האם תקום פקולטה לרפואה באריאל? 3917
המועצה להשכלה גבוהה ביהודה ושומרון (מל"ג יו"ש) החליטה על פתיחת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל. מחר אמורה המועצה להתפרק (היא קיימת מכוח צווים צבאיים). היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט קבע היום כי החלטה כזו היא בסמכות מל"ג יו"ש, אולם ההכרעה הסופית צריכה להיות בידי מל"ג ישראל, וזו צריכה להחליט בתוך חודשיים.

הפקולטה לרפואה מוקמת בתמיכת שלדון ומרים אדלסון. הועדה לתכנון ולתקצוב אישרה את הקמת הפקולטה ביולי, על חודו של קול, אך אז נחשף כי חברת ועדה אחת שהצביעה בעד היתה בניגוד עניינים. מנדלבליט פסק כי על הועדה להצביע שוב, ובהצבעה החוזרת הוחלט נגד.

בין התומכים בפקולטה נפתלי בנט, שמנמק זאת במחסור המחריף ברופאים בישראל. הוא התבטא בנט נגד "הקרטל האוניבסיטאי", לאחר שדיקני הפקולטות הקיימות לרפואה התנגדו לפקולטה באריאל. הם אינם חולקים על המחסור, אך טוענים כי צוואר הבקבוק אינו במקומות ללימוד העיוני אלא במקומות להכשרה קלינית בבתי החולים, ועניין זה עדיין לא הובהר עבור הפקולטה באריאל. הם אף טענו כי הפקולטה החדשה תפגע באיכות ההכשרה של הפקולטות הקיימות, והודיעו כי אם לא תיפתח הפקולטה הם יקלטו בשנת הלימודים הקרובה 70 סטודנטים נוספים - המספר שאמורה הפקולטה באריאל לקלוט.
קישורים
הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704143
האם הפקולטה באריאל תקבל ללימודים גם סטודנטים פלסטינאים תושבי הסביבה?
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704146
ניחוש: הפקולטה לא תפסול אותם, אבל לרוב הפלסטינים יהיו מחסומים מסוגים שונים בדרך אליה. לא צריך לנבא את העתיד, צריך להסתכל על ההווה, שהרי מחוץ לפקולטה לרפואה האוניברסיטה כבר קיימת כמה שנים (רובן כמכללה). אבל מה ההווה? אני לא מוצא מידע. ביולי היה ב"הארץ" מיני-פולמוס בין אמנון שפירא מאריאל לבין ניר גוב ממכון וייצמן, שבין השאר "דן" במספר הסטודנטים הפלסטינים באריאל. שמתי "דן" במרכאות, כי המאמרים התמקדו באידיאולוגיה וסיסמאות. לשאלה שעל הפרק, שפירא אמר "מאות סטודנטים ערבים ופלסטינים", גוב אמר "לא נכון", תיק"ו.
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704147
יש סטודנטים ערבים באריאל. ''פלסטינים'' זה כבר עניין של הגדרה, נראה לי שהסטנדרט בחוגי השמאל (''הארץ'', נניח) הוא לכנות כך גם בעלי אזרחות ישראלית.
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704156
כן, הטוויסט הזה עלה בדעתי. מצד שני שפירא כתב "ערבים ופלסטינים", משמע הוא מבחין ביניהם (אם כי ייתכן שב"פלסטינים" הוא מתכוון לערבים אזרחי ישראל וב"ערבים" לערבים אזרחי מצרים, נניח).

גרמתי לי עכשיו לחשוב יותר על המשפט של שפירא בדבר מאות סטודטנים ערבים ופלסטינים שלומדים באריאל. אני חושב שלמרות הטשטוש הערבי-פלסטיני, ולמרות הדמגוגיה מסביב, אפשר בזהירות להסיק מסקנות טנטטיביות ממנו.

שפירא אמור לדעת לפחות בערך כמה ערבים לומדים באריאל, מכיוון שהוא מרצה שם. ייתכן שהוא שקרן בוטה, אבל הוא נהנה אצלי מחזקת היושר המינימלי בעובדות. אם הוא כתב "מאות" אז אני מסיק שיש שם לפחות 150, מכל האזרחויות והקוואזי-אזרחויות יחד. האם הם ערבים ישראלים או פלסטינים? כמה ניחושים לא מושכלים: בהינתן סטודנט ערבי באריאל, הסבירות שאני מייחס להיותו תושב הרש"פ גבוהה בערך כמו להיותו אזרח ישראל - מצד אחד לפלסטיני יש יותר קשיים ביורוקרטיים וטכניים מלישראלי, מצד שני למה שערבי אזרח ישראל יבחר ללמוד דווקא שם? לתושב הרש"פ זה יכול להיות לפחות קרוב גיאוגרפית. (כמובן, לשתי האפשרויות סבירות גבוהה בהרבה מלהיותו אזרח מדינה אחרת). כך שעם כל הניחושים כאן אני נותן סבירות גבוהה לזה שיש לפחות עשרות סטודנטים תושבי הרש"פ באריאל.

זה לא מעט; יותר ממה שהייתי מנחש אלמלא המשפט הזה של שפירא. האם זה משנה? מבחינות מסוימות, אוני' אריאל אכן לא ממש פתוחה לפלסטינים, אפילו אם יש שם 300 מהם. מצד שני, אוניברסיטאות ישראליות אחרות גם סגורות בפניהם, אולי אפילו יותר. אבל לא זה העניין של פרופ' גוב ושותפיו לדעה (ואני די שותף לדעתו, אגב); מבחינתם, האוניברסיטה פסולה מעצם מקום מושבה. מה שהיה יכול להכשיר אותה, אולי, הוא אם היא היתה מיועדת בראש ובראשונה לפלסטינים. אבל בשביל זה כנראה היא היתה צריכה להיות מחוץ לאריאל...
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704163
אני מתקשה להאמין שיש שם סטודנטים פלסטינאים, קרי תושבי הרשות. ולו רק מהסיבה הפרוזאית של אפשרות מעבר מהשטחים (ראה מקרה כביש 443 למשל, על מחסומיו וחסימותיו). אולי, אולי, יש שם סטודנטים פלסטינאים תושבי מזרח ירושלים אבל אלה אינם תושבי הרשות אלא תושבים ישראלים?
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704164
אם כבר: מה לגבי האוניברסיטה העברית?

כמוכן: האם יש לתושבי השטחים תעודות בגרות?
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704165
האם אתה שואל אם תושבי הרש"פ לומדים בעברית?

לפי וויקיפדיה יש תעודה למי שעבר מבחנים בסיום י"ב המקנה זכות כניסה לאוניברסיטה. ראה שם secondary educationhttps://en.m.wikipedia.org/wiki/Education_in_the_Stat...
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704166
הי העברית קרובה לתושבי מזרח ירושלים.

לעניין התעודה: מדובר על תעודה שונה. זו אינה תעודת בגרות ממשרד החינוך של מדינת ישראל.

האוניברסיטה העברית דורשת תעודת בגרות
באתר של אוניברסיטת אריאל לא מצאתי את זה במפורש אבל סביר להניח שאותה דרישה קיימת. מן הסתם יש אפשרות להשלים תעודת בגרות במכינה.

כיום דווקא לא מעט מערביי הארץ לומדים באוניברסיטאות בשטחים. אבל לא זכור לי ששמעתי על משהו הפוך.
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704167
אה, השאלות שלך לא היו כל כך מובנות.

על פניו נראה שכביכול תושבי הרש"פ לא יכולים ללמוד באריאל בגלל שאין להם תעודת בגרות ישראלית אבל בעצם אני לא חושב שזה רלוונטי כי אונ' בישראל (פרופר) מכירים בתעודות שוות ערך ממדינות אחרות.

תלמידי מזרח י-ם יכולים לעשות בגרות? אני מניח שכן בגלל שהם אזרחים (מינוס, אבל זה סיפור אחר)
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704168
בתי הספר שם יכולים להחליט אם ללמד לפי התעודה הישראלית או הפלסטינית. רוב בתי הספר מלמדים לפי התעודה הפלסטינית.
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704266
תלמידי מזרח ירושלים הם ברובם הגדול לא אזרחים אלא תושבי קבע.
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704272
כן, לכן כיניתי אותם אזרחים מינוס (כי יש להם מסלול התאזרחות מובנה).

אפרופו, האם שקד לא אמרה לפני כמ הימים שאין לה בעיה ש- 400-500 אלף פלסטינים יתאזרחו (אני מניח שזה חיבור בין תושבי מזרח י-ם ושטחי c כשאלה יסופחו אינשאללה לשיטתה)?
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704304
יש בחוק מסלול התאזרחות מובנה שהמדינה עושה מאמצים גדולים להניא את תושבי מזרח ירושלים ממנו.
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704208
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704170
אילו היתה מחוץ לאריאל (בשכם, למשל), האם סטודנטים יהודים יכלו ללמוד בה בבטחה?
כמה יהודים לומדים בביר-זית אל נג'אח ואל אזהר?

(האם זאת הנורמה?)
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704171
האם אונ' ביר זית הוקמה על אדמה מופקעת ונמצאת תחת סטטוס משפטי של תפיסה לוחמתית (קרי, כיבוש) ומנוהלת ע"י מפקד צבאי בהתאם למדיניות אלו ותושביה היהודים משוללי זכויות פוליטיות ומנועי מעבר?
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704172
שאלה יפה, אך לא ממש רלוונטית. תהיתי מה דעתם של פרופ' גוב ושותפיו לדעה (ובפרט לדעת שותף אחד ספציפי - ירדן) על הדרת יהודים. אני מניח שכולנו היינו רואים בצורה מאוד שלילית הדרת ערבים מאוניברסיטאות ישראליות (כולל אריאל). אם לדעתך עוולות הכיבוש מצדיקות אידיאולוגיה אנטי-יהודית גזענית עד נאצית אתה מוזמן פשוט לומר זאת במקום להטיח שאלות רטוריות.
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704188
יש בתגובתך (1) אלמנט חזק של סתירה עצמית - אם זאת לא שאלה רלוונטית מדוע אתה ממשיך במשפט הבא לדוש בה?
ושי בה גם (2) שימוש חתרני (בלשון עדינה) במושג "הדרה" שמעקר אותו מתוכן והופך אותו לנשק התנצחותי.
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704231
סתירה פנימית - זה אני :)

וסליחה על כך שאין לי דרך לשאול זאת בלי שזה ישמע כהתנצחות, אך מה רע במושג "הדרה" בהקשר הזה?
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704183
החוק הבינלאומי, עכש''י, ולדעתי בצדק מוסרי, מתיר לפתח שטח כבוש רק לטובת הנכבשים. הוא לא מחייב את הנכבשים לקבל בזרועות פתוחות את הכובשים.
(ותודה לאייל האלמוני שפעם באייל הציב לפני את האמת הדי בסיסית הזו.)
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704187
האם זאת אומרת שתתמוך בהקמת אוניברסיטה בשטחים רק אם אסור יהיה ליהודים ללמוד שם?
בהנחה שזה המצב, יש לי שתים וחצי שאלות (הראשונה היפוטטית):

1. אילו היו יהודים חיים ביו"ש תחת ממשל ירדני בתשע עשרה השנים שלפני שישים ושבע, האם לדעתך מותר היה להם ולצאצאיהם להמשיך לחיות (וללמוד) שם?
2. מה בנוגע ליהודים שחיו באיו"ש לפני ארבעים ושמונה?
וחצי. למה, לדעתך, לא חיו יהודים באיו"ש בתקופה הזאת?
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704212
"האם זאת אומרת שתתמוך בהקמת אוניברסיטה בשטחים רק אם אסור יהיה ליהודים ללמוד שם?"

לא. אני אשאל את עצמי: אילו הפלסטינים היו עצמאיים, והיו מקימים אוניברסיטה, האם היה ראוי שהם יאפשרו ליהודים (אזרחי פלסטין או אזרחי ישראל) ללמוד בה? התשובה שלי היא כן. ולכן האוניברסיטה שישראל ככובשת רשאית להקים בשטח הכבוש, ושמיועדת בראש ובראשונה לטובת הנכבשים, ראוי שתאפשר גם ליהודים ללמוד בה.
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704233
כנראה שהדיעות שלנו קרובות‏1 עד כדי ניואנסים. תודה על ההבהרות.

___

זהו, בעיני, החסרון הגדול ביותר בהפיכת האייל למועדון חברים סגור.
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704213
יש בשומרון שומרונים.
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704235
אכן כן. מעניין אם הם מגדירים את עצמם כפלסטינאים.

___

מזכיר לי ראיון מרתק עם צבי מסיני על משפחות פלסטינאיות שמוצאם יהודי (גרגרי המלח וכו'). שווה לחפש.
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704189
לכן הבאתי למעלה את דוגמת כביש 443.
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704211
(הבנתי, ורציתי להיות יותר מפורש.)
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704176
> מצד שני למה שערבי אזרח ישראל יבחר ללמוד דווקא שם?

ישנו העניין של תנאי הקבלה. מיקומה הגיאוגרפי של האוניברסיטה (בישראל) היא לעיתים קרובות שיקול משני, בהשוואה לאפשרות להתקבל אליה.
לפני שאגבש דיעה, אני סקרן לדעת 704177
אני מנחש שתנאי הקבלה לאריאל גבוהים משל לא מעט מכללות בישראל (בהינתן תחום לימוד), מעצם יומרתה להיות אוניברסיטה, וגם מהיותה אטרקטיבית אידיאולוגית/תרבותית לאוכלוסיה מסוימת מחתך סוציואקונומי לא נמוך. האם זה שהיא אוניברסיטה משחק לטובתה גם אצל מי שאמור להיות מוטה נגדה אידיאולוגית/תרבותית?
הפיל והבעיה הפלסטינית 704145
נראה שיש פיל בחדר שמניע גם את התומכים וגם את המתנגדים, ואף אחד מהם לא רוצה להודות בכך, ולכן הנימוקים של כולם לא נשמעים הכי משכנעים. הפיל הוא (דה) שאריאל היא בשטחים. בנט ושות' דוחפים להקמת הפקולטה (דה) כדי לחזק את "יש"ע זה כאן"; הנימוק של מחסור ברופאים הרי לא מסביר למה דווקא באריאל. גם הנימוק של המתנגדים נראה קצת מעורפל (יפגע בהכשרת הסטודנטים בפקולטות הקיימות? למה? המחסור הוא במקומות להכשרה קלינית? אוקיי, צריך לפתור את זה בכל מקרה, ואם פותרים את זה, למה לא פקולטה באריאל).
704148
צוואר הבקבוק הוא לא מחסור בסטודנטים או ברופאים כלליים. נוסיף עוד רופאים? אז יהיו עוד כאלו שיחתמו בלשכה. הפתרון צוואר הבקבוק הוא בקבלה להתמחות, וכאן קיימים שני גורמים עיקריים -
1. המחסור בתקנים למתמחים, באופן גורף, לכל ההתמחויות.
2. מודל התגמול ותנאי העבודה שדוחפים יותר רופאים להתמחויות שאינן בהלימה עם צרכי המדינה. מי שטוב, מי שיכול לבחור, מי שיש לו אפשרויות - (בדרך כלל) לא הולך להיות פנימאי בפריפרייה.
למה חו"ל? 704150
אני לא יודע,
הרבה מאוד רופאים למדו בחו"ל, ולא מחירה ראשונה.
למה?
למה חו"ל? 704151
לא כ''כ הבנתי את השאלה.
למה חו"ל? 704153
אם צוואר הבקבוק הוא ההתמחות,למה כל כך הרבה רופאים לומדים בחו"ל?
למה חו"ל? 704155
זה לא משנה הרי. יש מעט עורכי דין, וקשה לעבור את בחינות הלשכה - אבל הרבה מתחילים ללמוד משפטים.
למה? כי כמות הלומדים תלויה בכמה מעוניינים להיות רופאים. הקושי בקבלה להתמחות ~8-9 שנים לאחר התחלת הלימודים אינו שיקול מרכזי בהחלטה על מסלול הלימודים, ולכן אינו משפיע על מספר המעוניינים.
704157
סקר מעודד: בוגרי סטאז' טריים רצו יותר מכל להתמחות בפנימית, ילדים ומשפחה; הקורלציה ההפוכה בין שביעות הרצון מהסטאז' לבין המרחק ממרכז תל אביב קיימת, אבל לא נחרצת.
704158
מן הכתבה: "רפואה פנימית היא פעמים רבות יעד ביניים בדרך לתת התמחות נוספת במקצועות כמו קרדיולוגיה, נפרולוגיה וגסטרואנטרולוגיה, כך שלפחות חלק מהרופאים שיתמחו בה לא יישארו פנימאים".
לבחור בפנימית כקרש קפיצה לקרדיולוגיה זו לא באמת בחירה בפנימית.
...
באשר לחלק השני, יש אנשים שמרוצים יותר-או-פחות מהשירות הצבאי שלהם, אבל הם לא היו ממליצים לאחרים להתנדב לצה"ל וגם לא היו בוחרים זו בעצמם. קשה להסיק ממדד שביעות הרצון של הסטאז' לרצון להמשיך ולעבוד בבית החולים לאחר מכן.
וזה גם לא משנה - במבחן התוצאה, הפנימיות בפריפרייה ובבתי החולים הקטנים קורסות.
704184
אני חושב שהפנימיות קורסות גם בבתי החולים הגדולים במרכז, לפחות לפי מה שאני קורא בעיתונים. יש לך נתונים שאומרים שבפריפריה המצב קשה יותר? קראתי גם שהסכם השכר של הרופאים עם האוצר מלפני כמה שנים, שנתן תוספת לרופאים שהולכים לפריפריה, מצליח במידה לא מבוטלת לאזן את המצב הגיאוגרפי.

אני גם התעכבתי על המשפט שדיבר על פנימית כקרש קפיצה. משתמע ממנו שקרדיו, נפרו וגסטרו הם מאוד נחשקים ואטרקטיביים. לפחות את עולם הנפרו אני מכיר לא רע. נדמה לי שיש שם קצת פרקטיקה פרטית, אבל היא לא בהיקפים מסיביים. עיקר עבודת הנפרולוגים היא במחלקות בבתי החולים הציבוריים. יכול להיות שבקרדיו וגסטרו יש יותר פרטי. אבל מי שמחפש כסף ולא להתעסק עם הזקנה במסדרון, לפי הכתבות של פעם, הולך לפלסטיקה; מי שמוכן לעבוד קשה אבל רוצה כסף וגם תהילה הולך לכירורגיה. יכול להיות שקרדיו, נפרו וגסטרו הם יותר קלים בסוף כי המחלקות האלו בבתי החולים יותר סלקטיביות, ולא מקבלות את ברירת המחדל של הקשישים החולים מערכתית. בכל זאת, אני מרשה לעצמי לשאוב עידוד מסוים מההעדפות העדכניות, ומקווה שהם שינוי מגמה.
704205
אני הייתי משער שגם מחלקות הלידה טומנות בחובן פוטנציאל השתכרות גבוה מאד - בזכרוני עולים כמה רופאים שעבור סקירת אולטרה-סאונד של חצי שעה נטו מרוויחים כאלפיים שקל בפרטי.
ומיותר לומר שהן לא מטפלות בקשישים חולים.
704209
אולטרסאונד הוא לא התמחות של מיילדים, מיילדות היא תת-התמחות ברפואת נשים ולדעתי אולטרסאונד הוא לא תת-התמחות עצמאית (ודאי לא התמחות מלאה כמו רנטגנולוגיה). מיילדות כשלעצמה היא לא התמחות שמטרתה היא פרקטיקה פרטית, עד כמה שידוע לי רופאים לא אמורים להשתתף בלידות בית אלא ליילד רק במסגרת בתי חולים. בכל מקרה, ברפואת נשים יש כמובן פרקטיקה פרטית בשפע. אני חושב שרופאי נשים פרטיים צריכים לעשות קצת ''שימור כשירות'' בבתי חולים (רופא נשים הוא קודם כל מנתח, ואת זה הוא לא עושה בפרקטיקה הפרטית) אבל גם אם הם עושים משמרת של יום פעם בשבוע-שבועיים בבית חולים הם עדיין יכולים להתפרנס בצורה נאה בקליניקות.
704239
אולטרסאונד היא סוג של תת-התמחות לא רשמית של רפואת נשים (כמו מיילדות, גינקולוגיה ופוריות).
רופאי נשים רוצים לעשות אמנם "שימור כשירות" בבתי החולים, אבל הסיבות מגוונות: חלקם משיקולי עניין (כדי לא "להתנוון" מהמקרים הפשוטים בקופת החולים), חלקם משיקולי יוקרה (בשביל הטייטל של 'דוקטור אלמוני, רופא בכיר במחלקת נשים בבי"ח ע"ש פלוני'), חלקם לצורך קידום מחקר. הם לא "צריכים" באמת, ורבים מרופאי הנשים לא דורכים בבית החולים לאחר סיום ההתמחות.
704249
מנסיוני הם בהחלט עדיין עושים משמרות בביה''ח (וטוב שכך).
ולא יודע למה אתה קורא ''בצורה נאה'', אבל בתעריפים שהזכרתי גם יום בשבוע בלבד במרפאה הפרטית כנראה יגרום להם להתפרנס בצורה נאה יותר ממני וממך. ואגב, אני לא רואה שום פסול בזה.
704260
שאלת הפסול היא שאלה מורכבת. אמנם התעריפים שהזכרת כוללים מע"ם ושלל הוצאות על אחזקת קליניקה, מזכירה ומערכות מתקדמות ויקרות, אבל גם כך נראה שהתעריפים גבוהים מדי. למה אני סבור כך? כי בירושלים יש רופא בשם עופר תדמור שנותן בדיוק את השרות הזה במחירים נמוכים ב-‏30-40% מאשר במרכז. יש נשים שאכן מגיעות אליו מהמרכז, אבל רוב הנסקרות (בהתרשמותי מכמה וכמה ביקורים בקליניקה) הן ירושלמיות. ההוצאות במרכז לא שונות משמעותית מאשר בירושלים, והמשתמע מכך הוא שבמרכז יש קרטל לא רשמי של רופאי האולטרסאונד הפרטיים. יותר מכך, הרי הסקירות למיניהן ניתנות לביצוע גם במסגרת הקופה, אז אם נשים פונות לבצע אותן באופן פרטי ובעלויות גבוהות זה כנראה משום ששכנעו אותן שרק אצל הרופאים הפרטיים הן תקבלנה סקירה "איכותית". בנוסף על כל זאת יש גם בעיה של סקירת יתר - בישראל מתבצעות הרבה יותר בדיקות US בהריון בממוצע מאשר במדינות אחרות. בקיצור, אין רע בזה שרופא משתכר עבור מיומנות שרכש בעמל רב, אבל נראה לי שהמערכת ככלל מכוונת להוצאה עודפת של כסף מהנשים וניצול החרדה הטבעית להגדלת הרווחים - ובזה יש ויש פסול.
704261
זה שוק חופשי. מי שרוצה ורוצה (בקמץ וסגול בהתאמה) יכול/ה ללכת לקופה, ומי שחושב שהוא מעדיף מישהו פרטי, שיעשה סקר שוק וייקח מה שמתאים לו.
בכדי לעמוד מאחורי האמירה שלך ש'זה כנראה משום ששכנעו אותן שרק אצל הרופאים הפרטיים הן תקבלנה סקירה "איכותית"', אתה צריך להראות שאכן אין הבדל באיכות בין רופא קופ"ח ממוצע לבין רופא פרטי שבחרת אישית.
עד שאני לא אראה נתונים שמוכיחים ההיפך, אני לא רואה בזה שום פגם מוסרי. בטח ובטח לא בעייתי יותר מהדיון הגנרי של רפואה פרטית מול ציבורית.
704292
אני סבור שחלק לא קטן מהסקירות שמתבצעות הן בכלל מיותרות (כאמור בישראל נערכות הרבה יותר בדיקות מבמדינות אחרות; אתה יכול לקרוא על כך כאן), והן מקודמות על ידי בעלי האינטרס - הלא הם המרוויחים מכך. גם הסקירות שאכן רצויות הן מוצר מדף סטנדרטי; רופא שעבר את ההתמחות וההסמכה הנדרשת יידע בעל פה את רשימת המכולת של "עורק X - הודגם, שני אברי Y - הודגם", מדידת הקף הראש ואורך עצם הירך ושאר הפרמטרים. להפך - מי שטוען שיש לו מיומנות מיוחדת, עליו חובת ההוכחה. זה שונה מניתוח מורכב שבו אכן יש יתרון משמעותי לרופא שביצע את הניתוח הזה מספר רב של פעמים, שהוכשר לבצע אותו בבית החולים בחו"ל שבו פותחה השיטה וכו'.

זה אולי לא שונה בהרבה מנושאים אחרים בדיון על הרפואה הפרטית מול הציבורית, אבל העובדה שבתחום הזה יש הבדל משמעותי בינינו לבין מדינות אחרות מרמזת שבנושא הזה יש לרופאים יותר כוח ללחוץ על הלקוחות ו/או שהמערכת נותנת תמריצים חזקים יותר לקיומו של השוק הזה (למשל באמצעות מנגנוני ביטוח משלים שמתמרצים את הלקוחות להוציא כסף נוסף מחוץ לקופה, המלצות של קופות החולים על ביצוע שלל בדיקות שונות ומשונות שכלולות בסל או לא ועוד).
704262
ואגב, למה אתה חושב שההוצאות במרכז לא שונות מבירושלים? גיגול מהיר אחר מחירי הדירות (ולכן גם השכירות) מראה שמחירי הדירות בתל אביב גבוהים ב-‏35% מבירושלים, ממש בדיוק באמצע הטווח שאתה ציינת.
704290
שכירות זה נתח אחד של הוצאות, וגם לגביו השאלה היא מה מחירי המשרדים ולא הדירות, וגם - האם מכון אולטרסאונד יתמקם דווקא בתל-אביב? יש גם גבעתיים, פתח-תקווה, חולון, רמת-גן וכו', בכולן לקוחות פוטנציאליות ומחירי השכירות בהן נמוכים יותר. בכל מקרה הוצאות אחרות, כמו קניית ותחזוקת מכשיר US מתקדם של פיליפס או GE, חשמל, רכיבים מתכלים כמו סדיני נייר או ג'ל להצמדת המתמר וכיו"ב הן זהות בכל מקום. כידוע תמחור לא נגזר מעלויות אלא ממה שהלקוחות מוכנים לשלם, ובמרכז יש הרבה לקוחות שמוכנים לשלם הרבה - כל עוד יש תיאום שקט בין המכונים שמונע ירידת מחירים.
704241
טוב, אני מודה שהניסוח שלי היה פרבולי משהו.
בשיא החורף אמנם אז כל הפנימיות קורסות, מי יותר מי פחות.

אבל כוונתי הייתה שהמצב ברפואת הפריפרייה גרוע יותר, כי איכות הרפואה דלה יותר ומספר הרופאים נמוך יותר.
גם במבחן התוצאה המצב קשה - שיעור התמותה גבוהים יותר, הכללי ותמותת התינוקות.
ישנו פחות ציוד (כגון מכשירי MRI), צוות מצומצם יותר (מחלות מסויימות לא קיימות בכלל בבתי החולים שבפריפריה, כגון נוירוכירורגיה או עור) ועוד בעיות רבות. אני יכול להרחיב, אבל אחרים רבים עשו זאת.

הסיפא שלך ("המחלקות האלו בבתי החולים יותר סלקטיביות") מתקרב לנקודה. בחלק מאותן התמחויות-על אין מחלקות אשפוז כלל. אין מחלקות אשפוז נפרולוגיות, גסטרואנטרולוגיות, או אנדוקרינולוגיות. רוב הרופאים הללו מתפקדים כרופאי מרפאות חוץ, ומייעצים למאושפזי בית החולים - בפרט אותם מאושפזים בפנימית.

בכל אופן, זו לא הייתה הנקודה שלי. הכוונה הייתה, שהרופא הממוצע מרוויח הרבה מעבודה חוץ בית-חולימית. מעבודה בקופת החולים, או במרפאה פרטית וכד'. מעטים הרופאים שיכולים להיות פנימאים במשרה מלאה, ללא עבודה נוספת חיצונית. המערכת לא מתגמלת פנימאים "פרופר", ולכן מעט מאוד בוחרים את המקצוע הנ"ל, למעט כקרש קפיצה לקריירה נוחה ומשתלמת יותר. כקריירה, פנימאי full-time הוא מאורע נדיר, ולפי דעתי חוטא לנקודה להסתכל על התמחות (4 שנים מתוך קריירה של ~30-40 שנים) כמייצגת. לכן, גם אם נוסיף עוד אלף רופאים, מעטים מהם יהפכו להיות פנימאים שכאלו, מעטים מהם יגיעו לפריפרייה ומעטים מהם יפתרו את אותן בעיות קשות שהועלו.
שיעורי בית 704245
שיעורי תמותה: הם מושפעים גם ממצב כלכלי וממרחק ממוצע מבית חולים.
שיעורי בית 704275
אני מסכים כמובן. כבכול תמונת מצב כלכלית, גם בכלכלת בריאות קשה להציג נתונים מבודדים. ישנו אי-שיוויון בתשומות ואי-שוויון בבמספר מבחני תוצאה (הנה עוד אחד - זמני המתנה לניתוח). אמנם אף אחד מהם במבודד אינו מספק לצורך קבלת התמונה, אני אני מקווה שריבוי הנתונים מגורמים שונים מעביר את הנקודה.
704279
אני מקבל את כל מה שאמרת, בתיקון אחד: מחלקות אשפוז נפרולוגיות יש גם יש.
704285
ישנן מחלקות לאשפוז-יום, בהם מתבצעת למשל דיאליזה. מחלקת אשפוז מלאה, כמו מחלקה פנימית / כירורגית / ילדים וכד' - אין.
חולים עם בעיות נפרולוגיות הדורשות אשפוז - למשל כשל כלייתי - מאושפזים בפנימית.
אלף נפרולוגים לא יצליחו לאשפז 704322
את מחלקת האשפוז הנפרולוגי ברמב"ם, וגם את רעותה בכרמל, אני מכיר מבפנים. עד לפני עשר דקות הנחתי שבכל בית חולים בינוני פלוס יש; לאור התגובה שלך עשיתי סקר אינרנטי זריז, דגמתי שלושה בתי חולים גדולים ואחד בינוני, ובכולם אין. למדתי משהו.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים