המרוץ לירח מתעורר, ישראל נכנסה אליו 3919
הגשושית הישראלית "בראשית" שוגרה שלשום, ומתוכננת לנחות על הירח באפריל. זהו פרויקט של העמותה Space-IL בשיתוף התעשייה האווירית. הפרויקט החל לפני שמונה שנים כיוזמה של יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, כחלק מתחרות של גוגל לבניית חללית לא מאוישת על־ידי חברה פרטית. איש העסקים מוריס קאהן תרם 40 מיליון דולר. עלותו הכוללת של הפרויקט היא מאה מיליון דולר, סכום שנחשב נמוך מאוד במונחים של מסעות לירח. הפרויקט לא הצליח לזכות בתנאי התחרות של גוגל, שנסגרה לבסוף ללא זוכה, אבל המשיך במנותק מהתחרות.

שני שיאים נוספים תשבור "בראשית" אם תצליח במשימתה: החללית הקטנה ביותר שתנחת על הירח (585 ק"ג) והמסלול הארוך ביותר (6.5 מיליון קילומטר). עד כה רק ממשלות ארצות הברית, ברית המועצות וסין הנחיתו חלליות שלמות על הירח. האיחוד האירופי, יפאן והודו ביצעו בהצלחה משימות של שיגור רכב לירח, אך בשני המקרים מדובר על רכב שתוכנן להתרסק על הירח.

על רקע זה, סוקר אסף רונאל ב"הארץ" את תמונת המרוץ הכלכלי לירח, שמתעורר בתקופה האחרונה. בירח ובגופים סמוכים יש מחצבים יקרים כמו זהב, כסף, טיטניום והליום-‏3, ובעיקר מים, שיכולים לשמש להפקת דלק לטיסות המשך בחלל.

הנשיא טראמפ הכריז כי הירח הוא בעדיפות עליונה. מנהל נאס"א, ג'ים ברידנסטין, הודיע כי הסוכנות תשתף פעולה עם גורמים בשוק הפרטי לשם כך, וחוזים אמורים להיחתם על יולי הקרוב. תוכניתה היא להביא שוב בני אדם לירח עד 2028, ובהמשך להקים עליו בסיס קבע; לפני כן מתכננים האמריקאים להקים תחנת חלל מאויישת באמצע הדרך לירח.

סין היא זו שחידשה את המרוץ לירח, כשהנחיתה עליו חללית ב-‏2013, לאחר 42 שנה ללא נחיתה. בחודש שעבר הנחיתו הסינים חללית בצידו של הירח הרחוק מכדור הארץ, ובכך התגברו על הקושי הטכנולוגי ביצירת קשר עם החללית כאשר הירח מסתיר את קו השידור. סין גם מתכננת להקים תחנת חלל בדרך לירח, ולהנחית עליו אנשים. הם הודיעו כי ישמחו לשתף פעולה עם מדינות אחרות.

הודו מתכננת להיות המדינה הרביעית שתשגר בני אדם לחלל, בשנת 2021. באפריל היא מתכננת לשגר לירח חללית שנבנתה כולה בהודו. גם ליפאן, דרום קוריאה ורוסיה, וכן להתארגנות פרטית בגרמניה, תוכניות למשימות לירח בשנים הקרובות.
קישורים
בראשית - ויקיפדיה
תמונת המרוץ - הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

סרטון מעניין 704373
יש כאן סרטון אנימציה שפרסמו המפתחים שמסביר איך עושים את זה. זה סרטון מעניין, ורק כשצפיתי בו הבנתי במה מדובר. החללית משתחררת מהמשגר אחרי חצי שעה ואת כל היתר היא עושה לבד. זה נראה מסובך במיוחד הקטע שבו החללית נלכדת על ידי כוח המשיכה של הירח. אני מחזיק אצבעות להצלחת המשימה.
סרטון מעניין 704377
באמת מעניין. תודה רבה על הקישור.
הישג חלקי 704378
עם כל הכבוד להישג (שלמעשה יקרה רק בעוד מספר שבועות), הרי שהחלק הקשה ביותר מבחינה טכנולוגית בהגעה לירח כלל לא הושג אלא נרכש בכסף מחברה אמריקאית פרטית. לישראל לא רק שאין יכולת עצמאית להגיע לירח (אפילו לא לרסק עליו אבן קטנה), אין לה גם יכולת להכניס לוויין למסלול גאוסטציונרי. כל לווייני התקשורת שיוצרו בישראל (משפחת עמוס) שוגרו באמצעות חברות זרות. היכולת של ישראל מתמצה בשיגור מטענים קטנים של מאות קילוגרמים למסלולים מאוד נמוכים בגובה של עד כ-‏1,000 קילומטר מעל לאדמה. מסלולים כאלה דועכים במהירות ולכל היותר תוך שנים ספורות הלוויינים נשרפים באטמוספירה. כדי להביא חללית כמו בראשית לירח, צריך טיל ששוקל אלפי טונות, כמעט כולו דלק, שמטרתו להתגבר על כבידת כדור הארץ ולהביא את החללית לנקודה שבה כבידת הירח תמשוך את החללית אליו, וישראל רחוקה מאוד מיצור של טילים כאלה.
עד שישראל באמת תוכל להתגאות ביכולת עצמאית להגיע לירח יעבור עוד זמן רב מאוד.
הישג חלקי 704379
אני מניח שהתכוונת לאלפי ק''ג (ולא טונות).
הישג חלקי 704384
התכוונתי לאלפי טונות. למשל, סטורן V שקל כ-‏3,000 טונות.
הישג חלקי 704407
אכן!
הישג חלקי 704803
הטיל Falcon 9 שוקל בהמראה (עם הדלק) 549,054 ק"ג - כלומר 549 טון.
הישג חלקי 704818
נשמע מעודד. אבל אני תוהה אם המשקל המופחת הוא בשל טכנולוגיה מפותחת מאשר זו של סטורן V או אולי בעיקר מאחר ואין מדובר כאן א. בהובלת בני אדם ב. הגעה עד לירח.
הישג חלקי 704819
אני מניח שזה כי מדובר במשקלים קטנים בהרבה. המשקל היבש של בראשית הוא רק כ-‏150 קילוגרם ועוד כ-‏600 קילוגרם של דלק שמאפשר לה להגיע לירח. המשקל המלא שלה הוא מאותו סדר הגודל של רכב הנחיתה על הירח ולכן אמרתי שצריך אלפי טונות של דלק כדי להביא אותה אל הירח, שכחתי שבראשית בעצמה היא 80% דלק.
הישג חלקי 704820
לדעתי יותר שיפור טכנולוגי.
לסטורן 5 [ויקיפדיה] היתה יכולת נשיאה גדולה פי 2 משל פאלקון כבד [ויקיפדיה], למסלול נמוך, וכמעט פי 3 לתמרון מעבר לירח, אבל עלות השיגור שלו היתה גדולה פי 8 גם בלי השימוש החוזר במשגר של הפאלקון.
ההשוואה של הפאלקון לסדרת דלתא מרשימה עוד יותר- הפאלקון כבד נושא פי שניים מטען מדלתא 4 [ויקיפדיה] כבד, ועלות השיגור שלו פחות מחצי. הפאלקון 9 [ויקיפדיה] נושא פי 3-4 מטען מדלתא 2 [ויקיפדיה] (7000) בעלות שיגור מעט נמוכה יותר.
הישג חלקי 704380
אני יכול להבין את נעימת הביקורת שבדבריך. דברי הרהב וההבטחות המופרזות המאפיינות את תעשיות הטכנולוגיה מקבלות גוון מזרח תיכוני מיוחד כשמדובר בישראלים.
יחד עם זאת כדאי להזהר שלא לשפוך את התינוק ביחד עם המים.
למעשה הרקטה רק מציבה את החללית במסלול מחוץ לכח המשיכה של כדוה''א. את שארית המסלול תעשה החללית בעזרת מסלול מסובך במיוחד. החללית משתמשת בגרביטציה של כדוה''א כדי להאיץ ולעלות למסלולים יותר ויותר גבוהים עד שתגיע למסלול שיאפשר לירח לחטוף אותה. זה הולך להיות מסובך מאד וצריך להחזיק אצבעות להצלחת המבצע.
כמוכן צריך לזכור שלא מדובר במבצע של מדינת ישראל. מדינת ישראל, כלומר אני ואתה לא נקפנו אצבע למען המבצע הזה. מדובר ביזמה של שלושה מהנדסים שראו ביזמת המיני-חללית הישראלית עניין חינוכי והשראתי לא פחות מעניין טכנולוגי. הם התחילו מהתחרות כלשהי של גוגל ובדרך מצאו להם תורם פרטי נדיב והצליחו לרתום את התעשיה האוירית ליזמתם. באורח שנראה לי מפתיע במיוחד הם הגיעו למצב שחלומם עשוי להתגשם בעוד כמה חודשים.
כפי שנכתב במאמר הנושא למעלה התחרות על תעשיית החלל נפתחה. גם אם ''בראשית'' לא הופכת את ישראל למעצמה טכנולוגית כמו ארה''ב, רוסיה, סין והאיחוד, ואולי אפילו לא ברמה של יפאן והודו, עדיין יזמות כאלו יכולות לתת לישראל עמדת פתיחה טובה יותר לתחרות בשוק המתפתח הזה. צריך לזכור כי כם רקטות הענק המובילות את מטענן אל מעבר למסלולים הגאוסטאציונריים, התחילו כרקטות צעצוע שבנו הנער הנאצי-גרמני פון בראון והרוסי קורולב במסגרת קלובים לנוער חובב מדע ותעופה.
הישג חלקי 704381
למיטב הבנתי, טרם הומצאה הרקטה שתציב חללית מחוץ לכח המשיכה של כדוה''א. וגם אי אפשר להשתמש בגרוויטציה של גוף כלשהו כדי להאיץ ממנו והלאה.
ובאופן כללי, כאוהד גדול של המהנדסים שהרימו את המבצע, הייתי מרגיש יותר נוח אם העיתונים היו מחכים עם השמפניה עד לאחר הנחיתה המוצלחת (ואולי גם לאחר השיטוט שלאחריה, נגד עין הרע). עוד הרבה דברים יכולים להשתבש.
הישג חלקי 704394
שיטוט שלאחריה?
הישג חלקי 704399
לפי תנאי התחרות המקורית החללית אמורה לנחות בהצלחה ולשדר צילם, ואז ליסוע/לשלוח רכב למרחק של לפחות חמש מאות מטרים ולשדר צילום שוב. המארגנים החליטו שקל יותר להמריא מהירח ולנחות במרחק מה מלפתח ולסחוב רכב ירח. אני מניח, אבל לא בטוח, שהתכנית בעינה למרות שתנאי התחרות של גוגל כבר לא רלוונטים.
הישג חלקי 704400
קראתי באיזה שהוא מקום, שכיוון שהתחרות בוטלה ורק אנו המשכנו במשימה, והוחלט לוותר על החלק הזה של תנאי התחרות.
הישג חלקי 704726
השיטוט עדיין מופיע בדף המשימה באתר שלהם. אני לא יודע אם זה עוד רלוונטי.
הישג חלקי 704396
כדי לקטוע באיבה את התחרות למי הרקטה היותר גדולה, אני מציע לעצמנו לעיין שנית ב-מהירות מילוט [ויקיפדיה].
הישג חלקי 704398
כתבת: "מציבה את החללית במסלול מחוץ לכח המשיכה של כדוה"א", וזה לא נכון. ישנה גם מהירות מילוט, שבה הגוף "הנמלט" לא שב ומתקרב, אבל הוא גם ממשיך "לחוש" בגרביטציה בהתאם לחוק השלישי של ניוטון, ובהעדר השפעה של גורמי שמים אחרים מהירות ההמלטות שלו תלך ותפחת בגלל הגרביטציה, אך לעולם לא תגיע לאפס. יש דברים כאלה במתמטיקה.
במקרה של "בראשית", המשגר לא מביא את החללית אפילו למהירות המילוט, שכן החללית נכנסת לתנועה במסלול אליפטי סביב כדור הארץ ולא מתרחקת ללא שוב.
הישג חלקי 704402
ליתר דיוק: היא מגיעה למקום שבו כוח המשיכה של כדור הארץ חלש יותר מזה של הירח. היא לא צריכה להמלט מכדור הארץ אלא להגיע לירח (שגם הוא לווין של כדור הארץ).

וכזכור, על פני כדור הארץ, כוח המשיכה של הירח חזק מזה של השמש.
הישג חלקי 704403
''מהירות מילוט'' מוסברת בהנחה שאין גרמי שמים אחרים וזה כולל גם את הירח. הרי אפשר לשגר את הגוף לכיוון שונה לגמרי מהירח, והיא עדיין קיימת.
הישג חלקי 704404
כזכור?

כמחושב: יחס המסות הוא 3.5x10^8 (שמש 1.989 × 10^30, ירח 7.34x10^22) לטובת השמש.
יחס המרחקים הוא כ-‏430 לטובת הירח (150 מיליון מול 0.348 מיליון), ובריבוע זה בערך 2x10^5.

נראה לי שהשמש מנצחת, לא? פספסתי משהו?
הישג חלקי 704405
מעניין. כוחות הגאות של הירח גדולים יותר מאלו שמפעילה השמש, כי כוחות הגאות יורדים ביחס למרחק בשלישית.

גאות ושפל [ויקיפדיה]: גודלם של כוחות הגאות פרופורציוני למסת הגוף שמפעיל אותם, ויורד לפי המרחק בשלישית - בניגוד לכוח המשיכה עצמו, שיורד לפי המרחק בריבוע (מפני שכוחות הגאות הם שקלול עם כוחות נוספים). לכן כוחות הגאות של הירח (שמסתו קטנה מזו של השמש פי 107 × 2.7 אך גם מרחקו הממוצע מכדור הארץ קטן פי 390 ממרחקה של השמש) גדולים פי 2.2 מאלה של השמש. זאת למרות שכוח המשיכה של השמש על כדור הארץ עצמו גדול פי 180 מזה של הירח.
הישג חלקי 704406
לזה אני מסכים, אלא שצפריר כתב שכח המשיכה של הירח גדול משל השמש, ולא השפעת הגאות.
לגבי הגורם - זה מן הסתם לא בגלל שקלול עם כוחות נוספים, אלא בגלל ההפרש בכח המשיכה בין שתי נקודות על אותו גוף. למשל, לגבי גאות האוקיינוסים - בין הכח בנקודה שפונה אל הגוף המושך לנקודה שפונה הרחק ממנו, שהמרחק ביניהן הוא כ-‏12,800 ק"מ, קוטרו של כדור הארץ.
בקרוב ראשון זה כנראה יהיה פרופורציונלי לנגזרת של כח המשיכה - ואכן הנגזרת של r^-2 היא r^-3 (בהזנחת הקבועים).
הישג חלקי 704383
גם אני שמעתי ש''החללית משתמשת בגרביטציה של כדוה''א כדי להאיץ ולעלות למסלולים יותר ויותר גבוהים'', אך אני חושב שמדובר בתיאור לא נכון. לפי איך שאני התרשמתי ניתן לתאר את העניין כמו האצת נדנדה והבאתה לתנועה עד גובה רב כשבכל מחזור של התנועה שלה מוסיפים עוד קצת מהירות. ברור שלולא הייתה גרביטציה היינו יכולים להגיע לגובה רב יותר ללא השקעת אנרגיה בכלל, כך שהגרביטציה מפריעה לנו ולא עוזרת לנו. גם טענתך ש''הרקטה רק מציבה את החללית במסלול מחוץ לכח המשיכה של כדור הארץ'', לא נכונה כפי שהקדים להסביר יוסי.
הישג חלקי 704385
למיטב הבנתי, על מנת לחסוך בדלק, החללית משתמשת באופן אינטנסיבי ב"אפקט אוברת" Oberth effect [Wikipedia] ומפעילה את המנועים בכל פעם שהמסלול שלה עובר בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ על מנת להשיג יעילות מקסימלית. השיטה הזאת חסכונית בדלק, אבל מאריכה את זמן המסע. לדעתי הניסוח "החללית משתמשת בגרביטציה של כדוה"א כדי להאיץ ולעלות למסלולים יותר ויותר גבוהים" אולי לא מדויק, אבל הוא לא שגוי. החללית משתמשת גרביטציה של כדוה"א כדי להאיץ וכאשר מהירותה מקסימלית, היא מפעילה את המנועים כדי להשיג יעילות גבוהה יותר.
הישג חלקי 704388
הוא אשר אמרתי. כמו נדנדה תלויה. לטעמי הניסוח שגוי, אבל אולי זה עניין של טעם.
הישג חלקי 704386
אין לי שום טענה ל-Space-IL, להיפך, רק תשבחות. הבעיה שלי היא (כרגיל) עם התקשורת שעושה חגיגה גדולה מהישג צנוע (שעדיין לא הושג). אני מודה שאני לא נקפתי אצבע למען ההישג, אבל אבי ואחי, כמו רבים אחרים מאזרחי המדינה, השתתפו במימון ההמונים של הפרויקט.
הישג חלקי 704391
אם כן, אני מסכים אתך לחלוטין.
שכחתי את עניין מימון ההמונים ואכן גם אני לא השתתפתי בו. מעניין יהיה לדעת כמה כסף נאסף במימון המונים ביחס לכסף שנתרם ע''י מוריס קאהן והתעשייה האוירית. הערה זו, לא באה כדי לפתוח עוד סיבוב של הדיון, אלא כדי להסכים עם הנזק שגורמת תופעת הפרסום העצמי וה''אני ואפסי עוד'' של התקשורת והרשת.
אני גם מודה לך על ''הגנתך'' במישור הטכני של אפקט הוברת. בהתחשב באופי הדיון, זה ראוי להערכה ולציון. תודה.
לא התעמקתי, אך אני מניח שהאפקט קשור לתאוצה הצנטריפוגלית הישנה והטובה מימי התיכון. העניין הוא פחות האנרגיה ויותר הזוית. החללית ''נופלת'' אל כדוה''א אבל מעט האמרגיה שיש למנועים יוצרת כיוון (זוית) נפילה כזה שהיא אינה ''פוגעת'' בו, מה שמאפשר לה לתפוס מסלולים יותר ויותר גבוהים מעל כדוה''א.
נראה שתופעת ה''אני ואפסי עוד'' לא נעצרת רק בדרגים המקצועיים של התקשורת אלא מתפשטת גם לדרגים חובבניים וצנועים יותר ברשת ההמונים.
אם להאמין לסדרת הטלביזיה (הבריטית אאז''ן) המצויינת על המירוץ לחלל, אחד האתגרים הטכנולוגיים העיקריים בתעשיית טילי הענק המאפשרים למטענם ל''גבור'' על מהירות הנפילה, היא סנכרון הפעילות של כמה מנועי ענק הצריכים לספק את מהירות הבריחה מבלי לערער את יציבות מסלול הטיל.
הישג חלקי 704392
אני לא ידעתי כלל שיש כאן גיוס המונים למען המטרה הזאת, ואולי לו ידעתי וגם הייתי מבין במה בדיוק מדובר הייתי גם אני משתתף. האמת היא שראיתי כל הזמן ידיעות בתקשורת, ולא חשתי שמדובר במשהו שהולך להתממש, והייתי די אדיש לכל העניין. המפנה אצלי חל כשראיתי את סרטון האנימציה שהצגתי בתגובתי הראשונה והתחלתי בכלל להבין במה מדובר, כי קודם הערכתי שגורם חיצוני הוא שמביא את החללית למסלול סביב הירח ואחראי לכל החלק הזה, בדומה קצת לתכנית אפולו. הסרטון הזה, כאמור, גרם לי למפנה בהתייחסותי לפרוייקט ואני חושב שמדובר בהישג יותר מצנוע ושניתן לו בתקשורת לא יותר ממקום הראוי לו. אם זה גם יצליח התלהבותי תגדל יותר.
הישג חלקי 704393
אגב, בליל השיגור קמתי בערך ב 03:15 לעשות פיפי ואז נזכרתי שעוד חצי שעה יש שיגור והדלקתי את הטלוויזיה ונשארתי ער כדי לצפות בשיגור. תמיד כשיש אירועים ליליים כמו ליקוי ירח מיוחד או דברים דומים, אני ממשיך לישון כתינוק, והפעם קרה משהו ממש חריג.
הישג חלקי 704395
גם אני בדרך כלל לא קם בלילה במיוחד כדי לצפות בארוע אסטרונומי, אבל לפני כ-‏7 שנים קמתי לפני 4 בבוקר כדי לצלם את התמונה הזאת.
הישג חלקי 704382
אני רוצה קצת להציל את כבודה של תעשיית משגרי הלווינים הישראלית. אופק 5 שוגר ב 2002 ועדיין פעיל (כמו האחרים בסידרה ששוגרו אחריו), כמו כל האחרים בסדרה ששוגרו אחריו, כך שמדובר בלפחות 7 שנים עד שהם "דועכים". אולי זה "שנים ספורות", אך אני מניח שממילא המערכות האלקטרו אופטיות שנמצאות עליו מתיישנות ונדרש להחליפן במערכות משוכללות יותר, ולכן לצורך משימת הריגול די בכך. יכולת כזאת יש רק ל 8 מדינות בעולם, וצריך גם לזכור שאנו משגרים את הלווינים לכיוון מערב (מסיבות ביטחוניות ופוליטיות), ולכן סיבוב כדור הארץ סביב צירו פועל לרעתנו ולא לטובתנו. איני בטוח שהיכולת לשגר לוויינים למסלולים גאוסטציונרים דורשת התגברות על איזו בעיה טכנולוגית מיוחדת, ומדובר בעיקר בהשקעה כספית עם אותו סוג של טכנולוגיה, ואם היה באמת צורך בכך אני מניח שהיינו מגיעים גם לכך. אם יותר זול לקנות את הטכנולוגיה הזאת, כך עדיף.
הישג חלקי 704387
אתה צודק שמאז שהחל השימוש בטילי שביט תלת-שלביים הלוויינים מגיעים למסלולים של מעל 400 קילומטר ששם הדעיכה המסלולית היא פחות מהירה. עדיין, טילי שביט יכולים להביא מטען של מאות ק"ג לגובה של מאות קילומטרים, כאשר הם עצמם שוקלים עשרות טונות. להשוואה, הטילים שמיועדים להביא לווייני תקשורת במשקל של טון או שניים למסלול גאוסטציונרי, הם במשקל של מאות טונות. אני לא מהנדס טילים, אבל לדעתי מדובר בסדר גודל אחר לגמרי ובטכנולוגיה מורכבת בהרבה.
הישג חלקי 704397
אולי כדאי לומר כאן שבהחלט יש להבדיל בין טכנולוגיית לווינים‏1 לבין טכנולוגיית שיגור.
גם הראשונה, שישראל כבר נמצאת עמוק בתוכה כשלושים שנה, היא טכנולוגיה מורכבת מאד, אולי אפילו יותר מורכבת באספקטים מסוימים מטכנולוגית משגרים.
טכנולוגיית שיגור גם היא טכנולוגיה מורכבת ו(נניח) מתקדמת, אבל היא שונה מאד.
למשל, לא ברור לי בכלל שטיל שמעלה לווין למסלול גיאוסטציונרי (כ-‏35,000 קילומטר מעל פני הים) מורכב בהרבה מטיל שמביא אותך לגובה 1000 קילומטר - הוא פשוט צריך להיות גדול יותר ולהכיל הרבה יותר דלק‏2.

ההישג הטכנולוגי המרשים (לטעמי) של 'בראשית' הוא קודם כל שהיא נבנתה במשאבים זעומים יחסית, באופן פרטי, ואם אכן תשלים את משימתה זה יהיה בעיקר מעורר השראה ומעודד ילדים/דות ואחרים להשתתף בפרוייקטי חלל.
ברור לגמרי שיחסית ליכולת הטכנולוגית של ישראל כמדינה בתחום הלווינות, 'בראשית' כנראה לא מהווה שום קפיצת דרך קדימה.
אני אגב התרשמתי גם מתכנון המסלול שאכן נראה חסכני מאד בכמות הדלק הנדרשת.

1 גשושית במקרה הזה?
2 אני לא מדבר כמובן על טיל ישיר לירח שהוא אכן מורכב בהרבה כי המשימה ארוכה הרבה יותר.
הישג חלקי 704401
מצטרף למחמאות.
ראשית: זו הקבוצה הראשונה (והיחידה בינתיים) מבין כל הקבוצות שניגשו לתחרות גוגל לונאר אקס פרייז [ויקיפדיה] שהצליחה לשגר חללית לירח.
שנית: ההישג מועצם על ידי ההיקף הזעום יחסית של מימון שהקבוצה פעלה בו. מילא להיות המעצמה הרביעית שמצליחה לשלוח גשושית שתנחת על הירח, אבל לעשות את זה בתקציב של פחות ממאה מיליון דולר זה הישג מטורף.

זהו פרויקט פורץ דרך שמראה עד כמה הירח נגיש היום.

אני מצטרף למחמאות גם על תכנון המסלול המתוחכם והחסכוני בדלק.
כדי להבין עד כמה תכנון וביצוע מסלול כזה הם מאתגרים אני ממליץ על המשחק Kerbal Space Program [Wikipedia] שהוא סימולציה של תכנית חלל שכוללת מנוע פיזיקלי מלא.
הישג חלקי 704410
המעצמה השביעית וליתר דיוק המעצמה השמינית. אחרי התקשורת שהפרזותיה ראויות ל"מחמאות" בפני עצמן.
הצץ לרגע בטיל פאלקון 9 שהרים את הגשושית הישראלית ביחד עם עוד לווין תקשורת אינדונזי לשמיים, ותסיק שהירח ממש לא נגיש גם היום.
אני כעת השתכנעתי במה שכתב איזי. רק העלות של השיגור הבודד עצמו של הטיל מגיעה למחצית העלות המשוערת של הגשושית הישראלית. נראה לי שלא לישראל ולא לאיראן יש היכולת לייצר טיל כזה שאגב יוצר גם הוא ע"י חברה פרטית. הסיבה להשערתי זו היא שלא צריך טיל דו-שלבי באורך 70 מ' שהשלב הראשון הרב-פעמי שלו נושא 9 מנועים, כדי להטיל פצצה של כמה טונות על טהרן או ת"א.
לטילים הללו יש עדיין את הנטייה המרגיזה להתפוצץ מדי פעם על כני השיגור יחד עם מטענם רב הערך. אני נוטה לחשוב שישראל גם לא יכולה להרשות לעצמה תעשייה מסוכנת כזו של כלי רכב שאחת לבערך 100 נסיעות מתפוצצים לעננת גז.
הישג חלקי 704415
אני חושב שיש הבדל גדול בין הטכנולוגיה של שיגור לווין למסלול ארץ נמוך (LEO) לבין מסלול גבוה (HEO) גיאוסינכרוני או גיאוסטציונרי. משגר כמו השביט למסלול נמוך ולווין קטן יחסית יכול להתבסס על דלק מוצק. משגר של לווין במשקל כמה טונות למסלול גבוה מתבסס על דלק נוזלי בטמפרטורה קריוגנית (אולי בתוספת של איזה בוסטר של דלק מוצק), זה הרבה יותר מורכב (וגם מפחיד, אם אתה חושב על כמה מאות טונות של החומרים האלה שרק מחכות להזדמנות לדלוף ולהתלקח). דלק נוזלי גם דורש ניהול של הבעירה, בניגוד לדלק מוצק שפשוט בוער עד שנגמר. משגר גדול גם מורכב מכמה יחידות שפועלות במקביל וצריך לוודא איזון ביניהן, הוא עשוי לכלול יותר שלבים וכו'. אגב, עד כמה שידוע לי בלווינים מסחריים היום המשגר לא מעלה בדרך כלל את הלווין למסלול הגיאוסטציונרי אלא מביא אותו למסלול עם אקסצנטריות גבוהה והלווין בעצמו מתקן בהדרגה את המסלול שלו ומעגל אותו - זה יותר יעיל מבחינת השיגור, אבל החסרון הוא שזה תהליך ארוך שעלול להמשך חודשים רבים עד שהלווין שהושקעו עשרות מיליוני דולרים בבנייתו ושיגורו מתחיל להחזיר את ההשקעה.
הישג חלקי 704418
נשמע לי סביר שאכן יש הבדל.
אבל, כמו שאמרת בתגובה אחרת כאן, אי-הכניסה של ישראל לטכנולוגיה הזאת נובעת מכך שאין בו שום צורך במשאבים המוגבלים שלנו, ולכן גם אני לא רואה כאן כבעייה או חסרון טכנולוגי.
או בניסוח אחר - אין לא יכול, יש לא רוצה.
הישג חלקי 704419
ועכשיו אני רואה שדב למטה הקדים אותי וכתב כמעט אותו דבר. לא נורא.
בקשר למסלול האקסצנטרי - בעצם זה בדיוק אלגוריתם הפוך משל בראשית: זו מפעילה את המנועים באפוגיאה וזו מפעילה אותם בפריגיאה. כי, כמובן, מטרתה של האחת היא לעגל את האליפסה ומטרתה של השנייה למתוח אותה ככל האפשר.
הישג חלקי 704411
שמתי לב רק עתה שאופק 5 פעיל 17 ולא 7 שנים כפי שחשבתי. נראה שטעיתי בפעולת החיסור.
הישג חלקי 704414
ישראל לא תוכל לעולם להתגאות ביכולת עצמאית להגיע לירח כי אין לה שום סיבה לפתח יכולת כזו, כמו שאין לה סיבה לפתח עצמאית מטוס נוסעים רחב גוף לטווח של 20,000 ק"מ, צוללת גרעינית או נושאת מטוסים. ההגעה לירח אינה משהו שיש לישראל צורך אמיתי בו, וגם לו היה - ממדיה של ישראל לא מצדיקים פיתוח בסדר גודל כזה.
הישג חלקי 704416
אחרי בדיקה מהירה שעשיתי בעקבות קריאת תגובה 704415 הסתבר לי שאכן כל המשגרים הגדולים הרוסיים האמריקאים והאירופים מבוססים על מנועי דלק נוזלי, כנראה כדי לחסוך בנפח ומשקל, וזו אכן טכנולוגיה אחרת שאינה בידינו. אך כפי שאמרתי הסיבה שאינה בידינו היא שאין לנו צורך בה, כי ניתן לקנות את שרותיה וזה זול יותר.
מתקדמים 704454
מתקדמים
704845
תמרון הגדלת המהירות האחרון. בראשית יוצאת עכשיו למסלול אליפטי שיחצה את מסלול הירח.
מותח 704932
למען האמת, אני עוקב במתח, אחר התמרונים.
נאלץ לחכות ל- 4-5 באפריל, אז הירח אמור להתקרב מספיק לגשושית, כך שמשיכת הירח תשתווה למשיכת הארץ. מכאן כבידת הירח אמורה לעשות את העבודה ול"גנוב" את הגשושית ממסלולה מסביב לארץ.
בנקודה זו, אמורה הגשושית לבצע תימרונים "מסמרי שיער", שצריכים להבטיח שתנועת הגשושית תהיה כך שהמרחק לירח יקטן בעוד המרחק מן הארץ גדל. יותר מכך, הגשושית תצטרך לדאוג שהמהירות שלה בניצב לכיוון אל הירח היא כזו שתכניס אותה למסלול סביב הירח ולא לנפילה "חופשית" וריסוק אל פני הירח.
אם יעברו בשלום את התימרון הקריטי הזה, ההמשך פחות מסוכן. צריך בכל פעם להקטין מהירות כך שהמסלול ילך ויקטן והמהירות תתקרב אל מהירות הבריחה מהירח.
באמת מותח, ונותן סיבה נוספת לצפות לתוצאות טובות ב-‏9 באפריל.
מותח 704939
לפי מה שרואים בהדגמה הזאת, החללית נמצאת ממש כרגע בערך בגובה מסלול הירח קצת לפני הנקודה הגבוהה ביותר במסלולה, אך כיוון שהירח לא שם, היא תעשה עוד הקפה במסלול זה, ורק אז יגיע הירח לנקודת הפגישה.
אני כל כך התלהבתי מסרט האנימציה שהראיתי בתגובתי הראשונה לידיעה זו שכתבתי סימולציה שמדגימה את ההליך, אבל אצלי כל המסע לוקח כשבועיים כשהירח משלים חצי סיבוב סביב כדור הארץ מרגע השיגור, ולא כל כך ברור לי למה בתכנית שלהם הם קבעו את רגע המעבר למסלול סביב הירח כשהירח משלים בערך סיבוב וחצי סביב כדור הארץ. התמרון הקרוב הוא "מסמר שער" רק מבחינה זו שאם הוא מתפספס כמו שקרה באחד התמרונים הראשונים, החללית שמהירותה תואץ על ידי משיכת הירח תתפוס כיוון התרחקות, ואנו נפרד ממנה לשלום ללא יכולת תיקון. חוץ מזה היא עושה בדיוק מה שעשתה בתמרונים הקודמים, כלומר מפנה את פי המנוע לכיוון המתאים ומפעילה אותו לפרק זמן קצר מחושב, במקרה הזה, כדי להאט את מהירותה יחסית לירח.
פרט חדש שהתברר לי הוא ההסבר על התמרון האחרון שעשתה, שנעשה כדי לתקן את מישור המסלול שלה כנראה כדי שיתלכד עם מישור מסלול הירח סביב כדור הארץ. אני מניח שהדבר הזה דרוש משום שהשיגור נעשה ממערב למזרח בניצב לציר כדור הארץ (הלקוח העיקרי של המשגר היה לווין תקשורת שאמור להיות במסלול בדיוק מעל קו המשווה). כידוע ציר כדור הארץ אינו ניצב למישור מסלול כדור הארץ סביב השמש אלא נוטה בכ 20 מעלות ממנו, ומישור מסלול הירח נוטה בכ 4 מעלות ממישור זה כמוסבר בערך מישור המילקה. את הפרט הזה לא הראו בסרט האנימציה שהלהיב אותי, ובסימולציה שלי ההנחה היא שבראשית מתחילה את מסעה כבר במישור הזה.
מותח 705060
התשובה לחלק מן התהיות שהואלת להודות בהן טמון ב''אפקט אוברת'' כפי שציין איזי.
מועד התמרונים עד עתה לא נקבע ע''פ המרחק בין הגשושית לירח, אלא ע''פ המרחק בינה לבין הארץ. הרציונל שקבע את מסלול הגשושית היה הצורך למזער את כמות הדלק הנדרשת. המסלול הארוך בזמן הוא המחיר שנדרש כדי להבטיח מינימום של צריכת דלק.
עכשיו, בראשית נמצאת באחד מאותם שלבים בהם משלמים את המחיר הזה וצריך לחכות שהירח יתקרב שוב לגשושית. ברגע שהירח יהיה קרוב מספיק, השיקול יתהפך ואז התימרון יוכתב ע''י היחס בין הגשושית לבין הירח.
אגב, באחת מן הכתבות על בראשית, נכתב שהפרוייקט הישראלי אינו היחיד ששרד את הכישלון של האתגר של גוגל. הישראלים פשוט השיגו קבוצות אחרות ובעוד כמה חודשים צפוי ניסיון דומה של גשושית שיוצרה ע''י חברה הודית.
נדמה לי שזו ההזדמנות לשבח שוב את התעוזה והחזון של שלושת הסטרטאפיסטים הישראליים.
מותח 705067
הפיזיקה היחידה בסימולציה שלי היא החוק השלישי של ניוטון שמאפשר לדעת את גודל התאוצה וכיוונה בכל נקודה כשמביאים בחשבון גם את משיכת הארץ וגם את משיכת הירח. זה הבסיס, וכמובן שכל מיני אפקטים עם שמות כאלה או שמות אחרים נגזרים מכך אם עושים את הפעולות הנכונות בזמן הנכון. מספר הגדלות המהירות בסימולציה שלי שמגדילות כך גם את אורך האליפסה הוא שלש בדיוק כמו אצלם, אבל הם מאפשרים גם מספר הקפות באותו מסלול ללא האצה, ואילו אצלי ישנה האצה כל פעם שהגשושית בנקודה הקרובה לכדור הארץ, ולכן אין סיבה שאצלם יהיה יותר חסכון בדלק. התהייה היחידה שלי הייתה מדוע הם בחרו לעשות זאת כך והפסידו חודש. את התשובה לכך קבלתי ממש הבוקר בשיחה טלפונית עם חבר שדיבר עם מישהי‏1 שאחיה עובד בפרוייקט הזה, ואני בטוח שאיש לא היה מנחש סיבה כזאת. מסתבר שזה בגלל שמירת שבת . . . הם מקפידים לא לבצע שום תמרון בשבת. וכבר הצלחתי לראות שאכן לאחר גמר ההקפה הראשונה שנעשית ללא הפעלת המנוע מיד עם הפרידה מהמשגר אנחנו בתוך השבת, שכן ההקפה הזאת לוקחת כ 18 שעות וכיוון שהחללית שוגרה קצת לפני 4 לפנות בוקר שישי אנחנו נמצאים בשעה 10 בשבת‏2. ואז צריך לחכות לעוד הקפה דומה כדי שנצא מהשבת. בינתיים הירח מתקדם לעבר מחצית הסיבוב שבה הוא אמור לפגוש את הגשושית. ייתכן שיש בדרך עוד מצבים כאלה שהתמרון יוצא שוב בתוך השבת ומצריך הליכה לסיבוב סרק נוסף. ואם מאבדים את האפשרות לפגוש את הירח אחרי מחצית סיבוב, צריך לתכנן את הכל לסיבוב וחצי כולל עוד כמה סיבובי סרק.

1 שגם אותה אני מכיר.
2 אני במקומם הייתי נוהג כאותו צדיק נערץ של החסידים מהבדיחה הזאת: חסידים ספרו על נפלאות רבם. אמר אחד: הרבי שלי היה באמצע נסיעה ופתאום החלה סערה וגשם שוטף. ואז הוא הניף ידו לפנים, ואז הייתה סערה מימין וסערה משמאל, והוא עבר באמצע בדרך שנשארה יבשה. אמר אחר: זה ממש כלום. הרבי שלי היה באמצע הדרך כשהשבת עמדה להיכנס. ואז הוא הניף את ידו לפנים, ואז הייתה שבת מימין ושבת משמאל והוא עבר באמצע. . .
מותח 705074
שבת בחלל? איך זה מוגדר בדיוק? לפי היום של כדור הארץ?
מותח 705077
האנשים שומרי שבת, לא הגשושית.
בזמן תמרון בוודאי יושבים האנשים ומפקחים עליו בזמן אמת. וכדי למנוע חילול שבת מאלה...
מותח 705083
עיין בהסברו המלא של ידידי אריק. זה לא השבת במקום הגשושית וגם לא בכף קנוורל. זה אצלנו בחדר הבקרה.
מותח 705098
אגב, דומני שאכן השאלה ההלכתית לגבי השבת בחלל נשאלה ע''י אסטרונאוט יהודי והתשובה היתה לפעול בהתאם לשבת במקום שאליו האסטרונאוטים מחוברים בכדה''א, כלומר חדר הבקרה ביוסטון.
מותח 705102
במקרה ההוא היה מקום לשאלה. במקרה שלנו בכלל אין שאלה.
מותח 705105
רק להבהרה ותיקון, החוק של ניוטון שהתכוונתי אליו הוא שתאוצתו של גוף שמושפע ממסה אחרת הוא בייחס הפוך לריבוע המרחק ביניהם. בקריאה מקרית בויקיפדיה ראיתי ונזכרתי שהחוק השלישי של ניוטון עוסק בכוח תגובה וזה משהו אחר.
מותח 705114
"בזכות" חילופי הדברים כאן, עלתה בדעתי תמיהה מסויימת. מדוע ההאצה בפריגאה (נקודת המסלול הקרובה לכדוה"א), שם מהירות ה"טיל" מירבית, יעילה יותר אנרגטית (חוסכת דלק)? חשיבה אינטואיטיבית "מקורבת", מן הסתם היתה מנחשת שההיפך הוא הנכון.
בשל כך, סוף סוף, קראתי מהו אותו אפקט שהזכיר איזי באופן מדוייק. מתברר שאותו אפקט קשור רק באופן עקיף ביותר לחוקי ניוטון או לחוק הכוח של הגרביטציה. הקשר העקיף הוא דרך אחד מחוקי קפלר (שאכן נובעים מן החוקים שהזכרתי). מחוק זה נובע שמהירות המסלול היא מירבית בפריגאה.
אפקט אוברט, המוכר יותר בתחום ה"טילאות", אומר שככל שמהירות הטיל גבוהה יותר, היעילות של שריפת הדלק הנוזלי משתפרת. מתברר שככל שהמהירות עולה, טיפות הדלק בתהליך השריפה קטנות יותר והשריפה שלהן מפיקה יותר אנרגיה.
זהו אפקט משני, ביחס לחוקים הניוטוניים הקובעים את מסלולי התנועה בחלל, ולכן בד"כ לא משתמשים בו במסעות חלל. השימוש בו נפוץ יותר דוקא בתחום הטילאות המוכר היטב לתושבי דרום ישראל בימים אלו. דומה שזהו צירוף מקרים משמעותי שדווקא הישראלים משתמשים בו במסעות חלל.
דומה, שבמציאות הפוליטית-כלכלית הנוכחית, מסעות בחלל (בפרט מאויישים) הם דבר יקר מאוד, המתקשה למצוא צידוק כלכלי ישיר/מיידי. זוהי אולי הסיבה שיש נטייה בתעשיות החלל לפנות לכיוון של רכבי חלל בלתי מאויישים ומינימליסטיים.
זהו הרקע לאתגר הירחי שהוצג בתחרות שיזמה גוגל. באתגר הזה כל טיפת דלק היא משמעותית (עובדה שאיש לא הצליח לעמוד באתגר והתחרות בוטלה). וזוהי הסיבה המהותית לכך שהשתמשו באפקט אוברט ובמסלול שהוא ב-‏2 סד"ג יותר ארוך מהמסלולים המקובלים. (התקשורת הבלתי רציפה עם הגשושית, היא סיבה נוספת).
אני רוצה לציין, שדוקא ההיבטים המשניים והשוליים של האפקט שהתגלה ע"י וקרוי על שמו של "גרמני" נאצי, אחד מאבות הטילאות והמסעות בחלל, מעורר מחשבות על ההקשר של התמונה הגדולה יותר של טכנולוגיית החלל. אולי יהיה המשך בהזדמנות ובהקשר אחר.
מותח 705115
רק תיקון, אני לא מהנדס טילים, אבל למיטב הבנתי לאפקט אוברת אין שום קשר לסוג הדלק, להרכבו הכימי, למצב הצבירה שלו או ליעילות הבעירה שלו. אפקט אוברת נובע רק מההגדרה של אנרגיה כמכפלה של כוח בדרך. מנוע רקטי מפעיל כוח שאינו תלוי במהירות המנוע עצמו, ולכן כמות האנרגיה הקינטית שהוא יפיק תלוייה רק במרחק שיעבור המנוע בזמן הפעולה שלו. ככל שהמהירת ההתחלתית יותר גדולה, כך המרחק שהמנוע עצמו יעבור בזמן הפעולה יהיה גדול יותר ולכן האנרגיה שהוא יספק תהיה גדולה יותר.
לא ידוע לי שהרמן אוברת היה חבר במפלגה הנאצית, אם כי את שנות מלחמת העולם השנייה הוא אכן העביר בגרמניה ותרם למאמץ המלחמתי שלה, זאת בניגוד למדען טילים גרמני מפורסם אחר, ולטר הוהמן, שהשתדל מאוד שלא לעזור לגרמניה במלחמתה.
מותח 705117
אני חושב שאתה טועה בשתי הנקודות.
תרשה לי באמת להסתכן בטעות ולנחש שאתה אולי בכל זאת קשור באופן עקיף לענף ה"טילאות" (זה עושה שניים מאיתנו), שכן אתה מדבר כ"טילאי" מובהק. בהקשר הטילים עניין אורך הדרך בזמן נתון, אכן רלאבנטי. במסלולים חלליים החוק הקובע הוא חוק השטחים השווים של קפלר. ויש לי הרגשה שהמשמעות היא שאורך המסלול הוא קבוע בהנתן האנרגיה הקינטית (ותנאי ההתחלה), כך שאורך המסלול שעברת בזמן מסויים פחות רלאבנטי.
לא בדקתי עניין זה באופן יסודי ולא אערוב בראשי עליו. הסיבה היא שמה כתבתי על אפקט אוברט (עניין הטיפות הקטנות וככה) הוא פחות או יותר ציטוט מן הויקיפדיה ושם נאמר בפירוש שאכן כמות האנרגיה הקינטית המופקת מכמות נתונה של דלק נוזלי ככל שהטיל מהיר יותר, אכן גדולה יותר. כמובן יתכן שהויקיפדיה טועה ומטעה ודוקא אתה מדייק. יותר מאשמח לכל הבהרה.
בעניין הנאציות, הרמן אוברט שבכלל היה גרמני רק Jus sanguinis, היה בודאי יותר נאצי מתלמידו פון בראון. אוברט,שהיה שותף לכל פשעי האדישות המוסרית (במקרה הטוב) של פון בראון, להבדיל ממנו, דוקא היה תומך מזוהה של מפלגת ימין קיצונית בפרשנות המקלה, ונאו-נאצית בפרשנות מחמירה, לאחר מלה"ע השנייה כאשר חזר להתגורר בגרמניה. יתכן שאוברט מסיבות טריביאליות כלשהן לא היה חבר המפלגה הנאצית בפועל. בדעותיו בודאי לא היה רחוק ממנה. אתה צודק בכך, שאוברט מעולם לא הואשם בעשייה אקטיבית כלשהי שהיתה קשורה לפשעי הנאצים. להבנתי, הוא היה יותר נאצי מפון בראון באופן אידיאולוגי ופחות ממנו באופן מעשי.
מותח 705118
קראתי שנית את דבריך ואני רואה שבניסוחם המדוייק הם לאו דוקא סותרים את מה שצטטתי ולכן הביטוי "טועה" הוא קשה מדי.
בסופו של דבר, הניסוח המדוייק הוא שכמות האנרגיה הקינטית המופקת מכמות נתונה של דלק, היא גדולה יותר כאשר הטיל מהיר יותר.
אתה פשוט "ננעלת" על התוצאה הסופית ואני (וויקיפדיה) על התהליך.
אגב, מי שכן עשו שימוש רחב באפקט אוברט היו פון בראון ומתכנני ה-V2 הגרמניים. בטיל זה שבו כמעט כל הדלק נוצל באקט השיגור, היה חשוב איך לוסת את צריכת הדלק במהלך השיגור והוא נבנה כך שצריכת הדלק פחתה ככל שהטיל צבר גובה.
מותח 705121
כאמור, אפקט אוברת מתרחש גם כשמשתמשים בדלק מוצק, כך שלגודל הטיפות של הדלק הנוזלי אין משמעות. למעשה הוא מתרחש גם עם מנוע יונים, אבל מנוע כזה אמור לעבוד באופו רציף לאורך כל זמן המסע, כך שלאפקט אוברת לא תהיה שום השפעה על החיסכון בדלק שמושג, כאמור, על ידי תזמון ההפעלה של המנוע רק בזמנים של מהירות גבוהה.
מותח 705132
אני ממהר לתקן לפני שמישהו אחר יתפוס אותי בקלקלתי. אני לא מצליח לאתר כעת היכן מצאתי את ההסבר עם טיפות הדלק. בויקיפדיה (האנגלית) כתוב משהו אחר לגמרי, יותר בכיוון של מה שכתבת.
העובדה, שאינטגרל המכפלה הסקלרית של וקטור הכוח בוקטור הדרך גדול יותר כאשר הטיל נע במהירות גדולה יותר, היא התוצאה של אפקט אוברת ולא ההסבר שלו. אין ויכוח על כך שיותר אנרגיה קינטית מועילה מופקת. לגבי שאלת הסיבה (כלומר מנין בא רווח האנרגיה הזה), המצב מסובך יותר. הויקיפדיה ומקומות אחרים מדברים על חלוקה מועילה יותר של האנרגיה המושקעת בין רווח אנרגיה קינטית של הטיל לבין רווח אנרגיה קינטית ותרמית של גזי הפליטה.
הויקיפדיה גם טוענת שאפקט אוברת חזק יותר במנוע רקטי (עם דלק נוזלי אני משער) מאשר במנוע יוני. הסיבה המצויינת היא שאפקט אוברת דורש קצב גבוה של פולסים פנימיים בדחף המנוע. במנוע יונים נדרש רווח גדול יותר בין פולסי הפליטה ולכן קשה לממש אפקט אוברת יעיל.
הסבר הטיפות הקטנות (במנוע רקטי) הוא אפשרי, אבל כלל לא ברור שהוא ההסבר הנכון.
אגב, ביום שלישי או רביעי בשבוע שעבר, בוצע עוד תימרון. אם לסמוך על ההסבר של המהנדס יואב לנדסמן שצוטט, המסלול לא השתנה אלא רק המישור שלו והוא כעת זהה למישור תנועת הירח סביב הארץ. אני נוטה לחשוב שהתיאור הזה לא מדוייק וגם המסלול השתנה מעט. אם התיאור נכון אפילו בקירוב, בוצע סיבוב של מישור מסלול הגשושית סביב ציר כלשהו (הציר הגאוגרפי של כדוה"א?). עוד אני מנחש שללא התימרון הזה, הירח אף פעם לא היה מתקרב מספיק לגשושית. גם כך, הצורך לתאם בין המצאות הגשושית בקצה הרחוק של מסלולה לבין המצאות הירח באותו מקום, נראה לי מסובך מספיק.
מותח 705136
אני חוזר על ההמלצה שלי על משחק הסימולציה kerbal space program.
שם אתה יכול לעשות בעצמך את כל התמרונים האלה של הגדלת המסלול ושינוי המישור שלו עם מנוע משחק פיזיקלי מלא, ולראות את החסכון העצום בדלק כאשר משתמשים במנוע הגשושית בנקודות הנכונות במסלול.
מותח 705153
נו, והאם המשחק שלך עונה על השאלה כיצד מנווטים רכב חלל לפגישה עם הירח?
בגלל המרחקים העצומים, ברור שבכל מקרה צריך להשתמש במסלולים הגרביטציונים (להבדיל מניווט וקטורי של טילים למשל). האם יש דרך נוספת להביא למפגש ירחי מלבד תזמון התמרונים בין המסלולים החלליים באופן כזה שיביא למפגש "ספונטני" עם הירח?
דוקא בהקשר של ההצעה שלך, צריך לחזור על המרכזיות של תכנון "בראשית" ככלי חלל לעניים. הגשושית היא בעצם אוטונומית למחצה ומבצעת את התמרונים שלה "ללא מגע יד אדם". השליטה בגשושית נעשה ע"י שידור מידע לפני שה"תמרון" מתחיל. השיטה הזו באה לענות גם על ההשהיה בזמן בגלל המרחק, אבל בעיקר בשל כך שרוב הזמן אין קשר עם החללית. הסיבה לכך שהתקשורת עם החללית היא רק בחלונות זמן קבועים מראש, היא גם בשל כך שכדוה"א נמצא בין הבקרה לבין החללית וגם בשל כך שרצו לחסוך בשימוש בממסרים ובתשלום שכפי הנראה מתחייב מרצועות השידור הללו.
מותח 705160
כן. לחסכון מקסימלי בדלק עושים בדיוק מה ש"בראשית" עשתה.
קודם עולים למסלול כמעט מעגלי סביב הפלנטה Kerbal , אחר כך פוחסים את האליפסה ע"י האצה ליד הנקודה הקרובה ביותר ל Kerbal מספר פעמים, ומיישרים את הנטייה שלה כך שתתאים למסלול הירח.
בהאצה האחרונה מתאמים את הקצה הרחוק של האליפסה (בה הגשושית נוסעת הכי לאט) כך שתפגוש את הירח בנתיבו ותלכד בכח המשיכה שלו. החכמה היא להסחף אל כח המשיכה של הירח כך שבתום הסחיפה התנועה תהיה כמה שיותר אטית יחסית אליו כדי לא לבזבז הרבה דלק בנחיתה. לשם כך דרוש דיוק גדול בתמרון ההאצה האחרון ליד הפלנטה, כי כל שינוי קל שם מייצר שינוי גדול בקצה האליפסה.
מותח 705162
איך גורמים לחללית לשנות את מישור המסלול שלה? האם זה קשור לתנע זויתי? האם יש לרכב החלל ספין מסביב לעצמו? האם שינוי בספין גורם לבחירת המישור הממזער את אנרגיית הספין?
האם יש לחללית כמה מנועים? האם ניתן במנוע הרקטי לשלוט בספין (בתנע הזויתי) של סילון הפליטה?
מה שכן למדתי מן הויקיפדיה הוא מדוע עדיף לבצע כמה תמרונים בפריגאה ולא תמרון אחד גדול. בפריגאה המהירות מאד גבוהה והשינוי בה גדול מאד. ככל שתבצע יותר תמרונים המהירות הממוצעת והיעילות של אפקט אוברת תגדל. זוהי המשמעות של מחיר במשך הזמן ובאורך הדרך תמורת הנצילות המשופרת של כמות הדלק המוגבלת.
ועוד 2 הערות: אני מנחש שגם המסלול הראשון היה אקסנטרי ככל שניתן היה לקבל. האליפסות האקסנטריות מאד הן פיצוי שנועד לקצר את משך ואורך המסלול של הגשושית. אני מניח שזו הסיבה לקושי להפגיש בין הגשושית לבין הירח. אם המסלול היה יותר מעגלי, "חפיפת" המסלולים היתה גדולה יותר.
אפשר היה להבין מן הדיווחים, שבוצע עוד תמרון שנועד להפנות את החיישנים של עוקב הכוכבים לחלל העמוק ולא לכיוון השמש והארץ. המטרה היתה למנוע את הסינוור של המתקן הזה המשמש לניווט הגשושית. סינוור כזה כבר גרם לגשושית לבטל "על דעת עצמה" את התמרון הראשון.
צריך לקוות שהעלות בדלק היתה מזערית, משום שתהליך הנחיתה הולך להיות ארוך. שלב הנחיתה הסופי יקח יותר מיום (11-12 באפריל). אני מנחש שיעשה שימוש ברקטות בלימה קטנות ולירח אין אטמוספירה בכלל.
מותח 705167
במחשבה שנייה, אפשר לסובב את מישור המסלול ע''י הפעלת כח בניצב הן לרדיוס אל כדוה''א והן לוקטור המסלול. מישור המסלול יסתובב סביב הציר הרדיאלי אל הארץ. באופן כזה גם צורת המסלול לא תשתנה. סכום האנרגיה הקינטית והפוטנציאלית במישור החדש יהיה זהה לסכום במערכת היחוס של המישור הקודם.
מותח 705171
המסלול הראשון הוא די מעגלי כי הדבר הראשון שצריך הוא מהירות בריחה, וכדי לא "לבזבז" את המהירות הזו המסלול הראשון הוא די מעגלי. בנוסף המסלול הראשון צריך להיות רחוק כמעט 70 ק"מ מכד"א בנקודה הכי קרובה שלו כדי שלא תהיה אטמוספירה בכלל, ולא יהיה שמץ חיכוך.
במקרה של "בראשית" כנראה שהמסלול הראשון היה אילוץ על פי דרישת החוכר הראשי של טיל השיגור, וגבוה בהרבה מ 70 ק"מ המינימליים.
שינוי המישור הוא כמו שאמרת, על ידי דחף בניצב. גם לו יש יעילות הרבה יותר גבוהה בנקודות מסויימות שאינן הנקודה הקרובה ביותר.
מותח 705172
70 קילומטר זה נמוך מדי, עדיין יש שם יותר מדי חיכוך עם האטמוספירה.
לוויני מסלול נמוך משתדלים לא לרדת הרבה מתחת לכ-‏400 קילומטר כדי לשמור על מסלולם למשך שנים.
מותח 705174
אכן, להערכתי, הגובה בו נפרדה "בראשית" מהמשגר היה כ 400 ק"מ. והמהירות שבה השתחררה העלתה אותה לגובה של 60000 ק"מ, כפי שפורסם.
מותח 705200
אני מסכים,בערך.
להבנתי יש לפחות 2 סיבות טובות מדוע תמרון סיבוב המישור לא יהיה בפריגאה.
לדעתי, התמרון צריך להתבצע כאשר הגשושית (ולכן גם ציר הסיבוב) נמצאת על מישור המסלול של הירח.
היות והסיבה הראשונה כל כך חד-משמעית, אפשר לוותר על הסיבה השנייה.
מותח 705173
כמה הערות לדבריך.
איני יודע מה זה kerbal אבל אם אתה אומר ש"בראשית" עשתה תחילה מסלול "כמעט מעגלי" סביב כדור הארץ, אתה טועה. רואים זאת גם בסרט האנימציה שהם פרסמו, וגם על סמך הנתונים המספריים שלפיהם מהירות השחרור מהמשגר הייתה כ 36000 קמ"ש והנקודה הרחוקה במסלול הראשוני הייתה במרחק 60000 ק"מ, ומשני המספרים האלה מקבלים אליפסה שבה הנקודה הקרובה לכדור הארץ הרבה יותר קרובה (וגם נאמר בפרוש שבתמרון הראשון מרחיקים אותה למרחק 600 ק"מ), וכמו שרואים בסרט זה רחוק מלהיות מעגל.
גם למה שנעשה בהמשך לא הייתי קורא "פוחסים את האליפסה" כי גם הציר הקטן של האליפסה מתארך.
"כמה שיותר אטית יחסית אליו" זה מוגזם. הכי איטית יחסית אליו זה מהירות יחסית אפס, ואז החללית תתרסק על הירח, או שאם יהיה לה די דלק היא תבצע נחיתה רכה אנכית מגובה רב, ולא זו המטרה.
אילו הדיוק היה דרוש רק בתמרון ההאצה האחרון החיים היו מאד קלים כי הוא קובע רק בכמה עוברת האליפסה את מסלול הירח. דרוש תכנון של כל המסע כך שהירח יימצא בדיוק במקום שהוא צריך להימצא ברגע הקריטי וזה יותר מסובך.
אם אתה רוצה, אשמח לשלוח לך את הסימולציה שעשיתי. אני חושב שאפשר ללמוד ממנה משהו, למרות שזה מאד כללי ולא בדיוק מה שהם עשו, ולא כולל את כל המרכיבים שהם היו צריכים להתמודד עמם.
מותח 705177
הערותיך מדויקות.
"בראשית" מנצלת את כוחו של הפאלקון, ולא צריכה לחסוך בדלק בשלב הראשון. לכן היא יוצאת למסלול אליפטי מלכתחילה. הפאלקון שחרר את הלווין הראשי שהוא נשא בגובה 3250 ק"מ, ואת בראשית הרבה לפני כן, בגובה 730 ק"מ, כאשר מהירותו היתה גבוהה יותר. המהירות הזו אפשרה לבראשית יציאה למסלול אליפטי.
לגבי הגישה לירח- בחלק הרחוק של האליפסה סביב כדור הארץ "בראשית" איטית מאוד יחסית לכד"א, והירח מהיר ממנה ו"אוסף" אותה. בתמרון שהחללית עושה בזמן שהירח אוסף אותה היא מאיטה יחסית לירח כשהיא קרובה לנקודה הכי קרובה אליו, אחרי שכח המשיכה של הירח האיץ אותה כלפיו. כיוון שלירח אין אטמוספרה ניתן להתקרב אליו מאוד כדי לנצל את אפקט אוברת' במלואו בזמן ההאטה.
הדיוק הגבוה נדרש בתמרון האחרון סביב כדור הארץ כדי שהחללית תגיע בזמן מאוד מסוים למקום מאוד מסוים, ממנו תמרון האיסוף של הירח יהיה אופטימלי. כל סטיה קלה בתמרון הזה תגרום לבזבוז גדול של דלק בתמרון האיסוף של הירח.
מותח 705180
הירח ''אוסף'' את הגשושית לא בגלל שהוא מהיר ממנה אלא בגלל שהם נעים במסלולים בערך ניצבים זה כלפי זה. לפי הסימולציה שלי הגשושית שהושפעה ממשיכת הירח חוצה את המסלול שלו בניצב לו במהירות גבוהה יותר מפי שנים ממנו ולכן גם צריך להאיטה. כשהגשושית בנקודת חציית מסלול הירח, הוא כבר עבר את הנקודה הזאת, כלומר קודם היה מימינה ועתה הוא משמאלה (כשכיוון הסיבוב של מסלול הגשושית הוא בניגוד למחוגי השעון).
תמיהה נוספת (שלישית) שהתגלתה לי לאחרונה היא, שראיתי איזה ראיון עם אחד המפתחים לפיו אם מפספסים את תמרון ההאטה הזה צריך לחכות חודש כדי שהירח יגיע לשם שוב. לפי הסימולציה שלי השפעת הירח משבשת לחלוטין את המסלול האליפטי של הגשושית והיא מואצת ועוברת למסלול גבוה בהרבה אם כי לא מגיעה למהירות ''מילוט'' מכדור הארץ, ונראה לי שיהיו דרושים תמרונים מאד נמרצים כדי להביא אותה לאותה נקודה כשהירח יגיע לשם שוב. כל כך נמרצים שאני מפקפק אם זה בכלל אפשרי.
מותח 705184
מסכים. תמרון ההאטה במעבר הראשון ליד הירח הוא קריטי, ופספוס שלו עלול בסבירות גבוהה להרוס את המשימה.
מותח 705212
לפחות לתמיהה האחרונה יש כאן תשובה: "שאם לא מנצלים את ההזמנות לבלום אז נזרק הרחק אל תוך מערכת השמש ומשם אין דרך חזרה." עכשיו, כדי להיות בטוח שלא חלמתי, חיפשתי את הסרט שבו ראיתי מישהו אומר תוך הרצאה שאם נפספס את ההאטה ניאלץ לחכות עד שהירח ייעשה סיבוב נוסף, ועד כה לא מצאתי. אז אולי באמת חלמתי. . .
מותח 705226
לא חלמתי.
מותח 705231
כן. הניסוח שלו לא היה טוב. נראה לי שכשהוא אמר ''אם נפספס את המפגש עם הירח'' הוא התכוון לכך שאם התמרון האחרון ליד כדור הארץ יתעכב ולא יצא לפועל בזמן.
מותח 705239
לא נראה לי שזה מה שהוא אמר, אבל לא אתווכח אתך על כך. מכל מקום, אם נפספס את התמרון האחרון ליד כדור הארץ, ולא נעשה שום דבר חוץ מלהפעיל את המנוע שוב בזמן הנכון, גם אז לא נצליח, כי אין לנו חופש בבחירת זמן היציאה לתמרון והוא יכול להתבצע רק בנקודות זמן שבהן הגשושית נמצאת בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ, וצריך לא פחות מנס שאחת הנקודות האלה תתאים בדיוק למיקום הירח. לכן מה שצריך יהיה לעשות הוא לבצע עוד תמרון אחד שיכניס את הגשושית למסלול כזה שהזמן מתחילתו ועד הזמן שבו צריך לעשות את התמרון הסופי לעבר הירח יהיה שווה לזמן של מספר מחזורים שלם של המסלול החדש. לא בטוח שיש די דלק לכך, ולכן הגשושית הפעם לא תהפוך אמנם לכוכב לכת חדש סביב השמש, אבל כן תישאר לווין סביב כדור הארץ.
.
מותח 705246
לא נראה לי. התמרון האחרון ליד כד''א חייב להיות מדויק, אבל הוא לא חד פעמי. אם מחכים להקפה נוספת של הירח פשוט צריך לתכנן זמן בעירה קצת שונה כדי להגיע לנקודת איסוף שונה. אני מזכיר לך ש''בראשית'' נעה לאט מאוד בחלק הרחוק של האליפסה, ומשחק קטן בזמן הבעירה ישנה בהרבה את הזמן שבו היא תגיע לנקודת האיסוף.
עדיין כנראה זה יהיה פחות חסכוני בדלק, כי אני מניח שהתכנון של המסלול המקורי היה אופטימלי.
מותח 705249
אתה טועה מאד אבל בשלב זה אוותר על ההסבר.
מותח 705250
למרות שאינטואיטיבית פסלתי את דבריך על הסף ניסיתי לבדוק זאת בסימולציה.
ובכן דמה את מישור מסלול הירח סביב הארץ שבו נערכים תמרוני ההתקרבות לירח כמישור xy. האליפסות נבנות על ציר y כציר ראשי והאליפסה האחרונה חותכת בקציה את מסלול הירח כמו בהקפה הראשונה במציאות כשהירח לא היה שם. נקודת הלכידה היא מעט מימין לציר y. לפי הסימולציה כדי שזה יקרה צריך לצאת מהנקודה הקרובה לכדור הארץ כאשר הירח נמצא בזוית של כ 40 מעלות במישור הזה. האליפסה האחרונה טרם היציאה לירח, בכל סיבוב שלה הירח עובר כ 76 מעלות. יוצא (די במזל אבל בכל זאת זה לא עוזר) שאחרי 5 הקפות הירח נמצא בזוית כ 60 מעלות שזה די קרוב ל 40. אם נצא באותה מהירות כמו קודם, כשהגשושית תחתוך את מסלול הירח הוא יהיה הרבה משמאלה והלכידה לא תקרה. ברור שצריך לצאת במהירות יותר גבוהה כדי להספיק לתפוס אותו (במהירות יותר נמוכה הגשושית בכלל לא תגיע לגובה מסלול הירח). אבל אז מה שקורה הוא שהאליפסה הולכת ומתרחבת ונקודת הפגישה זזה דווקא ימינה ואין שום סיכוי להצלחה. הסיכוי היחיד להצליח הוא לעשות מה שהצעתי קודם, כלומר לצאת למסלול מחושב שבו לאחר מספר הקפות שלם נגיע למצב שבו הירח בזוית הרצויה - כ 40 מעלות. אבל אני לא בטוח שהדבר הזה מעשי בגלל מגבלות דלק.
מותח 705251
אי אפשר להלכד בנקודת החיתוך השניה של האליפסה? כשהאליפסה של "בראשית" חוזרת מחוץ למסלול הירח פנימה?
מותח 705252
זה לא מה שהם עושים. אצלם הירח נלכד בדרך החוצה והגשושית מתחילה להסתובב סביב הירח באותו כיוון כמו הסיבובים הקודמים של הגשושית סביב כדור הארץ והירח סביב הארץ. איני יודע אם אפשר ללכוד את הירח בדרך פנימה. אפשר אולי לבדוק את זה. אבל במקרה שאתה מציע זה לא יעזור כי הירח נמצא הרבה שמאלה והגדלת המהירות תביא לזמן סיבוב גדול מאד של הגשושית שבו הירח יספיק לברוח עוד יותר עד שהגשושית תואיל לחזור. איני יכול לתת תשובות מדויקות מבלי לבדוק כי כל בניית הסימולציה בנוייה על ניסוי וטעייה, אבל אני משוכנע מאד שזה לא ילך. צריך שיתקיימו שני תנאים מהירות יציאה לירח שתיצור אליפסה שגובהה מעט יותר מגובה מסלול הירח, ומיקום מאד מדויק של הירח בזמן שהגשושית יוצאת. בדרך שאתה מציע אינך יכול לקבוע את מיקום הירח, ואתה שולט רק במהירות היציאה, ומתפלל שתהיה לכידה. אבל בעניינים כאלה תפילות בדרך כלל לא עוזרות.
תשובות 705253
אפשר ללכוד את הירח כשהגשושית חוזרת. לשם כך צריך להוציא אותה לכיוון הירח טפה יותר מאוחר אבל באותה מהירות. במקרה זה הגשושית מתחילה לסוב את הירח בכיוון הפוך, עם כיוון השעון, ואם מפספסים את תמרון ההאטה היא נכנסת למסלול אליפטי סביב כדור הארץ, ולא סביב השמש. וכפי ששיערתי לא ניתן לבצע את התמרון כשהירח בזוית 60 מעלות על ידי הגדלת המהירות לא בדרך למעלה ובוודאי לא בדרך למטה.
מותח 705255
ורק כדי שהכל יהיו מרוצים, אכן דרוש תמרון נוסף אבל ככל הנראה לא צריכת דלק נוספת. כפי שאמרתי אם מחכים הגשושית עושה 5 הקפות עד שהירח נמצא בזוית כ 60 מעלות. הראשונה מהן היא הפספוס ונותנים לה לעשות אותה, ואחר כך כשנותרות 4 הקפות מגדילים קצת את המהירות בצורה מחושבת כך שבמקום 4 ההקפות תעשנה 3 שבסופן הירח יהיה בדיוק במקום הרצוי, ומעכשיו את הבעיה הזאת כבר פתרנו. . . בעצם מוסיפים כאן האצת ביניים ולכן בתמרון האחרון לכיוון הירח יהיה צורך בפחות דלק מהתכנית המקורית, ובסך הכל תהיה אותה צריכת דלק ואולי אפילו פחות.
מותח 705260
יפה!
הגעת לפתרון הזה בעזרת הסימולציה שכתבת?
מותח 705263
הרעיון איך לנהוג אם מפספסים את התמרון האחרון שבו נשלחת הגשושית למסעה הסופי מהנקודה הקרובה לכדור הארץ בא מתוך ההיגיון. אבל בעזרת הסימולציה אפשר לחשב לאיזה מהירות בדיוק צריך להאיץ כדי להגיע למסלול המדויק שכאשר הגשושית מסתובבת בו שלשה סיבובים הירח מגיע בדיוק למקום שהוא צריך להיות כשעושים את התמרון הסופי. אפשר גם להראות שגודל המסלול הזה גדול מהמסלול האחרון וקטן מהמסלול הסופי כך שיש כאן האצה, שאחריה לא יהיה צריך להאט כשעושים את התמרון הסופי אלא להאיץ מעט, והמשמעות היא, לדעתי, שלא מבזבזים דלק. גם הנתונים שהבאתי באחת מתגובותי האחרונות, הזוית במסלול שבו צריך להימצא הירח כששולחים את הגשושית לכיוון הירח והיכן הוא יימצא אחרי חמש הקפות נוספות אם נפספס מצאתי בעזרת הסימולציה. גם את האפשרות, בתשובה לשאלה ששאל אריק, ללכוד את הירח כשהגשושית הגיעה לשיא הגובה וחוזרת לכוון כדור הארץ ואז היא מתחילה להסתובב בכיוון הפוך סביב הרח מצאתי בעזרת הסימולציה.
אם זה מעניין אותך אני יכול לשלוח לך את הסימולציה שמדגימה את תמרוני ההאצה, את ה''לכידה'' וגם את הנחיתה על הירח.
מותח 705264
אהיה אסיר תודה אם תשלח לי את הקוד (למרות שהוא, אם הבנתי אותך נכון, כתוב בשפה ארכאית). אין לי דרך קלה להריץ קבצי exe.
מותח 705266
אם יש לך מערכת הפעלה windows איני חושב שצריכה להיות לך בעיה בהפעלת הקובץ. פשוט צריך להעתיקו למחשב וללחוץ עליו לחיצה כפולה. שלחתי את זה למספר חברים ולא הייתה להם בעיה. מכל מקום שלחתי לך את הקובץ, וכפי שכתבתי לך אהיה מוכן לשלוח לך גם את הקוד, אבל כפי שהזהרתי אותך באימייל מדובר בקוד שנכתב על ידי מהנדס מכונות בבוקר חורפי אחד. . .
מותח 705256
ואם זה לא ברור, הגדלת המהירות מגדילה את זמן ההקפה ולא להפך כפי שאולי מישהו יכול לחשוב.
מותח 705181
אבל זה נכון שברוב הדרך בטרם הירח מתחיל להשפיע מהירותה קטנה ממהירותו, ואילו הירח לא היה שם היא היתה חוצה את מסלולו במהירות של בערך רבע ממהירותו.
מותח 705187
באיזו תוכנה / שפת תכנות הסימולציה שלך?
מותח 705192
vb6 , תכנה ישנה שכבר לא נתמכת על ידי מיקרוסופט. היתרון שלה הקלות בממשקים ובגרפיקה שבה אני משתמש גם לצורך הסימולציה הזאת. אבל לצורך התבוננות במה שעשיתי די בקובץ ה exe שהיא מייצרת, ולא צריך התקנה של התכנה הזאת במחשב.
מותח 705225
עוד לעניין ה"כמה שיותר אטית", כאן מספרם שמאטים את המהירות יחסית לירח לכדי בערך 80 אחוז ממנה. בסימולציה שלי גם בחרתי במספר הזה כדי לקבל מסלול אליפטי סביב הירח בערך כמו זה שראיתי בסרט. בדקתי עכשיו ומצאתי שאם הקטנת המהירות תהיה 55 אחוז מערכה או פחות, החללית תיכנס למסלול התנגשות עם הירח.
מותח 705232
תודה על האינפורמציה. אני מלא התפעלות מהמסלול החסכוני בדלק. דלתא וי של 1000 קמ"ש בתמרון לכידת הירח נראית לי ממש קטנה ומחייבת דיוק מאוד גבוה בתמרון האחרון ליד כד"א. שאפו למהנדסים.
מותח 705123
זה נכון שמנוע רקטי יעיל יותר כשהוא מאיץ גוף שמסתו נעה במהירות גבוהה יותר, ולכן, מבחינה זו, ניצול הדלק טוב יותר בנקודה הקרובה לכדור הארץ‏1. אבל בתגובתך הקודמת טענת שהתשובה לתהייתי (שתשובה לה, כאמור, קבלתי) היא אותו אפקט, וזה כלל לא רלוונטי כי בסימולציה שלי אני ממש מנסה לחקות את מה שהם עושים, ואם אצלם יש אפקט גם אצלי יש אפקט ממש באותה עצמה, כי אני משתמש באותו מספר הפעלות האצה - שלש. ה"חשיבה האינטואיטיבית" כלל לא ברורה לי. בתמרוני ההאצות בנקודה הקרובה מגדילים את המהירות אבל לא את כיוונה שבשתי הנקודות ההקרובה והרחוקה הוא משיק לכדור הארץ. אם תעשה פעולה כזאת בנקודה הרחוקה תשאיר אותה במקומה אבל תרחיק דווקא את הנקודה הקרובה, וכך תבזבז אנרגיה מבלי שבסך הכל תתרחק מכדור הארץ. עדיף לעשות פעולה כזאת בנקודה הקרובה כדי להרחק את הנקודה הרחוקה ואת זה עושים.

1 במאוחר התברר לי, כשקראתי את אחת הכתבות שהתמרון הראשון נעשה דווקא בבנקודה הרחוקה של המסלול, ואולי מבחינה זו יש כאן בזבוז של דלק, וזאת כדי להרחיק את הנקודה הקרובה לכדור הארץ של האליפסה. בעצם, רואים את זה גם בסרט האנימציה, אבל לא הפנמתי זאת בתחילה, גם בגלל שבסרט זה לא בדיוק הוסבר, ובסימולציה שלי התמרון הזה לא קיים. בהמשך כל ההפעלות שמגדילות את המהירות בנקודה הקרובה ואת אורך האליפסה, שלש במספר נעשות בנקודה הקרובה (החדשה), וכך הנקודה הקרובה של המסלולים הבאים נשארת במקומה והרחוקה מתרחקת עד שהמסלול חותך את מסלול הירח.
מותח 705124
אגב, אני רואה שעל התהייה מדוע הם עשו זאת בחודש וחצי ולא בחצי חודש, נוספה לי עוד תהייה, והיא מדוע הם עשו בכלל את התמרון הראשון שמרחיק את הנקודה הקרובה של המסלול במאתיים קילומטר לערך. ייתכן שהדבר נעשה כדי להרחיק את המסלולים הבאים מאזור החיכוך עם האטמוספרה של כדור הארץ.
מותח 705125
זה הניחוש שלי.
מותח 705126
אני אנסה לבדוק מחר עם ה''מקורות שלי''.
מותח 705201
נראה שכן.
משחק הסימולציה הטעה אותי לחשוב שבגובה 70 ק"מ האטמוספירה מספיק דלילה לאפשר מסלול הקפה, אבל בדקתי וראיתי שבגובה כזה נשרפים מטאורים, והגובה המינימלי שמאפשר מסלול הקפה הוא בערך 160 ק"מ. תחנת החלל נמצאת במסלול בגובה 330-420 ק"מ וגם היא זקוקה לדחף כמה פעמים בשנה בגלל דעיכת המסלול, כך שגם שם יש חיכוך מסוים.
בגובה 500-600 ק"מ נגמרת התרמוספירה, והאטמוספירה כל כך דלילה עד שהיא נקראת גם חלל.
מותח 705202
כפי שהבטחתי שלחתי את השאלה למקורותיי עוד ביום ראשון, אך תשובה בטלפון השבור הזה טרם קבלתי, ואין לי חשק לנדנד.
מותח 705203
אני רואה שאפילו מסלול בגובה 600 ק"מ אינו חסין. טלסקופ החלל האבל, ששוגר בשנת 1990 לגובה 612 ק"מ, מסלולו דעך לגובה 540 ק"מ כעבור 28 שנה, וצפוי לחדור לאטמוספירה בין 2028-2040
מותח 705210
591
מותח 705238
האמת היא שלי התרחש נס כזה, אלא שמי שהיה אחראי עליו לא היה הרבי אלא שמיל, הסמ"פ שלנו במילואים לפני שנים רבות. באחת התעסוקות ברמת הגולן הנוהל היה שהבט"שית צריכה לעבור על ציר הטשטוש כולו (20 ק"מ בכל כיוון) פעמיים במהלך היום, ואם לא הספיקה להשלים את המעבר והלילה ירד יש לבצע את המשך התנועה בנוהל של פתיחת ציר, כלומר בהליכה לפני הבט"שית ברגל עם אפודים ומכשיר קשר. פעם אחת נשברה הטשטשת שהבט"שית גוררת אחריה במהלך גיהוץ הציר, ועד שלקחו אותה לריתוך והחזירו לא הספקנו להשלים את המעבר על הציר, השמש שקעה ועוד יש כמה וכמה ק"מ שעכשיו צריך לצעוד ברגל, לעכב את החלפת המשמרות ולשבש את כל התכניות. אז הופיע שם שמיל הזה עם הג'יפ שלו. על הג'יפ מותקן זרקור. שמיל הניף את ידו לעבר מתג ההפעלה והנס התרחש: משני צידיה של הבט"שית היה לילה, אבל על ציר הטשטוש היום נמשך כמה שהיה צריך כדי שהבט"שית תגיע בחזרה למוצב.
סביב הירח 705244
נראה שהשלב הקריטי של לכידת החללית על ידי הירח הסתיים בהצלחה.
סביב הירח 705245
יוצא מהכלל!
כמעט. 705481
כמה חבל.
כמעט. 705483
לא נורא.
יותר ציער אותי שהימין החדש לא עבר את אחוז החסימה.
כמעט. 705487
אני, בעוונותי, דווקא רוויתי נחת מכך ש''בלד רעם'' נכנסו ואילו בנט ושקד נשארו בחוץ. אבל צר לי על הצער הכפול שחווית.

(באמת, זאת לא ציניות)
כמעט. 705489
ואני ברגשות מעורבים: שמח שאילת שקד לא תהיה בכנסת (דווקא נפתלי בנט לא כזה נורא) ומצטער שבל"ד כן (רע"ם פחות מפריעים לי).
כמעט. 705491
הצער שלי הוא בעיקר בגלל שהקואלציה נשענת עכשיו באופן מוחלט על ליברמן, שהוא בעיני פוליטיקאי חסר אחריות, ואיני סומך עליו בגרוש. אני חושב שבעתיד הקרוב כולנו נחזה בתמרונים מכוערים שלו. בשעות הבוקר אתמול הכותרות היו שבאופן כמעט ודאי הימין החדש עובר. עם המידע הזה על עוד אולי 4 מנדטים לימין הלכתי לבריכה וחשבתי לעצמי בזמן השחייה שליברמן שנסע לחול וניתק קשר, אולי מוטב שיישאר שם ולא יחזור. כשחזרתי הביתה מבשרים לי פתאום שהכול שם התהפך. זה היה די מפתיע וגרם לי להלם מסוים‏1. באותו רגע הבנתי גם את תחושת המחנה שממול שהפסיד, וקצת התחרטתי על השמחה לאידם שאותה שלא הסתרתי קודם.
אשר לשקד ובנט, תחושותיי הפוכות משלך. אני חושב שהיא פעלה באופן נכון ואלגנטי כדי לעצור את "הדיקטטורה של בגץ" שבעיני היא פשוט הרס הדמוקרטיה, והצליחה במקום שדניאל פרידמן למשל נכשל כישלון חרוץ. איני חושב שיש איזו חקיקה שיכולה להואיל במציאות שבה השופטים בבית המשפט העליון פוסקים לא לפי החוק אלא לפי "מסורת שיפוטית" כפי שהתבטא קרמניצר, והדרך היחידה היא לבחור בשופטים, בעלי ערכים שהם יותר מתאימים לערכים ששוררים בקרב רוב הציבור.
מה יש לך נגדה?
בנט, לעומתה, לא כל כך ברורה לי מהות הביקורת שלו על הממשלה, ואיני רואה איך היה עושה מהלכים מוצלחים יותר בשאלת עזה, למשל.

1 ובאמת עבורי אי ההצלחה בנחיתה של בראשית מתגמדת לעומת העניין הזה. בראשית עשתה את כל מה שנדרש ממנה שהיה גם כך לא מעט עד לרגע הזה. טרם הנחיתה הערכתי ביותר מחמישים אחוזים שהנחיתה לא תצלח, ולכן שמחתי על כל הצלחותיה הקודמות, ולא כל כך התאכזבתי מהכישלון בסוף. כך זה בפרוייקטים הנדסיים. לפני ההצלחה תמיד יש כישלונות בניסויים, ודווקא מהכישלונות לומדים. וכאן היה קשה לעשות ניסויים שמדמים את המצב האמתי.
אוף. . . להועיל 705492
כמעט. 705504
ואני מרגיש להיפך, ליברמן הוא המחסום האחרון בפני ההדתה והחרדתה. אני שמח שמחה פורתא, שלפחות כוחו בקואליציה יגדל. וליברמן דוקא מצטייר ככזה שיודע היטב לעמוד על עקרונותיו, גם במחיר כסאותיו.
כמעט. 705506
מה מעקרונותיו מנע ממנו להיכנס לממשלה מיד אחרי הבחירות הקודמות? ואיך לאחר שנה שפעלה ללא עזרתו העיקרון הזה נעלם?
כמעט. 705508
ביטול חוק הגיוס מנע ממנו, כמו גם זה שהוא הראה לביבי שהוא לא בכיס שלו. למעשה, מלבד אולי במישור המדיני, האג'נדה של ליברמן דומה מאד לזו של יש עתיד.
אחרי שנה הוא קיבל את משרד הביטחון, שזה בונוס לא קטן, ואולי חשב שגם יוכל להשפיע יותר מבפנים. זכור לי שבהמשך הקדנציה הוא התנגד נמרצות לחוקי המרכולים והגיוס המרוכך.
כמעט. 705518
איני מבין. ואחרי שנה ביטול חוק הגיוס בוטל? וקבלת ג'וב עדיפה על קיום ממשלת ימין עבור מי שרואה עצמו ימני? ממש איש עקרונות. . . ליברמן הוא הפוליטיקאי המאוס ביותר שראיתי, ואני מקווה שאיך שהוא ימצא את דרכו בעקבות ציפורה, שהסיפור שלה מוכיח שתפילותיי לפעמים נענות. . .
כמעט. 705523
לא אמרתי לרגע שהוא לא ימני, אנא קרא שוב את תגובותי בעיון רב יותר.
ושר בטחון יכול בודאי להשפיע על מדיניות הבטחון, כנראה לא מיותר לציין.
כמעט. 705537
גם אני לא אמרתי לרגע שהוא לא ימני או שהוא כן ימני. הוא ''ליברמני'' אי כניסתו לממשלה והשארתה ממשלה שנשענת אל מושב בודד מטרתה הייתה הפלת הממשלה והליכה לבחירות כדי לשפר את מצבו האלקטורלי. אחרי שנה, כשראה שהוא לא מצליח נכנס לממשלה, וכשעלה שוב ריח בחירות באפו פרש ממנה למען אותה מטרה. הוא לא כל כך הצליח כי הוא איבד מושב, אבל חמשת המושבים שלו הם לשון המאזניים, ואם אני מכיר את דרכו, הוא חורש שוב מזימות דומות.
כמעט. 705539
אתה אומר שהוא אופורטוניסט, כלומר פוליטיקאי. לא אמרת כלום, אולי שהוא פוליטיקאי מוצלח.
האם ביבי לא בחר את עיתוי הבחירות באופן אופורטוניסטי באותה מידה? גם הוא פוליטיקאי מוצלח. המוצלח ביותר אפילו.
כמעט. 705546
כל פוליטיקאי משתמש בכל מיני טריקים פוליטיים כדי להצליח. אבל יש כאלה שמבקשים את ההצלחה הזאת לצורך קידום אידיאולוגיה מסוימת, ויש כאלה שאצלם זו גם המטרה. ליברמן, לדעתי, שייך לסוג השני. נתניהו, למרות כל מיני פעילויות בעבר שלא אהבתי, אני בכל זאת מקטלג אותו בקבוצה הראשונה.
כמעט. 705556
אם ביבי הקדים את הבחירות כדי לקדם את האג׳נדה של הימין - בכך הוא נכשל. גוש הימין אחרי הבחירות הללו לא במצב יותר טוב משהוא היה לפניהן (אלא להיפך).
ביבי לא טמבל. האמת היא שביבי הקדים את הבחירות בשל מספר סיבות אישיות / משפטיות (ובזה הוא הצליח קצת יותר).
כמעט. 705558
הצליח הרבה יותר מקצת.
החוק הצרפתי אאוט, חוק חנינה in.
כמעט. 705560
מסכים. הכוונה שלי היתה שבזה הוא הצליח ״קצת״ יותר.
כמעט. 705563
גם אם אתה צודק אינך סותר את מה שאני אמרתי. הוא מנסה להמשיך הלאה להנהיג את המדינה, כשהמציאות סביבו כוללת גם את החקירות, שהוא צריך להביאן בחשבון. אבל מטרתו בהמשכת הנהגת המדינה היא לקדם את האג'נדה של הימין. אם נכשל או לא קשה לדעת, צריך להשוות למצב שהיה שורר לולא הקדים את הבחירות וזה לא קרה.
כמעט. 705566
אנחנו לא מסכימים, אבל אני לא רואה איך אפשר להכריע בנושא בלי לבחון כליות ולב.
על בסיס התנהגותו היום ובעבר, אני לא מעריך שמה שמניע כרגע (או בכלל) את ביבי זה קידום האג׳נדה של הימין. הוא יבגוד (ובגד בעבר) באג׳נדה של הימין בכל רגע בו זה יעזור לו באופן אישי (בלי למצמץ פעמיים). בלי ביבי (למשל) מעולם לא היה ראש ממשלה ימני שיצהיר מול כל העולם שהוא בעד פתרון שתי המדינות. כשזה היה לו נוח, זה מה שהוא עשה. הוא לא עשה את המהלך ההוא כדי לקדם את ״האג׳נדה של הימין״. כך יהיה גם עם מהלכים שלו בעתיד.
כמעט. 705567
מטרתו היא להמשיך להיות בשלטון ותו לא.
האג'נדה שלו היא לא ימנית בטחונית - ראה הרפיסות מול עזה, ולא ימין כלכלית - ראה ההגדלה המסיבית של קצבאות ילדים ותמיכה בכוללים וישיבות, שהיא מדיניות הפוכה בדיוק מימין כלכלי.
טוב, אולי בענין איראן יש לו אג'נדה ברורה, שמן הסתם כל ראש ממשלה היה שותף לה, בלי קשר לימין שמאל. מעבר לזה, האג'נדה היחידה היא הישרדות הוא ומשפחתו בשלטון. והוא ממש טוב בזה.
כמעט. 705574
אני עצמי כתבתי מספר פעמים שאין זה פשוט לתקן את המרקחת שרקח לנו השמאל בעזה באמצעות נסיגות אוסלו וההתנתקות. אז אם אני יודע שכל פעולה שאינה כיבוש מחדש מלא של רצועת עזה תגרום נזק ונפגעים אך תביא אותנו בדיוק לאותו מצב, כפי שהסביר בזמנו עמוס ידלין בדברים שהבאתי כאן, ואני מהסס בינתיים מללכת באופן מלא על כיבוש מלא, אז אין לי "אג'נדה ימנית"? בחייך. אל תסביר לי מה זה להיות ימני. אתה מבקש לפתור את החרבון הזה באמצעות "הנייה תוך 48 שעות"? ליברמן הוכיח כבר שדובר בסיסמה ריקה בלבד לצרכים פוליטיים. ואגב, בראיון עם נתניהו ערב הבחירות הוא הסביר באופן יפה ומדויק את מה שאמרתי עכשיו.
ויכולה בהחלט להיות מדיניות של ימין מדיני בשילוב עם שמאל כלכלי. אני עצמי רואה את עצמי (לדעתי, בניגוד לנתניהו) שותף למדיניות כזאת. אשר למדיניות באיראן, אולי היה לו מזל בגלל ההתפתחויות המפתיעות בארצות הברית, אך אין ספק שהוא בחר בצעד קיצוני וברור בניגוד מוחלט לפוליטיקאים אחרים אצלנו.
אשר ל "הוא ומשפחתו", כאן מדובר ממש בדמגוגיה זולה. האם הפוליטיקאי צריך לשאוף לשלטון ולהשאיר את משפחתו מאחור בדומה לפרס שהשאיר את אשתו בתל אביב ועלה לירושלים כדי להיות נשיא? חבל שהגעת לשפל כזה.
כמעט. 705611
מדוע אתה קורא לזה "שפל"? אלו אינן השמצות ללא בסיס. אנשים שהוא גייס או עמד לגייס, עברו באופן ישיר או עקיף דרך שרה. אלו אינן המצאות. יש לי חבר עיתונאי ששמע את זה מכלי ראשון ולא פעם אחת. הוא ראש ממשלה ששיחק מהרגע הראשון נשיא דרום אמריקאי. אתה מרדד את העניין למגורים בבית ראש הממשלה או לא מגורים.
כמעט. 705619
ובנו היה חלק חשוב בקמפיין, שצייץ בשפת ביבים מה שלאבא אסור.
כמעט. 705626
אם אינכם מבינים זו לדעתי בעיה שלכם.אין טעם להסביר.
כמעט. 705535
מגיע לציבור הערבי ייצוג הולם בכנסת. טוב נו, לפחות ייצוג הולם מבחינה מספרית.
נראה לי שבאופן פרדוקסלי, ח"כ חנין זועבי‏1 תורמת למדינת ישראל יותר מח"כ נפתלי בנט‏2.

___

1. כשהיא נואמת נאומים רושפים בגנות הדיכוי הישראלי הרבה משומעיה (לא אלה שבאו ממדינות מערביות) מודעים היטב לכך שעצם קיומה מוכיח את ההיפך מדבריה. הרטוריקה שלהם לא תשתנה כל כך מהר, אבל זה בהחלט חודר.
2. מעבר להדתה ושגעון הגדלות, אני יכול להעיד שנאומיו הכוחניים והשחצנים בחו"ל ("I am you minister") גורמים לאחרוני התומכים לנתק כל קשר רגשי עם מדינת ישראל. כישראלי עם בת זוג שהיא קלישאה של יהודיה אמריקאית, צפיה בנאום שלו משולה לצפיה בתאונת רכבת.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705493
נזכרתי בעוד פרט שהפריע לי מאד בשידורים החיים של הרגעים הקריטיים בפרוייקט, גם בזמן ה"לכידה", ובמיוחד אמש בניסיון הנחיתה.

ובכן, הדרך היחידה שבה יכול הצופה לעקוב ולנסות להבין מה קורה ברגעים הדרמטיים הוא להתבונן בלוח הבקרה שבו מוצגים נתונים שונים, ובמיוחד (בניסיון הנחיתה אתמול) הגובה מפני הירח בזמן אמיתי, וגם אולי להאזין למהנדסים בחדר הבקרה שמתדרכים את הצופים ומנסים להסביר מה קורה. ברגעים האלה בחרו השדרים לשפוך לנו את כל חכמתם ולספר כל מיני סיפורים שיכולים להיות מסופרים גם בזמנים פחות קריטיים. דבריהם עלו על דברי המתדרכים כך שלא ניתן היה לשמוע אותם, והמצלמה צלמה את לוח הבקרה מרחוק מדי (או בזום לא די גדול) כך שצריך היה לעמוד ממש קרוב לטלוויזיה כדי להבחין בנתונים, ולפעמים המצלמה בכלל נעה ועזבה את לוח הבקרה ועברה לאנשים. זיפזפתי בארבעה ערוצים 11 12 13 20 ובכולם חזיתי באותה מתכונת של צורת שידור. ממש חוסר מקצועיות. כאן היה כישלון במקום שבו הוא בפרוש לא היה צריך לקרות.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705505
עם כל הכבוד לחווית הצופה, היא משנית וזניחה יחסית למשימה, ולדעתי צוות הבקרה וההנדסה צריך דוקא לעבוד בשקט ובקור רוח ולא כשכל עם ישראל שומע כל מילה ורואה כל מחוון. אין לי שזה יכול רק לפגוע בביצועים שלו.
והצופים, שיאזרו בסבלנות. כאן זה לא תוכנית ריאליטי.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705507
אני לא מסכים עם שום אות בכל מילה שכתבת (הגזמתי כדי להדגים עד כמה אני לא ססכים).
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705509
זכותך. מענין מה היית אומר אם היית בעצמך בצוות הבקרה כשכל האחריות על כתפיך. אני יודע בדיוק איך אני הייתי מרגיש.
להזכירך שמהנדסים אינם פוליטיקאים. והצלחתם לא נקבעת במועצת השבט, אלא בביצוע המשימה הטכנית שלפניהם.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705519
ואני אזכירך שתפקידם של החשמנים הוא לעסוק בענייני הכנסייה.
מה הקשר בכלל? היו שם שני אנשים מהצוות שאחזו במיקרופונים והסבירו לנוכחים בעברית ובאנגלית מה קורה. התלונה שלי הייתה על כך שדבריהם לא נשמעו על ידי צופי הטלוויזיה משום שקולות הכתבים שספרו כל מיני סיפורים לא חשובים ברגעים אלה, גברו עליהם. אילו הכתבים היו סותמים את הפה למהנדסים היה יותר קשה לעשות את עבודתם? איני מבין כלל על מה אתה מדבר.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705524
אולי יש פה אי הבנה. אני צפיתי עם ביתי הגדולה בשידור הישיר דרך הערוץ הרשמי של spaceil ביוטיוב, ברזולוציה גבוהה ובלי שום כתבים ברקע.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705526
כנראה אכן אי הבנה. חבל שלא ידעתי שיש ערוץ כזה. כתבתי היכן זפזפתי ערוצים 11 12 13 20.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705582
חרררמפ
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705541
ברצוני להשתמש בתגובתי לך, כדי לומר כמה דברים בנושא. אזהרת הקורא: יתכן בהחלט שלא כל טענותי מתיישבות זו עם זו.
א. לתגובתך: בד"כ אתה צודק. במקרה זה אתה טועה לחלוטין. הפרוייקט הזה לא פרוייקט הייטקי שחייב להניב רווח כספי או שווה כסף בעתיד המיידי (1-5 שנים). היה מדובר כאן בהשקעה בעתיד בנוסח שלח לחמך. ההתעוררות הנכחית בשוק החלל היא תולדה של התמוטטות עידן החלל הקודם. מדינות דמוקרטיות מתקשות מאד לממן פרוייקטים בשוק הזה, שאינם נושאים רווח בעין ובעתיד המיידי (רוסיה וסין זה סיפור אחר). לכן החזון החללי עבר שינוי לפאזה של טכנולוגיה זולה והשקעות של המגזר הפרטי. בהנחה שהפאזה הזו תישא בסופו של דבר, רווחים כלכליים, בעוד נניח עשור או שניים, תעשיות רציניות צריכות כבר עכשיו להשקיע בצבירת ידע וניסיון ובבניית תשתיות (כולל אפקט אפולו (החינוכי) המדובר). אני מעריך שזה בערך 60% מערך הפרוייקט. 40% המשלימים הם שיווק ותדמית של התעשייה האוירית כשחקן רציני בתחום. אלמלא זה לא היה כלל צורך לפתוח את מרכז הבקרה לתקשורת. אפשר היה להסתפק במסירת מידע מעובד פוסט פקטום.
ב. אני צפיתי בשידור לכידת הירח ובנחיתה ברשת. ושם לא היו כתבי ופרשני התקשורת הסמולנית, שנואי נפשו של דב. מה כן היה? נאומים די מתמשכים ונטולי פואנטה של אנשי החברה וכו', רובם בעברית. תמונה סטאטית וחסרת פרטים ודגשים של לוח הבקרה (כפי שתאר דב). מה שהיה חסר זה רגעי שיא מופקים. דוקא בנחיתה האומללה, ניסו לארגן רגעים כאלו בדמות התקשורת הישירה דרך נאס"א ובעיקר הגעת התמונות. בגלל הנסיבות וחוסר המזל זה לא יצר את האפקט המבוקש. בשידור לכידת הירח רגע הקתרזיס האקסטטי היה כאשר מישהו בחדר הבקרה החל למחוא כפיים וכולם החרו החזיקו אחריו, בלי לדעת על מה ולמה. בקיצור, מפיקת חתונות מקצועית לא היתה מתקשה להפיק חווית צופה יותר מרגשת ומפוקסת.
ג. לאנשי הצוות, כל המהומה מסביב לא צריכה להפריע. הם יושבים באקווריום זכוכית ובעיקר במקרה זה הם פאסיביים למדי. זה לא שהם צריכים או יכולים לשלוח הוראות כלשהן לחללית. מלבד ההשהייה של כמה דקות טובות, החללית מבצעת את התמרונים באופן אוטונומי,לאחר שההוראות מן הבקרה כבר נקלטו מבעוד מועד. לאנשי הבקרה לא נותר אלא לעקוב אחר התוצאות.
ד. בחווית הצופה בתכנית הריאליטי, התקבל הרושם שצוות הבקרה היה גם מבולבל וגם ניסה להציל את הנחיתה. הרושם הזה לא נכון. לא ברור לי מי היו אלו ששוחחו על הדלקת המנוע, אבל נראה לי שאלו היו "יועצים חיצוניים". כאשר נודע לבקרה שאחת הרקטות כבתה או לא נדלקה, יתכן שהגשושית כבר היתה על הקרקע מרוסקת ובודאי כבר במצב של חוסר שליטה ולפני או כבר אחרי כיבוי המנוע הראשי.
ה. אני מוכרח להודות שהייתי די בטוח (90%) שהנחיתה תעבור בהצלחה. שיערתי שתהיה בעיה במטרים האחרונים ועל הקרקע, אבל שכחתי לגמרי את הבעייה הכרונית ועתיקת הימים של חוסר היציבות של כלי תעופה המונעים ע"י סינכרון של מנועים רבים. אני חושב שמרבית התאונות על כן השיגור קשורים לכשלים בסינכרון המנועים. הסינכרון לא מדוייק מספיק או לא יכול להתמודד עם תקלה באחד המנועים,מה שגורם לחוסר יציבות וזעזועים, עד שאחד המנועים נחנק וכבה ואחריו בתגובת שרשרת גם אחרים.
ו. אני מסכים שכישלון הנחיתה, הוא לא נורא. מרבית היעדים הושגו גם כך. אבל, להבדיל מן האחרים, אני חושב שכדאי לנו לשער, לנחש ובכלל לדבר על הנחיתה. אתה לא מנהל פרוייקט במשך שנים, טס בחלל חודשים ועובר מרחקים אסטרונומיים, רק כדי להיכשל בשניות האחרונות ועוד באור הזרקורים של התקשורת ה"זרה". יש כאן עניין ולא פרט שולי וזניח.
ז. אני חושב, שלא תהיה זו השערה מרחיקת לכת, לומר שהח'ברה הישראלים הימרו בפרוייקט לאורך כל הדרך. צריך להניח כי המתחרים לא ממהרים לשתף נתונים טכניים מפורטים על המצב ליד פני הירח ואנשי החברה הודו שאין להם ניסיון מעשי בתהליך הנחיתה. אני משער שההימור כאן היה לפתח מנגנון נחיתה בסיסי, לבדוק אותו בסימולציות ולקוות לטוב. האלטרנטיבה שהיתה לפניהם, לרסק את החללית אל קרקע הירח, לא נראית מושכת במיוחד. כעת, אני מבין את הרציונל שהיה בריסוק הגשושיות האירופית, ההודית והיפנית אל פני הירח. אתה צובר מידע על התנאים ומנסה רכיבים שונים של מנגנון הנחיתה ורק אז מנסה לבצע נחיתה מלאה. הח'ברה הישראלים פשוט ניסו לקצר תהליכים. אין בכך פסול. יתכן שזה אפילו אילוץ אם אתה רוצה להתחרות עם הגדולים והמסורבלים. המחיר הוא כרגיל שככל שאתה מהמר יותר, הסיכוי להכשל פעם אחת גדל.
ח. כאמור, כישלון הנחיתה, אינו סיבה לועדת חקירה. איבדנו יתרון אפשרי של ידיעת התנאים על פני הירח ולא בוצע הניסוי המתוכנן, אבל הגשושית ממילא לא היתה אמורה לחזור. הבעיה הכן רצינית היא בתחום הניהול-שיווק. נראה שכמוני, גם אנשי הצוות לא העריכו נכונה את סיכויי הנחיתה, או לפחות לא דווחו אותם נכונה למעלה. בחוכמה שלאחר מעשה, השידור הישיר היה מיותר. אפשר היה ללכת יותר לכיוון מסיבת (עיתונאים) לחגוג את הניצחון או הודעה מסכמת עם החומר המצולם והסיכומים במקרה האחר.
ט. לכן, באמת לא נורא. בעיקר מפני שמדובר ביזמה פרטית ולא מדובר בכספי ציבור. היזמים והמפתחים הביאו מדליית ארד וראויים לכל שבח אפשרי על היוזמה היכולת וההישגים.
י. רוה"מ נתניהו עשה עמנו 2 חסדים אתמול. ראשית הדגים לנו איך נושאים נאום קצר (2 דק') ותמציתי. שנית, זכינו להצצה בדרכי הפעולה של רוה"מ "המצטיין" שנבחר זה עתה. ראינו איך נתניהו מעמיד במצב לא נעים את הנדבן היהודי שמימן כחצי מן הפרוייקט. במקרה הטוב יסתכם העניין בעוד סדרת הבטחות שהאוצר יכשיל. במקרה הרע, נתניהו חייב את הקופה הציבורית להשתתף בפרוייקט יקר יותר (גם מפני שלא ירצו להתרסק שוב) ושתועלתו פחותה בהרבה במימד התדמיתי-שיווקי (מפני שבינתיים כבר אחרים ינחתו על הירח).
יא. פרוייקטים כאלו, שאינם קריטיים, ומתאפיינים במימד כזה של הימור לטווח רחוק, עדיף שינוהלו וימומנו ע"י התעשיות הטכנולוגיות וגורמים פרטיים ולא מקופת הציבור. תעשיות אלו, שהן יפיקו בסופו של דבר את הרווחים אם יהיו, מן הסתם מבינות את העלויות, הסיכונים והתועלות טוב יותר מאשר רוה"מ וקבינט היועצים המשפחתי שלו.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705547
ההסבר היחיד ששמעתי עד כה על הסיבה להתרסקות היה תקלה במדיד תאוצה. בניגוד לתמרונים הקודמים טרם הנחיתה שבהם הופעלו המנועים שהדחף שלהם ידוע, בשעה מחושבת מדויקת, בכיוון מסוים מחושב פרק זמן מסוים מחושב, והחכמה הייתה לדעת בדיוק את הזמן הנכון שבו צריך להפעיל אותם, בנחיתה האוטונומית הייתה דרושה מערכת בקרה שמודדת כל הזמן את מצב החללית, ופוקדת על המנועים בהתאם, כך שיציבו את החללית בזוית נכונה ויפעלו בעצמה הנכונה, כשבניגוד לתמרונים הקודמים כל משך הפעולה יש שינויים במצב. אני משער שההתרסקות נבעה מתקלה במערכת הזאת, שאותו מדיד הוא חלק ממנה, ומתן פקודות שגויות למנועים שגרמו לו בשלב קריטי להפסיק לפעול. המנועים עצמם פעלו בהצלחה בתמרונים הקודמים ועשו את המצופה מהם בדייקנות, ולכן קשה לי להאמין שמדובר היה בתקלת מנוע דווקא עכשיו (למרות שאני מהנדס מכונות איני יודע למה כוונתך ב''סנכרון מנועים''). אשר לסיכויים, אני מאד פקפקתי הן בהצלחה ''להילכד'' על ידי הירח והן בהצלחה בנחיתה. מי שמכיר קצת פיתוח פרוייקטים הנדסיים חדשניים יודע שהכישלון הוא חלק מהפיתוח. קודם נכשלים ולבסוף מצליחים. וכאן, בעצם, ניסיון הנחיתה היה הניסוי הראשון.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705552
נראה לי ששמעת מה שאני שמעתי.
ברגע מסויים מישהו אמר ש-IMU2 לא תקין ואז מישהו פרשן שמדובר במדיד תאוצה (Inertia Measurement Unit?). מאחר שדובר אח"כ על כיבוי והדלקה, אני מנחש שמדובר דוקא באחת מרקטות הבלימה.
הניחוש שלי הוא שמסיבה כלשהי אחת הרקטות כבתה ואז הגשושית יצאה מאיזון (סחרור, רעידות) מה שבסופו של דבר חנק וכיבה את המנוע הראשי.
אבל בסדר, מדובר בניחוש ולא יותר.
בעיית סינכרון המנועים היא בעייה עתיקה שהופיעה גם ב-V2 הגרמני. זה היה טיל חד מנועי. בזמן השיגור זרימת הדלק ושריפתו היתה כל כך לא קצובה שכל הטיל רעד הזדעזע והסתחרר והרבה פעמים התפוצץ באויר או נפל בחזרה. ברגע שאתה עובר למספר מנועים התיאום ביניהם הופך לסיוט (לטיל הפלקון שהרים את הבראשית לחלל יש 9 מנועים ענקיים). המנועים של בראשית יחסית קטנים ופשוטים, אבל גם הגוף שלה קל ורגיש. זו משימה כלל לא פשוטה לייצב אותה בזמן הנחיתה. גם בחלל הגשושית סבלה מאי יציבות בגלל שקשוק הדלק במיכל והשתמשו במעין גלגל תנופה כדי לייצב אותה.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705562
עד כמה שאני הבנתי אין ב''בראשית'' רקטות בלימה. רואים בסרטים שישנו מנוע גדול אחד וכמה מנועים קטנים סביבו, כשכולם מכוונים לאותו כיוון. הם משמשים גם להאצה וגם לבלימה, כשהמנועים הקטנים משמשים כפי הנראה גם לסיבוב החללית לכיוון המתאים (וזה גם קובע אם תהיה בלימה או האצה.) אני שוב חוזר על השערתי שלא הייתה כאן תקלה באחד המנועים, כי הם פעלו כשורה כל הזמן, אלא פקודות שגויות שניתנו להם על ידי מערכת הבקרה ואולי גם פקודות הפסקת פעולתן, כשלא היה צריך להפסיק את פעולתן. איש מהמהנדסים לא דיבר על רעידות בזמן ניסיון הנחיתה וגם לא בעת התמרונים האחרים, ולא סביר שהיו כאלה שגרמו להפסקת פעולת המנועים.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705565
גם לי נראה, מהנתונים החסרים שבידינו, שכשלון מדיד התאוצה גרם למערכת הבקרה לסטות, וכנראה סבסב את החללית כך שהמנוע הראשי כבר לא היה בכיוון שרק מאיט אותה. חיזוק לכך אני מוצא בקריאות המהירות שנראו בטלמטריה, שלאחר שהאיטה מ-‏1700 לכ-‏800 מטר בשנייה בדקות הראשונות, עלתה חזרה למעל 900 בשניות לפני ניתוק הקשר.
וכמובן שברגע שהמנוע הסיט את כיוונו, במהירות כזאת החללית עלולה תוך שניות לגמוע את הקילומטרים בינה לבין הקרקע ולהתרסק.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705569
IMU זה אכן יחידת מדידה אינרציאלית. זו יחידה אלקטרונית שמשמשת כחיישן של מערכת ניווט אינרציאלית. היחידה מודדת את הכוחות והמומנטים שפועלים עליה. היא מכילה מדידים של תאוצה קוית וזויתית וגירוסקופים.
בנחיתה רקטות הבלימה ממלאות תפקיד מרכזי. אם המנוע הראשי מקביל לציר האורכי של גוף הגשושית, רקטות הבלימה הן המנועים הקטנים המסודרים על היקף הגוף ומשמשים גם לבלימה אבל בעיקר כדי לאזן את גוף החללית בניצב לקרקע.
בד"כ עושים זאת ע"י מעגלי פידבק בין המנועים לבין המדידים האינרציאליים. קלקול של מדיד כזה יגרום מייד לשיבוש פעולת המנועים וקרוב לודאי להשבתתם. זה כנראה מה שקרה.
יחידות מדידה כאלו הן סטנדרטיות ומתקלקלות לעיתים רחוקות. אבל בתנאים הקיצוניים של נחיתה על הירח זה בהחלט יכול לקרות.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705573
ולמה נקרא שמן בישראל של הרקטות הקטנות שבהיקף שמכוונות אף הן במקביל לציר האורכי אם כי לא עליו "רקטות בלימה"? תפקידן לעזור למנוע הראשי הן בבלימה והן בהאצה, ובנוסף לכך לשלוט בכיוון ציר החללית. הייתי קורא להן אולי רקטות סבסוב. למה "בלימה"?
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705591
אני לא יודע איך קוראים למנועים באופן ''רשמי''.
אולי ''מנועי היקף'' יותר מתאים (למרות שהם לא בדיוק על ההיקף אלא על מעגל כלשהו מסביב לציר הראשי).
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705593
באנגלית המערכת נקראת Attitude control, אם כי היא לא תמיד היא מכילה מנועים רקטים. אני הייתי קורא לזה “מנועי כיוון”.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705606
יפה. לכן אני מתקטנן ומתעקש לדייק במונח יחידת מדידה אינרציאלית ולא פשוט מד תאוצה כפי שמוזכר שוב ושוב. המדידים האלו מודדים תאוצות קוויות, זויתיות והחשוב ביותר בזמן הנחיתה, את האוריינטציות של הגשושית בחלל (attitudes).
בעזרת המדידים האלו מערכת הניווט האינרציאלית מחשבת באופן עצמאי את המיקום והמנח של הכלי. מן הבקרה רק מדייקים את הנתונים האלו מדי פעם כדי לתקן שגיאות מצטברות.
התפקיד האחרון של המערכת הזו הוא לייצב את הציר המרכזי של הגשושית בניצב לקרקע. הנתונים שלה משמשים כדי לבקר את עצמת הפעולה של מנועי הכיוון השונים (בעצם של כל המנועים).
המבנה המיוחד של סט המנועים (מנוע מרכזי חזק ומנועי כיוון קטנים ויתכן שיש עוד מנועים קטנים), קצת נוגד את הכינוי שבחרתי, מנועי בלימה. מנועי כיוון ובלימה נשמע יותר "מאוזן", למרות שאני מקבל את התיקון שמנועים אלו שמשו רוב הזמן לניווט וכיוון וגם בנחיתה משמשים בעיקר כדי לייצב את כיוון הבלימה ע"י המנוע הראשי.
אגב האם צפית בשידורים הישירים, לכידת הירח והנחיתה? הרושם הברור שלי היה שלא היתה מזיקה להם קצת הפקה מקצועית?
אני לא בא אליהם בטענות מפני שהבנתי שהחיסכון בהוצאות היה עניין חשוב, אבל חוששני שהתגובה של רוב הלקוחות של אפקט האפולו היתה "מצ'עמם".
כדי להיות הגון, צריך להזכיר שהחברה באמת עשתה המון בתחום של שיתוף וחינוך בני הנוער במיזם. היו (ונדמה לי שעוד יהיו) המון הרצאות ופעילויות בבתי הספר. כאשר אתה נכנס לתחום שונה של שידורי טלביזיה ורשת, כדאי שתשקיע בקצת עזרה מקצועית כדי שלא תצטייר כחובבן ולא-יוצלח והכי גרוע "חופר". (מה שנקרא "עליי אל תבנו" :)).
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705628
לעיתים המערכת הזו מכילה גם גלגלים אינרציאליים, ששינוי המהירות שלהם משנה את הכיוון הזוויתי של רכב החלל.
נראה לי שזו מערכת יקרה (ואולי כבדה) יותר ממנועים, ולכן ייתכן ולא קיימת ב'בראשית'.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705632
אכן, ולכן ציינתי שלא תמיד מדובר במנועים רקטים.
אופן העברת האירוע בערוצים השונים 705581
בשידור באינטרנט הראו נטו שידור מחדר הבקרה, ללא התערבות שדרנים ''מקצועיים''. יכול להיות שזה עוד קיים ביוטוב, כדאי לך לחפש
כתבו את זה לפני: 705512
נמצא המכתב של החללית:
אם ביבי זוכה אני מתאבדת.
כתבו את זה לפני: 705525
ואם כבר ביבי והחללית - אני מוצא טעם לפגם בנוכחותו הנדחפת לאירוע. זה פרוייקט פרטי, במימון פרטי, שאמנם הסתייע קצת במשאבי התעשייה האוירית. לא ברור למה מגיע לו להיות שם, מלבד כמובן לגנוב עוד הזדמנות צילום. זה כמו שטראמפ יופיע בשיגור של ספייס x של איילון מאסק ויגנוב את ההצגה.
ואם אפשר עוד למצוא תירוץ קלוש לנוכחות ראש הממשלה בגלל תמיכה ולו חלקית של משאבי מדינה, צירופה של שרה לבית לאניסטר לאירוע היא כבר לגמרי בושה וחרפה. אני סמוך ובטוח שנשותיהם של ראשי ממשלה ונשיאים בעבר לא הופיעו באירועי חלל מז'וריים יותר וממלכתיים יותר.אבל על מי אני מתלונן? ככה זה במשטר מלוכני.
כתבו את זה לפני: 705528
אני בטוח שהצוות שמח על נוכחותו. זה היה ווין ווין. אבל אולי אני טועה. צריך לשאול אותם.
כתבו את זה לפני: 705542
לשם שינוי, אני מסכים איתך.
גם אם מדינת ישראל לא תרמה פרוטה למיזם, מותר לרוה''מ להשתתף באירוע ויתכן שזו אפילו חובתו. רוה''מ צריך לקדם את התעשייה האוירית, ואני בטוח שנכחותו גרמה נחת רוח לעובדי הח'ברה.
גם אני, בעל כרחי, חש בחילה מנוכחות ה''שרה'' בכל פוטואופ של בעלה, אבל במקרה זה היא לא אמרה דבר ואני לא יכול לחשוב על שום סיבה שלא תהיה לצד בעלה באירוע כזה.
האם היה צריך לקיים ארוע כזה ובשידור ישיר, זו כבר שאלה אחרת.
אפקט אפולו 705583
אחד המטרות המוצהרות של ספייס אי אל היתה ליצור ''אפקט אפולו'' שילהיב צעירים ויעודד אותם ללמוד נושאים טכנולוגיים. מלבד העבודה הטכנית המדהימה שהם עשו, הם גם השקיעו הרבה בהרצאות וביחסי ציבור. זה לה מפתיע, וגם מתבקש, שיראו את נסיון הנחיתה בשידור חי. אם היו שואלים אותי אם אני מעדיפ שידור חי של הנחיתה או שידור חי של תוצאות מדגם הבחירות, הייתי הולך על הנחיתה
אפקט אפולו 705592
יתכן שאתה צודק.
אני חושב ע"פ ניחושים לא ממש מבוססים וחצאי דברים. אני משער שהם די חפפו את הנושא של הנחיתה. כנראה שאין דרך ממש בטוחה לבדוק ולתרגל את ההליך (סימולציות נותנות את מה שתכנתו אותן לתת) והאלטרנטיבה של לוותר מראש על הנחיתה לא אטרקטיבית. לכן הימרו על נחיתה וקיוו לטוב. חלק מההימור מתבטא בכך שלא היתה יתרות של החיישנים.
אני לא יודע אם המתכננים ידעו שסיכויי הנחיתה הם אןלי בערך 50-50 ואני לא יודע אם סיפרו זאת להנהלה.
אם נניח שהמידע היה, תוסיף לכך את יכולת "ההפקה" הלא משכנעת של המשדרים הקודמים ואת העובדה שאין כל כך חומר מתאים לשידור ישיר (יש צילומי סטילס שמגיעים מדי פעם ויש נתוני טלמטריה בעייתיים להצגה).
בקיצור, במשחק הזה לא היו שערים.
אני יכול רק להחזיר אליך את השאלה? מבחינת אפקט אפולו, ובנסיבות האלו, האם שידור ישיר של נחיתה כושלת עדיף על מסיבת עיתונאים מסודרת לסיכום המבצע?
אפקט אפולו 705595
אולי כדאי להזכיר, שהמטרה העיקרית של הפרוייקט היתה לנצח בתחרות שהגדירה חברת גוגל, שהגדרת המשימה שלה היתה:
להגיע לירח, לנחות עליו, ולשלוח כמה תמונות (אולי אפילו לנוע כמה מטרים, לא זוכר).
אלה הדרישות הראשוניות של הפרוייקט. ואליו כיוונו המתכננים. ייתכן - לא בדקתי - שלאחר שעבר זמן הסיום של התחרות, ב-‏2018 דומני, ואף חברה מתחרה לא סיימה ועמדה בדרישות, החליטו בספייס איאל להמשיך, ואולי אפילו שינו משהו.

אבל לאור זה, להניח ששלב הנחיתה הוזנח בתכנון החללית, זה מאד מאד לא סביר.
אפקט אפולו 705596
"האם שידור ישיר של נחיתה כושלת עדיף על מסיבת עיתונאים מסודרת לסיכום המבצע? "
כן, בהחלט, והכי טוב גם וגם
אפקט אפולו 705597
OK. נראה שבספייס איי אל חושבים כמוך.
אני רוצה גם לחזור בי מהביטוי 'נחיתה כושלת'. כשלוקחים הימור מחושב, והוא לא מצליח, זה לא כישלון.
אפקט אפולו 705599
בהמשך לאפקט אפולו ובאדיבות זוגתי אני מביא טיעון נוסף בעד השידור הישיר והנחיתה הכושלת בסיום הישג מכובד: בהיבט של השראה וחינוך לדור הצעיר, כשלון לא פחות חשוב מהצלחה.
הוא מלמד איך באמת נראים החיים האמיתיים בדרך להצלחה גדולה. כמעט אף פעם לא מצליחים על הפעם הראשונה, אבל הכח לקום, להפיק לקחים ולנסות שוב הוא קריטי להישגים גדוללים ומעוררי השראה, ברמה האישית וברמה האוניברסלית.
מי מהצעירים שליוו את בראשית לאורך דרכה בהתפעלות ובסקרנות, ובעקבותיה ירצו להיות מדענים, מהנדסי חלל, אסטרונאוטים ואנשי חזון וטכנולוגיה - מובטח להם שיחוו הרבה כשלונות בדרך, לעיתים ממש על קו הסיום. והידיעה שזה חלק הכרחי מהדרך להצלחה - בניגוד לפנטזיות ההוליוודיות הנפוצות יותר - תעזור להם לא להתייאש ולהמשיך קדימה.
אפקט אפולו 705600
מאה אחוז!
אפקט אפולו 705602
בטח זה כבר עלה באייל, אבל לניקסון היה נאום מוכן למקרה של כישלון בניסיון הנחיתה של אפולו 11 על הירח, ב-‏1969.
אפקט אפולו 705609
ועוד דבר: קראתי פעם שאחד המנהלים הראשונים של רפא"ל (עוד כשלרפא"ל היו גרשיים בשם) היה מתעצבן על המהנדסים אם יותר מדי ניסויים שלהם היו מצליחים. הוא טען שזה אינדיקציה למחשבה שמרנית ולא אמביציוזית מספיק, ושצריך שבערך חצי מהניסויים ייכשלו.
אפקט אפולו 705610
ממקורות יודעי דבר, אני יכול לספר לך שהאמירה הזאת, שאני חושב שהיא נכונה, מתעופפת מן החלון ברגע שהיא נתקלת במציאות של שוק אמיתי ותחרותי. הימים שרפאל היתה סמוכה על שולחנו של משלם המיסים חלפו מזמן.
אפקט אפולו 705613
בחברת היי-טק שעבדתי בה פעם, המנכ''ל היה נוהג לומר שזה לא נורא אם לא תמיד מצליחים לעמוד בכל היעדים. מה שכן נורא, זה להציב יעדים נמוכים מדי.
אפקט אפולו 705618
נאמר זאת כך - לארה"ב לקח 21 שיגורים כושלים עד שהרימו לווין ראשון לאוויר.
אפקט אפולו 705636
מה שמעצים עוד את ההישג האדיר של הצוות שהגה, תכנן, בנה ושיגר את ''בראשית'' בתקציב כה זעום. למרות שלא הגיעה לפני הירח בחתיכה אחת זהו עדיין הישג כביר.
אפקט אפולו 705652
היא לא הגיעה לירח בחתיכה אחת?
אפקט אפולו 705660
לשבריר שניה כנראה שכן :(
זו לא הנפילה שהורגת אותך, רק העצירה הפתאומית.
אפקט אפולו 705667
זה כמו ההוא שנפל מבניין עם 100 קומות וכשחלף את הקומה החמישים אמר לעצמו: עד עכשיו הכל בסדר...
אפקט אפולו 705682
זה קצת ענין של סמנטיקה, אבל לפחות ידוע לנו שהיא לא נשרפה באטמוספירה.
אפקט אפולו 705684
אתה בטוח?
נכון אין אטמוספירה ואין חיכוך, אבל בנפילה מגובה של 10-20 ק"מ במהירות של 1000 מ' בשנ' יש בודאי כוחות ומומנטים פנימיים עצומים, התפרקות של חלקים בחללית שלא נראית מסיבית במיוחד וזאת בלי להזכיר הצתה של הדלק ופיצוץ. לדעתי יש סיכוי בכלל לא רע שהגשושים התפוררה לרסיסים עוד לפני שהגיעה לקרקע.
אפקט אפולו 705686
בנפילה חופשית עצמה אין ײכוחות פנימייםײ, להיפך - יש חוסר משקל.
לגבי מומנטים פנימיים - המומנט המשמעותי הוא בזמן שהמנועים פועלים ולמרבה הצער הם חדלו מלפעול.
אפקט אפולו 705693
לפי אופי התקלה שניחשתי/תארתי המנועים לא כבו בעת ובעונה אחת. לפי הניחוש שלי אחד ממנועי הכיוון כבה או לפחות "חרג מהשורה", החללית "יצאה משיווי משקל" ורק אז כבה המנוע הראשי.
אפקט אפולו 705687
סיכוי אפס. אלא אם כן אירע שם פיצוץ שאינו קשור בנפילתה.
המתאתחלת 705863
גם לפי התחקיר הראשון של סיבות ההתרסקות נראה שהאירוע לא נראה כלל כפי שאתה מצייר אותו בדמיונך. החללית נפלה שלמה לקרקע והתרסקה עקב הפגיעה. מנועי הכיוון כנראה פעלו כשורה, ולכן היא גם לא הסתחררה בנפילה, וגם אם הסתחררה הדבר הזה לא היה אמור לגרום לאילו שהם כוחות חריגים. בגובה 150 מטר עדיין הייתה בבריאות טובה למעט המנוע הראשי, ושדרה נתונים, למרות שעד רגע זה הייתה במצב נפילה מגובה של מספר קילומטרים. בהיעדר אטמוספירה הכל קרה בשקט מוחלט, וגם תימרות אש ועשן מן הסתם לא נראו שכן גם אם הייתה פריצת דלק החוצה עקב הפגיעה בקרקע, אני חושב שתהליך הבעירה מחייב איזה שהוא לחץ חיצוני שלא היה שם. אבל ענן אבק בוודאי הרימה.
הם אומרים שלולא התקלה הזאת, היא הייתה מצליחה לנחות. ייתכן שלו מדיד התאוצה הזה היה באיכות יותר טובה הייתה מושגת הצלחה, ואת הכישלון צריך לזקוף לרצון לחסוך עלויות, וגם איזו בעיה בתכנה שהביאה (לא בפעם היחידה) לאתחול הגורלי. הכול בגלל מסמר קטן. . .
Lannisters always pay their debts 705532
גם את זה אתה רוצה לקחת מהם?
נחיתת ריסוק בלתי מבוקרת 705864
כנראה שיצא כעת מעין תחקיר ראשוני, כאשר בעתיד צפוי תחקיר מלא יותר. נראה שכל הכתבות בתקשורת מצטטים את אותו מקור, למרות שהתיאורים לא בהכרח חופפים.
לדעתי התאור הטוב והעקבי ביותר נמצא דוקא בויקיפדיה העברית. מצורפת הפנייה (אם היא לא פועלת, אשמח אם מישהו יתן הפנייה תקינה)

נחיתת ריסוק בלתי מבוקרת
נחיתת ריסוק בלתי מבוקרת 705870
מסתבר שהיא פגעה בירח ב 500 קמ"ש "בלבד", היינו שהצליחה להאיט מ 1700 מ/ש לבערך 150 מ/ש. עוד יותר "כמעט" ממה שהבנתי קודם.
בקריאה חוזרת ואחרי שוך האכזבה הראשונית תחושת ההישג עוד יותר גדולה. כל הכבוד לצוות! הישג פנומנלי!
בראשית (גשושית) [ויקיפדיה]
נחיתת ריסוק בלתי מבוקרת 705872
דעתי הפוכה. הדו"ח הראשוני לכאורה מחזק את הניחוש שלי שפחות שקדו על תהליך הנחיתה. זאת מפני שהטענה היא שבנחיתה ארעו 3 תקלות עצמאיות.
דוקא בשל עניין זה אני נוטה לחשוב שהדו"ח או הדיווחים עליו לא מדוייקים. הדעת נותנת שכאשר מתרחשת התקלה הראשונה, התקלות הבאות קשורות אליה בקשר סיבתי.
בכל זאת למדתי מן הדיווחים כמה דברים חדשים שלא הבנתי קודם.
ראשית הנחיתה (בגובה 20 ק"מ) לא היתה אנכית. הגשושית טסה בקשת בליסטית והמהירות האופקית שלה היתה הרבה יותר גדולה מן האנכית. לכן ציר הסימטריה שלה לא היה צריך להיות אנכי. הבעיה היתה שזוית הנטייה לא היתה נכונה.
שנית, מתברר שתהליך הנחיתה הוא פחות מסובך ממה שחשבתי. הגשושית "יציבה" מטבעה. למשל מרכז הכבד ומומנט ההתמדה הם כאלו שאילו נפלה בנפילה חופשית אנכית לקרקע (ללא שום מנועים), הציר שלה היה נותר אנכי כל הזמן.
בגלל עניין שקשוק הדלק במיכל, נכתב שיש לגשושית גלגל תנופה. שזה כמו גלגל אופניים אופקי שהסיבוב שלו יוצר כוח קוריוליס המתנגד להטיות. יתכן שיש עוד מערכות לשליטה ב-attitudes כפי שהזכירו כאן.
אבל בתהליך הנחיתה, בגלל הגרביטציה, חייבים להסתמך על רקטות הבלימה ועל החיישנים של מערכת הניווט האינרציאלית כדי לשלוט במנח החללית.
עצם העובדה, שלפי הטענה מערכת הנחיתה יצאה משליטה (מה שהתבטא בכיבוי המנוע הראשי, בזמן שאולי לפחות חלק מרקטות הבלימה המשניות המשיכו לפעול) ועדיין החללית הצליחה לשדר טלמטריה בגובה 150 מ' מעל הקרקע (משמע עדיין היתה שלמה), מלמד שתהליך הנחיתה הוא "טבעי" יותר ממה שחשבתי קודם וגם ללא בקרה, הגשושית שמרה על קו מסלול סדיר ופשוט נחתה נחיתת ריסוק בלתי מבוקרת.
נחיתת ריסוק בלתי מבוקרת 705875
אני חושב שהמעטנו בסיכונים שיש בשלב הנחיתה.
ראה את הסטטיסטיקה של תוכנית לונה [ויקיפדיה] הרוסית:
החל מ 1963 המטרה של הגשושיות הרוסיות היתה נחיתה רכה על הירח.
הרוסים מספרו רק את השיגורים שהצליחו וזו השוואה טובה ל"בראשית" שהסתמכה על הפאלקון האמין.
לונה 4 ו 6 החטיאו את הירח, ולונה 5, 7, ו 8 התרסקו עליו.
לונה 9 נחתה בהצלחה על הירח ב 1966. הרוסים הצליחו רק בנסיון הששי.
גם אחרי נחיתה מוצלחת נוספת של לונה 13, לונה 15 התרסקה על הירח.
ואחרי עוד שתי נחיתות מוצלחות גם לונה 18 התרסקה על הירח.

לתכנית סורוויור [ויקיפדיה] האמריקאית היו שיעורי הצלחה טובים יותר. מתוך שבע גשושיות ששוגרו בין 1966-1968 נחתו חמש והתרסקו על הירח שתים.
ובעצם אחרי הנחיתה המוצלחת הראשונה שיעור ההצלחה של הרוסים היה דומה כי הם נכשלו פעמיים מתוך חמש.

ואנחנו מדברים על סוכנויות חלל ממשלתיות בשיא המרוץ לחלל, עם תקציבים כמעט בלתי מוגבלים, ויותר חשוב- עם ניסיון רב שצברו בשיגורים קודמים. עדיין הן נכשלו בנחיתה ארבע פעמים מתוך 12 אחרי שכבר הצליחו
נחיתת ריסוק בלתי מבוקרת 705879
עם זה אני מסכים 100%. יתר על כן העליתי השערה שאחרים לא ניסו אפילו נחיתה רכה בהתחלה אלא נתנו לנחתת להתרסק כדי לאסוף נתונים ולנסות רכיבים שונים של מערכת הנחיתה ורק אח"כ מתכננים נחיתה רכה.
חשבתי בכיוון אחר. סברתי שניהוג החללית בזמן הנחיתה נעשה אך ורק ע"י משחק בין מנועי ההיקף ומערכת הניווט האינרציאלית. המערכת צריכה לשחק עם עוצמות המנוע כדי להכניס את הנחתת בנטיות הנכונות בכניסה ובזמן הנחיתה. זה נראה מאד קשה מפני שמדובר כנראה במנועים די פשוטים עם מעט מאד חופש בבקרת העוצמה והכיוון.
לפי מה שקרה, אני חושב שהחללית מיוצבת ומוכוונת גם באמצעים אחרים. למשל את נטיית ציר האורך ביחס למישור האופק הדרושה כדי להיכנס למסלול הנחיתה ה"בליסטי" אפשר להשיג ע"י הטיית מישור גלגל התנופה סביב אחד החישורים (סיחים). במילים אחרות, מספיק לשחק מעט (או בכלל לא) כדי לוודא עצמה וכיוון אחיד של מנועי ההיקף. אני חושב שזה מה שאיזי התכוון כשכתב על מערכת בקרת ה-attitudes.
תוצאה שנייה של "יציבות" הגשושית היא הכיבוי והדלקה של מערכות ה-IMU. בד"כ היית מצפה שהמערכת הזאת תעבוד ברציפות (להבדיל מן המנועים). כדי שהניווט האינרציאלי יהיה עצמאי צריך למדוד תאוצות כל הזמן. אלא שבמערכת זו שבה החיסכון באנרגיה הוא צו עליון, יתכן שכאשר הגשושית נעה במסלול בינכוכבי ללא הנעה, כיבו אותם. הדליקו אותם רק לפני תמרון. המערכת קיבלה נקודת התחלה חדשה (מיקום ומנח) מהתקשורת או מעוקב הכוכבים וכדומה, ומשם המשיכה לבד ע"י אינטגרציה של התאוצות. על פי מה שנכתב במספר מקומות, כאשר הבקרה האוטונומית נסתה להפעיל את IMU2 הוא לא נדלק. כאשר ניסו להדליק אותו מרחוק, בצעו למעשה ריסוט של המחשב והמנוע הראשי כבה.
בשלב זה בעצם אבדה השליטה על תנועת הגשושית והיא המשיכה לבדה לנוע במסלול בליסטי. לא נאמר במפורש אם מנועי ההיקף המשיכו לעבוד או לא. בכל מקרה לא די היה בהם כדי לבלום את הגשושית מפני שאת עיקר הבלימה היה אמור לתת המנוע הראשי. כאשר הצליחו להדליק אותו כבר היה מאוחר מדי.
מדוע בחרו ה-IMU והטלמטריה להתקלקל דוקא ברגע קריטי זה, לא נאמר. יתכן שלמהירות הגבוהה ולתאוצת הגרביטציה היה חלק בזה.
כדי להסיר ספק, איני בא בטענות על תכנון הנחיתה. כאשר אתה עובד תחת לחץ זמן ואילוצי תקציב, יותר השקעה ברכיב אחד משמעותה פחות השקעה באחר. יתכן שהנחיתה היתה בבחינת הדובדבן שבעוגה והיו דברים עם עדיפות גבוהה יותר.
אם אני מנסה לחשוב מה יכול להיות יישום מעשי של גשושית כזו, אני חושב על הובלת רכיבים וחלפים לתחנת חלל שתיבנה בחלל. אני מניח שההתחברות אליה תתבצע בתנאים פחות קיצוניים מאשר נחיתה על הירח.
נחיתת ריסוק בלתי מבוקרת 705877
מניין לך שזווית הנטייה לא הייתה נכונה? לא דווח על תקלה ברקטות הכיוון.
אין זה נכון שלו נפלה נפילה חופשית ללא מנועים, בהכרח הציר שלה היה אנכי. זה תלוי באיזה מצב יצאה לדרך. לו הייתה לה איזו מהירות זוויתית בניצב לציר, הציר היה משנה את כיוונו כל זמן הנפילה, ללא שינוי במהירות הזוויתית.
כוח קוריוליס קשור לגוף שנע בתוך מערכת סובבת. ככל שאני מבין אין לתופעה הזאת שום קשר עם מה שקורה בחללית. ישנה תופעה שבה אם גוף מסתובב סביב ציר קבוע, ומנסים לשנות את כיוון הציר, נוצר מומנט התנגדות, אבל, כאמור, זה לא קשור במה שגילה אדון קוריוליס.
כבר כתבתי לך מספר פעמים, ומשום מה דבריי אינם נקלטים, שאין שם "רקטות בלימה". יש שם מנוע עיקרי ומנועים היקפיים שתפקידם כיוון. כל המנועים עוסקים הן בבלימה והן בהאצה.
אין שום סיכוי לנחות נחיתה רכה "טבעית". אם ציר המנוע הוא כמעט אופקי בתחילת המהלך, כך הוא יישאר עד הרגע האחרון, אם לא יטפלו בכיוונו באמצעות המנועים ההיקפיים, וקשה לי לחשוב על פרוצדורה שבה מצליחים לנחות נחיתה רכה כשהאטה נעשית כל הזמן במקביל לקרקע.
נחיתת ריסוק בלתי מבוקרת 705874
לוח הבקרה מורה שמהירות החללית ייחסית לירח בגובה 149 מטר הייתה כ 960 מטרים בשנייה. איני יודע מניין לקחת את המספר 500 קמ"ש. הוא מתאים, אולי, למהירותה האנכית שלא הייתה הרכיב העיקרי של המהירות.
נחיתת ריסוק בלתי מבוקרת 705876
אוקיי, זה מסביר יותר טוב.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים