דמוקרטיה מבוזרת בכורדיסטן הסורית 3936
מאמר של דור שלטון ב"הארץ" מתאר את המשטר המתהווה ברוג'בה, המחוז הכורדי האוטונומי בסוריה, כניסוי רדיקלי בדמוקרטיה המושפעת מאנרכיה.

כשהחלו הכורדים להקים את האוטונומיה, ב-‏2011, הם פעלו לפי משנה שגיבש המנהיג הכורדי עבדאללה אג'לאן, הכלוא מאז 1999 בטורקיה. אג'לאן ביקש להתרחק ממודל מדינת הלאום והקפיטליזם, לכיוון אנרכיסטי, אקולוגי ופמיניסטי. ב-‏2014 ייסדו נציגי מועצות קהילתיות את "המועצה העממית של מערב כורדיסטאן" וחתמו על חוקה, המצהירה על חופש לכל העמים (במחוז יש גם קבוצות אתניות לא כורדיות), שוויון מגדרי, ודמוקרטיה מבוזרת.

הרעיון בדמוקרטיה מבוזרת, או קונפדרליזם דמוקרטי, הוא התארגנות בכמה רמות היררכיה (כיום שש רמות). הבסיסית היא הקומונה, הכוללת כמה עשרות משפחות. העליונה היא מועצת המינהל האוטונומי של צפון־מזרח סוריה. חברי קומונה נפגשים באופן קבוע ודנים בענייני הקומונה, וכן בוחרים ועדות, שני יושבי ראש, ונציגים לרמה הבאה.

הועדות בכל רמת ארגון הן מתשעה סוגים. סוג אחד הוא "ועדת פיוס", הדנה בסכסוכים בין חברים. ועדות הפיוס של הקומונות פותרות שני שלישים מהמקרים, והשליש הנותר עולה לועדת הפיוס ברמה הבאה. בשלב ארגון גבוה מספיק (מחוז) מחליף בית משפט את ועדת הפיוס, ורק משלב זה נכנסים לתמונה אנשי משפט מקצועיים. בכל ועדה חייבות להיות לפחות 40% נשים.

בכתבה מרואיינת אישה ערבייה (כלומר, לא כורדית) תושבת המחוז שנלהבת מאוד מהשיטה ומההעצמה שהיא מעניקה למיעוטים, ובעיקר לנשים, ומבקשת לייצא את השיטה גם לשאר סוריה.

מועצת המחוז מבקשת לבסס את הכלכלה על קואופרטיבים, ומעודד הקמה של כאלו. הכללים המחייבים קואופרטיב הם: הצבעה אחת לכל חבר, חובת תיאום עם המינהל ברמה הרלוונטית, התחשבות בקהילה, מניעת מונופולים, ספקולציה וניצול, חובת שיתוף נשים, ולכל היותר איש אחד ממשפחה בוועד המנהל. מחיר הצטרפות לקואופרטיב (מנייה) הוא לרוב כ-‏40 דולר. קואופרטיבים קמעוניים לרוב מחלקים את הרווחים באופן שוויוני. בקואופרטיבים חקלאיים לעתים כל חבר מחליט על כמה שטח וכמה שעות לעבוד, ומקבל חלק מתאים ברווחים. חלק מהקואופרטיבים הן במוצהר של נשים. עם זאת, חברות קואופרטיב כזה מדברות בכתבה על הקושי לשכנע נשים לצאת לעבוד, ולשכנע גברים לאפשר זאת לנשותיהם.

עם זאת, תושבים רבים אינם נלהבים לקחת חלק פעיל בשיטה. צעירים בפרט רואים בשיטה מגבלה על החופש שלהם, וספקנים בנוגע ליכולתה לפעול ביעילות בעולם המודרני. כמו כן, האזור נתון ללחצים בטחוניים מצד טורקיה, וקיומו האוטונומי רחוק מלהיות מובטח.

דיוויד גרייבר הוא אנתרופולוג הכותב על רוג'בה מזה מספר שנים. הוא מבקר את השמאל במערב על שאינו מתעניין ותומך ברוג'בה, שלכאורה מגשימה את האידיאלים שלו, ובמקום זאת מסתפק בביקורת שלילית בלבד על הקפיטליזם.

גרייבר מציין את האתגרים של השיטה לטווח רחוק. כיום רוב כלכלת המחוז חקלאית ומסורתית בעיקרה, וקשרי המסחר החיצוניים הם רק עם שאר סוריה. מערכת המס עדיין בחיתוליה; ברוב המחוזות יש מס רק על יבוא ויצוא, ובאחד המחוזות גם מס הכנסה. תקציב המחוז מתבסס במידה רבה על נפט, אך מתקני ההפקה והזיקוק מיושנים, ושדרוגם מחייב השקעה גדולה שאינה זמינה בינתיים. חלק עצום מהמשאבים מוקדש להוצאות ביטחון, ועל תקציב המוז מעיק גם מחנה שבו שוכנים 73,000 לוחמי דאע"ש שנכנעו ובני משפחות שלהם.

במידה שהמחוז יצליח בכלל לשרוד בטחונית, וככל שהוא יבקש להפוך למודרני מבחינה כלכלית ולקיים קשרים עם מדינות אחרות, כך הוא יצטרך מנגנונים מרכזיים חזקים יותר, ולא ברור האם אלו יוכלו שלא לבוא על חשבון הדמוקרטיה המבוזרת.
קישורים
כתבה ב"הארץ"
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • ירדן ניר-בוכבינדר
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • אריק • 5 תגובות בפתיל
  kurdi komrads • אריק
  kurdi komrads • ירדן ניר-בוכבינדר
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • צפריר כהן • 3 תגובות בפתיל
  kurdi komrads • ירדן ניר-בוכבינדר • 6 תגובות בפתיל
  kurdi komrads • איציק ש. • 7 תגובות בפתיל
  kurdi komrads • אריק
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • אריק
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • easy • 2 תגובות בפתיל
  kurdi komrads • אריק
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • הפונז • 7 תגובות בפתיל
  kurdi komrads • אריק
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • אריק
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • אריק
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • צפריר כהן • 2 תגובות בפתיל
  kurdi komrads • יוסי • 4 תגובות בפתיל
  kurdi komrads • אריק • 2 תגובות בפתיל
  kurdi komrads • איציק ש.
kurdi komrads 707458
ביצי שור טהורות!

לא איין ראנד ולא בניה, אלא מחקר מעמיק של אחד הכלכלנים המוערכים יותר במאה הקודמת - יהודי חביב העונה לשם מילטון פרידמן.

קפיטליזם הוא אידיאולוגיה שהוכחה אמפירית מאז תחילתה במאה ה 17. בבסיסה - מעורבות ממשלתית מינימלית, ועידוד האחריות האישית והשאיפה למצויינות.
סוציאליזם - גם אידיאולוגיה. אמפירית הצלחתה מאז תחילתה במאה ה 20 לכל הפחות שנויה במחלוקת (אלא אם סופרים כהצלחה ערימת גוויות והתדרדרות קשה של מצב חירות הפרט ורווחתו במקומות בהם יושמה במינון משמעותי). במרכזה - הגברת המעורבות הממשלתית, קולקטיביזם, עידוד לבינוניות (כולם עובדים בשביל אותה משכורת ולא מתוגמלים על הישגים בולטים), והעברת האחריות האישית והמשפחתית מהפרט אל הכלל (המיוצג ע"י ממשלה במנגנון שהולך ותופח).

אז איך אקזיביט בי שימר בדיוק את אקזיביט איי בשנים שלאחר מלחמת העולם? רק מישהו שלא מבחין בהבדלים הקלים שציינתי לעיל בין שתי השיטות יכול לטעון משהו בסגנון הזה.
kurdi komrads 707539
ביצי שור טמאות!
תן לי בבקשה שמות של מדינות בהן היה סוציאליזם ומדינות בהן היה קפיטליזם-קפיטליזם בעל מעורבות ממשלתית מינימלית.
kurdi komrads 707602
דוגמאות בולטות של מעורבות ממשלתית נמוכה מאוד: בריטניה של המאה ה 18 עד לסוף המאה ה 19. ארה"ב של אותה תקופה. סינגפור - עד היום (קפיטליזם לא דמוקרטי). אבל בתשובה לשאלה שכמעט שאלת: גם אם בימינו נדיר שיתקיים קפיטליזם "טהור", אין ממש צורך בכך. די במינון משמעותי שלו כדי לייצר את הדרוש (וכן, הממשלה מפריעה לפעמים, אבל זה כנראה בלתי נמנע בשיטות הפוליטיות הקיימות).

כמעט אין חולקים על כך שקפיטליזם (או בשמו הפחות טעון - שוק חופשי) הוא מנוע הצמיחה היעיל ביותר שמכירה האנושות:

הגרף בקישור הבא https://theindependentwhig.com/2016/11/19/how-humans-... אמור להעיר את תשומת ליבך לעוד דבר שמנוע הצמיחה האדיר הזה עושה: רחוק מלהיות כח הרס, הוא הפותר הטבעי ביותר של בעיות העוני והמחסור האנושי, הרבה יותר מכל יוזמת או"ם או BAND AID כזה או אחר. כל מדינה שאימצה את עקרונותיו במינון משמעותי זוכה לגידול מרשים ברווחה ורמת החיים.
kurdi komrads 707605
הקישור שלך לא מועיל במיוחד. גם הגרף שבו לא תורם הרבה. מהן, לטעמך המדינות שמקיימות כיום יחסיות הכי הרבה את העקרונות האמורים?

קשה לי להתייחס למדינות לפני מאה וחמישים שנים: רק גביית מסים יעילה כיום דורשת מכמעט כל מדינה המדינה להיות הרבה יותר ריכוזית מאשר המדינות הכי ריכוזיות לפני 200 שנים. וזה הרבה יותר זול.
kurdi komrads 707607
גביית מיסים יעילה אינה מדד לרווחת תושבי המדינה. ברוב המקרים זו אינדיקציה להיפך הגמור.
דרך אגב, כל פעילויות הממשלה הן ריכוזיות באופיין. בד"כ הן יעילות יותר כשהן כאלה. הטענה של השוק החופשי (והניסיון האמפירי) גורסים שיש צורך להמעיט באלו, כי היעילות הריכוזית הממשלתית תמיד נמוכה משמעותית מהביזור הפרטי.
קרי: תייצר ממשלה יעילה ורזה. היתר - הסקטור הפרטי - כבר ידאג לעצמו.
לגבי המדינות בהן החופש הכלכלי הוא הגבוה ביותר - ראה את הקישור הבא: https://www.idi.org.il/policy/world-comparison/indexe...
kurdi komrads 707613
גביית מיסים היא פעולה הכרחית. גם שוייץ של ימינו צריכה ויכולה להרשות לעצמה בקלות מנגנון הרבה יותר ריכוזי מצרפת הנפולאונית או כל דוגמה אחרת.
kurdi komrads 707654
אין ויכוח על עצם גביית המיסים, אלא על מידת הגבייה הרצויה, ובהעלאת ספק לגבי הקשר בין היקף ויעילות הגבייה לרווחת תושבי המדינה.
kurdi komrads 707685
בתקופת הצמיחה הכלכלית הגדולה בארה"ב, המס השולי הגיע גם ל- 90%.
kurdi komrads 707688
על הקשר בין מס וצמיחה: https://content.sciendo.com/view/journals/revecp/14/4...

(וכן - הוא הפוך).
  kurdi komrads • ירדן ניר-בוכבינדר
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • מינק
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • מינק
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • הפונז
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • הפונז
  kurdi komrads • fempocalypse
kurdi komrads 707464
עלו מיד, ובדרסטיות.

התירוצים האלה לא משכנעים בלי עדויות ונתונים. ולי האזרח הקטן אין 'חשבון כללי' אחר, אם אני משלם פי שתיים בחודש אני ישר מרגיש את זה בכיס. חובת ההוכחה על זה שבעצם שילמתי את זה גם קודם מוטלת על הטוען. בלעדיה, את הנטו שלי זה לא מאד מעניין ומחיר המים שלו תפח פלאות, מול אותו מוצר ואותו שירות (מאחר ואני גם לא יכול להעיד אחרי שני עשורים שהשירות השתפר ולו כזית).
kurdi komrads 707508
תמיד שולחים אותי לחפש. כאילו חובת ההוכחה לא מוטלת על מי שרוצה להצדיק את הבעלות הממשלתית על הכל, תמורת מיטב מיסינו.
הנה - קישור מהיר לשימושך - https://www.themarker.com/dynamo/1.2325695
kurdi komrads 707540
מה רצית להראות בקישור המהיר? שתאגידי המים ייעלו את המערכות והוזילו את עלות המים? מה זה קשור להצעה של מירי רגב? תאגידי המים הוסיפו עלויות רבות שאינן קשורות רק להשקעות בתשתיות, אלא בעלויות של התאגידים עצמם. האם שיפור נושא תחזוקת ופיתוח מערכת המים העירונית יכולה להיעשות רק בשתי דרכים: באמצעות תאגידי המים כפי שהוקמו או החזרה ישירה לרשויות המקומיות ללא צביעת מערכות תחזוקת המים?
kurdi komrads 707606
עלויות התאגידים עצמם תחליפיות לעלויות של המדינה (פעמים רבות עובדים בהם אותם אנשים, אך בתנאי העסקה מוכווני שורה תחתונה).
שיפור התחזוקה יכול להעשות ע''י ממשלה או באופן פרטי. באופן פרטי הוא מבוצע בצורה טובה ויעילה יותר (כי המדד היחיד הוא עלות-תועלת).
  kurdi komrads • אריק • 13 תגובות בפתיל
  kurdi komrads • מינק
kurdi komrads 707460
כפי שציינתי בדיון עם הפונז (תגובה 707374 למשל), עליית מחירי החשמל לא נובעת מזה שמישהו עושה עליך קופה מאחר והוא קבלן פרטי, אלא דווקא מתהליך אחר הנובע מכך שההוצאות נעשות שקופות יותר: בעוד שקודם מחירי החשמל לא גילמו את כל העלויות הכרוכות בכך, תנאי ההפרטה יכולים להכריח את הבעלים החדש לגלם במחיר את אחזקת התשתית, אי סבסוד דלקים וכיו"ב. אולם זה בהכרח מייעל את ניהול משק החשמל, ומאפשר לממשלה (אם היא בוחרת בכך) להמשיך בייעול ע"י פתיחת המשק לתחרות (זה לא תמיד קורה), והפניית התקציבים שהתפנו (טיפול בתשתיות, רכש דלקים וכיו"ב) להורדת מיסים (במקרה הטוב והנדיר) או לכיסוי חובות של המערכות שטרם הופרטו (במקרה המצער והנפוץ יותר).
kurdi komrads 707465
יש לך מספרים שמגבים את מה שאמרת על מחירי החשמל בצ'ילה? את מה שאמרת קודם על בזק? את מה שאמרת על ההתפלה?
נראה לי שאתה מנחש.
"תנאי ההפרטה יכולים להכריח..." - יכולים? יש מקרה ספציפי שדנים בו. אתה רוצה לשתף אותנו בתנאי ההפרטה של משק החשמל בצ'ילה או שאתה רוצה שננחש ביחד מה היה שם? אתה תגיד ככה ואני אגיד ההיפך, סבאבה?
kurdi komrads 707509
תגובה 707508
kurdi komrads 707510
לא ככה מגבים טענה במספרים.
אתה טענת שבזק המופרטת מוצלחת יותר מבזק הממשלתית. מה המספרים שמגבים את הטענה הזו?
kurdi komrads 707520
גבה אתה את הטענה ההפוכה, ואמשיך להתאמץ עם שלי. אחרת החשש הכבד שלי שאני רק מבזבז את הזמן ימשיך להתאמת.
kurdi komrads 707529
זה לא עובד ככה.
אתה טענת טענה, אני מבקש ממך לגבות את הטענה שלך במספרים.
כתבת: "אני יכול לפרט עד מחר את מצבה העגום של התשתית אצלנו, והכמות המחרידה של כסף שאנו משלמים עליה, ואת הדוגמה היפה של הפרטת בזק..."
אני כתבתי: "אני לא מסכים על הדוגמה של הפרטת בזק. אולי תספק נתונים שיתמכו בדעה שלך?"
כתבת: "לגבי בזק: לאורך כל שנותיה בציבוריות, היא לא התקרבה לביצועים של AT&T, למשל, מבחינת שירות ללקוח (כשהאחרונה הינה "מונופול טבעי" וצמחה בשל היותה הראשונה, וההשקעה האדירה בתשתיות על ידה). אז מה יש כאן להשוות?"
כתבתי: "לענין בזק: חשבתי שיש לך נתונים להשוואה בין בזק הממשלתית לבזק הפרטית. זו לדעתי ההשוואה הנכונה."
כיוון שלא ענית כתבתי עוד: "יש לך מספרים שמגבים את מה שאמרת על מחירי החשמל בצ'ילה? את מה שאמרת קודם על בזק? את מה שאמרת על ההתפלה? נראה לי שאתה מנחש."
בתגובה קישרת לתגובתך: "תמיד שולחים אותי לחפש. כאילו חובת ההוכחה לא מוטלת על מי שרוצה להצדיק את הבעלות הממשלתית על הכל, תמורת מיטב מיסינו." וקישרת לכתבה על תאגידי המים.
כתבתי : "לא ככה מגבים טענה במספרים. אתה טענת שבזק המופרטת מוצלחת יותר מבזק הממשלתית. מה המספרים שמגבים את הטענה הזו?"
ועל כך ענית עכשיו: "גבה אתה את הטענה ההפוכה, ואמשיך להתאמץ עם שלי. אחרת החשש הכבד שלי שאני רק מבזבז את הזמן ימשיך להתאמת."

אז אני חוזר להתחלה:
טענת טענה שהפרטת בזק היא דוגמה יפה (לא היית כל כך ברור דוגמה למה, אבל אני מנחש מההקשר שזה לכך שהציבור משלם פחות ומקבל שירותים טובים בעקבות ההפרטה).
הטלתי ספק בטענה שלך, וביקשתי שתגבה אותה במספרים.
אתה מבקש שאני אביא גיבוי לטענה ההפוכה כדי שאתה תתאמץ לגבות את הטענה שלך.
זה לא נראה לך דבילי?
הרי אם אני אגבה את הטענה ההפוכה כבר לא תצטרך לגבות את הטענה שלך כי המספרים לא תומכים בה.
ואם אני לא אגבה את הטענה ההפוכה אתה מעדיף ששנינו נישאר בורים לגבי העובדות, אבל אתה תמשיך להטיף את הדעה שלך כאילו היא כן מגובה בעובדות.

והרי לא סתם ביקשתי שתגבה את הטענה שלך. יש לי נתונים אנקדוטליים שגורמים לי לחשוב ההיפך: חשבון הטלפון שלי לבזק לא ירד משמעותית משנת 2005, שנת ההפרטה שלה, להיום. לעומתו חשבון הסלולר שלי, שהיה אז גבוה פי חמישה ויותר מחשבון הטלפון הקוי, היום נמוך יותר מחשבון הבזק. במקביל הבן שלי הראה לי לפני שנה שקצב הגלישה שלו בסלולרי בבית גבוה מקצב הגלישה הביתי.
kurdi komrads 707533
תודה על השיעור בהיסטוריה הקצרה של הדיון.
מטבע הדברים, לי ולך לא נגישים כלל הנתונים, ואנחנו עוסקים בהבנת המציאות על פי הזמין. לכן, כשהפניתי אותך לאותה כתבה בדה מרקר, שטרחה לציין את העלויות הגבוהות הכרוכות בהחזרת ניהול משק המים למדינה, לרבות השבת כח אדם מהניהול הפרטי למדינה, הינחתי (בנאיביות כלשהי), שזה יראה לך שיש ממש בטענותי על מרכיבי עלות המים שקפצו. אם כל מה שזה עושה זה רק להוביל אותך לשאלה הבאה, יש לדעתי יסוד בחשש שלי שגם מציאת המסמך מהארכיון הממשלתי הסודי שיפרט את כל העלויות לא ישכנע אותך, כי אתה מוטה להישען על הממשל המיטב ויכולת הניהול המרשימה של פקידיו (כמו גם חריצותם, והמוטיבציה האינסופית שלהם לעסוק בנושא שאף פעם אינם נמדדים עליו - יעילות).
kurdi komrads 707536
שאלתי רק על הדוגמה של בזק.
בזק חברה ציבורית ודוחותיה נגישים. אתה יכול לבדוק את רמת ההשקעה שלה בתשתיות כל שנה. אתה יכול לבנות איזה מדד שאתה רוצה (מספר התקלות בשנה, מהירות הגעת טכנאי, מהירות הגלישה בהשוואה בינלאומית, מחיר מנוי, מה שתגיד) ולנסות להוכיח לי באמצעותו שבזק של 2018 מוצלחת בהרבה מבזק של 2005.

כשאני אמרתי שלשר התחבורה ישראל כץ יש דם על הידיים אני הבאתי מספרים. היו מי שהתווכחו איתי על משמעותם של המספרים, אבל המספרים היו שם כבסיס לדיון. בלי מספרים זה הניחוש שלך מול הניחוש שלי.

אתה יכול לחזור בך ולהגיד שאולי בזק היא יוצאת דופן ונמשיך הלאה. אבל מה שאני לא אוהב זה שאני שואל על א' ועונים לי על ב'. תענה לי על בזק ואחר כך תגיד מה שתרצה על ניהול משק המים. כל עוד שאלתי על דוגמה שאתה הבאת ולא ענית זה מרגיש כמו התחמקות.
kurdi komrads 707604
בזק לא יוצאת דופן, וכל השאלה שלך שגויה מיסודה. בזק הוקמה ע"י הממשלה כצעד להפרטת מה שהיה עד אז שירות ממשלתי מלא (וכושל) ( https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3082892,00.h... )ככזו, המדינה היתה צריכה להוציא כסף רב להפוך אותה לאטרקטיבית למשקיעים. כמה כסף? לא אתה ולא אני נדע לעולם. אין דוחות כאלה (אתה גם מוזמן לחפש). הקישור לעיל צריך להדגים לך כמה רפורמות, הפרשות עובדים מוגני ועד עם הטבות מפליגות ושינויים מבניים היו צריכים לקרות כדי שמשקיעים יתחילו לחשוב על החברה כאופציה מסחרית (בהתחלה הם לא טרחו בכלל - וזו אינדיקציה מצויינת להראות כמה מהמיסים שלנו הלכו למימון הגאווה השלטונית הזו). גם ב 2005 כמובן לא תמו מסכת ייסורי החברה, שעדיין נאבקה בוועד נוקשה ובעיות מבניות. בזק של 2018 היא חברה הרבה יותר גדולה, רווחית, לא עולה שקל במיסים לך ולי, ומאפשרת למדינה לייצר תחרות על בסיס ההפרטה (ההפרטה הינה רק שלב ראשון בייעול התקציבים והניהול. התחרות והסרת הרגולציה הן אלו שמביאים את הערך המוסף הגבוה. אחד מהצעדים האלה מובא בקישור הבא - https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3...).
kurdi komrads 707618
התשובה שלך נכונה, אבל לא בשאלה ששאלתי.
אני מזכיר לך שהתחלנו <בתגובה 707375> שבה אני מצהיר "אין ויכוח על כך שעסקים ממשלתיים הם פחות יעילים מעסקים פרטיים ב 9 מ 10 מקרים."
אז על זה אני מסכים אתך ואין צורך להמשיך לשכנע אותי.

הקביעות שלך יותר מדי חד משמעיות. בזק של 2018 היא לא חברה הרבה יותר גדולה מבזק של 2005
לדוגמה ההכנסות של בזק ב 2018 היו 9.3 מיליארד ש"ח לעומת 11.1 מיליארד ב 2005.
kurdi komrads 707653
גודל החברה אינו אינדיקציה. להיפך. צפוי שמייד לאחר ההפרטה, זו תהיה חברת ענק (כי היא מגלמת את כל הכח של המונופול הממשלתי, טרם יצירת התחרות, שהיא השלב הרצוי הבא לאחר ההפרטה).
לבזק של היום יש יותר תחרות - הן מול הוט, והן מול חברות נוספות שמשתמשות בתשתית עליה נאלצה לוותר (כחלק מהתהליך הבריא של פירוק הבעלות הכוללת הממשלתית שהיתה גם על השירות וגם על תשתיות התקשורת).
kurdi komrads 707658
אחרי שבקשתי ממך להביא מספרים שיתמכו בטענה שלך בסוף אני מביא מספרים ואתה אומר לי שהם לא אינדיקציה.
אז אני חוזר- תבחר איזה מדד שאתה רוצה כדי לתמוך בטענה שלך.
kurdi komrads 707664
התייחסתי לטענה האחרונה שהבאת. התייחסות ספציפית לטיעון ספציפי. ועכשיו אתה חוזר לטענת ''מספרים'' באופן כללי...

הדיון הזה מתחיל להראות לי כמו הטרלה אחת ארוכה, אז אני מוותר (ולא, לא תעזור עוד סקירה היסטורית שלו...)
kurdi komrads 707655
ובהמשך לתגובתי הקודמת תשאל את עצמך את השאלה הבאה: מאיפה הגיעה הרווח העודף של בזק 2005 למול בזק 2018? ב 2005 פחות שירותי תקשורת נמכרו ללקוחות, והיו פחות לקוחות. גם לא הפרישו את כל העובדים שהיו מוגנים ע"י הוועדים החזקים עם תנאים מפליגים. מי בדיוק מימן את הרווח הזה?
התשובה הברורה: מי שמימן אותו גם לפני ההפרטה - האזרח השבוי של המונופול הממשלתי.
kurdi komrads 707659
אתה מדבר על נתונים כמותיים מובהקים כאילו אתה יודע אותם. אולי תשתף כדי לשכנע אותי?
kurdi komrads 707663
לפני שאתה שולח אותי שוב לחפש (באופן שלא מוסיף כבוד לשיח) קח הימור גס על ההבדל בין שירותי תקשורת לפני יותר מעשור והיום, וכמות אזרחי מדינת ישראל, ותגגל מה שמאוד ידוע על הלחימה בוועדי בזק והפרדתה מבעלות על התשתיות.
kurdi komrads 707541
לפי דבריך כל הפרטה ייעלה את השירות והוזילה אותו. הפרטת מערכת הרכבות בבריטניה, הפרטת מערכת החשמל בקליפורניה -ייעלו והוזילו את השירות?
kurdi komrads 707600
כן. חד משמעית. ואפילו שההפרטות הנ''ל לא העבירו את המצב לשוק חופשי אמיתי (עדיין הכל ברגולציה כבדה, אבל הניהול הינו פרטי ולא של המדינה).
  kurdi komrads • צפריר כהן • 3 תגובות בפתיל
  kurdi komrads • הפונז
  kurdi komrads • אריק
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • צפריר כהן
  kurdi komrads • ירדן ניר-בוכבינדר
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • צפריר כהן • 4 תגובות בפתיל
  kurdi komrads • האייל האלמוני
  kurdi komrads • אריק • 4 תגובות בפתיל
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • האייל האלמוני
  kurdi komrads • fempocalypse
  kurdi komrads • האייל האלמוני
kurdi komrads 707415
אתה מעמיס עלי את החובה לספק לך סטטיסטיקה, ולא מתרשם מהאנקדוטות, למרות שאתה לא מציג אפילו אנקדוטות אחרות שוות ערך כאלטרנטיבה. I DARE YOU.
kurdi komrads 707512
דווקא הצגתי אנקדוטה שוות ערך כאלטרנטיבה: "...ברשימה שלך יש 28% ממציאים שהתחנכו במדינה זרה...". אני חושב שהעובדה שלא רק שלא השתכנעת מהאנקדוטה, אלה לגמרי פספסת את קיומה רק מראה כמה אנקדוטות אינן טיעון מועיל. מש"ל.
  הבית של הלחם הפרוס, צ'יליקוט מיזורי • רון בן-יעקב • 3 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים