למה המצב בזבל? 3935
בכתבה ב-TheMarker, סוקרת סיון קלינגבייל את תופעת הלכלוך ברשות הרבים בישראל.

לבעיית הלכלוך מספר תוצאות שליליות מעבר למפגע האסתטי ממנו סובלים תושבי המדינה: תיירים העניקו לישראל ציון ממוצע של 3.4 מתוך 5 בתחום הניקיון, והכנסות המדינה מתיירות כפי הנראה נפגעות מדירוג נמוך זה. פסולת בטבע משבשת מערכות אקולוגיות, ומובילה לעיתים להתפרצות של מחלות, זיהומים, נזקים לחקלאות, ושימוש מוגבר בהדברה - תופעות העלולות לפגוע גם בבני אדם. מחקר שנערך ב-‏2016 בארה"ב מצא כי ערך הבתים גבוה יותר בשכונות נקיות יותר, ושכונות אלה גם נתפשות כבריאות יותר.

לדברי רון מילוא, פרופסור במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן, חבר הוועד המנהל של האגודה הישראלית לאקולוגיה, ומקים האתר "בשבילנו - לוקחים אחריות נקייה", בעיית הלכלוך פשוטה יחסית לפיתרון: "זה לא מחייב פתרון עמוק כמו התחממות הגלובלית, ואפילו לא מסובך כמו סגירת מפעלים מזהמים. צריך רק לשנות את ההתנהלות, להגביר את המודעות הציבורת ולדאוג לתשתית לפינוי אשפה". גם איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע, סבורה כי ניתן לשפר את המצב באמצעים פשוטים יחסית של "פעילות חינוכית, הסברה, תשתית כמו פחים מתאימים ואכיפה"; היא ציינה את ההקפדה על חגירת חגורת בטיחות והשמירה על פרחי הבר כדוגמאות לקמפיינים ציבוריים שהצליחו בישראל.

מספר מדינות בעולם הצליחו לשנות את התנהגות תושביהן באמצעות חינוך, הסברה ואכיפה. באסטוניה, למשל, התאגדו ב-‏2008 מספר ארגונים, רשויות מקומיות ומובילי דעת קהל, ויזמו יום ניקיון בו השתתפו כ-‏50 אלף תושבים אשר יצאו ליערות ואספו מהם פסולת. הפרויקט יצר שינוי מהותי בתודעת הציבור באסטוניה, ושוכפל לאחר מכן במספר מדינות, ביניהן הודו.

מחקרים בנושא השלכת פסולת מגלים כי הגורם הראשון במעלה לנכונות ללכלך ברשות הרבים הוא בהתאם ל"תיאוריית החלונות השבורים": אנשים נוטים להשליך פסולת במקומות מלוכלכים ממילא, אך ירגישו לא בנוח ללכלך מקומות נקיים.

בישראל פועלת "קרן הניקיון", אליה מעבירות רשויות מקומיות כספים שהתקבלו במסגרת חוק הפיקדון והטמנת פסולת. אולם לדברי ד"ר מיה נגב, חברת סגל בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, "הקרן כבר הגיעה ליותר ממיליארד שקל, וכל השנים לא הוצא כסף משמעותי למיחזור וניקיון. תמיד אומרים שכסף הוא הבעיה. פה הבעיה היא שלא משתמשים בו". אולם גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, אמר כי "סעיף 12 לחוק הפיקדון אומר שמטרת הקרן היא למנוע הטמנה ולעודד מיחזור, ולא לעסוק בניקיון. במיחזור יש לנו מקטעים מסוימים של הצלחה, אבל אין לנו מקטע של יצירת אנרגיה וטיפול בפסולת. כאלה אנחנו צריכים לייצר".

פרופסור מילוא מציין כי בשונה מבעיות סביבתיות אחרות הדורשות התערבות חקיקתית, על בעיית הניקיון כל אחד יכול להשפיע באופן "דמוקרטי". לדבריו, "כשאני מלווה את הבת שלי לבית הספר, יש מקום שאנחנו עוצרים בו ומנקים אותו. יש גבעה ביער חורשים שאני כבר עשר שנים נוסע אליה כל שבוע עם שקית ומנקה אותה … זה דבר מדהים. ההרגשה הטובה שזה גורם לי, הנחת שזה עושה לי לראות את המקום הזה נקי … לישראלים כן אכפת, אנשים מוכנים ליטול אחריות וזה עולה במודעות לעומת העשור או שני העשורים הקודמים".
קישורים
מדינה בזבל: הפתרון הפשוט והזול שישנה את ישראל - TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "סביבה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

פחים! 706715
בכל פעם שהמוני בית ישראל יוצאים אל הטבע (חוה"מ פסח, יום העצמאות או סתם שבת שמשית) הפחים בפארקים עולים על גדותיהם. אז נוצרת תופעת החלונות השבורים, כי אם הפח עולה על גדותיו אז למה לטרוח ולא להשאיר את כל הפסולת איפה שישבנו?
אז או להכפיל את נפח הפחים או פשוט לרוקן אותם פעמיים באותם ימים מועדים לפורענות. האפשרות השניה עדיפה בעיני כי לאזרח שרואה את המאמץ מצד הרשות קל יותר לתרום את חלקו.
פחים! 706734
בכל פעם שהמוני בית ישראל יוצאים אל הטבע הזבל נזרק על הקרקע ומתפזר לפני שהפחים בפארקים עולים על גדותיהם.
הלכלוך בישראל הוא בעיה תרבותית ולא בעיה לוגיסטית.

(כן, אפשר לשפר קצת את הלוגיסטיקה, אבל ישאר פה מלוכלך)
פחים! 706736
אני לא מסכים.
אני חושב שהרבה יותר קל ללכלך כשכבר מלוכלך. הדרך להנחיל הרגלי ניקיון להמוני בית ישראל מתחילה בכך שהרשויות ידאגו שהשטח יהיה נקי בזמן שהם שם, ולספק להם אמצעי נוח לנקות אחריהם כשהם עוזבים. כשהפח הקרוב עולה על גדותיו אין להם שום תמריץ לנקות אחריהם.
אמצו דרך 706729
בארה"ב נפוץ מאד פרויקט Adopt a Highway - ארגונים / גופים / קבוצות (למשל סניף מקומי של פיצה האט, או גדוד צופים) שלוקחים על עצמם לשמור על הניקיון בצידי קטע כביש כלשהו באורך כמה ק"מ. הם זוכים להציב במקום שלט שמעיד שהם אלה שמנקים את המקום, וזה מבחינתם מקור לגאווה ומוטיבציה.

למה בארץ אין פרויקטים דומים? או אולי יש, ואני לא מכיר?

סיפור מעניין וקשור: בשנות ה-‏90, סניף של ה-KKK ביקש לאמץ קטע דרך במיזורי במסגרת התכנית. אחרי שמשרד הרישוי לא הצליח לפסול את הבקשה בדרכים משפטיות, בית המחוקקים קרא את קטע הדרך הנ"ל על שם רוזה פארקס, בתקווה שזה יוציא ל-KKK את הרוח מהמפרשים. עם או בלי קשר לשינוי השם, ה-KKK מעולם לא ניקו בפועל את שולי הדרך, כפי שהיו צריכים לעשות, ולכן הודחו מהתכנית. פרטים כאן.
אמצו דרך 706741
הפרק בסיינפלד שבו קריימר מאמץ קטע כביש הוא מהמצחיקים בסדרה (ובתולדות הטלויזיה בכלל).
אמצו דרך 706851
לא ראיתי, אז ספר.

(מזמן גיליתי שסיינפלד יותר מצחיק אותי כשמספרים לי את העלילה, ולא כשאני צופה בתכנית.)
Plogging 706759
רצים ואוספים זבל. זה התחיל בשבדיה ומתפשט למקומות אחרים.
Plogging 706852
אני הייתי אוסף זבל מהשבילים באופן קבוע ברכיבות האופניים שלי. חוויה מעצימה ומתסכלת בו זמנית.
כי זה לא שלך, אז למה לא? 706737
כולם מכירים את האפקט שעל המכונית שלהם הם שומרים הכי טוב, ואם יתנו לחבר לנהוג, גדול יותר הסיכוי שתחזור עם שריטה קלה, או מלוכלכת.
שמכונית שכורה הרבה פחות שמורה.
חינוך 706773
נשמע לי שיש לזה פתרון די קל כפי שהציעו בכתבה.
אפשר לקחת את כיתות ב' ו-ז' (למשל) ושכל כיתה תאסוף זבל כחלק מכל טיול/סיור אליו הם יוצאים ושזה ילווה בפעילות הסברתית.
אפשר להוסיף תכנים מעין אלו לטיולי של"ח.
אפשר לקדם פעילויות איסוף זבל ע"י תלמידי חטיבה/תיכון לאחר אירועים בהם ילדים מלכלכים את הרחובות (חגיגות יום העצמאות או סתם ימי שישי "מוגזמים").
אפשר לבקש מהצבא שיוסיף שגרת איסוף זבל בפעילויות חינוכיות.
ככה, תוך כמה שנים, כל ילד בישראל ידע לדקלם שאסור לזהם את הסביבה וייתן גם דוגמא אישית להוריו.

וכל זה כמעט שלא עולה כסף כי זה משולב בפעילויות המתבצעות גם כך.
חינוך 706777
הכיתה של הבת שלי (כיתה ח') יצאה היום ליום נקיון חופים. גם בשנה שעברה הם יצאו ליום כזה.
חינוך 706781
שמח לשמוע.
זו יוזמה מקומית או משהו כללי?
חינוך 706782
אשאל. אאז"נ גם ביסודי היו דברים דומים, כולל פרוייקטים של מיחזור, אבל זה היה בי"ס יוצא מהכלל עם מעורבות קהילתית מאוד גבוהה תגובה 704721
חינוך 706855
יוזמה של המחנך- הוא הציע לכתה להתנדב, הכיתה העלתה הצעות שונות. בסוף נבחרו שתיים- עזרה לקשישים וניקוי חוף הים.
ברוב הכיתות קצת אחרי חופשת הפסח שנה''ל נכנסת לגארבג' טיים. זה טוב להכניס לשם את הטיול השנתי, את ההתנדבויות ושאר ירקות.
חינוך 706883
גארבג' טיים - פאן אינטנדד?
חינוך 706887
לא במודע :)
חינוך 706910
תודה.
''יופי, רשות הטבע והגנים, השתפרתם. ועכשיו למשימה הבוערת'' 711927
משה גלעד כותב ב"הארץ": "הלכלוך באתרי הטבע בישראל הוא מכת מדינה. מן הראוי היה שארגון כרשות הטבע והגנים יחרות על דגלו את המלחמה באשפה באתרי הטבע, בשמורות ומחוצה להן. אין דרך אחרת למגר את התופעה המחליאה הזו."

אך הוא מציין שהרשות "עוברת עכשיו מהפך מרתק ... מארגון אכיפה לא אהוד, בעל מוניטין בעייתי, שזוהה במשך שנים כסניף של המשטרה שעיקר תפקידו היה לחלק דו"חות למטיילים שחרגו ממסלולם, מכריזה על עצמה בימים אלה רשות הטבע והגנים כגוף שעיקר העניין שלו נתון לרווחתם של המטיילים ולנושא התיירות והטיילות בישראל." כך למשל הרשות דואגת לאספקה סדירה של מים בחלקים הדרומיים של שביל ישראל, מציבה שילוט מחודש ואינפורמטיבי, מתירה להדליק גזיות בשמורות טבע, ומטפחת את הקשר עם תיירים.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים