הוא לא רק בנק, הוא גם ידיד – האמנם? 3763
בנק ישראל קונה מיליארדי דולרים ומתחזק ריבית אפסית; האם המס דה־פקטו שהדבר משית על האזרחים מוצדק?
עורך דה־מרקר, איתן אבריאל, מעלה בכתבה שפורסמה לאחרונה תהיות רבות לגבי המדיניות ארוכת השנים של בנק ישראל. המדיניות של הבנק, שעיקרה שמירה על חוזק השקל מחד וריבית אפסית מאידך, מיועדת בעיקר לתמוך בתעשיינים וביצרנים: "כדי לתמוך ביצואנים ובתעשיינים – שמרוויחים יותר כשהשקל נמוך – בנק ישראל מוכן לעשות כמעט הכל. רק לפני שבועיים בנק ישראל רכש כרבע מיליארד דולר בשוק המט"ח, במטרה לעצור את התחזקות השקל באותו יום. מאז 2008 הוא רכש יותר מ-‏60 מיליארד דולר, כך שיתרות המט"ח של המדינה היו בסוף נובמבר האחרון כ-‏97 מיליארד דולר – סכום עצום וכמעט בלתי־נתפש בעבור מדינה בגודלה של ישראל. בנוסף לקניית מט"ח בנק ישראל מחזיק את הריבית המקומית ברמה אפסית (ליתר דיוק: 0.1%), אף שהיא גורמת לנסיקה של מחירי הדיור. למה? מפני שהעלאת ריבית עלולה לחזק את השקל עוד יותר."

אלא שלמדיניות הזאת יש חסרונות רבים ומשמעותיים, שרובם משפיעים ישירות על כלל האזרחים במדינה: החל מייקור מוצרי הייבוא והצריכה, דרך פגיעה משמעותית בחסכונות הפנסיה ובריבית עליהם לאורך כעשור, וכלה כמובן במחירי הדיור, שהריביות האפסיות הן אחד הגורמים העיקריים לנסיקתן.

אבריאל טוען שאפילו אי־השיוויון נפגע משמעותית מהמדיניות הזאת: "הריבית האפסית גם מגדילה את האי־שוויון. לאחר תקופה של תהיות בעקבות המשבר של 2008 ואיפוס הריביות בכל מדינות המערב, איש בעולם כבר אינו חולק על הקביעה שהריבית האפסית מגדילה את הונם של העשירים. הם הרי מחזיקים את כספם במניות, נכסים ונדל"ן, שכולם עלו בחדות וקבעו שיאים חדשים – בעוד שאותה ריבית אפסית מקשה על מעמד הביניים ועל העניים לחסוך או לצבור נכסים."

אם כך, שואל אבריאל, האם לא הגיע הזמן לבחון ולכמת את המחירים של המדיניות הזאת, ויותר מזה – לשאול האם יש הצדקה בהעדפה של אלה שמרוויחים מהמדיניות הזו מול כל השאר?
"רשימת הנימוקים הארוכה נגד מדיניות שער החליפין של בנק ישראל ונגד הריבית האפסית, גם אם יש מולה טיעוני נגד, מבהירה דבר אחד: לכל הפחות צריך לבדוק ולמדוד מחדש את המדיניות הזאת. בנק ישראל טוען שהוא בודק את עצמו כל הזמן. לשיטתו, מצב המשק טוב, הצמיחה נאותה ביחס למערב, האבטלה נמוכה, שיעורי התעסוקה עולים, והצריכה הפרטית גבוהה. לכן, הוא אומר, תהיה זו טעות לשנות מדיניות, בבחינת 'אם זה לא מקולקל, אל תתקן את זה'. אלא שזהו טיעון שמתאים מאוד לאינטרסים של בנק ישראל ושל היצואנים והיבואנים, הקבלנים, בעלי ההון, הטייקונים ואנשי עסקים ממונפים. הוא מתאים הרבה פחות לציבור, שהאינטרס שלו מכתיב דרישה לבדיקה מחודשת, ותשובה מדודה וכמותית על השאלה שעמה פתחנו: האם הרצון הממשלתי לסייע לבעלי מפעלים, ליצואנים ולבעלי הון – אכן מצדיק את המס העצום שנלקח ממנו באמצעות יוקר מחיה שהוא מהגבוהים בעולם?"
קישורים
המס הכבד ביותר שאף אחד לא מדבר עליו: למה בנק ישראל מוציא לכם כסף מהארנק - TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  ריבית ואבטלה • רון בן-יעקב • 4 תגובות בפתיל
  לא משנה המדיניות, העשירים מרוויחים • easy • 7 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים