הבנאליות של הפרסום 3860
ניסוי הכלא המפורסם של זימבארדו היה זיוף
לאחר ארבעים ושבע שנים נחשף כי ניסוי בית הכלא המפורסם של זימבארדו, לפיו נטען שהסמכתם של אנשים להשתמש בכח כלפי אנשים אחרים הופכת אותם לסדיסטים, זויף בחלקו הגדול. כותבת על כך ד"ר יונת אשחר באתר מכון דוידסון.

בניסוי שערך הפסיכולוג האמריקאי פיליפ זימבארדו בשנת 1971 השתתפו 18 סטודנטים מאוניברסיטת סטנפורד, כאשר תשעה מהם תיפקדו כסוהרים ותשעה כאסירים. בימים שלאחר מכן, סיפר זימבארדו, הלכה וגברה אכזריות הסוהרים. הם הכריחו את האסירים לחזור על מספרי האסיר שהוקצו להם, העבירו אותם אימונים גופניים מפרכים, השאירו אותם בתאיהם עם צרכיהם בתוך דלי, לקחו להם את המזרנים ועוד. אחד האסירים, דגלאס קורפי נשבר לאחר 36 שעות וצרח: "אלוהים אדירים, אני נשרף מבפנים! אני לא יכול לסבול עוד לילה! אני לא יכול לעמוד בזה!".

לדברי זימבארדו הוא נאלץ לקטוע את הניסוי לאחר שישה ימים מתוך השבועיים שהוקצו לו, מאחר ו"הסוהרים שלנו הפכו לסדיסטיים, והאסירים שלנו נהיו מדוכאים והראו סימנים של לחץ קיצוני". מכאן הסיק זימבארדו את "אפקט לוציפר", לפיו אין זה נכון כי קיימים אנשים טובים או רעים, אלא כוחות סביבתיים הם המביאים אנשים טובים לבצע מעשי רוע.

למרות שהנסיונות לשחזר את הניסוי על־ידי חוקרים אחרים הניבו תוצאות שונות לחלוטין, הפך "ניסוי בית הכלא" לאחת מאבני הדרך החשובות בפסיכולוגיה ההתנהגותית. תוצאותיו השפיעו על מדיניות הכליאה בארה"ב ושימשו היסטוריונים של השואה ותופעות קשות נוספות. הניסוי, שמתואר כמעט בכל ספרי הלימוד למבוא בפסיכולוגיה בארה"ב, הביא לזימבארדו כבוד, פירסום והשפעה נרחבים. ב-‏2015 יצא לאקרנים סרט המתבסס על הניסוי.

באפריל השנה פרסם הקולנוען הצרפתי תיבו לה טקסייה ספר בשם "היסטוריה של השקר". לה טקסייה ראיין את זימבארדו, ועבר על הקלטות ומסמכים מן הניסוי. הוא גילה שההתנהגות הסדיסטית, שגם לפי התיאור של זימבארדו הופיעה רק אצל שלושה מן הסוהרים, הוכוונה על־ידי החוקרים. באחת ההקלטות מורה להם זימבארדו עצמו: "אנחנו יכולים ליצור שעמום. אנחנו יכולים ליצור תסכול. אנחנו יכולים לעורר פחד, ברמה מסוימת... לנו יש שליטה מוחלטת בסיטואציה. להם אין שום שליטה", בעוד עוזרי המחקר שלו מציעים להם באילו שיטות להשתמש.

גם הייאוש והלחץ של האסירים היו בחלקם הצגה. בקטע שהושמט מן הסרט התיעודי של הניסוי משנת 1992, מודה הסטודנט קורפי שזעקותיו היו זיוף של התמוטטות עצבים, לאחר שהחוקרים לא אישרו לו לעזוב כדי ללמוד למבחן.

מה שמפתיע בסיפור זה הוא שלמרות המוניטין המפוקפקים להם זכה מלכתחילה ניסוי בית הכלא באקדמיה, יתכן שהפיכתו לנדבך בחשיבה המערבית היא שהביאה את המוסדות האקדמיים להכניסו לספרי הלימוד, שם הוא עתיד להישאר גם בזמן הקרוב.
קישורים
מאמר של מכון דוידסון
הסרט מ-‏2015
הסרט התיעודי מ-‏1992
מאמר ב-Medium
היסטוריה של השקר
זימבארדו בטד
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  מה, אז לא כולנו נאצים בארון? • הפונז • 5 תגובות בפתיל
  ומהצד השני... • טל כהן
  זימבראדו בפעוטון • ירדן ניר-בוכבינדר • 27 תגובות בפתיל
  השלישיה • אפופידס

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים