ואולי הפרעת קשב היא הפרעה מומצאת? 3955
במאמר "הפרעת קשב היא לא מחלה וריטלין הוא לא תרופה", טוען יעקב אופיר – פסיכולוג קליני ועמית מחקר בטכניון ובאוניברסיטה העברית – כי קשיי קשב הם לא הפרעה פסיכיאטרית אמיתית, וכי השימוש הנרחב בתרופות כגון ריטלין וקונצרטה הוא מיותר ואף מזיק.

לדברי אופיר, הפרעת קשב "היא תכונה ככל התכונות האנושיות, עם יתרונות וחסרונות", והיא לא עומדת בקריטריונים הנדרשים מהפרעה פסיכיאטרית אמיתית: היא לא חריגה (מופיעה אצל כ-‏14.4% מילדי ישראל); לא פוגעת באופן משמעותי בתפקוד ("אין תכונה אנושית שלא מפחיתה תפקוד: מופנמות מפחיתה תפקוד במסיבת כיתה ונטייה לזיופים מפחיתה תפקוד במקהלת בית הספר"); לא מהווה סכנת חיים; והמצוקה שלעיתים נלווית אליה "נוצרת רק כאשר מחברים את ההפרעה עם דרישות מערכת החינוך הקונבנציונלית".

לכן, כותב אופיר, "אם הפרעת הקשב לא עומדת בקריטריונים של הפרעה נוירו־פסיכיאטרית, אז וודאי שאין לנו זכות מוסרית להתערב בהתפתחות המוחית של הילד ולקחת את הסיכון הכרוך במתן טיפול תרופתי. ואם הפרעת הקשב היא תוצר של המפגש שבין האופי של הילד עם דרישות מערכת החינוך, אז זהו הזמן להגדיר מחדש את היעדים החינוכיים שאנו רוצים להציב לילדנו."

עוד טוען אופיר: "הלחץ המופעל על ילדים ליטול תרופות כדי לעמוד 'בקצב החיים הזה' משקף מצב חברתי משוגע ... רופאים יקרים, קודם כל, אל תזיקו. המוח של הילד הולך ומשתכלל בצעדי ענק בתקופת הילדות ואין לנו דרך לדעת אם ההתערבות המלאכותית הבוטה באיזון הכימי של המוח בגילאים צעירים מפריעה למוח לרכוש מיומנויות חדשות שיעזרו לילד להתגבר על האתגרים שהמציאות תזמן לו בעתיד… במקום לקרוא לתכונות אנושיות נורמאליות בשמות פסיכיאטריים, הגיע הזמן לשנות את מערכת החינוך, להפסיק לחשוב על הישגים לימודיים כפי שחשבו עליהם לפני מאה שנה, עם המצאת מבחן האינטליגנציה הראשון ולהפסיק לנסות ליישר את כל הילדים אל תוך מודל פיקטיבי של הצלחה. המודל החינוכי הקיים מבוסס בעיקר על אינטליגנציה מילולית ואינטליגנציה לוגית־מתמטית בעוד שלילדים רבים שמאובחנים עם הפרעת קשב יש אינטליגנציות נוספות כמו אינטליגנציה נטורליסטית (בתחומי הטבע) או אינטליגנציה גופנית־תנועתית. חלק מהמאובחנים, ובייחוד אלו שזכו באות- H, אות הכבוד של ההיפר־אקטיביות, מאופיינים גם בכריזמה אישיותית, נטייה ליזמות ויצירתיות ואפילו יכולות מנהיגות. לאור זאת, הגיע הזמן להתחיל להפנים את עיקרון ריבוי האינטליגנציות ולהפסיק לנסות לדרג אותן היררכית. פרופסור באקדמיה הוא לא יותר נעלה ממנהל מוסך, מיזם סטארט־אפ, או ממדריך נוער בחוות סוסים."
קישורים
הפרעת קשב היא לא מחלה וריטלין הוא לא תרופה - הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

אחד המאמרים החשובים שפורסמו בתקופה האחרונה 708671
לצערי, העובדה שהתפיסה שלו היא לא המובן מאליו היא כל כך עצובה. אין זה ברור שמערכת החינוך לא מתאימה לספקטרום הכל כך רחב של התנהגויות ילדים? בייחוד בתקופה שלנו?
מה שיותר גרוע היא שהמערכת הזו כבר לא ממלאת את התפקיד שלשמה היא נוצרה - לייצר עובדי מפעל ממושמעים - מהעובדה הפשוטה שכבר לא צריך לייצר עובדי מפעל, צריך עובדים ביקורתיים, יצירתיים עם כישורים חברתיים (כישור נוסף שהולך ומתדרדר בעידן הטכנולוגי בקרב ילדים).
אחד המאמרים החשובים שפורסמו בתקופה האחרונה 708701
בטוח שצריך עובדים ביקורתיים? המעסיקים יאמרו זאת, אך הם מתכוונים למציאת פתרונות יצירתיים לבעיות שהם עצמם מגדירים.
בעיני עובד בתאגידים בתחומי טכנולוגיה / שיווק / פיננסים מהסוג שקיים היום, צריך קונפורמיות במידה לא פחותה מזה של עובד מפעל המכוניות במאה העשרים.
708684
חלק ממה שנכתב משכנע אבל חלק לא.

אני לא מבין מדוע אין לנו זכות מוסרית להתערב אם זו לא ײהפרעה פסיכיאטרית אמיתית. גם קוצר ראיה הוא תכונה נפוצה מאד, לא מסכנת חיים ומפריעה רק במקרים מאד ספציפים ואנחנו מתערבים. אותו כנײל שיניים עקומות.

זה שהסיכון בהתערבות תרופתית עשוי להיות גבוה במקרה הזה - אני מבין. אבל אין לנו זכות? זה מוגזם.

כמו כן אני לא רואה איך ההצעה שלו להפסיק ײליישר את כל הילדים אל תוך מודל פיקטיבי של הצלחהײ קשורה. כלומר, יש ילדים בלי הפרעת קשב בכלל שיש להם יכולות מנהיגות או יכולות גופניות או אמנותיות וכדאי שמערכת החינוך תפתח את התכונות האלה. מצד שני יש ילדים בעלי הפרעת קשב, אבל עם ײאינטליגנציה לוגית מתמטיתײ מאד גבוהה וצריך לתמוך גם באלה. נראה לי פשוט לא קשור.
708685
הזכות המוסרית להתערב היא לא כן-או-לא מוחלטים. היא קשורה מאוד לדרגת ההתערבות הרפואית, ולנזקים אפשריים. זוג משקפיים לילד שונה מסימום קבוע של הילד.
708687
מה שאתה אומר נכון לכל טיפול רפואי, הרופא אמור להיות זהיר ולקחת בחשבון גם את חומרת המצב וגם את הסיכון. למיטב ידיעתי רטלין היא תרופה בטוחה מאד.

אבל על מתי לתת תרופה ובאיזה במינון, מתייעצים עם רופא. לא שולפים כרטיס אדום בדמות (ואני מצטט): ײאין לנו זכות מוסרית להתערבײ. המונח זכות מוסרית פשוט לא קשור לכאן.
708707
העניין הוא שכאן מראש הגדרת הבעיה כבעיה שנויה במחלוקת, ולא ברור שהתמחותם של הרופאים נותנת להם כלים להכריע. אפשר לעשות אנלוגיה עם טיפולי המרה לנטייה מינית (נניח שהיו כאלה אפקטיביים, ושאינם גורמים סבל ישיר, אבל שיש להם השפעה כוללת על האישיות.)
708716
אז אל תגדיר את זה כבעיה. אנשים בריאים לחלוטין הולכים לרופא (או אחות או בעל מקצוע רפואי). למשל נשים בהריון או אנשים מבוגרים או נשים שרוצות מרשם לגלולות או צמחונים שצריכים תוספי מזון או תינוקות שאמורים להתחסן.

המשוואה רופא=בעיה-רפואית היא לא נכונה. יתרה מכך גם אי התערבות רפואית יכולה לגרום לסבל ועלולה להיות לה השפעה לרעה על האישיות.

את הטיעונים ײאין לנו זכות להתערבײ וײואין לנו דרך לדעת אם המעורבות מלאכותית הבוטה.. ײ אפשר להגיד גם על חיסונים (ואגב ברור שיש דרך לדעת..).
708839
אני חושב שהוצאת את ה"אין לנו זכות מוסרית להתערב" מהקשרו.
ההקשר הוא שהממסד הרפואי ממהר לאבחן הפרעת קשב וריכוז, וממהר לספק תרופה פסיכיאטרית כפתרון המומלץ.
מעטים מבין המאובחנים הם באמת בעלי הפרעת קשב וריכוז נוירולוגית מולדת. רובם סובלים ממה שמתואר באתר קופ"ח כללית "קצב החיים התזזיתי והמתח הנלווה להם גורם לבעיות קשב וריכוז בקרב ילדים ונוער"
אז כמו שלא תתן להם סיגריה כדי שירגעו, כך גם התרופות הפסיכיאטריות, שהן מהמשפחה של קוקאין, צריכות להיות הפתרון של אין ברירה, ולא הדיפולט. כך הבנתי את דברי הכותב. נכון שהריטלין עובד, ויוכיחו כל הסטודנטים שלוקחים אותו בעונת המבחנים, אבל כרגיל אצל הממסד הרפואי- כשיש לך פטיש טוב אתה רואה מסמר בכל מקום.
708861
אין לי התנגדות מיוחדת למה שאתה אומר. רק אני לא חושב שזה מה שמחבר המאמר אומר.

לגבי מה שאתה אומר - צריך נתונים כדי להתייחס לזה. ייתכן שהפרעת קשב וריכוז מאובחנת יותר מדי או מעט מדי או שהרבה פעמים נותנים טיפול לא נכון.
לגבי המאמר עצמו, הנה תת הכותרת המקורית שלו: "המאמר שלפניכם הוא סוג של התאבדות מקצועית, אבל הגיע הזמן לומר בקול את מה שרבים חושבים בשקט: הפרעת קשב היא הפרעה מומצאת, שנוצרת מהמפגש בין תכונות נורמטיביות של ילדים לבין דרישות מערכת החינוך הקונבנציונאלית". לא חושב שזה מתיישב עם הפירוש שלך.
708881
לענין אבחון היתר:
שתי עובדות בולטות תומכות בזה

האחת- הגידול העצום באבחון של הפרעות קשב וריכוז. יכולים להיות לו מספר הסברים-
1. שכיחות ההפרעה גדלה משום מה מאוד בעשורים האחרונים
2. ההפרעה היתה שכיחה כל הזמן אבל לא זכתה להכרה נרחבת. משהוכרה יותר ילדים מובאים לאבחון.
3. הקריטריה לאבחון הפכה מקלה יותר לאורך הזמן.
4. תמריצים חיצוניים התגברו וגורמים לאבחון יתר.

אנחנו לא יודעים לגבי 1. אבל אנחנו יודעים שכל השאר נכונים: יותר ילדים מובאים לאבחון, הקריטריה הפכה מקלה או כוללנית יותר מ DSM אחד למשנהו, ויותר מכולם שהתמריצים החיצוניים התגברו: מצד אחד הצורך של ההורים בילדים נורמטיביים בגלל אילוצי אורח החיים המודרני, מצד שני הרצון של חברות התרופות למכור תרופה יעילה עבור התסמינים, וכמובן התמריץ לקבל תוספת זמן במבחנים.

העובדה השניה, והחלק החשוב בכתבה לדעתי, היא מה שהמחבר קורא העונתיות של ההפרעה. בילדים שמאובחנים על הספקטרום האוטיסטי אף אחד לא מפסיק לטפל בחופש הגדול. לעומת זאת מסתבר שהתסמינים של הרבה מאובחני ADHD לא מספיק מפריעים בחופש כדי לדרוש טיפול, אלא רק בזמן הלימודים.
זה מעלה שאלה גדולה על מהות ההפרעה, ומביא אותי לחלק השני של תגובתי.

לעניין הפרעה מומצאת או לא:

יש קונצנזוס רפואי שההפרעה היא נוירוביולוגית אמתית, ושגורמים גנטיים מורכבים מעורבים באטיולוגיה שלה‏1 מחקרי תאומים ואימוץ הראו שהתורשתיות של ההפרעה גבוהה‏2.
הבעיה הגדולה היא ש"הקשיים העיקריים של הפרעת קשב אינם שונים במהותם מדפוסי התנהגות יום יומיים מוכרים, אלא רק בעצמתם. כתוצאה מכך, הפרעת קשב קרובה לנורמה ונטולת מאפיין מזהה ברור"‏3. לדוגמה: ילד נורמטיבי יכול להיות חולמני לעתים, להתקשות בריכוז לעתים ולהיות קופצני לעתים. האבחון של ההתנהגויות הללו כהפרעה נפשית הוא רק על פי התדירות והעצמה שלהן.
מכיוון שההתפלגות של עצמת התכונות של ADHD באוכלוסיה היא נורמלית השאלה היא רק איפה מעבירים את הקו. זה נראה לי מוגזם להעביר את הקו ב 7%-10% מהאוכלוסיה. מסתבר ששיעור האבחון בישראל הוא הגבוה בעולם: לפי נתוני קופ"ח כללית שכיחות אבחון הפרעת קשב בילדים בגיל 6-12 שנים היא 8%; בנערים בגיל 13-17 שנים- 15%; צעירים בגיל 21-30 שנ'- 10%. ואלו עוד נתונים מוטים כלפי מטה משום שבקופ"ח מכבי יש אחוז גבוה יותר של מבוטחים בקרב האוכלוסיות המבוססות הגרות באזור המרכז, בהן שכיחות המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז גבוהה יותר (20%). להשוואה: בצרפת, בריטניה וסקנדינביה שיעור האבחון הוא 2-3%, ובשאר אירופה עד 5%‏4.

על כן השאלות המרכזיות הן של אבחון היתר ושל הפתרון התרופתי. ברמה של 15% אין לי ספק שאבחון היתר הוא עצום, ושהמוני ילדים מולעטים בתרופות פסיכיאטריות ללא צורך.
לדעתי הגורמים העקריים לאבחון היתר הם
- הנורמות החברתיות של ההורים והרופאים
- והאינטרס של תעשיית התרופות שהצליח להשפיע על הממסד הרפואי.

לדעתי הגורמים העיקריים לשימוש בפתרון התרופתי הם
- האינטרס של חברות התרופות
- רוח הזמן שדורשת פתרון חד משמעי, מדעי, יעיל ונוח.
- עוד ברוח הזמן- הסרת האחריות מההורים להתנהגות של ילדיהם

דוגמה פשוטה להמחשה: תן לילד נורמטיבי בן 5 שתי קוביות שוקולד ותוך דקות הוא יהפוך לתזזיתי. אם תאבחן אותו במצבו זה אני מנחש ש 80% מהילדים הנורמטיביים יאובחנו כהיפראקטיביים. אבל Sugar rush היא תופעה נורמלית לחלוטין‏5.

יכול להיות שכמו סוכרת, ה ADHD מתפתחת כתוצאה מאורח חיים לקוי, ואכן שיעורה באוכלוסיה גדל לאורך השנים. אבל אז מובן מאליו שהטיפול הראשוני צריך להיות שינוי באורח החיים ולא טיפול תרופתי.
מעניין יהיה להשוות את שיעור האבחון בין ילדים שאוכלים סנדוויץ' עם חביתה ושותים מים לבין ילדים שאוכלים ביסלי ודוריטוס ושותים קולה, אבל זה לא מחקר שחברות התרופות ירצו לממן.

____________

1 Global consensus on ADHD/HKD
2 Genetics of attention deficit hyperactivity disorder
3 הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות [ויקיפדיה]
4 מדוע בישראל שכיחות ADHD/ADD הגבוהה בעולם וכיצד למנוע זאת
5 דווקא ילד שלא מקבל Sugar rush הוא הלא נורמלי, כי הוא פיתח תנגודת לאינסולין תגובה 697102
שכיחות 708888
לגבי 1, פתחתי את ה- DSM IV-TR שיש לי בבית, משנת 2000, שמתסמך מן הסתם על נתונים מעשור או שניים לפניו. ההערכה שם היא 7%-3% לילדים בגיל בית ספר, תלוי בהרכב האוכלוסיה הנדגמת ושיטת ההערכה. הנתונים מצביעים על שכיחות גבוהה יותר מאשר במהדורה הקודמת (III) בעיקר בגלל הכללה של שני סוגי דיאגנוסטיקה נוספים להיפראקטיביות.

במהדורה הנכחית (V) מדובר על שכיחות של 5% בקרב ילדים ו- 2.5% אצל מבוגרים.
שכיחות 708892
לפי ה CDC בקרב בני 4-17 בארה"ב בשנת 2003 7.8% אובחנו אי פעם כבעלי ADHD. השיעור גדל ל 9.5% בשנת 2007 ול 11.0% בשנת 2011, ויש שונות גדולה בין המדינות. לפי הסקר, ב 2007 היו 7.2% בעלי ההפרעה באותה עת, וב 2011 8.8%.
השיעור של המאובחנים בישראל דומה לזה שבמדינות עם השיעור הגבוה ביותר בארה"ב. מעניין לפי מה החליט ה DSM על 5%. אולי לפי הממוצע העולמי?

ההפרעה מוגדרת ככרונית, ולכן זה לא מסתדר שהשכיחות תקטן במחצית אצל מבוגרים. פשוט היום לוקחים את הילדים הרבה יותר לאבחון.
תער אוקהם שלי אומר ששיעור ההפרעה האמתית הנוירולוגית המולדת, בהנחה שיש כזו, צריך להתאים לשיעור האבחון הנמוך ביותר בעולם. אני מנחש בין 0.5%-2.0%. כל היתר לדעתי זה בעיקר אבחון יתר, ויתכן גם תנאי סביבה שמעיקים על הילד וגורמים להפרעה, שאם תסלק אותם תעלם ההפרעה. עקה נפשית, עקה תזונתית, או שילוב של השתים.

החלק שנראה לי הכי לא מקצועי הוא שמרבית ה"אבחון" נעשה על פי שאלון קצר להורים ולמורים. היי, אם היו שואלים את המורים שלי ביסודי את השאלון הזה אין לי ספק שהייתי מאובחן כסובל מהפרעה היפראקטיבית. לא יכולתי לשבת לרגע בלי לזוז, הרעדתי רגל כל הזמן וכו'. בכיתה ג' המורה היתה שולחת אותי באמצע השיעור לרוץ כמה סיבובים בחצר ולחזור.
זו לא היתה הפרעה נפשית, פשוט שעמם לי.
708895
אני אחלק את התשובה שלי ל 2 חלקים, ונתחיל מהחלק החשוב.

1. איך רופא אמור לטפל בילד כזה
2. איבחון יתר, האמנם?

חלק 1 - איך רופא אמור לטפל בילד כזה (לדעתי)
נניח לצורך הענין שהתופעה\בעיה נובעת מאורח חיים לקוי. זה לא אומר בהכרח שהטיפול הראשוני צריך להיות שינוי באורח החיים. אם מישהו חלה בסרטן עור בגלל חשיפת יתר לשמש, אתה לא יכול לאמר לו: "תתחיל לשים קרם הגנה, ואז הסרטן יעבור מעצמו"! נניח שרופא פוגש בנער אינטלגנטי שסובל מהפרעת קשב. אני לא רוצה שהרופא יגיד: "תשמע זה רק בעיה של אורח חיים. אם תבחר להיות מדריך נוער בחוות סוסים זה לא יפריע לך בכלל". עד כאן מה לא. אז מה כן?
אני חושב שרופא צריך להציג את כל האפשרויות הרלבנטיות להורים ולילד. האפשרויות תכלולנה גם טיפולים לא תרופתיים, גם שינוי באורח החיים אם צריך (וזה הרי לא המחלה הראשונה שדורשת שינוי באורח החיים) וגם טיפול תרופתי. העובדה שיש כל מיני "גורמים חברתיים" לשימוש בפתרון התרופתי היא איננה רלבנטית‏1. יש דרכים מקובלות לבדוק את האפקטיביות של פתרון תרופתי. מה שצריך זה מה שהרפואה (הקונבנציונלית) אמורה לעשות:

א. לדאוג שרק גורמים מוסמכים יתנו המלצה על טיפול! אין לי ספק שזה יקטין את בעיית אבחון היתר
ב. לתת טיפול תרופתי בזהירות ועל סמך מחקרים מעודכנים
ג. להתייחס למה שטוב עבור הפציינט הנוכחי. לא לכל אחד מתאים אותו טיפול.

כן - כרגע יש את הגורם האנושי שממליץ על הטיפול, ותמיד יש שיקולים זרים. אני מקווה שהגורם האנושי יצטמצם בשנים הקרובות ‏2

חלק 2 - איבחון יתר, האמנם?
ייתכן מאד שיש אבחון יתר בישראל. אבל אף אחד מהנימוקים שהבאת איננו חזק במיוחד, לפחות בעיני. גם לא העונתיות. גם בעיות קוצר ראיה אצל ילדים צצות בדרך כלל בתחילת שנת הלימודים. גם התפוצה של קוצר ראיה משתנה מאד ממדינה למדינה וגם לאורך זמן ‏3. זה לא אומר שיש אבחון יתר של קוצר ראייה במדינות החריגות. אני משער שהקריטריון האבחוני שקיים כיום עבר כמה טיובים. לפני שבוחרים קריטריון אחר רק כי המספר היום נראה מוגזם, הייתי רוצה לראות מחקר מדעי קצת יותר מסודר. על כל פנים אני מקווה שימצאו מדד יותר "קשה" ואמין מאשר המדדים שיש כיום.

-----
1 יש גם גורמים חברתיים שמתנגדים להלעטת ילדים בכימקלים "לא טבעיים". ויש גם טיפולים הומופאתיים להפרעת קשב. אז מה.
2 כבר היום יש מערכות ממוחשבות שממליצות על טיפול תרופתי.
3 ראה כאן: Near-sightedness#Epidemiology [Wikipedia]
708897
קודם כתבתי שהבעיה הגדולה היא ש"הקשיים העיקריים של הפרעת קשב אינם שונים במהותם מדפוסי התנהגות יום יומיים מוכרים, אלא רק בעצמתם. כתוצאה מכך, הפרעת קשב קרובה לנורמה ונטולת מאפיין מזהה ברור". אני רוצה להרחיב כי לא העברתי את המשמעות של זה כהלכה.

מה שיש לנו זה אוסף תסמינים התנהגותיים
- שההבדל בינם לבין התנהגות נורמלית של ילדים הוא רק בעוצמה שלהם.
- שמשערים שיש להם מקור נוירוביולוגי. לא מצאו מהו‏1, אבל התורשתיות תומכת בכך שיש כזה‏2.
- שהאבחון של הסובלים מהתסמינים כבעלי ADHD הוא סובייקטיבי לגמרי3.

במילותיה של ההנחיה הקלינית (ההדגשה במקור): "ADHD היא אבחנה קלינית, אין מבחנים בלעדיים לאבחונה."
האבחון מבוסס על שאלון (בארה"ב נהוג שאלון מקוצר בן 10 שאלות) להורים ולמורים. ברור שהטיה חברתית תהיה מובנית לתוך התשובות, שכן בשאלון הם מתארים את התנהגות הילד ביחס למצופה ממנו. השלב השני הוא ראיון ההורה והילד על ידי בעל מקצוע מומחה - נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או רופא ילדים- עם התמחות ונסיון בתחום הפרעות קשב וריכוז. גם כאן המבחן הוא סובייקטיבי, ובעצם הרופא מחליט לפי נורמות ובעצם לפי התאמה של הילד לקבוצה שהוא כבר החליט בעבר שיש לה את ההפרעה.

בתנאים האלה ברור שאבחון יתר בהיקף גדול מאוד הוא אפשרי. איך יודעים אם הוא קורה באמת?

מקובל של ADHD אין ריפוי קבוע אלא ניתן רק להקל בתסמינים. לכן הפער הגדול בין השיעור של ADHD אצל מבוגרים לבין שיעור התופעה אצל ילדים מעלה חשד כבד. על פי המקובל צריך להניח שילד שנטל תרופה פסיכיאטרית ובבגרותו הפסיק ליטול אותה מבלי שחזרו התסמינים לא "נרפא".
אני חושב שהנתון (האמריקאי) שרק 80% מהילדים שצריכים טיפול תרופתי בילדות עדיין צריכים אותו בנערותם, ורק 60% ממשיכים לסבול מהתסמינים בבגרותם‏4, הוא הנתון המשמעותי ביותר לעניין זה. אני חושב שאפשר להסיק ממנו
- או שלפחות 40% מהאבחנות היו שגויות.
- או שההנחה שקשה להפטר מהתסמינים ללא טיפול תרופתי שגויה.

____________
1 לא נמצא כל פגם אנטומי שמאפיין את הסובלים מהם, לא נמצא הבדל בסריקות CT ו PET בין המוח של ילדים ומתבגרים עם ADHD לבין קבוצת ביקורת. בהשוואת MRI נמצאו הבדלים מסויימים. כלומר מדובר בתפקוד שונה ולא במבנה שונה.
2 ועדיין מדובר על אינטראקציה של צרופי גנים עם גורמים סביבתיים.
3 אמות מידה לאבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בילדים, מתבגרים ומבוגרים - חוזר משרד הבריאות בויקירפואה
4 Defining ADHD symptom persistence in adulthood: optimizing sensitivity and specificity
708955
בדיוק נתקלתי במאמר המפתיע הזה: https://www.eatright.org/food/nutrition/dietary-guide...
תקציר: sugar rush הוא לא "תופעה נורמלית", הוא פשוט מיתוס. גם אני האמנתי בו עד לפני 5 דקות.
במחקר אחד נתנו לילדים משקה ממותק וביקשו מההורים לדרג את ההתנהגות של הילדים. ההורים אכן דירגו את הילדים כיותר היפראקטיבים - אבל ההורים לא ידעו שהמשקה היה משקה ללא סוכר!
708968
ספק קטן בקשר למחקר - הרבה פעמים היום כשמציינים על משקה או חטיף 'נטול-סוכר', הכוונה היא שיש שם ממתיק מלאכותי.
אלה, אחד מחסרונותיהם הוא שהם גורמים לגוף להגיב כאילו קיבל סוכר.
אולי זה לא המקרה כאן, אבל התיאור, גם בקישור, משאיר מקום לספק (למשל, אם נאמר גם לילד שהוא שותה משקה עם סוכר, כל ילד סביר ידע שזה לא נכון אם המשקה לא יהיה מתוק).
708978
זה יותר ממחקר אחד. הנה מטה-מחקר אחר:
ײOverall, the authors conclude that the "sugar rush" is a myth and that, if anything, a sugary snack is likely to lower mood and make us feel more tired. However, they also make it clear that more work is necessary to understand how sugar affects different groups of people and how it interacts with other ingredients.ײ https://www.google.com/amp/s/www.medicalnewstoday.com...
709164
החבר'ה ממכון וייצמן כבר פרסמו מיליון מחקרים על כך שבין אנשים שונים יש הבדלים עצומים במידת עליית הסוכר בדם בתגובה למאכלים שונים. זה ''מדלל'' את תוצאות המחקר, עד כמה שאני מבין, אבל ממילא ''מדלל'' את טענת השוגר-ראש המקורית.
708993
כמו שאמרתי- קופצניות יותר היא תופעה נורמלית עבור ילדים אחרי אכילת סוכר, אבל מי שסובל מתסמונת מטבולית [ויקיפדיה] יגיב ההיפך. יותר משליש האמריקאים סובלים מתסמונת מטבולית, ולכן הם לא אוכלוסיה טובה לבדוק עליה את התגובה הנורמלית.
במחשבה שניה 708898
במחשבה שניה אתה צודק. עמדתו של כותב המאמר היא רדיקלית.
בעצם אם לקחת את מה שהוא אומר עוד צעד אחד קדימה, הוא אומר שעדיף שילד שלא מתאים לבית הספר- שלא ילך לבית הספר.
708862
ואגב, "מהמשפחה של הקוקאין" זה קצת דמוגוגיה. גם קפאין שייך למשפחה של הקוקאין. זה שחומר חבר במשפחה כימית מסויימת, לא אומר שהשימוש בו מסוכן או קיצוני.
אני ממליץ לקרוא את הלינק הזה שגם הוא מופיע באתר של הכללית: https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/ri...
708863
נ.ב. המגיב אינו רופא ואינו צורך רטלין או קוקאין באופן אישי (אבל כן צורך קפאין)
708875
זה אומר שהוא שייך למשפחה של חומרים משני תודעה.
הנקודה היא שנותנים אותם לילדים על בסיס קבוע כטיפול ברירת מחדל. כמו שאמרתי- אין לי התנגדות לכך שסטודנטים בתקופת מבחנים משתמשים בו.
אני גם לא משתגע על לתת קפאין לילדים. הגדולים שלי כמעט שלא צרכו כלל קפאין עד סוף התיכון. הקטנה התחילה לקראת גיל 14 עם קפה קר בבוקר.
708686
יש היום מספיק אנשים בוגרים שהיו על ריטלין בגיל בית הספר. מעניין אם כבר נעשו המחקרים ששואלים אותם, בדיעבד, האם הם שמחים על כך.

לא שזה יענה על כל השאלות הקשות כאן. ייתכן שבהינתן מערכת החינוך כפי שהיא, עבור ילדים רבים ומשפחות רבות ריטלין הוא הרע במיעוטו, ועם מערכת חינוך טובה יותר עדיף בלעדיו. מצד שני, שינוי בסדר גודל כזה במערכת החינוך זה אתגר קשה בסדר הגודל של שינוי מגמת הרס הסביבה (כולם מסכימים שחייבים שינוי, אף אחד לא מצליח אפילו לדגדג את הבעייה). אבל אני חושב שזה נתון מאוד מעניין לדיון, ומבחינה מערכתית לא קשה מדי להשיג אותו.
708697
מהזווית האישית אני יכול לענות לשאלה שלך בחיוב רבתי (במקרה הזה לא ריטלין אלא קונצרטה, אבל זה אותה משפחה).
708706
והיית אומר כך גם אילו בתי הספר היו מכילים היטב את ה"חריג"? זה הועיל (במקרה הפרטי שלך) גם בלי קשר לבית הספר?
708714
במקרה הספציפי שלי ביה"ס העממי, כמוסד, לא הכיל אלא אנשים ספציפיים רגישים (מורה, מנהל) ידעו איך לגשת ולהתייחס. בחטה"ב/תיכון ביה"ס לא היה מעורב, אלא מיודע בלבד. התרופה אירגנה את החיים בצורה הרבה יותר טובה ויצרה מרחב "רגוע". זה גם איפשר ללמוד טכניקות אישיות (עם עזרה קטנה של מומחה) שבמוצת הזמן אפשר היה להפסיק להישתמש בתרופה ומאוחר יותר לקיים חיים בוגרים רגילים. אני חייב לציין שגם לאורך כל התקופה תנועת הנוער עזרה בצורה יוצאת מגדר הרגיל. זאת לא היתה עזרה מכוונת או ממוסדת אלא עצם הרוח החברית והשיתופית שלה תרמו לדעתי בצורה קריטית ליכולת "להישתפר".
708722
תודה!
האינטליגנציה פנים רבות לה 709139
בכתבה מצוטט יעקב אופיר: "לילדים רבים שמאובחנים עם הפרעת קשב יש אינטליגנציות נוספות כמו אינטליגנציה נטורליסטית (בתחומי הטבע) או אינטליגנציה גופנית־תנועתית" (בולטת בהעדרה האינטליגנציה הרגשית).

למה, לעזאזל, לקרוא לתכונות האלה "אינטליגנציות"? האם יגיע היום שבו מישהו גבוה ייחשב כבעל "אינטליגנציה גובהית", ומישהו בעל אינטליגנציה (רגילה) נמוכה יהיה בעל "אינטליגנציה טיפשותית"?
האינטליגנציה פנים רבות לה 709150
במקום להזדעק, הבה נרחיב את הפעלול לרווחת כולנו:
לאוכלוסיות רבות שמאובחנות כעניות יש עושרים נוספים כגון עושר רגשי, עושר תנועתי, עושר אסתטי והנכסף מכל - עושר ב-א'.
והפלא ופלא, בקלות אפשר להעלות עשרות אחוזים נוספים מעל קו העוני בהינף אצבע, על ידי שינוי טרמינולוגיה ותו לא!
האינטליגנציה פנים רבות לה 709151
עם כל ההתקוממות שלי נגד ה PC שנוטף משלל ה"אינטליגנציות", אני חייב לציין שאינטליגנציה (זו המקורית) היא אוברייטד. IQ הוא לא יותר מאשר מה שמודדים מבחני IQ. בעלי IQ גבוה לא מגיעים להישגים יוצאי דופן בלי נוכחות חזקה של תכונות אחרות, ובעלי IQ ממוצע עם אותן תכונות נוספות גם מגיעים להישגים דומים.
האינטליגנציה פנים רבות לה 709152
אני מסכים עם הרישא, אבל אני לא יכול להכחיש שאולי מדובר ב-wishful thinking.

כך או אחרת, זה לא נכון ש-"IQ הוא לא יותר מאשר מה שמודדים מבחני IQ".

זו עובדה מבוססת היטב (למיטב ידעתי) שיש סט גדול של יכולות קוגניטיביות עם קורלציה גבוה מאד ביניהן (זיהוי תבניות, יכולת הפשטה והכללה, כושר למידה, הסקה לוגית, פיתרון בעיות וכו'). מי שטוב בחלקן, יהיה בהסתברות גבוהה טוב גם באחרות, ולהפך.

לדבר הזה, שמתבטא ביכולות ספציפיות כנ"ל, קוראים "אינטליגנציה כללית" (או ג'י פקטור). זה דבר אמיתי, שלא תלוי בשיטת המדידה.

מבחני אייקיו הם אכן שרירותיים, אבל התוצאות שלהם קורלטיביות מאד לאינטליגנציה כללית, אז הם מדד טוב עבורה. אפשר להמציא מבחנים אחרים, אבל הם יתנו (אם יש להם תוקף) תוצאות דומות.

עוד למיטב ידעתי, אינטליגנציה כללית היא מנבא מוצלח (כמובן שלא יחיד, ורחוק מלהיות מושלם) להצלחה בכל תחום.
האינטליגנציה פנים רבות לה 709156
לטעמי זה מנבא כנראה הצלחה מקצועית, אבל מנבא גרוע להצלחה בתחום ההורות.
האינטליגנציה פנים רבות לה 709154
>> בעלי IQ גבוה לא מגיעים להישגים יוצאי דופן בלי נוכחות חזקה של תכונות אחרות, ובעלי IQ ממוצע עם אותן תכונות נוספות גם מגיעים להישגים דומים.

אני לא מסכים עם הסיפא. אינטליגנציה גבוהה היא תנאי הכרחי (וכמובן לא מספיק) עבור הישגים יוצאי דופן במדעים הכמותיים, בתכנות, בהנדסה, ובטח בעוד תחומים. (וכפי שעומר כתב, מדד ה-IQ הוא לא מדד מושלם לאינטליגנציה וגו'.)
האינטליגנציה פנים רבות לה 709155
אינטליגנציות מרובות [ויקיפדיה] Theory of multiple intelligences [Wikipedia]

(אם אני מבין נכון, זה לא סתם ״תכונות״ אלה יותר ״כישורים״ או ״יכולות״, גובה וטפשות אינם כישורים או יכולות. אני לא יודע בטוח בקשר לכל מה שכתוב במאמר הזה, אבל לא נשמע לי בלתי סביר לטעון שיש דבר כזה אינטליגנציה מוזיקלית ששונה מאינטליגנציה מילולית)
האינטליגנציה פנים רבות לה 709161
טרם קראתי את הערך, אבל למה שקראת ''אינטליגנציה מוזיקלית'' אפשר לקרוא סתם ''מוזיקליות'' או ''כישרון מוזיקלי''.
האינטליגנציה פנים רבות לה 709166
''אינטליגנציה מוזיקלית'' זה קופי פייסט מהערך בויקיפדיה. אין לי דעה נחרצת (או בכלל) בעניין.
האינטליגנציה פנים רבות לה 709172
מאה אחוז, תיארתי לעצמי ש"אינטליגנציה מוזיקלית" זה מונח שהופיע בערך.

הצצתי עכשיו בערך הנ"ל, ועדיין לא ברור לי למה צריך להדביק את המילה "אינטליגנציה" לכישורים / יכולות האלה. אני מצטט: "אינטליגנציה בין אישית: יכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם ולהתייחס לכל אלו ... יכולת זו היא מה שאנו מכנים רגישות לזולת." נו, אז אם אנו מכנים את היכולת הזו "רגישות לזולת", למה צריך כינוי חדש?

אליבא דוויקיפדיה, אינטליגנציה נטורליסטית היא "יכולת התמודדות עם איתני הטבע ותופעות הטבע, יכולת לקרוא את הסביבה הטבעית ולהתנהל על פיה. יכולת זו בולטת אצל שבטים החיים בסביבה טבעית." עם איזה איתני טבע בדיוק מתמודדים הילדים בארץ? אני שוב מצטט את יעקב אופיר: "לילדים רבים שמאובחנים עם הפרעת קשב יש אינטליגנציות נוספות כמו אינטליגנציה נטורליסטית...".
האינטליגנציה פנים רבות לה 709257
נראה לי שהתרגום לעברית קצת לוקה בחסר, הערך באנגלית מסביר את זה יותר טוב (לדעתי).
האינטליגנציה פנים רבות לה 709877
אני קצת חוזר בי מהטרוניה שלי. נזכרתי בביטוי הנאה "תבונת כפיים", שהוא בערך תרגום לעברית צחה של "אינטליגנציה שיפוצניקית". ע"פ ויקיפדיה, הכישור הזה הוא אחד המרכיבים של bodily-kinesthetic intelligence, ובתרגום הערך לעברית אני רואה שב"אינטליגנציה גופנית-תנועתית" מופיע הביטוי "תבונת כפיים", אבל פיספסתי אותו בקריאה הקודמת.
האינטליגנציה פנים רבות לה 709901
אני לא ממהר לחזור בי מהטרוניה שלך. אני משער שמי שחשב פעם על הביטוי ''תבונת כפיים'' הבין את ה''תבונה'' כמטאפורה, ואילו היום אנחנו מתבקשים לחשוב ש''אינטליגנציה מוטורית'' היא באמת סוג של אינטליגנציה.
האינטליגנציה פנים רבות לה 709904
מי שחשב על הביטוי הנ"ל הוא לא פחות מדוד המלך, שכידוע חיבר את ספר תהילים, ובו מופיע הפסוק "וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם".

אבל אתה צודק, ואני חוזר בי מהחזרה בי.
האינטליגנציה פנים רבות לה 709915
just for the record: דוד המלך לא כתב את תהילים ושלמה המלך לא כתב את משלי, שיר השירים וקוהלת.
האינטליגנציה פנים רבות לה 709919
היית שם וראית אותם לא כותבים?

(הניסוח שלך מציג השערה בסבירות גבוהה או בינונית כעובדה נחרצת. זה מאפיין שחוזר על עצמו בתגובותיך)
האינטליגנציה פנים רבות לה 709920
ידוע שדוד המלך כתב „על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו, בזוכרנו את ציון.״
האינטליגנציה פנים רבות לה 709921
התחלה טובה.

עכשיו עבור נא על יתר 149 הפרקים ונמק למה אין בהם ולו מזמור אחד שנשתמר מדוד.
האינטליגנציה פנים רבות לה 709938
לא. הסגנון הספרותי של הספרים מאוחר לתקופתם. מעבר לזה, הם חיו בתקופה שבה ממלכתם לא הייתה יותר מכפר או עיירה קטנה שחלשה על סביבותיה ולא אימפריה רחבת ידיים שנוצרה במוחם של סופרים יהודאים בשלהי תקופת ממלכת יהודה (פרטים אצל ישראל פינקלשטיין) כך שגם הספרות אז לא הייתה מפותחת במיוחד.
האינטליגנציה פנים רבות לה 709947
חלקים מספר משלי דומים מאוד לקובץ משלי חכמה מצרי בשם משלי אמנ-אמ-אפה [ויקיפדיה]. בהתחשב בכך שהמצרים שלטו בארץ עד המאה ה־13 ואולי עד המאה ה־10 לפני הספירה, ושבתקופת אל עמרנה, עבדי־חבה המלך של הממלכה הקטנה שבירושלים העסיק סופר שידע להתכתב עם השלטונות המצריים (גם אם באכדית), זה לא לגמרי מן הנמנע שהתרבות שלהם חלחלה לאזור שלנו. למרות שיותר סביר שהקובץ של משלי חובר מאוחר יותר.
האינטליגנציה פנים רבות לה 709956
הכל נכון אבל תקופת שלמה היא אחרי שהמצרים נסוגו בכנען ולא התערבו בה. הספרות בתקופה הכנענית הייתה יותר דיפלומטית ואולי גם חוקתית ודתית. הפרוזה המפותחת יותר מתחילה רק אחרי תקופת שלמה, במאה ה8 לפנה"ס וממנה נבע גם ספר משלי.
האינטליגנציה פנים רבות לה 709926
לא באמת חשבתי שדוד המלך חיבר את ספר תהילים.
האינטליגנציה פנים רבות לה 709928
נתנחם בזה שהפסוק המדובר נכתב עליו.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים