''חלל תקשורת'' מעדיפה לווין מתוצרת אמריקאית, תעשיית הלווינים הישראלית בסכנה 3843
חברת "חלל תקשורת" החליטה לקנות את הלווין הבא שלה, "עמוס 8", מחברת לוראל האמריקאית. זוהי מהלומה לתעשייה האווירית, שחטיבת הלווינים שלה בנתה את עמוס 2, 3, 4 ו-‏6 עבור "חלל". גם את עמוס 7 קנתה "חלל" מחברה אמריקאית (בואינג), וייתכן כי התעשייה האווירית תסגור את חטיבת הלווינים שלה, המעסיקה מאות עובדים.

"חלל" היא בשליטה (55% אחזקה) של יורוקום, בבעלות שאול אלוביץ הנמצא בחקירה בפרשת בזק. שליש מהכנסותיה מגיע מהממשלה, שמשתמשת בלוויניה של "חלל" לצרכי תקשורת רגישים. שוויה של "חלל" ירד בחדות מאז התפוצצות "עמוס 6" על כן השיגור ב-‏2016, בגלל כשל של הטיל הנושא (של SpaceX). עמוס 8 אמור להיות משוגר ב-‏2020 ולהחליף לווין שכיום "חלל" חוכרת תמורת 22 מיליון דולר בשנה.

התעשייה האווירית יחד עם "חלל" מנסות לגייס את עזרת הממשלה כדי לסבסד את הצעתה של הראשונה ולשנות את החלטתה של "חלל". הנימוק לבקשה הוא מסקנות ועדת החלל שהוקמה לאחר פיצוץ "עמוס 6". מסקנות הועדה היו כי יכולת בניית לווינים היא נכס אסטרטגי לישראל, וראוי להשקעה ממשלתית, כדי לשמור על יכולת תקשורת גם בזמן חירום. שר התקשורת אז, אופיר אקוניס, הצהיר על אימוץ מסקנות הועדה והשקעה של 70 מיליון דולר בשנה, אך הדבר לא יצא לפועל. התעשייה האווירית טוענת כי גם חברות לווינים אחרות בעולם, שלכאורה יעילות יותר ממנה, נתמכות על־ידי ממשלותיהן.
קישורים
TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מהר חלל חש בז 698727
א. זה די מצער שיכולת טכנולוגית שהושקעו בה מיליארדי שקלים לאורך השנים תיעלם.
ב. ראוי להזכיר שחטיבת הלווינים של תעשייה אוירית מייצרת גם (ואולי בעיקר) לוויני תצפית מסוגים שונים, לא רק לוויני תקשורת. לא ברור למה כשלון קבוצת התקשורת יחסל גם את הענפים הללו.
מהר חלל חש בז 698728
זו הבעיה כשמדובר על בקשה לסוביסידיה ממשלתית: קשה להפריד בין אזעקת אמת לבין עמידה על המקח.
מהר חלל חש בז 698729
ככלל, תעשייה שתלויה בלקוח יחיד ברמה שנטישתו תביא לסגירתה, היא מלכתחילה די חסרת זכות קיום. במקרה הספציפי הזה, אם לממשלת ישראל חשובה היכולת לייצר לוויינים למטרות שונות (תקשורת, ריגול, מזג אוויר, מחקר), אז שתתכבד ותממן את שימור היכולת הזאת כמו שמדינות שונות מוציאות לא מעט משאבים על פיתוח ושימור של טכנולוגיות מסוג זה.
מהר חלל חש בז 698730
האם יש דוגמאות לסבסוד של לוויני תקשורת פרטיים בידי ממשלות?

__
זוהי שאלת סקרנות. העובדה שמדינות אחרות מסבסדות או לא אינה מהווה הוכחה שזוהי הפעולה האופטימלית לישראל.
מהר חלל חש בז 698731
לא יודע, אבל אני לא חושב שהיכולת של ישראל לייצר לוויינים צריכה להיות תלויה בנכונות של חברה פרטית בודדת להיות לקוחה של היצרן (היחיד?) שדואג גם לצרכי החלל של המדינה. האם היית מצפה שקיומו של הכור הגרעיני בדימונה יהיה תלוי בנכונות של אל-על לקנות ממנו משקולות אורניום מדולדל (במחיר גבוה ממחיר השוק)?
אם למדינת ישראל מספיק חשוב להחזיק ביכולת לייצר לוויינים, גם אם התעשיה לא יכולה להחזיק את עצמה כלכלית, אז שתממן את זה. אם זה לא חשוב מספיק, אז כמו שוויתרנו על ייצור עצמי של מטוסי קרב נוותר גם על ייצור עצמי של לוויינים.
מהר חלל חש בז 698735
מסכים.
מהר חלל חש בז 698748
מסכים. דיון קצר :)
מהר חלל חש בז 698784
ומכאן, מה? אם לממשלת ישראל חשובה היכולת לייצר לוויני תקשורת, מהי הדרך שבה הממשלה אמורה לממן זאת? אתה מסכים עם דרישתן של תע"א וחלל תקשורת מהממשלה לסבסד את הצעת התע"א? או שאתה חושב שהדרך היא להלאים את החטיבה הזו? שתי הדרכים יביאו די בהכרח להתנהלות בזבזנית. אם המטרה היא להחזיק יכולת כזו בצורה חסכנית, אולי הדרך הטובה ביותר היא וריאציה על סבסוד לתע"א: המדינה תימנע מלסבסד באופן שוטף, אבל אם המצב נהיה משברי, אז אחרי מאבק פוליטי ותקשורתי קשה, שישכנע במשבריות המצב, המדינה תיתן תמיכה מינימלית שתשים פלסטר על המשבר. רגע, יכול להיות שזה מה שקורה עכשיו, והכל טוב?
מהר חלל חש בז 698789
מבחינתי, אם הממשלה רוצה שתהיה תעשיית חלל אז שתזמין משימות מחקר (דרך משרד המדע והאוניברסיטאות), תקשורת (דרך משרד התקשורת), ריגול (דרך משרד הביטחון) או מזג אוויר (דרך משרד החקלאות) בהתאם למה שהיא מחליטה שחשוב לה, ובלבד שהיקף ההזמנות יוכל להחזיק את התעשייה בחיים.
מהר חלל חש בז 698804
אני חושב שמי שרוצה שישראל תשמר יכולת יצור לווינים‏1 רוצה את זה לא בגלל שלדעתו צריך את זה בשוטף, אלא כי אם אנחנו תלויים באחרים אז במצב של הידרדרות גיאו-פוליטית האחרים עלולים לנתק אותנו.

1מסיבות ענייניות
מהר חלל חש בז 698806
הסיבה לרצון שתהיה בישראל תעשיית חלל לא באמת חשובה. בין אם מדובר בגאווה לאומית, בצורך בטחוני או בהשקעה לטווח ארוך, אם התעשייה אינה כלכלית אבל מהווה אינטרס לאומי אז המדינה צריכה לממן אותה.
מהר חלל חש בז 698817
הסיבה חשובה, מהבחינה הבאה: אם החשיבות היא בשוטף, אז מתבקש לעשות כפי שהצעת: שהמדינה תזמין מהחברה בשוטף את הצרכים. אבל אם החשיבות היא רק לצורך מצב עתידי היפותטי, מה המדינה אמורה להזמין בשוטף?
מהר חלל חש בז 698824
מחקר!
אני בטוח שיש מספיק חוקרים בארץ שישמחו למימון. אפשר ישירות דרך משרד המדע או דרך האוניברסיטאות, אבל מחקר במדעי החלל, גם בלי מימוש ספציפי לצרכים הביטחוניים של ישראל, יביא תועלת למדינה (ואולי גם לשאר האנושות).
מהר חלל חש בז 698826
יש דברים שאי אפשר להזמין בשוטף, למשל -אחמ אחמ - לווינים.
מהר חלל חש בז 698787
בעיקרון אתה צודק, ולכן כל התעשיות הבטחוניות מנסות לייצא. אבל לקחת את זה לקיצוניות. בתנאי שהצבת, לכל התעשיות הביטחוניות מלבד אלביט, אין זכות קיום.
צריך גם לומר, שספק אם ימצאו לקוחות זרים לתעשייה בטחונית שלא תצליח למכור בישראל.
נראה לי שקריטריון עדיף הוא תעשייה שכל קיומה תלוי בפרוייקט יחיד.
מהר חלל חש בז 698790
אני חושב שגם לרפא''ל יש יותר מלקוח אחד (אם כי אני מעריך שגם היא תלויה לחלוטין בצה''ל). בכל אופן, אם למדינה חשוב להחזיק בתעשייה בטחונית היא יכולה להכריח את משרד הביטחון לקנות ממנה גם אם זה לא המחיר הטוב ביותר. במקרה של תעשיית לוויינים, נראה שצה''ל הוא לא ממש לקוח בתחום זה.
מהר חלל חש בז 698795
המשפט האחרון שלך היה בצחוק, נכון?
מהר חלל חש בז 698796
כשכתבתי אותו הנחתי שהלקוח של לווייני אופק הוא משרד הבטחון ולא צה''ל, אבל בעקבות הערתך, אני לא בטוח בזה. אולי צה''ל הוא כן לקוח משמעותי של תעשיית הלוויינים הישראלית. בכל מקרה, בניגוד לכטב''מים ולטילים מסוגים שונים, אני לא רואה מצב שבו ישראל מוכרת לווייני אופק למדינות אחרות.
מהר חלל חש בז 698797
אוקי, אני לא דייקתי אולי בהבחנה ביניהם, אבל מן הסתם אלה מערכות שחלקן חופף (מי קונה את מטוסי החמקן, משהב"ט או צה"ל? ומי הלקוח?).
לפי ויקיפדיה נראה כי ישראל כן מוכרת לפחות תוצרים של לווינים באופן מסחרי.
מהר חלל חש בז 698798
זה מחזק את החשד שכל הסיפור הוא נסיון ללחוץ על הממשלה לסבסד את הוצאות הייצור של לוויין עמוס חדש ושהאיום בסגירת המפעל הוא רק חלק מהלחץ.
מהר חלל חש בז 698799
א. לזה רמזתי ב-ב. בתגובה הראשונה למאמר.
ב. קשה לדעת, זה כבר תלוי בנתונים פרטניים וארכניים כמו שולי רווח, גבייה על שירות לאורך זמן ושאר ירקות שכאלה.
מהר חלל חש בז 698808
לחץ לגיטימי במיוחד בהתחשב בכך שכפי הנראה צה''ל חזק מדי ומשרד הביטחון חלש מדי בהקשר הזה. בצה''ל יש נטייה לתעדף אוייבים שיש להם גבול יבשתי איתנו. במציאות של איראן, עירק וטורקיה, לווינים (וצוללות) הם חיוניים לא פחות ממטוסי קרב וטנקים.
SpaceIL 698737
ובינתיים גם SpaceIL (שהיה אמור להיות משוגר בשנה שעברה על ידי SpaceX, בערך שנה לאחר הכשלון), נדחה ואמור להיות עכשיו משוגר „השנה״.
עדכון 704282
TheMarker מעדכן. באמצע 2018 החליטה הממשלה לממן ל"חלל תקשורת" קניה של הלווין מתע"א. בינתיים לא נבנה כלום ורק חלק מהתקציבים הועברו.

הכתבה מלאה ביקורת על מחדלי הממשלה, אבל מהפרטים לא ברור לי שזה מוצדק. נראה שמה שמעכב הוא שאין מפרט ללווין, ואין מפרט בגלל ש"חלל" לא השלימה אותו, ו"חלל" לא השלימה אותו כי השימושים המסחריים בו לא נסגרו עדיין (Yes אולי, בזק כנראה לא). מה הכותב מציע? לא ברור, אולי שהממשלה תממן לתע"א את בניית הלווין בלי לחכות ל"חלל" (הוא מזכיר כי בבסיס החלטת הממשלה היתה הקביעה כי שימור יכולת בניית לווין היא נכס אסטרטגי חיוני לישראל) - אבל לפי איזה מפרט?
עדכון 713637
התעשייה האווירית הודיעה (אני מדווח באיחור מ-TheMarker שהיא מתחילה לבנות את לוויין התקשורת "דרור 1". המימון בינתיים הוא ממשלתי, לא ברור מאיזה תקציב (ביטחון? מדע?). בינתיים לא מתוכנן שימוש מסחרי, אבל הם ינסו למכור שימוש ל"חלל תקשורת".

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים