חוקרים באוניברסיטת בר אילן הראו בדגי זברה מנגנון שלא היה ידוע עד כה, שפועל בזמן השינה ברמת הנוירון הבודד.
ידוע כי אצל בני אדם, וחולייתנים אחרים בעלי מוח מפותח, חוסר שינה פוגע בתפקודים מוחיים "גבוהים" כמו זיכרון וריכוז. הסיבה לא ידועה עדיין במלואה. אולם השינה לא ייחודית לבעלי מוח מפותח – כל בעלי החיים בעלי מערכת עצבים ישנים, בכלל זה כאלו שמערכת העצבים שלהם מבוזרת ולא מרכזית, כמו מדוזה ותולעים, ושאינם מסוגלים לאותם תפקודים מוחיים "גבוהים". מה תפקיד השינה אצל אלו?
לפני שבוע התפרסם ב-Nature Communications מחקר של דוד זאדה, טלי לרר־גולדשטיין, אירינה ברונשטיין, יובל גרעיני וליאור אפלבום מאוניברסיטת בר אילן, שחוקר את התופעה בדגי זברה. החוקרים צבעו כרומזומים בתוך תאי העצב של הדגים, ובנו ציוד צילום מיוחד שאפשר להם לעקוב אחרי תנועת הכרומוזומים בלי לפגוע בתפקודם הרגיל של הדגים.
הם גילו כי הכרומוזומים נעים בתוך התאים - אך בעוד שתנועתם מעטה בזמן הערות, בזמן השינה הם נעים הרבה יותר, למעשה פי שניים. בסוגי תאים אחרים לא נצפה הבדל כזה. בשלב הבא במחקר החוקרים קיבעו את כרומוזומים בחלק מהדגים כך שינועו פחות, באמצעות מניפולציה גנטית שמעודדת יצור חלבון המעגן אותם. אותם דגים המשיכו לישון, מבחינה התנהגותית, אולם בנוירונים שלהם נמצא נזק גדול משמעותית ל-DNA.
מסקנת החוקרים היא שהפחתת פעילותו הרגילה של הנוירון בזמן השינה נועדה לאפשר למנגנוני תיקון דנ"א לפעול.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש