הללויה למרות הכול 3838
"הללויה" נבחר להיות השיר המרכזי של חגיגות שנת ה-‏70 למדינת ישראל. על הסערות סביב השיר אז והיום
גלי עטרי ו"חלב ודבש", אירוויזיון 1979. צילום: משה מילנר ולשכת העיתונות הממשלתית
כמעט 40 שנה חלפו מאז זכה השיר "הללויה" במקום הראשון באירוויזיון 1979, ועדיין לא נס ליחו. את השיר כתבה שמרית אור, הלחין קובי אושרת, וביצעו גלי עטרי ולהקת "חלב ודבש". הוא הפך ברבות השנים לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית, ואין ישראלי שאינו יודע לזמזם את המנגינה הקליטה כל־כך. גם בעולם השיר עדיין מתנגן וזוכה לעיבודים רבים. כעת, בשנת ה-‏70 למדינת ישראל, נבחר "הללויה" להיות השיר המרכזי של חגיגות ה-‏70.

הניצחון של "הללויה" באירוויזיון היה סנסציוני. ישראל, שהצטרפה לתחרות רק שש שנים קודם לכן והתמודדה מול מדינות ותיקות בהרבה בתחרות ובעלות הישגים מפוארים, הצליחה לנצח בשנה השנייה ברציפות, לאחר שניצחה שנה קודם לכן, ב- 1978, עם השיר "אבניבי". אמנם ניצחון רצוף באירוויזיון לא היה אז חסר תקדים – לפני ישראל עשו זאת ספרד ולוקסמבורג – אך בכל זאת ההפתעה הייתה גדולה במיוחד מאחר שהניצחון הרצוף היה דווקא של ישראל הקטנה שהצטרפה לאירוויזיון אך שנים אחדות קודם לכן ולא הגיעה להישגים יוצאי דופן עד אז, אולי מלבד בהשתתפות הראשונה שבה סיימה אילנית במקום הרביעי עם "אי שם".

פשוט ופשטני – כך הגדירה את השיר נעמי שמר ז"ל, ואולי סוד ההצלחה של השיר טמון בפשטותו. השיר מורכב משלושה בתים ומפזמון חוזר אשר דומה מאוד לבתים במבנהו, המילים פשוטות והלחן קליט להפליא. אולי לנוכח המלודיה הפשוטה, יש שיאמרו פשוטה מדי, קישט קובי אושרת את השיר בלא פחות משלוש מודולציות (שינויי סולם). ככל שהמנגינה מתגברת ונוספים קולות, גם עולים בחצי טון שוב ושוב (ושוב). האלמנט הבולט והמוצלח ביותר בשיר הוא המילה הללויה. המחברת שמרית אור חיפשה מילה שתדבר לקהל זר, כאשר לפי כללי האירוויזיון אז היו חייבות מילות השיר להיות בעברית. היא מצאה את המילה הללויה, שהיא הן עברית והן בינלאומית, והמילה התאימה גם ללחן. השיר משבח את האל על העולם ועל הדברים הטובים שבו.

השיר שאף אחד לא רצה

"הללויה" מזוהה בעיקר עם גלי עטרי ועם "חלב ודבש", אולם מתברר שבמקור השיר כלל לא נכתב להם. קובי אושרת ושמרית אור כתבו את השיר ללהקת "הכל עובר חביבי", והוא נועד להשתתף בפסטיבל הזמר הישראלי ב-‏1978, שהיה אז המסגרת לבחירת השיר הישראלי לאירוויזיון. למרות האופטימיות הגדולה של היוצרים ושל הזמרים לא נכלל השיר ברשימת השירים לפסטיבל הזמר הישראלי. יש הטוענים כי הייתה זו נקמה אישית של אחד המוזיקאים בוועדה לבחירת השירים לפסטיבל על כך ש"הכל עובר חביבי" סירבו לבקשתו להצטרף אליהם לסיבוב הופעות. מעטים ילינו על התוצאה הסופית של פסטיבל הזמר הישראלי באותה שנה, שכן "אבניבי" שזכה באותה שנה בפסטיבל, ניצח גם באירוויזיון, ניצחונה הראשון של ישראל בתחרות.


הכל עובר חביבי בהופעה ב-‏1979. צילום: סער יעקב ולשכת העיתונות הממשלתית



משלא התקבל השיר לפסטיבל הזמר, ביקשו היוצרים והזמרים לחשוף אותו במסגרות אחרות. לאור הפוטנציאל הבינלאומי ניסו לשלוח אותו לפסטיבלים בצ'ילה וביפן, אך גם שם הוא לא התקבל. כאשר ניסו להופיע עם השיר בארץ במופע שערכו בהיכל התרבות, למבוכתם נרדם הפסנתרן ונעדר מהחזרה הגנרלית. בשל חשיבותו של הפסנתרן החליטו לוותר על ביצועו של השיר על הבמה. בזאת נסתם הגולל על השיר באותה שנה. הוא חזר למגירה ולא זכה לביצוע פומבי עד השנה שלאחר מכן.

למרות מפח הנפש מכך שהשיר לא בוצע בפני קהל, ודווקא הודות לחוסר המזל שלו, עמדה ל"הכל עובר חביבי" הזכות להתחרות עם השיר בפסטיבל הזמר הישראלי בשנה שלאחר מכן. אילו בוצע השיר בפומבי בשנת 1978, על־פי כללי התחרות לא ניתן היה להציעו בשנה העוקבת. נדמה היה שהמזל מאיר לשיר פנים. אולם אז, באחת החזרות לשיר, התחשמלה הסולנית שלומית אהרון, ולאחר החלמתה החליטה לוותר על ביצוע השיר כדי להימנע ממתחים נוספים. יוצרי השיר הציעו אותו לירדנה ארזי, אך זו העדיפה להנחות באותה שנה את האירוויזיון. משם עבר השיר לגלי עטרי ואליה צורפו במיוחד לביצוע השיר שמוליק בילו, ראובן גבירץ ויהודה תמיר. להרכב החדש קראו "חלב ודבש".

ירדנה ארזי ודניאל פאר מנחים את האירוויזיון

ירדנה ארזי. העדיפה להנחות. צילום: משה מילנר ולשכת העיתונות הממשלתית



הללו על מחר ואתמול, לא על היום

לאור הישגיו והצלחתו של השיר אין פלא שבחרו בו להיות השיר המוביל את חגיגות ה-‏70 למדינת ישראל. אולם היו גם כאלה שהתפלאו, הן על בחירת הזמרת שתבצע את השיר והן על הבית והפזמון שנוספו לו. מיד לאחר הפרסום על כך שעדן בן זקן תשיר את הללויה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל נשמעה ביקורת על כך שבחרו בה ולא בהרכב המקורי, גלי עטרי ו"חלב ודבש". עד מהרה התברר שמפיקי האירוע דווקא יצרו מגעים עם ההרכב המקורי, אך הסולנית גלי עטרי סירבה לשתף פעולה עם חברי הלהקה בשל משקעי עבר. עקב הלחץ הציבורי הציעו מפיקי האירוע לגלי עטרי להצטרף ולשיר ביחד עם עדן בן זקן, וזו נעתרה לבקשה. אילו הציעו לה מלכתחילה לשיר ללא ההרכב, ייתכן שהייתה מסכימה, אך ההצעה באה רק לאחר שכבר פנו לעדן בן זקן.

נוסף על השינוי במבצעים הוחלט גם על עיבוד קצבי ועכשווי יותר ועל תוספת של בית ופזמון. מאחר ש"הללויה" פונה לעולם, שמרית אור נתבקשה להוסיף בית ופזמון שיפנו לישראל. שמרית אור חששה להיכנס לשדה המוקשים הזה, שמצדו האחד שרת התרבות מירי רגב המנצחת על אירועי חגיגות ה-‏70, ומצדו השני אנשי תרבות המתנגדים לקו שרגב מובילה. למען השיר, כך אמרה אור בריאיון ל-"Xnet", היא בחרה לשתף פעולה ולהוסיף את הקטע המבוקש. הבית שנוסף פותח במילים "הללויה ישראל" ומתאר את הצמיחה של ישראל מתחילת דרכה. הפזמון שנוסף פותח במילים "הללויה שאי ברכה" ומברך את המדינה ליום הולדתה.


שרת התרבות מירי רגב. צילום: מארק ניימן ולשכת העיתונות הממשלתית



מרגע פרסום הקליפ הרשמי בביצוען של עטרי ובן זקן הוטחו בקליפ קיתונות של רותחין. בראש ובראשונה ביקרו את ההתמקדות של הקליפ בשרה מירי רגב כשהיא מפזזת בקהל, בעוד שחברי כנסת אחרים אינם מופיעים בקליפ. שנית, בצד השירה הנפלאה של גלי עטרי ושל עדן בן זקן, יש הטוענים, וביניהם שמרית אור, שהעיבוד קצבי מדי ושהשיר אינו מתאים לזמרת זו או אחרת, אלא להרכב. השיר נכתב ל"הכל עובר חביבי", ומשהם ויתרו על השיר ב- 1979 הוקם "חלב ודבש" כהרכב מקביל במיוחד לביצוע השיר באירוויזיון, בשל החשיבות שהוא יבוצע על־ידי הרכב דווקא. אם לא די באלה, נפלה טעות הגייה במילה "בהמון" בהקלטת הקליפ הרשמי, וכעת יהיה צורך להקליטו מחדש.

מעטים השירים המצליחים להדהד בהמון צלילים ולחולל סערות גם לאחר 40 שנה. "איזה עולם נפלא" אומר השיר, ואכן בהיבטים מסוימים העולם האיר לשיר פנים, זיכה אותו במקום הראשון באירוויזיון ובמצעדי הפזמונים, והזמין אותו אל במות רבות בארץ ובעולם. בהיבטים אחרים העולם דווקא הקשה על השיר: בתלאות שעבר בדרך לאירוויזיון, במחלוקות בין המבצעים בשנים שאחרי הניצחון ובמחלוקות על עיבודיו אף היום בשנתה ה- 70 של ישראל.

הַלְלוּיָהּ

מילים: שמרית אור
לחן: קובי אשרת

הַלְלוּיָהּ לָעוֹלָם,
הַלְלוּיָהּ יָשִׁירוּ כֻּלָּם
בְּמִלָּה אַחַת בּוֹדֵדָה
הַלֵּב מָלֵא בַּהֲמוֹן תּוֹדָה
וְהוֹלֵם גַּם הוּא – אֵיזֶה עוֹלָם נִפְלָא.

הַלְלוּיָהּ עִם הַשִּׁיר,
הַלְלוּיָהּ עַל יוֹם שֶׁמֵּאִיר,
הַלְלוּיָהּ עַל מָה שֶׁהָיָה,
וּמָה שֶׁעוֹד לֹא הָיָה –
הַלְלוּיָהּ.

הַלְלוּיָהּ לָעוֹלָם,
הַלְלוּיָהּ יָשִׁירוּ כֻּלָּם
וְהַעִנְבָּלִים הַגְּדוֹלִים
יְהַדְהֲדוּ בַּהֲמוֹן צְלִילִים
וְאִתָּנוּ הֵם יֹאמְרוּ, הַלְלוּיָהּ.

הַלְלוּיָהּ עִם הַשִּׁיר...


הַלְלוּיָהּ יִשְרָאֵל
הַלְלוּיָה הַלֵּב מִתְפַּעֵל
מִמְּדִינָה קְטַנָּה בּוֹדֵדָה
הָיִית בִּן־לַיִל לְאַגָּדָה
וְאֵלַיִך שָׁבְנוּ מִקַּצְוֵי תֵּבֵל

הַלְלוּיָהּ שְאִי בְּרָכָה
יוֹם הֻלֶּדֶת הוּא יוֹם הַבְטָחָה
שֶל מוֹלֶדֶת וְעָם וְתִקְוָה
נָשִיר לָך בְּאַהֲבָה
הַלְלוּיָהּ

הַלְלוּיָהּ עַל הַכֹּל
הַלְלוּ עַל מָחָר וְאֶתְמוֹל
הַלְלוּיָהּ , וּתְנוּ יָד בְּיָד
וְשִׁירוּ מִלֵּב אֶחָד –
הַלְלוּיָהּ

קישורים
הקליפ הרשמי גלי עטרי ועדן בן זקן
ריאיון עם שמרית אור ל-Xnet
"הללויה" אירוויזיון 1979
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

behamon 698399
על פי פרשנות המשוררת, נראה שיש לנקד ''בהמון'' בב' סגולה וה' קמוצה. אור הסבירה שה''המון'' כאן הוא הציבור, ולא ריבוי הצלילים. כלומר, הענבלים יהדהדו צלילים בקרב ההמון.
behamon 698400
(הכוונה רק לצירוף ''בהמון צלילים''. ''בהמון תודה'' יש לנקד כפי שמופיע במאמר)
Make Israel Great Again 698402
1979, השנים הטובות, אנטבה, פלסטינאים, מזרחים, נשים עדיין צייתנים (לתשומת לב השרה שיכולה לסמן שתי רובריקות), השיסוי העדתי, הפוליטי, החברתי של בגין מתחיל להשפיע, החרדים בעמדת המראה, העבודה על הקרשים (נו, זה לא היה כל כך גרוע), הזמר המזרחי בגטו קול ישראל וקסטות התחנה המרכזית, ומה עוד? אה כן, כמו שאמר ירדן פודמניצקי (כמדומני), אמנם אכלנו קש אבל היינו צעירים.
Make Israel Great Again 698406
היינו מעצמת כדורסל, מעצמת אירוויזיון, השלום עם מצרים הפציע מחד, ועדיין אפשר היה לטייל בסיני מאידך, המוזיקה היתה אחלה, אצלנו ובעולם, היינו לפני הבוץ הלבנוני והאינתיפאדות, וכן, היינו צעירים, אז מותר להתגעגע בלי להחמיץ פנים.
Make Israel Great Again 698407
העוגמה איננה על מה שהיה אלא על הדיסוננס במה שיש.
Make Israel Great Again 698408
אינפלציה, ערוץ טלוויזיה יחיד שמוחק את הצבע משידוריו‏1, 600 הרוגים בשנה בתאונות דרכים כי כלי הרכב דאז היו מלכודות מוות. מיזוג אוויר רק בסניפי הבנקים.

אבל היתה מוזיקת רוק יוצאת מהכלל, והיו סרטים מרגשים.
____________
1 אירוויזיון 79' היה השידור היחיד שלא הוסר ממנו הצבע. התקבצו אצלנו בסלון שכנים וחברים לצפות בשידור בטלוויזיה הצבעונית "14 שאבא שלי הביא מחו"ל.
המנון סוחף בלא יכולת התנגדות 698425
תודה על הסקירה. זה שיר מעולה שחייב לא מעט לעיבוד המופתי שלו ומרגש בכל פעם - ההתחלה מהוססת כמעט, המאזין נופל שדוד ככל שהשיר עולה ומתגבר עד לקרשצ'נדו, ופעמוני הכנסייה לקראת הסוף מחתימים כל מאזין בעולם הנוצרי על כתב כניעה ללא כל תנאי.

אבל בטוח שהשירה בקליפ המחודש "נפלאה"? לי היא נשמעה קלושה וחיוורת. ואולי זה מפני שצפיתי בקליפ תוך כדי.

אני רוצה לומר מילה על סינמטיקה של צילום שירה בטלוויזיה: ככל שהשנים עוברות ומתרבות תכניות מסוג "הכוכב הבא" ו-the voice ודומותיהן, אופני הצילום שלהן הופכים יותר ויותר מניפולטיביים, ובמידה מסוימת אפילו "פורנוגרפיים". מאיזו בחינה? אם סרט פורנוגרפי מכוון לכך שמרגע מסוים בו (אחרי שהשליח מגיע עם הפיצה), כמעט כל שנייה בסרט תהיה מכוונת להביא את הצופה לשיא של גירוי וריגוש, כך גם בצילום של הופעת הזמרים: תגובות הקהל, אינפלציה של reaction shots, מבטים נרגשים, צופים מוחים דמעה וכולי.

לשם השוואה הנה קליפ הופעה, ואפילו בתכנית הגמר, מתוך כוכב נולד 3, מהתקופה הצנועה שבה עדיין צילמו תכניות כאלה באופן המסורתי של הופעות רוק ופופ:
והנה קליפ מתוך "הקול" 6 - כל כך הרבה תגובות (reaction shots) של שופטים, תרועות קהל שעולות על השיר עצמו (זה אפקט סאונד כמובן ולא תגובת קהל ספונטנית), חיוכים הנהונים ומחיאות כפיים על כל הברה שבוטאה נכונה, וכל זה בקלוז אפים מוגזמים ובמחוות תיאטרליות. אותי זה מכניס למצוקה - כשכל רגע כמעט הוא שיא דרמטי, כבר אין שיא אלא מדמנה של התרגשויות אוטומטיות, והחוויה היא לא של קתרזיס אלא של ריקון חסר נשימה:

(כן, אני יודעת שהם אמורים ללחוץ על הכפתור באמצע השיר. זה חלק מהעניין. גם בכוכב נולד הראו תגובות שופטים באמצע השיר, אבל העסק היה הרבה יותר רגוע סינמטית).

זהו, כל זה כדי לומר, שבקליפ המחודש של הללויה, עקרון הצילום המניפולטיבי הזה מגיע לשיא וולגרי חדש. וזאת בניגוד גמור לאופיו המחושב מאוד של השיר המקורי.
המנון סוחף בלא יכולת התנגדות 698442
גם בעיניי הביצוע החדש חלש מאד. חבל.

לקובי אשרת יש סיפור מעניין מאחורי הקלעים על הפעמונים הצינוריים (chimes) ב"הללויה". פרטים בפרק 5 של "מקום בצמרת".

מסכים איתך שבסינמטיקה של קליפים יש פוקוס מוגזם על תגובות רגשניות של הקהל, אבל אני לא בטוח עד כמה זו תופעה חדשה. זכור לי DVD של הופעה של פול מקרטני מתחילת שנות האלפיים, שעיצבן הרבה אנשים עם המינון המופרז של קלוז-אפים על צופים נמרחים/דומעים/אקסטטיים. בדיוק השבוע התוודעתי, באיחור של 30 שנה, לתקרית שהיתה לבילי ג'ואל בהופעה בברה"מ ב-‏1987: תוך כדי ההופעה הוא התעצבן על זה שהתאורנים שטפו את הקהל באור (וזה היה כדי שיוכלו לצלם את התגובות שלהם), עד שבשלב מסוים הוא הפך את הפסנתר החשמלי שהוא ניגן עליו, ואח"כ גם ניפץ את הסטנד של המיקרופון שלו. ראו כאן (אגב - הפסנתר החשמלי האומלל הוא ימאהה CP-70, שדיברנו עליו כאן וכאן).
המנון סוחף בלא יכולת התנגדות 698465
זוכרת את הסיפור הזה, ההתעקשות לגמרי הוכיחה את עצמה.

לגבי ג'ואל - חבל על הפסנתר אבל נורא, צליל שנות השמונים הזה ממילא לא החמיא לג'ואל :-)

בכל אופן, אמרת "פעמונים צינוריים" ועכשיו אני יודעת מה פסקול העבודה שלי לבוקר זה.
הללויה לעולם 698431
1. טיילתי באוסריה ב-‏1998. הגעתי לאינסברוק, ובדרכי לאכסניה נמשכתי לצלילי מקהלה בכיכר בית המועצה. זו היתה מקהלה של מכללה כלשהי, מארץ אנגלוסקסית אם אני זוכר נכון. הם שרו קצת קלאסי וכל מיני, ולסיום, כקראוד פליזר, שרו את "הללויה", באנגלית כנראה. הייתי בשוק; לא העליתי בדעתי שהשיר מוכר ללא-ישראלים כמעט עשרים שנה אחרי.
הללויה לעולם 698443
בקיץ 1996 טיילתי באלסקה, חלק מהזמן יחד עם בחורה שוויצרית שפגשתי שם. מתישהו הגענו לאיזה באר בעיירה נידחת שהיה בו פסנתר, ומשום מה התחלתי לנגן עליו את "הללויה", שלהפתעתי הרבה היא הכירה מצוין. (או אולי גיליתי כבר קודם שהיא מכירה את השיר, ולכן ניגנתי? כבר לא זוכר.)

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים