמנה וסוכרת, בעקבות הוועדה לקידום תזונה בריאה, שהתכנסה אתמול.
בחלק השני של הכתבה מככב גם הנתרן.

הנתונים על הסוכרת מפחידים- חצי ישראלים מיליון סובלים מסוכרת סוג 2.

מה שהפריע לי הוא ההסבר:
"במשרד הבריאות מסבירים את העובדה שדווקא עניים סובלים יותר מהשמנה ומסוכרת בכך שבקרב השכבות החלשות יש פחות מודעות לנושא ובכך שהמוצרים הבריאים — כולל פירות וירקות — יקרים יותר, ולכן העשירונים התחתונים כמעט ולא צורכים אותם".

פחות מודעות- נגיד. למרות שזה לא מצלצל לי נכון. אינטואיטיבית הייתי קושר צריכת מתוקים יותר להערכה עצמית נמוכה, שמתאימה למעמד סוציו אקונומי נמוך.
אבל פירות וירקות יקרים יותר? אני מצטט סמס שקיבלתי אתמול מאחד הסופרים באזורי: "כרוב לבן,סגול,גזר,בצל,תפו"א לבן,חסה רק ב 1.90 לק"ג. אבטיח רק ב 1.90 לק"ג נקטרינה/אפרסק רק ב 5.90 לק"ג."
כשהייתי סטודנט תפרן היה לי כלל: קניתי ירקות רק עד 4 ש"ח לק"ג, ופירות רק עד 6 ש"ח לק"ג. אכלתי הרבה כרוב :) מתברר שאי אילו עשורים אחר כך הכלל הזה יכול לעבוד עם אותם מחירים!
היום בדהמרקר 678372
תחום הירקות מההיבט המיסויי הינו תחום של "ביצת זהב".דהיינו- אין מע"מ. בעולם שאין מע"מ אתה מלך.ולמלכים יש תאבון.
החקלאים מצדם עובדים על בסיס נמוך,המשווקים-אוכלים את העוגה בשלמותה.
למה אין פיקוח על תחום הירקות כמו שיש בלחם והחלב?ירקות הם מוצר בסיסי לא פחות.
פיקוח מחירים אינו יעיל. 678386
אם יש פתרון הוא בכך שמאפשרים לחקלאים לשווק ישיר לשוק. מי שמנפח את המחירים הם המתווכים החמדנים שמכתיבים מחירים נמוכים לחקלאי וגבוהים לקמעונאי.

יתכן שגם התערבות ממשלתית בתיווך לא תהיה אפקטיבית אבל פיקוח מחירים לא יעבוד.
פיקוח מחירים אינו יעיל. 678388
בסוף 2014 פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר תחת הכותרת "פער התיווך הקמעונאי ופער השיווק במחירי הפירות והירקות".

כפי ששמו מעיד עליו, המחקר בדק את הפערים בין המחיר לחקלאי, המחיר בשווקים הסיטונאיים והמחיר לצרכן של פרות וירקות, והשווה את הפערים לאלו בארה"ב ואירופה. המשפט האחרון במחקר קובע: "לסיכום, מהאומדנים שנאספו והוצגו במסמך עולה כי פער השיווק בישראל נמוך בדרך כלל לעומת המדינות שנסקרו".

בעמוד 6 למטה כתוב:
"לפי דוח של ה-OECD על המדיניות החקלאית בישראל, יש בישראל כ-‏411 סיטונאים של פירות וירקות,
כמחציתם באחד משלושת השווקים הסיטונאיים העיקריים (צריפין, חיפה וירושלים). כ-‏921 חקלאים גדולים
או קואופרטיבים חקלאיים בעלי רישיונות סיטונאיים משווקים את התוצרת שלהם ושל חקלאים אחרים.
רשתות השיווק הגדולות (שופרסל, הריבוע הכחול ורשתות אחרות) קונות ישירות מהיצרנים באמצעות חברות-
בת סיטונאיות. קמעונאים אחרים קונים מסיטונאים או ישירות מהיצרנים."

לאור זה, ולאור מה שידוע על הרווח התפעולי הנמוך מאוד של רשתות השיווק הגדולות, מי הם המתווכים החמדניים?
פיקוח מחירים אינו יעיל. 678389
אין לי תשובה לשאלה שלך אבל למיטב ידיעתי רוב התוצרת כבר לא עוברת דרך השווקים הסיטונאי אלא נקנית ישירות מהחקלאים על ידי מתווכים, ול כן המחיר שם לא ממש רלוונטי לתגובה שלך, חוץ מלהעיד בדיוק על הרווח הגבוה של תיווך בערוצים אחרים. חפש קצת על חברת ביכורי השדה ומבנה האחזקה שלה כדי ללמוד על המתווכים בשוק, ואולי גם על איך הרווח הנמוך של הרשתות מסווה רווחים שבוודאי לא הולכים לחקלאים.

תוך סיכון בהצתת ויכוח מיותר אני חש צורך לציין שבחקלאות המודל הכלכלי גם של שוק חופשי וגם של סובסידיות לא מיטיב לא עם החקלאים ולא עם הציבור. מין כשל שוק, לא רק במובן הקלאסי בויכוחים כאלה, אלא איזה מין מוגבלות בינתיים של האנושות להבין איך לנהל את התחום הזה באופן שהוא הוגן ובר קיימא.
פיקוח מחירים אינו יעיל. 678400
המתווכים _החמדנים_ הם המשווקים הסיטונאים שכוללים בין השאר חברות בת של רשתות השיווק. בהנחה (לפי מה שטענת) שלרשתות השיווק יש רווחים מצומצמים בשלב השיווק לצרכן (אני לא כל כל מאמין לזה, אבל ניחא) - הרווחים הגדולים של רשתות השיווק הוא בשלב בו הן מתפקדות כסיטונאים (קונות סחורה מהחקלאים בפרוטות ומוכרות את הסחורה בשקלים).

הסתכל בלינק הבא ובלינקים המלווים אותו. מהזכרון שלי, ממאמר אחר - לרמי לווי יש גוף סיטונאי שעושק _בברוטליות_ חקלאים שמסרבים למכור לו. אבל בלינק שהבאתי מוזכרים עוד רבים כמותו.

לא יודע איך לפתור את המצב. במבט שיטחי צריך לאסור מייד על רשתות השיווק הגדולות להחזיק בבעלותן חברות שיווק סיטונאי, כי הצירוף של שתי הפונקציות (שיווק סיטונאי+רשת שיווק לפרטיים) מאפשר לרשתות השיווק ליצור קרטל שיווקי. אבל זה רק מבט שיטחי- כלומר, אולי לא ניתן לביצוע.
היום בדהמרקר 678385
כבר אמרתי (לך כמדומני) ששכבות עניות צורכים יותר פחמימות כי לחם ותפוחי אדמה זולים יותר ומשביעים (אוסיף כאן ואומר שהם גם וגם קלי הכנה). לחם ותפוחי אדמה מספקים כמות ענקית של סוכר, כי הפחמימות הללו למרות שהם מורכבות - מומרות בקלות רבה ובמהירות לגלוקוזה (אפילו אם מספרים לך שלחם מדגנים מיוחדים מומר לאט יותר, זו רק פירסומת לצורכי הרגעת זללנים). חלבונים ללא פחמימות משביעים את הרעב אבל הם בדרך כלל יקרים, או שיש לגביהם אזהרות אחרות.

אין פה שאלה של מודעות אלא של מחיר ושל קושי לתרגם את המודעות להצעות פרקטיות:
יש קושי של יכולת לא פשוטה לאמוד את כמות הפחמימות הנידרשת לצורכי מחיה, קושי נוסף הוא כאשר המזון החילופי עלול להיות בעייתי מבחינות אחרות.

כדי להמנע מצריכת יתר של פחמימות צריך לאמוד נכון כמה פחמימות לאכול כדי שההרגשה תהיה נוחה. פחות מדי פחמימות תביא לחוסר נוחות: חולשה, עייפות, סחרחורת חוסר ריכוז. ממש קשה לעשות אומדן של מאזן הסוכר תוך תכנון הפעילות למספר שעות קדימה.

לגבי משקאות מומתקים, מלבד הסוכר הישיר שהם מכילים הם עשויים להמריץ אכילה של פחמימות נוספות (כגון לחמים פיתות ופיצות), בגלל האפקט הגליסמי שלהם.

לא הייתי תולה אשמה גדולה (במובן של מאזן הסוכר בגוף) בגלל כמות הסוכר הישיר שיש במשקאות מומתקים, האשם העיקרי הוא בפחמימות שהם ממריצים לצרוך בעקבות השתיה. זה בדיוק אותו סיפור כמו כמו הסיפור על מלח: מלח מצמיא ומעודד שתיית יתר ואכילת יתר כדי להפיג את הרגשת המליחות, שתיית יתר ואכילת יתר הניגררים מאכילת מלח הם הסיפור העיקרי בצריכת יתר של סוכר. מלח עודף יכול אולי לגרום בעיות לאנשים שכבר חולים במחלת כלי דם, לא חושב שיש להם נזק ישיר לילדים נורמטיבים.

לגבי אבטיח: יש המון פחמימות באבטיח, לכן לא מומלץ לזלול אבטיחים אפילו אם הם זולים.

בבצל יש סוכר, הטעם החריף מסווה אותו. טגן בצל ותראה שמקבלים בצל בטעם מאוד מתוק.

כבר דיברתי על תפוחי אדמה כמספקי פחמימות בכמויות גדולות.

משום מה נדמה לך שכל הירקות אינם מכילים פחמימות. לא יודע על כמות הפחמימות בכרוב אבל זה טעם תפל מאוד מבחינתי. גם אני מוותר על אכילת קש מאותה סיבה.

ירקות/פירות טעימים ונטולי פחמימות זה כנראה מוצר שאינו קיים כי דווקא הפחמימות הן שהופכים אוכל לטעים.
היום בדהמרקר 678391
עם הזמן אני מטיל יותר ספק במרכזיות של הרכב המזון בחלוקה הגסה לחלבונים פחמימות ושומנים כבסיס להשמנה ולמחלות.
שיעור הסוכרת האפסי (0.4%) בקרב יהודי תימן טרם עלייתם לארץ שטס תוך 20 שנה מעלייתם לשיעור גבוה מהממוצע הארצי של 12.6% (גידול של פי שלושים!) קשור לדעתי מאוד להחלפה של רכיבי מזון בריאים במזיקים בלי שיידרש שינוי בהרכב הכולל של התזונה.
המעבר מדוחן לחיטה, מטחינת ריחיים לקמח לבן, ממחמצת שאור לשמרים, מסוכר גלמי לסוכר מזוקק, מחוויאג' לאבקת מרק, מסמנה למרגרינה ומג'עלה לחטיפים, לא בהכרח שינה באופן מהותי את הרכב אבות המזון שהתימנים אכלו, או אפילו את צריכת הקלוריות (איני יודע), אבל ללא ספק הפך את איכות המזון שהם אוכלים לירודה יותר.
ארבעת הרוצחים הלבנים: קמח לבן, סוכר לבן, מרגרינה ומלח, שנעדרו מהתפריט התימני המקורי, חדרו אליו בעוצמה רבה. השניים הראשונים אחראים לדעתי להתפרצות הסוכרת בעדה, והשנים השניים לבעיות קרדיווסקולריות.
היום בדהמרקר 678401
מה שציינתי למעלה הוא שיש דגש מופרז על פחמימות שמעוררות מעגל גליסמי, בעוד שהבעיה העיקרית היא צריכת פחמימות כוללת (בין אם הערך הגליסמי שלהם גבוה או נמוך). כמו כן ציינתי שהבעיה היא שקשה לזהות איפה הפחמימות מתחבאות במזון, כי פחמימות בעלות ערך גליסמי נמוך אין "מתוקות" אלא סתם "טעימות".

אביא כאן לינק ממנו אפשר להבין את התיסבוכת והבילבול בנושא. למרות שהלינקים הללו מכוונים לאנשים שכבר חולים בסכרת 2 (עם המלצות מזון חמורות לחולים בהשוואה להמלצות לאוכלוסיה בריאה שהן מתונות יותר).

שרה האלברג, הנחיות לשמנים ו/או סוכרתיים 2. ההנחיה הכללית שלה: דיאטת אטקינס.

בנוסף. לפני שנים רבות מצאתי את הספר היחיד ששווה ממש כדי להבין את הרכב המזון ופעולתו. הוא נותן מידע בסיסי, מאות עמודים, החלק האפקטיבי הוא הרכב מדוייק של כמה מאות מזונות נפוצים.

הבעיה היתה שכל הספרים האחרים נותנים עצות דיאטטיות כוללניות אבל לא נותנות מידע בסיסי. עצות עדיף שתייעץ לעצמך על סמך נתונים בסיסיים (מהספר), בכפיפות לנטיות שלך. העצות הכלליות _אינן מותאמות_ אישית לכן דינן להינטש מהר בגלל חוסר התאמה למיועץ.

לא יודע מה הבעיה בתזונה של תימנים, אני מנחש שהם אוכלים יותר מדי פיתות או מזונות אחרים רווים בפחמימות. גם אם הם יאכלו לחם מחיטה מלאה בכמות של חצי קילו ליום, או תפוחי אדמה בכמות של 300 גרם ליום - הם בצרות גדולות כי זו כמות ענקית של פחמימות: או שישמינו או שיהיו סוכרתיים כי הפחמימות לא נעלמות אלא במקרה הטוב מומרות לשומן. הפחמימות היחידות שנעלמות מהגוף הן אילו שנישרפות על ידי פעולה גופנית או על ידי פעולת של המוח ופעולת הלב.
היום בדהמרקר 678402
שכחתי ללת פרטים על הספר המומלץ:
שם הספ: תזונת האדם
מחבר: יחיאל קארל גוגנהיים
הוצאה: מאגנס (האוניברסיטה העברית).
היום בדהמרקר 678429
אותה כתבה בדה מרקר נפתחת בסכנתם של המשקאות הממותקים ומסבירה מדוע:
"כשצורכים קלוריות בצורה של נוזל, המוח לא 'קורא' את זה כאוכל ולא מפחית את צריכת המזון האחר בעקבות שתיית סוכר — ולכן זה מוביל להשמנה", מסבירה ד"ר שירה זלבר שגיא, ראש מגמת תזונה, בריאות והתנהגות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה.
היום בדהמרקר 678435
פעם ראשונה שאני ניתקל בטענה שצריכת סוכרים בשתיה שונה בהרבה מתגובת סוכרים שנאכלים במזון. האינטואיציה שלי אומרת שזה נכון אבל בנימוק קצת שונה:

שצריכת סוכר בשתיה מעוררת הכי מהר את תגובת האינסולין כי סוכר משתיה זמין לזרם הדם תוך זמן קצר ביותר והאינסולין מודד את הדם, ההמשך הוא שמוחרף _הרעב_ (או _התיאבון_ שזה אותו דבר כמו _רעב_ במילים אחרות).
היום בדהמרקר 678403
יש סיכוי סביר שהמעבר מפחמימות מסוג אחד לפחמימות מסוג שני גורם בסוף לשינוי בכמות הפחמימות הכללית. כשהפחמימות שאתה מקבל מגיעות למשל מעגבניות, בטטות, ושאר ירקות (הא) שמכילים סיבים ועם ערך גליקמי נמוך, בתוספת למשל חלבונים ושומנים שתורמים לתחושת השובע שלך לאורך זמן, אתה נוטה פחות לאכול שוב פחמימות אחרי שעה שעתיים. לעומת למשל התסריט של קולה ופיתה עם שוקולד, שיגרום לך לירידת סוכר אחרי שעה שגורר צורך גופני בעוד אנרגיה זמינה, גם היא בדרך כלל בצורת פחמימות וסוכרים.
היום בדהמרקר 678423
אני לא מבין מה ההבדל בין רכיבי מזון "בריאים" ל"מזיקים"? אם סך הכל אותה התפלגות של אבות מזון, במה מתבטא חוסר הבריאות?
היום בדהמרקר 678427
סוכר ומלח: קשה מאוד לצרוך אותם בחסר. קל מאוד לצרוך אותם ביתר. לכן הוספת סוכר או הוספת מלח היא, ככלל אצבע, מזיקה.

קמח לבן: דומה לסוכר, קצת פחות קיצוני.

מרגרינה: מעבר לריכוז השומן הגבוה, הטענה היא שמדובר על שומן טרנס מזיק. אבל מעבר לכך, אני לא מסכים לטענה שמרגרינה היא "רוצח לבן". ידוע הרי שהיא כולה זהב (וזה נכתב עוד לפני היות הגולד בנד).
היום בדהמרקר 678430
קולגה לשעבר שלי, שבעלה היה מהנדס מזון כמדומני, טענה שמזה כמה שנים כבר אין שומני טראנס במרגרינה. לא בדקתי את זה לעומק.
היום בדהמרקר 678437
אם איני טועה השימוש בשומן טרנס הוא בעיקר לצורך הפיכתו למוצק. לפי ויקיפדיה עברית יש שיטות אחרות להקשיה, אבל יש לי חשש שגם הן על ידי שומנים מזיקים. ההסבר שם לא ברור ולכן לא שיכנע אותי (כלומר משתמע שמחליפים שומן מוצק מסוג טרנס בשומן אחר שגם הוא מזיק (רווי)..

אם אתה רוצה להיות בצד הבטוח ולצרוך שומן: צרוך רק שמן נוזלי (ועדיף שמן זית שיש לו לפחות שם טוב). רק שזו עצה שקשה לקיים אותה: מי בימינו שותה שמן במקום לאכול.

בסוף העצה היחידה להימנע מפחמימות ומשומנים מזיקים תהיה אכילת בוטנים (אבל בלי מלח שהוא איכס לפי ההוראה של משרד הבריאות). העולם הדיאטטי רצוף סיבוכים קשים לפתרון.
היום בדהמרקר 678440
אני לא בטוח ששומן רווי כשלעצמו מזיק כמו שומן טראנס, נדמה לי שפחות.
גם אגוזים ושקדים מכילים לא מעט שומנים, שכנראה טובים לבריאות בכמויות סבירות. כנ''ל טחינה. ודווקא בוטנים פחות מומלצים, עד כמה שידיעתי מגעת.
היום בדהמרקר 678453
אתה צודק גם בא' וגם בב'.

יותר ויותר מצטירת תמונה לפיה "שומן רווי" הוא קטגוריה רחבה מדי, והפסילה הכללית שלו כמעודד מחלות לב היא לכל הפחות מוגזמת. ככל הנראה עדיף לצרוך שומן בלתי רווי, אבל נראה שהיתה הגזמה בתאור הנזקים. דומני שכאן יש סיכום טוב, גם אם לא קצר במיוחד, של המחלוקת שומן-פחמימות.

בוטנים מכילים הרבה חומצות שומן מסוג אומגה 6, ויש השערה פופולארית לפיה בדיאטה מערבית "רגילה" אנחנו צורכים יותר מדי אומגה 6 (יחסית לאומגה 3) ויש לכך השפעות בריאותיות שליליות - אומגה 6 נוטה לעורר תגובה דלקתית בעוד אומגה 3 פועל בכיוון ההפןך. אגב, מסיבה זאת יש גם תזונאים שאינם ממליצים על שמן זית (אבל הוא עדיין מככב אצל רובם, ביחוד ה"טבעיים" שלא מתים על שמן קנולה).
One pill makes you larger, and one pill makes you small 678460
ואמנם את האומגה 3 שלי אני משלים בצורה מאד לא "טבעית", אבל כנראה די יעילה.
One pill makes you larger, and one pill makes you small 678461
סליחה על השאלה הדבילית אבל: יעילה גם מבחינת המחיר (בהשוואה למיני מזונות סבירים)?
One pill makes you larger, and one pill makes you small 678462
זאת שאלה מצוינת.
אני כבר טענתי כאן כמה פעמים שנכון לעכשיו, תזונה בריאה היא לוקסוס לעשירים - בכסף או בזמן פנוי.
תוספי המזון הם אכן יקרים למדי - משהו כמו שקל לכמוסת אומגה 3, במקרה הטוב, כשיש מבצע - ואני יכול לומר מעדות אישית שבעשור האחרון, עם כניסתם למייןסטרים, מחיריהם עלו פלאים. מוצר פרוביוטיקה מסוים שאני עוקב אחריו בתקופה האמורה בערך הכפיל את מחירו.
מאחר ואצלי כרגע זמן פנוי הוא מצרך נדיר (הכוונה לבישול מראש, קניית המוצרים הכי נכונים והכנתם וכיוצא בזה), אני באופן מודע משלם את העלות הכספית לעיל.

זאת התשובה הכללית. ספציפית לגבי אומגה 3, היא לא כל כך נפוצה בהרבה מזונות, בעיקר בדגים כנראה. מי שמעונין, אז סלמון וסרדינים הם המקורות המומלצים.
One pill makes you larger, and one pill makes you small 678464
סרדינים מקופסה לא דורשים יותר מדי התעסקות. כמה עולה לקבל אותה כמות של אומגה 3 מסרדינים ומגלולה?

(פרוביוטיקה זה לא משהו חסר תועלת? כבר עדיף (בול)שיט אמיתי, לא?)
One pill makes you larger, and one pill makes you small 678471
נכון, אבל לא כל אחד, גם לא אני, רוצה לאכול סרדינים כל יום.
פרוביוטיקה מומלצת כיום גם על ידי רופאים של קופת חולים. זה לא מבטיח שהם חסרי תועלת, אבל זה נכון גם לגבי המלצות אחרות שלהם.
יש סימנים שהשיטה שאתה מזכיר עדיפה, אבל כרגע היא די ניסיונית, וכמובן, אתה צריך לבדוק Who's shit you're willing to take.
היום בדהמרקר 694609
ומחקר חדש ומקיף (כנראה) שממשיך לחזק את הטיעון ששומנים זה לא נורא, ופחמימות זה לא נעים.
היום בדהמרקר 678445
נכון. יונילבר מתגאה שמרגרינה בלו בנד מכילה פחות מ 1% שומן טראנס.
היום בדהמרקר 678553
(האמנם? כמדומני מרגרינה חלב מתייחס בדיוק לגולד בנד. ולכן היא מוזכרת בשיר).
היום בדהמרקר 678556
למרגרינה מוסיפים צבע מאכל E160a שנותן לה צבע צהבהב במקצת (ויש הטוענים שגם מעלה את ערכה התזונתי).
היום בדהמרקר 678584
על פי ויקיפדיה השיר נכתב לתוכנית של 1963, כלומר שנה או שנתיים אחרי שיצאה גולד בנד לשוק. מכיוון שויקי גם מוסיפה וטוענת שגולד בנד היתה מיתוג האריזה המוצלח הראשון בארץ, נראה לי סביר להניח שנועה צודקת.
היום בדהמרקר 678585
כשכתבתי את זה הייתי בטוח שגולד בנד הוא מוצר מאוחר בהרבה. מקבל את התיקון.
היום בדהמרקר 678428
הדוגמה הקיצונית- שמן זית מול שומן טראנס. שניהם 100% שמן. האחד בריא והשני מזיק מאוד.
במה מתבטא חוסר הבריאות?
שומן טראנס אינו מתפרק היטב על ידי אנזימים בגוף ונוטה להצטבר על דפנות כלי הדם, בכך הוא מאיץ את תהליך טרשת העורקים תורם להעלאת שיעור ה LDL (כולסטרול "רע") ועל כן גורם לעליית הסיכון למחלות כלי דם ולב.
שמן הזית משמש מרכיב חשוב במטבח הים תיכוני שנמצא כתפריט הבריא ביותר. בשמן הזית כמות גדולה של חומצה אולאית שהיא חומצת שומן חד-בלתי-רוויה, התורמת להקטנת LDL וכך הוא תורם למניעת מחלות כלי דם ולב.
היום בדהמרקר 678434
בדיוק התפרסם מחקר שהLDL לא כזה רע כמו שחשבו עד היום
היום בדהמרקר 678436
קישור?
היום בדהמרקר 678441
קישור!
היום בדהמרקר 678452
תודה. מעניין. נראה שהמאמר קיבל תגובות צוננות מצד מומחים.
היום בדהמרקר 678455
תודה, מעניין. נראה שהמרכז הנ"ל קיבל כינויים צוננים מצד העיתונות.
היום בדהמרקר 678458
בדיעבד אנחנו יודעים שאין שום צורך לתעשיה "לקנות" תמיכה של מדענים. יש מיעוט קולני וצעקני של מדענים שמצליח לסחוף איתו חלק נכבד מהציבור. זה הפוך ממה שקורה עם ההתחממות הגלובלית, שם התעשיה מנסה בכוח לקנות מדענים.

לפרטים נוספים: דיווחם (PDF) על פעולות בשנת 2002 (השנה הראשונה לפעולתם). בסוף יש רשימה של תורמים. בשנים מאוחרות יותר (וגם באתר שלהם) הם מצייינם את המדיניות לא לקבל מאף תורם יותר מ־5% מהכסף כדי שהתורמים לא יוכלו להכתיב התנהגות. התורמים אכן מגוונים למדי, כולל ה־Daily Mail (?).
היום בדהמרקר 678476
לפי הרושם שלי שוק התרופות והמזון מוצף בלוביסטים מסוגים שונים, לא יודע מה המכניזם של הלובי (מי משלם למי)-אבל כאשר אני ניתקל במחלוקת קשה שבה אף צד לא הכי משכנע אני בוחר לשמוע את דעת המקלים אחרת מרוב החמרות לא אעשה בפועל _כלום_ (מסיבות של עלויות, נוחות והנאה ממזון ושתיה).
היום בדהמרקר 678477
עזוב את מי שפרסם וקרא את מה שהם כותבים. המחקר הזה בודק אוסף של סקרים (זוהי המילה המתאימה?), מה שפותח פתח להטיות רבות (לדוגמה: מי שבשל מצבו הבריאותי משנה את תזונתו. לאחר שכבר נגרם לגופו נזק רב). אם תקרא את המאמר תראה שהם מתייחסים לנקודה הזו וטוענים שהם מפצים על כך, אבל ההסבר שלהם לא לגמרי משכנע.

הטענה העיקרית בתגובה היא שהממצאים על הנזק מכולסטרול LDL אומתו בניסויים ישירים שבהם הורדה רמת הכולסטרול לחלק מהנבדקים בקבוצת הניסוי בעזרת תרופות, כלומר: שליטה טובה יותר על המשתנה.

אבל אם אתה מחפש תירוץ, מי אני שאפריע לך?
היום בדהמרקר 678481
מה שגרם לי לחשוד מלכחילה היתה בדיוק הנקודה הזו: המתודיקה של המאמר היא בעיקרה אפידימיולוגית. לעומת זאת, הרופאים שביקרו את המאמר, לא איזכרו ניסויים אפידימיולוגיים מנוגדים, אלא ניסויים להוכחת יעילותן של תרופות (סטטינים במקרה זה).
היום בדהמרקר 678482
קרא בעיון את תגובתם. התגובה של הראשון היא: "הניתוח שלהם לא מוצלח במיוחד, וניתוחים [אפידמיולוגיים] מוצלחים יותר הראו שיש קשר [סטטיסטי]". אם כי אין שם קישור למאמרים עצמם.

מעבר לכך, סקרים ותצפיות בדיעבד אינם ניסויים ודיברנו כבר למה הם פחות מוצלחים. לכן המסקנות מניסויים ישירים הם עדויות טובות יותר.
היום בדהמרקר 678483
בד''כ, בניגוד לסקרים ולתצפיות, את הניסוי הישיר בתרופה מממן גורם מסחרי (חברת התרופות)...
היום בדהמרקר 678484
הנה לדוגמה מחקר שמומן על ידי UK Medical Research Council, British Heart Foundation, European Community Biomed Programme, Australian National Health and Medical Research Council, and National Heart Foundation.

קראתי עליו כאן.
היום בדהמרקר 678492
אז פתאום מטה-אנליסיס זה כן בסדר?
היום בדהמרקר 678499
לא כתבתי שמטא זה טוב או לא. התייחסתי לתוכן הנבדק.
היום בדהמרקר 678501
אמנם המטא-מחקר עצמו (מ2010) מומן ע"י גופים ממשלתיים, אבל התוכן שנבדק בו הוא מחקרי יעילות של תרופות שמין הסתם מומנו ע"י... גופים מסחריים.
היום בדהמרקר 678506
החלטתי לבדוק מהם מקורות המימון של שלושת המחקרים האחרונים, ולא מצאתי את הטקסט המלא של שלושתם. הנה דוגמה של מחקר על סטטינים שממומן על ידי אוניברסיטה.

(מן הסתם)
היום בדהמרקר 678507
שלושת המחקרים האחרונים: שלושת המחקרים האחרונים במטא. רפרנסים מס' 13, 14 ו־15, בהתאמה.
היום בדהמרקר 678508
לא הבנתי מה הקשר. המחקר הנ"ל הוא מחקר phase II בטיפול באלח דם בעזרת סטטינים. מה הקשר לכולסטרול?
היום בדהמרקר 678510
דוגמה נגדית לטענה שלך שמחקרי יעילות של תרופות ממומנים (מן הסתם) על ידי חברות תרופות.
היום בדהמרקר 678516
היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. המדובר בשימוש חדש בתרופה קיימת.
היום בדהמרקר 678533
אדרבה.

חלק מהסטטינים הם כבר תרופות גנריות.
היום בדהמרקר 678485
המילה התאימה היא כנראה מטא-מחקר (כלומר מחקר שמסכם תוצאות של הרבה מחקרים, בלי להכנס לשאלות סיבתיות).

לגבי תירוצים: אמרתי מה הגישה שלי, זו התייחסות מאוזנת לאזהרות במחלוקת, לא להסחף להחמרות יתר שבפועל לא ניתן לעמוד בהן.

לגבי המחקר שציינת על קורלציה בין מצב בריאותי לאחר מתן תרופות מפחיתות כולסטרול לבין למצב בריאותי לאילו שלא מקבלים את התרופות. נראה לי שזו לא קבוצת מידגם מייצגת לכל האוכלוסיה: אילו שזקוקים ממש לתרופות להורדת קולוסטרול אינם מידגם מייצג. סביר שהם במצב בריאותי כל כך ירוד שבו העדר תרופות הוא סיכון מיידי.
היום בדהמרקר 678497
לא התייחסתי למטא. התייחסתי למחקר. כלומר: מסכם תוצאות של הרבה <מה בדיוק?>: תצפיות בדיעבד או מחקרים מבוקרים?

אבל למה העדר תרופות הוא סיכון מיידי? התרפות הללו מורידות את רמת הכולסטרול (LDL). אז רמה כזו גבוהה היא משהו גרוע? או שדווקא אין קשר בין זה לבין מחלות לב כמו שנטען בתחילת הדיון שלנו?
היום בדהמרקר 678525
אני לא מבין את הפיסקה הראשונה שלך ואת השניה.

למיטב הבנתי מחקר מטא הוא כל מחקר שאינו בודק טענה במישרין ובאופן עצמאי אלא מחקר שמסכם אוסף מחקרים ישירים ומנסה להסיק מהם משהו .

לגבי טיפול תרופתי. כוונתי היא שאם מדובר במטופל שמצבו הרפואי קשה, סילוק כולסטרול באמצעות תרופה הכרחי כי יש סכנה מיידית לחייו.

יש מחלוקת על המצב הבא: האם לתת תרופות לסילוק כולסטרול למי שמצבו הרפואי טוב למדי (למעט כולסטרול לא גבוה במיוחד). אחת הסיבות למחלוקת היא שתרופות לסילוק כולסטרול (באמצעות התערבות בפעולת הכבד) עלולות לגרום נזק שגדול מהתועלת.

בכל מקרה (על פי אותה מחלוקת): מי שרמת הכולסטרול שלו גבוהה אבל לא גבוהה מאוד ואינו נתון לסכנת חיים מיידית עדיף שינסה לשפר את רמת הכולסטרול ללא תרופות (למשל דייטה, פעילות גופנית מתונה, הקפדה על שינה מסודרת וכדומה). הנסיון מוכיח שכולסטרול עשוי לרדת באמצעות הפעולות האחרות שצויינו.

כל הדברים הללו נאמרים כי חברות התרופות _להוטות_ לתת לנו תרופות גם במצבים גבוליים או פחות מגבוליים (למשל הייתה פעם הצעה שכל בני 40 ומעלה יצרכו סטטינים גם אם אין להם בעיות מיוחדות).
היום בדהמרקר 678534
אז רמת כולסטרול גבוהה זה משהו טוב או רע?

וכן, כולם מסכימים (ר' לדוגמה מה שקישרתי) ששינויים באורח החיים הם הדבר המומלץ. אלא מאי, זה לא עובד אצל חלק גדול מאוד מהחולים (ולו בשל עצלות). "עשוי לרדת". או שלא?
היום בדהמרקר 678593
לגבי כולסטרול הסברתי:

מי שכלי הדם שלו במצב גרוע (על סף הסתתמות) חייב לסלק כולסטרול מייד (על ידי תרופות) כי הוא עלול להביא לסתימה מיידית.

לגבי מי שאינו במצב כזה (על סף סתימה) מקובל היום שלא שרצוי כולסטרול בגבוה, אבל לא נדרש טיפול מיידי (דהיינו תרופות) - לכן אפשר לנסות להוריד כולסטרול ללא תרופות.

לגבי מידת הסיכון של כולסטרול גבוה אבל לא במידה קיצונית יש דעת מיעוט שהוא לא מסוכן אם הוא גבוה רק במקצת, לא יודע מה הנימוקים.

לגבי הפחתת כלסטרול על ידי שינוי באורח חיים. לפי הזכור לי אם מקפידים על אורח חיים הכולסטרול בדרך כלל יורד לרמה רצויה. מי שלא מוכן להקפיד על אורח חיים בריא גם כאשר ידוע לו שהכולסטרול שלו גבוה - זו בעיה שלו (מתן תרופות טוב רק כמוצא אחרון ולא כאופציה שתאפשר לו לא להקפיד)..
היום בדהמרקר 678687
תמיד יש דרכים להוריד את רמת הכולסטרול,
אבל אני ממליץ לעשות בדיקה בנוגע לתוסף Q10,
הוא נורא עוזר להתמודד עם תופעות הלוואי של תרופות נגד כולסטרול, כמו להתכווצויות שרירים לדוגמא..
ממה שאני קראתי על זה זה מתאים למי שלוקח תרופות נגד כולסטרול ולספורטאים שסובלים מהתכווצויות
היום בדהמרקר 678528
סטטינים מורידים את רמת הכולסטרול וגם משמשים כתרופות אנטי דלקתיות. שאלת המחקר היא האם התועלת הבריאותית (שיש עליה קונצנזוס) נובעת מהאפקט הראשון או השני.
היום בדהמרקר 678431
ראה ענין האינדקס הגליקמי שהוסבר כאן בפתיל.
סמנה ושולתה 724602
יש לי תהייה בנוגע לדיאטה התימנית המסורתית - לא בריאותית אלא כלכלית. המתכונים המסורתיים למלאווח, ג'חנון וקובנה מכילים כמויות עתק של חמאה מזוקקת (סמנה). אם אלו מאכלים אופיניים לדיאטה תימנית מסורתית, אז צריכת החמאה בתימן (אצל היהודים?) אמורה היתה לגמד את זו של הצרפתים, נניח. אבל הרי זו ארץ ענייה מאוד. האם החמאה היתה כל כך זמינה שם? או שבעצם אלו היו מאכלים חגיגיים בלבד, שהפכו לשגרתיים רק בישראל? או ששתיים-שלוש עיזים למשפחה (זורק מספר) מספיקות להרבה חמאה, אם משתמשים לשם כך בכל השומן שבחלב (אולי הגיוני גם מטעמי שימור במזג אוויר חם)?
סמנה ושולתה 724607
כנראה שכן, המטבח התימני לא עשיר במוצרי חלב אחרים.
סמנה ושולתה 724614
במסגרת הריכולים על העדות וזאת עוד בטרם התימנים החליפו את הפרסים במידת הקמצנות /חסכנות - השמועות בגין השבטים היהודים התימנים שהם היו ענים מרודים, וזאת בשוני מיהדות פרס וירק שהיו מפוצצים בכבשים ופרות ושיפודים מהפרת ועד טהרן.

כנראה שכאשר מקורות המים מצומצמים עד כדי בצורת תמידית, אפשר להבין שרק עז תמני מסוגל לשרוד בתימן ומכאן שחמאתו בטלה בשישים .
כנ''ל חלב 678475
בעקבות מחקר גנטי ישראלי שלפיו 80% מהישראלים לא מעכלים לקטוז ולפי הממצאים על נזקי החלב, משרד הבריאות התכוון להוריד את ההמלצות לשני מוצרים ליום. גם זה לא קרה, הפעם בגלל הלובי הפוליטי של מועצת החלב. בכלל צריך להיות פטריוט גדול מאד כדי להאמין להמלצות ממסדיות.
משרד הבריאות או מועצת החלב.
כנ''ל חלב 678513
היום צריך להיות פטריוט גדול כדי להאמין בפרט ובכלל.אנשי האמונה אבדו בשלג דאשתקד.
כנ''ל חלב 678514
אם אנשי האמונה אבדו בשלג, מה קרה לאנשי הגשם?
אה, האשה האדומה.
כנ''ל חלב 678521
אה, מה?
(GoT רפרנס?)
כנ''ל חלב 678523
מלשות, שלג ישר לוקח אותי לשם.
כנ''ל חלב 678527
תפסתי אותך!
(יש שם אנשי גשם? לא שמתי לב)
כנ''ל חלב 678529
נטלתי חירות ספרותית
כנ''ל חלב 678524
ה Snowdens of yesteryear
כנ''ל חלב 678520
ואם כבר, אז מחקר חדש מראה על הקשר בין חלב לפרקינסון.
כנ''ל חלב 678535
מסקנה נוספת מהמחקר: עישון מגן מפרקינסון.

Nעבר לכך, החלב הזה חשוד בכך שהחיל זיהום חריג במזהמים: הפטכלוראפוקסיד.

כל זה נכתב רק על פי הכתבה בהארץ.

הידיעה ב־TIME מספרת שמדובר על חומר הדברה שכבר הוצא משימוש. במקור השתמשו בו לריסוס עצי אננס. [לא קראתי בכתבה, אבל אני מניח שאין סיכוי שהריסוס המסוכן הזה ייכנס לפרי, או שלא ריססו בעונה, או משהו דומה. אחרת גם אכילת אננס הייתה אינדיקציה לחשיפה לחומר הזה]. אבל השתמשו בענפים מהעצים הללו להזין פרות, וחומרי ההדברה הגיעו משם לחלב.

אז המחקר הזה מצביע ככל הנראה על קשר בין מדביר החרקים הפטכלוראפוקסיד (וניקוטין, שגם הוא מדביר חרקים) לפרקינסון. החלב הוא כאן רק מדיום.
כנ''ל חלב 678538
אתה יודע, כאשר A גורם ל-G, ו-A מכיל (גם) B, ההיסק לפיו B גורם ל-G הוא אפשרי, אבל לא הכרחי, ודורש בדיקה כמו כל דבר אחר.
ניקוטין ופרקינסון 678539
אתה מוזמן לקרוא את המאמר ולקרוא מה כתבו החוקרים (ונדמה לי, אבל אני לא בטוח: למה תועדה מראש צריכת המזון של אותם האנשים).

מעבר לכך, המחקר לא הראה שצריכת חלב (עם או בלי חומרי הדברה) גורמת לפרקנסון וגם לא הראה שצריכת ניקוטין מגנה מפרקינסון. כזכור: המחקר לא הראה סיבתיות.

לכן מה שצריך לעשות עכשיו הוא מחקר מסודר שבו מזינים אוכלוסיה של אנשים חלב (או תחליף) עשרים שנים. ורק לאחר מכן אולי נדע :-)
חלב שמלב, סוילנט שמוילנט 678526
שתי אבקות אנרגיה שתפסו פופלריות - Schmilk, Schmoylent ואחרות.
חלב שמלב, סוילנט שמוילנט 678530
באמת קראו למוצר מסחרי soylent? הם לא מודעים לאסוציאציות הנוראיות של השם הזה?
חלב שמלב, סוילנט שמוילנט 678537
ולא לראשונה
תגובה 621351
חלב שמלב, סוילנט שמוילנט 678543
לראשונה אני ואתה מסכימים על משהו. סיבה לחגוג, לא?
חלב שמלב, סוילנט שמוילנט 678567
אנחנו בטח מסכימים על המון דברים, אבל זה פחות מעניין לדבר עליהם...
חלב שמלב, סוילנט שמוילנט 678532
סדר יום שמשמיט זמני ארוחה עד שבע בערב לצרכי עבודה מאומצת (ועוד יושבנית) הוא לא בריא בכל כך הרבה רמות, שתכולת המשקה הזה היא כנראה המינורית שבהן.
במחשבה שנייה, השם הזה דווקא הולם למדי, למרבה האירוניה.
חלב שמלב, סוילנט שמוילנט 678536
מי אמר שחייבים לשבת?

הֲלִיכוֹן שֻׁלְחָנִי
חלב שמלב, סוילנט שמוילנט 678541
אבוי, שומו שמים, תצילנה אוזניים, חברה מסחרית מנצלת בורות עצלנית ודעות קדומות לעשיית רווח.
חלב שמלב, סוילנט שמוילנט 678550
נראה לי שפספסת את כוונתי, כנראה. היא לא כוונה לחברה המסחרית הנ''ל.
משרד הבריאות עבר לעיסקי סלמונלה 682202
ליצמן נגד תלמה-יוניליוור.
משרד הבריאות עבר לעיסקי סלמונלה 682204
אגב.

אכילת קורנפלקס בכמויות מזיקה יותר מהרעלות קיבה (שהן נזק קצר מועד).
מזון פחמימות עתיר סוכר לאורך זמן מקצר את החיים. סיבת המוות הראשונה בעולם "המפותח" אם מסכמים את כל סיבוכיה, היא אכילת פחמימות לא מבוקרת.

סיפורי קורנפלקס לארוחת הבוקר שפורמו בגלל זיהום סלמונלה בתלמה-יוניליוור - מעידים שישראל הצטרפה למועדון "המפותח" שהורג אנשים במתיקות.

מזון עתיר פחמימות ו/או סוכרים גורם לתיסמונת חילוף החומרים (הסינדרום המטבולי). מחלה זו, התיסמונת המטבולית, היא הסיבה העיקרית לשורה של מחלות קשות שחלקן קטלניות:

* השמנה יתרה (אוביסיטי)

* קדם-סוכרת, סוכרת 2,

* לחץ דם,

* מחלות כלי הדם (המחלות הקארדיו-וואסקולריות) שמתבטאות לבסוף בהתקפי לב ושבצים (או מתבטאות במחלות כלי דם זוחלות שנובעות מחוסר דם מקומי),

* מחלות כליות רבות,

* יתכנו עוד מחלות שאני לא מודע להן.

אל דאגה.
לא תימצאו בנקל את ההקשר המפחיד בין צריכת פחמימות/סוכר לבין המחלות שהזכרתי. כמו שחברות הטבק דאגו להעלים מהציבור את ניזקי העישון במשך עשרות שנים. כך חברות המזון וחברות התרופות ידאגו להצניע את הקשר בין שני הדברים.
הנושא של חילוף חומרים תקין הוא נושא _מסובך מאוד_ שמאפשר למרוח את הציבור עוד עשרות שנים. גם חברות התרופות יעדיפו להנפיק לציבור תרופות לטיפול בסימפטומים של מחלות כרוניות ולא לדאוג למניעת מחלות אילו (שהן מקור פרנסתן).

בתגובה נוספת (מקווה שאפרסם אותה בקרוב) אמסור לינקים. הלינקים מיועדים רק למי שמוכן להתעמק בנושא, לא לאמץ פתרונות חלקיים שקלים להבנה ועוד יותר קלים לביצוע. פתרונות יעילים _קשים לביצוע_ (מכיוון שהם מחייבים לארגן מחדש את כל שיטות התזונה בארצות מפותחות שבהן אספקת מזון מבוסס על מזון "טעים" מהיר הכנה; זה כולל אכילת פירות (שמצריכים לרוב מזון נילווה כדי למנוע את ניזקי סוכר הפירות). עיסוק בספורט אינו פתרון לבעיה העיקרית, מספיקה פעילות גופנית מתונה, המזון הוא הבעיה.
משרד הבריאות עבר לעיסקי סלמונלה 682206
אתה מתכוון לזה שאותו ליצמן תקף את קוקה קולה מסיבות דומות?
קנונית הסוכר 682221
מאמר מקיף בגארדיאן על הנושא, היסטורית ההשתקה והפוליטיקה של המדע (לתשומת ליבם של מי שעושה רומנטיזציה של התקדמות הידע המדעי). "The sugar conspiracy".
קנונית הסוכר 682228
יש שם קטע שלא ברור לי:

Since the proportion of energy we get from protein tends to stay stable, whatever our diet, a low-fat diet effectively means a high-carbohydrate diet.
קנונית הסוכר 682284
מה לא ברור? אם מסתבר שאנשים צורכים כמות קלוריות די קבועה מחלבונים - למשל כי רוב האנשים לא נוטים לאכול קילו בשר ביום גם כשהם רעבים - אז עבור אותה כמות קלוריות יומית, הנמכת אחוזי השומן תביא להגדלת כמות הקלוריות שמקורן בפחמימות.
קנונית הסוכר 682339
חסרה שם עוד הנחה: שכמות הקלוריות הכוללת גם היא די קבועה.
קנונית הסוכר 682342
אכן, חשבתי שכתבתי זאת. זו הנחה די סבירה.
קנונית הסוכר 682394
לא, כי אנשים שואפים (עד לאחרונה זה היה נחשב best practice לדעתי, ובוודאי גם היום רבים שואפים לכך, אולי בניגוד לאופנה המדעית) להקטין את צריכת הקלוריות הכוללת שלהם כאמצעי לרזות או להיות בריאים יותר, ועושים דיאטה דלת שומן בדיוק לשם כך.
קנונית הסוכר 682396
הא.ב. של מי שעושה דיאטה זה להסתכל על כמות הקלוריות של מוצר, לא?
קנונית הסוכר 682403
יש הרבה דרכים.
יש מאכלים שנספרים יותר ויש כאלה שפחות, בלי קשר לכמות הקלוריות שלהם. כי זה קלוריות ''רעות'' שרק הופכות לשומן, ואלה קלוריות ''טובות'' המזינות את הגוף.
ויש כאלה שפחות מסתכלים על הקלוריות ויותר על הפעילות הפיזית וכו'...
קנונית הסוכר 682405
מה שהאביר אמר. יותר ספציפית, המדד הגליקמי יותר אופנתי מספירת קלוריות.
קנונית הסוכר 682419
והמדד הגליקמי דווקא מדגיש את הסוכרים לעומת השומנים והחלבונים (באופן כללי), לא?
קנונית הסוכר 682479
כן. אם אתה חולק על משהו שכתבתי אז נא פרט, כי איבדתי את דרכי בפתיל.
משרד הבריאות עבר לעיסקי סלמונלה 682205
האם לפני הפרשה זוהו מותגי תלמה עם יוניליוור?

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים